תנופת הבנייה בעיר המטייל ברחובות העיר העתיקה בימינו ומתבונן באתרים ומבנים יבחין בשפע מבנים , שנבנו בתקופה הממלוכית וניכר כי נועדו ליפות את העיר . הדבר מעורר תמיהה , שכן אם מעמדה הפוליטי , המינהלי והכלכלי של העיר היה שולי , כיצד ניתן להבין את המאמץ שהושקע בפיתוח העיר על ידי מושליה ? התשובה לתמיהה זו מצויה באופיים של המבנים וייעודם . עיינו במפת התקופה המראה את תפרוסת המבנים הממלוכיים : התוכלו למצוא מכנה משותף לייעודם של המבנים השונים ? מה מאפיין את תפרוסת המבנים הממלוכיים ? בעיר נבנו מבנים בשלושה מרכזים ונמנה אותם מהמרכז אל עבר השוליים : א . המבנים בהר הבית שימשו בעיקר לתפילה . שופצו המבנים שכבר היו קיימים וכן נבנו קשתות "מאזני יום הדין" — סטווים , מבני קובה , מתקנים לרחיצת ידיים ורגליים , זאוויות ששימשו כפינות התבודדות . לרווחתם של הבאים הוקמו סבילים ( רהטים ) שבהן יוכלו להרוות את צמאונם . ב . סביב חומות הר הבית נבנו מדרסות — בתי מדרש להכשרת אנשי דת ולידם בתי ספר . כמו כן נבנו רבאטים — מבנים _להארחה ובתי תמחוי עבור עולי רגל מוסלמים . ג . שוקי ירושלים שופצו ונבנו לנוחיות התושבים ואורחיהם...
אל הספר