מחבר:

שנת ההוצאה: 1983

מילות מפתח: מלחמת השחרור; מלחמת העצמאות; מלחמת הקוממיות

ההיסטוריה של ארץ-ישראל" היא סידרה המביאה סקירה שלמה, ראשונה ויחידה מסוגה של ארץ ישראל לתקופותיה. בית ההוצאה "כתר" בשיתוף עם מערכת מדעית של יד בן-צבי וטובי החוקרים בישראל חברו יחד להביא לפני כל שוחרי הארץ ולומדי עברה תמונה רחבת היקף, מעמיקה ורצופה של תולדות ישראל כחטיבה היסטורית אחת. נפרסות בה תקופות ידועות יותר וידועות פחות, על היבטיהן השונים: היסטוריה מדינית, פני הארץ וישובה, ריבודי החברה, המבנה הכלכלי והמנהלי, ההרכב הדמוגרפי, חיי תרבות ורוח ועוד.
כרך זה הוא העשירי במניין כרכי "ההיסטוריה של ארץ- ישראל" והאחרון שבהם, והוא שונה מקודמיו בסדרה זאת. הכרך סוקר תקופה קצרה ביותר בתולדות הארץ, המקיפה כשנתיים ימים בלבד. ראשיתה בהחלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות ב- 29 בנובמבר) 1947 החלטת הכ"ט בנובמבר) וסיומה הרשמי באחרון הסכמי שביתת הנשק בין מדינת ישראל למדינות ערב ביולי 1949 ובכשלון שיחות הפיוס בין מדינות ערב למדינת ישראל בסוף שנת 1949 . אל הספר

נושא/נושאים: , מדינת ישראל, ביטחון וכלכלה

תוכן הספר:

• מלחמת העצמאות

• תוכן-העניינים

• פתח־דבר

• פני התקופה: מלחמה כוללת,מדינה יהודית ריבונית וחלוקת ארץ־ישראל המערבית

• מבית לאומי למדינת ישראל יצירת מדינה יהודית ריבונית ומוסדות ממלכתיים נבחרים

• החלטת הוועד הפועל הציוני ב־12 באפריל 1948 להכרי! על עצמאות מדינית ועל הקמת מוסדות המדינה היהודית העצמאית.

• ?jnnrn nvma uzn nn n30nw oun jwmn?

• חיים וייצמן נשבע אמונים כנשיאה הראשון של מדינת ישראל לפני מושב האסיפה המכוננת, 17 בפברואר ?.1949? בשורה הראשונה יושבים חברי הממשלה הזמנית.

• חלק א המאבק המדיני על הקמתה של מדינת ישראל ועל ביסוסה וריבונותה: נובמבר — 1947 דצמבר 1949

• 1. גורלה של תכנית החלוקה של האומות המאוחדות : דצמבר 1947 - מאי 1948

• מינוי "ועדת הביצוע" ותכנית "הנאמנות הזמנית''

• מפת תכנית החלוקה, כ"ט בנובמבר ?11947? צפון.

• מפת תכנית החלוקה, כ"ט בנובמבר 1947 י דרום.

• שר החוץ הסובייטי אנדרי גרומיקו ומשה ?t'rrt n!? בעצרת האו"ם השנייה, בסתיו ?.1947? גרומיקו הודי; לשרתוק מראש על תמיכת ברית־המועצות בתכנית החלוקה.

• ראש משלחת בריטניה באו"ם, אי קדוגן, עם ראש משלחת ארצות־הברית, הסנטור וורן אוסטין. הצהרתה של בריטניה על מונתה לפנות את ארץ־ישראל במועד שנקבע לכך והצהרת אוסטין ב־19 במארס על נסיגת ארצות־הברית מתכנית החלוקה החישו את ההחלטה על הקמת המדינה.

