נמצאו 1038 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ענת הלמן
תיאור: כיצד ניסו מפרסמים בשנות המדינה הראשונות ובתקופת הצנע לשכנע ישראלים לרכוש מוצרים ושירותים? מה ניתן היה ללמוד על שייכותם המעמדית, האתנית, המגדרית, הגילית והדתית של הישראלים מדפוסי הצריכה שלהם? מה היו גורמי המשיכה אל מוצרים אמריקאים בתקופת המלחמה הקרה, וכיצד כבש הקולנוע ההוליוודי את לבבות הצופים הישראלים, אפילו בקהילות קיבוציות פרו-סובייטיות?

דגניה פינת הוליבוד: תרבות צריכה ופנאי בראשית המדינה מקיף את שמונה השנים שבין מלחמת העצמאות למערכת סיני. הוא מציג היבטים שונים של תרבויות הצריכה, הטעם והפנאי בשנותיה הראשונות של המדינה באמצעות מאות תצלומים, סרטים ופרסומות, מסמכים ארכיוניים וקטעי עיתונות. הספר מתאר מדינה הנקרעת בין הקוטב הפרטי והנהנתני שייצגה הוליווד, עיר הסרטים והזוהר האמריקאית, לקוטב הציבורי והמגויס אשר גולם בדמותה בפשטותה של דגניה, אם הקבוצות.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אירווינג האו
תיאור: עולם אבותינו מספר סיפור אמריקני קלאסי אך גם יהודי מובהק; זה הוא סיפורם של כשני מיליון בני אדם שעזבו את ביתם באירופה וחצו את האוקיינוס אל ארץ כיסופיהם, אל ארצות הברית של אמריקה. הם התיישבו בעיקר בערים הגדולות שבצפונה, ורבים מהם - בלואר איסט סייד, הצד המזרחי התחתון של העיר ניו יורק. עולם אבותינו עוסק בחיי יהודים מזרח-אירופים בתקופת ההגירה הגדולה, שהחלה בשנות השמונים של המאה ה־19: העיירה היהודית שממנה יצאו, הפלגתם במחלקה השלישית הצפופה באוניות מסע גדולות, החיים המרהיבים בלואר איסט סייד, העיתונות ותיאטרון היידיש, המרכזים הקהילתיים, תעשיית הביגוד ואיגודי העובדים, הלנדסמנשאפטים, הקבוצות הסוציאליסטיות והאינטלקטואליות, בית הכנסת והחדר, סדנאות היזע וגם האסונות שפקדו את פועליהן. הספר היה עם פרסומו ב-1976 לרב-מכר בארצות הברית. זו היא יצירה נועזת, היסטוריה רחבה, צבעונית וגדושה של המהגרים היהודים ההם ושל עולמם שהלך ושקע בעודם צועדים את צעדיהם הראשונים בארץ החדשה רגע לפני שנמוגו. אירווינג האו (1920-1993), יליד העיר ניו יורק ודור שני למהגרים היהודים ממזרח אירופה, היה ממנהיגיה של התנועה הסוציאליסטית בארצות הברית, אינטלקטואל ומבקר ספרות נערץ. לימד באוניברסיטת ברנדייס, באוניברסיטת העיר ניו יורק, ובמכללת האנטר.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: סטיוארט אייזנשטאט
תיאור: ב־26 במרס 1979 רשם ג'ימי קרטר את הישגו הגדול ביותר כנשיא ארצות הברית. באותו יום הוא התייצב עם מנחם בגין ואנואר סאדאת על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון כדי לחתום על הסכם השלום הראשון בין ישראל ואחת ממדינות ערב — הסכם שהנשיא קרטר היה האדריכל שלו. קצת יותר משנה אחר כך ספג קרטר את מפלתו הצורבת ביותר. זה קרה ב־24 באפריל 1980, כאשר שמונה חיילים אמריקאים נהרגו בניסיון כושל לחלץ עשרות בני ערובה אמריקאים שהוחזקו בשגרירות האמריקאית בטהרן בידי סטודנטים חסידי האייתולה ח'ומייני. כישלון המבצע פגע קשה בתדמית של קרטר, והיה מהסיבות המרכזיות להפסדו בבחירות לרונלד רייגן. אחד האנשים שעמדו לצד קרטר במהלך כל החודשים האלה של קידום יוזמת השלום ושל המשבר באיראן היה יועצו הבכיר סטיוארט אייזנשטאט, שבמקביל לעבודתו השוטפת תיעד בדפדפות הצהובות שלו את האירועים. עכשיו, כמעט חצי מאה אחר כך, אייזנשטאט מפרסם את ספרו ג'ימי קרטר, ישראל והיהודים. כשהוא חמוש ביותר מ־5,000 עמודי הדפדפות שבהן תיעד את כל המגעים שהיה נוכח בהם, ומגובה בראיונות עם עשרות מהאישים שהיו מעורבים בשתי הפרשות, אייזנשטאט מציג מבט מרתק, מבפנים, על האירועים הכבירים ההם שהשפעתם מורגשת עד היום בישראל ובעולם כולו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אבירם ברקאי
תיאור: כבר 15 שנה שאבירם ברקאי חוקר את מלחמת יום הכיפורים. המלחמה שמדינת ישראל עדיין נושאת את מטענה הטראומטי. לאחרונה הוא הרגיש שדי. הגיע הזמן להשתחרר מלפיתתה. אבל לא לפני שיסגור עוד פינה אחת — איך קרה שהאחרונים לדעת על המלחמה, ולהתכונן כראוי לקראתה, היו דווקא מי שפגשו בה ראשונים — הלוחמים המועטים בסיני וברמת הגולן?

ברקאי שקע בפרוטוקולים, צלל לנבכי הארכיונים, ניהל שיחות ארוכות עם לוחמים, מפקדים וחוקרי מודיעין. הממצאים המטרידים נערמו. רשימת האחראים התארכה (לא, אי אפשר להטיל את הכול על אמ"ן ו"הקונצפציה"). שורת החמצות קשה לעיכול נחשפה. פתאום הייתה מלחמה מספר את סיפורה של יממה אחת. שבת, יום כיפור, אוקטובר 1973.

שבת שכמעט כל מה שהיה יכול להשתבש בה — השתבש. שבת שכמעט כל מה שהיה צריך לקרות בה — לא קרה. שבת שטרפה את החיים של דור שלם. אולי גם את אלה של ברקאי.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: פיליפ סאנדס
תיאור: יולי 1949. גבר כבן חמישים מת לבדו בבית חולים ברומא. המידע שיש עליו דל מאוד ורובו אינו נכון. אפילו סיבת מותו אינה ברורה. יותר מחצי מאה אחר כך, בעקבות פגישה עם בנו של המת, מתחיל המשפטן והסופר פיליפ סנדס להתחקות אחר חייו ומותו של האיש - הפושע הנאצי אוטו פון וֵכטֶר, מי שהיה מושל חבל גליציה בפולין הכבושה בידי גרמניה הנאצית.

