נמצאו 472 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: תומר פרסיקו
תיאור: קצת יותר משלושים שנה לאחר קריסת הגוש הקומוניסטי, ולאחר מה שנראה כמו מסע ניצחון עולמי של הדמוקרטיה הליברלית, נמצא הליברליזם תחת מתקפה בכל העולם.
בספרו ליברליזם מסביר תומר פרסיקו בקצרה ובבהירות מהו ליברליזם, מהם שורשיו ומדוע נקלע הסדר הליברלי למשבר קשה כל כך. פרסיקו משרטט את לידתו של הסדר הליברלי מתוך ימי הביניים ודרך תנועת הנאורות, עומד על מקור כוחם של אויבי הליברליזם בעת הזאת - הפונדמנטליזם הדתי, הזהותנות והתנועות הפופוליסטיות — ולבסוף ממקם את משבר הליברליזם בישראל בהקשר עולמי, ומציע נתיבים אפשריים שיסייעו לליברליזם להתגבר על נקודות התורפה שלו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: רות הכהן-פינצ'ובר, ירון אזרחי
תיאור: בספרם להלחין כוח, לשיר חירות מבקשים המחברים – רות הכהן-פינצ'ובר וירון אזרחי – לחשוף את פניהם הרבות של הקשרים האינטימיים, הגלויים והסמויים, בין המוזיקה והפוליטיקה כפי שאלה התגלו והתגלגלו בתולדות השתיים במאות השנים האחרונות במערב. עיקר הדגש בספר הוא על חשיפת הרקמה הרגשית והאסתטית של משטרים מונרכיים, לאומניים, טוטליטריים, ליברליים ודמוקרטיים כפי שהיא מתגלמת מבעד לקשרים אלה. מלכים ושליטים, מתברר, ידעו לרתום את המוזיקה לאסתטיזציה ולרוממות הכוח, אך המוזיקה מצאה את מקומה גם בעידוד הסולידריות וההתלהבות של מהפכנים. בטקסי לוויות מלכותיים וממלכתיים קידשה המוזיקה את עלילות השליט המת ועוררה תקווה לעתיד זוהר. במדינה הלאומית היא ידעה לכסות על פחד המוות במקצבים וזמרה של חיילים הצועדים מאחורי הדגל אל שדה הקרב, אך בה בעת נתנה ביטוי לתחושות מקבריות ולמרי אנטי-מלחמתי.
ברוח הליברליזם העולה, טוענים המחברים, הצליחה המוזיקה לא אחת לגלם את הפנימיות, הבדידות והרפלקסיביות של היחיד, אך גם לטפח את אסתטיקת השיח הקאמרי הבין-אישי; ובדמוקרטיה ביקשה להשמיע את "קול העם". המוזיקה שימשה ומשמשת לפיתוי קונים וצרכנים בתרבות הקפיטליסטית, זאת בצד ביטוי לזעקת הנדכאים בשכונות העוני. במשטרים שונים היא הנפישה את קול האישה הנבגדת או המדוכאת, אך גם את זו המבקשת לקרוא תיגר על כבלים חברתיים ותודעתיים.
מהם המנגנונים ההדדיים של שתי אמנויות חמקמקות אלו – אמנות הצליל וא(ו)מנות השלטון – שאפשר ומאפשר מגוון כה רחב של עיצובי הסובייקט הפוליטי ודמות הריבון וממשלתו? דרך דוגמאות היסטוריות רבות הספר מוביל את קוראיו לכמה תשובות עקרוניות לשאלה זו, הנובעות מתוך סגולותיהן הייחודיות של כל אחת מן התופעות הנדונות כפי שהן עוצבו בהקשרים התרבותיים השונים.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: בן שפירו
תיאור: חולקים על תורת ההתחממות הגלובלית? מתנגדים לטרור התקינות הפוליטית? מאמינים שמהגרים בלתי-חוקיים צריכים לחזור לארצם? אנשי השמאל הקיצוני לא יבחלו בשום אמצעי כדי להציג אתכם כפושעי מלחמה, סוטי מין, נצלנים, מושחתים ופשיסטים באופן כללי. ואז, אחרי ששמכם הטוב נרמס עד עפר, הם יקראו לפטר אתכם ממערכת העיתון, ממשרת המרצה או מהתפקיד הציבורי שלו מוניתם.
אם תשאלו את בן שפירו, אחת ההצלחות הכבירות של השמאל היא הנצחת השקר שהימין השמרני הוא בריוני, מתלהם וסותם פיות, בעוד הוא עצמו עדין נפש, אצילי ולוחם למען חופש הביטוי. בספר זה חושף שפירו את שיטות ההשתקה וההשחרה שפיתחו בריוני השיח של השמאל האמריקני, כדי לחסל את יריביהם הפוליטיים. הקורא הישראלי, אשר מוטרד מניצנים לשיטות אלו שכבר נראו בארץ, עשוי לגלות בספר את מה שעוד צפוי פה.
• כיצד מסמן השמאל הקיצוני ומשמיד כל סממן ימני במוקדי הכוח?
• מהי הטקטיקה החביבה על הפרוגרסיבים במהלך ויכוח עם יריב שמרני?
• איך בתור ימנים "ידועים לשמצה" תדעו שפעלתם נכון בזירה הציבורית?
• מדוע דווקא ברק אובמה, הנשיא האלגנטי והמשכיל, הוא מגדולי הבריונים של המאה?
הוצאת סלע מאיר
מאת: בן שפירו
תיאור: בן שפירו חושב שיש סיבה טובה לכך שאנשי ימין מפסידים בוויכוחים. לדעת שפירו, אחד העיתונאים החריפים והשנונים בשיח האמריקאי, התמקדותם של אנשי ימין בעובדות ובטיעונים לוגיים, הופכת אותם פגיעים לבריונות המילולית של אנשי שמאל.
במלים אחרות, אנשי ימין מופיעים לדיון תרבותי. אנשי שמאל עולים עם כפפות אגרוף ומטרתם היחידה היא ניצחון. ספרון זה ילמד אתכם כיצד להנחיל לאנשי שמאל מפלה.
בן שפירו פורש בתמציתיות את הטקטיקות המלוכלכות שמפעילים שמאלנים כדי להימנע מדיון הוגן ושיטתי, ואז מסביר כיצד אפשר להימנע מנפילה למלכודות האלה, להיערך לקרב בדרך הנכונה — ולנצח.
הוצאת סלע מאיר
מאת: גד סע
תיאור: "בניגוד למגפות אחרות שפתוגנים ביולוגיים אשמים בפריצתן, במגפה הנוכחית אשמים אוסף רעיונות שנולדו באקדמיה ומפרקים את מבני ההיגיון, החירות והכבוד האישי שלנו."
רוח בלהות מנשבת באמריקה. סטודנטים שמתבצרים בקמפוסים של אוניברסיטאות העילית, אנרכיה ברחובות, ביזת חנויות, תיאור מחבלי הנוח'בה כ"לוחמי חופש", הערצה של אוסאמה בן־לאדן, פיטורי מדענים ובכירי חברות היי־טק המצטטים ממצאים שאינם הולמים את פוליטיקת הזהויות – התופעות הללו כבר מזמן אינן נחלת שוליים קיצוניים, והן מחריפות והולכות.
מה שמניע את האירועים האלו היא השתלטות מעין־טפילית של תבניות חשיבה מעוותות על התודעה המערבית. כך לפחות טוען חוקר מדעי החברה היהודי־קנדי גד סעד. בספרו השנון פרזיטים, סעד משתף בניסיונו האישי כמרצה ולא עושה הנחות לאף אחד: הוא מראה כיצד חשיבת העדר הפרוגרסיבית משמידה את השכל הישר ומאפשרת את פריחתן המחודשת של רעות חולות רבות, מהפרעות אכילה ועד אנטישמיות, ומציע דרכי התמודדות ומאבק שכל אחד מהקוראים יכול ליישם אפילו בחיי היום־יום.
* מדוע נאלצים מדענים וחוקרים אמריקנים לצנזר את ממצאיהם?
* איך מעוותים את החשיבה והמדע מטבעות לשון כמו "גבריות רעילה"?
* למה דבקות באידיאולוגיה של "גיוון, הכללה ושוויון" מסכנת את החברה?
* האם יש שיטה אמינה לקבוע מה נכון ואמיתי?
הוצאת סלע מאיר
מאת: דאגלס מאריי
תיאור: גל עכור של תיעוב־עצמי שוטף את העולם המערבי. אינטלקטואלים בעיני עצמם, סטודנטים מוסתים ועיתונאים רודפי רייטינג הפכו את ביזוי הערכים, היצירות והמנהיגים שכוננו את התרבות המערבית לכרטיס הכניסה למועדון המוסריים והנכונים.
מי שמרוויח מהאופנה הזו אלו משטרי הרשע, הדיקטטורות ומפירי זכויות האדם האמיתיים ברחבי העולם, ששמחים לתמוך בכל הפגנה שבה זועקים אידיוטים שימושיים ש"אמריקה היא מדינה גזענית", תוך כדי שהם רוצחים את אזרחיהם ומאיימים על מדינות שכנות.
דאגלס מאריי מראה כיצד אויביו הגדולים ביותר של המערב התפתחו בעשורים האחרונים דווקא בשורות העילית האינטלקטואליות שלו עצמו, ואיך נוצרה המציאות שכל מי שמנסה לעמוד מולם – מושחר ומושתק מיד.
אך אם המערב רוצה לשרוד ולהתגבר על האיומים עליו מבפנים ומבחוץ, יש לנצח בקרב שנכפה עליו: להצביע על הצביעות והכחש שבטיעונים האנטי־מערביים ולפתח מחדש את הביטחון העצמי בציביליזציה שהביאה לעולם את בשורת החירות, הצדק והשוויון.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ג'ונתן היידט
תיאור: ג'ונתן היידט, פסיכולוג חברתי בעל שם עולמי, מציע מבט רענן ומאיר עיניים על האופן שבו בני האדם משייכים את עצמם לקבוצות חברתיות שונות, ומאתגר את תפיסות המוסר, הפוליטיקה והדת המקובלות, הן מימין והן משמאל. התיאוריה פורצת הדרך שלו תעורר עניין רב אצל ליברלים, שמרנים או ליברטריאנים, ובכלל אצל כל מי שמחזיק בהשקפה פוליטית או אמונית כלשהי, ומרבית הסיכויים שגם תעמיד לבחינה מחודשת את הקונבנציות שהם חיים לפיהן.
בשפה נגישה, בהירה וקולחת היידט מסביר איך אנשים בוחרים לקשור את עצמם לקבוצה חברתית מסוימת וכיצד הם נלכדים במטריצות המחשבה של קבוצה זו, מדוע בני אדם לא מקבלים החלטות על סמך היגיון מנומק אלא על בסיס אינטואיציה, כיצד המוסריוּת מגבילה ומוליכה שולל אפילו את האדם עצמו ועוד.
דרך סקירה דקדקנית של מהלך ההיסטוריה היידט מספק לקוראים את המפתח להבנת הנס שבבסיס שיתוף הפעולה בין בני האדם, ובה בעת חושף את הקללה הטמונה בבסיס חילוקי הדעות והעימותים הנצחיים בינינו. הוא מעודד פתיחות מחשבה וחקר עצמי, ומבקש מקוראיו לראות את הדבשת שעל גבם ולהחליף את הזעם והפלגנות בפליאה וסקרנות.
ידיעות אחרונות
מאת: אריאל פיקאר, יעל גוראון
תיאור: בשנת 2015 תשע"ה יזמו הרב שי פירון ושלמה דברת, יחד עם אנשי ציבור ומנהיגים, את הקמתה של תנועת פנימה במטרה להתמודד עם הפיצול והקיטוב בחברה הישראלית.
פנימה פועלת ליצירה של אתוס ישראלי המבוסס על סולידריות, תיקון ותקווה באמצעות פתרונות ישראליים משותפים לסוגיות הליבה הפוצעות ומפצלות את החברה.
פנימה התמקדה בהצעות למדיניות חדשה במגוון תחומים כגון סוגיית השבת במרחב הציבורי, השירות הצבאי-לאומי-אזרחי, מעמדם של מקומות קדושים בישראל ועוד.
