|
בעיר ההרגה – ביקור מאוחר : במלאת מאה שנה לפואמה של ביאליק
מחבר:
מיכאל גלוזמן, חנן חבר ודן מירון
שנת ההוצאה:
2005
מילות מפתח:
ביאליק, חיים נחמן; שירה עברית; ביאליק, חיים-נחמן; שירה; שירה-עברית
חייה של יצירה ספרותית קלאסית נקבעים על פי הביקורים שמבקרים אותה בני דורות מאוחרים. תכיפות הביקורים, היסודיות והעומק שלהם כמו גם הנבוֹנוּת והתרבותיות של המבקרים, יכולתם לאזן בין זיקה למסורת הביקורתית שכבר נוצרה סביב היצירה לבין חירות ונאמנות לרגישויות זמנם הם – כל אלה משפיעים על חייה הנמשכים של היצירה וקובעים את "איכותם".
המבקרים הנם כל בני הקהילה התרבותית המעוניינת ביצירה ובמסורת הרוחנית והספרותית המהווה בה נדבך. מבקרי הספרות וחוקריה הם לעתים (לא תמיד) נציגיה הנאמנים של אותה קהילה. אכן, המושג "ביקורת ספרותית" קרוב למשתמע מן המילה "ביקור" אולי יותר משהוא קרוב למשתמע מהמילה "בקרה".
אף שיר ציבורי באוצר השירה העברית (המשופעת בשירים ציבוריים) אינו בעל מעמד "קלאסי" יציב יותר מאשר בעיר ההרגה (1903) של ביאליק – שיר בעל איכות שירית-רטורית והשפעה היסטורית שהיו לשם דבר. חלקו של שיר זה בעיצוב האתוס הלאומי-ציוני, המשמש ביסוד תרבותנו עד עצם היום הזה, הוא רב לאין שיעור.
מעמד מיוחד זה, הגם שהוא מחייב יחס של דרך ארץ ליצירה, אינו פוסל בחינה ביקורתית נוקבת שלה והעלאת ספקות ביחס לתוקפה התרבותי-רוחני בהווה. אדרבא, דווקא המעמד המיוחד הוא זה התובע שהביקור בה יצטיין תמיד בכנות וברעננות המשחררות מקבלה בלתי בחונה של מוסכמות, ולא פחות מכך באומץ לב ביקורתי. יצירה שכוננה תרבות זקוקה לבדיקה כפולה ומכופלת, שכן גלום בה הפוטנציאל של עיוות התרבות.
בספר זה בודקים את השיר בדיקה נוקבת ומפורטת – יותר מכל בדיקות קודמות – שלושה חוקרי ספרות מובהקים בני דורות שונים, אשר מציגים אוריינטציות מחקריות שונות ומשלימות.
אל הספר
תוכן הספר:
|
|