המסע המרתק בספר כולל בין השאר פגישות עם אישים שהכירו את וכטר, שיחות עם שלל מומחים וחשיפה של אלפי דפי היומן והמכתבים שהותירו וכטר ואשתו. דמותו וסיפור חייו נפרשים במלואם, מילדותו באימפריה האוסטרו־הונגרית ועד מותו, ארבע שנים לאחר המלחמה.

נתיב העכברושים הוא סיפור בלשי עוצר נשימה, שיש בו נאצי בכיר, רצח המונים, אהבה, ריגול בימי המלחמה הקרה, מוות מסתורי ברומא וגם חמש קבורות של רוצח אחד.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מאיר חת
תיאור: מאיר חת נועד למשרות בולטות, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי; אפשר לומר שעתידו כמעט נקבע מראש כבן למשפחות חיפאיות ותיקות בשירות הציבור. עם תום לימודיו בבית הספר הריאלי בחיפה, התיישב יחד עם גרעין הצופים בקיבוץ חצרים, התגייס לצבא ולאחר שהשתחרר פנה ללימודי משפטים וכלכלה.

בתום לימודיו מתחיל מאיר חת לעבוד במוסדות כלכליים שונים, הכוללים את מכון המחקר הכלכלי פאלק, הבורסה לניירות ערך, משרד המפקח על הבנקים, וכן דירקטוריון בנק לאומי.

בנוסף הוא משרת גם בדירקטוריונים של חברות אחרות, ביניהן חברת התרופות טבע, שאותה הוא מלווה מתחילתה הצנועה כחברה משפחתית ועד היותה חברה בינלאומית, על כל התהפוכות שחוותה. במקביל הוא מרחיב ומעמיק את השכלתו, לומד ומלמד במסגרות אקדמיות, כותב ספרים רחבי היקף על כלכלה ובנקאות וטורים כלכליים בעיתונות, ובדרך גם מתגייס לתרום למפעלי חברה ותרבות שונים, בעיקר בעירו ירושלים. עבודתו מביאה אותו לצמתים חשובים בכלכלה הישראלית, חלקם גם קשורים בשערוריות כביכול — פרשת התמוטטות בנק ישראל בריטניה ומשבר מניות הבנקים. בכל המשרות שאחז ולאורך כל דרכו הוא פועל נקי מנטייה מפלגתית, רק על פי הידע שבידו, לפי יכולתו לצפות תהליכים עתידיים ובעיקר לאור מצפונו והאמת שלו — מה שהוביל אותו לא פעם למסלול התנגשות עם אנשים, עם מוסדות ובעיקר עם התקשורת. מאיר חת מספר כל זאת ללא כחל וסרק וללא התנצלות והתייפייפות, מאבחן את שגיאותיו ואת הלקחים שלמד, ומסיים בהרהור על עתיד המדינה הקרובה כל כך ללבו. כך היה הוא ספר אוטוביוגרפי שהקורא בו ילמד ממנו רבות על התפתחות המוסדות הכלכליים בארץ, על הפרשיות שהסעירו את הציבור בשעתן מנקודת ראות של מי שהיה שם, ועל החולשות והחוזקות האנושיות של כל מי שהיה שותף להחלטות כלכליות דרמטיות בתולדות המדינה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: רבקה רביץ
תיאור: כשצעדתי על השטיח האדום בכניסה לבית הלבן, לא יכולתי שלא להיזכר בבית שבו גדלתי, שבו היו רק שני חדרי שינה קטנים. באחד ישנו אבא ואמא ובשני אנחנו, הילדים. כשכבר לא הספיק לנו המקום, סגרו בתריסול את המרפסת הקדמית הקטנטנה ואני קבלתי את הכבוד לעבור אליה. בלילה סגרתי את התריסול כדי שאצליח לישון, אבל בבוקר, מיד כשיכולתי, פתחתי אותם לרווחה. כשהייתי קטנה חשבתי שאני פותחת חרך כדי שאצליח לראות מה קורה בחוץ. היום אני יודעת שאני רוצה לפתוח צוהר אל הבית בו גדלתי, אל החיים שחייתי, כדי שתוכלו גם אתם להכיר ולראות.