במקביל לעבודה המאומצת על תוכניות מעשיות התעורר הצורך בגיבוש השקפת עולם רעיונית וחזון משותף לרוב החברה הישראלית. לשם כך הוקם בשנת 2021 תשפ"א בית יוצר ישראלי. פנימה היא בית של פתרונות ואילו בית יוצר ישראלי - בית של רעיונות. הספר שלפניכם הוא פרי עבודתם של עמיתי ועמיתות בית יוצר ישראלי, שלמדו, התווכחו וכתבו במהלך שנת הלימודים תשפ"א. הם הקדישו יום בשבוע לדיון משותף וליצירה אישית שתבטא את השקפת העולם והחזון הראויים למדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית.
ידיעות אחרונות
מאת: מרטין וולף
תיאור: מה קורה כאשר נישואי הדמוקרטיה והקפיטליזם מתערערים? מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי של ה־Financial Times ואחד מהוגי הדעות המובילים בתחום הכלכלה העולמית, מנתח בספרו פורץ הדרך את הדינמיקה בין שתי המערכות הללו וטוען כי גירושים ביניהן יהיו אסון עולמי. וולף, שמעולם לא נתפס כאדם אופטימי, לא היה מודאג כפי שהוא כיום. הדמוקרטיה הליברלית נמצאת בנסיגה, בעוד הסמכותנות הולכת וצוברת תאוצה. הקשרים שאמורים לחבר בין שווקים פתוחים לבחירות חופשיות והוגנות מתערערים, אפילו בלב הדמוקרטיות הגדולות – ארצות הברית ואנגליה.
בעשורים האחרונים, צמיחה כלכלית אטית, אי־שוויון גובר בחלוקת העושר, והידרדרות האמון בממשלות ובמוסדות דמוקרטיים ערערו את ערכי החירות. בכל העולם נשמעים קולות שטוענים ש"הקפיטליזם יפעל טוב יותר ללא דמוקרטיה", או להפך – "שהדמוקרטיה עדיפה ללא קפיטליזם". וולף מתמודד עם טענות אלו ומראה כיצד, על אף הכישלונות של השנים האחרונות, הקפיטליזם הדמוקרטי הוא עדיין השיטה הטובה ביותר שהמציאה האנושות לקידום שגשוג וצדק חברתי.
הספר מנתח באופן ברור ומעמיק את הגורמים למשבר, ומדגיש כי רק שילוב איתן בין עקרונות הדמוקרטיה והקפיטליזם יכול להבטיח עתיד יציב ומשגשג. וולף קורא לחיזוק אמונה משותפת בטובת הכלל ולביסוס אזרחות פעילה כאבני הבניין של חברה בריאה.
המשבר של הקפיטליזם הדמוקרטי המבוסס על מחקר קפדני ונתונים מוצקים הוא קריאה נחרצת לפעולה: שמירה על החירות הכלכלית לצד בחירות חופשיות והוגנות, ועידוד חלוקה שוויונית של פירות השגשוג. במבט חד ואמיץ, וולף מציע חזון חדש לתקופה מאתגרת זו, שבו פוליטיקה וכלכלה משתלבות יחד למען עתיד טוב יותר לכולנו. זהו קול קורא לחשבון נפש, כי עצם קיומה של הדמוקרטיה מוטל על כף המאזניים.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: גל אריאלי
תיאור: מזה זמן רב וביתר שאת בשנים האחרונות מתקיימת מחלוקת נוקבת על טיבו של המשטר הישראלי. מצד אחד יש הרואים בישראל דמוקרטיה ליברלית משגשגת הפועלת בתנאים קשים; מצד שני יש הכופרים בעצם ההגדרה של ישראל כדמוקרטיה ומאפיינים את המשטר שלה כמשטר אפרטהייד או סוג אחר של משטר לא דמוקרטי. ספרו של גל אריאלי אינו מציע פתרון למחלוקת זו על ידי הצעת הגדרה נכונה יותר. אריאלי טוען שאין דרך ליישב את הוויכוח על המשטר הישראלי, מכיוון שהמחלוקת על הגדרת המשטר הישראלי משקפת מחלוקת ביחס לשתי שאלות יסוד בסיסיות יותר: ראשית, כיצד, אם בכלל, מגדירים וממשיגים דמוקרטיה? שנית, כיצד, אם בכלל, מתחשבים בשאלת הגבולות של ישראל כגורם בדיון על המשטר שלה?
ספר זה בוחן לעומק את שאלות היסוד האלה ומציע חלופה לאפיון המשטר הישראלי. המחבר טוען שהסיווגים הסותרים של ישראל חושפים את המגבלות האינהרנטיות של ה"דמוקרטיה" כמושג אנליטי; מגבלות אלה מטילות בספק כל נסיון להציע הגדרה סגורה וכוללת של המשטר. לכן, כחלופה להגדרה של המשטר בכללותו נטען שיש להסיט את המיקוד לבדיקה לא-מִצְרָפִית של רמות דמוקרטיוּת על פני ממדים שונים, בהתאם לתפישה השולטת כיום בחקר משטרים. בהקשר זה עולה הטענה שהתשובות ביחס לגבולות המשטר מכתיבים מראש את אפיונו של המשטר. אי לכך מוצע לנתח את המשטר הישראלי לפי אזורי שליטה שונים בתקופות שונות. הספר מדגים כיצד הגישה הזאת מאפשרת לבחון שני גורמי מפתח המעצבים את המשטר – הסכסוך וכוחה של המדינה – וכמו כן לדון בשאלת היציבות היחסית של המשטר הישראלי, יציבות שייתכן שהולכת ומתערערת בשל שחיקה אפשרית של הממד הליברלי.
רסלינג
מאת: יחיאל אדמוני
תיאור: בין התהפוכות, וההתפתחויות שהביאה עמה מלחמת ששת הימים בולט נושא ההתיישבות בשטחים. מייד עם תום הקרבות עמדה ישראל בפני מצב חדש - בלא שיהיו בידי קברניטיה "תוכניות מגירה" לגבי הדרך שיש לנהוג בשטחים ובתושביהם. ספר זה מתאר את מערכת השיקולים והפעילויות באשר להתארגנות, לתכנון ולביצוע של המעשה היותר קובע לגבי עתידם של השטחים, מתוך המגמה להגיע לשלום עם הפלסטינים תושבי השטחים, תוך הבטחת ביטחונה של ישראל.
הספר מתמקד בעשור הראשון 1977-1967, תקופת שלטון המערך;  עשור שהצטיין בתנופה במעשה ההתיישבות משני צדי הקו הירוק.
עמידתו של המחבר, כאיש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות ואיש הוועדה הממשלתית להתיישבות בשטחים, בצומת מערכת ההחלטות ומנופי הביצוע, הקנתה לו את הבקיאות בנושא. הוא מגולל בפני הקוראים את המסכת במבט אישי, תוך חשיפת פרטים ועובדות שלא פורסמו עד כה.
הספר מתאר את הכוחות הפורצים להתיישב ואת הכוחות העוצרים;  הוא מספר על העושים את המעשה בשכרון חושים בלתי-ראציונאלי ועל הכוחות שפועלים בשיקול דעת, ומתאר את מגוון התוכניות והמחלוקות סביבן שחלקן היו ענייניות וחלקן בגלל יריבויות אישיות.
הספר שופך אור נוסף על הנושא שאינו יורד מסדר היום הלאומי שלנו, והוא מוגש באחריות, בהערכה לעושים במלאכה תוך נקיטת עמדה של המותר והאסור בתחום הרגיש שמעורבים בו ביטחון ומיסטיקה, כובשים ונכבשים, מתיישבים וצה"ל, שמירת חוק ופריצתו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, כרכים א'-ד' שנים 1980-1927. עבודה מקיפה ביותר של זאב צור על קורות הקיבוצים והקיבוץ המאוחד בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, כרכים א'-ד' שנים 1980-1927. עבודה מקיפה ביותר של זאב צור על קורות הקיבוצים והקיבוץ המאוחד בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ניסים כהן, רון דול, טל אבוטבול
תיאור: התפיסה המסורתית במינהל הציבורי קובעת כי עובדי שירות המדינה נדרשים לשירות בעל אופי ממלכתי וא-פוליטי. אף על פי כן, ולמרות הניסיונות לצמצם את תופעת המינויים הפוליטיים בעשורים האחרונים, היא נמשכת ומתרחבת. על אף טענות הנשמעות לאחרונה, במיוחד לאחר אוקטובר 2023, כי שירות המדינה הפך מקלט לעסקנים מפלגתיים ולמקורבים נטולי כישורים מתאימים, ולמרות ריבוי התחקירים המתפרסמים בתקשורת, עד כה אין בנמצא נתונים מהימנים בנושא מינויים פוליטיים.
המחקר הנוכחי מבקש להציג לראשונה תמונת מצב ברורה, אובייקטיבית ומבוססת נתונים של פטורים ממכרז בשירות המדינה, הקשורים לדעתנו קשר בל יינתק מתופעת המינויים הפוליטיים. זאת תוך בחינת ההחלטות שהתקבלו בנושא הפטור ממכרז וההתפתחויות שחלו בו לאורך השנים, ובפילוחים שונים. אנו מציגים את מספר ההחלטות והמשרות שזכו לפטור לפי שנים, לפי ממשלות, ולפי נציבי שירות המדינה שכיהנו נכון לעת מתן הפטור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דנה בלאנדר, עופר קניג
תיאור: "בראש המדינה עומד נשיא" - מהי המשמעות של קביעה זו המופיעה בחוק-יסוד: נשיא המדינה? מהו תפקידו של הנשיא בישראל? האם הנשיא מסמל את הממלכתיות? האם הנשיא הוא בעל מעמד טקסי בלבד או שהוא רשאי להתערב במחלוקות שעל סדר היום הציבורי? האם מוסד הנשיאות נחוץ?
המחקר הנוכחי, ראשון מסוגו על מוסד הנשיאות בישראל, סוקר את תפקיד הנשיא (ראש מדינה טקסי) בדמוקרטיות פרלמנטריות, מתאר את מוסד הנשיאות בישראל - את עיגונו החוקי ואת הבחירות לתפקיד - ובוחן בעיון את תפקידיו הפורמליים והבלתי פורמליים של הנשיא, מהם טקסיים ומהם מהותיים (שיש בהם שיקול דעת). המחקר מציג גם המלצות לשינויים בתפקיד הנשיא שיחזקו את ההיבטים הממלכתיים של מוסד הנשיאות; כן מובאת אפשרות לאימוץ שינויים מרחיקי לכת יותר בסמכויות הנשיא, המותנים בהסדרה כוללת של היחסים בין הרשויות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תומר לוטן, ורד קונסטנטיני
תיאור: מבנה הממשלה בישראל, ובעיקר מספרם החריג של משרדי הממשלה, פוגע פגיעה מהותית בתפקוד הרשות המבצעת ומחייב ארגון מחדש. מחקר זה מציג את המודל המתקדם, המפורט והמנומק ביותר שנכתב עד כה בעניין ארגון מחדש של המבנה הממשלתי. המחקר כולל דיון פרטני בהרכב הרצוי של משרדי הממשלה ויחידותיהם, ומציע דגם מעודכן של תפקידי השרים – מודל המשלב בין הצורך לחזק את יכולות התפקוד ואת המקצועיות של השירות הציבורי, לבין ההכרח לשמור על גמישות פוליטית שתאפשר להתמודד עם האילוצים הקואליציוניים. המחקר כולל גם הצעת חקיקה לעיגון המבנה המעודכן הזה במבנה החוקתי הישראלי, וכן הצעה להקים מנגנון יישום בעל סמכות וכלים להטמעת המבנה הארגוני הרצוי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אבי קליין
תיאור: בשנת 2003 התקיימה בלונדון הפגנה של שני מיליון משתתפים נגד המלחמה בעיראק. זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר בתולדות העיר לונדון, והיא הונהגה על ידי ארגונים ופעילים סוציאליסטים; אפשר לומר שהקשר בין סוציאליזם לפציפיזם היה ברור בבריטניה לכל. ספרו של אבי קליין מתאר את היווצרותו של הקשר בין סוציאליזם לפציפיזם שהתעצב בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והתגבש כזרם נפרד: "פציפיזם סוציאליסטי". זרם זה הדגיש שהמבנה החברתי צריך להיות מבוסס על אחווה ושוויון, ולפיו ללא צדק חברתי לא ייתכן שלום עולמי. בשם הצדק והשלום בודק תמות בולטות כגון התנגדות לאימפריאליזם, תמיכה בעיקרון אחווה כלל-אנושית, סרבנות מצפון, עיקרון השביתה נגד המלחמה, לצד אירועים בולטים בעברה של בריטניה כמו מלחמת הבורים, מרוץ החימוש ומלחמת העולם הראשונה; באמצעותם מוסבר מדוע הפך הפציפיזם הסוציאליסטי לדומיננטי במחנה הפציפיסטי הבריטי עד סוף תקופה זו לעומת זרמים אחרים שהתחרו בו באותה תקופה (כמו למשל הפציפיזם הליברלי והפציפיזם הדתי-נוצרי), ומדוע הוא נשאר דומיננטי בה עד עצם היום הזה. אבי קליין מבקש להסביר בין השאר את השפעת המהפך במחנה הפציפיסטי על הפוליטיקה הבריטית, את היותו אחד הגורמים שהביאו לנפילת המפלגה הליברלית ולעליית מפלגת הלייבור בשנת 1924, אשר חלק גדול מחבריה היו פעילי שלום וסרבני מצפון, כולל ראש הממשלה הנבחר שלה, רמזי מקדונלד.
