מחבר:

שנת ההוצאה: תשס"א - 2001

מילות מפתח: ירושלים ביהדות; מערת המכפלה; אלוני ממרא (יישוב עתיק); חברון (יישוב עירוני); ירושליים ביהדות; ירושלים במקרא; ירושליים במקרא

"אריאל" הוא כתב העת הוותיק ביותר לידיעת הארץ. מרבית החוברות מוקדשות לנושא מרכזי והן משמשות מעין מדריך שלם וייחודי לאתרים המתוארים.
המאמרים הכתובים ברובם ע"י חוקרים מן השורה הראשונה, מוגשים בלשון בהירה, ובאופן השווה לכל נפש, והם מלווים באיורים ובתצלומים רבים.
החוברות מהוות כלי עזר ראשון במעלה בחוגים לידיעת הארץ ולכל העוסקים בלימוד ארץ ישראל ועברה.
אל הספר

נושא/נושאים: , אריאל, מרכז

תוכן הספר:

• מירושלים לחברון

• הקדמה

• תוכן עניינים

• ארץ לשני עמים?

• הרבב האובלוסיה בארץ־ישראל (באלפים) ‭2020 ;2000‬ משוער

• המאבק על ירושלים

• נפילת החומות בין שני חלקי העיר לאחר מלחמת ששת הימים. האם תשוב ירושלים להיות עיר חצויה?

• סיור בירושלים של ימי בית שני בדגם שבמלון הולילנד

• מגורי דלת העם בעיר התחתונה, על המורדות המזרחיים של הר ציון

• שחזור מצבות הקברים בנחל קדרון, בשולי הדגם

• הדגם מחדש את פניו (איור)

• שער שכם דהיום, ששוחזר מצפון לדגם

• שחזור מכונות המצור - קטפולטות ובליסטראות — והחיילים הרומאים

• מסת הדגם ואתריו

• ארמון הורדוס במבט מצפון

• שלושת מגדלי המצודה: מגדל מרים (מימין‭,(‬ מגדל היפיקוס (במרכז) ומגדל פצאל

• השוק העליון

• ארמון קיפא ורובע הכובסים

• מצבת קבר דוד

• התיאטרון

• החלק הצפוני־מזרחי של העיר העליונה: בקדמת התמונה נראה ארמונו של חנניה הכהן הגדול, מאחוריו, ארמון החשמונאים על מגדליו. החץ ממול מסמן את מיקום ה"כותל המערבי" דהיום

• בניין מועצת העיר (הבולאוטריון) ובניין הארכיון. ברקע: הגשר שחיבר את העיר העליונה להר הבית

• העיר התחתונה ‭'')‬עיר ‭("דוד‬ מוקפת חומה. למטה מימין, בית הכנסת של תיאודוטוס ולידו האכסניה. במרכז: ארמונות מלכי חדייב. בקדמת התמונה משמאל, בריכת השילוח. מעליה, עמק הטירופויון והשוק התחתון. מעליהם — בתי המגורים של דלת העם על מורדות הר ציון

• בית הכנסת של חיאודוטוס והאכסניה

• כתובת תיאודוטוס: "תיאודוטוס בן וטנוס, בוהן וראש בית כנסת (ארכיסינגוגוס‭,(‬ בן לראש בית כנסת ונכד לראש בית כנסת, אשר בנה את בית הכנסת לשם קריאת התורה ולימוד המצוות, ואת האכסניה, החדרים ואספקת המים לשימוש המבקרים מחוץ לארץ, ואשר אביו, יחד עם הזקנים וסימונידס, ייסד את בית הכנסת"

• ההיפודרום

• שחזור קשת רובינסון (בדיורמה שבמצודה)

• קשת רובינסון ‭(22)‬

• שערי חולדה, גרם המדרגות המונומנטליות וקבר חולדה הנביאה

• בית המקדש והעזרות

• חתך ותכנית של בית המקדש והעזרות

• האנטוניה ‭(29)‬

• בריבת בית חסדא

• מצבת אלכסנדר ינאי

• חפירות החומה השלישית בידי מאייר וסוקניק בשנת 1925

• מגדל פספינוס בפינה הצפונית־מערבית של החומה השלישית

• הגולגותא, מקום קברו של ישו (שימש במקורו במחצבה‭.(‬ מעבר לשער המשפט ‭36)‬א) ומחוץ לחומה השניה

