נמצאו 262 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: חגי ארליך
תיאור: ים סוף הוא אחד הנתיבים החשובים בתבל. הוא הגשר הימי הראשי בין חלקו הצפוני של העולם לחלקו הדרומי. עברו ועוברים בו מוצרי סחר, שאיפות אסטרטגיות, אינטרסים גלובליים ועוד. פתיחת תעלת סואץ לפני כ-150 שנים הפכה את ים סוף לציר חשוב של תמורות בעת החדשה. עם זאת, ים סוף היה ונשאר "ים עצוב", בייחוד ביחס לאחיו הגדול, הים התיכון. הים-התיכון, "הים הגדול ורחב הידיים", נתן השראה למלומדים ומשוררים; הוא היה ונשאר מושא של סקרנות מאז ראשית האנושות. הים התיכון היה הים השמח, הנדיב, המעתיר כול טוב על היושבים לחופיו, מגשר ביניהם, תורם לחייהם. ים סוף נותר בשוליים, אח קטן ועצוב. הוא עטור מדבריות ושום נחל איתן אינו זורם אליו. העמים לחופיו התרחקו ומתרחקים ממנו. לגביהם היה יותר מכשול מאשר גשר. את ים סוף חצו יותר פליטים מאשר סוחרים, ואת חלקם הטביע בין גליו חסרי המנוח. ים סוף, הים העצוב הוא ניסיון חלוצי ללמוד מחדש ולתמצת את תולדותיו מימי קדם עד ימינו אנו. חגי ארליך מבקש לדון בים זה כמכלול היסטורי, כזירה שבה הוכרעו גורלות של עמים ותרבויות, שבה התחוללו מאבקים הרי גורל בין מזרח למערב, שבה נולדו דתות והתמודדו זו עם זו. הספר ארוג כמקלעת של פרקים המתחברים לכדי היסטוריה חשובה לשלל העמים שלחופי הים, באותה מידה שהם מבוא להבנת מפגש האינטרסים הגלובליים, מפגש המתרחש בים זה ובסביבתו בימינו אנו.  
רסלינג
מאת: איתן מכטר, אביטל מאיה מכטר
תיאור: ספר זה מבקש לתרום לשיח סוציו-תרבותי על העיר העברית-הקוסמופוליטית הראשונה, שיח שעשוי לשמש חלופה לעולם התוכן הכלכלי השגור ביחס לתהליכים אורבניים. הניסיון לפענח את סוד הפיכתה של העיר העברית הראשונה לכדי "עיר עולם" נעשה כאן באמצעות בחינת הייחודיות של התרבות והאתוס התל אביביים בזיקה לנורמות קיום אוניברסליות. הדיון החברתי-תרבותי מציג את המתח בין רציונליות לתשוקה אשר עליו מתבסס הקפיטליזם המאוחר, כל זאת לצד הצגת ביטוייו של מתח בזירה העירונית, הכללית והמקומית - הן בכיבוש המרחב על ידי ההון והן בעיצוב תודעה וסגנון צרכני מחופצן. רב-תרבותיות ודחיסות הם מאפיינים אורבניים מובהקים התורמים לעשייה עירונית המבוססת על פתיחות, יצירתיות, חדשנות ותחכום, אבל גם משקפת מופעים של התכנסות וניכור. תהליך האינדיבידואציה משמש ציר מרכזי בתרגום הסובייקט הרציונלי לנושא תשוקה צרכנית פרי השיטה הקפיטליסטית. האינדיבידואציה ותהליך המיתוג העצמי מצמיחים צורות מגוונות של זהות וסגנון ייחודיים ודינמיים, אך מכבידים על בניית יחסים מבוססי רגש ומחויבות. "הקהילה השכונתית" מוצעת בספר זה כפתרון אפשרי לאנונימיות ולאינסטרומנטליות של היחסים הבין-אישיים, פתרון המאפשר קיום יחסים בין-אישיים בכרך ללא פגיעה באופי הדינמי של ההשתנות והמגוון, אגב יצירת גרעין יציב, טריטוריאלי או וירטואלי. הפרק החותם את הספר דן באתגר הרוחני של העיר הגדולה להצמיח מתוכה ביטויים של "חירות קשה" לאור תפיסתו של לוינס, כתחליף ל"פיצול" הסובייקט והניכור העצמי המאיימים על הנפש העירונית.
רסלינג
מאת: אלי אברהמי
תיאור: בשפע הגדול של המחקרים, המאמרים והפרסומים הרואים אור בנושאי הקיבוץ, ניכר זה מכבר חסרונו של לקסיקון הקיבוץ. הקיבוץ, אותה יצירת חיים מיוחדת ומסקרנת שכה רבים בינינו חוו וחווים במסלול חייהם בארץ, עובר בשנים האחרונות שינויים רבים, בחלקם מפליגים.
בחצרות הקיבוצים הוותיקים חיים היום נכדיהם וניניהם של המייסדים. תופעה יוצאת דופן בישובים קטנים (בל נשכח שגם הקיבוץ הגדול ביותר הוא בסופו של דבר יישוב קטן) תופעה המצביעה על חיוניותו של הקיבוץ על אף מספידו הרבים. מהו אם כן הקיבוץ? מה היו עקרונותיו וערכיו? מה היה פועלו בעבר ואילו כוחות פועלים בקרבו ומעצבים את דמותו כיום? בעידן של שינויים כה מהירים דומה שיש צורך חיוני לעצור ולאצור בספר אחד את כל מה שהיה חשוב, מיוחד ואופייני בקיבוץ לדורותיו. כבר עכשיו, בדור הצעיר שנולד וגדל בקיבוץ המושג "לינה משותפת" כבר כמעט שאינו אומר דבר. אצל חברי הקיבוץ הצעירים, מושגים שהיו לחם חוקם של חברי הקיבוץ, אינם טעונים עוד באותו מסען אסוציאטיבי ורגשי שנושאים עמם החברים הוותיקים: "מחסן בגדים'', "תקציב הנעלה" "אספקה קטנה" ואפילו "סידור עבודה" כבר אינם מה שהיו פעם, ובחלקם עברו כליל מן העולם.
הלקסיקון, המכיל יותר מ-300 ערכים, הוא רב-תחומי: היסטורי ועכשווי ופורס את מקורותיו, התפתחותו, מבנהו, ערכיו ועקרונותיו של הקיבוץ. כמובן, אין הוא מכיל אלא את התמצית שבתמצית. כדי להקיף את מלוא ערכיו היתה נדרשת אנציקלופדיה.
רשימת כל הקיבוצים, מפת פריסתם בארץ ורשימת קריאה מומלצת בנושאי הקיבוץ, משלימים את הלקסיקון.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דוד קורן
תיאור: כשירדו הראשונים לסדום בשנת 1934 נחשב המקום כארץ רחוקה, ארץ גזרה, ארץ שעדיין עשנים בה שרידי הזעזוע הקוסמי, ארץ מלחה ואוכלת יושביה. מאידך, היורדים אליה במובן הטופוגרפי נחשבו במעפילים אל שיאים חדשים של חלוציות. ההון היהודי ומשה נובומייסקי בראשו וחלוצי הקיבוץ המאוחד. חברו יחד כדי להגשים רעיון נועז וליישב את דרום ים המלח. המחנה בסדום לא היה רק מחנה אלא יישוב ממש בו חיו העובדים חיי תרבות וחברה. ה"הגנה" בסדום פעלה לא רק לביטחונו של המקום, אלא גם מילאה תפקיד ביטחוני בשמשה מוקד למסעות ואימונים ולניסויי נשק. המחבר היה פועל ונוטר בסדום וביחד עם חברים אחרים עלה להתיישבות בבית הערבה. במלחמת העצמאות, עם פינויה של בית הערבה חזר לסדום לתקופה קצרה ולקח חלק בהגנתו של דרום ים המלח. היום הוא חבר קיבוץ גשר¬ הזיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: איריס לוי
תיאור: כנסיית גיאורגיוס הקדוש ברמלה נחבאת מאחורי חומות ושערים המשמרים פנינה אמנותית ייחודית ותוכנית עיטורית מראשית המאה ה-19 שאין לה אח ורע באמנות הכנסיות היווניות-אורתודוכסיות בפטריארכיה של ירושלים. ספרה של איריס לוי מוקדש למחקר חלוצי של מערך האיקונות המורכב בכנסייה זו. הספר מפרש את המשמעויות הנסתרות של האיקונות שנעשו בראשית המאה ה-19 ובשלהי התקופה העות׳מאנית, בהקשר הפוליטי-החברתי של התקופה. בנוסף לממד ההיסטורי-חברתי מוקדש חלק משמעותי ביותר לניתוח האיקונות מבחינה סגנונית ואיקונוגרפית.

