הפרדה בין נשים וגברים במרחב הציבורי בישראל כבר אינה עניין פנים־דתי. היא חלחלה לעומק החברה הכללית. נשים נשלחות לאחור באוטובוס והצידה בטקסי לוויה, הן נדרשות להתכנס מאחורי מחיצה גם בתפילה בכיכר העיר ואינן מורשות ללמד בתוכניות אקדמיות לגברים חרדים.
לא רק גורמים שמרניים וקיצוניים מצדדים בהפרדה, גם רבים במחנה הליברלי סלחנים כלפיה. "הציבור ומעצבי המדיניות בישראל נתונים למניפולציה אפקטיבית במיוחד", מסבירה יופי תירוש. "רעיונות נשגבים של חופש דת, התאמה תרבותית והנגשה עוברים השטחה פופוליסטית שמתעתעת גם באלה שמחויבים, לפחות בפני עצמם, לשוויון, לחופש הביטוי ולכבוד האדם.
בהופרדנו כך מציגה תירוש את המנגנון שמניע את ההפרדה המגדרית. היא חושפת כיצד ההפרדה משמשת את אדריכלי ההפיכה המשטרית לריסוק הדמוקרטיה בישראל ומפריכה את הטיעונים שמבקשים להצדיק אותה.
יופי תירוש היא פרופסור חברה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עמיתת מחקר בכירה במכון הרטמן בירושלים ופעילה ותיקה ומשפיעה במאבקים ציבוריים לקידום זכויות אדם ואזרח ונגד הפרדה מגדרית. מחקריה על משפט ותרבות ועל הזכות לשוויון פורסמו בבמות מובילות בישראל ובעולם. על פעילותה הענפה קיבלה פרסים רבים, ובהם פרס גורני מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל.
אל הספר