נמצאו 367 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: סטיוארט אייזנשטאט
תיאור: ב־26 במרס 1979 רשם ג'ימי קרטר את הישגו הגדול ביותר כנשיא ארצות הברית. באותו יום הוא התייצב עם מנחם בגין ואנואר סאדאת על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון כדי לחתום על הסכם השלום הראשון בין ישראל ואחת ממדינות ערב — הסכם שהנשיא קרטר היה האדריכל שלו. קצת יותר משנה אחר כך ספג קרטר את מפלתו הצורבת ביותר. זה קרה ב־24 באפריל 1980, כאשר שמונה חיילים אמריקאים נהרגו בניסיון כושל לחלץ עשרות בני ערובה אמריקאים שהוחזקו בשגרירות האמריקאית בטהרן בידי סטודנטים חסידי האייתולה ח'ומייני. כישלון המבצע פגע קשה בתדמית של קרטר, והיה מהסיבות המרכזיות להפסדו בבחירות לרונלד רייגן. אחד האנשים שעמדו לצד קרטר במהלך כל החודשים האלה של קידום יוזמת השלום ושל המשבר באיראן היה יועצו הבכיר סטיוארט אייזנשטאט, שבמקביל לעבודתו השוטפת תיעד בדפדפות הצהובות שלו את האירועים. עכשיו, כמעט חצי מאה אחר כך, אייזנשטאט מפרסם את ספרו ג'ימי קרטר, ישראל והיהודים. כשהוא חמוש ביותר מ־5,000 עמודי הדפדפות שבהן תיעד את כל המגעים שהיה נוכח בהם, ומגובה בראיונות עם עשרות מהאישים שהיו מעורבים בשתי הפרשות, אייזנשטאט מציג מבט מרתק, מבפנים, על האירועים הכבירים ההם שהשפעתם מורגשת עד היום בישראל ובעולם כולו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: גדי היימן
תיאור: כולנו כועסים לפעמים, עצובים לפעמים, מתחרטים לפעמים. כולנו שוגים באשליות, נאחזים בחלומות. לרגשות שלנו יש מחיר והשלכות, לעיתים רק עלינו, לעיתים גם על אחרים. אני כועס על מחבר הספר, שלא הגיש טיוטה בזמן. לשנינו לא נעים. המחבר עצוב, כי לא אהבתי את המבוא שכתב. צריך למצוא דרך לעודד אותו. רגשות הם בדרך כלל עניין לעיסוק פרטי, ליחסים אישיים. החרטה שלה היא שלה. האימה שלו היא שלו. זה לא מה שמעניין את פרופ׳ גדי היימן. הוא מתעניין במקומות שבהם רגשות של כעס מובילים לקטל של מאות אלפים. הוא מתעניין במצבים שבהם רגשות של חרדה מדרדרים אימפריות לסף תהום. הוא מתעניין באירועים שבהם רגשות של חרטה מובילים מנהיגים להימורים מטורפים. למעשה, כפי שהוא מדגים בספר, כך מתנהל העולם. כך מוכרע גורלם של מיליארדים. יש משהו מתעתע בספר שלו: הוא מתאר תהליך עוכר שלווה בסגנון קולח, כמעט מחויך. את העולם הוא מדמה לעיירת ספר במערב הפרוע. ״החוק קיים אך הנבלים בעיירה רואים בו המלצה בלבד... כיוון שכך, אף על פי שרוב התושבים בעיירה הם טיפוסים נורמטיביים, הם אינם מעיזים לצאת מפתח ביתם ללא אקדח בחגורתם. הפיתוי להשתמש בנשק קבוע״. כאשר תתחילו לקרוא את הספר, אולי תחשבו לרגע שאתם כבר יודעים הרבה ממה שכתוב בו. אתם יודעים שהיפנים תקפו בפרל הרבור, שהצרפתים התעקשו להשפיל את גרמניה, שצ׳כוסלובקיה ננטשה, שישראל כבשה את חצי האי סיני, שרוסיה ואוסטרו־הונגריה התקשו להסתדר, שצ׳מברלין החניף להיטלר. אבל למה קרו כל הדברים האלה? היימן בוחן בדקדקנות תהליכים של קבלת החלטות. הוא מביט בחדות מפוכחת במניעים העמוקים שמגלגלים מנהיגים ואומות לאסון ידוע מראש, למרחץ דמים אכזרי וחסר תוחלת. פה ושם, זה יזכיר לכם את ״מצעד האיוולת״ הקלאסי של ברברה טוכמן. אבל היימן לא רואה איוולת, הוא רואה קנאה וחרטה, פחד ואשליה, בושה ואשמה. אזמל המנתחים שלו מיטיב לחדור לנבכי הנפש הסוערת של קיסרים ומצביאים, דיפלומטים ושרים. ולא, הם לא טיפשים. היה נוח יותר, קל יותר, לחשוב שהם טיפשים. אלא שזו לא תהיה אבחנה מדויקת. היימן מוכיח שהם הרבה יותר גרועים מטיפשים. הם אנושיים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: משה יאנובסקי, איליה זטקובצקי
תיאור: רבים רואים במדינת הרווחה שילוב מנצח של היעילות הקפיטליסטית וה"אנושיות" הסוציאליסטית. כמעט כל מדינות המערב, ובהן ישראל, מוגדרות היום במידה מסוימת כמדינות רווחה הדואגות לצרכים של אזרחיהן בתחומי החינוך, הבריאות, הדיור ועוד. אבל האם התפיסה הזאת, המובנת מאליה בעיני רבים, אכן מצדיקה את עצמה? והאם, לאחר עשרות שנים של ניסיון מצטבר, לא כדאי לחשוב מחדש על נחיצותה של מדינת הרווחה?

בספרם סוציאליזם חזירי מנסים משה יאנובסקי ואיליה זטקובצקי לערער מוסכמות ולעורר מחשבה: האם מדינת הרווחה יעילה? האם היא מוסרית? והאם אין לה למעשה את כל הסממנים של הסוציאליזם הקלאסי: היעדר ערכים, זלזול בחיי אדם וחוסר יעילות? ובקיצור: האם הסוציאליזם שלנו אינו בעצם חזירי?
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: עדנה הראל פישר, תמר הוסטובסקי ברנדס, ליטל פילר
תיאור: מדוע המאבק בשחיתות שלטונית הוא אינטרס של כל אזרחית ואזרח? מדוע שחיתות־על קשה לזיהוי? מדוע המאבק בשחיתות שלטונית מורכב כל כך? כיצד מאיימת שחיתות שלטונית על המשטר הדמוקרטי? כיצד מסייעים שקיפות וחופש המידע למאבק בשחיתות שלטונית? מהו זרע הרע הטמון ביחסי הון־שלטון? מהי דמותו של העיתונאי החוקר, ומהו ייחודה של תקשורת חוקרת? מדוע עיתונות חוקרת חיונית לשמירה על החברה מפני שחיתות שלטונית?

שאלות אלה ורבות אחרות נדונות בקובץ זה, שייחודו במגוון נקודות המבט של הכותבים והכותבות שנתקבצו אליו. הקובץ נועד להקנות כלים עדכניים לדיון הציבורי בנושא השחיתות השלטונית, מופעיה ונזקיה, היכרות עם מורכבות המאבק בשחיתות השלטונית והבנה מחודשת של החשיבות העמוקה שיש למאבק מתמיד ועיקש כנגדה, לטובתה של החברה הישראלית ולטובתו של כל אזרח ואזרחית במדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ידידיה צ' שטרן, שוקי פרידמן, ישי פרס
תיאור: מדינת לאום שבה הלאומיות אינה זהה לאזרחות איננה תופעה חריגה בנוף העולמי. אולם התנאים הייחודיים של ישראל, מדינת הלאום היהודית, הופכים אותה למעבדה לבחינת האתגרים הניצבים לפני מדינת הלאום המודרנית והשאלות המרחפות מעל תופעת הלאומיות בכללה. האם הלאומיות היא תופעה חדשה או עתיקה? כיצד מיישבת מדינת לאום דמוקרטית את המתח בין מרכיבי זהותה הייחודיים לבין ערכים אוניברסליים? כיצד מתייחסת מדינת לאום בעלת רוב אתני מוצק למיעוט גדול החי בתוכה? וכן הלאה, שאלות של הגירה, דת ולאום, לאומיות בתנאי סכסוך ועוד. בשנים 2016–2018 נערכה במכון הישראלי לדמוקרטיה סדנת לימוד בין־תחומית, שבה השתתפו חוקרים וחוקרות מובילים ממגוון תחומים, לצד אנשי מעשה, פוליטיקאים ואישי ציבור. הסדנה עסקה בלאומיות כתופעה תאורטית וקונקרטית - בשורשיה האינטלקטואליים של הלאומיות, בלימוד משווה של דגמי לאומיות ובביקורת על הלאומיות. חלק ניכר מהדיונים בסדנה הוקדשו לעיסוק בהתהוותה של הלאומיות היהודית המודרנית, בדרכי הביטוי שלה במדינת ישראל, ובהשלכותיה על אופייה של מדינת ישראל ומדיניותה. במדינת ישראל נוצרה במרוצת השנים תשתית רחבה של עיסוק באתגרים המאפיינים מדינת לאום יהודית שהיא גם מדינה דמוקרטית־ליברלית. משתתפי הסדנה ביקשו להוסיף נדבך על תשתית זו, והכרך שלפניכם מציג כמה מפירות הסדנה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עופר קניג, גדעון רהט
תיאור: חיבור זה עוסק במפלגות שפעלו בישראל בשנים 1992–2021 , ובכך הוא ממלא חֶסֶר ניכר בספרות המחקר - מאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת לא נכתב חיבור מקיף המנסה לתאר בשיטתיות את קורות חייהן (ולעיתים את מותן) של המפלגות בישראל, במכלול היבטים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דוד אוחנה
תיאור: בספרו לא כנענים, לא צלבנים: מקורות המיתולוגיה הישראלית (מכון שלום הרטמן. אוניברסיטת בר־אילן. כתר. 2008 ) פרשׂ ההיסטוריון פרופסור דוד אוחנה את הנחתו המקורית כי הציונות היא תשובה הן להתרסה הכנענית כי "אנחנו רק מכאן" והן לאנלוגיה הצלבנית כי "אנחנו לא מכאן". בספר המשך זה, גם כנענים גם צלבנים ‒ מסותיי בארץ־ישראל, מוצגת טענתו החדשה והמאתגרת כי בעקבות הכיבוש המתמשך מאז 1967, מתחוללת מוטציה גנטית בגוף הציוני, שבו משתולל גֶן מסוכן, שהוא גם כנעני גם צלבני.
כרמל
מאת: עופר אשכנזי, ערן רולניק, דוד בר-גל
תיאור: האם אלימות המונית היא בלתי נמנעת? האם טבעו של האדם מכריע אותו לצאת למסעי רצח בשם הדת, הלאום או הגזע? בשנת 1932, בעיצומם של משברים אלימים ברחבי העולם ועל רקע התחזקותה של המפלגה הנאצית בגרמניה, התבקשו אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד להתייחס לשאלות אלה ולהציע הבנה טובה יותר של מקורות המלחמה והאפשרות למנוע אותה. תשובתם של שני ההוגים היהודים סוכמה בחליפת מכתבים שהתפרסמה בשם למה מלחמה? והגדירה חלקים מהותיים בשיח על אלימות ומקורותיה בעשרות השנים שלאחר מכן. הספר איינשטיין ופרויד והמלחמה הבאה מציע תרגום עברי חדש לחליפת המכתבים ודיון מעמיק ברעיונות המובעים בהם, במקומם במחשבה של איינשטיין ופרויד וברלוונטיות של רעיונות אלה בתחילת המאה העשרים ואחת. דומה כי כיום, לנוכח משברי המנהיגות בעולם המערבי ובישראל, היחלשותה של הדמוקרטיה הליברלית והשפעתן הגוברת של תפיסות עולם שובניסטיות ואתנו-צנטריות, ראוי לחזור לרעיונות של איינשטיין ופרויד ולדחיפות שבה התייחסו אל הצורך למנוע אלימות.
כרמל
מאת: שמחה רוטמן
תיאור: בחדר קטן וסגור, שדיוניו חסויים יותר מדיוני הוועדה לאנרגיה אטומית, יושבים תשעה אנשים ומחליטים מי ימונו לשופטים בישראל. רוב נציגי הוועדה מעולם לא נבחרו על ידי הציבור, אך הם ישפיעו מהותית על דמותה של המדינה בעשורים הקרובים.

