מחבר:

שנת ההוצאה: תשמ"ו - 1986

מילות מפתח: יהודים וערבים; ירושלים (יישוב עירוני); ירושלים העתיקה; יחסי יהודים וערבים; ערבים ויהודים; ירושליים (יישוב עירוני); ירושלים; ירושליים; ירושלם; איליה קפיטולינה; ירושליים העתיקה

"אריאל" הוא כתב העת הוותיק ביותר לידיעת הארץ. מרבית החוברות מוקדשות לנושא מרכזי והן משמשות מעין מדריך שלם וייחודי לאתרים המתוארים.
המאמרים הכתובים ברובם ע"י חוקרים מן השורה הראשונה, מוגשים בלשון בהירה, ובאופן השווה לכל נפש, והם מלווים באיורים ובתצלומים רבים.
החוברות מהוות כלי עזר ראשון במעלה בחוגים לידיעת הארץ ולכל העוסקים בלימוד ארץ ישראל ועברה.
חוברת זו כוללת מבחר מגוון של מאמרים בגיאוגרפיה, גיאוגרפיה היסטורית ומקצועות נלווים. אל הספר

נושא/נושאים: , אריאל, ירושלים

תוכן הספר:

• ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו

• תוכן העניינים

• הרובע היהודי לפני שיקומו.

• הקדמה

• שתי ערים ושמן ירושלים

• אוכלוסיית מזרח ירושלים, חברון , שכם והגדה המערבית: 1961

• מספר המפעלים והמועסקים בענף התיירות בירושלים המזרחית: ‭1966‬

• הקו העירוני של ירושלים ופרוזדור ירושלים

• פרוזדור ירושלים ירושלים שכנה במשך 19 שנה בקצהו של פרוזדור מאורך, תחום משלושת עבריו בגבול ירדן. לאבטחת הדרכים העולות לירושלים הוקמו ב"פרוזדור" לאחר מלחמת השחרור ישובים רבים, שיושבו ברובם ע"י עולים חדשים.

• קו הגבול ליד מנזר הנוטרדם ,

• שטח ההפקר לרגלי הר ציון. למעלה בקרן החומה נראית "עמדת ‭."הפינה‬

• ה"כף הירדנית" שסגרה על ירושלים.

• גדר הגבול שחצתה את הכפר הערבי בין צפאפא בדרום ירושלים.

• הגבול שהפריד בין שני חלקי ירושלים (הקו העירוני) והעמדות לאורכו. (באדיבותו הרבה של זאב וילנאי, מתוך אנציקלופדיה אריאל‭.(‬

• מפת הר הצופים וסביבתה ‭.(1 948-67)‬ ההר היה שטח מפורז, מבוצר היטב ומוקף בשטח ירדני.

• שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים

• למעלה: תצפית מגבעת התחמושת לעבר ירושלים החדשה

• היערכות כוחות ירדן ‭4-ב‬ ביוני ‭.1967‬ (באדיבות אלוף עוזי נרקיס‭.(‬

• מערך התקדמות הכוחות לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים (באדיבות זאב וילנאי‭.(‬

• חיילי צה"ל צופים לעבר העיר העתיקה ערב שחרורי, ,

• SCO ישראלי שנפגע ליד גח שמנים.

• קרב ליד שער האריות.

• גבעת התחמושת.

• הרחבת תחומי העיר המאוחדת והקמת השכונות החדשות

• השכונות החדשות בבניינן לאחר איחוד העיר. בתמונה: תחילת הבנייה בגבעה הצרפתית (רמות שפירא‭.(‬

• תחומי העיר לפני איחוד ירושלים ולאחריו. (באדיבות ברטא‭.(‬

• "כעיר שחוברה לה יחדיו" (יחסי גומלין בין יהודים וערבים בעיר המאוחדת)

• ערבים מבקרים בעיר המערבית לאחר מלחמת ששת הימים. המגע הצטמצם לענייני עבודה, קניות ושרותים מונציפליים. אף משפחה ערבית לא עברה להתגורר בעיר המערבית מאז איחוד ירושלים.