אם וארץ מגולל את זיכרונותיה של רבקה רביץ, מי ששימשה כראש הסגל של הנשיא העשירי של ישראל, ראובן (רובי) ריבלין. מהילדות במשפחה חרדית מעוטת אמצעים ועד למסדרונות הכנסת, מאירוסים בגיל שמונה עשרה ועד לפגישה עם האפיפיור, מהלימודים בסמינר ועד לדוקטורט. לאורך חוויות חייה הייחודיות משרטטת רביץ את האתגרים הרבים שבפניהם עמדה ועמם התמודדה - כאשה בעולם גברי, דתית במרחבים חילוניים וכאם במשרה תובענית מאין כמותה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יגאל קיפניס
תיאור: ב־1973, הדרך למלחמה חושף ד"ר יגאל קיפניס את עומק המחדל המדיני שהביא למלחמת יום הכיפורים, מחדל חמור פי כמה מעיוורונם של אנשי המודיעין, שעד היום הוטלה אשמת המלחמה על כתפיהם. התמלילים הסודיים, המתפרסמים במלואם לראשונה במהדורה החדשה, מכניסים את הקוראים למטבחה של גולדה, כעדים אילמים למצעד האיוולת שעלה לישראל ביותר מ־2,600 הרוגים.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דנה עזריאלי
תיאור: לאחר שנים של בריחה וחיים של פחד וחרדה יכולתי סוף־סוף לפרוק מעלי את מה שהעיק על ליבי ועל דעתי. הרווחה והתשישות שחשתי היו שקולות בעוצמתן רק להתרוממות הרוח ולשמחה שהרגשתי כשבאתי לקיבוץ מעוז חיים. החלום להגיע בשלום אל ארץ־ישראל היה לי תמיד כמגדלור של תקווה, ומתח הבריחה המתמדת של השנים האחרונות הוקל מעט בזכות הצורך הדוחק להשיג את המטרה הזאת. כשנכנסתי בפעם הראשונה אל חדר האוכל של הקיבוץ, כאילו התגשמו כל חלומותי. דוד י' עזריאלי נולד ב־1922 במאקוֹב מזובייצקי שבפולין. סיפור הישרדותו המרתק בזמן מלחמת העולם השנייה, כפי שהעלתה על הכתב בתו דנה, מתחקה אחר מסעותיו יוצאי הדופן שבהם תמיד הקדים את הסכנה בצעד אחד. במנוסתו עבר דרך חלקה של פולין שהיה נתון תחת הכיבוש הסובייטי, אוקראינה, טשקנט ובוכרה. לאחר מכן התגייס לצבא אנדרס ומשם עשה את דרכו מבגדד אל גבול ארץ־ישראל שתחת המנדט הבריטי. צעד אחד לפנים מתעד את הגעתו של דוד י' עזריאלי ארצה, את לימודיו בטכניון בחיפה, את חוויותיו בתור חייל במלחמת העצמאות ואת ההבנה הפתאומית והקשה מנשוא שרוב בני משפחתו הקרובים נספו בשואה. ב־1954 השתקע עזריאלי בקנדה. שם נשא לאישה את סטפני ויחד הביאו לעולם ארבעה ילדים - רפי, שרון, נעמי ודנה. סיפור הישרדותו של עזריאלי מרשים אף יותר לאור הישגיו בהמשך דרכו בתור יזם מצליח בתחום הנדל"ן ונדבן פעיל, מענקי הכלכלה של העולם היהודי. יוזמותיו הרבות שינו את פני המסחר בישראל והן הוכחה חיה לאומץ ולעוצמה של הנער שהיטלר לא היה יכול לנצח. גולת הכותרת של פעילותו היא הקמת קרנות עזריאלי בישראל ובקנדה, המתמקדות בשיפור חייהם של הדור הזה ושל הדורות הבאים באמצעות חינוך, מחקר, רפואה, תרבות ואמנות.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
מאת: סולי גנור
תיאור: כמעט מכל נקודה בגטו היה אפשר לראות את הדרך המתעקלת במעלה הגבעה אל הפורט התשיעי ואת התהלוכה האין-סופית של הנידונים המתקדמת עליה לאיטה. לא הפסקתי לרעוד. [...] תושבי הגטו שניצלו התרוצצו כהמון מטורף בחיפוש אחר קרובי משפחה וחברים וניסו לאטום את אוזניהם מפני הקולות הנוראים של מכונות הירייה שבקעו מן הפורט התשיעי. הירי היה פעם חלש יותר ופעם חזק יותר אך נמשך בלי הפסקה שעה-שעה, יומם וליל. ניסינו לאטום את אוזנינו נגד הצליל הנורא, אבל לשווא. סולי גנור נולד בליטא ב-18 במאי בשם סולי גנקניד, ילד שלישי למשפחה יהודית מבוססת. מלחמת העולם השנייה קטעה באבחה חדה את ילדותו המאושרת. הוא ומשפחתו נכלאו בגטו קובנה. הנער חווה על בשרו את מוראות הגטו ושמע מעד ראייה על רצח ההמונים בפורט התשיעי. סולי ובני משפחתו גילו תושייה רבה בהברחת אוכל לגטו ואף עלה בידיו ובידי חבריו להסתיר ספרים, לקרוא וללמוד בעת של רעב, עבודת כפייה, אקציות אכזריות ומעשי טבח. לאחר חיסול הגטו נשלח לעבודות כפייה במחנה שטוטהוף ובלאגר 10, מחנה משנה של דכאו. כדי לשרוד גייס סולי את מלוא תושייתו ואומץ ליבו. אביו של סולי חיים גנקינד נודע בלאגר 10 כאחד ממספרי הסיפורים המוכשרים ביותר. אלה עברו בין הצריפים לאחר כיבוי האורות ובתמורה לסיפוריהם זכו בתוספת מזון צנועה. לבסוף אולצו הנער ואביו לצאת לצעדת המוות ורק בקושי שרדו. כחמישים שנה צפן סולי את זיכרונותיו עמוק בליבו. רק בעקבות מפגש מרגש עם משחרריו, חיילים אמריקנים ממוצא יפני, כמעט חצי מאה אחרי סוף המלחמה. הרשה לעצמו סוף-סוף להסתכל לאחור, להיזכר בחוויותיו הקשות מנשוא ולהתייפח כמו ילד. ספר זה הוא הפרי שצמח מפריצת הדרך הרגשית שלו באותו המפגש. סולי ירש בלי ספק את כישרון הסיפור מאביו, והסיפור שהוא מגולל כאן בחיות רבה, השזור תיאורים קשים, נקרא בנשימה עצורה ובלב נשבר.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
מאת: עדה שיין
תיאור: המאמר מתמקד בדמותו של ד"ר זלמן גרינברג, הראשון שנבחר לעמוד בראש הוועד המרכזי של היהודים המשוחררים בבוואריה, אשר כיהן בתפקיד מיולי 1945 עד יוני 1946. העיון בדמותו מבקש להעניק לו את המקום ההיסטורי הראוי ותורם להבנתנו בדבר כוחם של יחידים להיות למנהיגים בשעת משבר.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
מאת: שאול זיידה