הספר כולל סקירה היסטורית של התקופה ושל התפתחות ציורי האיקונות מהתקופה הביזנטית עד לעת החדשה. חלק נרחב מוקדש לניתוח איקונות רבות המעטרות כיום את קירות הכנסייה ברמלה. האיקונות השתייכו לשני איקונוסטזס – האחד מראשית המאה ה-19 (1817) והשני מסיומה של המאה (1896). במחקרה משחזרת לוי לראשונה את האיקונוסטזס האלה; היא מתארת, מפרשת ובוחנת אותם כעדות לשינויים הכבירים שעברו על הקהילה היוונית-אורתודוכסית בארץ במאה ה-19. הספר מוקדש לבחינה מעמיקה של מחזור אמנותי שלא זכה עד כה להתייחסות מחקרית מספקת. את זאת עושה המחברת תוך השוואה נרחבת לשורה ארוכה של יצירות – הן במערב הלטיני והן במסורת הביזנטית והפוסט-ביזנטית שאליהן משתייכים האיקונות. באופן הזה מצליחה המחברת לעמוד על תהליכים כגון חדירת ההשפעה של האמנות המערבית לאמנות הקהילות היווניות-אורתודוכסיות בארץ הקודש. יחודו של הספר בתרומתו המשמעותית לקורא בשפה העברית ביחס להכרת המשמעויות העיטוריות של הכנסיות בעולם הנוצרי-אורתודוכסי בארץ הקודש בפרט ובעולם האמנות הנוצרית בכלל.
רסלינג
מאת: יוסי קליין-עברי
תיאור: ספרו המחדש של ד"ר יוסי קליין־עברי דן בתאוריות ופרקטיקות אסתטיות, ארכיטקטוניות, ואוּרבניות, פרי הגותם של אינטלקטואלים, מנהיגים פוליטיים ואדריכלים רוויזיוניסטים, ביניהם, זאב ז'בוטינסקי, אב"א אחימאיר, אורי צבי גרינברג, איתמר בן אב"י, הרי לוריה ושלמה גפשטיין אישים אלו היו שותפים לניסיון כינונה של אסכולה ארכיטקטונית רוויזיוניסטית, שכמעט ואינה מוזכרת במחקר הקיים.

בספר מנותחת פרשת התכנון וההקמה של הבניין הבית"רי החשוב ביותר בארץ־ישראל − בניין מצודת זאב, שתוכנן על ידי האדריכל הרי לוריה ונבנה בתל־אביב בין השנים 1935 ו־1940. כפי שיפורט, השפעת המנהיגות הבית"רית על תכנון בניין מצודת זאב הייתה גדולה והוא עוצב כמונוּמנט פוליטי ותעמולתי, שהארכיטקטורה ה"לאומית" שלו נוגדת את המודרניות ועמוסה ברכיבים פיגורטיביים וסמליים, בסתירה מוחלטת לאתוס ולתפיסות הדומיננטיות בתל־אביב. תל־אביב הצטירה כ"עיר חדשה", שמנהיגיה ואדריכליה חתרו להקנות לה מעמד של מרכז מודרניסטי מקומי ועולמי. במושגיו של ולטר בנימין, יש להחשיב את "הארכיטקטורה לא ארכיטקטורה" של בניין מצודת זאב, כתוצר מובהק של תהליכים של "אסתטיזציה של הפוליטי", כשאחת המסקנות המרכזיות של מחקר זה היא מסקנה אתית, על פיה ארכיטקטורה אינה רוויזיוניסטית, בולשביקית, סוציאליסטית או אחרת, וכל ניסיון לרתום אותה לצרכים פוליטיים סותר את מהותה ובשל כך הוא נדון לכישלון.
כרמל
מאת: מרדכי נאור
תיאור: קרב תל חי בי"א באדר 1920 היה, ללא ספק, אחד האירועים המכוננים של "המדינה שבדרך". למעלה ממאה שנים חלפו ועמידתה, נפילתה ויישובה מחדש של תל חי הם אירוע היסטורי ששב ועולה אל סדר היום הלאומי. סיפורה של תל חי ומגִניה, תחת פיקודו של יוסף טרומפלדור, הנו סיפור יוצא דופן בהיסטוריה הציונית, יחיד מסוגו ואדיר בעוצמתו. זהו הסיפור המאחד של מקבץ אנשים, אוהבי אדם וארצם שנהפכו לנאמני ארצם ומשרתי עַמם.

ספר זה במהדורתו החדשה והמעודכנת, מאיר מחדש את האירוע ההיסטורי של הקרב, את המחלוקות שליוו את הקמת תל חי, את השוני בהשקפות עולם שהתאגדו לרגע מכריע אחד, את הסכנות שאיימו על נקודת ההתיישבות הצעירה באצבע הגליל, את ההתקפה על חצר תל חי ואת המורשת שנוצרה ברבות השנים. הספר מאגד דעות, מאמרים, תכתובות, תמונות, קטעי ארכיון חדשים וישנים, מגולל את גבורתם של נשים וגברים שנפלו בקרב זה לצד זה ואת בנייתו של מיתוס ההולך ומתעצם.

קרב תל חי ומורשת תל חי הם כמו הסימפוניה הבלתי גמורה – לעולם לא נס ליחם. כמו ביציאת מצרים חובה עלינו לספר לדור ודור את אשר אירע בתל חי, ואת המסד שהונח שם, שתרם להקמת המדינה וממשיך לעצב את דמותה וצביונה.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: נילי פורטוגלי
תיאור: ספרה השלישי של האדריכלית והיוצרת הרב תחומית נילי פורטוגלי מזמין אותנו למסע אינטימי של זיכרונות בצפת, מקום הולדתם של בני משפחתה מראשית המאה ה-19, שם הקימה סבתה מלון בקצה של סמטה בעיר העתיקה. הספר - ממשק בין אדריכלות, תרבות, אמנות, קולנוע, רוחניות ומורשת יהודית, על סודם של המקומות האל-זמניים שבהם האדם מרגיש "כבתוך ביתו" - כולל מסה פיוטית לצד גלריית תמונות, שהופקה מסרטה של פורטוגלי, ואת הסמטה היא סיידה בתכלת. הספר דו לשוני (עברית ואנגלית), וכולל קישור לצפייה בחינם בסרט.
מאת: דורון הרצוג
תיאור: בית העלמין היהודי סמבוסקי הוא בית העלמין האבוד של ירושלים. זהו מקום שהזמן שכח וסיפורו טרם סופר. אפילו בקרב ירושלמים ותיקים , רק מעטים שמעו על המקום. מפתיע לגלות כי לאורך מאות שנים, עד לאמצע המאה העשרים, נקברו אלפי יהודים בבית העלמין סמבוסקי על מדרונו הדרומי של הר ציון, הצופה על גיא בן הנום. רבים מהם היו עניי ירושלים, שאף לא זכו למצבה נאה על קברם. ואולם, בדורות האחרונים הושחתו הקברים ונעקרו המצבות עד כי לא נותרה מצבה אחת על מקומה.

במחקר שנמשך עשרות שנים התחקה חוקר ירושלים דורון הרצוג אחר סיפורו של בית העלמין והזיכרון הנמוג של הקבורים בו. הרצוג נבר בפנקסי קבורה שדפיהם הצהיבו מזוקן, בחן תצלומים ישנים, שקע בקריאה בארכיונים מאובקים, שוחח עם זקני ירושלים ואף ניקה ותיעד את שרידי המצבות בעזרת תלמידיו וידידיו, שסחף עמו בהתלהבותו.

