נמצאו 427 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אילן דיאמנט, שלמה פלד
תיאור: אנה מונטס, בתו של פסיכיאטר צבאי נוקשה ופוגעני, חוקרת במודיעין האמריקאי, מעבירה במשך שנים מידע רב ערך למודיעין הקובני. פידל קסטרו כינה אותה "מלכת קובה" ובן זוגה לשעבר הגדיר אותה "מלכת הקרח".
גיא ברג'ס, נער שעשועים בריטי פרוע, משרת במשרד החוץ הבריטי ומסור לקג"ב הרוסי. בשעות היום הוא משוטט במסדרונות הכוח בלונדון ובלילות צד מלחים שיכורים בסמטאות לונדון למגעים מיניים מזדמנים, כשמעליו מרחפת דמותה של אמו האהובה, האישה היחידה בחייו.
מרקוס קלינברג, ניצול שואה מפולין, מומחה בעל שם למגֵפות, לנגיפים ולחיסונים, מכהן כסגן מנהל המכון הביולוגי של מדינת ישראל ומוסר לרוסים את הסודות הכמוסים והרגישים ביותר של המדינה בה מצא מקלט כשורד האחרון של משפחתו שנספתה בשואה.
הם ושכמותם: קים פילבי, אדוארד סנודן, ג'ונתן פולארד, אולג גורדייבסקי, מרדכי ואנונו ואחרים – כולם דמויות מורכבות ומאתגרות.
ספר זה מציג את סיפור חייהם של אנשים שהפרו את חובת הנאמנות לארצם, בוחן את המאפיינים האישיותיים שלהם ומנתח את המניעים הפסיכולוגיים שהביאו אותם לנקוט את הצעד הדרמטי, הבלתי הפיך, של הבגידה.
האם בכל אחד ואחת מאיתנו טמון פוטנציאל לבגידה? האם אפשר לנבא התנהגות קיצונית זו? האם ניתן להקטין את הסיכונים להתרחשותה של בגידה? איזה מחיר משלמים הבוגדים, ומהן ההשלכות לארגונים החשאיים שאליהם השתייכו?
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מחקר זה בוחן כיצד משפיע הרקע הפוליטי של נבחרי ציבור בשלטון המקומי – היותם חברי מועצה או ראשי רשות — על היבחרותם לכנסת, ומיהם הנהנים העיקריים ממקפצה זו.
הממצאים המרכזיים העולים מהמחקר הם:
נתונים כלליים. משנת 1977 כיהנו בכנסת (בעת היבחרה) 691 חברי כנסת, ול-196 מהם היה רקע בשלטון המקומי (28.4%). שיעור זה נמוך משיעור חברי הפרלמנט בעלי רקע בשלטון המקומי במדינות מערביות אחרות. בארבע הכנסות שכיהנו לאחר ארבע מערכות הבחירות שנערכו בשנים 2021-2019 עמד מספר חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי על בין 28 ל־ 33 , ובכנסת הנוכחית (ה-25), לאחר בחירות 2022, עמד מספר זה על 39 (32.5%) — המספר הגבוה ביותר בשנים 2022-1977, מלבד המספר שלאחר בחירות 1996מפלגות. המפלגות הבולטות בשיעור גבוה של חברי כנסת שהם בעלי רקע בשלטון המקומי הן המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות. מנגד, מפלגת מרצ והמפלגות הדתיות לאומיות הן המפלגות שבהן השיעור הנמוך ביותר של חברי כנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי. במפלגת הליכוד ניכרת ירידה הדרגתית בשיעור חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי לאורך השנים.
תפקיד. ניתוח הנתונים של חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי לאורך השנים מלמד כי שיעורם של ראשי הרשויות בקרבם הולך ויורד, ובבחירות 2022 הוא הגיע לשפל. כך, רק 21% מחברי הכנסת הנבחרים בבחירות אלו שהיה להם רקע בשלטון המקומי עמדו קודם לכן בראש רשות, לעומת 79% שהיו חברי מועצה.
מאפיינים אישיים. בקרב חברי כנסת ממוצא מזרחי יש שיעור גבוה יחסית של חברי כנסת בעלי רקע בשלטון המקומי. לעומת זאת, לשיעור נמוך של חברות כנסת יש רקע בשלטון המקומי, בהשוואה לשיעור גבוה יותר של חברי כנסת גברים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יובל שני, מירית לביא
תיאור: הצעה לסדר זו עוסקת בערך השוויון ובהשפעתו על שאלת מודל השירות הצבאי בישראל. במחקר זה אנו מבקשים לברר מהם ״גבולות הגזרה״ הנורמטיביים שמציב עיקרון השוויון, במסגרת הניסיון לעצב הסדר חדש באשר למודל השירות הצבאי והחלופות האפשריות לו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: זק הירש, יותם מרגלית, יחיאל נועם, קרנית פלוג
תיאור: מחקר זה הוא חלק ממאמץ מחקרי רחב יותר שמטרתו לזהות את נתיבי המוביליות (ניעות) הכלכלית בישראל. מיקודו הוא בקשר שבין תעסוקה בתעשיית ההיי־טק ובין מוביליות כלכלית כלפי מעלה, ובפרט בשאלות האלה: באיזו מידה תעסוקה בהיי־טק היא נתיב למוביליות כלכלית שונה מנתיבים אחרים; עד כמה נתיב זה פתוח לאנשים מרקע כלכלי חלש, ומה החלק של המוצא או המגדר שלהם בעניין זה; ומהם הגורמים המאפשרים לעובדים מרקע כלכלי חלש להשתלב בתעשיית ההיי־טק? המחקר עונה על שאלות אלה באמצעות שימוש במאגר נתונים ייחודי על למעלה מ־400 אלף נשים וגברים, ובכלל זה מידע על ההכנסות של הוריהם. בכך מתאפשרת בחינת הקשר בין נקודת הפתיחה של האנשים לבין השתלבותם בשוק העבודה, ובפרט בתעשיית ההיי־טק.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נוי נחום
תיאור: מישל פוקו הפך לסמל, לקוד תרבותי בשיח הישראלי. הוא לא רק שגור בשיח הציבורי אלא גם מעורר רגשות פוליטיים עזים. עבור רבים פוקו מייצג את הפילוסופיה הביקורתית במיטבה, ועבור קבוצות אחרות הוא אבי אבות "הטרלול הפרוגרסיבי" שמאיים על כל מה שטוב בתרבות המערב. שמרנים רבים טוענים שיש להבין אירועים מכוננים בהיסטוריה של המדינה כפועל יוצא של מלחמתה של האליטה בעם, בלאומיות היהודית – בציונות. אבל באיזה מובן פוקו קשור לזה? התשובה של השמרנים היא שפוקו הוא המורה הרוחני של אותה אליטה. השיח השמרני בישראל הפסיק להיות עניין לאינטלקטואלים בלבד כאשר הוא הוביל את ניסיון החקיקה של המהפכה המשפטית. הצורך בשינוי מהותי ביחסי הרשויות נתפס אצל השמרנים כמהלך הכרחי במערכה נגד שופטים אליטיסטים שאימצו בין השאר גם את הגותו של פוקו. גם לאחר טבח שבעה באוקטובר ישנם קולות מרכזיים בשיח השמרני שרואים בהשפעה של פוקו על האליטות גורם למחדל הנורא.
מדוע המונחים "פרוגרס", "פוסטמודרניזם" ו"מישל פוקו" מחכים לנו בסוף כל משפט שהשמרנים הישראלים אומרים? כיצד המציאו השמרנים את הדימוי של פוקו? מהי הפרשנות שלהם לפוקו? באיזה אופן הדימוי של פוקו משרת את האידיאולוגיה הפוליטית של השמרנים? אלו השאלות המרכזיות של הספר. כדי לענות עליהן יש לחזור כמה עשרות שנים אחורה על מנת לברר כיצד השפיע פוקו על האינטלקטואלים של השמאל הישראלי, אילו תנאים תרבותיים גרמו לישראלים להתעניין בפוקו, ומדוע הדימוי שלו לאורך השנים השתנה בעיני ישראלים.
בחינת ההיסטוריה של פוקו הישראלי שופכת אור על פרקים מרתקים בהיסטוריה האינטלקטואלית של השמאל והימין הישראלי; אבל פוקו הישראלי אינו רק ספר היסטוריה, שכן מדובר בניסיון להבין את השיח השמרני בישראל כיום, את ההווה הפוליטי שלנו.
רסלינג
מאת: רפאל גרינברג, יאניס חמילקיס
תיאור: ישראל, כמו יוון, מקדשת את חורבותיה, ובעזרתן מעצבת "ארץ-ישראל" מדומיינת, מטוהרת מכל דבר שאינו יהודי. בשם הארכיאולוגיה הגדרנו את עתיקות ארץ הקודש – ובעיקר אלה מימי התנ"ך והבית השני – כמשאב בלעדי וכסיבת הסיבות לזכותנו בה, בעוד תושביה תוארו כפולשים בארץ לא-להם. מה, אם כן, נדרש כדי שנלמד לקבל את הריבוי הטמון בארץ הזו? האם נשכיל ליצור יצירה תרבותית מקורית ומקומית, שתשחזר את הסינתזות המופלאות של עברה הרחוק?
ארכיאולוגיה, אומה וגזע הוא דיאלוג נוקב, חי וסוחף בין שני ארכיאולוגים, המישירים מבט אל הגזענות והלאומנות שבבסיס הקיום המודרני בשתי מדינות שהארכיאולוגיה ממוקמת בלב הווייתן – ישראל ויוון. הם מציעים לכונן ארכיאולוגיה משחררת, המאששת את האמונה ביכולתם של אנשים וקהילות לפרש את עברם ולפעול לשינוי חייהם כך שהחורבות לא יהיו עוד עיקר תפארתה ובושתה של ארצם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: איאן קרשו
תיאור: מנהיגים רבי־עוצמה, אמצעים ויצרי שלטון חסרי מעצורים חרצו גורלות של המונים ועיצבו את פניה של המאה העשרים. הם שינו לבלי הכר את החברות ששלטו בהן, הוליכו המונים למלחמות הרג וחורבן וביקשו לעיתים לכונן עולם חדש על תילי תילים של הריסות ומוות. אישיות ייחודית, רצונות עזים ותנאים חד־פעמיים קידמו את התייצבותם בראש החברות שהם שלטו בהן.
ספרו החדש של ההיסטוריון הנודע איאן קרשו הוא ניסיון מרתק ומאיר עיניים לעמוד על טבעם ועל דרכם של המנהיגים שהכתיבו את עתידה של המאה העשרים, ובכללם מנהיגים שביקשו לקבע תמורות מהפכניות גם מחוץ לגבולות ארצותיהם (לנין, סטלין, היטלר, מוסוליני) ואחרים בעלי חזון לאומי (טיטו, פרנקו). מה היו נסיבות חייהם וזמני פעולתם, שואל קרשו, שזימנו למנהיגים אלה את הכוח ואת ההזדמנות לזרוע הרס ואימה בממדים שלא נודעו? מדוע מנהיגים שכביכול לא ניחנו באישיות מזהירה ובולטת שינו בלא הכר את החברה שאותה הנהיגו?