• פועלים ערבים עובדים בשיקום הרובע ‭.(1 968)‬ מרבית המועסקים הערבים במגזר היהודי ‭,(62$)‬ הם פועלי בניין.

• דירה שהושכרה ליהודים בעיר המזרחית ‭,(1968)‬ בשכונת ואדי ג י וז. התופעה הצטמצמה מאד במשך השנים, וזאת בשל העדר שרוחי קהילה מתאימים ליהודים וכן לחץ שהופעל על משכירי הדירות.

• ערבים נוטלים חלק בבחירות לעיריה ‭.(1 969)‬

• נגריה בעיר העתיקה שהסתגלה במהירות למציאות החדשה ‭:(1967)‬ "ברוכים הבאים, העבודה במקום, עבודה טובה ‭."ובזול‬

• התפתחותה של ירושלים בשנים 1984-1967

• ירושלים וסביבתה ‭.(1 967-1984)‬

• בתי מגורים אופיינים בוואדי ג י וז, שהוקמו ע"י משרד השיכון.

• שכונות ותת רובעים בירושלים.

• תמורות באוכלוםית ירושלים לפי תת רובע (‭.1972 - 1983 (#-ב‬

• הרכב המועסקים לפי ענפי כלכלה וקבוצות אתניות ‭1 973‬ ‭.1 983-ו‬

• המרחב המטרופוליטאני של ירושלים ,

• מספר תושבי השכונות בירושלים

• עיר ובליבה חומה

• בינוי, שיקום ושימור בירושלים

• תכנית שיקום רחבת השער החיצונית ,

• תכנית שיקום רחבת השער הפנימית ,

• בניינה של ירושלים מאז איחודה

• השכונות החדשות שהוקמו מאז איחוד ירושלים.

• הכנות לבנייה ברמות אשכול ,

• מעלות דפנה.

• גבעת שפירא (הגבעה הצרפתית‭.(‬

• ס נהדריה מורחבת.

• תלפיות מזרח.

• רמות אלון.

• גילה.

• פסגת זאב בבניינה.

• הר נוף במערב ירושלים ושרידי ח' אום תות.

• האוניברסיטה העברית על הר הצופים מחדשת פניה.

• קרית הממשלה החדשה בעיר המזרחית, לרגלי הר הצופים.

• מרכז הבריאות בשיח' ג‭'"‬ ראח שהוקם ע"י הקרן לירושלים ‭.1982-ב‬ הבניין, שתוכנן ע"י הארכיטקט הישראלי ד.א. ברוצקוס , מצטיין בתכנונו המקורי, המשלב קשתות ובנייה מדורגת, ללא בנייה לגובה, ותואם היטב את סביבתו.

• שיכון המפונים ליד שער מנדלבאום ,

• ימין משה - מראה השכונה המשוקמת.

• שיכונים שהוקמו עבור האוכלוסיה הערבית באל-עזריה.

• רחוב להולכי רגל במעלה אדומים.

• אתרים בעיר העתיקה (לפי סקר שנערך לאחר איחוד העיר‭.(‬

• שיקום ושימור העיר העתיקה

• מפת השווקים וריכוזי החנויות בעיר העתיקה. מרבית החנויות מרוכזות בשווקים לאורך הצירים המרכזיים.

• שוק הצורפים לאחר שיקומו.

• רחוב בעיר העתייקה ששוקם לאחרונה.

• עבודות שיקום והחלפת תשתית בדרך הימורים.

• רצלף קדום שנתגלה ברח י הנוצרים במהלך עבודות שיקום התשתית. הרצוף, שנמצא בעומק ‭2-כ‬ מ' , שולב ברחוב של היום.

• מקום מנוחה והסבר לצליינים ברח' שער האריות, מול כנסיית סט. אנה,

• שיקום הרובע היהודי

• יהודים בדרכם לתפילה בכותל המערבי, צילום מ‭.1927-,‬

• אחת מבתי הכנסת הספרדים (איסטנבולי) לפני שיקומו.

• עבודות שיקום ברובע.