• היכל הספר בירושלים

• היכל הספר, מראה כללי

• פנים היכל הספר, עם מגילת ישעיהו במרכז הבניין

• קטע ממגילות ישעיהו

• חברון ומערת המכפלה

• חברון ומערת המכפלה בצילום מ־862ו

• עיר אבות ובנים

• סימטה בחברון. צילום מ־1930

• פינוי תושבי חברון היהודים לאחר פרעות תרפ"ט

• חפירות בתל רומידה. משמאל, מגורי המתנחלים

• הישוב היהודי בחברון ומוסדותיו

• למעלה; משקוף קדום מעוטר במנורות בקאסבה בחברון

• שרירי בית כנסת אברהם אבינו ברובע היהודי ההרוס

• בית הכנסת אברהם אבינו בעת שיקומו (על פי התבנית של פינקרפלד) בית הכנסת ע"ש אברהם אבינו הוא אחד מבתי הכנסת הפעילים הקדומים ביותר בארץ (האגדה מספרת, כי היה זה אברהם אבינו שבא פעם לבית הכנסת להשלים מניין בליל יום כיפורים‭.(‬ בית הכנסת שימש בתפקידו עד למאורעות תרפ"ט ועמד על תלו עד למלחמת העצמאות. הוא תועד היטב בידי האדריכל יעקב פינקרפלד, עוברה שסייעה בשיקומו. בתקופת שלטון ירדן נהרס בית הכנסת יחד עם הרובע היהודי. לאחר מלחמת ששת הימים, עם חידוש הישוב היהודי בחברון, נבנה בית הכנסת מחדש לפי התכנית של פינ

• פנים בית הכנסת אברהם אבינו כיום

• בית הרב אפשטיין עם חריץ למזוזה (מס' ‭(5‬

• בית חייכל עם שקע למזוזה בפתח (מס' ‭(4‬

• בתים ומוסדות יהודיים בחברון ערב מאורעות תרפ"ט

• בית הרב נתן צבי פינקל, ראש ישיבת סלבודקה בחברון (בצד ימין — מס' ‭(6‬ וישיבת סלבודקה בחברון (מצד שמאל — מס' ‭(7‬

• בית חילוואני (מס' ‭(8‬

• מלון אשל אברהם ב (מסי ‭(13‬

• בית הרבנים (מס' ‭(22‬

• ‭rravj rr‬ המקורית ליבית הדסה" (חסד לאברהם) מרחוב שללה (מס' ‭(23‬

• חברון ותולדותיה במסורת המוסלמית

• מערת המכפלה

• למעלה: מערת המכפלה בצילום מ־1930

• בית הקברות היהודי העתיק בחברון. בזכות קברי האבות ביקשו יהודים בכל הדורות להיקבר בחברון

• קברי האבות במערת המכפלה בכתב יד עברי מעוטר מאיטליה, 1598

• גופתו של יעקב נישאת ממצרים לכנען בידי בניו. הדפס מ־1400

• חומת מערת המכפלה (שחזור‭.(‬ הסיתות המעולה, העיבוד דמוי האומנות ואבני הענק דומים לחומות הר הבית, אלא שכאן העיבוד שלם יותר. הנדבכים זהים לחלל המערה, בעוד שהאומנות מתנשאות מעל לתקרת המערה

