ספר זה מציע מסגרת עיונית חדשה לחקר התופעה של אהדת כדורגל החוצה גבולות חברתיים ותרבותיים. מסגרת מחקרית זו מעמידה במרכזה את הגוף של האוהד והאוהדת ואת התפישה שאהדה היא קודם כול עבודת גוף. פרקטיקות האהדה נלמדות דרך הגוף, מוטמעות בו ומבוצעות באמצעותו. הגוף יוצר את חוויית האהדה, מעניק לה את אופייה הממשי והמובחן ומנכיח את הנראות שלה בשדה האהדה ובשדה החברה והתרבות. בלי גוף – אין אהדה, וללא אהדה – הכדורגל מאבד את טעמו ואת זכות קיומו.
פרקי הספר השונים עוסקים בנושאים מרכזיים בחקר האהדה: אותנטיות וזיוף, מרחב ומקום, מגדר, גוף ורגשות. הכותבות והכותבים בוחנים את תופעת האהדה מדיסציפלינות שונות: סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פילוסופיה ולימודי מגדר.
האסופה הנוכחית היא פרי מחקר אתנוגרפי ממושך בקרב אוהדות ואוהדי "הפועל קטמון ירושלים" – מועדון הכדורגל הראשון בישראל בבעלות אוהדים. קטמון היא השחקנית המרכזית בפרקים רבים בספר, אך לא היחידה. פרקי הספר נעים בין זירות אהדה מגוונות, החל מהזירה הקטמונית, דרך בשיקטש הטורקית ועד לקבוצת סנט-פאולי בגרמניה. הכתיבה האתנוגרפית אשר עליה מסתמך הספר משלבת בין מחקר ותיאוריה לבין התבוננות מקרוב על ההתרחשות בזירת האהדה. היא נעה בין מבט מקרוב לבין ניתוח אקדמי ביחס לדרמה היצרית והרגשית המתרחשת בגופם ובליבם של האוהדים. כתיבה זו, לצד העדויות האישיות המשולבות בספר, נועדה לשמר את האותנטיות והריגוש של "עשיית האהדה" ולהביאה אל חוקרי ספורט ותרבות מדיסציפלינות שונות; אל אוהדים שרוצים להבין מהי אהדה ואינם מסתפקים בלחוות אותה, כמו גם לכל מי שאוהב כדורגל ורוצה לעמוד על סוד המשיכה למשחק.
אל הספר