תיאור: בעיניים דומעות הסבירה לי דודתי פּוֹלֶט כי באה לבקרני כדי להביא לי את האופניים שאבי נתן לי במתנה לפני שנשלח לדרנסי. היא ניסתה להסביר לי שאמי מסתתרת עם אחותי בצריף בלב יער, שהיא לא נטשה אותי, שאין לה אפשרות לעמוד איתי קשר אבל שהיא אוהבת אותי בכל מאודה, כמו תמיד. היא הוסיפה שעלי להמשיך להישמע לבני משפחת רישאר, וברגע שתיגמר המלחמה תבוא אמי לקחת אותי. בעוד דודתי ממשיכה לדבר, הרגשתי שפניהם של אבי, אמי, אחותי התעמעמו כבתוך ענן שהקשה עלי להבחין בקווים ובתווים שאפיינו כל אחד ואחת מהם. אישיותם היא שנחרטה עמוק בזיכרוני. ביולי 1942 הצליחו שארל זיידה בן השמונה, אחותו אנט בת החודשיים ואמם להימלט ברגע האחרון ממצוד אצטדיון החורף בפריז. באמצעות רשת אנשי מחתרת נשלח שארל לפּאסֶה לָה קוֹנסֶפּסיוֹן, כפר קטן בנורמנדי. שם הוא נאסף לבית משפחת רישאר, איכרים מלאי שמחת חיים שהסתירו עוד ילדים יהודים. בני משפחת רישאר, זוג הורים ובתם מדלן, גידלו את הילדים בחיק המשפחה במשך כשנתיים, והם אף למדו בבית הספר המקומי בזכות שיתוף הפעולה הראוי לציון של כלל תושבי הכפר. שארל חי באווירה פסטורלית, גילה את הנאות הטבע ושכח את החרדה הקשורה להיעדר חדשות מבני משפחתו. רק עם שובו לפריז בספטמבר 1944 נודע לשארל על השואה דרך קורותיהם של שני דודיו: האחד היה שבוי בגרמניה והאחר ניצל ממחנות ההשמדה. כעבור זמן גילה שאביו נספה באושוויץ. שארל משתף את הקוראים בחוויותיו המטלטלות בתור קורבן למלחמה שאת מהותה לא הבין, ונגד כל הסיכויים, הילד הקטן והשברירי היה למדען וליזם מצליח. מציליו, בני משפחת רישאר, הוכרו כחסידי אומות העולם ביד ושם, וב־ 2007 קיבלו אות הוקרה רשמי מהאומה הצרפתית בפנתיאון של פריז. דרך סיפורה של משפחת רישאר המופתית משתקפת גבורתם של חסידי אומות העולם בשעתה האפלה של האנושות.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
מאת: חיה אלבאום-דורמבוס
תיאור: יש ימים בלי שם. ימים שאינם דומים לשום דבר, שאי־אפשר למדוד. רק בחלוף הזמן קל יותר לחשוב עליהם ואולי גם לדבר. אך הזמן לא ימחה לעולם את החוויות הכואבות שנגזרו עלי. תמרה, בתם הפעוטה של חיה וישראל דוֹרֶמבּוּס, וסבתה שרה אלבאום נלכדו בימי הגירוש הגדול מגטו ורשה בקיץ 1942 . שוטר יהודי שהכירו בני הזוג הציע להם אפשרות לחלץ את תמרה, אבל הם לא מצאו בליבם להיענות לדרישתו שיסגירו יהודי אחר תחתיה – ותמרה ושרה שולחו לטרבלינקה. בו ביום הצליחה חיה לצאת מן הגטו וזמן קצר לאחר מכן הצטרף אליה ישראל. לעזרתם נחלצו ידידם הפולני סטאך קוּכַרסקי, אשתו פרַניה, אחיו פרָנֶק, אחותם זוֹשקה ובני ביתם. בזכות נחישותה של חיה נחלצו גם אביו ואחותו של ישראל מן הגטו. חיה וישראל פתחו בחיים בזהות בדויה בצד הארי של ורשה, ואהבתם זה לזה העניקה להם כוחות לשרוד ולדבוק בחיים. בזכות תושייתה ואומץ ליבה המפעימים נחלצה חיה ממצבים מסוכנים, והאיום התמידי על חייה לא מנע ממנה להושיט עזרה לבת דודתה אסתר וליהודים אחרים שפגשה בדרכה. בני הזוג אף סייעו בהפצת עלונים מחתרתיים. מן הצד הארי הייתה חיה עדה באפריל 1943 למרד גטו ורשה, ובלב נשבר כתבה עליו בזיכרונותיה. באותו הזמן כבר נבטו חיים חדשים בתוכה. ביולי 1943 ילדה חיה את בתם מַלגוֹשה, ובאפריל 1944 מתה מַלגוֹשה בנסיבות טרגיות. על־אף אבלם הכבד השתתפו חיה וישראל במרד הפולני בוורשה באוגוסט 1944 . עם כישלון המרד בגזרתם נלכדו והופרדו זה מזה. חיה הצליחה להימלט, אבל לא הצליחה לעלות על עקבותיו של ישראל ונאלצה להתמודד לבדה עם אימת החיים בזהות בדויה בסביבה עוינת ליהודים. לאחר שחרור ורשה סירבה חיה להאמין לעדות שישראל נהרג והמשיכה לייחל לשובו אליה. ואכן, לאחר שבועות ארוכים הופיע ישראל על מפתן ביתה. ב־ 1946 נולדה בתם רות. בספר ימים בלי שם, המבוסס על רשימות שנכתבו עוד בימי השואה, פותחת חיה ביד אמן צוהר אל קורותיה המרתקים וקורעי הלב של אישה, רעיה ואם יהודייה שחייתה בזהות בדויה בוורשה הארית ומוראות חייה לא הכניעו את רוחה.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
מאת: נח ז'לכובר
תיאור: בלא פחות משבעה מחנות ריכוז והשמדה נכלא היהודי הפולני נח )נתן( זֵ 'לֵ כֹובֶ ר בשנות מלחמת העולם השנייה. עם פלישת צבא גרמניה לפולין וכיבוש עיר הבירה חווה נח, איש ורשה, את מדיניות ההדרה והנישול הגרמנית כלפי היהודים. בנובמבר 1940 נכלא עם אשתו בלבינה ובִתו סטֵלה וקרוב ל־500,000 יהודים בתחום גטו ורשה – הגטו הגדול באירופה. האישה והבת אבדו בימי הגירוש הגדול של יהודי ורשה בקיץ 1942, והוא נותר לבדו להתמודד עם איום ההשמדה והרדיפה הנאצית. עם פרוץ מרד גטו ורשה באפריל 1943 הועבר נח ללּוּבלין ונכלא במחנה שדה התעופה הישן ובמחנה הריכוז וההשמדה מיידנק, ובו שהה ארבעה חודשים רוויי ייסורים וסבל. באוגוסט 1943 שולח למחנה אושוויץ ומשם למחנה הלוויין יאווישוביץ, ובמשך יותר מ־16 חודשים הועבד בחפירות וביציקת יסודות למבנים, בהנחת פסי רכבת ובכריית פחם. בינואר ,1945 עם התקרבות כוחות הצבא האדום, פונו אסירי מחנות אושוויץ בצעדת מוות לתחום הרייך הישן. נח ועימו עוד אלפי מפונים הגיעו למחנה הריכוז בוכנוולד העמוס עד אפס מקום אסירים שפונו מן המחנות במזרח. בחודשים האחרונים של המלחמה הועסק בעבודת פרך בתנאי מזג אוויר בלתי אפשריים במחצבות האבן של מחנה הריכוז מיטֶ לּבאּו־דֹורה. בשלהי מרס 1945 שולח בַשֵנית לבוכנוולד, ובמקום הזה זכה לרגע השחרור בידי כוחות צבא ארצות הברית באפריל 1945. בעזרת חוסן רב ותעצומות נפש הצליח נח לעמוד בתלאות עולם המחנות, עבודת הכפייה וצעדות המוות ולשרוד. את חיבורו מלא העוצמה והחיּות על ייסוריו וייסורי אחיו לגורל בשנות המלחמה כתב עוד בשנת 1946, חודשים מספר אחרי ששב לוורשה החרֵבה ונודע לו בוודאות כי משפחתו אבדה. בספר המחנה השביעי שלי, בצד תיאורים מפורטים של ידיעת רעב והמצאת דרכי עינויים ששוביו עינו בהם אותו ואת חבריו, הִ רבה נח לכתוב על מערכת היחסים של האסירים בינם לבין עצמם והדגיש את אובדן התקווה. לצד גילויים של אהדה ועזרה הוא תיאר בעוצמה את הייאוש, את הסבל ואת הכאב שִהקהו את רגשותיהם של האנשים. אחרי המלחמה נשא נח לאישה אתּ פאּולינה, שורדת שואה אף היא, וב־1947 נולדה בִ תם היחידה חנה (אָני). זיכרונותיו רואים אור ביוזמתה של חנה ובתרגומה המשותף לה ולבעלה סטפן ציטרון.
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
מאת: פניה פישר