גלריית האישים שאיאן קרשו מעלה על שולחן הניתוחים מגוונת ומפתיעה: החל בצ'רצ'יל ודה גול, דרך אדנאואר וגורבצ'וב וכלה במרגרט תאצ'ר והלמוט קוהל.
עם עובד
מאת: תומאס מאן
תיאור: תומאס מאן, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1929, חש על בשרו את שבריריותו של צֶלם אלוהים אל מול נביאי שקר ומחרחרי מלחמות כזב אסוניות. הוא למד בתוך עמו ומולדתו היקרים לו כמה קל להסיג את נפש האדם אל מחוזות הברבריות הרצחנית במסווה של לעג ותיעוב לאינטלקט כנחלת המעמד הבינוני. כי גם אם מוצדקת, לדבריו, ובלתי נמנעת הייתה הנסיגה מהרציונליות של המאות השמונה־עשרה והתשע־עשרה, הערכת יתר של תבונה לעולם לא תוליך לפורענות כמו זו שלה מסוגלת האי־רציונליות החוגגת כביכול יצר קדום וספונטני. אגדה עממית שיש לה מקום בשדה הפילוסופי והפסיכולוגי, עלולה להפוך לשקר רצחני בשדה הפוליטי. לכן "רעיון הדמוקרטיה, ההומניזם, השלום, כבוד האדם וחירותו" – "הפן הזה של הטבע האנושי הוא שנזקק לעזרתנו."
ממגן הפטריוטיות הגרמנית היה מאן למגן ההומניזם האוניברסלי, כי הבין שללא חמלה בבסיס כל מחשבה ועשייה, בניית עולם טוב ומאושר יותר, כדבריו, לא תהיה אפשרית.
נאומו זה ב-1943 יכול לשמש מעין מגדלור גם לנו כיום, ב-2024.
נהר ספרים
מאת: עידן צבעוני
תיאור: ספרו החדש של עידן צבעוני, בזכות הלבנטיניות, מבקש לברר את הרלבנטיות התרבותית-פוליטית של המסמן לבנטיני בישראל של המאה ה-21, כל זאת בתנאים בלתי אפשריים של מרחב ישראלי אולטרה-לאומי מדמם, ואי לכך מבעד לפצעו-סבלו של הדור הנוכחי אשר הכיבוש הוא אחד מסימניו. כפועל יוצא מכך ישנו קושי לראות באופק הפרדה אזרחית בין ישראל לפלסטין, אבל גם אופק דו-לאומי ללא פרקטיקה של אפרטהייד אינו בגדר האפשר. בעקבות ההמשגה של ז'קלין כהנוב, בזכות הלבנטיניות מבקש לחזור למסמן לבנטיני תחת הגיונו של שיח א-זהותני המאפשר את המבט הכפול הנתון בסבך יחסי משיכה-דחייה ליבידינליים, הן למערב והן למזרח, מבלי שהאחד יוציא את האחר.
הלבנטיניות כפי שמוצגת בספר זה היא יותר מכול משאלת לב חרדה, רוח נומדית א-טריטוריאלית שמחפשת אך לשווא מנוחה במרחב אלים ללא-נחת. כמהגרת עבודה ארעית היא מנדידה את עצמה ממקום למקום, מפיצה את שמה גם במזרח ברלין; שם, במקום הבלהות של העבר ה(לא)רחוק והרודפני, פלסטינים, ישראלים, טורקים וסורים יכולים להשכין שלום בינם לבין עצמם בזוכרם אך בקושי את שמותיהם שצללו בזמן. לצד זאת הלבנטיניות נכתבת מתוך דאגה לעתיד המרחב (המזרחי) הזה; היא אינה תרה בהכרח אחר היתכנות פרוגרמטית אלא פורחת באוויר כהרהור אינטימי פנים-תרבותי.
חלקו הראשון של הספר הוא המסה "בזכות הלבנטיניות"; חלקו השני מאגד 13 שיחות עם חוקרי תרבות ממגוון תחומים סביב הרגישות הלבנטינית: ליאת ארלט סידס, ניסן שור, קציעה עלון, יוסי סוכרי, עדי שורק, עופר נורדהיימר נור, חוסני אלח'טיב שחאדה, דוד גדג', מרחב ישורון, רונית פלג, יצחק בנימיני, טלי חתוקה, רפאל זגורי-אורלי.
רסלינג
מאת: רפאל זגורי-אורלי
תיאור: כבר זמן רב שהמונח "ציונות" בישראל הוסט מדרכו המקורית לברית בין לאומנות לקיצוניות דתית. בקרב אנשים רבים בעולם מונח זה מעורר סלידה ודחייה באופן מידי ושיטתי. הוא מותקף מכל עבר, מואשם בקולוניאליזם ובלאומנות חסרי רסן, כמו גם בהיותו סוכן צבאי-תעשייתי של ארצות-הברית. הוא מזוהה עם "השליטה המערבית" הפוליטית, ובחוגים מסוימים הוא אף מואשם בבגידה ובכפירה בערכי היהדות. ההתקפות הגסות והאלימות הללו סותמות את הגולל על כל אפשרות לדון באופן מעמיק בציונות, בהיסטוריה שלה ובפוטנציאל האמנציפטורי שלה. העובדה שמדינת ישראל אימצה נתיב פופוליסטי ואנטי-ליברלי במהלך שנות שלטונו של בנימין נתניהו החריפה וממשיכה להחריף מצב עניינים זה.
מבלי למעוד לרגע לתוך הטפות מוסרניות, הפילוסוף רפאל זגורי-אורלי בוחן את הציונות תוך כדי התייחסות לפרדוקסים הפעילים בתוכה, להיסטוריה האירופית שלה, להקשר המזרח-תיכוני שלה ולקשר שלה אל היהדות. הוא מקדם אפשרות של ציונות פתוחה, אל-זהותנית, מעובדת באמצעות המחשבה העכשווית, משוחררת הן מהפיתוי הלאומני והן מהנרטיב של היהודי הגולה. זגורי-אורלי משוכנע שהגשמת רעיון הציונות אינה אך ורק בחירה בין השניים (שיבה למקום, גלות וזרות), הם אף יכולים להישזר זה בזה.
מה נותר מהציונות? הניתן עוד לחדש, לנער אותה? להיאבק בשמה ולמענה? לעבר אילו אפשרויות ואילו סיכויים? אולי לעבר מקום שטרם נגענו בו?
רסלינג
מאת: מרדכי קרמניצר, לילה מרגלית, עדן ארשיד
תיאור: לאורך השנים, הפסיקה הישראלית המשיכה להישען על כבוד האדם לצורך הדיון בשאלת ההגנה על הזכות לחופש הביטוי, על כל צורותיה ונגזרותיה. כך החלו לעלות שאלות בנוגע לזכות להפגין; לחופש העיתונות; לחופש הביטוי האומנותי וכן להיבטים רבים נוספים. עם ריבוי המקרים המצריכים הכרעה בנוגע להגנה על הזכות, התרחבו גם האינטרסים המתחרים (זכויות אדם אחרות או אינטרסים ציבוריים) אשר עשויים להצדיק פגיעה בה. הרחבה זו הביאה עימה מגוון של אפשרויות שונות לאיזון בין השניים. המורכבות הגלומה באיזון בין מימוש הזכות מחד גיסא לבין האינטרסים העלולים להיפגע בעקבות זאת מאידך גיסא מחדדת את הצורך בהסדרה מתאימה של חופש הביטוי במסגרת חוק יסוד כמקובל, אשר תעגן את מעמדה כזכות יסוד ותסרטט את גבולות ההגנה עליה. על רקע זה, להלן מוצג מודל מפורט של חוק יסוד כאמור - חוק־יסוד: חופש הביטוי והדעה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תהילה גאדו, גיא בן-פורת
תיאור: התמונות של עימותים בין חרדים למשטרה מוכרות לרוב הציבור הישראלי, אבל כיצד תופסים חרדים את המשטרה, מהן הציפיות שלהם ממנה, והאם הם מוכנים לשתף פעולה איתה? מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים וההגבלות על התקהלויות הביאו להתנגשויות רבות בין חרדים למשטרה. בעיני החרדים, האכיפה המשטרתית נתפסה לא פעם שרירותית, מפלה ומתעלמת במכוון מאורח החיים החרדי. אבל, בה בעת, המחיר שגבתה המגפה מהקהילות החרדיות פגע גם באמון בהנהגה החרדית וחיזק את התחושה שיש צורך במשטרה אפקטיבית - ובלשונם של מרואיינים למחקר הזה: "אלמלא מוראּה של מלכות, איש את רעהו בלעו". מחקר זה בוחן את היחסים בין המשטרה והחרדים ובתוך כך גם שאלות רחבות יותר הנוגעות לזהות, שייכות ולגיטימציה. המחקר משלב מתודולוגיה כמותנית ואיכותנית ומתבסס על סקר דעת קהל, קבוצות מיקוד, ראיונות עם אנשי מפתח וסקירת עיתונות חרדית. נבחנים בו ההבדלים בין העמדות של חרדים ושל יהודים שאינם חרדים כלפי המשטרה, המתח הערכי שבין החרדים למשטרה, תפיסות של שיטור יתר ושיטור חסר והנכונות לשתף פעולה עם המשטרה. נוסף על כך, המחקר סוקר אירועים אחדים שבהם התעמתו חרדים והמשטרה בשנת משבר הקורונה, וכיצד באו בהם לידי ביטוי התפיסות והמתחים המתוארים במחקר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מרק פישר
תיאור: לאחר קריסת ברית המועצות הצליח הקפיטליזם להציג את עצמו כמערכת הפוליטית־כלכלית האפשרית היחידה, ונוצרה מציאות של ריאליזם קפיטליסטי, שבה קל לנו יותר לדמיין את סוף העולם מלדמיין את קיצו של הקפיטליזם.
בספרו ריאליזם קפיטליסטי, שתורגם ל־29 שפות והיה למניפסט של השמאל החדש בראשית המאה ה־21, מביא מבקר התרבות מרק פישר ניתוח נוקב ומאתגר של התפתחות הריאליזם הקפיטליסטי ושל תחומי החיים שהוא חודר אליהם ומשפיע עליהם. תוך שהוא משתמש בדוגמאות מהפוליטיקה ומהקולנוע, ממערכת החינוך ומבריאות הנפש, מראה פישר כיצד חילחלה ההשפעה המעקרת והמדכאת של ההון הגדול אל כל תחומי החיים, אבל גם מראה דרכים אפשריות ליציאה מהמבוך ולשינוי המיוחל.
"האירוע הקטן ביותר יכול לנקב חור זעיר במסך האפור של הריאקציה, שהגדירה את אופק האפשר במסגרת הריאליזם הקפיטליסטי", כותב פישר. "ממצב שבו דבר אינו אפשרי, לפתע הכל יכול להיות אפשרי שוב".
