ספר זה, המגולל את תולדות חייו של המלחין בלה ברטוק, הוא בעיני אירוע חשוב בתחום הכתיבה על מלחינים ידועי שם במאה העשרים.
ברטוק נמנהֶ עם הדמויות הקלאסיות של המוזיקה המודרנית — אותה מוזיקה שצמחה מתוך הרומנטיקה של המאה התשע עשרה והציבה אתגרים חדשים לנגנים ולקהל המאזינים.
באישיותו הרבגונית כפסנתרן, כמלחין, כפדגוג וכמוזיקולוג, תרם ברטוק תרומה גדולה למוזיקה של המאה העשרים, וכבש את מקומו כמייצג של מי שידעו לשלב חידוש עם מסורת, חופש עם משמעת, ומקוריות עם יכולת תקשורתית רבת משמעות.
בספרו של צבי צֹרי באות כל התכונות הללו לידי ביטוי: לצד האמת ההיסטורית, המבוססת על עיון ומחקר בתולדות המלחין, מוגש לקוראים תיאור סיפורי מעניין על חייו המקצועיים, החברתיים המשפחתיים והאישיים של ברטוק. מקצת הסיטואציות המתוארות הן פרי דמיונו של המחבר, אך אלה נותנות למהלך הדברים צביון חי ונושם, ואינן פוגמות באמת ההיסטורית.
ראוי לציין שלצד התעתיק העברי של השמות המוזכרים בספר, השמות מופיעים בדרך כלל גם בשפות המקור, והדבר עוזר לקוראים לבסס את הידע שלהם בתולדות המוזיקה של המאה העשרים.
יש לקוות שספרו זה של צבי צֹ רי יזכה להצלחה שלה זכה ספרו רחב ההיקף על בטהובן.
פרופ' צבי אבני,
מוותיקי המוזיקאים בישראל
צבי צֹרי הוא מחנך מוזיקלי שהעמיד תלמידים הרבה ובהם מנגנים, מלחינים, מוזיקולוגים ומורים למוזיקה. בין ספריו נמנים: "יסודות התאוריה של המוסיקה" (לתלמיד, 1975 ; "מדריך למורה" 1992 — הוצאת המחבר); "דרכים בהוראת הסולפג'" (הוצאת המחבר, 1996); יומנו של מוצרט" (אור תו, 1999); "שוברט — מבט אל עולמו" (נהר ספרים, 2010 ); "בטהובן – בעין הסערה" (נהר ספרים, 2011 ).
אל הספר