• גולדה מאירסון עם הנרי מורגנטאו והרברט להמן במסע לגיוס כספים למאמץ המלחמתי של היישוב, בחורף תש"ח. זו הפעם הראשונה שהתנועה הציונית בארצות־הברית הצליחה לארגן את רוב הארגונים היהודיים למאבק משותף למען הקמת מדינה יהודית.

• כשלונה של "תכנית הנאמנות"

• 2. הרקע להקמת מדינת ישראל ולהתערבות הצבאית מצד מדינות ערב

• ההכרעות על הקמת המדינה ועל פלישת צבאות ערב

• כינוס בלודאן, 17 ביוני ?.1946? שלושים נציגים משמונה מדינות ערביות דנו בתגובת מדינות ערב על הדין וחשבון של ועדת החקירה האנגלו־אמריקנית והחליטו לדחותו מכול וכול.

• פאוזי אל־קאוקג'י, מפקדו של "צבא ההצלה?,"? שפחות משליש מלוחמיו היו ערבים ארץ־ישראלים. בסוף אוקטובר ?,1948? כמו שתים־עשרה שנה קודם לכן, בסתיו ?,1936? נמלט עם אנשיו ללבנון.

• גלאב פאשא, ער גיון בגוט, מפקדו הבריטי העליון של הלגיון הערבי העבר ירדני למן ?.1938? לפי עדות מאוחרת שלו התחייבה בריטניה לתמוך בסיפוח החלק הערבי של ארץ־ישראל המערבית לממלכת ירדן ההאשמית.

• ההכרה במדינת ישראל

• 3. המלחמה בארץ־ישראל, המעצמות,האו"ם ומשטר ההפוגות בקיץ 1948

• מינויו של מתווך מטעם האו"ם,מעמדו ושליחותו

• מדיניות האמבארגו והשלכותיה

• פעולותיו הראשונות של ברנדוט

• הרוזן פולקה ברנדוט מלווה באשתו ובשגריר שוודיה בפריס יוצא למסע התיווך שלו, ב־25 במאי ?.1948? המטה הראשי הוקם באי רודוס ואילו "המטה -קדמי" מוקם בחיפה.

• האלוף יגאל ידין והגנרל השוודי אגה לונדסטרום ראש מטה משקיפי האו"ם, שעליו הוטל הפיקוח על קיום ההפוגה ותנאיה.

• הפעילות המדינית של ברנדוט

• תכנית ברנדוט, 28 ביוני ?,1948?

• התגובות על תכנית ברנדוט

• כינון ההפוגה השנייה

• עבדאללה א־ךנל ודוד שאלתיאל בדיון מוקדם לקביעת קווי חפסקת האש בין צה"ל ללגיון הערבי, יולי ?.1948?

• 4. התנוונות הסדרי ההפוגה וחיבור " תכנית ברנדוט השנייה:" יולי-ספטמבר 1948

• ההפוגה השנייה,הפעילות המדינית במהלכה וסיומה

• הפגנת ה"אזהרה" של אנשי לח"י בירושלים ב־10 בספטמבר 1948 נגד ברנדוט. גייפים של אנשי לח"י נשאו סיסמאות בגנות המתווך ותכניתו.

• צעדיו האחרונים של ברנדוט

• 5. ההכרעה הצבאית וסיכולה של "תכנית ברנדוט השנייה:" אוקטובר 1948 - ינואר 1949

• "תכנית ברנדוט השנייה" ומעמדה

• ההכרעה הצבאית בדרום והשלכותיה המדיניות

• הדיפלומאטית הציונית בארצות־ הברית ערב הבחירות לנשיאות

• רלף בנץי (מימין?,(? יורשו של ברנדוט, עם הבריגאדיר ויליאם ךיילי מצבא ארצות־הברית, ראש המפקחים של האו"ם מספטמבר ?,1948? וקצין המבצעים שלו, לויטננט קולונל טריפט.