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: גיל סמסונוב
תיאור: "ספרי התכוון לנדוד אל העבר הרחוק; אבל העבר הוא קרוב, הוא כאן ועכשיו. ההיסטוריה רודפת אותנו, ואיתה מקורות האיבה, הכעס והחשדנות. אולי משום שלא פתרנו, לא הבנו ולא סלחנו. מרצח ארלוזורוב, הסֶזון ואלטלנה, דרך הסכמי אוסלו, רצח רבין וההתנתקות – הפצעים שותתים, ואנחנו ממשיכים איתם הלאה, נושאים אותם על גופנו הלאומי, בלי קשב, בלי דיאלוג, בלי מרפא. אלא שללא הבנה הדדית של חרדותינו, כמו גם של כיסופינו, אין, ולא יהיה, פיוס בינינו לבין עצמנו, והעבר ימשיך להיות העתיד הפצוע שלנו."
דור המרד. דור המחתרות. המשפחה הלוחמת.
בריטניה הגדולה, על 100 אלף חייליה, נסוגה בפניהם, והדרך למדינה יהודית עצמאית נסללה בדמם. ריבלין, לבני, אולמרט, מרידור, נתניהו – אלה לא רק שמותיהם של אישים מרכזיים בישראל בעשורים האחרונים, אלא גם של הוריהם, שסללו בגופם וברוחם את הדרך למדינה.
מעט מדי נכתב ודובר עליהם, על אחוות הדם, על מבצעים מחתרתיים הירואיים ואומץ בלתי נתפס, על השוויון התקדימי שהנהיגו בין נשים לגברים, על השותפות העמוקה שהנחילו בין צברים לעולים.
הבגינים, ספרו המפעים של גיל סמסונוב, בוחן את הפער העצום בין סיפורם לבין הנידוי וההוקעה שהיו מנת חלקם, והוא תחילתו של תיקון עוול היסטורי נוראי, שאת מחירו אנחנו ממשיכים לשלם. ובתוך סיפורו של דור המרד, סיפורו של הגדול מכולם, מנחם בגין. כיצד הפך הפוליטיקאי שהפסיד שוב ושוב במערכות הבחירות, והוצג כסכנה לדמוקרטיה וכדיקטטור – לקונצנזוס? כיצד הפך מפרסונה נון־גרטה, דמות מושמצת ומוקעת – לאחד המנהיגים האהובים והמוערכים בתולדות ישראל? וכיצד קוּבּע לבסוף שמו כמדינאי אמיץ, שחולל הסכם שלום עם מצרים, וכדמוקרט, שטבע את הביטוי "יש שופטים בירושלים?״ מנחם בגין, סמל יהודי, לאומי ופטריוטי וגם סמל דמוקרטי וליברלי, עומד במרכז הספר. בעשור השלישי של המאה ה-21, כאשר החברה הישראלית שסועה ומקוטבת, על סף מלחמת אחים, מפְנה הבגינים מבט לשורשים העמוקים של הסכסוך הישראלי־ישראלי, ומספר את סיפורם של לוחמות ולוחמי האצ"ל והלח"י, שחירפו את נפשם למען עצמאות יהודית, אך לא זכו מעולם בהכרה בתפקיד ההיסטורי שקנו בדמם. סיפור גבורתם ומורשתם הוא סיפורנו שלנו, הנפרשֹ לאורם. גילויים מהארכיונים הבריטיים חושפים שצ׳רצ׳יל וחברי הפרלמנט אמרו בקולם את מה שלא סופר כאן: הבריטים לא עזבו את הארץ מרצונם, הם נכנעו בפני 6,000 לוחמי אצ"ל ולח"י. ובמילותיו של צ'רצ'יל :"אצ"ל הוא שגרם לאנגלים לעזוב את פלשתינה. הוא עשה לנו כל כך הרבה צרות עד שנאלצנו להציב בפלשתינה 80 אלף חיילים כדי להתמודד עם המצב. הוצאות הצבא היו גבוהות מדי ופגעו בכלכלה, והן עלו בגלל אצ"ל.״
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: סיפור מקומן של נשים במפלגות ובארגוני הימין הציוני נשאר בשולי המחקר ההסטורי־חברתי. "'אשה עבריה בל יאבד חלקך' , נשים בימין הציוני חילוני בין יישוב למדינה" ממלא חלל זה, ומספר את סיפור פעילות הנשים במפלגות הימין בתקופת המנדט ובשנים הראשונות לקיום המדינה, תוך בחינת זהותן, מודעותן המגדרית והדילמות המרכזיות איתן התמודדו. הספר מתחקה אחר הפעִילות הפוליטיות בממסדים המפלגתיים בתקופה סוערת בתולדות היישוב והעם היהודי, על רקע המשמעות הפרטית והארגונית של היותה של אישה פעילה פוליטית במסגרת ארגונים ומפלגות באופוזיציה מימין.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נדב איל
תיאור: הדמוקרטיה שלנו בסכנה. מאות האלפים שהפגינו נגד ההפיכה מבינים את זה.
אבל איך היא תנצח?
זהו הספר הראשון שנכתב מתוך המאבק הדמוקרטי בישראל. העיתונאי והסופר נדב איל, לא רק מנתח את המחאה העוצמתית והנרחבת בתולדות המדינה. הוא גם מציג מבט גלובלי רחב על נסיון הפופוליזם בעולם למוטט את הדמוקרטיה, ועל הצעדים שהמחנה הדמוקרטי בישראל ובעולם חייב לנקוט כדי שהדמוקרטיה תנצח.
רדיקל
מאת: טל בן צבי
תיאור: ספרה החדש של טל בן צבי קורא את דמויות העד וייצוגי העדות ביצירתה של סמדר יערון בעקבות השיח התיאורטי על "עידן העדות". במסגרת זו בן צבי קוראת את "עבודת העדות" של יערון כאירוע פרפורמטיבי מתמשך ומחויב שבו נושאת יערון את עול העדות במשך יותר מארבעים שנה.
הפרק הראשון, "עדות: זיכרונות", מבוסס על שלוש הצגות שביים דודי מעיין במרכז לתיאטרון עכו: "זיכרונות דור שני בחיק העיר העתיקה" (1988), "ארבייט מאכט פריי מטויטלנד אירופה" (1991) ו"האנתולוגיה" (1997-2024). בהצגות אלה יערון מגלמת תחילה את דמות האב קרול גרינוולד, ובהמשך את דמותה של ניצולת השואה זלמה גרינוולד – אחת מדמויות המפתח של התיאטרון הישראלי בכל הקשור לזיכרון השואה. הפרק השני, "עדות: עכו אהובתי", מבוסס על הטרילוגיה שיוצרת ומביימת יערון כיוצרת עצמאית: הצגות היחיד "אום מוחמד" (2010) ו"נוואל" (2012), וההצגה "הילא – הדור השלישי" (2015) הכוללת את יערון ולצידה קבוצת הנוער של המרכז לתיאטרון עכו בהנחייתו של מייסרה מסרי. הטרילוגיה עוסקת בעדותם של תושבי עכו ביחס לזיכרון הנכבה הפלסטינית. הפרק האחרון, "עדות בגוף", מתמקד בהצגת היחיד של יערון "מוזי קומבאז מחפש הארה" (2017) שבה העדות כנושא מרכזי ביצירתה העצמאית מגיעה לנקודת גבול קיצונית; יערון כבר אינה נושאת את עול העדות של טראומה שהתרחשה בעבר, אלא היא הופכת את גופה החשוף לזירת אלימות בזמן אמת, ואת הקהל עצמו לעד לאלימות פוליטית.
לספר מצורפים לראשונה שישה מחזות של המרכז לתיאטרון עכו.
רסלינג
מאת: לילך רוזנברג-פרידמן
תיאור: מדינת ישראל חריגה בשיעורי הילודה הגבוהים בה זה שנים רבות, אולם בעבר הייתה הילודה פה מועטה, ומספר ההפלות המלאכותיות — גדול. בתקופת שלטון המנדט הבריטי ובעשור הראשון של מדינת ישראל גילמה סוגיית הילודה, עידודה ומניעתה, ערכים שונים ומגמות מנוגדות. לא תמיד עלתה הגשמת המטרות הלאומיות בקנה אחד עם צורכי הפרט, והשאיפה ליצור רוב יהודי ולהגביר את הילודה לא התיישבה עם הרצון לעצב חברה חדשה, מערבית ומודרנית, שאחד ממאפייניה הוא הגבלת הילודה. מתחים בנושא זה התגלעו בין היחיד לחברה ובתוך קהילות המהגרים שהגיעו לישראל ולהן השקפות וערכים משלהן, נורמות ופרקטיקות נבדלות. אין תמה אפוא שהילודה עוררה עימותים חברתיים, מגדריים ופוליטיים.
עשרות השנים הנסקרות בספר זה התאפיינו במגמות סותרות: עידוד ילודה ולצִדה הגבלתה, מאבק בהפלות ולצדו ריבוי הפלות מלאכותיות. מפגשים בין תפיסות לאומיות, דתיות, חברתיות, מגדריות ותרבותיות שונות וכן מפגשים בין הלכי רוח מערביים למציאות המקומית השפיעו בפועל על שיעורי הילודה, על דרכי ההפלה המלאכותית ועל הגישות כלפיהם. ככלל, כל אלה שיקפו את פני החברה הישראלית בראשיתה.
רוזנברג־פרידמן מתארת ומנתחת בציונות מבטן ומלידה את הילודה ואת תופעת ההפלות המלאכותיות, חושפת טפח מחיי היום־יום ומסרטטת את הדיוקן המורכב של החברה הישראלית בראשיתה ושל דור המייסדים שעיצב וכונן בחייו את הבסיס החברתי והאידאולוגי של החברה היהודית בישראל, ומעניקה נקודת מבט מעניינת להבנת מצב הילודה העכשווי במדינה.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יוזף שומפטר
תיאור: "פתיחתם של שווקים חדשים, זרים או מקומיים, וכן ההתפתחות הארגונית, מבית המלאכה והמפעל ועד הקונצרן ממחישים את אותו תהליך המחולל ללא הרף מהפכה מתוך המבנה הכלכלי פנימה, הורס ללא הרף את הישן, יוצר ללא הרף חדש. תהליך זה של הרס יצירתי הוא העובדה המהותית ביותר לגבי הקפיטליזם. ממנו הקפיטליזם עשוי, ובתוכו חי כל עסק קפיטליסטי"
המאבק בין הקפיטליזם לסוציאליזם חורג הרבה משאלות של כלכלה: זהו ויכוח על טבע האדם, על האפשרות לתקנו, על מקומו של יצר התחרות, על תפקידה של המדינה בחייו של הפרט, על השוויון והיתכנותו ועל האיזון בין שוויון לחופש. מקום של כבוד בתולדות הדיון הזה שמור לספרו הקלאסי הגדול של יוזף שומפטר, שנכתב בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.
קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה מציע ניתוח מקורי לכל אחד משלושת המרכיבים של שמו. שומפטר מנסח קפיטליזם שבמרכזו היוזמה והדינמיות, ומעדכן את התפיסה הליברלית הקלאסית בהראותו מדוע שיווי משקל במשק אינו אפשרי ואינו רצוי. אך לא פחות מכך הוא מעמיק בסוציאליזם, שבימים ההם נמצא בתנופה פוליטית ברחבי העולם. שומפטר מגיע למסקנה שהקפיטליזם יפנה את מקומו לסוציאליזם בנסיבות פרדוקסליות: דווקא בגלל העושר והפנאי שהקפיטליזם מייצר. מתוך כך הוא מציע ניתוח מקורי למשנת מרקס, מראה כיצד ייתכן סוציאליזם דמוקרטי, ומציע הגדרה מחודשת ונטולת-אשליות לדמוקרטיה.
