מחבר: שמואל הוגו ברגמן

שנת ההוצאה: תש"ל - 1970

מילות מפתח: פילוסופיה יהודית; פילוסופיה; פילוסופיה; מחשבת ישראל; מחשבת-ישראל; תיאולוגיה יהודית; תיאולוגיה

חיבור זה, ראשיתו של מפעל שעלה במחשבה מזמן, מקיף את תולדות הפילוסופיה החדשה מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה באירופה ועד בכלל, והוא מצוין בכל המעלות הטובות המייחדות את פועלו ההגותי, הספרותי וההוראתי של מחברו פרופ' ש. ה. ברגמן: בהירות ההרצאה, אובייקטיביות הגישה, מתינות הדיון, ועל הכול – מיצוי הנושא לא לבד לפי מהותו אלא גם לפי משמעותו לקורא בן-ימינו.
חקר תולדות הפילוסופיה הוא, לשיטתו של פרופ' ברגמן, לא חקר ספרים בפילוסופיה אלא חקר מחשבה חיה, שאף-על-פי שנתלבשה לבושים שונים לפי אופנות הדורות, הרי חיותה הפנימית צריכה לדבר – וחובה לדובב אותה – ללבות בני כל הדורות.
המטייל בשבילי המחשבה הפילוסופית, כפי שמציע אותה המחבר, הוא אפוא כמטייל בגן פורח צמחים ופרחים ופירות חיים וניחוחים כבשעת נתינתם הראשונה.
פרופ' ברגמן הקדים לספר מבוא מקיף, בו הוא מציע את שיטתו בעניין תולדות הפילוסופיה בכלל וצידוקו ומטרתו בפרט. פרקי הספר דנים בנושאים אלה: ניקולאוס קוזאנוס; ראשית תקופת התחייה; יהודה אברבנאל; תקופת התחייה המאוחרת; פראנסיס בייקון; יעקב במה; תומאס הובז; רינה דיקארט; גורלה של הפילוסופיה הקרטזיאנית במאה הי"ז; בליז פאסקאל; בעלי תורת-ההזדמנות; ברוך שפינוזה; ג'ון לוק; ג'ורג' ברקלי; דויד יום; ג. ו. לייבניץ; תקופת ההשכלה האירופית; המאבק מסביב לשפינוזה וההשכלה האירופית.
לספר צורפו תמונות של הוגים, שמשנתם נדונה בו. אל הספר

נושא/נושאים: , פילוסופיה

תוכן הספר:

• תולדות הפילוסופיה החדשה מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה

• תוכן העניינים

• עם הספר

• הפילוסופיה ותולדות הפילוסופיה [מבוא]

• א. היסטוריה של הפילוסופיה והיסטוריה של המדעים

• ב. בעיית ריבוי השיטות אצל קאנט

• ג. הוסרל: הפילוסופיה כמדע חמור

• ד. תולדות הפילוסופיה במקום הפילוסופיה?

• ה. הפילוסופיה וההיסטוריה של הפילוסופיה זקוקות זו לזו; דעתו של ה. כהן

• ו. הצדקת הריבוי של השיטות על־ידי סופיותו של הרוח האנושי ואינסופיות משימתו

• ז. הצדקת הריבוי של השיטות על־ידי הבנת הפילוסופיה כתודעה עצמית של הדורות; היגל

• ח. השינויים בתודעתו של האדם

• ט. הרילאטיביזם והפלוראליזם של השיטות הפילוסופיות

• פרק ראשון ניקולאוס קוזאנוס [1401—1464]

• חייו

• ניקולאוס קוזאנום

• תורתו של קוזאנוס א. אי־הידיעה המלומדת

• ב. החפיפה של הניגודים (coincidentia oppositorum)

• ג. יחסו של קוזאנוס לתיאולוגיה השלילית

• ד. המאתימאטיקה כמייצגת סמלית של האמת

• ה. אלוהים והעולם, 'קיפול' ו'פיתוח'

• ו. הצמצום (contractio)

• ז. התבונה

• ח. תבונתו של האדם כתמונת האחדות האינסופית של אלוהים

• ט. אל ועולם

• י. אחדות הדתות

• יא. סיכום

• פרק שני הפילוסופיה של ראשית תקופת התחייה

• א. קופרניקוס

• ב. ההומאניזם האיטלקי

• ג. הסינקרטיזם

• ד. פיקו דה לה מיראנדולה

• ה. מעמד האסטרולוגיה

• ו. האריסטוטליים

• ז. מעבר מראשיתה של התחייה אל התחייה של המאה הט"ז; אחדות השכל ואחדות העולם

• פרק שלישי יהודה אברבנאל [1460 לערך — 1530 לערך]