• השינוי בעמדת מועצת הביטחון

• שאלת ארץ־ישראל בעצרת הכללית של האומות המאוחדות והמציאות הטריטוריאלית־הגיאוגראפית החדשה בארץ־ישראל

• שני חברי "ועדת הפיוס" של האו"ם ומזכיר הוועדה. מימין לשמאל: ילצ'ין (תורכיה?,(? אתריג' (ארצות־ הברית) ואסקרטה (ספרד?.(? המשלחת החלה בעבודתה בינואר ?.1949?

• החדירה הישראלית לסיני והמערכה הדיפלומאטית שהתנהלה סביבה

• .6. ביסוס הלגיטימאציה הבינלאומית לקיומה של מדינת ישראל במהלך המלחמה

• מדינת ישראל החדשה והקהילייה הבינלאומית

• דגל ישראל בין האומות, משה שרת, אבא אבן ודוד הכהן מניפים את דגל ישראל עם קבלתה לארגון האומות המאוחדות, במאי ?.1949?

• 7. הסכמי שביתת הנשק וכשלון הפיוס היהודי-ערבי: ינואר-דצמבר 1949

• מתכונת שיחות שביתת־ הנשק

• משלחת ישראל לפני המראתה לשיחות שביתת הנשק עם מצרים ברודוס, 12 בינואר ?.1949?משמאל לימין rtf סרן אריה סימון, רב סרן יהושפט הרכבי, שבתאי רוזן, אליהו ששון, אלוף יגאל ידין, ד"ר ולטר איתן, ראובן שילוח.

• שיחות ישראל-מצרים

• חתימת הסכם שביתת הנשק עם מצרים ב־24 בפברואר ?.1949?

• השיחות עם עבר הירדן לסיפוח "הגדה המערבית"

• שיחות שביתת הנשק עם סוריה ולבנון

• משאיות מצריות מניפות דגלים לבנים מפנות את כיס פלוגיה לאחר הסכם שביתת הנשק ברודוס, בפברואר ?.1949?

• כשלון המעבר מהסכמי שביתת נשק לשלום כולל

• ירושלים העברית — בירת ישראל

• חלק ב הכוחות הלוחמים

• 1. ממאבק על ארץ־ישראל למלחמה על ארץ־ישראל

• ארבעה אפיקי המאבק בבריטניה מקיץ 1945

• מעבר למלחמה בפולשים ערביים סדירים

• השלבים העיקריים של מלחמת העצמאות

• קרבות רחוב; משמאל למטה: פשיטה ממוכנת — שלוש מפניה של המלחמה.

• למעלה י עקומת התפתחות מלחמת העצמאות מנקודת מבט ישראלית.למטה: כיבוש יעד ? משמאל למעלה ו

• 2. הכוחות הלוחמים הערביים: מצבת הכוחות, ההיערכות וההתארגנות הצבאית

• מצבת הכוחות הערביים

• * הלירה המצרית והדינר העיראקי היו בשווי הלירה סטרלינג, ששוויה עלה במקצת על זה של הלא"י (לירה ארץ־ישראלית?.(?

• ניסיון כושל להקמת פיקוד ערבי עליון: ניר א־ךין מחמד פא^א בחברת מפקדים צבאיים סורים ועבר ירדנים. הקצין העיראקי התמנה ב־11 במאי על־ידי הוועדה המדינית של הליגה הערבית כ"מפקד הכללי של הכוחות הסדירים והאחרים הפועלים להצלת פלסטין?."?

• 3. מ"הגנה" לצה"ל: התארגנות הצבא הסדיר, היערכותו והתעצמותו

• "כל העם צבא": המעבר משירות מתנדבים לשירות חובה

• היישוב מתגייס למלחמה: התייצבות לגיוס בעקבות צווי "מרכז המפקד לשירות העם" (אפריל ?.(1948?

• התארגנות ה"הגנה" לקראת המעבר ממאבק למלחמה (אפריל-אוקטובר 1947)

• ימין ; מבצר יחיעם (גיידין?.(? במלחמת העצמאות שימשה החווה המבוצרת מהתקופה הצלבנית ביצור מרכזי במערכת ההגנה של הקיבוץ. :ועלה: לטרון. בניין המשטרה שימש עמדת מפתח במאבק על גורל ירושלים,וחמש התקפות שנערכו עליו במאי - יולי 1948 נכשלו.