● כיצד תוכל הדמוקרטיה, שהתפתחה בחסות הקפיטליזם, להתקיים במשטר סוציאליסטי?
● מדוע תחזיתו של שומפטר על ניצחון הסוציאליזם עודה רלוונטית?
● למה נוטים אינטלקטואלים לנשוך את היד הקפיטליסטית שמאכילה אותם?
● ועל מה מבוסס עיקרון "ההרס היצירתי" הקפיטליסטי המזוהה עם שומפטר?
הוצאת סלע מאיר
מאת: מייקל אוקשוט
תיאור: הרציונליזם בפוליטיקה, ספרו המוכר ביותר של הפילוסוף האנגלי השנון מייקל אוקשוט, הוא פסיפס ססגוני ומרהיב של רעיונות בנושאים מגוּונים. אוקשוט, המבקר בחריפות ובאלגנטיות את הרציונליזם ויוצא להגנת חופש הפרט מפני התערבות המדינה, מעמיד כנגד תכניות "רציונליות" לתיקון חברתי תפיסה ספקנית, פלורליסטית ושמרנית של החיים הפוליטיים.
הוצאת שלם
מאת: טרוור נואה
תיאור: בשלהי תקופת האפרטהייד בדרום אפריקה קיימו גבר לבן ואשה שחורה מערכת יחסים אסורה. באותה תקופה אפלה העונש על קיום קשר אינטימי בין שחורים ללבנים עמד על חמש שנות מאסר.
הזיווג הפלילי הזה הוליד את טרוור נואה. ילד שחום, חריף להפליא, נטול גבולות או תחושת אשם, שנעשה אחד הסאטיריקנים הפוליטיים המצליחים בארה"ב.
ב"מחוץ לחוק" חולק איתנו נואה סיפור התבגרות בלתי אפשרי במציאות המטורפת שיצר השלטון הגזעני בדרום אפריקה, ומעניק לנו מבט חודר, מרתק ומשעשע להפליא אל אחד מהניסויים האנושיים הנבזיים ביותר של המאה העשרים.
זהו סיפור על עוני, אלימות ובערות בלתי נתפשת; על התהומות שאליהן יכול לשקוע האדם, וגם על כוחה האדיר של נחישות, חכמת חיים ואהבת אם שאפשרו לנואה לקום מהמציאות בה גדל ולבנות את חייו כאחד מהאמנים המצליחים של זמננו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: מתיאס דסמט
תיאור: "תהיה זו שגיאה קשה לזהות את תופעת הטוטליטריות רק עם משטרים טוטליטריים. באנושות מתקיים תמיד זרם טוטליטרי תת-קרקעי של ניסיון לנווט ולשלוט בחיינו בדרכים מרחיקות לכת ועל בסיס ידע טכני ומדעי כביכול". כבר אי אפשר להכחיש זאת טוען הפסיכולוג הבלגי מתיאס דסמט: "אחיזתן של הממשלות בחיים הפרטיים של אזרחיהן צמחה במהירות עצומה. בשנים האחרונות חווינו שחיקה של הזכות לפרטיות (במיוחד מאז אירועי 11 בספטמבר בארצות הברית), קולות אלטרנטיביים צונזרו (במיוחד בהקשר של הוויכוח על האקלים), ועוד. הדרישה לממשל חודרני מגיעה גם מדעת הקהל: תופעות כגון שינויי אקלים ומחלות זיהומיות החלו להיחשב מסוכנות מכדי להתמודד עימן בלי התערבות שלטונית עמוקה בחיי הפרט, החורגת מן ההכרחי".
הוצאת סלע מאיר
מאת: ניצה אראל
תיאור: ישראלים רבים זוכרים אותם: חבורות קטנות של צעירים בחוצות הערים נושאים כרזות מרגיזות, מחלקים כרוזים מקוממים, נכנסים לעימותים מילוליים ולעתים אף מותקפים באלימות על ידי עוברים ושבים. העיתונות גינתה אותם כבוגדים, הממסד רדף אותם. ככאלה – כמנודים וכבוגדים – התקבעו אנשי "הארגון הסוציאליסטי הישראלי – מצפן" בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
מי היו הישראלים שהיו מוכנים לצאת אל מחוץ למחנה הלאומי? מה דחף אותם להתעמת עם בני משפחה, חברים ומכרים? מה היה אופייה של תנועת מצפן אשר אליה הצטרפו, ומדוע עוררה רוגז כה רב בקרב הישראלים-היהודים?
מצפן נולדה פעמיים: בפעם הראשונה בשנת 1962 על ידי קבוצת פורשים מהמפלגה הקומוניסטית הישראלית אשר מחו כנגד היגררותה של מפלגה זו אחר ברית המועצות; בפעם השנייה לאחר מלחמת 67', אז משכה אליה התנועה הקטנה עשרות צעירים ישראלים מוכי הלם מהכיבוש הישראלי של השטחים המיושבים בפלסטינים, ועמם בני נוער יהודים מחו"ל שהגיעו למצפן, נישאים על גלי ההתלהבות מ"מרד הסטודנטים" של 68' ומהרעיונות האוטופיים של "השמאל החדש". על יסודות אלה – הפנטזיה המשיחית בדבר פריצתה של מהפכה סוציאליסטית עולמית והמצפון ההומניסטי אשר לא אפשר השלמה עם הכיבוש – נבנתה מצפן.
חברי מצפן רצו לתקן את החברה הישראלית ואת העולם כולו. האם צדקו בניתוחיהם התיאורטיים? מדוע נכשלו ביישומם הפוליטי? הדיון במצפן הנו קשה ובעייתי עבור החברה הישראלית, אבל האם למרות זאת חלחלו מסרי התנועה אל השיח הציבורי של ימינו? עם שאלות אלה ואחרות מתמודדת ניצה אראל בספרה המרתק מצפן – המצפון והפנטזיה.
רסלינג
מאת: ספיר פז, עמיר פוקס, גיא לוריא, מרדכי קרמניצר, סוזי נבות
תיאור: פרק מתוך חוות הדעת: ביטול הביקורת השיפוטית על החלטות ממשלה ושרים בעילת אי-הסבירות
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ערן אלדר
תיאור: עם קום המדינה וסיום שלטון המנדט הבריטי איבדה מועצת עיריית תל אביב את מעמדה כמוקד כוח פוליטי עצמאי, ובמקביל התלוננה על קיפוח תקציבי מצד ממשלת ישראל ודרשה להסדיר מחדש את היחסים הרשמיים בין הרשות המקומית לשלטון המרכזי. המחלוקות שנוצרו בין עיריית תל אביב וממשלת ישראל היו רבות ונגעו בתחומים שונים, ובהם סיפוח יפו ושכונות הספר, התקציבים השנתיים, החינוך, הבריאות, התחבורה, גבולות העיר ועוד. ספרו של ערן אלדר עוסק בתיאור ובניתוח ההשפעה שהייתה לשלטון המרכזי ולרשויותיו השונות על התפתחותה האורבנית של תל אביב בשלהי תקופת המנדט ובעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, עד שנת 1973.
ההתפתחות האורבנית של תל אביב, על כל היבטיה, מתוארת ונבחנת בספר זה מנקודת המבט של מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המוניציפלי. הנחת המוצא של הספר היא שלמדיניות השלטון המרכזי וליחסו לעיר הייתה השפעה על התפתחותה של העיר הן בתחום האורבני-הפיזי והן בתחום החברתי והכלכלי, וכן ביחס למידת האוטונומיה שלה. השפעה זו באה לידי ביטוי בחקיקה, בתקציבים ובסדרי עדיפויות. סוגיה זו נבחנת במטרה לברר האם יחסה של ממשלת ישראל לתל אביב היה שונה מיחסו של השלטון המנדטורי – ואם היה שוני כזה, מה היו סיבותיו ומה הייתה השפעתו.
ערן אלדר עוסק בעמדות ה"סובייקטיביות" של הנוגעים בדבר, כלומר כיצד פירשו פרנסי העיר את היחס אליהם ואת השפעתו ומה היה יחסו של השלטון המרכזי לעיר ולחברה העירונית; מנגד הוא מתאר את השפעתה של המדיניות הממשלתית על התפתחות העיר בתחומים שונים: המרחב העירוני, הדמוגרפיה, הכלכלה העירונית ועוד.
רסלינג
מאת: מריק שטרן
תיאור: דוח מחקר זה דן בחשיבות ובדרכי הפעולה האפשריות לטיפול בסוגיות עומק פוליטיות הקשורות בתושבי מזרח ירושלים. לאחר מבצע צוק איתן וגלי האלימות ממזרח העיר אל מערבה בין השנים 2014-2015 החלה ישראל להשקיע בתחומים הכלכליים- חברתיים במזרח העיר, בתקווה שצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים יפתור את הבעיה. אולם במקביל היא המשיכה בהזנחת סוגיות פוליטיות ובעיות עומק קשות אשר מבדילות בין יהודים לערבים בעיר מבחינת מעמד וזכויות. המסמך מתמקד בארבע סוגיות יסוד עיקריות: המעמד האזרחי, היחסים בין התושבים למשטרת ישראל, תכנון בנייה למגורים והשכונות שמחוץ לגדר ההפרדה. כל פרק במסמך מוקדש לאחד מהתחומים ומציע סקירה קצרה של מהות הבעיה, והצעות לכלי מדיניות על מנת לפעול לפתרונה.
בדוח נטען כי נדרש לסגל מדיניות אזרחית חדשה כלפי תושבי מזרח ירושלים, שכן אחרת שוויון ושילוב חברתי לעולם לא ימומשו. בהתאם לכך, גם שגשוגה הפוטנציאלי של מערב העיר לא יכול להתממש. התרת הסבך הפוליטי ומימוש הפתרונות הללו הם באחריות הצד הישראלי שכן הוא הריבון והאחראי מלכתחילה לאותם ההסדרים הבעייתיים. פתרון בעיות אלו הוא בעל חשיבות ראשונה במעלה ויש בכוחו לחולל שינוי משמעותי בחיי היומיום בעיר.
הדוח פונה לפעילים חברתיים, ראשי ארגונים ומוסדות בירושלים, מנהלים ומובילי דעה בעיריית ירושלים ובממשלת ישראל לפעול למען צמצום הפערים במזרח ירושלים.