בספר, הנקרא בנשימה עצורה כמלאכת בילוש מרתקת, משחזר דורון הרצוג את תולדותיו של בית העלמין, מתעד את המאבקים המתישים בניסיון לעצור את ההרס שהתרחש בו ומעמיד לעיני הקורא את סיפורו הלא-נודע. חומותיה הקדומות של ירושלים העוברות בבית העלמין, מערות הגניזה החבויות בו, הבונקרים הירדניים, עניי ירושלים, המתאבדים וחולי הנפש, החצבים הפורחים בבית הקברות - כל אלו נשזרים יחדיו בספר ייחודי המנציח אתר חשוב ולא-מוכר.

מחקרו של דורון הרצוג, המובא בספר זה בלשון שווה לכל נפש, שימש בסיס לשיקומו ולשחזורו של בית העלמין סמבוסקי, שהחל בשנת 2011.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אהרן הורביץ
תיאור: ראשיתה של ירושלים בגבעה זו. לרגלי הגבעה, משני עבריה, אפיקי נחל קדרון והגיא המרכזי, ומצפון לה נישא הר המוריה. כאן נוסדה עיר כבר בתקופה הכנענית התיכונה (1800 לפנה"ס).  לפני כשלושת אלפים שנים נוצר קשר הרה גורל בין דוד המלך לירושלים עירו. דוד בן ישי, רועה צאן מבית לחם שהיה למלך ישראל, כבש את העיר היבוסית הקטנה והפך אותה לבירת ממלכתו.

מסע אל עיר-דוד, הגרעין הקדום של ירושלים, הוא מסע אל הראשית. בסדרת אירועים מכוננים שהתרחשו כאן, הפכה עיר-דוד למרכז המדיני והרוחני של עם ישראל. בעיר-דוד התאחדו שבטי ישראל לעם, בחצרותיה ובסמטאותיה נכתבו רבים מספרי התנ“ך ובהשראת נביאיה נפוצו בעולם האמונה באל אחד וערכי הצדק והמוסר.

עיר-דוד - המקום בו הכול התחיל.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: ספר מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ה,22- עשיר וגדוש כבכל שנה במידע מחקרי, פרי עטם של חופרי עיר דוד, כמו גם בניתוח רב-ממדי של המידע הרב שהצטבר עם השנים על תולדותיה של ירושלים הקדומה. הכנס ה22- כמו גם ספר הכנס מוקדשים לאירוע חגיגי במיוחד, והוא צאתו לאור של הכרך הראשון של הדו"ח הסופי של חפירות משלחת רייך ושוקרון בעיר דוד, אירוע שלו חיכו רבים הן בעולם המחקר והן בקהל הרחב של חובבי ידיעת הארץ, מורי הדרך ועוד. קשה להפריז בחשיבותו  של דו"ח זה המסכם את עבודתה של משלחת ששינתה את הבנתנו את תולדותיה של עיר דוד במובנים כה רבים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בספר שלפנינו, שבו מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה18- חברו טובי הארכיאולוגים וההיסטוריונים העוסקים בחקר עיר דוד ובסוגיות המשיקות לה מן הארץ ומן העולם.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בכרך זה מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה-21.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כרך מאמרים זה מלווה את הכנס השלושה עשר למחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה. המאמרים המתפרסמים בו מייצגים נוסחים מורחבים של ההרצאות שנישאו בכנס.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכרך הנוכחי פותח את העשור השני של מחקרי ירושלים הקדומה. בכרך זה קבוצת מאמרים היסטוריים-תימאטיים וקבוצת מאמרים המתמקדת בחידושי החפירות בעיר דוד בשנה האחרונה.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בכרך זה מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה-20. דומה שנושא אחד בולט מעל הכל מבחינת העניין המדעי שהוא מעורר: סוגיית המאה ה10-לפסה"נ וימי הממלכה המאוחדת.

השנה באופן חריג  כרך המאמרים מכיל גם למאמרים שלא לוו בהרצאות בכנס, מתוך הכרה בכך שהיקפו של הכנס אינו מאפשר לכלול נושאים מענינים רבים שמתחדשים במחקר וראויים לפרסום ראשוני.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: תמר ברגר
תיאור: תמר ברגר משוטטת בנופי השארית של המרחב הישראלי, נופים חברתיים וחפציים, מקומותיהם של מי שנדחקו ושל מה שהורחק: אתרי פסולת, יישובי פריפריה, מוסדות כליאה, חורבות ולבסוף הגוף המזדקן. בסגנונה המסאי-דוקומנטריסטי היא מתארת את המקומות שהיא רואה, מציגה את הנשים והגברים שהיא פוגשת, שנוכחותם לא פעם רבת עוצמה, ומנתחת את התופעות המתוארות בהקשריהן הרעיוניים הכלליים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אייל מירון
תיאור: כנס "מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה" ה-16 שונה מכל הכנסים שקדמו לו. המושב הראשון בכנס חורג מתוך תחומיהן של עיר דוד וירושלים הקדומה מזרחה מרחק אלפי קילומטרים אל מסופטמיה הקדומה על מנת לחשוף את הזיקות ההיסטוריות והארכיאולוגיות שבין ירושלים לאשור ובבל הקדומות. בכנס הנוכחי שותף גם מוזיאון ארצות המקרא בירושלים אשר חוגג את התערוכה היחודית "על נהרות בבל" (להלן). אוצרותיה של תרבות מסופוטמיה כמו גם הקשריה לירושלים וארץ ישראל עומדים במרכזו של מושב זה.

המושב השני, כמדי שנה, מחזיר אותנו אל התגליות שנחשפו בתחומי עיר דוד מאז הכנס האחרון.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכנס ה-15 של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה הוא "כנס הזהב" העומד השנה בסימן מטמוני זהב שנתגלו בירושלים. לנושא זה מוקדשת התצוגה הארכיאולוגית היחודית שהוכנה במיוחד לכנס זה ובה ממצאי זהב מימי הבית השני והתקופה הביזנטית, כמו גם אחדות מההרצאות בכנס עצמו שרובן המכריע מובא בפני הקורא מעל במה זו.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כשאומרים 'עיר דוד' המחשבה הראשונה שעולה במוחנו, ובצדק, היא אודות דוד המלך וימי הבית הראשון. זו היא התקופה המרתקת והעלומה שכבר קרוב ל-150 שנה מתחקים החוקרים אחר עקבותיה. אך בשנים האחרונות מופיעה ירושלים אחרת בחפירות עיר דוד. זו ירושלים של ימי הבית השני.

מבעד לשטחי החפירה החדשים נשקפת תקופת הבית שני על מוקדיה השונים: מחומת נחמיה המבשרת את פתיחתו של עידן חדש בתולדות העיר דרך בריכת השילוח ורחוב עולי הרגל המעלים תמונה של ירושלים בימי תפארתה ועד לרגעים האחרונים והקשים של קרב וחורבן שבהם הסתתרו אחרוני המורדים בתעלות הניקוז ובבורות המים.

בכנס הארבעה עשר של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה מיוצגות שתי התקופות. מבטנו ינוע מממצאים המקרינים על ביצורי העיר ובית המקדש הראשון לביצורי הבית השני ולמונומנטים חשובים שעמדו באותם ימים. החוקרים יציעו, לאור הממצאים החדשים הנחשפים בשטח, פתרונות לשאלות שמשך שנים העסיקו את עולם המחקר. תעלומות כדוגמת תבנית ההיכל בימי הבית הראשון, או זהותו של הנקבר במונומנט המרהיב מימי הבית השני המכונה ”יד אבשלום" יהיו בין הנושאים שיעסוק בהם הכנס השנה ואין ספק שיעוררו הדים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: פרדריק ג’ונס בליס, דיקי ארצ’יבלד קמבל
תיאור: לאחר צאתו לאור של הספר הראשון המתורגם לעברית, תוצר של חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בעיר ירושלים במחצית הראשונה של המאה העשרים, מונח בזה לפני הקוראים עברית הספר השני. כבספר הקודם, יש סיבות אחדות לעשייה הזאת. כמו מרבית הספרים שנכתבו על אודות החפירות בירושלים במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים, גם הספר הזה אינו בהישג ידם של המתעניינים בעברה הקדום של ירושלים. ספרים אלו הפכו נדירים והם מצויים רק בספריות הוותיקות, וחסרים בספריות החדשות. התכניות המשורטטות ושאר פרטי התיעוד הם מרכיב חשוב בדוחות חפירה אלו. הוצאתו לאור של תרגום זה מאפשרת לציבור גישה להעתקים טובים של פרטי תיעוד אלו.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כרך 'מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה - הכנס התשיעי' המונח בפני הקורא מסכם שנה פוריה ומרתקת נוספת של חפירות ומחקרים בירושלים הקדומה ובפרט בעיר דוד.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בפסח 2011 הצליחו רוני רייך ואלי שוקרון לחשוף את כל התעלה מבריכת השילוח ועד לקשת רובינסון, דרך של למעלה מ-550 מטר.  בכנס ה-12 של 'מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה', מציגים החוקרים את חידושי העונות האחרונות ובתוכם התגלית שנזכרה לעיל. הכנס משמש גם במה לפרשנות חדשה של ממצאים המוכרים כבר זמן רב, במה הפתוחה להצגת זוויות ראיה שונות הפותחות צוהר להבנה חדשה של שרידי העבר.

