שאלת ארץ ישראל בעצרת הכללית של האומות המאוחדות והמציאות הטריטוריאלית הגיאוגראפית החדשה בארץ ישראל כשלתה של " תכנית ברנדוט" בעצרת מבחינה פורמאלית ישבה העצרת הכללית על מדורת תכנית ברנדוט עד סמוך לאמצע דצמבר , 1948 אך הכול הבינו שמאורעות אוקטובר בארץ והבחירות בארצות הברית הורידו אותה מעל הפרק . עתה היתה יוצאת דופן עמדתה של ברית המועצות , שעד כה נראתה כתומכת העקבית ביותר בחלוקה ; היא הוסיפה לעמוד על ביצוע החלטת 29 בנובמבר 1947 "כלשונה . " עתה היתה אפילו בריטניה מוכנה להעניק תמיכה פעילה לחלוקה אם זו תקום בגבולות חדשים . אלא שהצעתה , שגבולות אלו יחפפו את הצעות ברנדוט מ 16 בספטמבר , נפלה ברוב קטן בוועדה מס' ו , והעצרת בחרה להתקדם בקו שהציעה משלחת ארצות הברית , קו שהתבסס בעיקרו על העיקרון ששינוי גבולות 29 בנובמבר לרעת ישראל ( דהיינו , קיצוץ הנגב או חלק ממנו ) ייעשה "רק בהסכמתה . " לעומת זאת לחצו האמריקנים , ברוח הצעות ברנדוט , להגיע לשתי החלטות אחרות : בעניין זכויותיהם של הפליטים ודרכי הטיפול בשיקומם , ובעניין הקמתה של ועדת פיוס לארץ ישראל . בפועל הלכה העצרת בפריס בתלם ההצעה האמריקנית החדשה ....
אל הספר