• "דו קיום בשלום" בין שכונת המגורים ל"מוזיאון חי" ברובע, הכולל ‭30-כ‬ אתרים היסטוריים. למעלה מימין: הקרדו החוצה את לב הרובע ועובר מתחת לבתי המגורים , משמאל: קטע מרחוב הקרדו; עמודים עתיקים (מימין‭,(‬ לצד האומנות המודרניות התומכות את דירות המגורים שבמפלס העליון. למטה מימין: ילדים בדרכם חזרה מביה"ם ליד בסים עמוד ענק מימי בית שני. משמאל: לב הרובע ליד שרידי ביכ"נ ‭."חורבה"ה‬ התכניות להכשיר במקום מגרש חניה - נדחו.

• צילום אוויר של גוש מבנים סמוך לכיכר בתי מחסה, הממחיש את המושגים " נוף גגות" ו"חזית ‭."חמישית‬ משולבים בו בניינים ישנים וחדשים. גושי הבניין קטנים ושומרים על קנה מידה של חדר אחד או שניים. הגגות מדופנים באבן ולמרביתם גישה מתוך יחידות המגורים (כל הכיפות המקוריות שומרו‭.(‬ חלק מהגגות משמשים בגינות גג וכמצפורים - פיצוי לצפיפות ולמחסור בשטחים פתוחים במפלסים התחתונים.

• תכנון ושיקום הקארדו

• חזית הבזאר הצלבני בעת החשפו. החלק העליון (משמאל‭,(‬ הוא גובה הרחוב לפני חפירתו.

• הסטיו המערבי של הקארדו בעת שיחזורו.

• דירות המגורים במפלס העליון מעל לקארדו. בחצר נראים פתחי האור.

• תכנית השער וסביבתו (לפי פיטר בוגוד)

• שיקום שער שכם

• שער שכם במהלך עבודות השיקום.

• חנויות חדשות שהוקמו ליד שער שכם ונמסרו ברובן לאלו שפונו מפנים השער. החנויות בנויות בסגנון מזרחי-מקומי ומשתלבות בסביבתן (האדריכל: פיטר בוגוד‭.(‬

• תכנית לשיקום ובינוי הכפר סילואן

• א. חזית טיפוסית לבנייה ישנה במילואן, מאופיינת בבניית אבן ומרפסת לנוף. ב. בנייה משולבת במערות קבורה ובמצוקים במילואן: ‭.1‬ ניצול מערות קבורה למגורים. ניצול קירות המצוקים כקיר אחורי של מבנים. ‭.2‬ ניצול המצוקים כבסיס טבעי לבניינים. ‭.3‬ החללים בין הבניינים לקירות המצוקים המוגנים ממערב מנוצלים לחצרות פרטיות או לשבילים ציבוריים. ג. תכנית מערת קבורה רבת חשיבות מימי בית ראשון, שבפתחה נתגלתה כתובת: "אשר על הבית" (ישע י כב‭.(‬ המערה משולבת כיום בבניין מגורים.

• מפת תכנית השיקום ‭.1‬ שטח ציבורי פתוח האסור לבנייה התוחם את הכפר. נועד לקבוע את ייחודה הנופי והאדריבלי של סילואן ואת תחומי הפרוייקט המתוכנן. ‭.2‬ מרכז מסחרי ומרכז תיירות, שיכלול חנויות, מסעדות ושרותים לתיירים. נועד לשמש גם את תושבי הכפר. בשל הפרשי הגבהים (עד 30 קומות‭,(!‬ אותרו שני מרכזים, בחלק העליון של הכפר ובחלקו התחתון. ‭.3‬ אזור מערות קבורה. המקום, המשתרע על שטח קטן יחסית מול עיר דוד, היווה את הגרעין לכפר בזמן החדש. במקום נמנו כחמישים מערות קבורה (ולידם אותרו אמנם מספר זהה של יחידות מגורים‭

• הכפר םילואן הבנוי על צלע ההר בצורה מדורגת.