תיאור: פניה פישר לבית צייקינסקי נולדה ב־ 1901 לערך בעיירה איגנָלינָה, על גבול ליטא וביילורוסיה דאז. בבגרותה התגוררה לא הרחק משם בעיירה סְוויר עם המשפחה שהקימה — בעלה יהודה (יוּדל) פישר, בתם זלָטֶה ובנם משה. פניה הייתה אישה משכילה ומורה במקצועה. עם הכיבוש הנאצי ב־ 1941 זוהתה עם השלטון הסובייטי הקודם בגלל משלח ידה, ועל כן נאלצה לברוח פן תסכן נוכחותה את בני משפחתה. לאחר ימים קשים של נדודים, של חיים בזהות רוסית בדויה ושל עבודת פרך הצליחה פניה לבסוף לברוח ליערות מערב ביילורוסיה ולהצטרף לפרטיזנים, לפלוגת ייצור שנועדה לספק מזון, בגדים ומוצרים אחרים לפרטיזנים הלוחמים. בזמן ששהתה ביער עם הפרטיזנים הגיעה אליה הבשורה המרה כי בני משפחתה נרצחו בגיא ההריגה פּוֹנאר שמדרום לווילנה באפריל 1943 . מהרגע שהדבר נודע לה עד יום מותה לא חדלה פניה להתאבל על קהילתה שנספתה, ובייחוד על בתה ועל בנה. בשנת 1947 , בעת שהותה במחנה עקורים בברלין, החלה פניה להעלות את זיכרונותיה על הכתב. ספרה, שנכתב ביידיש, הודפס במכונת כתיבה והופץ בישראל בעותקים מעטים לחוג המשפחה וליוצאי מולדתה. המחברת הקדישה את מילות הכאב שלה להנצחת הנרצחים. אובדנה, ייסוריה וגעגועיה ניכרים בכתיבתה — הכוללת פרוזה ושירי עדוּת — וניכרת בה גם חשיבות ההנצחה
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
מאת: אלכסנדר ון דר ה וון
תיאור: שרה האשכנזיה מלכת השבתאים הוא מחקר יוצא דופן המביא את סיפורה המרתק של שרה האשכנזיה, מלכתו של המשיח שבתי צבי, ושופך אור על תפקידה בתנועה השבתאית. המחקר מתאר כיצד, בשנים שלפני נישואיה לשבתי צבי, רכשה שרה לא רק מוניטין של פריצות אלא גם כישרון ניכר לשכנע אחרים בכישוריה הדתיים, ובכלל זה טענתה כי היא עתידה להינשא למלך המשיח. בחצר המשיחית של שבתי צבי נקלעה שרה למאבקי כוחות עם נביא התנועה הסגפן נתן העזתי וסירבה להסכין עם התפקיד הכנוע שביקשו לייחס לה, רעיה המשמשת כמטאפורה של השכינה לפי תורת הסוד הקבלית. במקום זאת, ובשידוד מערכות רוחני דרמטי שיהדהד כעבור מאות שנים בהגותם של כותבים, כגון דייוויד יום, לודוויג פויירבך וזיגמונד פרויד, מילאה שרה – כך טוען מחקר מרתק זה – תפקיד מכונן באופייה החתרני, האל-מטאפורי, של התנועה השבתאית המאוחרת.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: ארז כסיף
תיאור: מאמץ אינטלקטואלי-תרבותי עצום הושקע בחידת פיצוח חוטריה ההיסטורײם של היהדות, שלו היו שותפים – להוציא היסטוריונים של היהדות – חוקרים ממנעד דיסציפלינרי רחב וביניהם סוציולוגים, פילוסופים ופסיכולוגים. שערו הראשון של חיבור זה מציע לקורא הצצה ביקורתית בחלק מנכסי צאן הברזל הספרותײם הללו. שערו השני שוזר נרטיב חדשני לענײן מקורותיה של היהדות. הוא מציע להבין את משמעותה ההיסטורית של היהדות כנעוץ בפרקטיקה הפולחנית שלה כעבודת גװיל כדת ספר – ופחות מתוך חומרי המשקע הרעיונײם-תיאולוגײם שסיפקה. על פי הטיעון שעומד במרכז הדברים, יהדות הגװיל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי אחמני(, הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטײם והכלכלײם, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס יותר מאשר בתרבות היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון. שערו השלישי מבקש להציג לקורא חלק מההשלכות ההיסטוריות לטװח הקצר והארוך של דינמיקה היסטורית זו. בטװח הקצר, הוא מציע להבין את ההיסטוריה של תקופת הבית השני לאור התפקיד הכלכלי שמילא בית המקדש, החל מתקופתם של עזרא ונחמיה 'מקדשי הגװיל' ועד החרבתו במרד הגדול. בטװח הארוך, יהדות הגװיל העזראית היא הפיגום ההיסטורי למופעיה של הקנאות הפונדמנטליסטית לצורותיה ביהדות, בנצרות וביתר שאת באסלאם – והיא מבשר חשוב של לאומיות 'הדם והאדמה' על גלגוליה המודרנײם. כמו כן מציג החיבור בפני הקורא העברי את הרעיון, כי יהדות ההלכה היא במידה רבה תגובה להצלחתה הפנונמנלית של הנצרות החל מהמאה השנײה, כך שהאחרונה השפיעה על היהדות לא פחות משהושפעה ממנה.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: יורם יעקבסון
תיאור: The purpose of this book is to arouse the interest of the reader in the great spiritual movements which prevailed in the House of Israel, and even shook it violently from time to time, during the five-hundred years of its recent history, from the expulsion of the Jews from Spain: Lurianic Kabbalah, Shabbatean Messianism, and the Hasidic movement founded by the Baal Shem Tov. These movements are of major importance, not only in the field of abstract contemplation, but also in the arena of historical action. They exercised a decisive influence on the history of the people of Israel during the many generations which have elapsed since the destruction of the great Jewish community in Spain. Their repercussions are still to be discerned even in the last few generations – and in our own age – as we hear their echoes in the controversies which are still raging as to the spiritual character, the aims and the ideals of a nation that is still fighting
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: שולמית וולקוב
תיאור: על ההיסטוריה של גרמניה וגם על ההיסטוריה של יהודיה נכתבו ספרים ומחקרים רבים מספור. אולם באופן מוזר שני התחומים נחקרו כמעט תמיד במנותק זה מזה, כשתי דיסציפלינות נבדלות. פרופ׳ שולמית וולקוב, מחשובי ההיסטוריונים של גרמניה ויהודי גרמניה, מציעה לנו בספר מרתק זה זווית ראייה חדשה ומקורית: זווית הבוחנת את ההיסטוריה הגרמנית ממבט יהודי. וולקוב פורשת את סיפורן של מאתיים וחמישים שנות היסטוריה – החל במשה מנדלסון ומערכת היחסים המורכבת בין ההשכלה היהודית לנאורות הגרמנית באמצע המאה השמונה-עשרה, עבור בתקופות של תקווה והצלחה וזמנים של אפלה וייאוש, וכלה בחיפוש הדרך של הקהילה היהודית בגרמניה המאוחדת של ראשית שנות האלפיים.
כרמל
מאת: יואב אשכנזי
תיאור: כיצד מרגיש ונראה מוות מוחלט של עולמו הפנימי של האדם? על כך משיב ז'אן אמרי – או הנס מאייר בשמו האמיתי – באוסף המאסות הקלאסי שלו, "מעבר לאשמה ולכפרה". אמרי חווה מוות כזה כשנעצר ועונה על ידי הנאצים, ונשלח לאושוויץ'-מונוביץ' שאותו שרד, עד להתאבדותו כעבור כמה עשורים. אמרי חש במוות זה גם בשנים שאחר המלחמה, בעת שהעולם סביבו חיפש דרכים להכחיש את שהוא חווה. ניסיונו האכזרי של אמרי מוביל אותו לנסח ביקורת מוסרית נוקבת כלפי המערב ונכונותו לבגוד באופן מושלם בערכיו, כלומר במסורת צלם האל באדם ובאתיקה המשתמעת ממנה.

