1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 ניתן להסתכל על ההתארגנות גם בראייה אובייקטיבית וחיצונית - המסתכל מבחוץ איננו חלק מהתופעה עצמה . גישה זו מכילה דואליות משום שהמסתכל על המערכת ( המנהל, החוקר והיועץ ) הוא חלק ממנה וחיצוני לה בעת ובעונה אחת, משפיע עליה ומושפע ממנה, ויש לו כוונות כלפיה באותה מידה שלה יש כוונות כלפיו . צורת ההסתכלות החדשה שאיננה נזקקת ל"מערכת" כמושג מארגן חשוב היא צעד אחד רחוק יותר בהתפתחות התיאוריות הארגוניות . גישה זו רואה באינטראקציה ובשיח בין השחקנים ( "סוכנים" ) את החזות העיקרית ואת הדבר המרכזי המתרחש . אנשים יכולים להיות ביחסים זה עם זה באופן שמביא לידי ביטוי את הייחודיות שלהם מחד ואת ההשפעה של האחרים עליהם מאידך, כתהליך מרכזי של עיצוב דפוסים חברתיים, כללי התנהגות ( נורמות ) , ובכללם גם פרוצדורות ארגוניות . על פי גישה זו, תהליך ההתארגנות איננו נפסק לעולם כי הוא תוצר של מספר גדול מאוד של אפיזודות התייחסות בין האנשים על בסיס מידת החופש שהם תופסים שפתוחה לפניהם, וכן על בסיס אופן הפרשנות שהם מקנים להתרחשויות שהם חשופים אליהן . ה...
אל הספר