• שחזור מעבה המערה (לפי ונסאן) השחזור מעיד כי המקום היה מעוצב בצורה מתוכננת ומסודרת. לפי רמזים על אופן הסיתות במקום, נראה כי הבנייה נעשתה בתקופה ההרודיאנית. השחזור מסתמך על תאור מהתקופה הצלבנית, התאמתו לפני השטח, ונתונים אחרים. ‭.1‬ הפתח כלפיו מתפללים היהודים, נמצא בציר מעבה המערה; ‭.2‬ חדרון הנמצא מתחת לאדיקולה, המשמש מעין חדר מבוא, שבו התקינו הצלבנים מערכת מדרגות שהובילה כלפי מטה‭.3;‬ חדר מוארך הבנוי אבני גזית, שהוביל בכיוון למערה; ‭.4‬ חדר הנקרא ‭,"בסיליקה"‬ ובו פתח המוליך לחדר הקבורה; ‭.5‬ מער

• תבנית מערת המכפלה על &י תאור מהתקופה העלבנית בחדר הראשון מימין נראות המדרגות שנבנו בידי הצלבנים, כדי להקל על הירידה למעבה המערה. "פרוזדור" המוליך בציר האורך של הבניין, ומגיע ל"חדר המעוגל" (‭("בסיליקה"ה‬ ומשם לחדר נוסף החצוב בסלע, "שם נמצאים קברי האבות"

• חותם נוצרי לאחר התקופה הצלבנית, שעליו חרוטים דמויות האבות: "אברהם, יצחק, יעקב‭."...‬ מהצד השני (שמאל‭;(‬ "ההגמון של ‭."חברון‬ הגמונים נוצרים אחדים המשיכו לשאת תואר זה, גם לאחר שכבר לא היו בחברון. החותם משקף את תקוות הנוצרים לשוב לחברון ולמערת המכפלה, לאחר שגורשו ממנה בידי המוסלמים.

• תכנית מערת המכפלה

• חומת מערת המכפלה מצד מערב. משמאל קבר יוסף וחדרים נספחים אחרים

• האבן התחתונה בנדבכי אומנות החומה היא בעלת צורה יוצאת דופן ולה 7 פאות

• אבני המתחם וזיקתן ליסודות (מבט מדרום‭,(‬ התמונה מעידה בי המתחם אינו בנוי עם יסודות עמוקים (כמקובל במסורת העממית‭,(‬ אלא ישירות על הסלע בהתאמה למפלס הקרקע המשתפל מערבה

• ה'יפתח" בקיר הדרומי, שכלפיו התפללו היהודים. לאחרונה חודשה התפילה במקום

• החומה הדרומית והפתח כלפיו התפללו היהודים (שבן הכניסה לבניין היתה אסורה עליהם)

• שחזור צורת המערה והפתח המקורי (תכנית וחתך) לפי וינסאן

• הקריפטה מאחורי מצבת קבר אברהם על פי תאורו של מיינרצהגן (מבט מדרום) ‭.1‬ מצבת אברהם (חלק אחורי) ‭.2‬ ירידה בזווית של ‭45%‬ המוליכה לקריפטה ג. מצבת הקבר משמאל למטה: צורת מצבת הקבר, כפי שתוארה בידי מיינרצהגן: הקבר מזכיר בצורתו את מצבת קברו של בלדווין הראשון, מלך ירושלים הצלבנית, שהושחתה בידי היוונים ב־808ו. בציור חסר החלק העליון שהוסר, כנראה, בידי המוסלמים בשל סמלים נוצריים שנשא. יש להניח, אפוא, שלפנינו קבר צלבני (לא נמצאו סימוכין לתאור זה בבדיקת המערה לאחר 967ו‭.(‬

• למעלה: הירידה למערה דרך הפתח הצפוני

• תבנית המערה מתחת לאולם יצחק ורבקה נראים פתחי הירידה מצפון ומדרום, המסדרון, "חרר המצבות" והמערות התת קרקעיות: א. הירידה הצפונית. ב. הירידה הדרומית ג. גרם מדרגות המקשר בין הפתח למסדרון ד. מסדרון באורך כ־‭17.5‬ מ' המקשר בין שני הפתחים מתחת לאולם יצחק ורבקה. המסדרון מסתיים מצפון בחדר המצבות. ה. חדר המצבות ו. "שלוש ‭,"המצבות‬ שיוחסו בימה"ב לאבות ז. מערה תת קרקעית עם הסתעפות למערה קטנה נוספת (זו) ח. "פתח" בכותל הדרומי (מול המדרגה השביעית) שכלפיו התפללו היהודים