בכרך ההרצאות הנוכחי נאספו כל המאמרים שנישאו בכנס ה-12 על מנת להביא אותם בפני קהל אוהבי ירושלים וכדי שישמשו את חוקרי העתיד המבקשים לעקוב אחר התפתחות הגילויים והמחקרים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: המאמרים המכונסים בכרך זה מהווים גירסה מורחבת של מרבית ההרצאות שניתנו בכנס השמיני של מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה.

פרופ' רוני רייך ואלי שוקרון המשיכו במחקר מערך הרחובות מימי הבית השני הסמוכים לבריכת השילוח שעל גילויה דווח בשנים האחרונות. הם מדווחים על ממצאיהם המרתקים ועל השאלות החדשות העולות מן הממצא.

באותה תקופה נמשך, בתמיכת עמותת אלע“ד, גם פרוייקט סינון העפר מהר הבית בראשות פרופ גבריאל ברקאי וצחי צוויג. ברקאי וצוויג מציגים במאמרם את הממצא העשיר והמרתק החבוי בערמות העפר שפונו מהר הבית, ממצא המשקף את תולדותיה של העיר מן התקופות הקדומות ועד לעת המודרנית. בשל חשיבותו ויחודו של מפעל זה הוקצה למאמר העוסק בו מקום ניכר, ההופך אותו למונוגרפיה העומדת בפני עצמה. יש לציין כי דיווחים ראשוניים על שני מפעלי החפירה שנזכרו לעיל הוצגו בכנסי מחקרי עיר דוד וירושלים
הקדומה בשנים עברו. בכך ממלא הכנס את אחת המטרות המרכזיות שיועדו לו: יצירת במה מרכזית לחוקרים שבהם יוצגו באופן רציף ושיטתי, לאורך שנים, ממצאי החפירות המרכזיות בירושלים הקדומה.

חפירתם של ד“ר דוד עמית ויונתן אדלר, בעפר חפירותיו של ריימונד וייל, זורה אור חדש על אתר מוכר לכאורה, בדרום עיר דוד ועל חפירותיו של ארכיאולוג בן ראשית המאה העשרים. זוהי עדות נאה לחשיבותו של העיסוק המחודש, בטכניקות ארכיאולוגיות מודרניות בחפירותיהם של החוקרים שקדמו לנו.

