הקונצ'רטו לתזמורת . Sz . 116 בשמונה באוקטובר 1943 חזרה משפחת ברטוק לניו יורק . בעזרת ידידים הצליחה דיטה לשכור דירה מרוהטת . אותם ידידים גרו מעליהם וכאשר באו לברך אותם על כניסתם לדירה אמרו להם : " אל תהססו לבקש עזרה בכל עניין . אנו חיים כאן שנים רבות , נשמח לסייע " . גם ידידתה , אגטה , אמרה לה : " עד שתשכרי פסנתר את יכולה לבוא אלי להתאמן וגם לתת שיעורים לתלמידתך . אני דווקא נהנית לשמוע אותה מנגנת , היא כנראה מוכשרת מאוד " . " היא אכן תלמידה מבריקה , הלוואי שיכולתי להעניק לה ולו חלק קטן ממה שקיבלתי מבלה " , אמרה דיטה , "אגב , בלה שמע אותה מנגנת והתרשם מאוד " . ברטוק הביא עמו לניו יורק את יצירתו החדשה ' הקונצ'רטו לתזמורת . ' דיטה נהגה לעיין בו מדי פעם כשברטוק נעדר מן הבית . היא חשה שבלה עבר חוויה גדולה וחי בהתרוממות רוח . תחושה דומה עבר תלמידו המסור של ברטוק , הפסנתרן ארנו בולוג , שהיגר מהונגריה בגיל עשרים וחמש . עתה הגיע לביתו של ברטוק לאחר שחזר מבית המרפא בסרנק . " שב ושתה עמנו קפה ואחר כך אראה לך משהו " , אמר ברטוק לאורחו . משסיימו לשתות הוביל ברטוק את בולוג לחדרו , הוציא מן המגירה צרו...
אל הספר