הספר שלפניכם מציע קריאה מעמיקה ומרתקת בהגותו של אמרי, ודרכה משרטט את סיבת המוות של הנפש – אובדן יכולת החריגה מהעצמי, אובדך תחושת הנשגב והטרנסצנדנטי. חריגה זו, היפתחות זו של האדם לעולם, היא נשמת אפה של נשמתנו, כך נטען בספר.

בימינו גואה רטוריקה המזכירה את הנאציזם – התייחסויות לקבוצות אתניות או אמוניות כמחלות, חרקים או עכברושים. במיוחד בימינו, ספר זה נכתב בתקווה שיצליח לזרות מעט אור על משמעותם של ביטויים קשים כאלה ועל הסכנה האיומה הגלומה בהם.
כרמל
מאת: ראובן גפני
תיאור: פותח סידור, המבוסס על פרויקט-רשת שבועי אישי של המחבר, הינו מסע בעולמם של סידורי התפילה הארץ-ישראליים בעת החדשה: מסידורים ראשונים שהודפסו בארץ, בשלהי המאה התשע עשרה, ועד לסידורי המאה העשרים ואחת ומאפייניהם הייחודיים.

הספר פותח בסקירה היסטורית על התפתחותם ומשמעותם החברתית והתרבותית של סידורי ארץ ישראל בתקופה האמורה, ובמרכזו כשבעים סקירות קצרות, שבהן מתוארים סיפוריהם וייחודם של הסידורים השונים. הסידורים מוצגים בנימה אישית, תוך התייחסות לדמויותיהם של העורכים ושל המדפיסים; לעיצובם התוכני והגרפי של הסידורים; לנסיבות הזמן והמקום שבו נוצרו; ולמגוון סוגיות נוספות של תכנים, מבנה, קהלי יעד, וכמובן גם אידיאולוגיה ופוליטיקה.

פרקי הספר ערוכים סביב תשעה מקבצים, המאפשרים להעמיק בהכרת התופעות הנדונות, ולהשוות בין קבוצות שונות של סידורים: סידורי היישוב הישן והציבור החרדי; סידורים ספרדיים ומזרחיים; סידורים תימניים אחדים; סידורים בעלי זהות לאומית מוצהרת; סידורים שמקורם בחו"ל ושהועלו ארצה בנסיבות ייחודיות; סידורים המשקפים את סיפוריהם של האישים העומדים מאחוריהם; סידורי נשים ונערות; סידורי תלמידים בבתי הספר; וסידורים המיועדים לקבוצות אוכלוסייה שמחוץ לחברה הדתית.
תבונות
מאת: שלמה זנד
תיאור: ההשתלבות ההולכת וגדלה בין האוכלוסייה הישראלית והאוכלוסייה הפלסטינית נראית היום כבלתי ניתנת להתרה. יותר ויותר אנשי רוח, עיתונאים וסופרים שואלים את עצמם האם הסיסמה "שתי מדינות לשני עמים" עדיין ברת-תוקף ומהי מידת הכנות והיושרה הפוליטית להמשיך ולשאת אותה. מעטים, לעומת זאת, יודעים שרעיונות ביחס לפתרונות דו-לאומיים נולדו כבר עם ראשית הופעתו של החזון הציוני. מאחד-העם עד גרשום שולם, ממרטין בובר עד חנה ארנדט, ולאחרונה ממירון בנבנישתי עד א"ב יהושע, בכל שלב של התפתחותה ונפתוליה של ההגות הפוליטית קמו אנשים שהטילו ספק האם מדינה יהודית קטנה ובלעדית, מנוכרת לסביבתה ומסוגרת מול המזרח הערבי הגדול, מהווה מענה נכון למצוקותיהם של יהודים נרדפים בעידן המודרני. האם מלכתחילה אי-הכללתה של האוכלוסייה הילידית בתמונת העולם העתידית הייתה נבונה דיה? האם ניתן היה אי-פעם להפריד באמת בין שני העמים שהלכו והתהוו תוך קונפליקט אלים וכואב בין הים לירדן? בתקופה הנוכחית הקיום הלא-שוויוני של שני העמים החיים תחת שלטון אחד הוא מציאות המתדרדרת למצב של אפרטהייד. 875.000 הישראלים החיים מעבר ל"קו הירוק" (500.00 בהתנחלויות ו-375.000 במזרח ירושלים) הם בעלי זכויות אזרח מלאות. שכניהם, לעומת זאת, חסרי ריבונות עצמית ונטולי כל הגנה אזרחית ומשפטית. אי-שוויון בסיסי זה המתקיים כבר למעלה מיובל שנים מייצר שוב ושוב אלימות מדממת ועלול להסתיים בקטסטרופה. האם נותר עדיין זמן לשנות את המגמה? האם ישראלים ופלסטינים עשויים יום אחד לחיות בשלום אזרחי ובשוויון פוליטי תחת מסגרת משותפת? בספר מרתק ורב-ערך זה להבנת אפשרות התנהלותנו במרחב מעלה שלמה זנד את הסוגייה שרובנו מעדיפים להתעלם ממנה: היות ולא ניתן לחלק ארץ, האם אין להתחיל צעד אחר צעד, למרות הקשיים והמהמורות, ללמוד להתחלק בריבונות עליה?
רסלינג
מאת: יצחק קשתי
תיאור: המהגרים היהודים להונגריה החל בראשית המאה ה-18 גילו תוך כדי תנועתם לעבר תעסוקות חדשות את מעלותיה של ההשכלה. הקהילות המתארגנות הקימו בתי ספר, רובם במתכונת חדשה. "חוק היהודים" משנת 1840 גרם להזדהות עם הממשל הלאומי הליברלי, ובתי הספר החדשים שיקפו את מגמות הזהות המתגבשות. "תור הזהב" של יהודי הונגריה – בין האמנציפציה (1867) לבין מלחמת העולם הראשונה – נטה לאשש את הציפיות של המעמד הבינוני היהודי שחתר להשתלבות בחברה ובתרבות ההונגרית. בתי הספר היהודיים המודרניים תרמו למהלך זה במידה רבה.