הכרך שלפנינו מתייחד בכך שהוא כולל סדרת מאמרים המתמקדים בהיבטים שונים הקשורים במפעלי המים ובעיקר במעיין הגיחון ונקבת השילוח.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכרך המוצג בזה מביא בפני הקורא את רוב ההרצאות שנישאו בכנס העשירי, ובנוסף - שני מאמרים המציגים חומרים חדשים שלא הוצגו בכנס בשל מגבלות הזמן. בחלק האנגלי של כרך זה תורגמו לאנגלית שני מאמרים בעלי עניין מיוחד: מאמרם של רוני רייך ואלי שוקרון על חידושי חפירותיהם בעיר דוד בדגש על תקופת הברונזה התיכונה, ומאמרם של דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ על ממצאי התקופה הביזנטית בחפירות חניון גבעתי.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: איג וינסאן
תיאור: בשנים 1911-1909 פעלה בעיר דוד בירושלים משלחת חפירות, בראשות הבריטי מונטגיו פארקר. המשלחת חפרה תחת מעטה כבד של חשאיות מפני שלא העתיקות היו בראש מעייניה, אלא אוצרות בית המקדש. כדי לרכך ככל הניתן את הביקורת הציבורית, גייסה המשלחת לשורותיה את האב לואי איג וינסאן, כומר נוצרי, מן המסדר הדומיניקני בירושלים. וינסאן היה גם ארכיאולוג וחוקר מן המעלה הראשונה. וינסאן בא בעקבות החופרים ותיעד בדייקנות כל מה שנחשף. הוא גם הציע פירושים ארכיאולוגיים והיסטוריים לתגליות. הספר שלפנינו הוא הדו"ח המלא שהוציא וינסאן על חפירות אלה. מבין ההישגים המדעיים ראוי להזכיר את תיעודה המלא והמדויק של ניקבת השילוח, המשמש אותנו עד היום הזה. זיהוי מכלול של כלי חרס מצוירים, ותיארוכם המדויק לאלף השלישי לפסה"נ, קבע סופית שבגבעה זו שליד המעיין מצויים השרידים הקדומים ביותר בסביבה, ולכן אין ספק שיש לזהות כאן את עיר דוד המקראית.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: עומר עינב
תיאור: ביוני 1940 עזבו מחצית מחברי קיבוץ בית אלפא את ביתם ועברו לקיבוץ רמת יוחנן. מספר גדול יותר של חברים עשה את הכיוון ההפוך. חילופי האוכלוסייה האלה, שקיבלו את הכינוי "טרנספר", באו בעקבות סכסוך אידאולוגי, פוליטי וחברתי חריף, ולאחר תהליך מצלק ומייגע, במעורבות הנהגת היישוב היהודי ותנועת העבודה בפלשתינה-א"י. שעות וימים טרחו ברל, בן גוריון, אשכול, גולדה ואחרים בניסיון לפתור את הפלונטר שנוצר בשני הקיבוצים, כשברקע התרחשויות דרמטיות שהשפיעו על גורל העם והארץ — המרד הערבי ומלחמת העולם השנייה. במלאת מאה שנים לקיבוץ בית אלפא (נוסד בשנת 1922) חוזר עומר עינב, בן הקיבוץ, לפרשה המטלטלת שקרעה את הקיבוץ הראשון של השומר הצעיר, שיצא מחיק התנועה וחזר אליה בסופו של דבר. במסע מרתק לימים רחוקים הוא משרטט בספרו נישאר פה לעולם תמונה מורכבת ורבת־פנים של פרשה נשכחת. זהו סיפור על אנשים, על יצרים, על נעורים ועל חלומות נשגבים שמתנפצים על קרקע המציאות האכזרית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מעוז עזריהו
תיאור: ספר זה חוגג את תל אביב: העיר, הרעיון, המציאות והדימוי. תל אביב - שכונה של יפו שזכתה למעמד של עיר רק כשחגגה חצי יובל לייסודה - הייתה ונותרה גם רעיון וחזון, משאת נפש ומושא לקנאה וטינה; נושאו של שיח פוליטי ותרבותי רווי בדימוייה, בתדמיותיה ובמותגיה; עיר כרך ובה בעת עיר קרתנית, עיר עברית ועיר עולם. מדינת תל אביב היא ישות רעיונית בלתי נפרדת מן השיח העכשווי על תל אביב ועל מקומה המרכזי והשנוי במחלוקת בהוויה הישראלית. שבויה בדימויה עוסק בכינונה של מדינת תל אביב כאפשרות גאו פוליטית ותרבותית בתקופת המדינה שבדרך ובוחן את תולדות בידולה מהיישוב הציוני וממדינת ישראל. הוא משרטט קווי מתאר לדיון בהיסטוריה התרבותית של דימויים ותדמיות, מטבעות לשון וקלישאות, תפיסות רעיוניות ותבניות אידאולוגיות, שאיפות ורחשי לב, שמבססים את מעמדה הייחודי של מדינת תל אביב במדינת ישראל ואת היותה היבט חיוני של המצב הישראלי.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: רובין ריכב
תיאור: נוף הרי ירושלים הוא נוף תרבותי, נוף שעוצב בידי האדם והחברה בחלופות הזמן, נוף שעבר גלגולים רבים משחר ההיסטוריה עד ימינו. כל מי שעבר בו ופעל בו טבע בו את חותמו, ובאופן הזה אוצר הנוף את השינויים שהתרחשו בו. הספר מציע דרכים לקריאת השרידים שהשאירו אחריהם בני תקופות העבר בנוף; הוא מפרק את הנוף למרכיביו על מנת לנתח את התמונה המורכבת; הוא משייך פרטים שונים בנוף לתקופות שונות כדי להבין טוב יותר את משמעותם. כך מציע הספר להבחין היכן מסתתר כפר ערבי נטוש מתחת ליערות האורן שנטעה הקרן הקיימת לישראל לאחר קום המדינה, היכן מסתתרים שרידים צלבניים בין חורבותיו של כפר ערבי, לצד שרידים קדומים עוד יותר מאחורי המבנה הצלבני. היכן מתגלים הכרם הקדום, השוֹמרה, שרידי הגת החצובה ולאן נעלם קבר השיח'. כיצד משטח סלע ובור מים מספרים לנו את סיפור העבר. באמצעות מקרי מבחן נבחרים, אשר כל אחד מהם מציג תקופה אחת ותהליך המאפיין אותה, מציג הספר את טביעת החותם התרבותית בהרי ירושלים. הספר הוא פרי של שילוב בין החוויה האישית לבין הלימוד המדעי של נוף תרבותי בחלופות הזמן. המחבר מציג את הדרך שבה הוא מתבונן בנוף הרי ירושלים, הנוף שבו גדל ובו הוא פועל כחוקר. בחלקים מסוימים גובר הניתוח המדעי המבוסס על מקורות היסטוריים, מפות, תצלומי אוויר ושרידים ארכיאולוגיים, ובחלקים אחרים ניצבת בחזית ההתבוננות האישית והפרשנות הנסמכת עליה.
רסלינג
מאת: מיכל משה
תיאור: ניתוקה של האדריכלות הישראלית מהמקום בו היא נמצאת ומתפיסת ה'מקום' הניע מסע ארוך לגילוי השפה האדריכלית המקומית שעקבותיה נותרו בשרידיה של אדריכלות כפרית עתיקה. אדריכלות עממית, בה היו האדם והקהילה מחוברים למקום ולמשאביו הטבעיים, ובה מצאו רחש הים, גובה ההר ושתיקת המדבר את ביטויים. הספר עוקב אחר אדריכלות הכפר והבית הכפרי בתקופות היסטוריות אחדות בחלקו הראשון, מפרק את התמונה הכללית לתבניות אדריכליות, בחלקו השני, למעין מרכיבים בסיסיים בעזרתם ניתן יהיה להרכיב את שפה אדריכלית מקומית בתכנון ובבנייה.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אליעזר ויצטום, משה קליאן
תיאור: גיבורי הספר הם נשים וגברים שבאו לעיר בעקבות חזיונות משיחיים או בחיפוש אחר זהותם העצמית. הספר מתאר את מצוקותיהם, את נסיבות הגעתם ואת השפעת הביקור על המשך חייהם. המחברים שבים אל העולם העכשווי רווי האלימות והטרור ומביאים את קורותיהם של יחידים ושל קבוצות קיצוניות שניסו תוך שימוש בכוח "להביא גאולה לעולם", אך, אם חלילה היו מצליחים לממש את תוכניותיהם ההזויות, היו מובילים להרס ולחורבן. כמו כן, דנים המחברים באווירה שנוצרה לקראת בואו של המילניום השלישי, כאשר אמצעי התקשורת ליבו את החרדות של קבוצות בעלות חזונות אפוקליפטיים אזוטריים לציפייה ההזויה לבואו של עידן "קץ העולם". במסע הרוחני, האנתרופולוגי וההיסטורי המרתק שאליו לוקחים המחברים את הקוראים, הדמות המרכזית היא ירושלים עצמה, כפי שהיא משתקפת בתודעתם של המבקרים בה, בחוויותיהם, ובחותם שהותירה עליהם מרגע שמבטם נח על מראותיה ורגליהם פסעו באתריה.
מאת: מיכל גוברין