• ?>:?טה; משטרת עיראק סוידאן (מצודת יואב?.(? מצודת המשטרה הבריטית מדגם טיגרט שעל כיבושה נערכו שמונה התקפות. עבר לדף: ירושלים במלחמה?-,? מחסום בררווב יפו. מציורי מלחמת העצמאות של לודוויג בלום, ?.1948-1947?

• דיוקנאות לוחמים אנשי פלמ"ח אחרי כיבוש באר שבע, סוף ?.1948? ציור שמן של לודוויג בלום ?.(1974 - 1891)?

• מימין למעלה: אניית הנשק אלטלנה עולה באש מול רווף תל אביב, 26 ביוני ?.1948?

• מימין למטה: גדר תיל בירושלים המחולקת.שתיים מתמונות הצבע של רוברט קאפא ממלחמת העצמאות.

• מגדל המים ההרוס של יד מרדכי, עדות לשש יממות רצופות של קרב. בתמונה מימין האנדרטה של מרדכי אנילביץ ?. 1? המשא ומתן על חלוקת ירושלים 1 משמאל בתמונה משה דיין.

• המעבר הארגוני-דוקטרינארי מלוחמים בלתי־סדירים לצבא סדיר: ביסוס שש חטיבות חיל רגלים

• לוחמי חטיבת הראל ?(10)? בירושלים. הפלמ"ח, הכוח המגויס הארצי של ה"הגנה?,"?נשא צביון ארץ־ישראלי מובהק בשיטות ארגונו, בדוקטרינות הלחימה שלו ובערכיו.

• הקמת עתודה ממוכנת ארצית וראשית ההתארגנות בחטיבות מוגברות

• התותחים הראשונים של ה"הגנה" וצה"ל ?")?נפוליונצייקים?.("? אלה היו תותחי הוביצר צרפתיים בקוטר 65 מ"מ שיוצרו בראשית המאה, והם נרכשו באופן בלתי לגאלי בצרפת במאי 1948 והופעלו לראשונה בקרבות נגד הסורים בעמק הירדן, נגד העיראקים בעמק בית שאן ונגד הלגיון העבר ירדני בקרבות לטרון.

• הקצאת תותחים ומדגמית לחטיבות הלוחמות

• חותם ה"הגנה" בצה"ל והשתלבות האצ"ל והלח"י בו

• "שועלי שמשון?:"? פלוגה ממוכנת במסגרת גדוד 54 של חטיבת גבעתי. על כל גייפ הורכבו שני מקלעים.

• התארגנות עוצבתית ברמה על-חטיבתית

• חיל האוייור וחיל הים

• ההתעצמות וההצטיידות באמצעי לחימה

• שריוניות תוצרת הארץ יוצרו על מרכב של משאית מטיפוס "וייט" והורכבו עליהן בדרך כלל שני מקלעים ו מקלע בינוני ?airv? בצריח ומקלע קל (מ"ג ?— 34? מגל"ד) בתוכו. סבב הצריח היה ידני. בתחילת המלחמה שימשו השריוניות כטנקי המערכה של צה"ל.

• המחיר הכלכלי של מלחמת העצמאות

• פלוגת הטנקים הראשונה של צה"ל היתה מורכבת מטנקים צרפתיים קלים מטיפוס "הוציקיס?,"? שהגיעו ארצה ב־15 ביוני ?.1948?

• חלק ג המערכה הצבאית 30 :בנובמבר 1947 - 10 במארס 1949

• 1. המלחמה על הדרכים ועל הרצף ההתיישבותי: ארבעת החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות (דצמבר 1947 - סוף מארס 1948 )

• הפרץ הראשון של הפגנות,פעולות טרור וגרילה ערביות: דצמבר 1947 - ינואר 1948

• הטרור בערים המעורבות

• inon־ בערים ו ב־22 בפברואר 1948 הוחנו שתי מכוניות תופת בריטיות מלוות במשוריין ברחוב בן־יהוז־ה בירושלים. בפיצוץ נהרגו כ־50 בני־אדם, בהם נשים וילדים.