בספר חד וקולח מסביר חבר הכנסת שמחה רוטמן מדוע רפורמה באופן בחירת השופטים היא הכרחית. מהיכרותו רבת השנים עם הוועדה לבחירת שופטים הוא מציע ניתוח עדכני ובהיר המפרט את כשליה של השיטה הנוכחית: שופטים הבוחרים את חבריהם ומשכפלים את הגישה האקטיביסטית של בית המשפט, קומץ עורכי דין שהשפעתם גדולה פי מאה מכל אזרח אחר, מינויי קרובים, כללי ותק בבית המשפט המזכירים פלוגה מסייעת. רוטמן מציע מבחר פתרונות, המבוססים על עיקרון מרכזי אחד: העם צריך לבחור את שופטיו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: רוג'ר סקרוטון
תיאור: שמרנות מתחילה מתחושה המוכרת בוודאי לכל האנשים הבוגרים: התחושה שדברים טובים נהרסים בקלות, אך אינם נוצרים בקלות. זה נכון במיוחד לדברים הטובים שאנו מקבלים כנכסים קולקטיביים: שלום, חופש, חוק, נימוס, מסירות ציבורית, הביטחון שמקנים רכוש וחיי משפחה... בכל אלה, פעולת ההרס היא מהירה וקלה; ואילו עבודת היצירה היא איטית, מפרכת ומשעממת. זהו אחד הלקחים מן המאה העשרים. זו גם אחת הסיבות שהשמרנים סובלים מעמדת נחיתות בדעת הקהל. העמדה שלהם נכונה אבל משעממת, ואילו זו של מתנגדיהם מלהיבה אך שגויה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: פרידריך האייק
תיאור: יומרה קטלנית הוא ספר על חידה מטרידה: כיצד הצליח הסוציאליזם, תורה חברתית וכלכלית עם יסוד עובדתי קלוש כל כך, לכבוש את ליבם ומוחם של רוב האינטלקטואלים במערב?

כדי למצוא את התשובה צלל פרידריך האייק, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1974, אל מעמקי ההיסטוריה האנושית. התשובה המרתקת והפרובוקטיבית שמצא הפכה את הספר שבידכם לאחד מספרי העיון המסעירים של המאה העשרים.

הסוציאליזם שקרא לזנוח את המוסר, המסורת וערכי החברה המודרנית, שבה את ליבם של האינטלקטואלים בחנופה גסה. הוא אמר להם כי הם יודעים איך לתכנן, לעצב ולנהל את העולם כרצונם ויכולים גם להשליך את המסורות ככלי אין חפץ בו ולהחליפן בתבונתם הטהורה.

אתם תהיו כאלוהים, פיתה הסוציאליזם את האינטלקטואלים בדברי חלקלקות. ואלה הגיבו בהתלהבות ואימצו את היומרה הקטלנית. את התוצאות הרות האסון ועקובות הדם חווה העולם במלוא עוצמתן במאה העשרים. כוח המשיכה של היומרה הקטלנית עדיין מסכן את שלומם ורווחתם של עמי העולם ושלנו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: אורי זילברשייד
תיאור: קרל מרקס מזוהה יותר מכל הוגה דעות אחר עם הניסיון הפרומתאי לכונן חברה סוציאליסטית במקום המערכת החברתית-כלכלית הקפיטליסטית – חברה המאפשרת לכל יחיד להיות שותף מלא לעושר החומרי והרוחני. מתוך ניסיון זה צמחה תורה המעניקה לנו כלים תיאורטיים מצוינים להבנת המשק והחברה גם בפתח המאה ה-21. חקר תורת מרקס הוא אפוא חלק מהמאמצים להבין את אופיו של הסוציאליזם כשלב גבוה יותר בהתפתחות האנושית, כמו גם חלק מהניסיון להבין את הקפיטליזם בשלבו המודרני ואת התמורות המתחוללות בתוכו, הכוללות את הניסיונות החוזרים ונשנים, היודעים התקדמויות ונסיגות, להגשמת הסוציאליזם. מרקס ועתיד הסוציאליזם עוסק בדילמות החברתיות והכלכליות שאנו ניצבים בפניהן בפתחו של האלף השלישי. טובי חוקרי תורת מרקס וחוקרי הסוציאליזם מציגים ניתוח בלתי שגרתי של תורת מרקס, וכן – דרכים לבניית חברה המושתתת על יסודות של צדק חברתי. כמו כן נדונות התמורות שהתחוללו בעשורים האחרונים בארץ ובעולם, תמורות המהוות נסיגה מנקודת המבט של סוציאליזם וצדק חברתי. נושאי העיון והמחקר של ספר זה מגוונים: עיצוב פעילות הייצור בחברה הקומוניסטית נוסח מרקס; מאבקים בין סוגי הון כמאפיין של הקפיטליזם בתיאוריה המרקסית; תפיסת הדמוקרטיה של מרקס ואנגלס; תורת המהפכה המרקסית; אופן קביעת ערכה של הסחורה לפי תורת מרקס; יחסו של היינה למרקס ולקומוניזם; התמודדותו של רימון ארון עם מרקס; תורותיהם של בובר וקרופוטקין; החברה הטובה; עלייתו ומהותו של הסוציאליזם הריכוזי והסיבות לנפילתו; תכנון סוציאליסטי; המאבק על דמות הסוציאליזם במזרח אירופה (צ'כוסלובקיה כדוגמה); התמורות במדינת הרווחה בארץ ובעולם; השמאל הישראלי ויחסו למדיניות רווחה; הקהילתנות ו"הדרך השלישית" כאלטרנטיבה חברתית; הרב-תרבותיות והעצמת קבוצות חלשות; בין רב-תרבותיות למרקס; התמורות בקיבוץ ומשמעותן; הסיכוי להתפתחותה של תודעה סוציאליסטית בתוככי הקפיטליזם המודרני והאפשרות לחולל תמורה סוציאליסטית.
רסלינג
מאת: ג'יימס ברנהם
תיאור: "האידיאלים המסורתיים, שהליברליזם תוקף וממוטט, הם הביצורים הרוחניים והחברתיים הגדולים נגד המפעל הקומוניסטי העולמי. איש אינו מוכן להקריב ולמות למען ערכים ליברליים כמו חינוך פרוגרסיבי, אנושיות מופשטת, האו"ם או קצבת הביטוח הלאומי." ארצות הברית, שנות השישים המוקדמות. תרבות הביטול וניתוץ פסלי אבות האומה לא עלתה על הדעת, פוליטיקת הזהויות עוד לא הייתה בתכנון, ואפילו תרבות-הנגד טרם בקעה מהביצה. אבל הליברליות במובנה העכשווי של המילה, הגישה הנותנת למדינה מונופול על חיי הפרט ובאותה נשימה חותרת לביטול הלאומיות, כבר הייתה לאידיאולוגיה המובנת-מאליה של האליטות במערב. איש אחד, מעמיק ומרחיק ראות, זיהה תהליכים. שמו היה ג'יימס ברנהם. בחיבור פולמוסני מבריק יורד ברנהם לשורשי הליברליזם הזה, מציג את בחירותיו ברגעי מבחן, ותוהה על מידת יכולתו להתמודד עם אתגרי זמנו: הפשיעה הגואה מבית, ההתעוררות הפוליטית בעולם השלישי, ושאיפתו של הקומוניזם למונופול על הכוח בעולם. אבחנותיו של ברנהם תקפות גם לגבי התמודדות המערב עם אתגריו הנוכחיים, ומספקת לקורא עומק היסטורי להבנתה. הליברליזם, מראה ברנהם, איננו בהכרח הגורם להתכווצות העולם החופשי, אבל הוא סם ההזיה המאפשר לו להשלים עם סופו. - למה השתלט על הליברלים רגש אשמה קבוצתי, ואיך מחבל רגש זה בעולם החופשי?
- האומנם הבורות היא המכשול היחיד בדרך לחברה שלווה, צודקת ומשגשגת?
- כיצד מהתלים במערב אויביו בדיבורים על שלום ופירוק נשק, ולמה זה מצליח להם?
- איך קרה שגרסה מרוככת ותמימה של הקומוניזם זכתה לכינוי – "ליברליזם"?

