פריחת הישיבות במאה ה 18 על מקומה של ירושלים בתורה ובהלכה נכתב : אין עוד תקופה ומקום בתולדות ישראל , אשר בתקופה כה קצרה קם בה מספר כה גדול של חכמים ונתחברו בה ספרים כה רבים . אולם לצערנו , תורתה ופריחתה של ירושלים הונחו בקרן זווית ונשתכחו וכמעט אין יודעים היום על חכמיה של ירושלים במאה _ה 8 בירושלים של המאה ה 8 ו היו יותר מתריסר ישיבות . למדו בעיר מאות תלמידי חכמים שתורתם אומנותם . הישיבות לא היו מוסדות חינוך כפי שנהגו בתפוצות וכמקובל אף בימינו בארץ אלא מוסדות ללימוד . בשנת 1741 עלה לירושלים הרב חיים בן עטר שייסד בה את ישיבת "מדרש כנסת ישראל . " גם ישיבה זו נתמכה על ידי יהודי איטליה . בעקבות ישיבה זו נוסדו ישיבות נוספות שהניבו יבול ספרותי הלכתי רחב היקף . ישיבות המקובלים . סוג מיוחד היו ישיבות המקובלים , ישיבות בהן התמסרו ללימוד הקבלה . החשובה מבין ישיבות המקובלים היתה ישיבת "בית אל" אשר נוסדה בשנים . 1737 / 8 בראשה עמד המקובל ר' שלום שרעבי . על דלת בית המדרש חקקו תלמידיו כתב התחייבות , ובסופו חתימותיהם :
אל הספר