מכון ון ליר בירושלים
מאת: יגיל לוי, רינת משה, עפרה בן-ישי
תיאור: הדוקטרינה הצבאית בישראל מתעצבת בפורומים ביטחוניים־צבאיים סגורים, באופן הנגיש בלעדית ליודעי ח”ן. התוצאה היא שהעיסוק בהשלכותיה החברתיות והפוליטיות של הדוקטרינה נעלם מן העין הציבורית ואף מהמחקר. רִִיק זה, בפרט על רקע רמות האמון הגבוהות שהציבור בישראל מעניק לפיקוד הצבאי, מרדד את הדיון הציבורי ופוגם ביכולתם של מקבלי החלטות להשפיע על עקרונות הדוקטרינה, לא כל שכן ביכולתם להפעיל עליה פיקוח אזרחי יעיל. הספר הנוכחי תורם למילוי חֶֶסֶֶר זה ולכינון גוף ידע אקדמי לעיון במשמעויותיה הסוציו־פוליטיות של הדוקטרינה הצבאית בישראל. אסופה זו חובקת אחד־עשר מאמרים, והיא מציעה כיוונים מגוּונים לקריאת הדוקטרינה כטקסט המאפשר לזהות ולנתח תהליכים מרכזיים ביחסי צבא וחברה בישראל, ביחסי הדרגים המדיני והצבאי, ובאופן שבו הצבא עצמו מפרש את הדוקטרינה ומבקש להשפיע באמצעותה על סביבתו החברתית והפוליטית. הניתוח המוצע בספר נעשה בהקשר של התפנית מרחיקת הלכת שחלה בדוקטרינה מסוף שנות התשעים, ובפרט בהקשר מקרה הבוחן של תפיסת ההפעלה לניצחון והתוכנית הרב־שנתית “תנופה”, אשר קודמו במהלך כהונת הרמטכ”ל אביב כוכבי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: ב־28 באוקטובר 1986 התראיין יגאל כהן־אורגד, יושב ראש הוועד המנהל של "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" באותם ימים, לכתב העיתון "מעריב", ובין השאר תיאר בריאיון מהו לדעתו יעד המכללה בעתיד: "שנתיים ימים אני עובד בשומרון כדי להגשים את חלומי – הקמת אוניברסיטת השומרון".
19 שנים לאחר מכן החל להתגשם חלומו: המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון (מל"ג יו"ש) הכירה במכללה שקמה באריאל כ"מרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון", וכעבור שבע שנים היא הוכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) כ"אוניברסיטת אריאל בשומרון" – אוניברסיטה לכל דבר ועניין. בדיעבד נראית נבואתו של יגאל בלתי מתקבלת על הדעת: כיצד מכללה קטנה וזניחה, בכל קנה מידה, הפכה למוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים כמו כל אוניברסיטה אחרת בארץ? אין ספק שיגאל היה האחראי המרכזי להגשמתה של נבואתו: הוא זה שדחף ללא לאות, בכל כוחו ומרצו, להקמתה, להתפתחותה ולהצלחתה של המכללה עד שלבסוף הפכה לאוניברסיטה.
ביוגרפיה זו מבקשת לתאר את סיפור חייו של יגאל, החל בילדותו ובבגרותו בתל אביב, המשך בפעילותו כאיש עסקים, כחבר כנסת וכשר אוצר בממשלת ישראל, וכלה ב־38 השנים שבהן היה הדמות הבולטת במכללת יהודה ושומרון, ולאחר מכן – באוניברסיטת אריאל. למעשה, ברור לחלוטין שמתוך שלל האירועים הרבים שעברו על יגאל ב־82 שנות חייו, נוכל לבחור ולציין רק מעט מאלה שאפיינו אותו. אף על פי כן לקחתי על עצמי את מלאכת המחקר והכתיבה, מתוך ידיעה ברורה שאין דבר מושלם ואין דבר המתקרב לכך. כל שניסיתי לעשות בביוגרפיה זו הוא לתאר קמצוץ מתולדות האיש המופלא הזה.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: ג'ון קין
תיאור: היכן באמת נולדה הדמוקרטיה?
מה ההבדל בין דמוקרטיה לבין שלטון הרוב?
איך צומחות דיקטטורות מתוך משטרים דמוקרטיים?
ולאן מועדות פניה של הדמוקרטיה במאה ה-21?
הדמוקרטיה נראית לנו לעתים מובנת מאליה, אבל האמת היא שמאז הולדתה בעת העתיקה ועד המאה ה-21 מלוות אותה שאלות רבות, וטמונים בה אתגרים לא פחותים. התמודדות עם המכשולים והסכנות שמאיימים כיום על הדמוקרטיה, מחייבת אותנו להכיר תחילה את ההיסטוריה שלה, על שלל גלגוליה ולקחיה.
ג'ון קין, פרופסור למדעי המדינה מאוניברסיטת קיימברידג', מביא כאן בצורה תמציתית ומאירת עיניים את סיפורה חובק השנים של הדמוקרטיה. זהו מסע מרתק המתחיל במסופוטמיה ונמשך עד ימינו אנו – ימי טראמפ ופוטין, ימי הרשתות החברתיות והמאבקים החדשים על זכויות היסוד של הפרט – שבו קין בוחן ומפריך מיתוסים מקובלים בתחום, ומזכיר כי הדמוקרטיה היתה ונותרה שברירית, גם היום.
תכלת הוצאה לאור
מאת: רות ריכטר, לאה סגל
תיאור: איך אפשר לחנך לדמוקרטיה בעידן הפוסט-מודרני? איך אפשר למנוע, באמצעים חינוכיים, גזענות וראייה סטריאוטיפית? האם חינוך בבית ספר דמוקרטי הוא ערובה לקניית ערכים דמוקרטיים? האם התקשורת היא אכן כלב השמירה של הדמוקרטיה? מה הקשר בין אנדי וורהול לדמוקרטיה? האם הגלובליזציה מחזקת את הדמוקרטיה או מחלישה אותה? האם תיתכן מדינה יהודית ודמוקרטית? - בשאלות אלה ואחרות עוסק הספר דמוקרטיה וביקורת.
מחברות הספר - ד"ר לאה סגל, מרצה בתחומי ההיסטוריה והספרות, ורות ריכטר, מרצה בתחומי מדעי הטבע והחינוך - חברו יחדיו במכללה האקדמית לחינוך גורדון חיפה. השילוב בינהן הניב ספר שנכתב בגישה רב-תחומית. בצד היבטים מתחום מדעי החברה, החינוך וההיסטוריה נמצא בספר חיבורים לתחומי התקשורת והאמנות. הגישה הרב-תחומית מעניקה נקודת תצפית רחבה על בעיותיה של הדמוקרטיה בעידן הפוסט-מודרני.
מכון מופ"ת
מאת: רונית מרזן
תיאור: האם יאסר ערפאת חתם על הסכמי אוסלו אך התכוון להפר אותם? האם הרטוריקה הדתית שלו נועדה להסית את בני עמו למאבק מזוין תמידי מול ישראל? רונית מרזן משיבה על שאלות אלה ומציעה הסבר אחר מזה הרווח בקרב החוקרים, לאחר שערכה ניתוח רעיוני ולשוני של עשרות נאומים וראיונות של ערפאת, והתחקתה אחר יחסי הגומלין שהתקיימו בין "הטקסט" של ערפאת ובין "הקונטקסט" הפוליטי, החברתי, התרבותי והדתי שבמסגרתו פעל. מרזן מציגה את השינוי שהתחולל אצל ערפאת באופן השימוש שעשה בסמלים הדתיים – משימוש מסית למאבק מזוין, לשימוש מסיט אל הדרך המדינית. עיון שיטתי בקוד הדתי ברטוריקה הפוליטית של ערפאת מגלה היבטים מקוריים ומפתיעים במסרים שהוא בקש להעביר לבני עמו.
רסלינג
מאת: ראובן פדהצור
תיאור: הספר ניצחון המבוכה מתחקה אחר תהליכי קביעת המדיניות בממשלת אשכול בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים. המאפיינים הבולטים של תהליכים אלה היו מבוכה והיעדר כיוון פעולה ברור. מקורה של המבוכה היה בצורך להתמודד, זו הפעם הראשונה מאז הקמת המדינה, עם הגדרה מחודשת של האינטרסים הלאומיים; כיבושי מלחמת ששת הימים העמידו את מקבלי ההחלטות בפני הצורך לגבש מדיניות ברמה האסטרטגית. הם נדרשו להכריע, בתוך זמן קצר וללא הכנה מוקדמת, בשלוש סוגיות אסטרטגיות מרכזיות: נסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית; גיבוש מפת גבולות חדשה; ועיצוב מדיניות ההתיישבות בשטחים הכבושים. בספר נחשף לראשונה המישור הלא פורמאלי של תהליך קביעת המדיניות. בהתבסס על מקורות ראשוניים ועל מסמכים שלא ראו אור עד היום, משורטטת תמונת האמת של מה שנעשה מאחורי הקלעים בממשלת אשכול. נחשפות דרכי ושיטות הפעולה של המעטים שבאמת קבעו את המדיניות. קבוצה קטנה של מחליטים, שמנתה את אלון, דיין, גלילי ואשכול, הוליכה לא פעם את הממשלה כולה לאמץ החלטות שרוב שריה התנגדו להן מלכתחילה. הספר חושף את השימוש המניפולטיבי במידע מסווג והעלמתו מפני רוב שרי הממשלה; את שיתוף הפעולה בין אלון למתנחלים הראשונים ברמת הגולן ולקבוצתו של הרב לוינגר, שהתיישבה בחברון ללא אישור הממשלה; את מאבקי הכוח והחיכוכים האישיים בין ארבעת קובעי המדיניות המרכזיים; את המגעים החשאיים עם המלך חוסיין; ואת ההכרעה בין האופציה הפלסטינית לאופציה הירדנית, שהובילה לשינוי מהותי בבסיסה של "תוכנית אלון". קשה להבין ולהסביר את התהליכים שהובילו להסכמי השלום עם מצרים וירדן ול"הסכמי אוסלו" עם הפלסטינים מבלי להכיר ולהבין את הרקע להם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהחלטותיה ובמעשיה של ממשלת לוי אשכול. ספר זה מוקדש לתיאורה, לניתוחה ולנסיון להסביר את התקופה הקריטית שלאחר מלחמת ששת הימים, זו התקופה אשר שינתה את מהלך ההסטוריה של המזרח התיכון ואשר השפעתה על חייהם, ומותם, של בני הלאומים המאכלסים אותו היתה, ועודה, מכרעת.
מאת: אלי צור
תיאור: הספר לא יוכלו בלעדינו - עמדות מפ"ם בשאלות חוץ ובטחון, 1948 - 1956 מתאר מפלגה, שרבים מבכירי כוחות המגן של המדינה שבדרך ושל מדינת ישראל היו חבריה, שהאמינה כי ביכולתה להתוות דרך בשאלות מבנה הצבא וביחסי צבא - חברה בישראל. כמפלגה שבשורותיה התאחד כל השמאל הציוני, לחמה מפ"ם למען עיצוב מדיניות החוץ של ישראל, ברוח השקפת העולם שטופחה בשורותיה. שלושה חוקרים תרמו ממחקריהם לקובץ זה:
פרופ' אלון קדיש חקר את הבסיס התיאורטי של העמדות הבטחוניות של מפ"ם.
