ב. מהות הקריאה

הגדרות הקריאה מתפצלות בעיקרן לשני כיוונים : האחד המדגיש את ערכה הקומוניקטיבי של הקריאה , ( 26 ) ( 24 ) והשני המדגיש את מבנה הדעת , את מהות הקריאה . בהתאם לתפיסות אלה מפורטים התהליכים הפסיכולוגיים הקשורים בה . לגבי השפה העברית נראית לנו כמתאימה ביותר , אם כי לארור הרחבה מסויימת , הגדרתו של הלוי-עציון : ( 6 ) "קריאה היא תפיסת רעיון אובייקטיבי , המובע בעזרת סימנים גראפיים מוסכמים , שכל אחד מהם מסמל קול יסודי אחד בשפה המדוברת . " מעניין לציין , שבהגדרות ' הקריאה של השפה האנגלית לא נזכר התהליך הפונטי , אולי בגין הפרובלמטיקה הקשורה לקריאת האנגלית . ( 26 ) א . תפיסת הרעיון . 1 לפי כל ההגדרות אין להפריד בין קריאה "טכנית" לבין קריאה "משמעותית . " דהיינו ו היגוי נכון של סמלים , ללא הבנת הרעיון המובע באמצעותם , איננו יכול להיחשב כקריאה , אלא בפענוח סמלים בלבד . ' '" intellegere enim et non in ellegere neclegere est . " (*) BaehrenS , E . : Poetae Latini Minores III , Leipzig , 1881 , p . 214 , למעשה יש רק בהבנת המשמעות משום אישור לקריאתנו ה נכונה . מה שמקובל לכנות בשם קריאה "טכנית" היא , למעשה , ...  אל הספר