דיברנו לעיל ( עמי 116 על עמדתו של ביקון כלפי בעיית הדת : ביקון רואה את המדע ואת האמונה ( הנוצרית ) כשתי מעצמות הקיימות זו על יד זו , כל אחת בזכותה שלה . הוא מפריד הפרדה גמורה בין הדת והפילוסופיה . אין הפילוסופיה עשויה להוכיח או לסתור את האמיתות של הדת . נשאר אפוא על יד המדע מקום לדת ולשיקולים מעשיים ומדיניים , היועצים לפילוסוף , שלא להתערב בענייני התיאולוגיה הקדושה . ביקון' כשהוא מייעץ לפילוסוף שלא ימריד על עצמו את התיאולוגים , מתכוון להבטיח לאיש המדע את השקט הנחוץ לו בשביל עבודתו . הוא משווה את הדת למשחק ( הערה זו נראית לנו כיום צינית' אך היא נאמרה בתום לב . ( את הכללים של המשחק קבע אלוהים מתוך שרירות והודיעם לנו על ידי התגלותו , מי שרוצה להשתתף במשחק , חייב לקבל עליו את הכללים ואסור לו לפגוע בהם . . 1 הדיאיזם שניות זו והפרדה זו עתידות היו לפתוח את השער לספקנות ולכפירה . נגד המסקנות האתיאיסטיות האלה קמה באנגליה תנועת הדיאיזם , ( Deism ) שביקשה להצדיק עיקרי דת תבונית בדרך פילוסופית ולסלק על ידי כך את המחיצה שהעמיד ביקון בין המדע לדת . מבחינה לשונית אמנם זהה הדיאיזם עם התיאיזם ; שניהם...
אל הספר