רסלינג
מאת: בנז'מן קונסטאן
תיאור: קלסיקה של פילוסופיה פוליטית צרפתית מאת בנז’מן קונסטאן (1830-1767) - אינטלקטואל, סופר, הוגה דעות ומדינאי בשלהי תקופת הנאורוּת .
קונסטאן נחשב למייסד הזרם הליברלי בצרפת, והצטיין בפרגמטיזם פוליטי ובניתוח של תופעות פוליטיות בדגש על תוצאותיהן. הוא נטה לכיוון של מונרכיה חוקתית, שמשלבת אלמנטים דמוקרטיים וייצוגיים לצד מוסדות חברתיים מסורתיים. התמיכה שלו בחירות הפרט, כפי שעולה מעל חירותם של בני העת העתיקה בהשוואה לזו של בני העת המודרנית, נגזרת פחות מעקרונות מופשטים ויותר מתמיכה ב"מה שעובד", עם מבט היסטורי מפוכח שמדגיש את הייחודיות של כל תקופה היסטורית וסביבה חברתית.
נהר ספרים
מאת: אנונימוס
תיאור: "רודנות, מסביר כותב החיבור שלפנינו, מתבססת ומתקבעת באחת משלוש דרכים: בירושה, בכיבוש אלים ובבחירות חופשיות. הסוג הנורא והמביש ביותר, שהוא חרפה לאנושיות ובו נתמקד, הוא זה השלישי, כמציאות של שִעבוד, אומללות, טרור ושכול שבני אדם מביאים על עצמם. מצד הרודן המשטר הרודני מסוג זה מתאפשר לא כפועל יוצא של כפייה ברוטלית ואכזרית אלא מצד אחד על ידי יצירת משבר, כאוס, קיטוב ושסעים בקרב העם ומצד שני על ידי הצגת עצמו כפתרון הגואל לכל הצרות והמצוקות, וקניית אמון הציבור בעורמה, שקר, בוגדנות, מניפולציה ונכלוליות. מבחינת הציבור הוא מתגשם באמצעות השבתת כישורי הרגישות, התבוניות והמצפוניות והיגרפות עיוורת, אצל אחדים נלהבת וקנאית ואצל אחרים נרפית והישרדותית, אחר קסמיו הכריזמטיים והמניפולטיביים של הרודן. ומבחינת המהות התוצאה היא קטסטרופלית: אישיותו הנרקיסיסטית של הרודן, אופיו המושחת, בוזו להיגיון ולהגינות, אפס עכבותיו ואנוכיותו המוחלטת מכוונים כולם לשרת רק אותו ואת אנשי שלומו ובהכרח "מופנים נגד המולדת" ומחבלים בטוב המשותף."
נהר ספרים
מאת: וירג'יניה וולף
תיאור: מסה קצרה, מסה ארוכה (יחסית), סיפור קצר: שלושה טקסטים שכתבה וירג'יניה וולף בעיתות מלחמה, למעשה, שלוש מלחמות: האחת בתחילת מלחמת האזרחים בספרד (1936), השנייה בתחילת מלחמת העולם השנייה (1940), והסיפור הקצר בעיצומה של המלחמה הגדולה (1917), היא מלחמת העולם הראשונה.
בשלושת הטקסטים האלה נמצא האמן/הסופר, במעין קונפליקט: איזו עמדה לנקוט, אם בכלל, במצב הקיצון ביותר של המין האנושי? האם להזדהות עם צד זה או אחר? מהו מקומו של האמן/הסופר בחברה ובמדינה הנמצאות במלחמה? האם וכיצד להמשיך ליצור? ועל כל אלה מרחפת השאלה הגדולה: באיזו מידה תופס האמן/הסופר את המציאות? הרי בעצם הגדרתו כאמן/סופר הוא עוסק בפרטים הקטנים ביותר של החיים ורואה את הדברים מזווית אישית מאוד.
בעוד שמלחמת האזרחים שפרצה זה עתה בספרד נתפסה כמאבק קטלני ועיקש בין שתי אידאולוגיות נחושות – לאומנות פשיסטית מורדת נתמכת על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית ודמוקרטיה רפובליקנית-סוציאליסטית שנבחרה כחוק ומתגוננת, נתמכת על ידי ברית המועצות ומתנדבים סוציאל-דמוקרטים, קומוניסטים והאנרכיסטים מכל רחבי העולם – מאבק המתרחש הרחק מגבולות הבית, ומלחמת העולם הראשונה כמאבק אלים וקטלני במיוחד בין קיסרויות הנאבקות על שליטה כלל עולמית ומקריבות את חייהם של מאות אלפי חיילים במלחמה ארורה, כולל קרוב כארבע מאות אלף חיילים בריטים שנפלו בקרב אחד על רצועת קרקע ברוחב עשרה קילומטרים על אדמת צרפת – הרי שההתייחסות למלחמת העולם השנייה שונה: זוהי כבר מלחמה שהסתמנה כמלחמה "על הבית", מלחמה שחודשים ספורים אחרי שוולף כתבה את המסה הזאת קיבלה את הכינוי "הקרב על בריטניה". וניכר בסופרת שחרדת העתיד אינה זרה לה.
אולי כדי להתמודד עם תחושה מעיקה זו מעלה וולף חזון חברתי אוטופי המתייחס לתקופה שתבוא בשוך הקרבות, ליום שאחרי.
כך או כך, ולמרות המרחק בזמן ובמרחב – עשרות השנים שחלפו מאז נכתבו הטקסטים האלה והמקומות הרחוקים שבהם מדובר – דומה שיש בהם עניין לא זניח ולא מופרך ברמה העקרונית המתייחסת למצבים של כאן ועכשיו, וכל אלה מפרי עטה של סופרת גדולה, מורכבת וייחודית, שכה מיטיבה לבטא את תחושותיה ודעותיה עד כדי הפיכתן לאוניברסליות ועל-זמניות. 
נהר ספרים
מאת: דוד פרידמן
תיאור: "מדינת ישראל היא אומה ריבונית. אבל ריבונותה של ישראל על חלקים ממולדתה התנ"כית, מאותגרת בידי רבים ברחבי העולם ואפילו בידי גורמים בתוך ישראל עצמה. אולם ישראל לעולם לא תוכל להיות מדינה יהודית לגמרי ללא ריבונות על השטח שהופך אותה ליהודית. כמדינה ריבונית, ישראל, ורק ישראל, יכולה ליישב את הנושא החיוני הזה".
מדינת ישראל חייבת להגיע להכרעה: היא אינה יכולה עוד להזניח החלטות חשובות מכיוון שיהיה קשה לקבלן; עליה להודיע בפירוש שהיא אינה מסכימה למדינה פלסטינית בשטחה. זה היה נכון בקום המדינה, וזה נכון ביתר־שאת לאחר טבח השבעה באוקטובר: בארץ ישראל יכולה להיות אך ורק מדינה יהודית אחת. לא מדינה פלסטינית רצחנית ומושחתת, אלא רק מדינה יהודית אחת שתוביל את יושבי הארץ לשגשוג ולביטחון.
בכתיבה מושחזת, מלאה בהומור ושופעת בהיסטוריה, מראה שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר דוד פרידמן מדוע מקום בשטח שבין הים לירדן יש מקום רק למדינה אחת. מדינה יהודית.
* מה המשמעות של היותה של ישראל ארץ התנ"ך?
* כיצד תוכל מדינת ישראל להוכיח את ריבונותה בשטחי יהודה ושומרון?
* מדוע הוכשלו עד היום הצעות יעילות לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני?
* מי הם למעשה, הפלסטינים?
הוצאת סלע מאיר
מאת: נורתקוט פרקינסון
תיאור: "הוועדה מטִבעה אינה מוצר טכנולוגי, כי אם חומר אורגני: לא מבנה אלא צמח. הוא שולח שורשים, גדל, מלבלב, קמל, מת, ואז מפזר את הזרעים שמהם יצמחו עוד ועדות בעתיד."
בחיבור מבריק ששינה את העולם מאבחן ההיסטוריון ס' נורתקוט פרקינסון את ההיגיון האנושי העקום והעיקש המונע יעילות ופריון כלכלי. החוק הידוע ביותר הנושא את שמו – "העבודה מתרחבת כדי למלא את הזמן המוקצה להשלמתה" – חולל מהפכה בהבנתנו על ניהול הזמן והתנהגות ארגונית.
פרקינסון פורס, בהומור שגלגל מצחוק דורות של מנהלים ושכירים בתאגידים, שורה של כללי אצבע שהשפיעו על התאוריה והמעש של הניהול המודרני: מהדינמיקה המובילה להתנפחות הבלתי נמנעת של ועדות ומערכות בירוקרטיות, דרך "חוק הזוטות" המסביר מדוע סעיפי תקציב פעוטים זוכים לדיונים ארוכים הרבה יותר מסעיפי ענק, עבור בנוסחה המאפשרת לזהות את האנשים החשובים במסיבה, עד הדרך האלגנטית לומר שלום למנהל בכיר שעתידו מאחוריו.
האבחנות של פרקינסון מציעות הדרכה שלא תסולא בפז למנהיגים ולאנשי מקצוע השואפים לשפר ביצועים ולייעל תהליכים. חוקי פרקינסון הוא מדריך על־זמני לכל מי שמעוניין לשלוט באומנות היעילות.
הוצאת סלע מאיר
מאת: מייקל אייזנברג
תיאור: "רובנו הולכים לצבא, רובנו שרתנו במילואים או בוודאי מתכוונים לשרת אם יקראו לנו לדגל. רובנו ציוניים, רובנו עובדים למחייתנו ומשלמים מיסים. רובנו מכבדים את המסורת – מאמינים, אוהבים את המדינה ונאנקים תחת העול. באף מדינה מערבית אחרת הפונקציות השונות לא מתקיימות ומתבצעות על ידי אותם אנשים, ובשום מדינה מערבית אחרת האזרחים אינם כה תאווי חיים, מעורבים ובעלי יכולת וחוסן כמו הישראלים ההרואיים".
מלחמות, לאו דווקא בהתאם לתוצאות שהושגו, מחוללות שינויי בחוזה הכלכלי־חברתי־בטחוני של כל חברה. מדינת ישראל נמצאת על פרשת דרכים, והמלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר, וערערה את הביטחון הלאומי, חשפה את הסדקים, שינתה את פני החברה בישראל ואיחדה אותה מחדש סביב תודעה שונה. אתגרים משמעותיים עומדים בפני מדינת ישראל בתחום הביטחוני, הכלכלה נמצאת תחת איום, והמנהיגות מוטלת בספק.