• חייו

• 'שיחות על האהבה'

• משנתו של יהודה אברבנאל

• פרק רביעי הפילוסופיה בתקופת התחייה המאוחרת באיטליה

• א. ג'ורדאנו ברונו [Giordano Bruno, 1548—1600]

• חייו

• משנתו של ברונו

• 1. תמונת־עולם חדשה בעקבות המהפכה הקופרניקאית

• 2. החלל האינסופי; ביקורת על אריסטו

• 3. האל האינסופי והעולם האינסופי

• 4. טראנסצנדנטיות ואימאננטיות של אלוהים

• 5. נשמת־העולם

• 6. המונאדות

• 7. סיכום

• ב. תומאזו קאמפאנלה [Tommaso Campanella, 1568—1639]

• חייו

• משנתו של קאמפאנלה 1. התחושה כמקור הדעת

• 2. ודאות קיומו של האני

• 3. מדינת השמש

• ג. גאלילאו גאלילאי [Galileo Galilei, 1564—1642]

• 1. תורת־ההכרה של גאלילאי

• 2. העיבוד המושגי של הניסיון על־ידי המיתודה הריזולוטיבית

• פרק חמישי פראנסיס ביקון [Francis Bacon, 1561—1626]

• חייו

• ספריו

• תורתו של ביקון 1. זכותו של הזמן

• 2. שלטונו של האדם; הניסיון

• 3. הדמיונות המטעים ('האלילים')

• 4. האינדוקציה

• 5. תורת הצורות או האיכויות הפשוטות

• 6. האנציקלופדיה

• 7. יחסו של ביקון אל הדת

• 8. האוטופיה: אטלאנטיס החדשה

• פרק שישי יעקב במה [Jacob Böhme, 1575—1624]

• חייו

• תורתו של במה 1. האל האינסופי הנעלם

• 2. הטוב והרע בטבע ובתוך אלוהים

• 3. הנפילה של המלאכים

• 4. שלושת העקרונות

• 5. הזמניות של עולמנו

• 6. העולם שלנו

• 7. האדם; האנתרופולוגיה של במה

• פרק שביעי תומאס הובז [Thomas Hobbes, 1588—1679]

• תורת הובז 1. היסודות. המיתודה

• 2. המהות של הפילוסופיה

• 3. החלל והזמן

• 4. ההכרה האנושית

• 5. תורת המדינה

• 6. סיום

• פרק שמיני רינה דיקארט [René Descartes, 1596—1650]

• 1. המוניזם של התבונה. המדע האחיד

• רינה דיקארט

• 2. הפיסיקה של דיקארט

• 3. הסברה מיכאנית של החיים. תגליתו של הארווי

• 4. 'אני חושב, ובכן אני קיים'

• 5. הוכחות מציאות אלוהים; הראיה האנתרופולוגית

• 6. ההוכחה האונטולוגית

• 7. בעיית הטעות

• 8. אלוהים ערב לאמת

• 9. אלוהים ברא אף את האמיתות

• 10. הבריאה מתמדת

• 11. הפרדה בין הנפש והגוף

• 12. תורת האדם

• 13. תורת־המידות של דיקארט. התחדשות הסטואה

• פרק תשיעי גורלה של הפילוסופיה הקארטזיאנית במאה השבע־עשרה

• 1. ההתקפות נגד תורת דיקארט

• 2. טענות הפריפאטטיים

• 3. טענות המאטריאליסטים

• 4. פייר גאסנדי

• 5. טענותיו של פאסקאל נגד דיקארט

• 6. התפשטות הקארטזיאניזם והשפעתו על תרבות צרפת

• פרק עשירי בליז פאסקאל [Blaise Pascal, 1623—1662]

• חיי פאסקאל

• בליז פאסקאל

• תורתו של פאסקאל

• 2. דמות האדם אצל פאסקאל

• 3. בריחתו של האדם מפני עצמו

• 4. פאסקאל מזהיר מפני שאיפה מזויפת לביטחון; תורתו על שלוש השכבות של היש

• 5. ההימור

• פרק אחד־עשר בעלי תורת ההזדמנות: ארנולד גוילינקס וניקול מאלבראנש

• א. ארנולד גוילינקס [Geulincx, 1625—1669]

• ב. ניקול מאלבראנש [Malebranche, 1638—1715]

• 1. יחסו של מאלבראנש אל דיקארט

• 2. 'חקירת האמת': אנתרופולוגיה פילוסופית

• 3. דרך הכרתנו את הנפש ואת הגוף: הרגש והמושכל

• 4. אלוהים הסיבה היחידה

• 5. בעלי 'תורת ההזדמנות' והרמב"ם

• 6. התפקיד הכפול של 'אני חושב'

• 7. ראיית הדברים בתוך האלוהות

• 8. הנוסח הסופי של התורה — ההתפשטות המושכלת

• 9. למה אין לנו מושכל של עצמנו?