תיאור: המסע שבספר תר אחר הסמוי מן העין בירושלים וברבדים נשכחים של המיתוס על אודות העיר כאישה אהובה, בוגדת, נבגדת ותמיד נחשקת. התשוקה לירושלים של מאמיני שלוש דתות האל־האחד ליבתה לאורך כל שנותיה יריבוּת, קנאה ומלחמות על בעלותה. ממציאוּת מורכבת זו, מצביעה מיכל גוֹברין על הצורך להכיר בשורשים הארוטיים של המאבק על ירושלים כגורם מהותי בכל פתרון עתידי. היא מַפְנה את האחריות על דמותה של ירושלים – במציאות ובמיתוס – אל היהדות, שהעניקה לה את מסד קדושתה וששבה אליה כריבון. מלב המיתוס היהודי מציעה גוברין דגם חלופי, מהפכני, למחשבה על עתיד העיר. לא עוד בעלוּת כזאת או אחרת, אלא דווקא שמיטה, במובנה הסמלי העמוק: הסרת גדרות ומחיצות והשתחררות מחרדות קיומיות כדרגה עליונה של קדוּשה ובעלוּת. מידת השמיטה נובעת מירושלים עצמה, כפי שעולה מעיוניה מאירי העיניים של גוברין במקורות, החל במקרא, במדרש ובקבלה, ועד להדהודיהם העכשוויים באמנות הישראלית או בשיח הפוליטי; וכן מקריאתה הקשובה בשירתו של פאול צלאן ובהגותו של ז'אק דרידה – בן־שיח קרוב של גוברין, שהיה שותפהּ לחיבור ספר העיון גוף תפילה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אילנה רוזן
תיאור: מעט לפני הקמת מדינת ישראל ובעשורים הראשונים לקיומה הגיעו אל אזור הדרום שלה חלוצים ועולים – מהגרים, רווקים ובעלי משפחות, אנשים חדורי אידאולוגיה וכאלה שנשלחו לשם שלא מרצונם. כיצד ראו את ראשית חייהם במדבר וכיצד תיארו את התמודדותם עם המחסור במים, החקלאות המדברית, קשיי הפרנסה או הקושי למצוא רופא לילדים? כיצד התייחסו אל השכנים הבדואים, אנשי היישובים היהודיים הסמוכים ואל הממסד? כיצד תיארו את מי שבחרו לעזוב את הקיבוץ, המושב, העיירה או הדרום בכללותו?
ספרות תיעודית או פרוזה לא בדיונית נמצאת על הגבול שבין היסטוריה לספרות. כותביה או דובריה הם אנשים מן השורה המבקשים לספר על חלקם באירועים גדולים. אילנה רוזן קראה עשרות ספרי זיכרונות, רשימות וספרי יובל שכתבו ותיקי המתיישבים בדרום, ובספר זה היא מציירת תמונה אנושית ואותנטית של חלוצים מדעת וחלוצים בעל כורחם על שלל גוֹניהם. שלא כוותיקי הקיבוצים, המציירים עצמם בספרות התיעודית שיצרו כבוקרים ציונים, ותיקי המושבים מצטיירים בספרות תיעודית ממוסדת כראשי שבטים קדמונים ומתחדשים בו-זמנית, ואילו אנשי העיירות מתוארים בה כאנשי משפחות עמלנים וידועי נדודים, שיהיו לימים למייסדי העיירות החדשות.
אלה ואלה צלחו את תקופת הראשית הקשה והתובענית ב'שום מקום', ולא זו בלבד אלא הפכו אותו במו ידיהם למקום מלא חיים והעמידו בו דורות המשך. אפשר אפוא לומר על דור הוותיקים בדרום בכללותו כי היו אלה חלוצים ומייסדים בפועל, אף שלא תמיד בכוח או מתוך הכנה אידאולוגית מוקדמת וארוכת שנים, ומכאן כוחו וגדולתו.
חלוצים בפועל פונה אל ותיקי הדרום ואל צאצאיהם, חוקרים, מתעדים, מורים ומתעניינים בהתיישבות ובתקופת הראשית של הדרום הישראלי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: תמר הרמן
תיאור: עשרות אלפי ישראלים כבר צעדו בו. הירחון National Geographic הכתיר אותו כאחד משבילי ההליכה הטובים בעולם. בתוך שנים אחדות מעת חניכתו ב־ 1995 הפך שביל ישראל לאתר אייקוני. ההליכה בו היא ביטוי לפופולריות הכלל־עולמית הגוברת של הליכת הפנאי בטבע וגם למרכזיות של הטיול והסיור בציונות הארץ־ישראלית — כלי לתביעה ולהוכחה של הבעלות היהודית על הארץ. השביל מתפתל לאורכה של המדינה מקיבוץ דן שבצפון ועד אילת שבדרום מבלי לחצות את הקו הירוק. כיצד נקבע התוואי המקורי של השביל ומדוע השתנה במרוצת השנים? מי הולכים בשביל? מדוע הם בוחרים ללכת דווקא בו? מהם סגנונות ההליכה המקובלים? איזו כלכלה צמחה סביב השביל? האם ההליכה ההמונית דווקא בנתיב זה הותירה עד היום חותם תרבותי כלשהו? כל אלה ושאלות נוספות נידונות בספר. כפי ששמו מעיד עליו, ההליכה בשביל היא, לטענת המחברת, בבואה מהימנה של הישראליות החדשה־ישנה המשלבת אינדיבידואליות וקולקטיביות, גלובליות ומקומיות, דתיות וחילוניות וכן יומרה להכלה עם הדרה למעשה של מגזרים מובחנים, בעיקר אלה שאינם מתחברים לאתוס הציוני המרכזי. יתרה מזו, להליכה בשביל ממד חזק של אסקפיזם, המאפשר ליחידים ולקבוצות לברוח ולו לזמן מה מהתמודדות עם בעיות קיומיות וכואבות של המדינה, ולהדחיק את ה”פוליטי”, המפלג והמאוס כל כך כיום בעיני ישראלים רבים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"רהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: איוון פרידמן, יוסף דרורי
תיאור: ירושלים העתיקה רוויה בזיכרונות חזותיים מימי הביניים המאוחרים. סולטאניה  הממלוכים, מוסלמים מקרוב באו החפצים בהבלטת מחויבותם לדת ולסמליה, העניקו לירושלים משקל ייחודי. פועלם ניכר בבניית מבני קודש מקוריים, מוסדות לימוד, אכסניות לצליינים המשווים לעיר את המראה המוסלמי המובהק עד היום. שפע הכתובות המעטרות את חזיתות מבניהם מעצים רושם זה. ירושלים כעיר קודש  ריתקה אליה למדנים, חסידים, יראי שמים, דרשנים ומטיפים, ועולי רגל יהודים ונוצרים ממזרח וממערב. למרות שהשליטים שישבו בקהיר, זנחו את צדדיה הארציים של ירושלים ערגו אליה רבים מבקשי דעת, ברכות אל וחוויה דתית. המרחב העירוני זימן מקום מפגש יחידאי בתחומי הממלכה בין תושבי הקבע למבקרים של ארעי, בין מושלים לנתיניהם, בין עדות ואמונות שונות ובין תלמידים למוריהם והדואגים לצרכיהם. מטרת המאמרים בקובץ זה לחשוף את עושר פניה של ירושלים: מעמד מדיני, מפעלות שליטיה, אדריכלות ואמנות, כלכלה ומסחר, חזות העיר, פעילות למדנית, המיעוטים החיים בקרבה ומגוון התעודות והמקורות העומד לרשות כל המבקש להכירה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ישראל ברטל, חיים גורן
תיאור: ספר זה הינו הכרך החמישי היוצא לאור במסגרת מפעל 'ספר ירושלים, המקיף את תולדות ירושלים לדורותיה. קובץ המחקרים שלפנינו מוקדש למאה ועשרים השנים האחרונות של השלטון העות'מאני שבהן עברה העיר הקדושה ממעמד של עיירה נידחת במזרח התיכון למוקד פעילות מלא מתחים של ארגונים בין-לאומיים, מעצמות אירופאיות, תנועות דתיות חדשות וזרמים רעיוניים בעלי אופי מודרני. שני ציוני הדרך הכרונולוגיים שנבחרו לתחום את גבולותיה של תקופת ההתחדשות והבנייה המודרנית בירושלים קשורים בהתעצמותה של הנוכחות האירופית במזרח התיכון: מסע נפוליאון לארץ ישראל בשנת 1799 פותח את התקופה, זאת אף שלמסע הצבאי של הצבא הצרפתי ממצרים לעכו לא הייתה השפעה ישירה על העיר ויושביה, ואחדים מן החוקרים אינם רואים בו את 'ראשיתה של העת החדשה' בתולדות הארץ והעיר: התקופה מסתיימת בציון דרך צבאי אחר, המסמל את קצו של השלטון העות'מאני בן ארבע מאות השנים בארץ ישראל ובסוריה: כיבוש ירושלים בידי הצבא האנגלי בחורף 1917. בין שני המאורעות הצבאיים הללו הלכה ההשפעה האירופאית והתחזקה בארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט. בתוך הסיפור הכללי המגוון של פסיפס הדתות והעדות בירושלים תופס היישוב היהודי בירושלים מקום מיוחד. הקהילה היהודית בעיר נבנתה לאורך מאות שנים מהגירה של יחידים וקבוצות, ששימרו דפוסי ארגון, אורח חיים, לשון ומנהג שהביאו עמם מארצות מוצאם. בעיר התרקם מעין מיקרוקוסמוס של תפוצות היהודים השונות. במאה התשע עשרה המשיכה הזיקה החברתית, התרבותית והכלכלית לקהילות המוצא להשפיע על האוכלוסייה היהודית. ואולם בה בעת החלו תהליכי המודרניזציה לגרום תמורות. לקראת שלהי המאה הולך ונוצר בארץ יישוב חדש בעל סממנים מודרניים מובהקים וזיקה לתנועה הלאומית היהודית החדשה. אך ירושלים נותרה מעוז דתי ודמוגרפי של יישוב ישן, שמרני באורחות חייו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: נועה חזן