אבל, זו ההזדמנות להפנים את כל התובנות שנצרבו בציבוריות הישראלית בשנה האחרונה, ולצאת לדרך חדשה. מייקל אייזנברג משרטט בספרו אנו הישראלים ההרואיים את דמותה החדשה של החברה הישראלית – החברה הישראלית ההירואית. הוא מתאר חברה שצריכה – ויכולה – ללמוד על חוסן, כלכלה וממשל מפרשת השבוע, ובזכות יישום ערכי הנצח להפוך למדינה משגשגת ומובילה, שמניעים אותה אנשים הירואיים שאכפת להם.
* כיצד כלכלה פוזיטיבית וכלכלה נורמטיבית מתגבשות למודל חדש?
* מהם שיתופי הפעולה הנדרשים ליצירת סינרגיה?
* איזו צורה תלבש הכלכלה של עידן הבינה המלאכותית?
* מה עלינו לעשות לטובת גיוס הון אנושי והתמודדות עם אתגרי הכלכלה הגלובלית?
הוצאת סלע מאיר
מאת: אהרן ז'אן-מארי לוסטיגר
תיאור: הקרדינל אהרן ז'אן-מארי לוסטיגר שאף כל ימיו לבנות גשר בין יהודים לנוצרים ולתרום להבנה הדדית ולהתמודדות עם פצעי העבר, כך שיהיה "מפגש היהודים והנוצרים בשירות האנושות מקור השראה לשלום וברכה עבור כולם". הוא מוסיף ואומר כי "הקבלה של הנוצרים את העם היהודי והיהדות כברכה יכולה להביא להכרה של היהודים בנוצרים ובמציאות הנוצרית. העתיד יגיד והאלוהים יודע, אך לא ניתן לקוות שתהליך כזה יתרחש לפני שנתגבר על משקלן של מאות שנות הרדיפה". אחת התמות המרכזיות בספר זה הוא דרישתו הנחרצת של הקרדינל להעמיק את ההיכרות העצמית דרך המפגש עם הזולת, קרי דיאלוג בין יהודים לנוצרים: "מפגשם של מנהיגי הכנסייה הקתולית והיהדות יכול על בסיס אמון הדדי לעזור במיתון ההתפרצויות חסרות ההיגיון של שנאה, טינה או נקמה, ואם ירצה ה', לכונן דו־שיח המבוסס על כבוד הדדי ומפגשים נושאי פרי".
הקרדינל אהרן ז'אן-מרי לוסטיגר (2007-1926) נולד בפריז להורים יהודים שהיגרו לצרפת מפולין. בגיל 14 הוא נטבל כנוצרי, והוסיף את השמות ז'אן ומארי לשמו אהרן. אימו ג'יזל נספתה באושוויץ. הוא הוסמך לכהן בכנסייה הקתולית, שימש כרועה קהילה בפריז (1979-1969), וכהגמון העיר אורליאן (1981-1979). בשנת 1981 הוא מונה לארכיהגמון של פריז וב-1983 לקרדינל. במעמדו כקרדינל וכארכיהגמון של בירת צרפת, ובשל זהותו היהודית וקשרי הידידות שיצר עם יהודים, תרם הקרדינל לוסיטגר רבות לדו-שיח יהודי-נוצרי בצרפת ומעבר לגבולותיה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: רחל ארידור-הרשקוביץ
תיאור: עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר עשויים להיות תחת מעקב תמידי וחודרני שלא נראה כמותו בעבר. נוזקת מעקב מוחדרת בהיחבא למכשירי הטלפון שברשותם ומאפשרת למפעילהּ גישה לכל אורחות חייהם ומחשבותיהם: ללוח הזמנים שלהם ולמיקומם הגיאוגרפי, לתכתובת ההודעות האישיות שלהם, לתמונות ולסרטונים שצילמו במכשיר ואף לשיחות שניהלו בין באמצעות המכשיר ובין שלא. מעקבים אלו פוגעים בזכויות יסוד כגון הזכות לחופש ביטוי והזכות לפרטיות ומובילים לאפקט המצנן את חופש העיתונות.
נפגעי המעקבים חסרי אונים. גם כאשר הצליחו להתחמק מהמעקב, אין בידם אפשרות מעשית לתבוע פיצוי בגין הפגיעה החמורה בזכויותיהם. המחקר המובא לפניכם מבקש לענות על השאלות האלה: האם יש אפשרות לתבוע את מי שנתן מלכתחילה בידי אותם משטרים אפלים את כלי המעקב החודרניים הללו? האם דינן של החברות המפתחות את נוזקות המעקב כדינן של תוכנות שיתוף הקבצים מתחילת שנות ה-2000? האם NSO צריכה לשאת באחריות תורמת לפגיעה המבוצעת באמצעות נוזקת המעקב פגסוס שפיתחה, בדומה לאחריות שהוטלה על נאפסטר או גרוקסטר להפרת זכויות היוצרים שביצעו משתמשיהן?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מעין זכר-פלג, ריטה גולשטיין-גלפרין
תיאור: משילות היא מונח גג המתייחס ליכולת של הממשלה (דרג נבחר ודרג מקצועי כאחד) לקבל החלטות ולהביא לביצוען (Almquist et al., 2013; Dickinson 2016; Tonelli et al., 2017). אף שיש מנופים רבים ליצירת שינוי ולשיפור המשילות, עיקר השיח הציבורי בישראל מתייחס להיבט צר של המונח — אופן מינוי הבכירים וחלוקת ג'ובים — במקום להתמקד בשאלה המהותית: כיצד משפרים את אופן התפקוד של השירות הציבורי ומטייבים את אספקת השירותים לאזרח? דוח מחקר זה מבקש להחזיר עטרה ליושנה, ולתבוע מחדש (reclaiming) את שיח "משילות" כך שיעסוק באתגרים מערכתיים ובחסמים ליעילות ולמועילות השירות הציבורי.
דוח מחקר זה מתבסס על היוועצות בפורום מנכ"לים לשעבר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, והוא מבקש למפות 10 אתגרים מערכתיים מרכזיים באפקטיביות של עבודת הממשלה והשירות הציבורי. אין במסמך פתרונות או הצעות מדיניות לפעולה, אלא הפניית זרקור אל מרחב הבעיה.
הדוח כולל שלושה פרקים: (1) אתגרים חיצוניים — תמורות רחבות בחברה ובפוליטיקה והשפעתן על השירות הציבורי; (2) אתגרים מבניים — הסדרי המערכת, גבולות הגזרה והממשקים; (3) אתגרים פנימיים — בתוך השירות הציבורי עצמו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: סבטלנה אלכסייביץ'
תיאור: זמן מיד שנייה מאת סבטלנה אלכסייביץ' הוא אירוע ספרותי יוצא דופן, יצירה מפעימה שלוכדת רגע היסטורי חד פעמי: המעבר מקומוניזם לקפיטליזם בברית המועצות. כשנה לאחר פרסומו של הספר הוענק לאלכסייביץ' פרס נובל לספרות.
סבטלנה אלכסייביץ' היא אמנית הפרוזה התיעודית, היא הפכה את ה"ראיון" – שיחה המתנהלת לרוב ליד שולחן המטבח – לז'אנר ספרותי רב-עוצמה. ספריה מבוססים על הקשבה ועל רישום עדותם של אנשים מן השורה, תוך התמקדות בכל אותם פרטים בנאליים לכאורה שההיסטוריה הגדולה חולפת על פניהם בסערה, אלה שאינם נחרתים ברישום קורות הימים.
ברגישות ובכשרון מזהיר רוקמת אלכסייביץ' עדוּת לעדוּת לכלל תמונה מקיפה, שיש בה פרשנות עומק של חברה, תרבות וכלכלה. ספרה ממחיש לָעומק חיים תחת משטר טוטליטרי דכאני ומתוך כך עולות שאלות נוקבות על רוח האדם. הרלוונטיות של הספר אוניברסלית וחוצת גבולות ויש בו תרומה מכרעת להבנת העולם שבו אנו חיים גם היום.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דיוויד פוסטר וואלאס
תיאור: "שיקרו לנו ושיקרו לנו, וכשמשקרים לך זה כואב. בסופו של דבר זה עד כדי כך פשוט: זה כואב. ואנחנו ממשיכים ללמוד במשך שנים, מניסיון מר, שזה מבאס מאוד כשמשקרים לך – שזה משפיל אותך, שולל ממך את הכבוד כלפי עצמך, כלפי השקרן, כלפי העולם. בייחוד אם השקרים הם כרוניים, מערכתיים, אם נדמה שהניסיון מלמד שכל מה שאתה אמור להאמין בו הוא בעצם רק משחק שמבוסס על שקרים."
מה ההבדל בין מנהיג אמתי לסוכן מכירות מעולה? מתי הכנות עצמה הופכת לאסטרטגיית שיווק? ומה קורה כשהבוחרים כל כך צמאים לכנות, למישהו שאפשר להאמין לו, עד שהם מוכנים ללכת אחרי מועמד גם כשהמסרים שהוא מטיף להם בכנות הם מחרידים?
למשך שבוע אחד בשנת 2000 התלווה דיוויד פוסטר וואלאס לקמפיין הבחירות של ג'ון ס. מקיין לראשות המפלגה הרפובליקנית ומצא עצמו מסתבך בלוּפּים של אמון וחשדנות כלפי המועמד הכי דוגרי, כנראה, שידעה ארצות הברית לפני דונלד טראמפ. התוצאה היא מסמך מרתק על אסטרטגיה, כנות וציניות בפוליטיקה בת ימינו.
*** ראה אור לראשונה בספר אקספרס הדיבור הישיר
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוני רייני
תיאור: הספר דן בשאלה כיצד נתפסים בני דת האסלאם בעיני הנאצים ומדוע הרגישו הנאצים בנוח לשתף פעולה עם עמי האסלאם והערבים בפרט. מחבר הספר מפריך את הטיעון הרווח שהנאצים ראו במוסלמים, באשר הם, שווי מעמד ליהודים בגלל היותם שמיים. כמו כן המחבר מוכיח שלעמי האסלאם היה ערך נעלה באידיאולוגיה הנאצית, והם אף זכו בתואר ‘ארים של כבוד’.
זאת ועוד, היטלר ועוזריו סלדו עמוקות מהדת הנוצרית ושאיפתם הייתה להחליפה בדת האסלאם. מבחינתם, דת זו הלמה יותר את האופי של הנאציזם.
במחקרו נשען המחבר על מקורות ראשוניים, כגון: מסמכים בגרמנית, תעודות בשפות סלביות, עדויות של צמרת המפלגה הנאצית ומחקרים של חוקרים בעלי שם עולמי.
יוני רייני משמש חוקר, מרצה במרכז הבינלאומי לדיפלומטיה ציבורית ולהסברה ישראלית, איש הסברה ויועץ הסברה פרו ישראלית לגורמי הסברה מקצועיים. בעבר שימש חוקר בכיר ב’פורום קדם למזרחנות והסברה’ וכיום פועל באופן עצמאי. חיבר מאמרים שעניינם היסטוריה של המזרח התיכון ושבירת מיתוסים המתייחסים לסכסוך הישראלי ערבי. מאמריו פורסמו באתרי חדשות, בכללם CIJnews, ניוזדסק ישראל ובאתר שהקים ‘ניפוץ מיתוסים, המציאות והעובדות’. יוני רייני הוא בנם של פרופ’ אנסון רייני, ממובילי חוקרי ארץ ישראל בארץ ובעולם, ופרופ’ ציפורה כוכבי רייני שבין היתר תרגמה את מכתבי אל עמארנה האכדיים וחיברה את הביוגרפיה של הסופרת נעמי פרנקל.
מספרי המחבר: “האומנם עזה כבושה ונצורה”. הספר מפריך את הטיעון שעזה נתונה לכיבוש ולמצור בידי ישראל.
“מסתננים עלייך ישראל”. הספר מוכיח כי רובם המוחלט של האפריקאים בארץ אינם פליטים אלא מהגרי עבודה.
