מנהלים רבים מתלבטים בבחירת הפעולה הנכונה מול מציאות שהיא לפעמים כמעט כאוטית, מכיוון שמציאות של "על סף הכאוס" היא לאחרונה מרחב הפעולה של ארגונים רבים. כדי לצמוח במציאות מורכבת, לא-וודאית, מעורפלת ומשתנה במהירות, ארגונים מחפשים דרכי פעולה חדשות כדי לבסס יתרון תחרותי. אלא שקשה למצוא דרכים חדשות אם לא משנים את פרספקטיבות ההסתכלות, את המודלים המנטליים ואת השפה שמשתמשים בה, אם לא מקבלים שמציאות שקרובה לכאוס היא איתנו כדי להישאר. ובכן, מה אפשר לעשות כאשר לא יודעים מה לעשות? כיצד אפשר לפעול כאשר בחירת הפעולה הנכונה איננה בהישג התודעה? כיצד מאפיינים את האתגר כאשר האתגר קשה לאפיון?
לחבק את הכאוס של יובל דרור מציע שפה חדשה – מושגים חדשים המאפשרים לראות ולהבין אחרת את האפשרויות לפעולה. בספר זה נעשה מאמץ לגשר ולחבר בין "גישת המערכות הפתוחות" – השפה הנלמדת בבתי הספר למנהל עסקים – ל"גישת הכאוס והמורכבות", השפה המחדשת של העולם הארגוני. המטפורה המארגנת של הספר היא "שפך הנהר" – המקום שבו זרימת המים משנה כיוון בין גאות ושפל, ולכן מחייבת את מי שחי בו לפתח יכולות פעולה גם כאשר המים מתוקים וגם כאשר הם מלוחים.
לחבק את הכאוס מיועד למי ששואף להסתגל למציאות שבה היכולת לשרוד ולצמוח במצבים כאוטיים חשובה באותה מידה כמו החתירה להסדרה. מנהלים, אנשי מטה בארגונים ויועצים לפיתוח ארגוני יכולים להפיק מספר זה רעיונות ביחס לאופן שבו ניתן לנוע בין סדר לכאוס מבלי להקפיא את הארגון מצד אחד ומבלי להידרדר לאנרכיה מצד שני.
אל הספר