ג'יימס ברנהם (1905–1987) היה בצעירותו טרוצקיסט, אך בעקבות חבירתה של ברית המועצות לגרמניה הנאצית ב-1939 החל את מסעו ימינה. הוא נחשב לאחד מחלוצי השמרנות-החדשה. לאחר מלחמת העולם השנייה פעל בשירות הביון האמריקני והקים את 'הקונגרס לחופש תרבותי', ארגון שרתם ליברלים אירופים למאבק בקומוניזם. הקים את הדו-שבועון 'נשיונל ריוויו' וערך אותו מ-1955 עד 1975. ספרו זה, התאבדות המערב (1964), היה לקלאסיקה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: לין שלר, איתמר דובינסקי
תיאור: דיפלומטים ונציגים ישראלים רבים החלו להגיע לאפריקה בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, עם ראשית השחרור של מדינות היבשת מהכיבוש הקולוניאלי, בעקבות השאיפה של ישראל לאזן את היחסים עם שכנותיה במזרח התיכון באמצעות כינון בריתות חדשות עם המדינות המשוחררות. מנגד, שיקולים אידיאולוגיים ומעשיים הניעו גורמים אפריקאיים שונים לבקש סיוע מישראל בתהליך הדה-קולוניזציה. אולם המצב היה דינמי, ולעתים הצרכים והאג'נדות השתנו. הישראלים האמינו כי מאמציהם האדירים ברחבי היבשת יגנו עליהם מפני ההשלכות הדיפלומטיות של הסכסוך במזרח התיכון, אך משאלה זו נכזבה לאחר מלחמת 1973, כאשר כמעט כל מדינות אפריקה ניתקו את קשריהן איתם. ניתוק היחסים היה נרחב ומהיר, וסיים בפתאומיות את "תור הזהב" הישראלי-אפריקאי. רק בסוף המאה העשרים החלו היחסים הדיפלומטיים עם חלק ממדינות אפריקה להתחדש בהדרגה. הספר לבטים פוסטקולוניאליים עוסק ביחסים המשתנים והמורכבים בין ישראל למדינות אפריקה מסוף שנות החמישים ועד לראשית המאה העשרים ואחת. פרקיו מעמיקים מעבר להכללות כלל-יבשתיות, תוך בחינת התפתחות הקשרים בזירות מקומיות שונות וניתוח יעדיה של ישראל בכל הקשר פוסטקולוניאלי, כמו גם ההשתלשלות הייחודית של יחסיה עם כל מדינה. מרבית פרקי הספר מתמקדים ב"תור הזהב" שקדם לניתוק היחסים ב-1973, ועוסקים בסוגיות של פיתוח ובניין אומה תוך בחינת הקשרים עם גאנה, מאלי, צ'אד, דרום סודאן, ניגריה, קניה, סיירה ליאון, זמביה ועוד. פרקים אחרים עוסקים ביחסיה של ישראל עם דרום אפריקה במהלך משטר האפרטהייד ולקראת סופו, ובהשפעותיה של המדיניות הישראלית כלפי אפריקה והאפריקאים על מבקשי מקלט שגורשו לדרום סודאן. קיבוצם של כל אלה יחדיו חושף מגוון נקודות מבט ותובנות מרתקות לגבי תולדות היחסים בין ישראל ומדינות אפריקה כצומת של מדיניות, אידיאולוגיה, כלכלה ותרבות. הספר מבהיר שבחקר קשרי ישראל-אפריקה, עלינו לחתור לחשיפת המורכבויות והניואנסים, השאיפות הגדולות והאכזבות המרות שעיצבו את היחסים לאורך זמן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יצחק גל-נור, נטע שר-הדר, ליהיא להט
תיאור: המשילות המשולבת צמחה על רקע שינויים שהתחוללו במדיניות הציבורית בארבעת העשורים האחרונים, שבמסגרתם אומצו שיטות ניהול מהמגזר העסקי, מתוך שאיפה לתת לאזרחים תמורה נאותה עבור המיסים הנגבים מהם. המשילות המשולבת מציעה חלופה לגישה זו, ומשיבה את הערכים הציבוריים אל לב העשייה של גופי הממשל. לפי תפיסה זו האזרחים אינם עוד "לקוחות" מקבלי שירות בלבד, אלא הם שותפים בקבלת ההחלטות. לפיכך, המדיניות הציבורית אינה נחלתם הבלעדית של משרדי הממשלה או הרשויות המקומיות, אלא היא מעוצבת מתוך שיתוף פעולה עם שחקנים וארגונים ממגזרים שונים.

הספר משילות משולבת בישראל: היבטים תיאורטיים ומעשיים מתבסס על עבודתה של קבוצת מחקר במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים. הוא הראשון שבוחן הֶסדרים של משילות משולבת בישראל, והשלישי והאחרון בטרילוגיה העוסקת במדיניות ציבורית בישראל. קדמו לו הספרים מדיניות ההפרטה בישראל: אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי (2015) ורגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות (2019). הספר משילות משולבת בישראל ממשיך את קודמיו, ומאמריו בוחנים דרך אחרת לפעילות של הממשל, בעיקר במצבים שבהם תהליכי ההפרטה והרגולציה אינם מניבים תוצאות רצויות. אחדים ממאמרי הספר עוסקים בפיתוח ההיבטים התיאורטיים של מושג המשילות המשולבת, ואחרים בוחנים הֶסדרים של משילות משולבת שיושמו בישראל. שתי שאלות עוברות בספר כחוט השני: האחת - האם הסדרי המשילות המשולבת מסייעים לקידומם של ערכים ציבוריים? השנייה - האם הסדרים אלה תורמים לתהליכים דמוקרטיים?
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אורי ביאלר
תיאור: ההיסטוריה של מדיניות החוץ של ישראל היא תחום עיון אקדמי חדש. דפוסי סודיות שאפיינו את היישוב בתקופת המנדט הבריטי השתמרו גם לאחר הקמת המדינה והשפיעו על היקפו ועל טיבו של החומר ההיסטורי שנחשף לעיון, וממילא על העיסוק הציבורי בנושאי מדיניות חוץ. שיתוף הפעולה של התקשורת עם הממשלה מנע אף הוא חקירות, ונושאים רגישים לא נודעו לציבור. אפילו עניינים שאין הסודיות מחויבת בהם, כמו רכש הדלק, לא נחשפו בתקשורת. גורמים רבים מעכבים את המחקר ומעיבים עליו: החקיקה בתחום חשיפת חומרי הארכיונים בישראל והארכת משך האיפול, סירוב המדינה לחשוף תיעוד ביטחוני ועיכובים ניכרים בחשיפת המסמכים השמורים בארכיונים, אף שהחוק מורה על חשיפתם. מדיניות החוץ של מדינת ישראל יכולה להיחקר אפוא רק בהדרגה.
בשנות התשעים החל להתפרסם מחקר בתחום זה, ומאז הוא מוסיף להיכתב על בסיס מסמכים מסווגים שנחשפים אט־אט. ספר זה מתַכלל את הספרות המחקרית הקיימת ופורס יריעה כרונולוגית רחבה, החל במאה ה־ 19 , בשורשיה ההיסטוריים של מדיניות החוץ של ישראל, וכלה בהסכמי אוסלו, בשנת 1993.
מדיניות החוץ של ישראל נועדה להבטיח קשרים ויחסים שיסייעו לה ויחזקו את קיומה ואת חוסנה – יעד־העל של המדינה. פתרון הסכסוך עם מדינות ערב ועם הפלסטינים היה אחת המטרות שנועדו להבטיח זאת, ולא חזוּת כל עשייתה הדיפלומטית. דיפלומטים ישראלים נרתמו להשגת יעדיה של ישראל, ולצדם פעלו אישים רבים אשר השפעתם על הדיפלומטיה הישראלית הייתה מכרעת, אף שלא מילאו תפקיד דיפלומטי רשמי.
אורי ביאלר מניח בספר זה יסודות להבנת מרכיבים חשובים במדיניות החוץ של ישראל, מנתח אותה, על היבטיה והקשריה השונים, וממזג את קורותיה של המדינה לכלל סיפור אחד.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יורם שחר
תיאור: לא בהר סיני ולא מידי שמים ניתנה למדינת ישראל הכרזת העצמאות שלה, אף שבתודעה הציבורית הישראלית היא מצטיירת ככזו – טקסט שנולד ברגע הסכמי מכונן, שהוקרא ונחתם באירוע פולחני. לאמ̣תו של דבר על ניסוחה של הכרזת העצמאות עמלו עשרים אנשים במשך חודשים רבים; הם כתבו ומחקו, התפלמסו והוסיפו עוד מילה, משפט או פסקה עד שהוסכם נוסחהּ הסופי, המוכר לנו כיום.

בספר כבוד, חירות ועמל-ישרים יורם שחר מתחקה אחר נוסחיה השונים של הכרזת העצמאות ומברר סוגיות רבות-חשיבות, ובהן: מדוע הוכרז על הקמת 'מדינה יהודית' ולא 'מדינה יהודית דמוקרטית ועצמאית'? כיצד גובשה הקביעה שלפיה תבטיח מדינת ישראל לאזרחיה (היהודים) 'חיי כבוד, חירות ועמל-ישרים'? מדוע הוחלף בהכרזה אפיונו של היישוב מ'יהודי' ל'עברי'? באילו נסיבות הובטחה חירות השפה אך נדחה שוויון השפות? מה משמעותה של מחיקת ההבטחה לשוויון מגדרי ('בלא הבדל... מין) מנוסחים אחרים של ההכרזה? אילו מרכיבים הושמטו ממנה ומדוע? המחבר מציג את המחלוקות העקרוניות, הפוליטיות והמילוליות שהתגלעו בתהליך ניסוח הכרזת העצמאות, ממחיש ומדגיש את היבטיה ההיסטוריים.

ההכרזה הייתה פריו של שיג ושיח מורכב על אודות יסודותיהן של הלאומיות היהודית ושל המדינה שהוקמה בשמה. לתשובות שניתנו לשאלות היסוד הללו בנוסחהּ של ההכרזה יש תוקף מדיני ומשפטי מובהק, והשפעתן ניכרת עד ימינו אנו. קורות תהליך ניסוחה של הכרזת העצמאות – על כל חלקיו, הגנוזים והגלויים – מסופרים בספר זה לראשונה.
מאת: רובין האריס
תיאור: מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה בשנים 1979–1990, הייתה לדמות החשובה ביותר בבריטניה במחצית השנייה של המאה העשרים. בלשון שנונה, בחושים פוליטיים חדים ובגישה מעשית המשולבת בדבקות אידאולוגית היא הובילה את בריטניה השוקעת לסגת מהתפישות הסוציאליסטיות, והפכה את האיש החולה של אירופה לאחת מהכלכלות המובילות בעולם.

אשת הברזל היא ביוגרפיה מיוחדת במינה של דמות חד פעמית. רובין האריס, ממקורביה של מרגרט תאצ'ר בשנות שלטונה וגם אחריהן, כותב עליה באהבה שאינה מקלקלת את השורה: הוא מציג אותה כמות שהייתה, על כל פגמיה ומגבלותיה, בלי שאלה יטשטשו את המעלות, הכישרונות והעוצמה הכבירה שראש הממשלה ניחנה בהם.
הוצאת סלע מאיר
מאת: בוריס ג'ונסון
תיאור: מה משנה את מהלך ההיסטוריה: דחפים כלכליים והתנהגותם של המונים, או אישים דגולים המתעלים למעלה מגובה השעה? הספר הזה מציע תשובה ברורה, ומוכיח אותה ממקרהו של אדם גדול מהחיים, שבכוח אישיותו ותושייתו, שנינותיו וגם שיגעונותיו הציל את העולם מגרמניה הנאצית: ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. היה בו גרעין אישיותי נדיר ששינה הכול. בוריס ג'ונסון קורא לו אפקט צ'רצ'יל.