גידי אילת תיאר במחקרו הראשוני את מוסדות מפ"ם, שקישרו בינה לבין חבריה במדים ולבין הוועדות שעיצבו את עמדותיה בנושאי המלחמה. ד"ר שאול פז פרש בפני הקורא את תפישת עולמה של מפ"ם בשאלות מדיניות החוץ, וניסיונותיה להשפיע על הדיפלומטיה הישראלית. ערך את הספר ד"ר אלי צור. לא יוכלו בלעדינו הוא המשך של הקובץ "השמאל המאוחד", שראה אור בשנת 1991 בעריכת פרופ' אלקנה מרגלית בהוצאת "יד יערי".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: תומא פיקטי
תיאור: קיצור תולדות השוויון הוא ספר קולח ומרתק המשלב כתיבה אקדמית – היסטורית, כלכלית וסוציולוגית – עם מחויבות אזרחית מוצהרת, שכן "השאלות הכלכליות חשובות מכדי להניחן לשכבה צרה של מומחים ומנהיגים. ניכוסו מחדש של ידע זה על ידי הציבור הוא שלב חיוני בשינוי יחסי הכוחות". לצד תיאור העובדות הבסיסיות של אי-השוויון והסיבות ההיסטוריות להתמשכותו, מציג הספר פרספקטיבה היסטורית אופטימית ביחס להתפתחותו האיטית ורצופת המכשולים של המצעד הסיזיפי אל עבר השוויון. התפתחות זו היא תוצר של מאבק אזרחי ופוליטי, שהחל עם ביטול העבדות וחיסול הקולוניאליזם ונמשך עם השגת זכות ההצבעה האוניברסלית, חינוך ציבורי חינם, מיגור האנאלפביתיות, הזינוק בתוחלת החיים, המצאת המיסוי הפרוגרסיבי וביזור הכוח הכלכלי והפוליטי במדינת הרווחה. הכלכלן הצרפתי תומא פיקטי מציע בספר מניפסט שאפתני ומקורי של סוציאליזם דמוקרטי עכשווי במאה ה-21, מתוך אמונה שרק באמצעותו תתאפשר התמודדות עם הבעיות הגלובליות האדירות העומדות לפתחנו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: תמי הופמן, מיטל ברון
תיאור: כיצד מתעצבת מדיניות חינוך לדמוקרטיה במדינות בעולם? האם האתגרים שמדינות שונות מתמודדות עימם בהקשר זה דומים במהותם? והאם ניתן ללמוד ממדינות אחרות על צעדי מדיניות שנכון לאמץ, או לחלופין נכון דווקא להימנע מהם, כדי לקדם מדיניות חינוך לדמוקרטיה בת קיימא בישראל? מחקר זה עוסק בשאלות אלו ומסרטט את האפשרויות והאתגרים הטמונים בקידום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה שאיתם מתמודדות חמש מדינות: נורווגיה, קנדה (מחוז אונטריו), גרמניה, ארצות הברית והונגריה. המחקר אינו מתמקד בהיבט אחד של המדיניות, אלא בוחן את הקשרים והזיקות בין רכיבי מדיניות, שלרוב נבחנים במחקרים בנפרד, כדי להבין את התמונה הכוללת של ההקשר הרחב שבו מתעצבת מדיניות החינוך. המחקר מציג מנעד של דרכי התמודדות של מערכת חינוך ציבורית עם קידום נושא החינוך לדמוקרטיה וקושר בין המחויבות הפוליטית והחברתית של המדינה הנידונה לערכים ליברליים לבין האופן שבו מתעצבת המדיניות בפועל. כל אחת מן הדוגמאות המובאות במחקר זה מאירה מאפיינים שונים של המצב בתחום זה בישראל, אך התובנה העיקרית היא שכדי לקדם מדיניות חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה נדרשת חשיבה "מכלולית" המקדמת תמהיל של פעולות – תכנים, סדירויות וחקיקה – בעת ובעונה אחת והמבוססת על תכנון ארוך טווח שמביא בחשבון את הזיקות בין הרכיבים ואינו פועל בכל אחד מהם במנותק מן השאר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דן מוריין
תיאור: איך הצליחה בתם של שני מהגרים במדינת קליפורניה המופרדת גזעית לזכות בתפקיד סגנית הנשיא השחורה הראשונה של ארצות הברית? אין כמעט פרט אחד שגרתי לגבי קמלה האריס, ואף על פי כן, סיפורה האישי מייצג בין השאר את הטוב ביותר שיש באמריקה. אביה, יליד ג'מייקה ומרצה בכיר לכלכלה, ואמה, חוקרת סרטן שהיגרה מהודו בגיל 19 כדי לזכות בהשכלה טובה יותר, נפרדו כשקמלה היתה בת חמש, והאם גידלה אותה ואת אחותה הצעירה בכוחות עצמה. את תחושת הצדק החברתי שלה קיבלה קמלה משני הוריה, אולם מאמה ירשה מוסר עבודה, תשומת לב לפרטים ויותר מכול — כישרון לעקיפת דלתות נעולות. מילדותה הצנועה באוקלנד, דרך ימיה כאקטיביסטית באוניברסיטת הווארד, צמחה האריס להיות אישה קשוחה, חכמה, חרוצה ושנונה. תפגשו כאן את האריס התובעת המשפטית מטילת האימה שהתקדמה במהירות; הציגה דרכים חדשניות לנטרול כנופיות פשע ולהגנה על עובדות ועובדים בתעשיית המין כששימשה כתובעת מחוזית בסן פרנסיסקו; ונהפכה לפרקליטת המדינה השחורה הראשונה בהיסטוריה של קליפורניה. האריס, אסטרטגית וחריפה, לא חששה להיות קשוחה בפוליטיקה הדורסנית של קליפורניה, אבל גם היתה מסוגלת לרסן את מתקפותיה כשזה היה נחוץ; היא לא נרתעת מנטילת סיכונים וקיבלה החלטות נועזות כמו להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית חמש שנים בלבד אחרי תחילת כהונתה כפרקליטת המדינה, או כמו לתמוך במועמדותו של ברק אובמה כשסיכוייו עוד נחשבו קלושים; והיא לא נותנת לכישלון לרפות את ידיה: אחרי שלא הצליחה לקבל את המינוי למועמדות לנשיאות בעצמה ניהלה קמפיין מבריק מאחורי הקלעים כדי להשיג את המועמדות לתפקיד סגנית הנשיא לצדו של ג'ו ביידן. בדרך שלה הוא הביוגרפיה המעמיקה הראשונה של מסעה היוצא מגדר הרגיל של קמלה האריס.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רועי פולקמן
תיאור: הדמוקרטיות בכל העולם במשבר: קיטוב שמחריף, פוסט-אמת, משברים פוליטיים ממושכים ובעיקר התחזקות הפופוליזם, שמתאפיין בדה-לגיטימציה לכל מוסדות המדינה, ונישא על גבי מהפכה טכנולוגית שמאפשרת הפצת פייק-ניוז בקנה מידה מבהיל. לנגד עינינו משתנה העולם במהירות, ועידן התאוצות מוביל למשברים בריאותיים, סביבתיים וביטחוניים שרק ילכו ויתעצמו. על מנת להתמודד עם העתיד, דרושה מערכת ציבורית וחברתית מתפקדת. כדי לייצר כזו, דרוש לנו עדכון גרסה. הספר "עדכון גרסה" מתאר את הגורמים למשבר הפוקד את רוב הדמוקרטיות בעולם, מתוך הבנה שהוא אינו תלוי פרסונלית במנהיג כזה או אחר. הכותב, שהיה ציר מרכזי בתהליכים ציבוריים שהשפיעו על חיינו, מביא את אחורי הקלעים של סיפורים שהסעירו את המדינה ובונה מורה נבוכים למתנהל מאחורי הקלעים. ככזה, הוא ספר חובה לכל מי שישראל יקרה לו ומחפש לקחת חלק בעיצובה מחדש של המערכת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: בן כספית
תיאור: אם ישלים את הקדנציה הנוכחית עד תומה יעקוף בנימין נתניהו את דוד בן גוריון ויהיה למי שכיהן יותר מכל אחד אחר בתפקיד ראש ממשלת ישראל. עצם אזכור שמו מעורר רגשות עזים ומנוגדים: מצד אחד ניצב מחנה עצום ורב של ישראלים הרואים בו את אבי האומה, משיח בן-זמננו ומנהיג בסדר גודל תנ"כי. מן העבר השני עומדים לא מעט ישראלים שאינם יכולים לשאת אותו, את משפחתו ואת סגנונו. קשה למצוא ישראלים אדישים לנתניהו, ולא בכדי. האיש הוא ללא ספק אחד המנהיגים המרתקים ביותר בהיסטוריה של המנהיגות הישראלית בעידן החדש. אישיותו רוויית ניגודים וכישרונות, אך גם לא מעט חוליים וחולשות, וקשה לעמוד על טיבו במדויק: האם הוא אידיאולוג ימני חסר פשרות המוכן לעשות הכל כדי לחסום את מדיניות השמאל, או שמא מדובר בנהנתן חסר גבולות שכל מעשיו מכוונים לתכלית אחת ויחידה - הישארות בשלטון? האם הוא מחזיק בתפיסת עולם מוצקה, או שרק הכוח, השררה והכיבודים נחשבים בעיניו? האם הוא גיבור או ציניקן? בנתניהו, מנסה בן כספית לענות על שלל השאלות הללו דרך סקירת גיבורי חייו ונוף ילדותו של בנימין הצעיר, שנהפך לביבי, שהומר ל"בן ניתאי" וחזר להיקרא בנימין נתניו לאחר נפילת אחיו יוני. הביוגרפיה החדשה הזאת נעה בין נאומיו חוצבי הלהבות של הסבא, הרב נתן מיליקובסקי בפולין של תחילת המאה שעברה, דרך הרביזיוניזם הלוהט של האבא פרופ' בן-ציון נתניהו והאח הגיבור המת יוני, וכלה בשלוש רעיותיו: שני גרושותיו והרעיה האחת שאין בלתה, שרה. הספר עתיר תובנות וגילויים חדשים, ומכוון לראשונה את הזרקור אל פינות נידחות בחייו ובאורחותיו של בנימין נתניהו. אם ישלים את הקדנציה הנוכחית עד תומה יעקוף בנימין נתניהו את דוד בן גוריון ויהיה למי שכיהן יותר מכל אחד אחר בתפקיד ראש ממשלת ישראל. עצם אזכור שמו מעורר רגשות עזים ומנוגדים: מצד אחד ניצב מחנה עצום ורב של ישראלים הרואים בו את אבי האומה, משיח בן-זמננו ומנהיג בסדר גודל תנ"כי. מן העבר השני עומדים לא מעט ישראלים שאינם יכולים לשאת אותו, את משפחתו ואת סגנונו. קשה למצוא ישראלים אדישים לנתניהו, ולא בכדי. האיש הוא ללא ספק אחד המנהיגים המרתקים ביותר בהיסטוריה של המנהיגות הישראלית בעידן החדש. אישיותו רוויית ניגודים וכישרונות, אך גם לא מעט חוליים וחולשות, וקשה לעמוד על טיבו במדויק: האם הוא אידיאולוג ימני חסר פשרות המוכן לעשות הכל כדי לחסום את מדיניות השמאל, או שמא מדובר בנהנתן חסר גבולות שכל מעשיו מכוונים לתכלית אחת ויחידה - הישארות בשלטון? האם הוא מחזיק בתפיסת עולם מוצקה, או שרק הכוח, השררה והכיבודים נחשבים בעיניו? האם הוא גיבור או ציניקן? בנתניהו, מנסה בן כספית לענות על שלל השאלות הללו דרך סקירת גיבורי חייו ונוף ילדותו של בנימין הצעיר, שנהפך לביבי, שהומר ל"בן ניתאי" וחזר להיקרא בנימין נתניו לאחר נפילת אחיו יוני. הביוגרפיה החדשה הזאת נעה בין נאומיו חוצבי הלהבות של הסבא, הרב נתן מיליקובסקי בפולין של תחילת המאה שעברה, דרך הרביזיוניזם הלוהט של האבא פרופ' בן-ציון נתניהו והאח הגיבור המת יוני, וכלה בשלוש רעיותיו: שני גרושותיו והרעיה האחת שאין בלתה, שרה. הספר עתיר תובנות וגילויים חדשים, ומכוון לראשונה את הזרקור אל פינות נידחות בחייו ובאורחותיו של בנימין נתניהו."