“הזכות על ארצנו: נאבקים בנרטיב ה”פלסטיני”’. הספר עוסק בהיסטוריה של ארץ ישראל מהתקופה העות’מנית ועד קום המדינה ומפריך את נרטיב הנכבה הידוע גם כנרטיב “הפלסטיני”. הספר מתאר בהרחבה את ההיבט המשפטי של זכויות היהודים על ארצם מהירדן ועד הים, בכלל זה – הזכות להתיישב ביהודה ושומרון.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: יוני רייני
תיאור: ספר‭ ‬זה‭ ‬הוא‭ ‬חיבור‭ ‬מקיף‭ ‬המתאר‭ ‬את‭ ‬הזיקה‭ ‬בין‭ ‬הנאציזם‭ ‬לעולם‭ ‬המוסלמי‭ ‬דרך‭ ‬השתלשלותם‭ ‬של‭ ‬אירועים‭ ‬היסטוריים‭, ‬המשתקפים‭ ‬בגישתם‭ ‬האידיאולוגית‭ ‬והפוליטית‭ ‬של‭ ‬גורמים‭ ‬נאציים‭ ‬רמי‭ ‬דרג‭: ‬אדולף‭ ‬היטלר‭, ‬היינריך‭ ‬הימלר‭, ‬‘המשרד‭ ‬למדיניות‭ ‬הגזע‭ ‬של‭ ‬המפלגה‭ ‬הנציונל‭ ‬סוציאליסטית‮’‬‭, ‬אדולף‭ ‬אייכמן‭, ‬פריץ‭ ‬גרובה‭ ‬והמופתי‭ ‬חאג‮’‬‭ ‬אמין‭ ‬אל‭ ‬חוסייני‭. ‬המחבר‭ ‬בוחן‭ ‬מסמכים‭ ‬אותנטיים‭ ‬וחומרים‭ ‬תיעודיים‭ ‬בגרמנית‭, ‬בשפות‭ ‬סלאביות‭, ‬בעברית‭ ‬ובערבית‭, ‬ככלי‭ ‬עזר‭ ‬להראות‭ ‬עד‭ ‬כמה‭ ‬הייתה‭ ‬עזה‭ ‬הערצת‭ ‬הנאצים‭ ‬את‭ ‬דת‭ ‬האסלאם‭. ‬הואיל‭ ‬ולדידם‭ ‬הנצרות‭ ‬הייתה‭ ‬דת‭ ‬רכרוכית‭, ‬שאינה‭ ‬הולמת‭ ‬את‭ ‬האופי‭ ‬הנאצי‭, ‬שקלו‭ ‬להמירה‭ ‬בדת‭ ‬מוחמד‭ ‬ואף‭ ‬נקטו‭ ‬פעולות‭ ‬לעידוד‭ ‬גרמנים‭ ‬להתאסלם‭ ‬ולהפצת‭ ‬האסלאם‭. ‬
נוסף‭ ‬על‭ ‬סוגיית‭ ‬הדת, ‬נדונה‭ ‬גם‭ ‬סוגיית‭ ‬הגזע‭ ‬של‭ ‬עמי‭ ‬האסלאם‭ ‬בכלל‭ ‬ושל‭ ‬הערבים‭ ‬בפרט‭. ‬המחבר‭ ‬מראה‭ ‬שבשונה‭ ‬מהיהודים‭, ‬התורה‭ ‬הנאצית‭ ‬מעולם‭ ‬לא‭ ‬ראתה‭ ‬בערבים‭ ‬בני‭ ‬גזע‭ ‬נחות‭, ‬לכן‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬שנישואי‭ ‬תערובת‭ ‬בין‭ ‬ערבים‭ ‬לארים‭ ‬לא‭ ‬נאסרו‭, ‬אף‭ ‬נקבע‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬היטלר‭ ‬ו’מדעני‭ ‬הרייך‮’‬‭ ‬שבדמם‭ ‬זורם‭ ‬דם‭ ‬ארי‭. ‬המחבר‭ ‬דן‭ ‬במידת‭ ‬חשיבותו‭ ‬של‭ ‬המופתי‭, ‬חאג‮’‬‭ ‬אמין‭ ‬אל‭-‬חוסייני‭, ‬לממשל‭ ‬הרייך‭ ‬ולצבאו‭ ‬במהלך‭ ‬מלחמת‭ ‬העולם‭ ‬השנייה‭. ‬כמו‭ ‬כן‭ ‬הוא‭ ‬מתמודד‭ ‬עם‭ ‬השאלה‭: ‬עד‭ ‬כמה‭ ‬השפיעה‭, ‬אם‭ ‬בכלל‭, ‬מעורבותו‭ ‬של‭ ‬המופתי‭ ‬ביישום‭ ‬‘הפתרון‭ ‬הסופי‮’‬‭.‬‮ ‬
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: אלדד בק
תיאור: שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת יום כיפור כונסה ממשלת ישראל לישיבה אשר במהלכה לא אוזכרה כלל המתיחות הצבאית הנבנית בגבולות עם מצרים וסוריה; זו הייתה ישיבת ממשלה שניה באותו שבוע שעסקה במשבר אחר לחלוטין: החלטתו של קנצלר אוסטריה היהודי, ברונו קרייסקי, לסגור את תחנת המעבר בארצו לעולים לישראל מבריה"מ לאחר שמחבלים ערבים לקחו קבוצת עולים כבני ערובה על אדמת אוסטריה. בימים הגורליים שהוליכו למלחמה הייתה ממשלת ישראל טרודה בשאלת המשכיות העלייה ההמונית ובסוגיית עתיד היחסים הדיפלומטיים עם אוסטריה, מולדתו של אדולף היטלר.
היה זה משבר אחד מיני רבים שאפיינו את היחסים בין אוסטריה לישראל בעשרות השנים שלאחר מכן: טיפוחם של אש"ף וערפאת על ידי קרייסקי; בחירתו כנשיא אוסטריה של מזכ"ל האו"ם לשעבר, קורט ולדהיים, שהסתיר את עברו הצבאי בתקופת מלחמת העולם השנייה; הקמת ממשלה אירופאית ראשונה בשותפות עם מפלגת ימין פופוליסטית ולאומנית ("מפלגת החופש") שהוקמה על ידי נאצים לשעבר. האם משברים אלו נבעו מכך שישראל מיהרה לסלוח לאוסטריה על חלקה בשואה? מדוע הזדרזה ישראל לקשור יחסים דיפלומטיים עם אוסטריה בשעה שזו סירבה להכיר במחויבותיה כלפי קורבנות הנאצים ונרדפיהם היהודים? וכיצד התאפשר דווקא בידיו של הקנצלר הצעיר ביותר בתולדות אוסטריה, סבסטיאן קורץ, לתקן את היחסים בין ארצו לישראל?
אלדד בק – צאצא למשפחה יהודית אוסטרית – מתאר לראשונה את מערכת היחסים הסוערת בין אוסטריה וישראל, החל מביקור הקיסר פרנץ יוזף, "מלך ירושלים", בארץ ישראל בשנת 1869, ועד לימינו אלו. בעזרת מסמכי ארכיון של משרדי ממשלה ישראליים וראיונות עם בכירי ממשל באוסטריה ובישראל, ובכלל זה ראיון נרחב עם הקנצלר לשעבר קורץ, משרטט בק את המורדות והעליות בין שתי המדינות הקשורות זו לזו בעבותות ההיסטוריה.
רסלינג
מאת: רוברט קאסלן, מייקל מתיוז
תיאור: המפקח לשעבר של אקדמיית וסט פוינט חובר לפרופסור לפסיכולוגיה, ויחד הם מסבירים למה כל המנהיגים המצליחים מסתמכים על אופי חזק וערכי.
מבין המנהיגים המצליחים ביותר בהיסטוריה – מאברהם לינקולן ועד למהטמה גנדי, ממרטין לותר קינג ועד נלסון מנדלה – כמה היו מתמטיקאים וכלכלנים מבריקים, אחרים היו בעלי חזון ויצירתיים, וחלק היו מומחים בתכנון אסטרטגי. מומחיותם בתחומם לא היתה הסוד למנהיגותם רבת ההשפעה. המיומנות, כושר העמידה, החוסן הנפשי, הכריזמה והאומץ שלהם נבעו כולם מגורם אחד בלבד: אופי חזק.
אופי – הערכים המוסריים וההרגלים של כל אדם – זוכה בימים אלה להתייחסות רבה יותר מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה המודרנית. פוליטיקאים מסלפים עובדות. חברות עסקיות מרמות לקוחות ומשקיעים. ספורטאים נתפסים בשימוש בחומרים אסורים. לא זו בלבד שכשלי האופי הללו פוגעים בתרבותנו ככלל, הם חותרים תחת יסודות המנהיגוּת של החברה שלנו.
בספר זה, מחברי אופי חזק צוללים לעומק חשיבות האופי והקשר בינו לבין מנהיגות מוצלחת, והם מלמדים כיצד להטמיע אותו בקרב אנשים ומנהיגים לעתיד. גנרל רוברט ל' קָאסלן הבן שירת בצבא ארה"ב במשך יותר מ־43 שנים והיה המפקח של האקדמיה הצבאית בווסט פוינט. הפסיכולוג, ד"ר מייקל ד' מתיוז הוא מרצה לפסיכולוגיה בווסט פוינט, ובמשך שנים התמקד במחקריו בנושא הפסיכולוגיה של האופי. יחד הם עדים מכלי ראשון לכך שאין די בכישרון גולמי; הנהגה מוצלחת נסמכת על בסיס חיוני של אופי חזק וערכי.
טענה זו מבוססת על סיפורים מהמציאות ומגובה במחקרים המדעיים העדכניים ביותר. המחברים גם מעניקים לקוראים את הכלים לבנות ולשמר אופי בעצמם ובארגונים שלהם, ומלמדים אותם כיצד למדוד את חוזקות הבטן, חוזקות הראש וחוזקות הלב שלהם וכיצד לבנות אמון ולטפח את הזרעים החיוניים לבניית אופי.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: יאיר שלג
תיאור: "ואם יתקפו האחד השניים יעמדו נגדו, והחוט המשולש לא במהרה יינתק."
קהלת ד, י"ב
יותר מ־120 שנה לאחר שהונחה התשתית להקמתה, הציונות הדתית היא אחד הגורמים החשובים והמשפיעים ביותר בחברה הישראלית. חלומה להפוך מ"משגיח הכשרות בקרון המזנון" (ברכבות של פעם) ל"נהג הקטר" של החברה הישראלית כולה – הולך ומתגשם. על אף שהיא מהווה רק כ-12% מהאוכלוסייה היהודית במדינה, טווח השפעתה רחב וניכר: מזה יובל שנים היא מובילה את הפרויקט האזרחי המשפיע ביותר על ההיסטוריה הישראלית, ההתיישבות בשטחי יו"ש. בניה ובנותיה נוכחים בשיעורים ניכרים בצמתי הפיקוד בזרועות הביטחון, כמו גם במצבת הנופלים, והם בולטים ומובילים גם במערכות המשפט, הכלכלה, התקשורת והתרבות.
בספרו החוט המשולש מבקש העיתונאי והחוקר יאיר שלג להבין בין היתר מה סוד כוחה של הציונות הדתית; כיצד מתקיים בה מנעד עצום בתחום הדתי, מחרד"לות קיצונית ועד "דתיי־לייט" ודתל"שים (דתיים לשעבר), לצד מונוליטיות ימנית מובהקת בתחום הפוליטי; ומדוע בחר האגף החרד"לי, הקיצוני יותר מבחינה דתית, להדגיש מכל מצוות התורה דווקא את הלכות צניעות.
הספר הוא מסע מרתק להיסטוריה, הסוציולוגיה והאידיאולוגיה של הציונות הדתית, ומתאר את החוט המשולש - המתח שבין היסודות הדתיים, הלאומיים והאוניברסליים שלה - כמוטיב מרכזי המכונן את זהותה. שלג בוחן לא רק מנין הגיעה הציונות הדתית עד הלום, אלא גם לאן היא הולכת.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אדם רז
תיאור: הדרך לשבעה באוקטובר מציג את מערכת היחסים בין ארגון חמאס לבנימין נתניהו, מתקופת כניסתו למשרד ראש הממשלה ב־1996 ועד הימים האחרונים — ימי המלחמה ברצועת עזה.