• תכנון אופייני של השטחים הפתוחים במילואן, המיועדים ‭250-לכ‬ יחידות דיור חדשות. התכנית כוללת התוויית דרכים ושבילים לנוחות התושבים - לרכב ולהולכי רגל כאחת, בשילוב מפרצי חניה; חלוקת השטח למגרשים של ‭200-300‬ מ"ר מאפשרים בנייה עצמית של ‭2-1‬ יחידות דיור בכל מגרש בהתאם לצורכי המשפחה. לכל יחידה מתוכננת חצר אחורית וחצר קדמית המוגנות בפני קשיי האקלים. הכניסות לבתים הן דרך חצרות פרטיות, כמקובל בבנייה הכפרית. ביצוע התכנית התאפשר הודות לשיתוף פעולה יוצא דופן עם מוח י תרי הכפר.

• מורשה - דמותה של שכונת ספר משוקמת

• מפת שיקום שכונת מורשה (אתרים בולטים) ‭.1‬ עמדת תורנ י ־ מן. ‭.2‬ בניין משופץ ברח' שבטי ישראל מם' ‭,52‬ שנוספה לו קומה. ‭.3‬ רחוב משולב (ללא מוצא‭,(‬ עם מקלט ומגרש חניה, המשמש ביום כמגרש משחקים. נמצא ברח' כץ. ‭.4‬ שיכוני מפונים (מנדלבאום‭.(‬ במהלך פרוייקט השיקום בוצעו בהם הרחבות שכללו תוספת חדר ומרפסת. ‭.5*‬ בנייה קואופרטיבית לזוגות צעירים. ‭.6‬ בית משופץ, כולל פיתוח שטח נאה שנעשה במסגרת פרוייקט השיקום. ‭.7‬ בית ערבי משופץ אופייני. ‭.8‬ מכלול משוקם. ‭.9*‬ בית ערבי משופץ ברח' ע"ח ‭.6‬ ‭.10*‬ "בית

• בית ערבי משופץ אופייני, שנועד במקורו לאכלוס משפחה אחת בכל קומה. לאחר מלחמת השחרור הוא אוכלס ע"י 8 משפחות עולים. במסגרת השיקום נבנתה קומה נוספת (שהוצנעה בבנייה) ופונו מספר משפחות.

• בניין שהוקם ע"י 8 זוגות צעירים מהשכונה, שהתארגנו בקואופרטיב להקמת בית משותף - בסיוע "פרוייקט השיקום" ומשרד השכון. פנים הבניין תוכנן והושלם באופן נפרד בהתאם לצרכים ולאפשרויות הכספיות של כל משפחה. חזיתו החיצונית של הבניין הותאמה לאופי השכונה: בנייה נמוכה יחסית, עם חלונות מוארכים הסדורים בצורה לא רגולרית.

• בניין ערבי משופץ ברח ־' ע"ח ‭.27‬ הבית, שהיה על קו הגבול, שימש בחלקו כעמדת מגן ופתחיו הפונים מזרחה הוצרו או נסתמו. למטה: הבית לאחר שיקומו,

• "בית החלונות" - בית ערבי נאה בעל ערך אדריכלי, לאחר שיקומו. זהו הבית היחיד במורשה המופיע בכרטסת השימור. לפני השיקום נמצא הבית במצב מוזנח ביותר, עם תוספות בנייה מכוערות, שעיוותו את צורתו.

• ה"מיל התרבותי" של ירושלים

• שכונת ג י ורת אל ענב על בנייניה ההרוסים בשטח ההפקר, כיום "חוצות ‭,"היוצר‬ המהווה חלק מה"מיל ‭."התרבותי‬

• חוצות היוצר.

• בריכת הסולטאן בשעת מופע.

• בית ההארחה במשכנות שאננים.

• מרכז למוסיקה במשכנות שאננים.

• הםינימטק הישראלי.

• החאן המשמש כיום כתיאטרון ומועדון לילה.

• גן פעמון הדרור.

• "ירושלים המאוחדת" - ביבליוגראפיה נבחרת

עמודים:

1  2  3  5  7  8  9  10  11  12  13