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גייל טל-שיר
תיאור: חוק הלאום, פסקת ההתגברות וחוק היועמ"שים הם רק הסמלים במאבק על שינוי מבני עמוק בדמוקרטיה הישראלית בעשור האחרון. ואולם כיצד הם משנים את תפיסת השלטון בישראל, את האיזונים והבלמים בין הרשויות ואת הגישה לשלטון החוק בקרב על דמותה של המדינה? כיצד הם קשורים למושג המשילות ולישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית?

הספר משילות או דמוקרטיה? מציע ניתוח מגוון של בכירי המערכת הציבורית והאקדמית במצבה של הדמוקרטיה בישראל על אודות הקשר בין תפיסת המשילות ומודל הדמוקרטיה שהיא מייצרת. בישראל הדיון אינו במשילות אלא למעשה בממשלתיות – חיזוקה של הרשות המבצעת אל מול הכנסת, מערכת המשפט, שירות המדינה והתקשורת הציבורית. ריכוז העוצמה בידי הממשלה מוצדק בטענה שהיא המייצגת הבלעדית של האינטרס הציבורי של כלל אזרחי ישראל. אבל ריכוז הכוח והמשאבים בידי קואליציה שמייצגת את האינטרסים הפרטיקולריים של המפלגות המרכיבות אותה ואת הרוב (היהודי) בלבד עשוי להיות בעייתי. זאת ועוד, נדמה שתפיסת ממשלתיות זו שמה לה למטרה לעשות דה-לגיטימציה של הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה, גורמי האכיפה והחוק, ושומרי הסף של הדמוקרטיה, שכן שריה, ובראשם ראש הממשלה, נלחמים נגד מה שהם מכנים "שלטון הפקידים", "שלטון היועצים" ו"החונטה המשפטית". האם הממשלתיות מצמצמת את המרחב הדמוקרטי?

תפיסת האינטרס הציבורי מחייבת איזון בין הייצוג של נבחרי הציבור לבין המערכת הישראלית שנשענת על עקרונות היותה מדינה יהודית ודמוקרטית. המתח המובנה והדיון מייצרים דרכים לעצב מחדש את האינטרס הציבורי בממשק שבין הפוליטיקאים לאנשי המקצוע. הספר שלפניכם מבקש למצב את הוויכוח על הטענה ביחס לתום עידן המקצועיות (של שירות המדינה, המערכת המשפטית והתקשורת הציבורית), כלומר טענת "המדינה העמוקה" או "מדינת הצללים", כחלק מהמאבק האידיאולוגי על דמותה של הדמוקרטיה בישראל ותפקיד המשילות, ולא הממשלתיות בלבד, בתוכה.
רסלינג
מאת: שמעון כרמי
תיאור: מדוע יבקש ארגון טרור להיכנס לתהליך שלום? מדוע החליטה הנהגת אש"ף להיכנס לשיחות שלום עם הישראלים? מה היו המוטיבציות הפוליטיות של יאסר ערפאת וחבריו להצטרף לתהליך השלום שהלך ונרקם עם ישראל? ספר זה מפצח לראשונה את הנסיבות, המניעים והראיות שהובילו את הנהגת אש"ף להחליט על כניסה לשיחות שלום עם ישראל. הספר בודק כיצד החלטה בעד המו"מ התיישבה עם אסטרטגיית "המאבק המזויין" אשר מצויה באמנה הלאומית הפלסטינית; הוא מצביע על הגורמים שהביאו למקם את המו"מ המדיני עם ישראל במרכז המפה הפוליטית של אש"ף; הוא מבהיר כיצד התגבשה פוליטיקה פלסטינית אחרת המעדיפה באופן זמני את התהליך המדיני כדרך הראויה להשגת המדינה הפלסטינית המיוחלת. הספר דן בתהליך אוסלו ומסיים בכישלונו המדמם. שמעון כרמי לוקח אותנו למסע בזמן הכולל ניתוח היסטורי מרתק הנפרש מראשית המאבק הלאומי הפלסטיני, דרך תחנות חשובות בגיבוש אסטרטגיית האלימות של תנועת הפת"ח, מאבקי הפנים והחוץ שלה והעליות והמורדות במעמדה הפוליטי בקרב הפלסטינים. דרך העיסוק במניעים הפוליטיים להצטרפות אש"ף לשיחות השלום ניתן ללמוד על אודות הקונפליקט הישראלי-פלסטיני עצמו ומרכיבי המפתח שלו: השחקנים החשובים, האירועים המשפיעים והפוליטיקה שלהם. תקוות המחבר שמסקנות ספר זה יתרמו לגיבוש רעיונות לקידום תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, רעיונות המתבססים על מציאות חיה, לא רק על משאלות לב.
רסלינג
מאת: תמיר שורק
תיאור: תופיק זיאד (1994-1929) היה משורר פלסטיני לאומי ומנהיג קומוניסטי מסור. במשך ארבעה עשורים היווה זיאד דמות בולטת בחיים הפוליטיים בישראל - כחבר מועצה מקומית, ראש עיריית נצרת וחבר כנסת. הוא גילם את המאבק הקולקטיבי של אזרחי ישראל הפלסטינים, קרא תיגר על הממשל הצבאי בעקבות הקמת מדינת ישראל, הוביל את השביתה הארצית נגד החרמת הקרקעות ב-1976, הידועה כ"יום האדמה" ומחה ללא לאות על הכיבוש הצבאי הישראלי לאחר 1967. בספר זה מציג תמיר שורק את הביוגרפיה הראשונה של דמותו הכריזמטית של זיאד. חייו התאפיינו במתח בין כתביו המהפכניים כמשורר אנטי קולוניאלי לבין פועלו הפוליטי הפרגמטי במרחב הציבורי הישראלי. הוא היה חסר פשרות במחאה אל מול העוולות כלפי העם הפלסטיני, אבל תמיד היה מחויב לחזון אוניברסלי של אחווה ערבית-יהודית. השילוב הזה הוא שהפך את זיאד למנהיג יוצא דופן והופך את עלילת חייו האישית לסיפור מרתק על פלסטינים, מדינת ישראל, ומאבק למען צדק חברתי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: בתיה זיבצנר, דוד להמן
תיאור: ספר זה מתמקד בצמיחתה של ש"ס כתנועה חברתית שנולדה משורות העם וחדרה למרחבים רבים ומגוונים בחברה ובמדינה. הוא התפרסם לראשונה באנגלית בשנת 2006 ומתאר את כניסתה והשתרשותה של ש"ס באזורים מאוכלסים בספרדים ואת המקוריות של מנהיגיה בגיוסם של רגשות עמוקים על יסוד של זהות עדתית, מסורת דתית ותחושות של קיפוח כלכלי-חברתי.

הספר מנתח את הדרך שבה מאפיינים אלה הצמיחו מובלעת חדשה בחברה ישראלית, ובמקביל מעמיד את ש"ס בהקשר השוואתי עם תנועות העוסקות בתחייה דתית באמריקה הלטינית, תנועות אשר חיברו בין הניסיון הדתי לבין היבטים פוליטיים, כלכליים וחברתיים. האתנוגרפיה ארוכת השנים שהספר מתבסס עליה מנתחת ממדים שונים של תהליך החזרה בתשובה והשלכותיו – הן כלפי המצטרפים עצמם והן בהפיכת התנועה לשחקן מרכזי במרחב הציבורי. למרות שלמחברים אין אשליות ביחס לדרכים שבהן בחרה תנועת ש"ס מנהיגות, הספר מאתגר את התפיסה שש"ס היא רק אמצעי מזדמן למניפולציה פוליטית; הוא מראה שהתנועה מתבססת על גרעין של מחויבות דתית אותנטית, שבחרה בשיטות המאפשרות לקבוצות מודרות בחברה להיאבק בדרכן על מנת לקחת חלק בתהליך של קבלת החלטות ובחלוקת המשאבים המיועדים לרווחה חברתית.
רסלינג
מאת: אפרת קנולר
תיאור: המערכת הפוליטית בישראל מורכבת ממפלגות ימין, מפלגות שמאל, מפלגות דתיות ומפלגות מרכז. לקראת כל מערכת בחירות צומחות מפלגות מרכז שחלקן עוברות את אחוז החסימה, אך מרביתן נעלמות לאחר קדנציה אחת או שתיים. הספר מספר את סיפורן של אחת עשרה מפלגות מרכז בישראל, בין השנים 1948-2006: המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית, המפלגה הליברלית העצמאית, רפ"י, ד"ש, תל"ם, יחד, אומץ, הדרך השלישית, מפלגת המרכז ומפלגת שינוי. ספר זה מתייחס, בין השאר, לשאלות הבאות: האם ניתן לאפיין מפלגות מרכז? האם זהו מרכז אריתמטי או שהמרכז מבטא אידיאולוגיה מרכזית ביחס לנושא המרכזי העומד על סדר היום הציבורי? האם קיים קשר בין מבנה המערכת הפוליטית לבין צמיחה והיעלמות של מפלגות מרכז? מיהם המצביעים המסורתיים של מפלגות המרכז? האם המנהיגות הפוליטית מהווה גורם להיחלשות המפלגות ולהיעלמותן? התשובות לשאלות אלה ניתנות תוך כדי תיאור האירועים הפוליטיים שהתרחשו בישראל; כל זאת לצד בדיקת התופעה במערכת פוליטית רב-מפלגתית עם מפלגה דומיננטית שבה שורדות מפלגות מרכז, כמו גם במערכת רב-מפלגתית דו-גושית ובמערכת רב-מפלגתית מבוזרת שבהן צומחות מפלגות מרכז אך אינן שורדות. במישור המפלגתי, הספר מנתח את המניעים של משה קול, דוד בן-גוריון, יגאל ידין, משה דיין , יגאל הורוביץ, אביגדור קהלני, איציק מרדכי וטומי לפיד, שהובילו להקמת מפלגות מרכז. בנוסף לכך הספר מתאר את המאבקים האישיים, הבין-דוריים והאידיאולוגיים, שגרמו להיעלמותן של מפלגות המרכז.