את סיפורו של צ'רצ'יל כתבו רבים, גם צ'רצ'יל עצמו, אבל בוריס ג'ונסון כותב אותו אחרת לגמרי. זו איננה עוד ביוגרפיה. זהו סיפור, סיפור אמיתי, המטייל הלוך ושוב בין נקודות מייצגות בתשעים שנות חייו של צ'רצ'יל, ומאיר מהן את ימינו שלנו – שאלמלא צ'רצ'יל היו נראים אחרת לגמרי.
הוצאת סלע מאיר
מאת: צבי כהנא
תיאור: בימים אלו מתנהל בישראל מאבק ציבורי עז על שינויים חוקתיים רחבים ועמוקים. בין היתר, הוגשו הצעות חוק הכוללות סעיפים המכוננים "פסקת התגברות" – מנגנון שיאפשר חריגה מכל חוקי היסוד. הצעות אלו מתווספות להצעות למנגנון חריגה שהונחו בשנים האחרונות על שולחן הכנסת והועלו גם על ידי חוקרים, ארגוני חברה אזרחית, עיתונאים, מפלגות ופוליטיקאים.

מחקר מדיניות זה מסביר מהי פסקת התגברות (או בשמה הנכון יותר, "מנגנון חריגה"), מהם השימושים שנעשו בה בארץ מוצאה – קנדה, ומדוע היא אינה מתאימה לישראל.