החלק הראשון בספר מתאר את זהות האינטרסים בין חמאס לנתניהו בכל הקשור להתנגדותם המשותפת לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני באמצעות הסכם שלום וחלוקת הארץ. ניתוח מדיניות החוץ והביטחון של נתניהו מלמד שקו הנצחת הסכסוך שהוביל בעשורים האחרונים עולה בקנה אחד עם תפיסתו לגבי אופיין הרצוי של החברה והפוליטיקה הישראליות, ורצונו להובילן בכיוונים סמכותניים ואנטי־דמוקרטיים. אותה "קונספציה של הכלת חמאס", שמרבים לדבר בגנותה בחודשים האחרונים, היא הצד השני של המדיניות שאפשרה לאיראן להפוך למדינת סף גרעינית. הדרך לשבעה באוקטובר מזכיר פרשות ואירועים מההיסטוריה של השנים האחרונות ומראה כיצד מדיניות המלחמה־שאין־לה־סוף משמשת את נתניהו כדי לשמר את שלטונו.
חלקו השני של החיבור, המדינה המצורעת: על ימיה הראשונים של הלחימה ברצועת עזה, דן בשבועות הראשונים של המלחמה — בפרט בקמפיין ההפצצות האסטרטגיות מן האוויר, שהצבא הוציא לפועל עד לכניסה הקרקעית — ומראה כיצד נתניהו עשה שימוש ברגשות הנקם שהציפו את הישראלים לאחר קציר הדמים ביישובי הנגב המערבי והסביבה כדי לקדם מדיניות החותרת, הלכה למעשה, לשמר את הסכסוך האזורי ואת האינטרסים שחמאס מייצג. האופן שבו נתניהו מנהל את המלחמה מלמד שהוא פועל ביודעין כדי להנציח את מעגל הדמים ולהפוך את ישראל למדינה מצורעת הן ביחס למקומה במשפחת העמים והן מבחינת אופייה של החברה הישראלית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סוזי נבות, ענת טהון אשכנזי
תיאור: קובץ הרשימות שלפנינו — "עיונים ראשונים בפסק דין הסבירות" — פורשׂ מניפה רחבה ומגוונת של פרשנויות לפסק הדין המכונן בעניין בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, מיום 1 בינואר 2024 . פסק הדין קבע בדעת רוב כי תיקון מס' 3 לחוק־יסוד: השפיטה, אשר שלל באופן גורף את הביקורת השיפוטית על סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים — בטל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עודד רון, דפני בנבניסטי, מרדכי קרמניצר
תיאור: מחאות והפגנות הן חלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית ומהתרבות הפוליטית שהתפתחה בימי המנדט ועם היווסדה של מדינת ישראל. גם בעשור האחרון (2024-2014) עמדו הפגנות במוקד השיח הציבורי: החרדים נגד חוק הגיוס; יוצאי אתיופיה נגד האלימות המשטרתית; האוכלוסייה הערבית והדרוזית נגד חוק הלאום; המחאות נגד הממשלה ובעד שלטון החוק וטוהר המידות בתקופת הקורונה; המחאות נגד ההפיכה המשטרית ובעדה, ומחאות על רקע המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023.
בניגוד למגמה שהוביל בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ משנות ה־ 70 להרחיב את חופש המחאה, ולחפות בכך על הפגמים שבדין הקיים, בשנים האחרונות נעשים ניסיונות להצר את הזכות ולהקשות על המפגינים במגוון אופנים: חקיקה, דה־לגיטימציה והפעלת כוח שלא כדין נגד מפגינים.
הזכות להפגין, שהיא נגזרת של חופש הביטוי הפוליטי, היא אחת הזכויות הבסיסיות בדמוקרטיה. היא מאפשרת לאזרחים להיות מעורבים מעורבות מתמשכת בחיי המדינה ולהביע ביקורת על השלטון, כדי להביא לשינוי או לתיקון בזמן אמת. להפגנה — כאקט של התנגדות לשלטון — יש חשיבות רבה מבחינת האזרחים, והיא ביטוי לכך שהציבור (על גווניו השונים) הוא־הוא הריבון האמיתי במדינה. הזכות להפגין חיונית במיוחד למיעוטים ולקבוצות שהפוליטיקה הדמוקרטית הממוסדת, המבוססת על הכרעת הרוב, עלולה להשתיק.
במחקר זה אנו סוקרים את המסגרת החוקית של הזכות להפגין בישראל, המוסדרת בדברי חקיקה, בנהלים ובפקודות. כפי שמתבהר מסקירה זו, ההסדרה החוקית של הזכות להפגין היא ארכאית וחסרה מאוד: הזכות אינה מוסדרת בחקיקת יסוד (בסתירה חדה לרוב רובן של החוקות בעולם), והיא אף אינה מוסדרת הסדרה פוזיטיבית בחקיקה רגילה. עיקר ההסדרה מצוי בחוקים ובפקודות בעלי שורשים מנדטוריים, והם משקפים הכרה מוגבלת בלבד בזכות להפגין. כך, לדוגמה, פקודת המשטרה דורשת קבלת רישיון לעריכת הפגנה, להבדיל מהמגמה העולמית המסתפקת במתן הודעה מראש על הכוונה לקיים הפגנה; המסגרת החוקית הקיימת מטילה הגבלות למיניהן על המקומות שבהם מותר להפגין (רחבת הכנסת, שדות תעופה ונמלים ימיים, בתיהם של
נבחרי ציבור ועוד); וזכותם להפגין של גורמים שונים — כגון עובדי ציבור ומורים ותלמידים — מוגבלת גם היא. נוסף על כך, בעת חירום ניכרת נטייה של הממשלה בישראל לכרסם בהגנה על זכויות האדם ולהגביל עד מאוד את חופש הביטוי ואת הזכות להפגין, ואפשר להתרשם כי זו אחת הזכויות הראשונות הנפגעות בזמן חירום.
כפי שנראה במחקר זה, אומנם הפסיקה, וכן הנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה, הלכו כברת דרך בהגנה על הזכות להפגין, למשל בצמצום של ממש בדרישת הרישיון להפגין ובהרחבת האפשרות להפגין מול בתיהם של נבחרי ציבור. עם זאת, הגנה פסיקתית אינה מספיקה, והיא אינה יכולה להחליף הסדרה חוקית (וחוקתית) כוללת. כפי שמשתקף במחקר זה, הדברים נכונים ביתר שאת בישראל של שנת 2024, המתאפיינת בעליית מגמות של קיטוב ופופוליזם, ובמתקפות חוזרות ונשנות על עצמאותה של מערכת המשפט. לאחר הנחת תשתית משפטית רחבה והצבעה על הפגמים במצב החוקי הקיים, נציע קווים מנחים להסדר משפטי נאות, שבמרכזו עומדת ההכרה בחשיבות הזכות להפגין והצורך לספק לה הגנה רחבה. ההצעות להסדר יתבססו על דיני זכויות האדם במשפט הישראלי והבינלאומי, ועל מחקר משווה שיתמקד בחוקים מודרניים המקובלים במדינות מתוקנות ששמרו אמונים למשטר דמוקרטי ליברלי.
במוקד המלצותינו עומד עיגון בחקיקה ראשית של הזכות להפגין, מתוך קביעת חובה למסור הודעה מוקדמת על עריכת הפגנה, חלף החובה הקיימת כיום לקבל אישור מהרשויות לעריכת הפגנה. בין היתר, אנו ממליצים גם לצמצם את ההגבלות החלות על זכותן של קבוצות מיוחדות באוכלוסייה להפגין; לבטל את ההגבלות הקיימות כיום בנוהל משטרתי על הזכות להפגין מול בתיהם של אנשי ציבור, וכן לאסור על שימוש באמצעים לפיזור הפגנות אם לא נשקפת סכנה חמורה ומיידית לפגיעה בגוף או לפגיעה חמורה ברכוש מצד המפגינים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ז'אן-ז'אק רוסו
תיאור: "האדם נולד חופשי, ובכל מקום נתון הוא בכבלים" – מילים מפורסמות אלה, אשר פותחות את האמנה החברתית, מסכמות את העיקרון המרכזי של כל יצירתו של ז'אן-ז'אק רוסו (1778-1712): האדם במהותו הוא טוב, אך החברה משחיתה אותו. "האמנה החברתית" מהווה ניסיון נועז של רוסו להראות כיצד אפשר להיחלץ מן ההשחתה הזו ולעצב חברה שבה תיפתר הסתירה שבין "האדם" המבקש לממש את עצמו לבין "האזרח" המבקש להזדהות עם החברה כולה.
מאז שפרסומה בשנת 1762, ובעיקר מימי המהפכה הצרפתית, "האמנה החברתית" היא יצירה שנויה במחלוקת. "זו אשמתו של רוסו!", קראו שוללי המהפכה אשר פירשו את עקרונותיה ומושגיה – ובעיקר את רעיון "הרצון הכללי" – כמקור השראה למשטר הטרור המהפכני ואף כתשתית אידיאולוגית למשטרים הטוטליטריים של העידן המודרני. עם זאת דומה שרוסו כתב את "האמנה החברתית" כדי להציג דווקא את ההיפך, דהיינו את האפשרות לכונן חברה דמוקרטית פתוחה, שבה תפקיד המדינה הוא לשמור על חירות האזרחים, ושבה אי-אפשר להפריד בין חירותם זו לבין זכותם לחוקק בעצמם את חוקיהם ולקבוע את סדרי השלטון המתאימים להם.
האמנה החברתית מוגשת עתה לקורא בתרגום עברי חדש, מואר ועדכני מאת עידו בסוק. התרגום מלווה במבוא היסטורי מאת ד"ר עמוס הופמן, השופך אור על אישיותו של רוסו ועל הגותו בהקשר של המחשבה המדינית והחברתית של הנאורות במאה ה-18.
רסלינג
מאת: אווה אילוז, אביטל סיקרון
תיאור: במקומות רבים בעולם, הדמוקרטיה נמצאת כיום תחת מתקפה מצד הפופוליזם הלאומני. היחלשות השמאל, שליטה של מנהיג בעל נטיות סמכותניות בזירה הפוליטית, קיטוב הולך וגובר בין המחנות הפוליטיים, החלשת מנגנוני אכיפת החוק וגופים מקצועיים אחרים – כל אלה הם חלק מאותה התופעה. כמו במדינות אחרות, גם בישראל עולה השאלה: מדוע גורמים פוליטיים שאינם מהססים לפגוע ברווחתם ובזכויותיהם של האזרחים זוכים לתמיכה כה רחבה?
הספר רגשות נגד דמוקרטיה: פופוליזם כפוליטיקה של פחד, סלידה, טינה ואהבה יוצא מנקודת הנחה שכדי לענות על שאלה זו יש להתמקד ברגשות, כיוון שרק הרגשות מסוגלים לגרום לבני האדם להתעלם מהעובדות ולטשטש אינטרסים אישיים. ארבעה רגשות מרכזיים עומדים במרכז הנרטיב הפופוליסטי: פחד, סלידה, טינה ואהבה חסרת תנאים למולדת. רגשות אלה אינם ייחודיים לישראל, והם משמשים מפלגות ומנהיגים פופוליסטיים ברחבי העולם. כל פרק בספר בוחן רגש אחד מן הארבעה ומצביע על הגורמים ההיסטוריים שחיזקו את אחיזתו בציבור הישראלי, על השימוש שעושים בו גורמים פוליטיים, ועל האופנים שבהם הוא משרת את הפופוליזם ושוחק את הערכים הדמוקרטיים בישראל ובעולם. הספר מציג נקודת מבט ייחודית על הפופוליזם בישראל, והוא עשוי לעניין כל מי שחפץ להבין לעומק את הזירה הפוליטית הישראלית ולעמוד על הגורמים להצלחתו של הפופוליזם ברחבי העולם.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יובל פלדמן, הילה שואף-קולביץ, זק הירש, ענבל מוספיר
תיאור: משבר הקורונה הציף צורך אקוטי לציות וולונטרי של האזרחים לנהלים ולתקנות חריגים שאכיפתם מורכבת. משבר זה עורר עניין רב בקרב מקבלי ההחלטות בשאלה: מתי יכולה מדינת ישראל לתת אמון ולבטוח בשיתוף הפעולה הוולונטרי (מרצון) של אזרחיה, ללא התערבות כופה?