רסלינג
מאת: דניאל סטטמן, טליה פישר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, שחר ליפשיץ, טליה פישר
תיאור: בפרט ובכלל הוא בראש ובראשונה כתב עת של החוקרים הצעירים בוגרי התכנית "זכויות אדם והיהדות" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעורכי כתב העת עומדים בראש. מדובר בתלמידים לתואר שלישי, מכל האוניברסיטאות בישראל וממגוון ענפי ידע, שיַחלקו עם הקוראים את פרי עמלם האקדמי בתחום התמחותם. אופיו של כתב העת הוא אפוא רב-תחומי ובינתחומי, והחיבורים שיפורסמו בו הם יצירות של חוקרים מעולים בתחילת דרכם באקדמיה הישראלית. העורכים רואים בעיני רוחם כתב עת שמצליח לבסס את העיסוק במפגש שבין יהדות, ריבונות וזכויות אדם כתחום ידע עמוק ורבגוני. נעשה כל שביכולתנו שהוא יצמיח רעיונות ומחשבות מקוריים שיעשירו את הדורות הבאים של יהודים ואת המפעל היהודי החשוב ביותר בדורנו – מדינת ישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מייקל שלנברגר
תיאור: קליפורניה היא אחת המדינות הגדולות והעשירות ביותר בארצות הברית, וכלכלתה היא השישית בגודלה בעולם. בה נמצא עמק הסיליקון, בירת ההייטק העולמית. איך קרה שפנינת הכתר היפהפייה של המדינה המצליחה הזאת, סן־פרנסיסקו, וכמותה ערים נוספות בחוף המערבי, הפכה לזירת בלהות של אלימות־רחוב, פשיעה, סחר ושימוש בסמים קשים בראש חוצות? מייקל שלנברגר, חוקר ופעיל סביבה תושב סן־פרנסיסקו, יצא למחקר שטח מקיף וחזר עם מסקנות. אידאולוגיה קיצונית, השוללת את יכולת השליטה העצמית של האדם, מבקשת למזער נזקים במקום לתמרץ החלמה וגמילה, מכחישה את הפסיכיאטרייה ורואה בפשיעה תיקון לעוולות היסטוריות – מצליחה לשתק ערים שלמות ולאמלל את תושביהן, באמצעות תמרון השפה והמושגים ומניפולציות רגשיות ופוליטיות.
הוצאת סלע מאיר
מאת: מתיו קונטינטי
תיאור: "תבוסותיו של הימין תמיד היו זמניות. תמיד היה ימין אמריקני שהתנגד לרפורמות האידיאליסטיות של הליברליזם ולתשוקות המהפכה והסרבנות האוטופיסטיות של הרדיקלים. ויש סיבות טובות להאמין שהוא תמיד יהיה."

ארצות הברית היא לכאורה התגלמותה של השמרנות הפוליטית. ערכי היסוד שלה הם חופש הפרט, היוזמה הפרטית, החופש הכלכלי, עליונות החוקה, הממשל המוגבל, הפטריוטיות והזיקה למסורת ולדת. ובכל זאת, משנות העשרים של המאה הקודמת התגבש בה, כזרם פוליטי, ימין שמרני במובן הקרוב לזה המוכר לנו היום: ימין הנאבק על ערכי היסוד האמריקניים לנוכח עלייתה של הפרוגרסיבית בפוליטיקה, במדיניות ובתרבות. עד מהרה הוא היה לאחד הזרמים המשפיעים ביותר על ארצות הברית ועל העולם כולו.

שמרנות וימין הם בארצות הברית שם משפחה. תחתיו חוסים זרמים שונים, סותרים ולפעמים מתנגשים. בשנות השיא שלו, ובמיוחד בעידן הנשיא רייגן, הצליח המכנה המשותף השמרני – ההתנגדות לקומוניזם – לכנס תחתיו ליברטריאנים, מסורתנים וכל מה שביניהם. אך האתגרים השתנו, ואיתם גם המחלוקות וסדר היום השמרני. בהימנים מגולל מתיו קונטינטי את סיפורה של השמרנות האמריקנית בפוליטיקה, בהגות ובתקשורת. בימים שבהם שולטים במפלגה הרפובליקנית, לטעמו, כוחות פופוליסטיים ולא שמרניים, הוא מתבונן בעברה של התנועה השמרנית המתונה וצופה לה עתידות גדולות.
הוצאת סלע מאיר
מאת: משה שמש
תיאור: החברה הפלסטינית שלאחר הנכבה של 1948, המפורקת כלכלית, חברתית ופוליטית, הקימה תנועה לאומית חדשה, לוחמנית באופיה ובמעשיה. כיצד אירע הדבר? מפרספקטיבה של שישה עשורים בוחן משה שמש את קורות התנועה הלאומית הפלסטינית ומעמיד בלב ההסבר ההיסטורי את הנהגתה. הספר מתאר את הדילמות, את הקשיים, את הכישלונות, ולא אחת גם את ההצלחות של מנהיגי התנועה בשנים 1967-1937, ובראשם המופתי אמין אל-חוסיני וממשיכו אחמד אל-שקירי, ומראה כי קיים קשר הדוק בין איכות הנהגה ובין עקומת התפתחותה של התנועה. בניגוד לדעה הרווחת בקרב חוקרים פלסטינים וישראלים, ספר זה מוכיח ששנות החמישים לא היו שנות תרדמה פוליטית, אלא להפך. היו אלה השנים הפורמטיביות של התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה ושל הסכסוך הערבי-ישראלי, ובהן עוצבו יעדיה ומאפייניה של התנועה. זהו, למעשה, עשור התחייה הלאומית הפלסטינית, ובו נעוצים שורשי צמיחתה המחודשת והתפתחותה. בארבעת שערי הספר סוקר המחבר את ההתפתחויות המדיניות בעולם הערבי בכלל ובסכסוך הערבי-ישראלי בפרט. הוא מתאר את המבוי הסתום אחרי 1948 ואת הנסיגה בתהליך התפתחותה של התנועה הלאומית הפלסטינית 'הישנה' בהנהגת המופתי; את מצבו החברתי של דור ה'נכבה', הוא דור האבות; את המורשת שהוא הנחיל לדור השני של ה'נכבה'; ואת הגורמים להתעוררות הלאומית בקרב בני הדור הזה, שהצמיחו הנהגה פלסטינית חדשה ואותנטית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ברק רביד
תיאור: האמת? אם אני לא הייתי מגיע, אני חושב שישראל היתה כבר מושמדת עכשיו. אוקיי?” אמר דונלד טראמפ. מי שהיה האיש החזק בעולם ישב בלובי המפואר של אתר הנופש מאר-א-לאגו שבפלורידה וסיפר על שנותיו בבית הלבן. זו היתה ההתחלה של רצף שיחות בלעדיות שניהל נשיא ארצות הברית לשעבר עם העיתונאי והפרשן המדיני ברק רביד לטובת ספר זה. אין אדם בתבל, ובטח שבארצות הברית ובישראל, שלא נחשף לאישיותו הסוערת של טראמפ, אבל את הפרטים יוצאי הדופן שחשף – במיוחד על שיתוף הפעולה הביטחוני ועל מערכת יחסיו עם בנימין נתניהו – לא שמע אף עיתונאי ישראלי, וכאן תוכלו לקרוא עליהם לראשונה.

בארבע שנות נשיאותו שינה טראמפ את פני המזרח התיכון: הוא פרש מהסכם הגרעין עם איראן, העביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים, הכיר ברמת הגולן כחלק מישראל, הציג תוכנית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגולת הכותרת – הסכמי השלום והנורמליזציה בין ישראל לבין ארבע מדינות ערביות. ”הסכמי אברהם” הם ההישג הגדול ביותר של טראמפ, קובע רביד, והם לא היו באים לעולם בלעדיו – למרות ואולי דווקא בגלל אישיותו השנויה במחלוקת. הספר צולל אל נבכי תקופת כהונתו של טראמפ ואל מעמקי הברית החשאית בין ישראל למדינות המפרץ, ומכיל תובנות וסיפורים בלעדיים מראיונות עם עשרות בכירים ישראלים, אמריקאים וערבים בירושלים, בוושינגטון, באבו-דאבי, במנאמה וברבאט. רביד חושף את מה שהתרחש מאחורי הקלעים בין המנהיגים, ובפרט את חלקם המכריע בהישג של הדיפלומטים, המרגלים והמתווכים – הגיבורים הפחות מוכרים של פריצת הדרך הגדולה ביותר בתהליך השלום במזרח התיכון ב-25 השנים האחרונות. השלום של טראמפ הוא התיעוד הנרחב והמקיף ביותר על ארבע השנים הדרמטיות הללו במזרח התיכון. שימו בצד את כל מה שחשבתם שידעתם על יחסי ממשל טראמפ וישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אורלי אזולאי
תיאור: בקרוב הם לא יהיו יותר אדוני הארץ, בעלי הבית הדורסניים, אלה שעל פיהם יישק דבר. בתוך פחות מ-20 שנה, בשנת 2040, כך על פי נתוני מפקד האוכלוסין בארצות הברית, יתהפכו יחסי הכוחות. ההגמוניה הלבנה, ששלטה במעצמת-העל מימיה הראשונים, תיהפך למיעוט בקרב אוכלוסייה מעורבת של שחורים, היספאנים ואסיאתים, ותיפרד מזכויות היתר שלה. תחזית זאת הביאה להתפרצות גועשת של הזעם הלבן בארצות הברית, שהגיעה לשיאה בינואר 2021, כאשר המונים פרצו לבניין הקונגרס, מבצר הדמוקרטיה, כדי לערער על תוצאות הבחירות. הם לא באו להגן על החוקה או על טוהר הבחירות, אלא להבטיח את המשך עליונותם. ביוני 2015 הכריז דונלד טראמפ על כוונתו להתמודד על נשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית. רוב הפוליטיקאים, הסוקרים והפרשנים לא התייחסו אליו ברצינות ולא נתנו לו שום סיכוי. הם טעו. טראמפ נבחר לנשיאה ה-45 של ארצות הברית. בתקופת נשיאותו העמיקו השבר, השסע החברתי והקיטוב הפוליטי, שהתחילו עם בחירתו של ברק אובמה, הנשיא השחור הראשון, והגיעו לממדים של קטסטרופה. הקרב על אמריקה מגולל את מאבק האיתנים על צביונה של ארצות הברית מבית ואת מלחמתה על שמירת מעמדה בזירה הבינלאומית. במהלך כהונתו של טראמפ השתבשו יחסיה של אמריקה עם מנהיגים אירופאים והוחרפה מלחמת הסחר עם סין, הנושאת עיניה לבכורה העולמית. בתהליך זה מילא תפקיד בולט בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל לשעבר, תאומו הסיאמי של טראמפ וגם היפוכו הגמור, שהחליט לכרוך את גורלה של ישראל בגורל אמריקה של טראמפ, יותר מכל מנהיג ישראלי בעבר.
משכל (ידעות  ספרים)
הצג עוד תוצאות