בתי הספר היהודיים המודרניים בהונגריה היו תופעה יוצאת דופן באירופה. ראשיתם ברבע האחרון של המאה ה-18, ולמלוא גיבושם הם הגיעו ברבע האחרון של המאה ה-19; הם התמידו לפעול, אומנם במספר מופחת מאוד, עד 1948. בית הספר העממי הנפוץ היה בתקופה זו שש שנתי. חינוך תיכוני הוענק באירופה, גם בין שתי מלחמות העולם, ללא יותר מ-10% עד 15% מהשנתונים המתאימים. לא כך לגבי תלמידיו של בית הספר העממי היהודי הארבע שנתי. בוגריו ייצגו שיעורי למידה גבוהים ביותר והם התמידו ללמוד במוסדות המשך בהיקף הולך וגדל החל בשנות ה-60 של המאה ה-19. בסוף המאה חלקם של התלמידים היהודים מסך הלומדים באוניברסיטאות שבממלכה הגיע ל-30% (האוכלוסייה היהודית היוותה במועד זה מעט פחות מ-5% מכלל התושבים). ראיית המבוקש כמציאות התגלתה בבתי הספר העממיים היהודיים לאחר מלחמת העולם הראשונה. רוח הלאומיות (ההונגרית) השתמרה בהם גם כאשר היהודים, כפרטים וככלל, נהפכו במולדתם ל"אחר": תחילה הדחוי, אחר כך המנושל ובסוף ההולך ומושמד. רובם של בתי הספר העממיים היהודיים לא נפתחו מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה. בתי הספר המעטים שחזרו לפעול בערי השדה, בדומה לעיר הבירה, נסגרו או הולאמו בקיץ 1948.
רסלינג
מאת: אהרון גוניק
תיאור: על אף האמור, אנחנו אוהבים את המדינה,
אך מאוד מודאגים מעתידה ומעתיד ילדינו.
יש לנו ארץ נהדרת,
אך איכות סביבה, תחבורה והתנהלות של עולם שלישי.
יש לנו כלכלה חזקה,
אך הדיור לא בר השגה, ויוקר המחיה ושירותי האזרח בתחתית הסולם.
יש לנו מודיעין והצבא החזק באזור
אך תושבי ירושלים ועוטף עזה חיים תחת טרור ובגליל והנגב אין משילות.
נותרה לנו מדינת תל אביב המפוקקת והמוגנת על ידי כיפות ברזל.
יש לנו בית משפט בעל מוניטין עולמי
אך ראש הממשלה ושריו רודפים אותו ומאיימים לנתץ את יסודותיו.
קרה לנו נס בקנה מידה עולמי של קיבוץ גלויות,
אך הממשל מעודד ליבוי שסעים בין-עדתיים ומוסדיים
המפרקים את חוסנה של החברה ואת עתידה של המדינה.
הרעיון הציוני היה חילוני ביסודו,
אך הציונות לאחרונה עוברת תהליך מואץ של גזענות ומשיחיות.

פרופ’ גוניק ניהל לאורך 30 שנה מפעלי תעשייה וחברות הנדסה בארץ ובחו”ל. ניהל את פרויקט השיקום באזור התעשייה רמת חובב. התמחה בתחומי חקר ביצועים, לוגיסטיקה, תעבורה, אנרגיה ואיכות סביבה. בוגר הטכניון, לימד באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת ספיר. פרסם יותר מ-40 מאמרים מדעיים וכתב שמונה ספרים, שניים מהם, בשפה האנגלית, היו לרבי מכר באמזון.
ספרי ניב
מאת: דן לאור
תיאור: קשה ונפתלת הייתה דרך חייו של המשורר דוד פוגל: בצעירותו הסתכן וחצה את גבול רוסיה הצארית ואוסטרו־הונגריה כדי להגיע לעיר הבירה וינה, שאותה בחר לאמץ כביתו. בשלב מאוחר יותר נטש את וינה והגיע לפריז, ואז גמלה בליבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל. הניסיון לא עלה יפה, והוא חזר לאירופה – תחילה לברלין, אחרי כן לפריז. בימי מלחמת העולם השנייה נלכד פוגל בידי הגסטאפו בעיר קטנה בצרפת, הועבר למחנה דראנסי שליד פריז, ומשם נשלח למותו במחנה ההשמדה אושוויץ.

פוגל סבל תדיר מחוסר פרנסה עד כדי עוני ממש, ממחלות שפקדו אותו ואת משפחתו, מהיעדר הכרה מספקת בהישגיו כסופר וגם מרדיפה בשל היותו "נתין זר". זה היה הרקע לכליאתו במחנות ריכוז הן בידי האוסטרים והן בידי הצרפתים.

ספר זה מגולל את סיפור חייו של דוד פוגל, ובתוך כך מפגיש אותנו עם יצירותיו המופלאות, בשירה ובפרוזה - ובכללן לפני השער האפל, חיי נישואים, לעבר הדממה ורומן וינאי. כמה מן היצירות האלה פורסמו בחייו, ואחרות – רק לאחר מותו, ובהן פוגל מתגלה כסופר חדשן ופורץ דרך, שהשכיל להוליך את שפת השירה העברית ואת הסיפור העברי בנתיבים שלא נודעו קודם לכן. מי שהיטיב להבחין בשיעור קומתו של פוגל ובייחודו הספרותי היה המשורר נתן זך, שבמאמר מכונן שפרסם על אודותיו בשנת 1954 חילץ אותו מן השכחה והתניע תהליך ששינה את מעמדו מסופר שולי יחסית בספרות העברית שבין המלחמות לדמות מרכזית, מרתקת ומתסיסה בסצנה הספרותית העכשווית.
עם עובד
מאת: אהרן הורביץ
תיאור: ראשיתה של ירושלים בגבעה זו. לרגלי הגבעה, משני עבריה, אפיקי נחל קדרון והגיא המרכזי, ומצפון לה נישא הר המוריה. כאן נוסדה עיר כבר בתקופה הכנענית התיכונה (1800 לפנה"ס).  לפני כשלושת אלפים שנים נוצר קשר הרה גורל בין דוד המלך לירושלים עירו. דוד בן ישי, רועה צאן מבית לחם שהיה למלך ישראל, כבש את העיר היבוסית הקטנה והפך אותה לבירת ממלכתו.

מסע אל עיר-דוד, הגרעין הקדום של ירושלים, הוא מסע אל הראשית. בסדרת אירועים מכוננים שהתרחשו כאן, הפכה עיר-דוד למרכז המדיני והרוחני של עם ישראל. בעיר-דוד התאחדו שבטי ישראל לעם, בחצרותיה ובסמטאותיה נכתבו רבים מספרי התנ“ך ובהשראת נביאיה נפוצו בעולם האמונה באל אחד וערכי הצדק והמוסר.

עיר-דוד - המקום בו הכול התחיל.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: ספר מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה ה,22- עשיר וגדוש כבכל שנה במידע מחקרי, פרי עטם של חופרי עיר דוד, כמו גם בניתוח רב-ממדי של המידע הרב שהצטבר עם השנים על תולדותיה של ירושלים הקדומה. הכנס ה22- כמו גם ספר הכנס מוקדשים לאירוע חגיגי במיוחד, והוא צאתו לאור של הכרך הראשון של הדו"ח הסופי של חפירות משלחת רייך ושוקרון בעיר דוד, אירוע שלו חיכו רבים הן בעולם המחקר והן בקהל הרחב של חובבי ידיעת הארץ, מורי הדרך ועוד. קשה להפריז בחשיבותו  של דו"ח זה המסכם את עבודתה של משלחת ששינתה את הבנתנו את תולדותיה של עיר דוד במובנים כה רבים.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בספר שלפנינו, שבו מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה18- חברו טובי הארכיאולוגים וההיסטוריונים העוסקים בחקר עיר דוד ובסוגיות המשיקות לה מן הארץ ומן העולם.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בכרך זה מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה-21.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: כרך מאמרים זה מלווה את הכנס השלושה עשר למחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה. המאמרים המתפרסמים בו מייצגים נוסחים מורחבים של ההרצאות שנישאו בכנס.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: הכרך הנוכחי פותח את העשור השני של מחקרי ירושלים הקדומה. בכרך זה קבוצת מאמרים היסטוריים-תימאטיים וקבוצת מאמרים המתמקדת בחידושי החפירות בעיר דוד בשנה האחרונה.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: אייל מירון
תיאור: בכרך זה מתפרסמים המאמרים שמתבססים על ההרצאות שנישאו בכנס ה-20. דומה שנושא אחד בולט מעל הכל מבחינת העניין המדעי שהוא מעורר: סוגיית המאה ה10-לפסה"נ וימי הממלכה המאוחדת.