המחקר טוען כי במנגנון החריגה טמונות שלוש סכנות: סכנת השימוש העריץ, הפוגע בזכויות האדם פגיעה חמורה במיוחד או המסכן את הבסיס הדמוקרטי של המשטר; סכנת השימוש התכוף, כך שההגנה החוקתית על זכויות האדם ועל שלטון החוק נחלשת; וסכנת האפקט המצנן – עצם קיומו של המנגנון יגרום להשפעה מצננת על פסיקתו החוקתית של בית המשפט העליון ועל הייעוץ המשפטי לכנסת ולממשלה. המחקר מראה כי בקנדה שימש המנגנון גם לפגיעה חמורה בזכויות האדם, ויש להניח שגם בישראל יוביל אימוצו של מנגנון חריגה לפגיעות כאלה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אור ענבי, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: בדף הבית של המכון הישראלי לדמוקרטיה כתוב: "חוקרי המכון שוקדים על מחקרים המניחים תשתית רעיונית ומעשית לדמוקרטיה הישראלית. בעקבותיהם מגובשות המלצות מעשיות לשיפור התפקוד של המשטר במדינת ישראל ולטיפוח חזון ארוך טווח של תרבות דמוקרטית נכונה לחברה הישראלית ולמגוון הזהויות שבה". סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית השנתי, שזהו הדוח העשרים (2003-2022) המציג את ממצאיו, הוא כלי מרכזי בחתירה לביצוע המשימה הלאומית שהמכון קיבל על עצמו מהקמתו. מדי שנה בשנה מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות (בעבר — מרכז גוטמן) מתכנן ומבצע סקר דעת קהל מקיף, שנועד לעמוד על עמדות ותחושות בציבור הישראלי לקבוצותיו בכל הנוגע לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, לתפקוד מערכות השלטון, ליחסים בין מגזרים ואוכלוסיות, למשקל הראוי בין הרכיב היהודי לרכיב הדמוקרטי בישראל ועוד כהנה וכהנה נושאים הנמצאים בלב השיח הלאומי הפוליטי־חברתי־כלכלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מנגנוני פיקוח ובקרה על פעילות מערכות השלטון הם אחד מיסודותיו הבסיסיים ביותר של המשטר הדמוקרטי. הביקורת במגזר הציבורי היא מהחשובים שבמנגנונים אלה. מרבית השיח הציבורי והמחקרי בנושא הביקורת ממוקד במוסד מבקר המדינה ובביקורת במגזר הממשלתי, וישנו עיסוק דל מאוד במוסד הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות. מטרתו של מחקר מדיניות זה היא לסקור את פעילותו של מוסד זה, להצביע על הליקויים הקיימים בו ולגבש המלצות מדיניות לשיפורו. התמונה העולה מהמחקר היא שישנם ליקויים ניכרים במערך הביקורת הפנימית בשלטון המקומי בישראל. הליקויים העיקריים הם: אי־איוש משרת המבקר או איוש חלקי; תקצוב נמוך ללשכת המבקר; היעדר חובה לפרסם את דוח המבקר, וכך רק חלק מהרשויות מפרסמות את הדוח; שיתוף פעולה נמוך של גורמים ברשויות עם המבקרים עד כדי התנכלות למבקרים; אי־כתיבת דוחות; איכות ירודה של דוחות; פגיעה בייצוג האופוזיציה בוועדת הביקורת; התכנסות חלקית של ועדת הביקורת ותפקוד לקוי של הוועדה; אי־פרסום פרוטוקולים של ועדות הביקורת, ובדרך כלל דיון לא אפקטיבי במסגרות הפורמליות של הרשויות —ובראשן ועדת הביקורת — בהמלצות המבקרים. באופן כללי ניתן לומר שהמצב בעיריות, ובפרט ברשויות הגדולות, טוב בהרבה מהמצב ברשויות הקטנות או הפריפריאליות, ובפרט ברשויות הערביות וברשויות החלשות מבחינה חברתית־כלכלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מיכל שמיר, גדעון רהט
תיאור: הבחירות בישראל – 2021-2019 הוא הספר ה־ 16 בסדרת הפרסומים "הבחירות בישראל". שלא כקודמיו, שהתמקדו במערכת בחירות אחת, הוא נסב על ארבע מערכות בחירות ארציות שהתקיימו בישראל בין אפריל 2019 למרץ 2021 – שלוש בפחות משנה, וארבע בשנתיים. מדובר באירוע חסר תקדים בישראל ויוצא דופן בעולם הדמוקרטי. תקופה זו של בחירות תכופות התאפיינה בכהונה נמשכת של ממשלות מעבר, בשינוי תדיר של כללי המשחק, בחוסר משילות בשל שיתוק המערכת הפוליטית ומשרדי הממשלה, ובראש ממשלה מכהן שנחקר, הואשם והועמד לדין על עבירות של שוחד והפרת אמונים. מדובר אפוא בו בזמן במשבר פוליטי, חוקתי ותפקודי. אירוע זה גם הביא לידי ביטוי מרוכז ודרמטי את משבר הדמוקרטיה בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עוזי רבי
תיאור: בעקבות אירועי ״האביב הערבי" נקלע המזרח התיכון לסחרור מתמשך. מחאת הציבור המתגודד בכיכרות, הדחתם של רודני הברזל ומלחמות אזרחים מדממות הולידו שינויים דרמטיים במרחב המזרח-תיכוני. שבירת סמכותה של המדינה והערעור על עצם קיומה קיבלו משנה תוקף לנוכח החיוניות המתחדשת של זהויות אתניות, דתיות, שבטיות ואקולוגיות ששכנו בגופה של המדינה אך לא התערו או הוטמעו בה. גבולות מדיניים-לאומיים היטשטשו ואת מקומם תפסו גבולות עדתיים. קריסתן של מערכות שלטון ומבנים כלכליים עוררה את תאבונם של מיליציות שבטיות מזוינות, וארגוני אסלאם רדיקלי שנגסו נתחי טריטוריה באזורי הפקר החישו את המפולת. על רקע כל אלה צמחה "המדינה האסלאמית" שהעלתה את רף העוינות והמתח בין הסונה לשיעה לשיא חסר תקדים והכשירה את הקרקע למזרח תיכון אחר. הטלטלה הפוקדת את העולם הערבי עדיין בעיצומה ודומה שהתרחשויות אלה רחוקות מסיום. ובכן, האם אכן מתחולל לנגד עינינו שבר היסטורי המבטל חלק מהתובנות שהיו נחלתו של סדר היום המחקרי? בעשורי הפתיחה של המאה ה-21 ניצבה ישראל בפני אתגרים מגוונים השונים בתכלית מאלה ששיחרו לפתחה לעת הקמתה. גם אם יקשה לספק תחזית מסודרת ושיטתית לנתיבות המזרח התיכון בשנים הבאות, השלכותיו המתמשכות של "האביב הערבי" מבהירות שהבנות ודפוסי פעולה שהיו בבחינת "נכסי צאן ברזל" במאה ה-20 אינם תקפים עוד בהבנת התשבץ המזרח-תיכוני. ספרו החדש של עוזי רבי מציע אפוא "ארגז כלים" חדש ולקסיקון סוציו-דמוגרפי אחר התורם לעיון מחודש במפת המזרח התיכון על היבטיה הטריטוריאליים, דמוגרפיים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים.
רסלינג
מאת: האני מרזוק
תיאור: "ספר זה מנתח בצורה יסודית ומרתקת את גרף היחסים בין ישראל לסעודיה בצמוד ובמקביל לכרוניקת האירועים במזרח התיכון ובזירה הגלובלית. ספרו של האני מרזוק מנתח באופן הולם את היחס בין השינויים המתחוללים בעולמה הפנימי של הממלכה לבין התמורות מחוצה לה. הספר מומלץ ביותר עבור כל המתעניין/ת בנושאי המזרח התיכון, שכן יש בו הסבר מעניין לגבי ההתנהלות הסעודית ופיתוחה של גישה סעודית שונה כלפי ישראל. תרומתו של הספר להבנת המציאות החדשה במזרח התיכון, המונחת לפתחה של ישראל, רבה והוא מספק חומר למחשבה ולמחקר עתידי בנושאים אלה." (פרופ' עוזי רבי ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב).
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: מיכאל אורן
תיאור: למן ימיה הראשונים של ארצות הברית הציב המזרח התיכון אתגרים לא פשוטים בפני האמריקנים, שבה את דמיונם, העמיד במבחן את יכולותיהם ואת נחישותם ותרם, בדרכים שונות ומגוונות, לגיבושה של זהותם הלאומית. בחיבורו רחב היריעה, עוצמה, אמונה ודמיון מציג מיכאל אורן את ההיסטוריה העשירה והסוערת של מערכת היחסים הזאת בת מאתיים וארבעים השנים. במחקר היסטורי מונומנטלי, הנשען של מלאכת פסיפס של מסמכים ממשלתיים, תכתובות אישיות, דיווחים עיתונאיים וספרי זכרונות, מגולל אורן את סיפור החלומות, האכזבות, הפיתויים, הפחדים, המאבקים והשותפויות שקשרו דורות רבים של אמריקנים למזרח התיכון והטביעו בהם ובו חותם בל יימחה.
הוצאת שלם
מאת: יובל לוין
תיאור: המהפכה הצרפתית, שטלטלה את אירופה בשלהי המאה השמונה־העשרה, הורישה לנו, בין יתר הדברים, גם את ההבחנה הפוליטית המקובלת בין "ימין" ובין "שמאל" - חלוקה המשקפת את סדר ישיבתן של הסיעות השונות באסיפה הלאומית הצרפתית בשנת 1789. ואולם, כפי שמראה יובל לוין בספרו הפולמוס הגדול, איש לא היטיב לבטא את חילוקי הדעות המהותיים בין המחנות הנצים משני הוגי דעות אשר צפו בהתפרצותה של המהפכה מעברה השני של התעלה. לצדם של המהפכנים בפריז התייצב העיתונאי והאקטיביסט האנגלי־אמריקני תומס פיין, שתלה תקוות רבות בהחלפת הסדר הישן, על עוולותיו ומוסדותיו המאובנים, בחברה מתוקנת, שוויונית ונאורה לעילא. מן העבר השני ניצב אדמנד ברק, אבי השמרנות המודרנית ומבקרה המעמיק ביותר של המהפכה, שהזהיר כי היומרה לברוא סדר חברתי מושלם וחדש בתכלית, תוך התעלמות מן הנהגים המסורתיים ומניסיונם המצטבר של הדורות, תמיט אסון על הרדיקלים ועל כל מי שיסור למרותם. המחלוקת הפרטית והפומבית בין השניים, שהתכתבו ביניהם, נפגשו פעמים מספר והשיבו בחיבוריהם איש לטיעוני חברו, נחשבת בעיני רבים לפולמוס האידיאולוגי החשוב ביותר שהתקיים אי פעם בשפה האנגלית.
הוצאת שלם
מאת: מוחמד רשיד רידא
תיאור: מוחמד רשיד רידא (1865 טריפולי, לבנון – 1935 קהיר) הוא מאבות מגמת המודרניזם האסלאמי, אשר קרא לשלב בין החייאת דרך האבות והשאילה מהציוויליזציה המערבית. את רעיונותיו הפיץ במשך למעלה מ-35 שנה מעל דפי כתב העת האסלאמי הבינלאומי שלו, "אל-מנאר" (המגדלור). ח'ליפות עכשיו הוא ממסמכי היסוד של התורה הפוליטית המודרנית באסלאם. נפרשות בו תובנותיו של רשיד רידא לנוכח התפקרותה של האימפריה העות'מאנית וכינון השלטון הקולוניאלי במזה"ת לאחר מלחמת העולם הראשונה. ח'ליפות עכשיו ראה אור בהמשכים בחורף 1923-1922, בעקבות החלטת האסיפה הלאומית התורכית על הדחת הסולטאן-ח'ליף העות'מאני והקמת הרפובליקה על חורבות הסולטאנות. עבור רידא הייתה זו ההזדמנות אשר לה חיכה להציע את השבת הח'ליפות אל נושאיה המקוריים (הערבים), ובהתאם לכך הוא קרא לשיתוף פעולה עם העם התורכי למען החייאת הציביליזציה האסלאמית וחידוש ממשלתה על יסודות הרפורמה הדתית המודרניסטית. נקודת המוצא של הספר היא התיאוריה הקלאסית של הח'ליפות, כפי שנוסחה על ידי אנשי ההלכה במאות הראשונות לאסלאם. אלא שניתוחו המלומד של רידא משמש בעיקר כמצע וכלגיטימציה לרפורמות שהוא מבקש להנהיג כדי להתאימה למציאות המודרנית. התמונה העולה מפרשנותו למונחים הקלאסיים היא של מעבר משליט אבסולוטי, נציג האל עלי אדמות, לשלטון נבחר המוגבל מצד אחד על ידי צווי הקוראן, הסונה של הנביא והדוגמה של הח'ליפים ישרי-הדרך, ומצד אחר מוגבל באמצעות חובת ההתייעצות עם מנהיגי העדה ועם ציבור האזרחים. ממשלת הח'ליפות שבחזונו היא אסלאמית ואזרחית כאחת, וכליה העיקריים הם האמצעים המודרניים של החקיקה ובית הנבחרים. קימום מעמדה של הח'ליפות מוטל על "מפלגת הרפורמה הדתית המתונה" – מנהיגי העדה בזמן החדש, אשר רידא עצמו היה אחד מראשיה. זו מייצגת את דרך האמצע בין מפלגת המתמערבים, הקוראת להפרדת הדת מהמדינה, למפלגת השמרנים הדבקה במסורת האוטוריטרית. לספר מצורפת הקדמה מקיפה על רידא וספרו מאת פרופ' יצחק ויסמן – מרצה בחוג ללימודי המזה"ת והאסלאם באוניברסיטת חיפה ועורך סדרת "סהר" לתרגומים מהאסלאם.
רסלינג
מאת: דני קורן, יחיאל גוטמן
תיאור: סיפוריהם של 12 ראשי הממשלה שכיהנו בישראל מאז הקמתה ועד היום. מה הם עשו וכיצד - ומה לא עשו.
מה היו ההחלטות החשובות שלהם בעת כהונתם - ומה החמיצו. אילו החלטות נכונות לזמנן הפכו לבעייתיות במרוצת השנים. אילו החלטות בעייתיות הסתברו בדיעבד כהצלחות. כיצד הם בנו קואליציות - ומה שילמו לשותפיהם. איך הם ניהלו את אנסמבל השרים - והאם זה ניגן בהרמוניה או זייף.
ובשקלול המעשים והמחדלים - מיהו ראש הממשלה הטוב ביותר ב־73 שנותיה הראשונות של ישראל, מה הסדר אחריו בטבלה ומי במקום האחרון.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אנטוניו גרמשי
תיאור: אנטוניו גרמשי (1891-1937) נחשב לגדול ההוגים האיטלקים במאה ה-20. גרמשי היה ממייסדי המפלגה הקומוניסטית האיטלקית ואף עמד בראשה בראשית ימי המשטר הפשיסטי. ב-1926 נכלא גרמשי על ידי הפשיסטים והיה כלוא במשך 11 שנים, עד מותו בקליניקת אסירים, סמוך לעיר רומא. במהלך מאסרו כתב את חיבורו המונומנטלי "מחברות הכלא", יצירה הגותית מיוחדת במינה שתורגמה לעשרות שפות והייתה לטקסט רב-חשיבות ברחבי העולם – אלפי עמודים העוסקים בשלל נושאים מרתקים בתחומי התרבות, ההיסטוריה, הפילוסופיה, האידיאולוגיה והלשון. גרמשי מצליח להפתיע את הקורא בכתיבתו הייחודית, אשר ללא ספק הושפעה מן הנסיבות: את יצירת המופת שלו כתב בכלא, כמעט ללא ספרים וכתבי עת ובפיקוח מתמיד של שלטונות הכלא. הספר על ההגמוניה מפגיש לראשונה את הקורא העברי עם הגותו של אנטוניו גרמשי, והוא מחולק לפי הנושאים המרכזיים המופיעים ב"מחברות הכלא": האינטלקטואלים ותפקידם החברתי, מערכת החינוך ובית הספר, מקיאוולי, הומניזם ורנסנס, לשון וספרות. כמו כן דן הספר שלפנינו במושג ההגמוניה – מושג מפתח תיאורטי בכתבי גרמשי עצמו, ובעל השלכות תרבותיות ופוליטיות. ההקדמה המקיפה וההערות המלוות את הספר הופכות את הקריאה בו למסע תרבותי מרתק הן בהיסטוריה האירופית והן בהיסטוריה האיטלקית. זאת ועוד, "מחברות הכלא" נותנות בידי הקורא והחוקר כלים תיאורטיים אשר יש בכוחם לסייע בחקר המציאות התרבותית-פוליטית בישראל.
רסלינג
מאת: ספי קופרמן
תיאור: פציפיזם והתנגדות עוסק בשאלה האם כינונה של תודעה עצמית קולקטיבית במהלך ההתנגדות חייב לעשות שימוש באלימות? ספי קופרמן דן בעמדותיהם של פרנץ פאנון, מרטין לותר קינג ומלקולם x ביחס לשאלה זו. הוא טוען שחרף העובדה שתשובתו של פאנון לשאלה זו חיובית, האלימות אינה מהווה עבורו תכלית לעצמה או רפלקס גרידא לאלימות הקולוניאליסטית, שכן האלימות עבור פאנון מעצבת תודעה עצמית קולקטיבית בעלת שילוש תוכני: היא כוללת את התכנים לאומיות, חברתיות ודמוקרטיה. בניגוד לתשובתו של פאנון לשאלת האלימות, מרטין לותר קינג טוען שעל ההתנגדות מוטלת החובה לדחות את האלימות. המחבר טוען שעבור קינג המושג החשוב בהקשר זה הוא האהבה האמונית, מושג אשר מאייך יחדיו את התיאוריה הלא-אלימה ואת הפרקסיס הלא אלים. המקרה של מלקולם x מורכב יותר: מצד אחד הרטוריקה של מלקולם לעיתים אלימה, ומצד שני מלקולם לא פגע באיש ולא ארגן פעולות גרילה מימיו. למעשה, תפיסותיו של מלקולם התפתחו עם השנים: מתומך של רעיון ההפרדה בין שחורים ללבנים מלקולם התפתח לחסיד נלהב של המאבק למען זכויות אדם.
רסלינג
מאת: משה צוקרמן, משה צימרמן
תיאור: גרמניה הוא נושא רגיש בישראל. עיסוקם המקצועי של מחברי הספר, משה צוקרמן ומשה צימרמן, מתרכז בהיסטוריה של גרמניה. חושבים גרמניה הוא דיאלוג בין השניים בנושא זה ובנושאי-המשנה הנגזרים ממנו: ריבוי‑הפנים של היסטוריה זו, היסטוריית הציונות, יחסי הגומלין בין שתי ההיסטוריות על נגזרותיהן: שואת יהודי אירופה, הסכסוך הישראלי‑פלסטיני, האנטישמיות וניצולה לצרכים פוליטיים, התרבות הפוליטית הישראלית‑ציונית ומקורותיה הגרמניים, ועוד. חושבים גרמניה מבטא ניסיון כן לרדת לעומקם של דברים על בסיס משותף, לברר ניואנסים בתחומים שהדיון הציבורי נוטה לרוב להתייחס אליהם בחד-ממדיות גסה ולעתים גם בעיוורון מרצון. סביר להניח שתוצאות הדיאלוג הזה אינן משתלבות בקונצנזוס הישראלי, ויהיה מי שיבקש לראות בהן מעין כפירה חילונית בעיקרי האידיאולוגיה הממלכתית, או לחילופין יפטור את הדיון ב"אי‑אפשר להשוות". דינמיקת ה"פינג‑פונג" הדיאלוגי שהתחייבו לה מחברי הספר מניבה היבטים וממדי דיון שכל אחד מהמחברים לחוד לא היה מסוגל להפיקם, לפחות לא במלוא ההיקף והגיוון שהתקבלו בסופו של דבר בספר המונח לפניכם.
רסלינג
מאת: מאיר חטינה
תיאור: חוקרים רבים הספידו את התרבות הפוליטית הערבית כספוגה במגמות של אוטוריטריות, קנאות דתית ומאבקים אלימים בין עדות וקבוצות, ואגב כך הדירו לקרן זווית קולות של פתיחות, פלורליזם והומניות שתוארו כחסרי חשיבות היסטורית או משקל ציבורי. הקול המושתק, ספרו החדש של מאיר חטינה, חושף תמונה פנורמית, תוססת ומרתקת של מחשבה ליברלית ערבית; הוא ממקם אותה בהקשרים היסטוריים והשוואתיים, ומציג דיון מעמיק בערכי היסוד שלה, כמו למשל חירויות הפרט והאזרח, חילוניות, חופש דת, פמיניזם, דמוקרטיה, זכויות אדם ודו-קיום עם המערב ועם ישראל. אמנם לרשותם של זרמים, גופים ופעילים ליברלים לא תמיד עמדו תשתיות אזרחיות ופוליטיות מבוססות (כגון מפלגות), אולם הם השכילו להפגין נוכחות של קבע במרחב הציבורי שהעידה על התמדה, יצירה ועשייה, לצד יכולת להתפלמס בחריפות עם יריביהם ולמשוך אליהם חסידים חדשים. גופים ופעילים אלה הקנו לרעיון הליברלי מוצקות, לכידות, ותכנים מוכוונים לתכלית ופעולה, שמטרתם המוצהרת היא כינונה של נאורות ערבית מקומית. הספר מביא לקדמת הבמה תפיסות עולם מתריסות ושוברות מוסכמות – הן ביחס לאסלאם והן ביחס לפוליטיקה הערבית – אשר יש בהן כדי להאיר את המרקם הרב-קולי של הסביבה שבה אנו חיים. פרקי הספר מציעים מסע אינטלקטואלי מקורי אל מחוזות לא מוכרים לקורא הישראלי השבוי לרוב בידי הסכסוך הישראלי-ערבי כמציאות מעיקה ומדממת, שכן אינו חשוף לקולות אחרים – של ביקורת עצמית והתחדשות פנימית, של תרבות אזרחית והשתלבות בעולם הגדול – אשר עמם יש לו הרבה מן המשותף.
רסלינג
מאת: ברוך לשם
תיאור: בנימין נתניהו נבחר ארבע פעמים לראשות הממשלה והוא מכהן בתפקיד זה יותר מאשר כל ראש ממשלה אחר במדינת ישראל, לבד מדוד בן גוריון. אם עדיין ימשיך בתפקידו גם בשנת 2018, הוא יחלוף גם על פניו של ראש הממשלה הראשון במספר הימים שבהם שימש בתפקיד.