בהקשר הישראלי מקובל לטעון שהחברה הישראלית אינה בשלה להחלת מערכת כללים מבוססת אמון וציות וולונטרי. התפיסה העצמית של הישראלים שבישראל הכי חשוב "לא לצאת פראייר" מביאה לכך שהישראלים תופסים את זולתם כלא אמינים ולא צייתנים ומקשה, בימי שגרה, לקיים בישראל מערכת המבוססת על ציות וולונטרי ועל אמון, הן מצד המדינה והן ברמה הבין־אישית.
בשנה האחרונה היינו עדים לשתי מגמות הפוכות בהקשר הזה. בצל מהלכי הרפורמה המשפטית שהובילה הממשלה היינו עדים לשבירה הולכת וגוברת של הלכידות הישראלית, ובעטיה לירידה במוכנות האזרחיות והאזרחים לבטוח בשלטון ולשתף פעולה, כפי שהעידה למשל הירידה בנכונות של משרתי מילואים, המוגדרים מתנדבים, להתייצב לשירות. עם זאת, עם אירועי 7 באוקטובר התהפכה מגמה זו, והתברר כי בעיתות חירום קיצוניות הנכונות של הציבור הישראלי להתנדבות ולשיתוף פעולה עולה בהרבה על המצופה. נכונות זו התגלתה ברוב תפארתה בהקשר של החברה האזרחית ושיעורי ההתנדבות הגבוהים בחזית ובעורף, אך גם בצייתנות הוולונטרית של האזרחים להנחיות פיקוד העורף. ואף על פי כן, קשה להתעלם ממגמות שקדמו לאסון, בימי שגרה, ומהאכזבה שפלגים רבים בציבור הישראלי מביעים מתפקוד הממשלה בעת הזאת. אנו נדרשים לתהות האם וכיצד תישמר נכונות זו לאמון הדדי ולציות וולונטרי להנחיות ולנהלים ככל שיפקדו ימי המלחמה ואף לאחריה.
במחקר זה בחנו בפעם הראשונה בחינה שיטתית את תפיסתם של הישראלים את עצמם כחברה וכפרטים, וניסינו להציף ולאמוד את רמת האמון בין האזרחים — אמון בנכונות של האחר לציית לחוקים ונהלים מטעם מוסדות המדינה, וכן את נכונותו לסייע לזולת ולפעול על פי נורמות חברתיות המטיבות עם הזולת ומשקפות תרבות פרו־חברתית גבוהה. כאמור, המחקר נערך בעיתות שגרה, בשלהי משבר הקורונה (המחצית השנייה של שנת 2021) ולפני מהלכי הרפורמה המשפטית ואסון 7 באוקטובר, ואם כך, המסקנות שניתן לגזור ממנו רלוונטיות לעיתות שגרה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר, גדי פרל
תיאור: הצעה לסדר זו עוסקת בכשלים ובקשיים בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות על ידי רשויות השלטון ומציעה מודל בקרה שנועד לסייע לגורמי הרכש והליווי למזער את הסיכונים והכשלים שאנחנו עומדים עליהם.
המסמך עוסק בארבעה מקרי בוחן, שהתרחשו בישראל, בארצות הברית ובהולנד בשנים האחרונות: (א) מערכת לדירוג מורים שהייתה בשימוש בארצות הברית; (ב) רוגלת "פגסוס" בשימוש משטרת ישראל שאפשרה חדירה, העתקה והאזנת סתר לטלפונים של חשודים; (ג) מערכת בינה מלאכותית להכללה של חשודים בהברחת סמים בנמל תעופה בן־גוריון לצורך חיפוש על גופם; (ד) הטמעת מערכות לזיהוי פנים בהולנד. מתוך דיון במקרי הבוחן אנו מצביעים על כשלים חוזרים בהליכי הטמעה אלו. הכשלים כוללים, בין השאר, היעדר דיון רוחבי ותהליכי היוועצות טרם הכנסת הטכנולוגיה לשימוש, חסר בכתיבה ובפרסום של נהלים מסודרים לרכישה ולהפעלה של הטכנולוגיות, ולבסוף גם היעדר מעקב, תיעדוף ותיקוף לאחר יישום הטכנולוגיה, ואף הסתרת הכשלים אחרי שהתגלו בעיות. במסמך אנו מפרטים את הנזק התדמיתי שנגרם למשרדי הממשלה בעקבות הכשלים הנידונים.
אנו מייחסים את הכשלים הללו, בין השאר, לקושי של משרדי הממשלה והרשויות השונות לזהות כי מדובר בטכנולוגיות "משבשות" שעלולות להפר את מערכת היחסים ואת איזון הכוחות בין השלטון לבין האזרחים, וכי אין מדובר בכלים טכנולוגיים משופרים גרידא. קושי זה הביא את משרדי הממשלה שלא להבחין בקשיים שהתעוררו במהלך הדרך ולהיעדר הקפדה על תהליכי הטמעה, שהיו מקובלים בעבר.
כפתרון, אנו מציעים מודל תלת־שלבי לפיקוח על תהליכי הרכש וההטמעה של טכנולוגיות מתקדמות ברשויות:
(1) בזמן הליך הרכש: מילוי "שאלון סיכון ושיבוש" וכינוס "פורום הערכת השפעות" במקרה של חשש מטכנולוגיה משבשת.
(2) טרם הטמעת הטכנולוגיה: בדיקת התאמת נהלים, ציפיות מול ביצועים, איכות התוצר ובניית מעטפת ארגונית.
(3) במועד מוגדר מראש לאחר כניסת הטכנולוגיה לשימוש: וידוא שהציפיות מתממשות ושלא מתגלות תקלות או השפעות לא צפויות.
המודל המוצע מבקש ליצור הליכי בקרה ושקיפות שימנעו הטמעה לא מיטבית של טכנולוגיות ויגבירו את האמון הציבורי הן בטכנולוגיה והן בגורמים המפעילים אותה. זאת, באמצעות שילוב של הערכת השפעות, ניהול סיכונים, תיעוד קפדני והתייחסות למעגל החיים של מערכות טכנולוגיות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עמוס גולדברג
תיאור: "וזכרת" היא המילה הראשונה בציווי המקראי לזכור את מוצא העבדים של העם היהודי: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים". זיכרון טראומת העבדות מוליד במקרא שורה של מחויבויות מוסריות ופוליטיות כלפי "האחר". וזכרת של עמוס גולדברג ממשיך מסורת זו ביחס לזיכרון השואה; הוא מתרגם זאת למחשבה פוליטית ומוסרית מקיפה הנוגעת בעיקר ליחסים שבין יהודים ופלסטינים.
הספר כולל חמשה פרקים, בכל אחד מהם נבחן באופן ביקורתי מושג מפתח בזיכרון השואה באמצעות קריאה אינטרדיסציפלינרית בטקסט אחד שעומד במרכזו. הפרק הראשון בוחן את מושג האנטישמיות והאופן שבו הוא מגויס להשתיק קולות ביקורתיים ביחס לישראל בתוך הקשר של מאבק נרטיבים גלובלי. הפרק השני קורא באופן ביקורתי את הנרטיב ההיסטורי של מוזיאון יד ושם. הפרק השלישי מתמקד במורכבות התיאורטית של מושג העד באמצעות קריאה בספרו של ההיסטוריון שאול פרידלנדר, "גרמניה הנאצית והיהודים". הפרק הרביעי בוחן, בהקשר הישראלי-ציוני, את פגיעותו הרבה של הניצול ואת הצורך בנקמה, תוך קריאה בספר הזיכרונות של ניצול השואה בני וירצברג, "מגיא ההריגה לשער הגיא". הפרק החמישי מתמקד בספריו של הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי, אשר מציעים זיכרון דו-לאומי ישראלי-פלסטיני של השואה והנכבה. הספר נחתם באחרית דבר העומדת על האתגר המוסרי והפוליטי שבהקשבה לעד. גולדברג מבקר את תפישת השואה הרווחת בישראל כתפישה המעודדת זהות מדירה וקורבנית המכחישה את אסונם של הפלסטינים; תחת זאת הוא מציע תפישת זיכרון שמהווה בסיס למחשבה דו-לאומית מכילה ואולי אף גשר לפיוס והשלמה.
רסלינג
מאת: אורית בשקין, מאיר חטינה
תיאור: הספינקס בעידן של תמורות פותח צוהר נוסף, מעמיק ומאתגר, לקורותיה של מצרים המודרנית. מאמרי הספר עוסקים בסוגיות מפתח הקשורות לשיח ההיסטורי וההיסטוריוגרפי אודות מצרים והמרחב הערבי, למשל קולוניאליזם ולאומיות, דת ומדינה, דמוקרטיה וחברה אזרחית, מלחמה ושלום, כל זאת תוך ריענון ואף רביזיה של המחקר הקיים. הדיון האינטגרטיבי בסוגיות האלה חושף מאמץ אינטנסיבי, רצוף אתגרים ומהמורות, לכונן בארץ הנילוס תרבות לאומית מצרית השואפת לזקוף את קומתו של הספינקס ולהצטרף לעולם הגדול, אבל בתנאיה שלה ומבלי להתפרק מהזהות הילידית.
אסופת המאמרים אשר לפניכם משקפת נאמנה מקצת מתחומי העניין והמחקר של פרופ' ישראל גרשוני, איש אוניברסיטת תל-אביב, בעל שם עולמי, ומבכירי המלומדים בדורנו בחקר היסטוריה של הרעיונות ולאומיות במזרח התיכון ובמצרים המודרנית. מחקריו המקיפים על אינטלקטואלים ועל עיצוב תודעה קיבוצית, תרבות דפוס ומרחב ציבורי, הנצחה וזיכרון, פשיזם ודמוקרטיה, הטביעו חותם מהותי על שדה המחקר וההוראה בישראל ובעולם. מחקריו של גרשוני מתאפיינים בניתוח מעמיק ובמחשבה ביקורתית.
"הספינקס בעידן של תמורות" – אשר עם כותביו נמנים תלמידים ותלמידות של גרשוני, וותיקים וצעירים, יהודים וערבים – אינו מתיימר לסכם קריירה ענפה של חוקר פורה, שכן עטו עודנו מושחז ומפעלו האקדמי עדיין בעיצומו.
רסלינג
מאת: מייקל פילסברי
תיאור: כיצד מנסה סין להפוך לחזקה מכולן? ואיך ייראה העולם כאשר היא תהיה המעצמה המשפיעה ביותר בו?
אי אפשר להבין את זירת הפוליטיקה העולמית בלי להבין את קרב האיתנים שבין ארצות-הברית לסין. במשך יותר מ-40 שנה, ארצות הברית מילאה תפקיד חיוני בכך שסייעה לסין לבנות כלכלה פורחת, לפתח את יכולותיה המדעיות והצבאיות ולתפוס מקום בבמה העולמית, מתוך אמונה שעלייתה של סין תביא להם שיתוף פעולה, דיפלומטיה ומסחר חופשי. אבל מה אם "החלום הסיני" הוא להחליף את אמריקה, בדיוק כפי שאמריקה החליפה את האימפריה הבריטית, בלי לירות אפילו ירייה אחת?
בהתבסס על ראיונות עם עריקים סינים ומסמכי ביטחון לאומי שטרם נחשפו, ''מרתון מאה השנים'' חושף את האסטרטגיה הסודית של סין להחליף את ארצות הברית כמעצמה הדומיננטית בעולם ולבצע זאת עד שנת 2049, יום השנה המאה להיווסדות הרפובליקה העממית.
