האם רב יכול להסתפק בלימודים בישיבה? הספר החדש של הרב פרופ' דניאל שפרבר מראה שלא. בשלל דוגמאות מאלפות מספרות הפסיקה מדגים הספר את חשיבותו של שימוש מושכל בידע מדעי. אין הכוונה רק לידע טכני וטכנולוגי שנחיצותו ברור, אלא לידע ביבליוגרפי, היסטורי ולשוני. מעבר לידע המדעי מראה הספר את הצורך לעצב גישה רבנית לרגישות למצוקתם של הבריות ולכבודם, כדי לקדם חיים של צדק וחסד בעולם.
לאורך כל הדורות הוכרעה פסיקת ההלכה על פי המקורות הכתובים ומסורת המנהג, אך גם בכפיפות לשורה של עקרונות-על הלכתיים, שבעיקרם נועדו לשמור על כבודו של האדם ולהתחשב במצוקותיו. הספר שלפנינו פורש בפני הקורא את העקרונות הללו, את ההיסטוריה של השימוש בהם, ואת הלגיטימיות ההלכתית הרחבה שלהם – מתוך שורה ארוכה של הכרעות הלכתיות בכל תחומי החיים, ובמיוחד בכל הקשור ליחס לנשים ולמקומן בקהילה. הספר נפתח בדיון בשאלת קריאת נשים בתורה – סוגיה שמסעירה בשנים האחרונות את היהדות הדתית בארה"ב, ולאחרונה מתחילה להעסיק גם קהילות בישראל.
את העיון במקורות מלווה השאלה, מדוע פוסקי זמננו ממעטים כל כך להשתמש בכללים על-הלכתיים אלה, והכאב על כך שבקרב רבים, בעולם הדתי ומחוצה לו, התקבעה ההנחה לפיה הרגישות לכבוד הבריות ולרווחתם היא שיקול זר להלכה.
הרב פרופ' דניאל שפרבר, חתן פרס ישראל, הוא בן למשפחת רבנים רבת דורות, רב קהילה ותיק, ומחברו של המפעל רב הכרכים 'מנהגי ישראל'. הוא מחברם של עוד עשרות ספרים ומאות מאמרים, הן בהלכה והן בפילולוגיה ובהסטוריה חומרית של העת העתיקה. מילא שורה ארוכה של תפקידים בכירים באקדמיה ובוועדות ציבוריות, והוא משמש כנשיא המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.
אל הספר