כיצד הוא מצליח לעשות זאת? כיצד התמודד, לכל אורך דרכו הפוליטית, עם משברים רבים ומול עמדה עוינת של התקשורת?

הספר מבהיר את תופעת נתניהו באמצעות ניתוח מקצועי ותוך הסברת שיטות הקמפיין האמריקניות שנתניהו ייבא לישראל, ואשר שינו לעד את פניו של השיווק הפוליטי בארץ ואולי גם את פניה של המדינה.

בעזרת יועצי התקשורת, שעבדו עם נתניהו במשך השנים, מאפשר הספר הצצה נדירה אל המטבח הפוליטי-תקשורתי שלו.

הוא חושף כיצד נולדו וגובשו האסטרטגיות והטקטיקות שבהן השתמש נתניהו במערכות הבחירות השונות, וכיצד סייעו השיטות הללו להשגת נצחונותיו, אך במקביל תרמו גם לכשלונותיו.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: ערן ניצן
תיאור: מה עומד מאחורי מרבית המאבקים בזירות הכלכלה העולמיות, בזירות הגיאו-פוליטיות, הטכנולוגיות והצבאיות בימינו? התשובה היא המאבק המתפתח בין ארצות הברית לבין סין.

זהו הסיפור הגדול ביותר של ימינו – מערכת היחסים הסבוכה והמתוחה בין סין, מעצמה חדשה-ישנה הזורחת מחדש על במת העולם, וארצות הברית, מעצמת-על הנאלצת להגן על מעמדה.

זהו איננו מאבק השמור לדיונים תיאורטיים ולפקולטות מדעי המדינה. הביטו סביבכם. כמעט כל אספקט בחיינו מושפע מזירה זו. אקלים ונשק אטומי, הכלכלה העולמית ותנועות הסחר, השווקים הפיננסיים, ההתפתחויות הטכנולוגיות, סוגיות של פרטיות וחופש ביטוי – כל אלו ועוד הם חלקים בפאזל אחד גדול שתמונתו מתארת את המתח ההולך ומתעצם בין שתי המעצמות.

הספר מלחמת 100 השנים הבאות מאפשר לקורא לצלול לזירות השונות בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה והביטחון המבעבעות כבר כיום כתוצאה מההתנגשות ההולכת וקרבה בין המעצמה שמבקשת לתפוס מחדש את מקומה בעולם, לבין זו המנסה להגן על מעמדה שעד לאחרונה נראה היה בלתי מנוצח.

