בצלאל עמיקם ה"מיל התרבותי" הוא שם כולל לסדרה של מוסדות תרבות ואמנות הנמשכים לאורך של 1 . 6-כ ק"מ , מכיכר צה"ל ועד לתיאטרון ירושלים ומוזיאון האיסלאם . האזור , המשתרע בין העיר העתיקה ממזרח ופאתי העיר החדשה ממערב , היה ברובו לאחר מלחמת השחרור בשטח ההפקר ובאזור הגבול , עובדה שמנעה את פיתוחו . רבים מהבניינים הפכו לעיי חורבות תחומים במתרסים ובגדרות תיל ; השכונות שהשיקו לגבול ולשטח ההפקר , התנוונו וניטשו ובחלקן אף חרבו . חלקים אחרים יושבו ע"י אוכלוסיה "חלשה" של עולים חדשים מארצות אסיה ואפריקה ותושבים חסרי אמצעים אחרים . השכונות ליד ה"קו העירוני" הפכו לרובעי מצוקה שרמת הביקושים להתגורר בהם היתה נמוכה ביותר . היה זה אזור מוזנח וזרוע מוקשים , שאופיין בנוף של חורבות וגדרות תיל , שדות קוצים וכבישים סרוקים הסגורים לתנועה . * * * עם איחוד העיר הוסרו המתרסים וגדרות החיל לאורך הגבול , נהרסו העמדות וביצורי הבטון , ועידן חדש נפתח בתולדות האזור . השכונות ימין משה , משכנות שאננים וסביבתן היו עתה למקומות מועדפים בפאתי העיר העתיקה שהכל חפצים ביקרם . לאורך הגבול לשעבר , אל מול החומות היו עתה שטחי קרקע פנויים...
אל הספר