• 10. התבונה הכוללת האחת

• ג. החי והמת בפילוסופיה של מאלבראנש

• (א) תורת ההזדמנות

• (ב) ההבחנה בין ההתפשטות המושכלת ובין העולם הגופני־ממשי; הפולמוס עם שפינוזה

• (ג) ראיית כל הדברים בתוך אלוהים

• (ד) התבונה האחת המקיפה את כל החושבים

• ד. מאלבראנש כיורש וכמבשר העתיד

• פרק שנים־עשר ברוך שפינוזה [1632—1677]

• ברוך שפינוזה

• 1. המסכת התיאולוגית־פוליטית

• 2. ההתנגשות בין התיאולוגיה לפילוסופיה

• 3. ההתגלות. הנסים

• 4. מצוות אלוהים ומצוות האדם

• 5. אושר האדם

• 6. המיתודה הגיאומטרית ושאלת התכליתיות

• 7. הראיה האונטולוגית

• 8. התארים

• 9. שני התארים הידועים לנו

• 10. האופנים

• 11. חופש והכרח

• 12. בעיית חירות־הרצון אצל האדם

• 13. אלוהים או הטבע

• 14. כל קביעה היא שלילה. העצם והאופנים

• 15. שני מינים של התלות הסיבתית של האופנים

• 16. שכל אלוהים והדברים המושכלים אחד הם

• 17. הטבע הטובע והטבע הטבוע (natura naturans — natura naturata)

• 18. האופנים האינסופיים

• 19. המעבר מן האחדות אל הריבוי — מקום התורפה של השיטה

• 20. הנפש והגוף

• 21. אחדות התודעה

• 22. הטעות

• 23. המושכל של המושכל (הרפלקסיה)

• 24. תורת־ההכרה

• 25. דרגות ההכרה

• (א) סברה

• (ב) ההכרות התבוניות

• (ג) 'דעת שמתוך הסתכלות'

• 26. שכלתנותו של שפינוזה

• 27. תורת ההפעלות; על המינוח הלאטיני והעברי

• 28. ההקדמה לחלק השלישי של תורת־המידות

• 29. האפשרות של 'תורת המידות'

• 30. ה'שאיפה' כבסיס לתורת ההפעלות

• 31. המעבר מן השאיפה אל המידה־הטובה

• 32. המידה־הטובה האמיתית של האדם, האגואיזם האמיתי, הוא החשיבה הברורה

• 33. כלי־נשק של הנפש במלחמתה בהפעלות

• 34. הישארות הנפש

• 35. השקפותיו הפוליטיות של שפינוזה

• 36. אהבת־אלוהים שכלית

• פרק שלושה־עשר ג'ון לוק [John Locke, 1632—1704]

• תולדות חייו

• ג'ון ליק

• 1. הישנם עיקרים טבועים ברוח מלידה?

• 2. המקור של המושגים

• 3. המושגים הפשוטים: ארבעה סוגים

• (א) מושגים פשוטים של תחושה: דרך חוש אחד

• (ב) דרך שני חושים או יותר

• (ג) דרך ההחזרה

• (ד) דרך התחושה וההחזרה גם יחד

• 4. איכויות ראשוניות ואיכויות שנייות

• 5. מושגים פשוטים הניתנים על־ידי ההחזרה

• 6. המושגים המורכבים (האופנים, העצמים, היחסים)

• (א) האופנים (מודי); בעיית האינסוף

• (ב) בעיית העצם

• (ג) בעיית היחסים

• 7. יחס ההסבה, מושג הכוח

• 8. פילוסופיית השפה

• 9. תורת הכוללים המיוחסת ללוק

• 10. תורת ההגדרה

• 11. ביקורת השפה

• 12. דת ושפה

• 13. הידיעה וההסתברות

• 14. דרגות הידיעה

• 15. היקף ידיעתנו וגבולותיו

• 16. הדברים־שבמציאות המוכרים לנו

• 17. על האמונה וההתגלות

• פרק ארבעה־עשר ג'ורג' ברקלי [George Berkeley, 1685—1753]