הקריאה בספר פוקח עיניים ומרתק זה תבהיר לנו עד כמה דרך החיים המערבית, הליברלית, הקפיטליסטית שאנו כולנו תוצריה ובה הורגלנו מאז סיום מלחמת העולם השנייה, עלולה בקרוב להשתנות.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: שחר בורלא
תיאור: מהי תפוצה וכיצד היא נוצרת? מה הפך את התפוצה לתופעה פופולרית כל כך בעשרים השנים האחרונות, כיצד היא מעצבת את זהותם של חבריה ומה חשיבותה הפוליטית למדינת האם? ספר זה מבקש לענות על שאלות אלה ואחרות באמצעות הבנת פעילותו של מנגנון הדמיון הפוליטי ודרך פעולתו, כגורם מחבר ומאחד, במדינת הלאום ובתפוצה. הספר מציג סקירה מקיפה של הוגים שדנו בדרך פעולתו של הדמיון הפוליטי – אפלטון, קאנט, טיילור ואנדרסון – וכמו כן מציג מודל ייחודי לתיאור דרך פעילותו של הדמיון הפוליטי בתפוצה. על בסיס תיאורטי זה מציג הספר את הדרך שבה האליטה הפוליטית בישראל מנסה להבנות את זהות התפוצה היהודית. באופן הזה נחשפים שני נרטיבים מנוגדים שמדינת ישראל משדרת לתפוצה – האחד מתאר ישראל "חזקה, מגנה ומצילה" ואילו השני מתאר ישראל "חלשה וזקוקה לעזרה". ספרו של שחר בורלא קושר את שני הנרטיבים המנוגדים האלה למושגי מפתח כמו סוכני דמיון ומטרות פוליטיות וחושף את המניעים הכלכליים-פוליטיים המסתתרים מאחוריהם. בתוך כך מתבהרים מאפייניה של התפוצה בכלל ודרך פעולתו של הדמיון הפוליטי בפרט. ייחודו של הספר אינו נובע רק מהשילוב החדשני בין תיאוריה של דמיון פוליטי ללימודי תפוצה בבחינה פרקטית של יחסי ישראל ותפוצותיה, אלא גם מיכולתו להשקיף על החברה ועל הפוליטיקה הישראלית דרך יחסה לתפוצותיה.
רסלינג
מאת: אלי גליה
תיאור: מי היה ג'ורג' חבש, המנהיג שעשה כברת דרך פוליטית ולוחמנית ארוכה בשירות המהפכה הפלסטינית לאורך חצי מאה? תולדות חייו של ג'ורג' חבש שזורות בסיפור המאבק הפלסטיני מאז 1948. חבש (2008-1925), יליד העיר לוד, עמד בראש "תנועת הלאומיים הערביים", ולאחר מכן בראש "החזית העממית לשחרור פלסטין". מראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 שימש חבש מודל פלסטיני למאבק אידיאולוגי-מהפכני חסר פשרות. מנהיגותו לאורך שנות העימות הישראלי-פלסטיני הייתה שזורה בהשקפת עולם מוצקה המבוססת על חזון, רעיונות ואסטרטגיה. כל אלה, בשילוב תכונות כמו כריזמה, ייצוגיות וצניעות, הפכו את חבש לסמל המהפכה בעיני פלסטינים רבים, בני-ברית ובני-פלוגתא כאחד. תפיסת עולמו של ג'ורג' חבש כרכה את המאבק המזוין בישראל עם פעולה בקרב ההמון הפלסטיני כדי לגייסו ולהפכו לגורם אקטיבי בדרך לממש את שאיפותיו הלאומיות. חבש הדגיש שוב ושוב שאלימות מהפכנית לבדה אינה יכולה להיות חלופה לתנועת ההמון. במסגרת חזונו לשחרור ולעצמאות הוא השקיע מאמצים כבירים כדי להביא לאחדות לאומית פנימית – אחדות בתנועה הלאומית הפלסטינית ואחדות בין שכבות העם ומעמדותיו. הספר סוקר לעומק את התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות בקריירה הענפה של ג'ורג' חבש, ובראשן המפנה אל המרקסיזם-לניניזם בסוף שנות ה-60 ואימוץ תכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 בדבר שתי מדיניות עצמאיות, יהודית וערבית, בכינוס חגיגי של המועצה הלאומית הפלסטינית שנערך בשנת 1988. תמורות אלו נסקרו לאור אירועים מכוננים בהיסטוריה הערבית והפלסטינית, ובתולדות חייו האישיים של חבש, ובעיקרם: הנכבה של 1948, הנכסה של 1967 והאינתיפאדה שהחלה בשנת 1988.
רסלינג
מאת: סוהאד דאהר-נאשף
תיאור: ספר זה מתבסס על עבודה אתנוגרפית בת ארבע שנים, אשר במהלכן שהתה המחברת בתוך המכון הפלסטיני לרפואה משפטית אשר ממוקם במתחמה של אוניברסיטת אל-קודס באבו-דיס. הספר מתעד את קורות חיי גוף המת/ה הפלסטיני/ת שנמצא בנסיבות מוות מחשידות, מרגע כניסתו למכון עד לרגע יציאתו, כל זאת תוך כדי התייחסות מעמיקה לאופן שבו ההקשר החברתי-פוליטי מבנה את ישותו. הספר מתאר את כל הפרקטיקות הרפואיות – לגאליות, חברתיות, דתיות, פוליטיות ובירוקרטיות – אשר נחרטות על גוף הפלסטיני/ת מרגע הכרזתו כגופו/ה של מת/ה עד "שחרורו" אל יעדו הסופי; הוא מפרק את הדיאלקטיקה שבין חברה, מדע ופוליטיקה במעבריו המרחביים-זמניים השונים של הגוף. המחברת מבררת את התפקיד שנוטל גוף המת/ה בהבניה של דיאלקטיקה זו, בעיצוב המרחבים-זמנים, החברתיים-פוליטיים, אשר בקרבם הוא משונע. הספר מזמין את הקורא/ת לעיון מקיף במהלך ישות גוף המת/ה הפלסטיני/ת כדרך להבין את ישות הפלסטיני/ת החי/ה. מכאן שההתייחסות אל גוף המת/ה היא כאל סוכן חברתי-פוליטי אקטיבי, כאל זירה שעליה ובאמצעותה מתעצבים מחדש יחסי השליטה בין מוקדי הכוח השונים בתוך החברה הפלסטינית, ובין החברה הפלסטינית לבין הכוח הקולוניאלי הישראלי. הספר כתוב בלשון זכר ונקבה כאחד/ת; הוא מזמין שימוש בטקסט אקדמי-מדעי כאמצעי לחולל שינוי מעמדי ומגדרי.
רסלינג
מאת: זהר מיכאלי
תיאור: חנה ארנדט טענה שהמסורת, כלומר רעיונות וסטנדרטים שנסמכנו עליהם כ"מעקה" בתהליך החשיבה, נותקה במודרנה. הנאציזם, למשל, הרס את המדד המוסרי שלנו, החוק איבד מאמינותו כשהורה לרצוח, ורעיון הסמכות גווע עם מות אלוהים אחרי ניטשה. ה"מעקה", שהפך להיות לא רלבנטי, מנע מאנשים להבחין בהופעתה של הטוטליטריות. לכן החשיבה צריכה להתחיל מהניסיון ולא מרעיון מוכן מראש. ומכיוון שהניסיון הוא זרימה, לחשיבה אין סוף, כך שעלינו "לעלות ולרדת במדרגות ללא מעקה" ולהסתמך על אחריות עצמית, דבר שאינו דורש ידע אלא תרגול. ארנדט חיברה את ספרה "משברים ברפובליקה" העוסק במחאות נגד מלחמת וייטנאם בשנות ה-60 כתרגיל חשיבה פוליטית מעין זה. זהר מיכאלי מתבונן דרך ספר זה במציאות הפוליטית בישראל כפי שהשתקפה במהלך ההפגנות נגד ממשלת נתניהו על מנת להראות את האתגר שארנדט מציבה להבנתנו את המשמעות של פוליטיקה בכלל. במקום קְרֵדו, ארנדט מציעה עקרונות לחשיבה על מה שאנו עושים; נגד המסורת המערבית שצמצמה את משמעות הפוליטיקה כיום לשאלה "מי שולט במי?" היא מביאה איתה רוח רפובליקנית של שלטון עצמי בהשראת המהפכה האמריקאית. על בסיס ההבחנה שלה בין כוח לאלימות ניתן לומר שהכוח אינו נובע מתוך השלטון אלא מדעות האזרחים. אזרח נועד להיות שותף פעיל בהליך הפוליטי. מכיוון שממשלות בנות-זמננו – בשיטה הרפרזנטטיבית המנוונת של דמוקרטיות לא פחות מאשר במשטרים אוטוריטריים – החליפו את כוחן, כלומר את אמון הציבור, באלימות של ביורוקרטיזציה דכאנית של החיים הפוליטיים ("שילטון האף אחד"), אזי היחסים בינן לאזרח התבטלו והאלימות בחברה נמצאת בעלייה. לטענת ארנדט, המוצא היחיד ממגמת הצנטרליזם השלטוני הוא מהפכה, במטרה לייסד דגם חדש של ממשל עם צורה אופקית של כוח. המחאה נגד נתניהו לא הולידה דגם פוליטי חדש, אבל האקטיביסטים שנסמכו על "חשיבה ללא מעקה" של צורות מחשבה פוליטית עייפות שלא הובילו בהכרח לבהירות כלשהי (ימין, שמאל, קפיטליזם, סוציאליזם), הובילו בסופו של יום לרפורמה ולהצלת הדמוקרטיה.
רסלינג
מאת: תאודור ויסנגרונד אדורנו
תיאור: עלייתו של הימין הקיצוני החדש נראית היום כסכנה ברורה ומיידית לעצם קיומה של הדמוקרטיה הליברלית. מנהיגים פופוליסטים וסמכותניים צוברים שוב כוח פוליטי ממשי, ותשתיות חוקתיות ומשפטיות עומדות על סף קריסה גם במדינות בעלות מסורת דמוקרטית שנדמתה עד לאחרונה כיציבה, ובכלל זה ארצות הברית וישראל. מניין שואב הימין הקיצוני החדש את כוחו? איך משרתים אותו הפיחות המכוון במעמד האמת וסימון האינטלקטואלים כאויבים? כיצד מגויסת לטובתו תקשורת ההמונים? עד כמה סכנתו ממשית וכיצד אפשר להיאבק בו? על כל אלה מנסה לענות אסופת מאמרים זו, שבמרכזה טקסט נבואי כמעט של תיאודור ו' אדורנו, המבוסס של הרצאה שנשא בשנות ה-60 והתגלתה באחרונה מחדש. על טקסט זה נוספו ראיון קצר שערך גידי וייץ עם חוקר הפשיזם בעל השם העולמי זאב שטרנהל, ופרולוג מקיף מאת אווה אילוז ואיל חוברס, המגישים לנו מפתח חשוב להבנת המציאות הפוליטית שבה אנחנו חיים כעת.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: לב גרינברג
תיאור: כיצד ניתן להסביר את המהפך שהתחולל בחברה הישראלית – בין ימי האופוריה והפתיחות לשלום של הסכמי אוסלו לקבורתו הפומבית ימים ספורים לאחר פרוץ האלימות באוקטובר 2000? הספר שלום מדומיין, שיח מלחמה הוא ניסיון ראשון מסוגו להתחקות בצורה מקיפה ושיטתית אחר התהליכים שהובילו לאובדן התקווה. ספרו של לב גרינברג מסביר בצורה בהירה כיצד נוצרה הנכונות המחודשת (בתיווך הפוליטיזציה של צה"ל) להקרבה ולתמיכה בעימות אלים ומתמשך – עד הניצחון. אבל לא מדובר בצייד אשמים, לא בצד כלשהו (הפלסטיני או הישראלי, מתונים או קיצונים) וגם לא במנהיג כלשהו (ערפאת, ברק, נתניהו, פרס, רבין או שרון), שכן המנהיגות אינה אלא ביטוי של הלך רוח ציבורי, של תהליכים פוליטיים וכוחות פנימיים וחיצוניים המופעלים עליה. שלום מדומיין, שיח מלחמה עוסק במנהיגות הישראלית בהקשרה הרחב – בהצלחתם של רבין ושרון, במשבר המנהיגות שנפער בפוליטיקה הישראלית לאחר הסתלקותם הפתאומית, ובכישלונם של פרס, נתניהו וברק, כמו גם הצמד אולמרט-פרץ במלחמת לבנון השנייה. שלום מדומיין, שיח מלחמה דן בתהליך פוליטי מורכב שאפשר לדמיין שלום, לדמיין מציאות חדשה, אך הקשה על מימוש הדמיון. הספר מנתח מדוע בסופו של דבר התהליך קרס והוביל לעימות אלים מחודש, אכזרי וארוך יותר מבעבר, כזה המונע אפילו לדמיין כיצד ניתן לצאת ממעגל האלימות ולשוב להידבר על שלום.
רסלינג
מאת: אבנר בן-זקן