• התקפית הערבים על שכונות ויישובים יהודיים

• ההתקפה על גוש עציון והתקפת הנגד של מחלקת הפלמ"ח באור יום.

• הלווייתו של עבד אל־קאדר אל־חסייני ב־9 באפריל ?.1948? מותו של המפקד הצבאי הבכיר של הכוחות הפלסטיניים בקרב על הקסטל היה להם מכה קשה.

• המלחמה על הדרכים

• מימין: שיירת מזון לירושלים הנצורה. למעלה: שיירת אספקה לגוש עציון.

• למטה: חלוקת מים בירושלים הנצורה.

• משבר מארס 1948: ביתור רצף היישובים היהודיים בארץ־ישראל

• פעולות התגובה בראשית מלחמת העצמאות

• מפת הניתוק של הרצף הטריטוריאלי היהודי בסוף מארס ?.1948?

• פעילות התקפית כדי לזכות ביזמה האסטראטגית

• 2. מלוחמה זעירה ללוחמה סדירה: היזמה הצבאית לפני פלישת צבאות ערב (אפריל-מאי 1948)

• האתגר הצבאי ערב הכרזת המדינה

• סיום המאנדאט: המדיניות ודפוסי הפינוי הבריטי

• סופה של תקופה: אחרוני החיילים הבריטים עולים על סיפונה של האנייה "סמריה" ומביאים בזאת את המאנדאט הבריטי על ארץ־ישראל לידי סיום.

• תכניות הגנה מול פלישה ערבית סדירה

• השתלטות על מקומית מפתח בריטיים

• "תכנית ד' ": התכנית האסטראטגית ההתקפית הראשונה

• המערכה על משמר העמק ?12-4)? באפריל ?.(1948?

• מבצע "יפתח?,"? מאי ?.1948? מימין: הגזרה הצפונית; משמאל: הגזרה הדרומית.

• מבצע "בן עמי" וחיבור הגליל המערבי לעמק זבולון ולחיפה ?21-13)? במאי ?.(1948?

• מבצע "חמץ" ?30-27)? באפריל ?.(1948?

• מבצע "יבוסי" ?30-22)? באפריל ?.(1948?

• מבצע "קלשון" בירושלים ?15-14)? במאי ?.(1948?

• מפת הרצף הטריטוריאלי היהודי ערב הכרזת המדינה (מאי ?.(1948?

• 3. עד משבר: פלישת חמשת צבאות ערב (מאי-יוני 1948 ) גורלה של ארץ־ישראל באסטראטגיה הערבית

• התכנון הישראלי לקדם את פני הפלישה הערבית

• מהלך הפלישה של הצבא המצרי

• פלישת צבאות ערב. מימין: "תכנית דמשק?,"? תכנית הפלישה; משמאל: מהלך הפלישה לארץ־ישראל בין 14 במאי ל־11 ביוני ?.1948?

• הפצצות חיל האוויר המצרי בראשית הפלישה לארץ־ישראל. בהפצצת התחנה המרכזית בתל־אביב ב־18 במאי נהרגו 42 עוברי אורח.