• תורתו של ברקלי 1. תורת הראייה

• 2. בעיית הכוללים

• 3. היות־היות נתפס

• 4. פעולת רוחות על רוחות

• 5. אלוהים

• 6. מיבחן־הממשות והטבע

• 7. המאתימאטיקה

• 8. ביקורת על הפיסיקה

• 9. 'דימויים' ו'רעיונות'

• 10. החשיבות הפילוסופית של 'סיריס'

• פרק חמישה־עשר דויד יום [David Hume, 1711—1776]

• חייו וכתביו

• משנתו 1. רשמים ומושגים

• 2. זיקת המושגים לרשמים

• 3. חוקי הסמיכות (אסוציאציה)

• 4. תורת היחסים

• 5. הנומינאליזם של יום

• 6. הסבר הטעות

• 7. על מושג המציאות

• 8. חלוקת המדעים — ידיעה והאמנה

• 9. בעיית הניסיון — ביקורת מושגי הסיבתיות והעצם

• 10. תורת ההיפעלויות

• 11. האהדה ותפקידה בתורת־המידות ובתורת־היופי

• 12. החוקיות שבהיפעלויות

• 13. ההיפעלויות והתבונה

• 14. תורת־המידות

• 15. תורת הדת

• פרק שישה־עשר גוטפריד וילהלם לייבניץ [Gottfried Wilhelm Leibnitz, 1646—1716]

• חייו

• גוטפריד וילהלם לייבניץ

• משנתו 1. השקפה פלוראליסטית, זהות הבלתי־נבדלים

• 2. המונאדה

• 3. המונאדה והאטום

• 4. אמת מיטאפיסית ואמת פינומנאלית; חלל וזמן

• 5. המונאדה, יחידה רוחנית שמהותה התפיסה (perceptio)

• 6. מיכאניזם ותכליתיות

• 7. ההרמוניה הקבועה־מראש

• 8. אחדות הגוף והנפש

• 9. ממלכת הטבע וממלכת החסד

• 10. אמיתות נצחיות ואמיתות עובדתיות

• 11. ההוכחות למציאות אלוהים

• 12. הטעם המספיק, והטוב שבעולמות האפשריים

• 13. התיאודיציאה ובעיית הרע

• סיום

• פרק שבעה־עשר תקופת ההשכלה האירופית

• תנועת־ההשכלה באנגליה

• 2. הפילוסופיה האפלטונית של קמברידג'

• 3. תורת־המידות ותורת־היופי של ההשכלה האנגלית; שפטסברי

• ההשכלה בצרפת

• 4. פייר בייל (Pierre Bayle, 1647—1706)

• 5. וולטיר (Voltaire, 1694—1778)

• 6. קונדיאק (Etienne Bonnot de Condillac, 1715—1780) הלווטיוס (Claude-Adrien Helvetius, 1715—1771)

• 7. החומרנות הצרפתית במחציתה הראשונה של המאה הי"ח לאמטרי (Julien Offray de la Mettrie, 1709—1751)

• 8. פ. ה. ד. הולבאך (Baron Paul Heinrich Dietrich d'Holbach, 1723—1789)

• 9. האנציקלופדיסטים; דני דידיו (Denis Diderot. 1713—1784)

• א. מחשבות יסודיות אחדות בפילוסופיה של דידרו 1. דחיית ההוכחה התכליתית למציאות אלוהים. ניצני תורת־ההתפתחות

• 2. הפירוש של הטבע

• 3. מאתימאטיקה ומדעי־הרוח

• 4. דיוקן־ראשית בטבע

• 5. חומר אורגאני ובלתי־אורגאני

• 6. פילוסופיה ניסויית ופילוסופיה שכלנית

• ב. המיתודה הדיאלקטית אצל דידרו

• תפילה

• פרק שמונה־עשר המאבק מסביב לשפינוזה וההשכלה האירופית

• א. הפולמוס בעניין המאמר התיאולוגי־מדיני

• ב. לייבניץ־וולף ושפינוזה

• ג. בייל ושפינוזה

• ד. משה מנדלסזון 1. חיי מנדלסזון עד 1755; 'השיחות הפילוסופיות'

• 2. איגרות על ההרגשות

• 3. השנים 1755—1763

• משה מנדלסזון

• 4. הברירות במיטאפיסיקה

• 5. פיידון

• 6. המחלוקת לאוואטר—מנדלסזון

• 7. הפילוסופיה של היהדות

• 8. 'מועדי־השחר' והפולמוס על השפינוזיזם המזוכך

• 9. ההתקפה של יעקבי

• מפתח השמות והעניינים

• א. מפתח השמות

• ב. מפתח העניינים

עמודים:

א  ב  ג  ד  ה  ו  1  2  3  5  6