• גרם המדרגות המוליך מהכניסה הדרומית למסדרון; מבט מלמעלה

• המסדרון העובר מתחת אולם יצחק ורבקה והמוליך ל"חדר ‭,"המצבות‬ מבט דרומה. המסדרון, הנמשך לאורך כ־‭17.5‬ ‭,'מ‬ מדופן ומקורה בלוחות אבן גדולים

• התקרה המקומרת של חדר המצבות, המסתיימת בפתח העגול שמתחת לאפריון הצפוני, המוליך ל''חדר המצבות"

• המצבה המרכזית ‭מצבת")‬ ‭("אברהם‬ עשויה מאבן בשימוש משני עם כתובת ערבית

• "חדר המצבות"

• אבן בשימוש משני ועליה כתובת באותיות לטיניות: אברהם ‭,ABRAHAM‬ כתובה בסגנון ימי הביניים. נמצאה לרגלי המצבה המרכזית ב"חדר המצבות"

• המרוראב בפינת "חדר המצבות"

• המסגד המרכזי ובו מצבות יצחק ורבקה

• גומחת התפילה המרכזית במערת המכפלה, המצטיינת בעיטורים עשירים בסגנון דמשקאי

• המנבר במערת המכפלה, מבט חזיתי למעלה: דוגמא לעיטורי המנבר (מבט מהצד)

• תכנית מעבה המערה מתחת לפתח הצפוני

• האדיקולה מעל לפתח הצפוני המוביל למעבה המערה

• הפתח ברצפת המסגד (מצפון‭:(‬ הפתח הוא מהמקומות הנערצים ביותר במערת המכפלה. המוסלמים מורידים דרכו מדי יום ביומו מנורות שמן דולקות כדי להביע את רחשי ליבם לאבות, ומקפידים לסגור את המכסה במנעול

• האדיקולה מהתקופה הצלבנית מעל לאריח החותם את הפתח הדרומי המוליך למערה. הכיפה המקורית הוסרה בידי המוסלמים, אולי משום שנשאה סמלים נחיריים (צורתה המשוערת משוחזרת) ‭mnnn nn&n‬ מתחת לאדיקולה הצלבנית ‭.1‬ חומת המתחם הדרומית ‭.2‬ שרירי עבודות בנייה (ציפוי) מהתקופה הממלוכית ‭.3‬ לוחות אבן קדומים ‭.4‬ לוחות אבן מתקופה מאוחרת הקבועים למקומם בווי מתכת ‭.5‬ שרידים המעידים על סגירה קדומה. העיגולים (מקווקווים) משחזרים את הכיפה המקורית שנישאה מעל לאדיקולה. החץ מסמל את מקום ה"חור" כלפיו נהגו היהודים להתפלל. המצא

• מצבת קבר אברהם במערת המכפלה

• מצבת קבר יצחק במערת המכפלה

• קבר יוסף

• טביעת רגלו של אדם ‭'' )‬מקאם ‭("אדם‬ מצויה מאחורי הקפלה של אברהם, במסגד הנשים משמאל

• שחזור הפורטיקו הצלבני שהקיף את החצר (בין הקפלות של אברהם ויעקב)

• מימין, למעלה; קונסולית (עמורי כתף) מהתקופה הצלבנית, בפרוזדור בין קברי אברהם ושרה בחזית. למטה: כותרות יוצאות דופן מעל למצבת רבקה, שנודעת להם, כנראה, משמעות סמלית (עצים מקודשים, או רעיון גן העדן) משמאל: בחזית הכנסיה הצלבנית היה פרוזדור שנפתח לחצר בעזרת קשתות. ניתן עדיין לראות את העמוד הספיראלי והקונסולה מהתקופה הצלבנית. "חסימת" הקשתות נעשתה בידי המוסלמים, במאות ה־5‭6-ו‬ו. מימין, מצבת שרה