• למעלה מימין' משטרת עיראק סוידאן (היום מצודת יואב) מיד לאחר כיבושה על־ידי חטיבה 8 בנובמבר 1948 (מבט מדרום מערב?.(? שבע פעמים ניסו כוחות חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב לכבוש את המצודה, שהיתה מעיז קדמי במערב כיס פלוגיה, בהתקפות לילה. בי7 בנובמבר היא נכבשה בהתקפת יוס משוריינת בפיקודו של יצחק שדה. למעלה משמאל: לוחמים פלסטינים תוקפים את יישובי עציון. הלגיון הערבי הצטרף להתקפה על הגוש ב־13 במאי. למטה . קרבות ההגנה והכלימה של יישובי הנגב. משמאל — בית הביטחון של קיבוץ נירים לאחר ההתקפה של צוות קרב גדודי מצרי ב־

• מהלך הפלישה של הלגיון הערבי

• כניעת לוחמי הרובע היהודי בעיר העתיקה ללגיון הערבי ב־28 במאי ?.1948? הלגיון קיים את תנאי הסכם הכניעה והפר רק את התחייבותו לא לקחת בשבי זקנים וילדים.

• מהלך הפלישה של הצבא העיראקי

• מהלך הפלישה של הצבא הסורי

• טנק סורי בקיבוץ דגניה אי. ההתקפה הסורית על שתי "הדגניות" נערכה בשילוב של טנקים קלים צרפתיים מטיפוס "ךנו" בעלי תותח 37 מ"מ, והיא נהדפה ב־20 במאי בקרבות מגע על תעלות המגן של הקיבוץ.

• מהלך הפלישה מכיוון לבנון

• מצודת נבי יושע (מצודת כ"ח) בגליל העליון. 28 אנשי פלמ"רו נפלו בהתקפות על מצודת טיגרט זו ב־15 באפריל וב־20 במאי ?,1948? עד לכיבושה מידי כוחות "צבא ההצלה" וצבא לבנון.

• בלימת הפלישה הערבית: תמונת המערכה עד ההפוגה הראשונה

• 4. התנערות : מהפוגה ל " עשרת הימים "

• ההתארגנות וההתעצמות בתקופת ההפוגה הראשונה

• גח"ל (גיוס חוץ לארץ) ותרומתו למערכה

• קבלת פנים לספינת עולים המגיעה לנמל חיפה ועל סיפונה מעפילים ששהו במחנות המעצר בקפריסין, ינואר ?.1949? מראשית יוני 1948 ועד פברואר 1949 מנעו הבריטים יציאתם של עולים מקפריסין לארץ־ ישראל כדי שלא לאפשר את תגבור צה"ל בצעירים בעלי כושר קרבי.

• מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ)

• האסטראטגיות הנוגדות של ישראל ושל הערבים לקראת גמר ההפוגה הראשונה

• יצירת המסדרון מן השפלה אל ירושלים העברית

• מבצע "דני" (לרל"ר) והמאמץ לפריצת המסדרון לירושלים ?17-9)? ביולי ?.(1948?

• הדרך אל העיר: כוחות צה"ל בכפר ענה בגזרה המערבית, לאחר כיבושו במבצע "דני" ?17-9)? ביולי ?,(1948? בתקופת "עשרת הימים?."? המאמץ העיקרי של המבצע נועד לעצב מסדרון אל ירושלים העברית דרך כביש לטרון-שער הגיא-קסטל.

• ?ידרך מרמה?."? פתיחת ציר לירושלים ששחרר את העיר כליל מאימת המצור החלה בסוף מאי 1948 על־ידי גייפי סיור ממזרח לבית סוסיך. ביוני הוחל בהכשרת הדרך. מבצע "דני" הרחיב את המעבר הצר של "דרך בורמה" דרומה.

• העמידה מול נסיון ההתקפה המצרי האחרון

• קיבוץ בארות יצחק בנגב המערבי לאחר התקפה גדודית מצרית ב־15 ביולי ?,1948? שנהדפה על־ידי אנשי הקיבוץ והגדוד השביעי של חטיבת הנגב.

• התקפות־נגד בחזית הצפון

• מבצע "דקל" בגליל המערבי ?18-8)? ביולי ?.(1948?

• מבצע "ברוש" בגליל העליון המזרחי ?18-9)? ביולי ?.(1948?

• מבצע "ברוש" י גדודים 22 ו־23 של חטיבת כרמלי צלחו את אגם החולה ואת הירדן מדרום לאגם ותקפו את המערך הסורי המוגן ממזרח לירדן.