תיאור: ספרו פורץ הדרך של אבנר בן-זקן, קומוניזם כאימפריאליזם תרבותי, בוחן בפריזמה בין-תרבותית את התגלגלות התנועה הקומוניסטית במזרח התיכון בשנים 1919-1948. הוא חושף את המתח התרבותי בין קומוניסטים ארצישראלים שבאו מאירופה ובין קומוניסטים מקומיים, ערבים ויהודים כאחד, ולראשונה מראה כי השיח המרכסיסטי נתפס כסוג של אימפריאליזם תרבותי. אך עניין זה לא נבע מהבדלים תרבותיים-פרסונליים בלבד. שכן האימפריאליזם התרבותי הוגבר בעיקר בשל הצגת השיח המרכסיסטי לא כתוצר של התרבות וההיסטוריה האירופיות, אלא כ"מדעי" ו"אובייקטיבי", וכתוצאה מכך גם כבעל סמכות אוניברסלית. במובן זה, ה"אמת המדעית-אובייקטיבית" של המרכסיזם החדירה מידה גדולה של שכנוע עצמי בקרב הקומוניסטים הארצישראלים, ולפיה ניתן לגשר על פערים תרבותיים, להפיץ את המרכסיזם ולהעביר את התרבות והחברה המקומיות טרנספורמציה תודעתית. שכנוע עצמי זה, בתמהיל משיחי עם מכלול של גורמים, יצר מציאות שנראית במבט לאחור פרדוקסלית משהו, ולפיה קומוניסטים ארצישראלים הסדירו את השיח המרכסיסטי המקומי ובו בזמן ייסדו, ניתבו וארגנו את המפלגות הקומוניסטיות במזרח התיכון. אולם התרבות הפוליטית הקומוניסטית לא הייתה הרמונית כלל וכלל: באמצעות פירוקם של המנגנונים של התגלגלות התנועה הקומוניסטית, בן-זקן מראה שמפגש בין תרבויות מעורר סנסציות של זרות הדוחפות לכיוונים שונים ומנוגדים. על כן, הטענה המרכזית של ספר זה היא שתפיסות פוליטיות "אינטרנציונליות" אינן בהכרח נתפסות כניטרליות מבחינה תרבותית. זאת ועוד, הזרות התרבותית, השזורה כחוט השני בהיסטוריה של היחסים שבין קומוניסטים ארצישראלים לערבים, היא זו שעוררה ועיצבה את הניסיונות השונים להפיץ את הקומוניזם במזרח התיכון. בן-זקן מבקש, אפוא, לכתוב באופן שונה את ההיסטוריה של הקומוניזם במזרח התיכון, כלומר לכתוב אותו כהיסטוריה של המאבק להתאמה תרבותית של השיח המרכסיסטי. הוא מסמן את קווי המתאר של היסטוריה זו דרך הניסיונות המגוונים – של הקומינטרן, ברית המועצות, הקומוניסטים הארצישראלים והקומוניסטים הערבים – להציג, להתאים ולפעמים אף לדחות תרבות פוליטית אינטרנציונלית.
רסלינג
מאת: דינה זילבר
תיאור: על אחד הקירות במשרד המשפטים תלויה שורה של פורטרטים. אלו הם אחד עשר היועצים המשפטיים של הממשלה שכיהנו בתפקיד מאז קום המדינה. האחד עשר שתלויים כך על הקיר - חנוטים בחליפותיהם וחנוקים בעניבותיהם – עמדו במרכזן של הפרשיות המשפטיות שטלטלו את המדינה. כל אחד מהם קם ברגע נתון על רגליו ואמר למנהיגי המדינה: עד כאן! – לא יעבור! הרגעים האלה שבהם התרחש העימות, בין היועצים המשפטיים לממשלה ובין הדרגים הפוליטיים שמינו אותם לתפקיד, היו רגעים מכוננים בתולדות המדינה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ניר קידר
תיאור: מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שלא אימצה חוקה בסמוך להקמתה. מה הסיבה לכך? האם ראש הממשלה דוד בן־גוריון באמת התנגד לחוקה כי לא רצה מסמך משפטי שיגביל את כוחו? וכיצד קשור הוויכוח על החוקה לשאלות המטרידות את החברה הישראלית כיום בעניין "חוק הלאום", הדמוקרטיה הישראלית, יחסי הצבא עם הדרג הפוליטי ומעמדה של מערכת המשפט? הספר בן־גוריון והחוקה שופך אור חדש על פרשת החוקה ומזמין את הקוראים לחשיבה אחרת על עיצובה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: משה שמש
תיאור: ספרו החדש של משה שמש, מהנכּסה לעֻבּוּר, הוא השלישי בטרילוגיה שנועדה לתעד ולסקר את קורותיה של התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה מתוך התייחסות לעמדת מדינות ערב בסכסוך הערבי-ישראלי בשנים 1974-1949. תקופה זאת מתאפיינת בשני קטבים: מצד אחד התבוסה במלחמת 1948 – הנָכּבָּה הערבית-פלסטינית; מצד שני, "אל-עֻבּוּר" (חציית התעלה) – הניצחון האסטרטגי הערבי בפתיחת מלחמת יום הכיפורים וההישג של התנועה הלאומית הפלסטינית בהחלטת ועידת הפסגה הערבית ברבאט (אוקטובר 1974): הכרעה ערבית בדבר היותו של אש"ף המייצג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני. המחבר עושה זאת תוך כדי התייחסות להתפתחויות המדיניות בעולם הערבי ובזירה הפלסטינית, כהמשך לשני הספרים הקודמים בטרילוגיה: מהנכבה לנכסה: הסכסוך הערבי-ישראלי והבעיה הלאומית הפלסטינית, 1967-1957, והתחייה הלאומית הפלסטינית בצל משבר מנהיגות – מהמופתי עד שקירי, 1967-1937. שלושת ספרי הטרילוגיה נכתבו בפרספקטיבה היסטורית של מספר עשורים. מכאן שהערכת האירועים הייתה לעיתים קרובות שונה מהערכתם בזמן ההתרחשויות עצמן, כפי שסוכמו בדוחות דיפלומטיים, בספרי היסטוריה או בסקירות מודיעין והערכות שגובשו בזמן האירועים או בסמוך אליהם. המחקר הנוכחי מציב במרכזו את התפיסה באשר לקשר ההדוק בין התפתחות הסכסוך הערבי-יהודי (ציוני) ואחר כך הערבי-ישראלי, ובין התפתחותה, תוכנה ומרכיביה של התנועה הלאומית הפלסטינית מראשית צמיחתה במחצית הראשונה של המאה ה-20 עד ימינו. מחקר על הבעיה הפלסטינית (או התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה) ללא מחקר על הרקע הערבי והעמדה הערבית בסכסוך הערבי-ישראלי הוא כמו עץ בלי שורשים, ולהפך – חקר הסכסוך הערבי-ישראלי ללא חקר הסוגיה הלאומית הפלסטינית לוקה בחסר.
רסלינג
מאת: אביטל הכט
תיאור: מחקר ייחודי זה שופך אור על דמותה של איסבל פרון אשר כיהנה כנשיאת ארגנטינה בין השנים 1974-1976. דמותה של איסבל הוזנחה על ידי היסטוריונים ונשכחה בצל דמותה של אוויטה. לראשונה מוצג ניתוח שעוקב אחר צעדיה של איסבל במאמציה להתקרב לפרון ולהיכנס לנעליה של קודמתה – אוויטה. איסבל הצטרפה לנשיא ארגנטינה הגולה, חואן דומינגו פרון, במרכז אמריקה, מספר חודשים לאחר הדחתו על ידי כוחות הצבא בשנת 1955. באותה תקופה החל תהליך שיוביל את איסבל אל כס הנשיאות בארגנטינה, וכך תהפוך לאישה הראשונה שעמדה בראש מדינה ביבשת אמריקה כולה. איסבל הייתה הרקדנית שהצליחה להגשים את חלומותיה של אוויטה פרון, 24 שנים לאחר מותה. החלל שאוויטה הותירה עם מותה בגיל צעיר ממחלת הסרטן, בידיעה שלא תוכל להגשים את שאיפתה להתמנות לסגניתו של בעלה (פרון) ולכהן כסגנית נשיא ארגנטינה, התממש בדמותה של אישה שברירית וחולנית שלא ידעה מנהיגות מהי. איסבל פרון הפכה באחת לתחליף דהוי של אוויטה. למרות היעדר מוחלט של כישורי מנהיגות או כריזמה, היא נבחרה לכהן בתפקיד סגנית הנשיא לצדו של פרון. בהמשך ירשה – מבלי שביקשה זאת – את כס הנשיאות כשבעלה פרון נפטר בשנת 1974, פחות משנה לאחר שנבחר לתפקיד הנשיא בפעם השלישית, בבחירות פתוחות ודמוקרטיות. ראשי הצבא הארגנטיני ראו בכהונתה של איסבל הזדמנות להנהיג דיקטטורה צבאית מוסווית, וכך עשו עד להדחתה בחודש מרס 1976. הטרור המדיני שהונהג בידי כוחות הביטחון נגד העם כולו, נגד קבוצות גרילה ונגד מתנגדי הנשיאה היווה מבוא לדיקטטורה צבאית, אכזרית ומדממת.
רסלינג
מאת: אלי אבידר
תיאור: מה באמת מפריד בינינו לבין העולם הערבי? מאז קום המדינה ידעה ישראל מנהיגים משמאל, שגישושי השלום הנלהבים שלהם נענו בטרור ובשפיכות דמים, ומנהיגים מימין, שהכרזותיהם הלוחמניות שידרו לצד שני דווקא חולשה. אלה וגם אלה השיגו את התוצאות ההפוכות מאלה שקיוו להן. למה, בעצם? מה משבש בצורה כה מסוכנת את הדיאלוג שלנו עם העולם הערבי? האם באמת אין פרטנר, או שמא לא למדנו את שפתו? ספרו של אלי אבידר, 'התהום', מנסה להשיב בכנות ובאומץ על שאלות יסוד אלה.
אגם הוצאה לאור
מאת: ישראל דנציגר
תיאור: הזמנה לשרת ציבור מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הציבוריות הישראלית ומשרדי הממשלה, ואל עבודתם של השרים ופקידי הציבור. בספרו חושף דנציגר את שיתופי הפעולה, את קרבות האגו, את הלכלוכים וההתמודדות עם הכפשות, כמו גם את הטוב הרב לצד האתגרים, המורכבויות והכשלים בעבודת המגזר הציבורי.בין שלל הדוגמאות, הוא מביא את העקרונות הבסיסיים לכל מנהיג ציבור – ובמיוחד קורא לבוא להטות שכם ולשרת ציבור.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: איל השקס
תיאור: במקום הגישה המוכרת, שגרסה שהסכמים מדיניים מקיפים יביאו לקשרים כלכליים, כיום שולטת גישת גשרי הכלכלה: התמריצים לקשרים כלכליים מסייעים ויסייעו להגיע לקירבה מדינית, בין ישראל למדינות ערב. "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות ובחריין, הם דוגמה מובהקת למגמה זו, אך הם רק קצה הקרחון. מדינות ערב רוצות בקשר עם ישראל, לא כי הן אוהבות את ישראל (הן לא), אלא כי הן אוהבות את עצמן. אלו נאבקות יום יום עם בעיות דרמטיות - שפתרונן נמצא במידה רבה בחדשנות הישראלית ובמיקומה הגיאוגרפי – בנושאי מים, חקלאות, אנרגיה, מסחר, תעסוקה ועוד. הצורך בקשרים כלכליים הוא הדדי ובשונה מחלום העבר בדבר "מזרח תיכון חדש", בפני ישראל, המגזר העסקי והאזרחים ניצבות הזדמנויות כלכליות ומדיניות היסטוריות, שאסור להחמיצן.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: צבי גרינברג
תיאור: ספר זה שופך אור חדש, כלכלי, על החלטת בריטניה להסיג את כוחותיה מארץ ישראל בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. צבי גרינברג טוען שמדובר, בין השאר, בתולדה של קשיים כלכליים שעמם התמודדה בריטניה מאז סיום המלחמה. אולם סוגיה זו לא זכתה עד כה לבירור היסטורי-ביקורתי מקיף ומעמיק במחקר. הספר מנתח את סיום הסיפור הארץ ישראלי-בריטי מבעד למרקם העולמי-אימפריאליסטי, תוך שהוא מציג את שקיעת האימפריה הבריטית, את עלייתה של ארצות הברית כמעצמה העולמית החדשה, את המלחמה הקרה המתגבשת, את מדיניותה של בריטניה במזרח התיכון ואת יחסיה עם המזרח, במיוחד הודו. המחקר מבוסס על מגוון רחב של מקורות ארכיונים, בריטים ואמריקאים, לצד מסמכים המצויים בישראל אשר חשפו מארג של אילוצים ושיקולים כלכליים, מדיניים וצבאיים שהובילו, בסופו של דבר, להחלטת הקבינט בלונדון להעביר את גורל ארץ ישראל להחלטת האו"ם.
רסלינג
הצג עוד תוצאות