"כעיר שחוברה לה יחדיו" (יחסי גומלין בין יהודים וערבים בעיר המאוחדת)

מיכאל רומן מיד לאחר שור הקרבות , 1967-ב הוסרו המחסומים לאורר הגבול , העיר המזרחית שולבה במערכת המינהל והשרותים העירוניים , וירושלים היתה לעיר אחת . בספטמבר 1967 מנתה ירושלים המאוחדת 265 , 000 תושבים : 199 , 000-כ במערב העיר 66 , 000-וכ במזרחה . עם האיחוד הפכה ירושלים לעיר של שני לאומים ושלוש דתות . נמצא בה הריכוז הגדול ביותר של אוכלוסיה ערבית עירונית במדינה , שעלה על רבע מכלל האוכלוסיה . ( 1 ) איחוד ירושלים 1967-ב חשף את השוני בין שני המגזרים , באשר לגודלם , רמת התפתחותם והמבנה הכלכלי שלהם . האוכלוסיה היהודית היוותה מעתה לא רק רוב מספרי אלא נהנתה גם מדומינאנטיות כלכלית מוחלטת בנוסף לשליטה הפוליטית . האוכלוסיה הערבית מנתה קצת למעלה 25 % -מ מתוך 265 , 000 התושבים בעיר המאוחדת , אר חלקה בכוח העבודה הגיע 16 % -ל בלבד , ובידיה היו לא יותר 8 % -n מההכנסה הכוללת ומכוח הקניה . הבדלים גדולים לא פחות בין שני המגזרים היו ברמת הצריכה הפרטית , בתשתית הפיסית וברמת השרותים הציבוריים , החל באספקת מים וכלה בשרותי רפואה וחינור . בעוד שבמערב ירושלים התפתחה תעשיה מודרנית , שכללה מפעלים שהעסיקו עשרות ומאות...  אל הספר