הוראה מתקנת הפכה לכלי טיפולי במערכת החינוך בישראל לאחר פרסום ספריה של מרים גיליס-קרליבך, "הוראה מתקנת" ו"היבטים חדשים בהוראה מתקנת" שיצאו לאור בשנות השבעים המאוחרות.
גיליס, שהייתה פרופסור לחינוך, סוציולוגיה והיסטוריה יהודית באוניברסיטת בר-אילן, הייתה הראשונה שהשתמשה במונח המקצועי של הוראה מתקנת, אך למעשה שיטות חינוך נקודתיות שונות היו נהוגות בישראל עוד בטרם יצאו לאור ספריה.
אל הספר