תיאור: במלאת חמישים שנה לכיבוש הר הבית במלחמת 1967, מבקשים המאמרים המקובצים בספר הנוכחי לבחון בחינה היסטורית, מחויבת ואמיצה את מעמדו של הר הבית כאייקון חזותי מרכזי בזירות תרבותיות שונות בישראל. דרך ניתוח תצלומים, כרזות, גלויות, דגמים, תרשימים ואתרי מורשת, הם מבקשים לחשוף את מרכזיותו של הר הבית, לא רק בקרב קבוצות שוליים דתיות־משיחיות, כי אם גם בזרם המרכזי של השיח הציוני המגדיר את עצמו כחילוני, ליברלי ונאור. לצד שמונת המאמרים, מקובץ בספר אוסף של תצלומים היסטוריים מוכרים ונדירים של הר הבית שנמצאו בארכיונים ישראליים ממסדיים ובאוספים פרטיים, ושימשו השראה למאמרים. הספר כולל גם עבודות צילום עכשוויות המגיבות לאוסף התצלומים ההיסטורי, אשר הוצגו בגלריה לצילום של בצלאל בשנת 2016. כאובייקט, הספר הוא הכלאה בין כמה סוגות: ספר מחקר, אלבום זיכרון וקטלוג תערוכה. הוא מציג מחקרים מקוריים וביקורתיים, אך בו זמנית מבקש לפרוץ את גבולות האקדמיה ולהיות נגיש בשפתו ובצורתו. באסתטיקה שלו הוא מאזכר אלבום זיכרון, ובו בזמן מבקש לערער את סמכותם של אלבומים מסוג זה. הוא קטלוג של תערוכה שגבולותיה אינם תחומים. כל אחד מן המאמרים הנכללים בספר מתמקד בזירה חזותית אחת בישראל ובוחן דרכה את האידיאולוגיות והנרטיבים הממסגרים את הופעת בית המקדש, כיפת הסלע או הר הבית. אולם לא ניתוח אמנותי־סגנוני של הדימויים החזותיים מעסיק את הכותבות והכותבים, אלא תנאי המבט ויחסי הכוח הכרוכים בהתבוננות עצמה, ביצירת הדימויים ובהפיכתם לאייקונים מיתיים ומונומנטליים. המאמרים נוקטים עמדה ביקורתית כלפי האיקוניות של הר הבית, מקלפים ממנו את הדימוי המיתי ועושים לו פוליטיזציה.
מאת: סמדר שרון
תיאור: ספרה של סמדר שרון מציע מבט ביקורתי נדיר על תהליך ההתיישבות בשנות החמישים. הספר מבוסס על מחקר היסטורי, סוציולוגי ופוליטי של תהליכי התכנון של חבל לכיש, של תהליך היישוב של המהגרים כחלק מההנדסה הדמוגרפית במרחב הקולוניאלי ושל פרויקט התִרבות הציוני. הניתוח המדוקדק של מסמכי ארכיון ומקורות ראשוניים נוספים פורש באופן מרתק את תפקידם של מומחים וסוכנים שונים — אם מתכננים ואם פוליטיקאים בעלי חזון — בפרויקט ההתיישבות בסְפר הישראלי המתהווה. לאורך הספר מתחדדת ההכרה התיאורטית והפוליטית בחשיבות הפרקטיקות המייצרות את המרחב הלאומי בשנות החמישים כאתר קונקרטי בו התכנון המודרני מייצר משמעות הנתפסת כמובנת מאליה, והופך את הסביבה למתווכת ולמשעתקת של יחסי הכוח. ספר זה מהווה תרומה חשובה למדף הספרים העוסקים ביחסי חברה, אתניות, פוליטיקה ומרחב בישראל.(פרופ׳ חיים יעקובי)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ניר חסון
תיאור: קיץ 2014 היה סוער. בחודש יוני נחטפו ונרצחו הנערים נפתלי פרנקל, אייל יפרח וגיל-עד שער. שבועות ספורים לאחר מכן נרצח בידי יהודים מוחמד אבו חְ'דֵיר, בן גילם הפלסטיני, וגל אלימות חסר תקדים שטף את ירושלים. זוהי נקודת המוצא לספר אורשלים, המתבונן מחדש בירושלים– עיר מאוחדת-מחולקת – חמישים שנה לאחר ש"חוברה לה יחדיו" במלחמת ששת הימים. הספר לוקח אותנו למסע מרתק בין מיסמכים והצהרות לבין ראיונות ודיוקנאות אנושיים; בין פלסטינים ובין מתנחלים; בין הר הבית לבין מחנה הפליטים שועפאט; ובין הבעיות המורכבות של העיר לבין ההצעות לפתרונן והסיכוי להתממשותן. ירושלים העולה מן הספר היא מקום קפקאי ואלים, אבל לא נטול תקווה.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: ינון שבטיאל
תיאור: הספר מקלטי מצוקים ומערכות מסתור בגליל בתקופה הרומית הקדומה הוא פרי עבודה רבת שנים של ד"ר ינון שבטיאל במרחבי הגליל, בה שולבו מחקר היסטורי, ארכיאולוגי וספלאולוגי (מערנות). המחבר מציג תיעוד ותיאור של כל האתרים שנמצאו עד כה בגליל בהם התגלו חללים תת-קרקעיים שנחצבו והוכשרו על ידי יהודים לצורך מציאת מקלט ומסתור במהלך התקופה הרומית הקדומה בארץ ישראל. בספר ימצא הקורא השענות על שניים מחיבוריו של יוסף בן מתתיהו, "המלחמה היהודית" ו"חיי יוסף", שמכוונת לאפשרות שהאוכלוסייה היהודית בגליל הייתה זו אשר הכשירה שני סוגים של חללים תת-קרקעיים לשימושם בעתות מצוקה: האחד קיבל במחקר את המונח 'מקלטי מצוקים' והשני 'מערכות מסתור'. במהלכו של מחקר השדה הרחב, שנעשה על ידי המחבר, ומתואר ומתועד באופן מלא בספר, הסתבר שהשיטה הראשונה מעידה על הכשרתן של מערות טבעיות שנפערו בראשי צוקים תלולים, שלרובן הגדול התאפשרה ההגעה רק באמצעות שימוש בחבלים, או בגלישה, או בטיפוס אלפיני. בתוך המקלטים התגלו ממצאים רבים ששפכו אור על השימוש הנרחב בהם בתקופה הרומית הקדומה. השיטה השנייה בה נקטו יהודי הגליל, במקומות בהם לא היו צוקים תלולים, הייתה חציבה של מערכות מסתור לתת הקרקע. גם כאן הובאו בספר עדויות וממצאים המוכיחים שברבים משרידיו של היישוב היהודי בגליל, שאותו מתאר בהרחבה יוסף בן מתתיהו, התגלו מערכות מסתור מסוגים שונים. בעקבות מחקרן של מערכות המסתור האלה התברר שהן דומות למערכות המסתור שהתגלו בשפלת יהודה. בספר ימצא הקורא תוכניות, איורים ותמונות של החללים התת-קרקעיים, משני הסוגים וכן נשזר בו הקשר בין השימוש בחללים אלה בתקופות המצוקה שידעו היהודים בגליל, לאורך כל התקופה הרומית הקדומה, ובעיקר בתקופת מרד החורבן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: איריס גרייצר
תיאור: אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את מדינת ישראל עוד מתקופת המדינה שבדרך, ושנובעים מהיותה מדינת הגירה, הוא הצורך במתן שיכון ודיור למאות, אלפים ויותר מהגרים המתדפקים על דלתותיה. במונחי מודרניזציה, ארץ־ישראל של ראשית המאה העשרים הייתה ארץ חדשה, כר נרחב לניסויים בהתיישבות. הציונות המעשית אימצה את מודל הכפר כצורת היישוב הדומיננטית של ארץ־ישראל, מחוזקת בערכים חלוציים ועטופה באידיאולוגיה ובסמלי סטטוס. החלוצים, לעומת זאת, נמשכו ברובם דווקא אל העיר, שהייתה אז מעוז היוזמה הפרטית, רחוקה מתפיסות חברתיות שוויוניות, שראתה בשיכון פועלים בתוכה סכנה ליציבות הפוליטית־שלטונית בה. בנקודה זאת נוצר לאחר מלחמת העולם הראשונה המפגש בין התנועות החברתיות, שהחלו להרים מפעל אדירים של שיכון שכבות הפועלים בערים באירופה כחלק מסוציאליזם מוניציפלי, דוגמת וינה, לבין תנועת השיכון העירונית של הפועלים בארץ־ישראל. הייחודיות של הספר טמונה בארבע נקודות עיקריות:
•בראייה ההשוואתית הרחבה בין הנעשה בתחום השיכון הציבורי של פועלי העיר בארץ־ישראל בתקופת טרום המדינה, לבין הפעילות בנושא זה באותה תקופה במדינות אחרות.
•במחקר המתמקד בבסיס האידיאולוגי של שיכון הפועלים העירוני בארץ־ישראל, תוך יצירת כלים רעיוניים ומעשיים לבניית אלפי יחידות דיור בשכונות עובדים ופועלים, שהפכו לערש השיכון הציבורי בארץ־ישראל.
•בדיון ב"ארכיטקטורה החברתית" של שיכון הפועלים כמיישמת את הרעיונות החברתיים שבדיור הומני, שוויוני ואיכותי, התואם את אורח חייו של האדם העובד.