מייקל פילסברי, דובר מנדרינית שוטפת, שכיהן בתפקידים בכירים בביטחון הלאומי בממשלת ארה"ב מאז ימי ריצ'רד ניקסון והנרי קיסינג'ר, מסתמך על קשריו מזה עשרות שנים עם "הנצים" בסוכנויות הצבא והביון של סין ותרגם את המסמכים, הנאומים והספרים שלהם, כל זאת כדי להראות כיצד תורות סיניות מסורתיות משפיעות על המדיניות הסינית ועל מעשיהם. פילסברי מציע מבט פנימי כיצד הסינים באמת רואים את אמריקה ומנהיגיה.
פילסברי גם מסביר כיצד ממשלת ארה"ב סייעה - לעיתים בהיסח דעת ולעיתים באופן מכוון, להגשמת אותו "החלום הסיני". הוא קורא לארה"ב ליישם אסטרטגיה חדשה ותחרותית יותר כלפי סין, כפי שהיא באמת, ולא כפי שהיו רוצים שהיא תהיה. ''מרתון מאה השנים'' הינו קריאת השכמה להתמודדות עם האתגר הביטחוני הלאומי הגדול ביותר של ארה"ב במאה ה-21.
הוצאת סלע מאיר
מאת: כריס מילר
תיאור: מאז ומתמיד נלחמו בני אדם על שליטה במשאבים. מאות מיליוני אנשים לאורך ההיסטוריה שפכו את דמם עבור מים, מחצבים, נפט ואדמה פוריה. ספר זה מספר את הסיפור האפי על הקרב הממושך המתנהל מזה עשורים לשליטה במה שהיה למשאב הקריטי ביותר בעולם - טכנולוגיית השבבים, המיקרוצ'יפים. זהו ערוץ עימות נוסף של שתי הטוענות לכתר, ארצות הברית וסין.
אולי יפתיע אתכם לגלות שהשבבים הם הנפט החדש - המשאב העיקרי שבו תלוי העולם המודרני. הכוח הצבאי, הכלכלי והגיאופוליטי של היום תלויים לחלוטים במעגלי תקשורת ובמחשבים. מטילים ועד מיקרוגלים, מטלפונים חכמים ועד לשוק ההון - כל דבר חשוב מופעל על ידי שבבים.
ההיסטוריון הכלכלי כריס מילר מסביר כיצד השבב קיבל תפקיד קריטי בחיי היום-יום המודרניים, וכיצד ניצחונה במלחמה הקרה ושלטונה הצבאי העולמי נגזרים מיכולתה להשתמש בכוח המחשוב בצורה יעילה יותר מכל כוח אחר. עד לאחרונה, ארצות הברית גם תכננה ובנתה את השבבים המהירים ביותר ושמרה על יתרונה כמדינה המובילה בתחום. אך כיום היתרון של אמריקה נחלש, והיא מאותגרת על ידי יריבים בטאיוואן, בקוריאה, באירופה והחמור ביותר, בסין. כפי שנחשף במלחמות השבבים, סין מוציאה מדי שנה יותר כסף על ייבוא שבבים מאשר על ייבוא נפט. היא משקיעה מיליארדים במשימת ייצור השבבים כדי להתקדם ולעקוף את אמריקה. אולי יתברר שלאמריקה יש מערכת חיסונית חזקה במיוחד, בדמות עוצמתה הכלכלית. ואולי לא.
שאיפותיה של סין והמודרניזציה הצבאית שלה הולכות יד ביד, שעה שאמריקה החלה להזניח רכיבים מרכזיים בהליך ייצור השבבים, מפקירה את הזירה ליריבתה המרה. המלחמה הקרה השנייה נמצאת, למעשה, בעיצומה. וכדי להבין את מצב הפוליטיקה, הטכנולוגיה והכלכלה הנוכחיים, אנו נדרשים תחילה להבין את תפקידם החיוני של השבבים.
הוצאת סלע מאיר
מאת: אילן דיאמנט, שלמה פלד
תיאור: אנה מונטס, בתו של פסיכיאטר צבאי נוקשה ופוגעני, חוקרת במודיעין האמריקאי, מעבירה במשך שנים מידע רב ערך למודיעין הקובני. פידל קסטרו כינה אותה "מלכת קובה" ובן זוגה לשעבר הגדיר אותה "מלכת הקרח".
גיא ברג'ס, נער שעשועים בריטי פרוע, משרת במשרד החוץ הבריטי ומסור לקג"ב הרוסי. בשעות היום הוא משוטט במסדרונות הכוח בלונדון ובלילות צד מלחים שיכורים בסמטאות לונדון למגעים מיניים מזדמנים, כשמעליו מרחפת דמותה של אמו האהובה, האישה היחידה בחייו.
מרקוס קלינברג, ניצול שואה מפולין, מומחה בעל שם למגֵפות, לנגיפים ולחיסונים, מכהן כסגן מנהל המכון הביולוגי של מדינת ישראל ומוסר לרוסים את הסודות הכמוסים והרגישים ביותר של המדינה בה מצא מקלט כשורד האחרון של משפחתו שנספתה בשואה.
הם ושכמותם: קים פילבי, אדוארד סנודן, ג'ונתן פולארד, אולג גורדייבסקי, מרדכי ואנונו ואחרים – כולם דמויות מורכבות ומאתגרות.
ספר זה מציג את סיפור חייהם של אנשים שהפרו את חובת הנאמנות לארצם, בוחן את המאפיינים האישיותיים שלהם ומנתח את המניעים הפסיכולוגיים שהביאו אותם לנקוט את הצעד הדרמטי, הבלתי הפיך, של הבגידה.
האם בכל אחד ואחת מאיתנו טמון פוטנציאל לבגידה? האם אפשר לנבא התנהגות קיצונית זו? האם ניתן להקטין את הסיכונים להתרחשותה של בגידה? איזה מחיר משלמים הבוגדים, ומהן ההשלכות לארגונים החשאיים שאליהם השתייכו?
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אריאל פינקלשטיין
תיאור: מחקר זה בוחן כיצד משפיע הרקע הפוליטי של נבחרי ציבור בשלטון המקומי – היותם חברי מועצה או ראשי רשות — על היבחרותם לכנסת, ומיהם הנהנים העיקריים ממקפצה זו.
הממצאים המרכזיים העולים מהמחקר הם:
נתונים כלליים. משנת 1977 כיהנו בכנסת (בעת היבחרה) 691 חברי כנסת, ול-196 מהם היה רקע בשלטון המקומי (28.4%). שיעור זה נמוך משיעור חברי הפרלמנט בעלי רקע בשלטון המקומי במדינות מערביות אחרות. בארבע הכנסות שכיהנו לאחר ארבע מערכות הבחירות שנערכו בשנים 2021-2019 עמד מספר חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי על בין 28 ל־ 33 , ובכנסת הנוכחית (ה-25), לאחר בחירות 2022, עמד מספר זה על 39 (32.5%) — המספר הגבוה ביותר בשנים 2022-1977, מלבד המספר שלאחר בחירות 1996מפלגות. המפלגות הבולטות בשיעור גבוה של חברי כנסת שהם בעלי רקע בשלטון המקומי הן המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות. מנגד, מפלגת מרצ והמפלגות הדתיות לאומיות הן המפלגות שבהן השיעור הנמוך ביותר של חברי כנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי. במפלגת הליכוד ניכרת ירידה הדרגתית בשיעור חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי לאורך השנים.
תפקיד. ניתוח הנתונים של חברי הכנסת שיש להם רקע בשלטון המקומי לאורך השנים מלמד כי שיעורם של ראשי הרשויות בקרבם הולך ויורד, ובבחירות 2022 הוא הגיע לשפל. כך, רק 21% מחברי הכנסת הנבחרים בבחירות אלו שהיה להם רקע בשלטון המקומי עמדו קודם לכן בראש רשות, לעומת 79% שהיו חברי מועצה.
מאפיינים אישיים. בקרב חברי כנסת ממוצא מזרחי יש שיעור גבוה יחסית של חברי כנסת בעלי רקע בשלטון המקומי. לעומת זאת, לשיעור נמוך של חברות כנסת יש רקע בשלטון המקומי, בהשוואה לשיעור גבוה יותר של חברי כנסת גברים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יובל שני, מירית לביא
תיאור: הצעה לסדר זו עוסקת בערך השוויון ובהשפעתו על שאלת מודל השירות הצבאי בישראל. במחקר זה אנו מבקשים לברר מהם ״גבולות הגזרה״ הנורמטיביים שמציב עיקרון השוויון, במסגרת הניסיון לעצב הסדר חדש באשר למודל השירות הצבאי והחלופות האפשריות לו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: זק הירש, יותם מרגלית, יחיאל נועם, קרנית פלוג
תיאור: מחקר זה הוא חלק ממאמץ מחקרי רחב יותר שמטרתו לזהות את נתיבי המוביליות (ניעות) הכלכלית בישראל. מיקודו הוא בקשר שבין תעסוקה בתעשיית ההיי־טק ובין מוביליות כלכלית כלפי מעלה, ובפרט בשאלות האלה: באיזו מידה תעסוקה בהיי־טק היא נתיב למוביליות כלכלית שונה מנתיבים אחרים; עד כמה נתיב זה פתוח לאנשים מרקע כלכלי חלש, ומה החלק של המוצא או המגדר שלהם בעניין זה; ומהם הגורמים המאפשרים לעובדים מרקע כלכלי חלש להשתלב בתעשיית ההיי־טק? המחקר עונה על שאלות אלה באמצעות שימוש במאגר נתונים ייחודי על למעלה מ־400 אלף נשים וגברים, ובכלל זה מידע על ההכנסות של הוריהם. בכך מתאפשרת בחינת הקשר בין נקודת הפתיחה של האנשים לבין השתלבותם בשוק העבודה, ובפרט בתעשיית ההיי־טק.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נוי נחום
תיאור: מישל פוקו הפך לסמל, לקוד תרבותי בשיח הישראלי. הוא לא רק שגור בשיח הציבורי אלא גם מעורר רגשות פוליטיים עזים. עבור רבים פוקו מייצג את הפילוסופיה הביקורתית במיטבה, ועבור קבוצות אחרות הוא אבי אבות "הטרלול הפרוגרסיבי" שמאיים על כל מה שטוב בתרבות המערב. שמרנים רבים טוענים שיש להבין אירועים מכוננים בהיסטוריה של המדינה כפועל יוצא של מלחמתה של האליטה בעם, בלאומיות היהודית – בציונות. אבל באיזה מובן פוקו קשור לזה? התשובה של השמרנים היא שפוקו הוא המורה הרוחני של אותה אליטה. השיח השמרני בישראל הפסיק להיות עניין לאינטלקטואלים בלבד כאשר הוא הוביל את ניסיון החקיקה של המהפכה המשפטית. הצורך בשינוי מהותי ביחסי הרשויות נתפס אצל השמרנים כמהלך הכרחי במערכה נגד שופטים אליטיסטים שאימצו בין השאר גם את הגותו של פוקו. גם לאחר טבח שבעה באוקטובר ישנם קולות מרכזיים בשיח השמרני שרואים בהשפעה של פוקו על האליטות גורם למחדל הנורא.
מדוע המונחים "פרוגרס", "פוסטמודרניזם" ו"מישל פוקו" מחכים לנו בסוף כל משפט שהשמרנים הישראלים אומרים? כיצד המציאו השמרנים את הדימוי של פוקו? מהי הפרשנות שלהם לפוקו? באיזה אופן הדימוי של פוקו משרת את האידיאולוגיה הפוליטית של השמרנים? אלו השאלות המרכזיות של הספר. כדי לענות עליהן יש לחזור כמה עשרות שנים אחורה על מנת לברר כיצד השפיע פוקו על האינטלקטואלים של השמאל הישראלי, אילו תנאים תרבותיים גרמו לישראלים להתעניין בפוקו, ומדוע הדימוי שלו לאורך השנים השתנה בעיני ישראלים.
בחינת ההיסטוריה של פוקו הישראלי שופכת אור על פרקים מרתקים בהיסטוריה האינטלקטואלית של השמאל והימין הישראלי; אבל פוקו הישראלי אינו רק ספר היסטוריה, שכן מדובר בניסיון להבין את השיח השמרני בישראל כיום, את ההווה הפוליטי שלנו.
רסלינג
הצג עוד תוצאות