• התוצאה המדינית של קרבות "עשרת הימים"

• יצירת העליונות האווירית

• שדה אברהם, מנחת שהוכשר כ־50 ק"מ מצפון לאילת במארס 1949 כדי לסייע לחטיבת הנגב ולחטיבת גולני במסען דרומה.

• 5. הכרעה צבאית ופשרה מדינית

• מבצע "יואב ": חיבור הנגב למדינת ישראל

• מבצע "יואב?:"? תכנית המבצע ומהלכו ?22-15)? באוקטובר ?.(1948?

• כוחות שריון וארטילריה של צה"ל במבצע "חורב?:"? למעלה — יחידת שריון ובה טנק "שדמן" אחד ושני טנקי "קרומוול?;"? מימין — תותח 20 מ"מ בחסימה ליד הכביש לשבטה; משמאל — נושא גייסות מצויד בלהביור.

• מבצע "ההר" ?22-19)? באוקטובר ?.(1948?

• הרחבת פרוזדור ירושלים דרומה

• מבצע "חירם" : גירוש "צבא ההצלה" והצבא הלבנוני מן הגליל המרכזי ההררי

• מבצע "חירם" ?31-28)? באוקטובר ?.(1948?

• הסתערות על הכפר ספסף בגליל העליון (היום המושב ספסופה?.(? גדוד 79 של חטיבה 7 כבש את הכפר במבצע "תירס?,"? אוקטובר ?.1948?

• המצב המדיני והאסטראטגי אחרי המבצעים הצבאיים

• מבצע "חורב" : גירוש המצרים מארץ־ישראל

• המתחם המצרי המבוצר בניצנה. לאחר קרבות קשים נכבש המתחם המבוצר על־ידי גדוד 82 וגדוד הפשיטה הממוכן ?.89?

• ב־28 בדצמבר 1948 חצו כוחות צה"ל את הגבול הבינלאומי ולמחרת עם עלות השחר נכבשה אבו עגילה, צומת דרכים לתעלת סואץ ולאל־עריש,

• מול מחנות רפיח. כוחות צה"ל לא הצליחו בנסיונס לפרוץ למחנות רפיח ולכבוש את צומת רפיח בינואר ?.1948?

• מבצע "חו1־ב?."? למעלה-שלב אי ו ההסחה ברצועת עזה וכיבוש הזרוע המזרחית; משמאל למעלה-שלב בי! ההסחה על־ידי חדירה לסיני וההתקפה העיקרית על עזה; משמאל למטה-שלב גי י ההתקפה על רפיח והתכנית לכיבוש עזה.

• משומרון ועד אילת: המערכה על "הבעיה המזרחית"

• מבצע "עובדה" ?10-6)? בינואר ?.(1949?

• מסע חטיבת הנגב מבאר שבע לאילת. המסע יצא לדרכו ב־5 במארס 1949 והגיע לראס א־נקב ב־10 בו. ייחודו של המסע היה בשיתוף פעולה יבשתי־אווירי ראשון מסוגו.

• מהלכי הסיום של מלחמת העצמאות והישגיה הצבאיים

• מדינת ישראל בגבולות ?.1949?

• מפתח הסימנים במפות

• חוליה. כיתה. מחלקה

• חיל רגלים.

• טנקים.

• שריוניות

• חיל רגלים משוריין.

• ארטילריה.

• סיור

• סיור משוריין.

• מפקדה

• עמדת תצפית.

• עמדת תותחים

• פלוגה גדוד?..?

• חטיבה אוגדה או דיביזיה

• מערך הגנה חולייתי מערך הגנה כיתתי מערך הגנה מחלקתי

• מערך הגנה פלוגתי מערך הגנה גדודי ?..?

• מערך הגנה חטיבתי מערך הגנה אוגדתי

• ביבליוגראפיה נבחרת

• מפתח

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11