•בחשיפה ראשונית ומעמיקה של תהליכי המוניציפליזציה בארץ־ישראל בתקופת המנדט ושל הקשר שלהם לדמוקרטיזציה של התחיקה העירונית בקריות הפועלים, כבסיס לתחיקה מקומית מתקדמת במדינת ישראל. הספר הנו תוצר של שנים רבות של מחקר, ומכנס חומרים שחלקם פורסמו ורובם טרם ראו אור בראייה אינטגרטיבית רחבה, הרלוונטית גם לימינו אלה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יובל ארנון-אוחנה
תיאור: עד למלחמת ששת הימים הר הצופים היה אי בודד ומנותק, והקשר היחידי עמו נעשה באמצעות שיירות דו שבועיות שעלו אליו. ב-1948 האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה ננטשו בחופזה, ועמם הציוד בבניינים ובמעבדות.
13 "קיפודים" (עמדות) הגנו על ההר - ביניהם "שער", "רטנוף", "הדסה", "ספורט", פיסיקה" ו"אמפי". גן בוטני אסור בכניסה אצר בחובו את מסתורי מערת ניקנור, ומעל לכל התנשאה בין הברושים כיפתו של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, בניין וולפסון, שכונה "מוצב מאגנס".
אסור היה להניף את דגל ישראל על הר הצופים ולכן הוצב על כיפת "מאגנס" מגן-דוד שהוצת ככתובת אש ענקית. בשל האיסור להציב חיילים על ההר שהו בו 'חיילים' במדי שוטרים. אסור היה להיכנס אלא ל"קיפודים" אך מעבדות האוניברסיטה וחדריה היוו פיתוי שאין שני לו. אסור היה להחזיק בהר כל נשק פרט לסטנים ולרובים אנגלים ישנים, אך בפועל הוחזקו בו עשרות כלי נשק מדגם "די לחכימא", שהגיעו אליו בדרך לא דרך. ועל הכל פיקדו שניים: "מלך ההר" ו"הנסיך".
סיפורים אלה ורבים אחרים מובאים בספר מקורי זה, המתאר בשנינות ובהומור את ההווי המיוחד שהיה בהר במשך 19 שנות ניתוקו. בספר תמונות רבות (כולל תמונות צבע) מ'אותם ימים'
הוצאת ספרים אריאל
מאת: יהודית איילון
תיאור: בחוברת סיפורו של נחל תנינים, החי והצומח בסביבתנו, תולדותיו ותולדות האדם לחופיו.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: רות קרק
תיאור: ספרה הרב חשיבות של רות קרק - קליינר, שראה אור לפני קרוב לשלושים שנה, מובא בזאת במהדורה מחודשת. אף שמחקרים רבים נערכו בשנים האחרונות על תולדות ההתיישבות היהודית בנגב, ערכו של הספר נותר בעינו, בהיותו החיבור המקיף והשלם ביותר בנושא זה. עיקר יחודו של הספר הוא בניצול  המקורות  העשירים, הכוללים לא רק ארכיונים, מהם פחות ידועים, אלא גם, בקרבה לארועים ובמפגש הבלתי אמצעי עם אישים שנטלו חלק במפעל ההתיישבות בנגב, ואשר אינם עמנו עוד.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: נתן אידלין
תיאור: נתן אידלין, יליד חיפה ואיש 'השומר הצעיר', נמנה עם מייסדי קיבוץ רבדים בשפלה, שהוקם מחדש לאחר נפילת 'הגוש' ב-1948. היה זה מבחינתו הגשמת חלום והוא נתקשר למקום בכל נימי נפשו. הוא מיטיב לתאר קשר זה בין האדם לנוף מולדתו, ברגישות רבה ובצורה מקורית ומאוד משכנעת. לזכותו נזקף גילוי תל מקנה הסמוך לקיבוץ וזיהויו עם עקרון המקראית. הזיהוי אומת בחפירה שיטתית של התל, שבמהלכה נתגלה בו אחד ממרכזי הפקת שמן הזית הגדולים ביותר במזרח הקדום.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: אלי שילר, עזרא פימנטל
תיאור: החידושים הטכנולוגיים במלחמת העולם הראשונה הקנו יתרון אסטרטגי חשוב לצבא הבריטי וסייעו לו להשיג הכרעה. שרידים ועדויות לחידושים הללו נותרו במקומות רבים בדרום (מבנים, מסילות ברזל, מתקני מים ועוד), ומעוררים עניין רב בקרב שוחרי ידיעת הארץ.
הוצאת ספרים אריאל
מאת: פנחס אלפרט, דותן גורן
תיאור: בספר זה מובא יומנו של ר’ משה אלפרט, מוכתר שכונת בית ישראל והסביבה בתקופת המנדט. ראשיתו בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936) וסיומו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. לאורכו נזכרים אירועים ברמה הלאומית, המקומית והאישית כפי שחוו אלפרט, בני משפחתו ותושבי השכונות היהודיות בצפון ירושלים. "שיחק לה מזלה של שכונת בית ישראל הגדולה ובשנת 1938 התמנה כמוכתר בה ר' משה אלפרט, יהודי, תלמיד חכם, אשר שימש לפני כן כמורה ומלמד בישיבת "עץ-חיים" ותלמוד התורה שהיה בה. כיוון שרעייתו הייתה בת למשפחה מאנגליה וגיסו היה הקצין היהודי הנודע יחיאל לאנגר, ששירת בתפקידים חשובים במשטרת א"י הבריטית, הצליח ר' משה אלפרט לפתח קשרים נאותים מאוד עם השלטונות הבריטיים מחד גיסא, ועם היישוב היהודי החרדי-דתי הגדול שנמצא במרחב שהיה מופקד עליו מאידך גיסא. הוא השכיל להבין את חשיבות התפקיד אשר קיבל על עצמו בזמן קריטי ביותר בתולדות ירושלים והשכונות החרדיות-דתיות שנמצאו בחלקה הצפוני, והחל מנהל יומן מפורט על האירועים שהתרחשו במרחב שהופקד עליו וכן רישומים נוספים על פעילותו באזור ועל הבתים והאנשים שגרו בו (בדברי המבוא לספר מצוינים מקורות אלו, אשר השתמרו, ומקום הימצאותם כיום). יומנו האישי של ר' משה אלפרט וכן רישומים נוספים שהותיר אחריו הם מקורות מרכזיים בלימוד תולדות שכונת בית ישראל הגדולה וסביבתה הקרובה ... ר' משה אלפרט, יהודי חרדי-דתי אך ציוני בלב ונפש, דבר הבא לידי ביטוי ביומנו האישי, מייצג חלק ניכר ביותר מהאוכלוסייה היהודית, החרדית-דתית, שגרה אז באזור בית ישראל הגדול. יש לשבח את בני משפחת ר' משה אלפרט, ששמרו את יומנו וכתביו והביאו בכך לשמירת מקורות היסטוריים חשובים על תולדותיו של אחד מחלקיה המרכזיים של ירושלים היהודית החדשה - אזור בית ישראל הנרחב. תודה מיוחדת חייבת להינתן לאחיינו של המוכתר פרופ' פינחס אלפרט ולד"ר דותן גורן, שטרחו ועמלו על הכנת כתב היד של היומן לפרסום והוסיפו לו מבואות והערות רבות וחשובות."  (מדברי ההקדמה של פרופ' יהושע בן-אריה).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבי ששון, עזרא פימנטל
תיאור: חוברת זו נתייחדה, בנושאה, במקוריותה ובהיקפה, היא זורה אור על נושא הרואה אור לראשונה ברובו, המתאר את המלחמה על ירושלים וסביבתה מהיבטים לא שגרתיים.
מאת: עזרא פימנטל, אבי נבון
תיאור: הספר, המסכם את הכנס השנתי השמיני של העמותה לחקר מלה"ע ה-1 הא"י, עוסק בלחימה במבואות יפו וחציית הירקון. הספר מתחקה אחר מהלכי הצבא הבריטי ושיקוליו האסרטגיים. בין היתר נסקרים אתרים הקשורים לשרידים שנותרו מאותה תקופה. בספר סיכומי ההרצאות ותמונות מהכנס, שנועדו לערוך היכרות עם האירועים הדרמטיים שהתרחשו באזור בסוף 1917, אזור שהיום נמצא בליבה של מדינת ישראל.
מאת: יואל דה-מלאך
תיאור: יואל דה-מלאך (1924-2006), היה מהדמויות המרתקות, הססגוניות והמוערכות ביותר בתנועה הקיבוצית. יואל, יליד איטליה, נמנה עם מייסדי רביבים, בה עשה את מרבית שנותיו.  הספר מגולל פרשת חיים מופלאה, שבמרכזה עבודתו העקשנית של האדם באיתני הטבע, הבדידות ותנאי המדבר, ולעתים גם נגד הממסד, שלא תמיד ידע להעריך נכונה את חשיבותו של המפעל החלוצי נטול הפשרות של ראשוני הקיבוץ, ולהגיש את הסיוע הנדרש, למה שהיה בזמנו היישוב הדרומי ביותר בארץ.
בספר פרקים אנושיים רבים, שללא אחת נוגעים ללב, כמן, למשל, יחסיו המיוחדים עם הבדווים תושבי הסביבה.
מובאים גם המאבקים הרבים נגד אויבים באזור: ערבים, הצבא המצרי ולעתים גם הבריטים, שנסתיימו לא אחת  בקורבנות.
הוצאת ספרים אריאל
הצג עוד תוצאות