• אלוני ממרא

• תכנית הכנסיה באלוני ממרא ו. אולם תווך ‭.2‬ סיטראות ‭.5‬ חדר להבנת היין ולחם הקודש (פרותזיס) ‭.4‬ חדר המשמשים בקודש (דיאקוניון) ‭.5‬ אולם המבוא (נרתקס) ‭.6‬ יסודות "מזבח אברהם אבינו' ‭.7‬ "באר אברהם־

• דרום הר חברון

• דרום הר חברון בתקופה הביזאנטית

• בתי הכנסת בדרום הר חברון

• זכרונות ארץ-ישראל

• ירושלים והישוב היהודי בתאורה של אליזבט אן פין

• קבלת פנים לבישוף הפרוטסטנטי הראשון בירושלים, מ. ס. אלכסנדר, המשרה הוצעה תחילה לאביה של הגב' פין, א. מקאול ‭,(McCaul)‬ מראשי המסיונרים באנגליה, אך הוא סירב בטענה שיש למנות למשרה זו יהודי מומר‭...‬ ואמנם, כך היה.

• גבי אליזבט א. פין

• הקונסול ג'יימס פין

• בית האבן שבנה פין בכרם אברהם (כיום מוסד לבנות דתיות)

• הרובע היהודי בצילום מ־875ו

• מפעלה של הגב' קופר בירושלים; נשים יהודיות עוסקות בתפירה

• שער הכניסה לכרם אברהם שהוקם ב־1852

• פועלים יהודים בכרם אברהם, 1855 בערך. עולם כנראה בידי הגב' פין. מימין נראה בית האבן שבנה פין בכרם אברהם

• הנסיך מווילס (לימים המלך אדוארד השביעי‭,(‬ מתחת לעץ האלון הגדול ליד בניין נוטרדם של ימינו, במקום שגודפרי מבויון הקים את אוהלו בשנת ‭.1099‬ צולם בידי צלם המשלחת, מר בדפורד, באפריל ‭,1862‬ וניתן במתנה לאליזבט א. פין

• סתתים במלאכתם בעת הקמת הכנסיה האנגליקנית ליד שער יפו (הרפס מ־847ו)

• תמונות וטמונות

• הישוב היהודי בארץ־ישראל ברישומים של סוואן הדין (1917)

• שער ספרו של סוואן הדין, ירושלים

• ‭.2‬ יפה, יהודיה נשואה בת 9 ו שעלתה מבוכרה. נמצאת ארבע שנימ בירושלים

• ‭.3‬ צלאח ספון. בן ‭.53‬ עלה מבגדר וגר בירושלים

• ‭.4‬ איברהים באקאשי, רב משירז. תושב ירושלים מזה ארבע שנים

• ‭.5‬ יחיא לוי, בן ‭,80‬ יהודי חסר כל מתימן. מזה שלוש שנים בירושלים

• ‭.6‬ סאלם הרון מנצור, אורג יהודי בן ‭,65‬ יליד תימן. 18 שנה ‭p*n‬

• ‭.7‬ איבן באדר. שומרוני בן 48 משכם

• ‭.8‬ איסר מזרחי, יהודי בן 60 מכורדיסטן. תושב ירושלים

• ‭.9‬ עמנואל קאופמן, יהודי בן 73 יליד רוסיה, ארבע שנים בירושלים. נתמך בידי ילדיו שהיגרו לאמריקה

• ‭.10‬ משה רם, סוחר יהודי בן 74 מחיפה. שש שנים בירושלים

• ‭.11‬ מרתדה, יהודיה ממוצא ספרדי בת ‭,60‬ מירושלים

• ‭.12‬ אליה ארמוזה. יהודי בן 57 מהאלב

• שונות מאפיינים ודפוסי התנהגות של קבוצות תיירים לארצותיהם

• סקירת ספרים

• ישראל אהרוני ‭882)‬‭946-ו‬ו)

• ‭rirrt'‬ ירו של אהרוני

עמודים:

1  2  3  5  7  8  9  10  11  12  13