" תכנית ברנדוט השנייה" ומעמדה מעצמות המערב בעצרת האו"מ למחרת ההתנקשות בברנדוט , ב 18 בספטמבר , 1948 קבע מקלינטוק בתזכיר פנימי במחלקת המדינה , ש"רצח ברנדוט מעניק משקל מאקסימאלי להמלצותיו . " הוא ביקש לשכנע את מרשל לנצל בעצרת את הסיטואציה , שנראתה נוחה מאוד , ולהביא לאלתר לאישור את הצעות ברנדוט ברוב של שני שלישים . מרשל הצהיר אמנם ב 21 בספטמבר שארצו תומכת בתכנית , אולם גישה זו לא העריכה די הצורך את הנסיבות הפוליטיות הפנימיות בתוך ארצות הברית , בעיקר את השפעת מועד הבחירות לנשיאות הממשמש ובא . בורין ומרשל הבינו שרצוי להשהות את הדיון בסעיף הארץ ישראלי בעצרת עד לאחר מועד זה , ולכך אמנם חתרו . אך מגמה זו סוכלה בעקבות היזמה הצבאית הרחבה של ישראל בחודש אוקטובר , כשבועיים לפני הבחירות בארצות הברית , אשר שינתה לא רק את מפת קווי החזית בארץ ישראל , אלא גם את מאזן הכוחות בין הצדדים הלוחמים ואת עמדתם של הערבים .
אל הספר