גיל יניב , דוד גוגנהיים ואלכס בלוף מורשה , בשמה הקודם מוסררה , הוקמה בשלהי המאה הקודמת ע"י ערבים נוצריה . עד למלחמת השחרור היתה זו שכונת אמידים שכל תושביה היו ערבים . במהלך המלחמה ניטשה השכונה וחלק מבתיה נהרס . בראשית שנות 50-ה יושבו הבתים הנטושים ע"י עולים חדשים . חלק מהם "פלש" לדירות הנטושות בנסיון להיטיב את תנאי המגורים לעומת מעברת תלפיות שבה התגוררו קודם לכן . אכלוס השכונה בוצע "ממערב , "למזרח שכן הדירות הקרובות לגבול היו ברמת הביקושים הנמוכה יותר . פתחיהן הפונים מזרחה הוצרו או נסתמו , ולא אחת הוסבו הדירות או חלק מהן לעמדות מגן . תקריות האש באזור זה , שהיה ממול לעמדות הירדניות , לא היו נדירות ואחדים מתושבי השכונה קיפחו במהלכן את חייהם . במשך כל שנות חלוקת העיר היתה מורשה שכונת ספר ירודה המאופיינת בבליה פיסית מואצת , צפיפות דיור ומצוקה חברתית - גורמים שהפכוה לשכונת עוני בעלת תדמית שלילית . גם לאחר איחוד העיר המשיך מצבה להדרדר והיא היתה סמל לשכונת מצוקה ולבית היוצר ל"פנתרים . "השחורים מיקומה של השכונה בשולי מרכז העיר משך אליה שימושים מוסדיים רבים . מצויים בה מוסדות דת , משרדי ממשלה ו...
אל הספר