השנה באופן חריג  כרך המאמרים מכיל גם למאמרים שלא לוו בהרצאות בכנס, מתוך הכרה בכך שהיקפו של הכנס אינו מאפשר לכלול נושאים מענינים רבים שמתחדשים במחקר וראויים לפרסום ראשוני.
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים
מאת: יוסף פטריך, אורה לימור, הלל ניומן
תיאור: בשלהי העת העתיקה (המאות הרביעית–השביעית לסה"נ) הפכה ארץ־ישראל מפרובינקיה חסרת חשיבות מיוחדת בספר האימפריה הרומית לארץ הקודש הנתונה לשלטון קיסרים נוצרים שבירתם אינה עוד רומא אלא ביזנטיון, ששמה הוסב לקונסטנטינופוליס. הייתה זו התקופה המאוכלסת ביותר בתולדות הארץ עד המאה העשרים, תקופה של שגשוג כלכלי ופריחה תרבותית שהותירה חותם עמוק על נוף הארץ. עדים לכך השרידים הרבים של מבני קודש וחול מפוארים של מגוון הקהילות הדתיות שישבו בארץ – נוצרים, שומרונים ויהודים: בתי כנסת וכנסיות, מנזרים, ארמונות ממשל ובתי מגורים. הייתה זו גם תקופה של יצירה תרבותית ענפה ומורשת דתית שהטביעה את חותמה למשך מאות שנים. לצד אוצרות התרבות החומרית נותרו מתקופה זו חיבורים כתובים רבים, מסוגות שונות ובכמה שפות: עברית, ארמית, יוונית, לטינית, סורית, ארמנית וגאורגית. תקופה זו הותירה לנו ספרות יהודית חשובה ובכלל זה התלמוד הירושלמי, מדרשים ופיוטים. היא גם הותירה לנו ספרות נוצרית בתחומים רבים: היסטוריוגרפיה, הגיוגרפיה, ליטורגיה, תאולוגיה ועוד. מלומדים גדולים – יהודים, נוצרים ופגאנים – פעלו בקיסריה, בטבריה, בירושלים, בבית לחם, בעזה ובמקומות אחרים. הארץ הייתה אבן שואבת לנוסעים ומבקרים – מרכז עלייה לרגל ומפגש תרבויות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסף פטריך, אורה לימור, הלל ניומן
תיאור: בשלהי העת העתיקה (המאות הרביעית–השביעית לסה"נ) הפכה ארץ־ישראל מפרובינקיה חסרת חשיבות מיוחדת בספר האימפריה הרומית לארץ הקודש הנתונה לשלטון קיסרים נוצרים שבירתם אינה עוד רומא אלא ביזנטיון, ששמה הוסב לקונסטנטינופוליס. הייתה זו התקופה המאוכלסת ביותר בתולדות הארץ עד המאה העשרים, תקופה של שגשוג כלכלי ופריחה תרבותית שהותירה חותם עמוק על נוף הארץ. עדים לכך השרידים הרבים של מבני קודש וחול מפוארים של מגוון הקהילות הדתיות שישבו בארץ – נוצרים, שומרונים ויהודים: בתי כנסת וכנסיות, מנזרים, ארמונות ממשל ובתי מגורים. הייתה זו גם תקופה של יצירה תרבותית ענפה ומורשת דתית שהטביעה את חותמה למשך מאות שנים. לצד אוצרות התרבות החומרית נותרו מתקופה זו חיבורים כתובים רבים, מסוגות שונות ובכמה שפות: עברית, ארמית, יוונית, לטינית, סורית, ארמנית וגאורגית. תקופה זו הותירה לנו ספרות יהודית חשובה ובכלל זה התלמוד הירושלמי, מדרשים ופיוטים. היא גם הותירה לנו ספרות נוצרית בתחומים רבים: היסטוריוגרפיה, הגיוגרפיה, ליטורגיה, תאולוגיה ועוד. מלומדים גדולים – יהודים, נוצרים ופגאנים – פעלו בקיסריה, בטבריה, בירושלים, בבית לחם, בעזה ובמקומות אחרים. הארץ הייתה אבן שואבת לנוסעים ומבקרים – מרכז עלייה לרגל ומפגש תרבויות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דורון רוזן
תיאור: ספר זה עוסק בהתגייסותה של חברת "סולל בונה" במלחמת העצמאות לסייע ל"הגנה" ולצה"ל ולמוסדות ההנהגה הלאומיים בביצוע של מפעלי חירום, שהיו בעלי חשיבות קריטית-קיומית ליישוב היהודי הגדול בירושלים, אשר היה נתון במצור ובניתוק בפרק זמן קריטי של המלחמה. כמו כן, הספר עוסק במעורבותו של "סולל בונה" בפעולות לחיזוק יכולות העמידה והלחימה של ה"הגנה" וצה"ל ולבניית יחידותיהם. בעשותו זאת, בוחן הספר גם את ההשפעה שהייתה לפעולות אלו על יכולתו של היישוב בירושלים לעמוד במצור הממושך ואת ההשפעה שהייתה להן על בניית יחידותיו של צה"ל ויכולתו להשיג הכרעה במלחמה. הספר מתאר את השתתפותו של "סולל בונה" בהכשרת "דרך בורמה". דרך זו עקפה את הכביש הישן לירושלים בקטע שבין לטרון לשער הגיא, ושימשה להעברת מזון, תרופות, דלק ונשק מאזורי המרכז והשפלה לעיר המנותקת. הספר אף מציג את התפקיד המרכזי שמילא "סולל בונה" בסלילת "כביש הגבורה", שהחליף במהלך המלחמה את "דרך בורמה" ואת הכביש הישן לירושלים, והיה לנתיב אספקה ועורק תחבורה יחיד וקבוע ממישור החוף והשפלה לירושלים. הוא אף מפרט את פעולותיו של "סולל בונה" בהתקנת קו המים הזמני והחלופי לירושלים. קו זה החליף את קו המים הישן לעיר, שהשביתו הערבים את פעולתו ובעיקר הציל את ירושלים היהודית ותושביה מהגעה למצוקת מים ואף לסכנת צימאון. נוסף על כך, הספר מתאר את תרומת "סולל בונה" למבצעי הובלת המזון לירושלים הנצורה והמנותקת, את השתתפותו בדרכים שונות בייצור המלחמתי, את הסיוע המגוון שהושיט לפעולות הרכש המלחמתי בחו"ל ובארץ ואת סיועו בהקמת מנחתי חירום ובסיסי אוויר לטייסות ולמטוסי חיל האוויר. הספר אף דן בסיבות שהביאו לגיוסו ולהירתמותו של "סולל בונה" לסייע למוסדות הלאומיים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורי יזהר
תיאור: הספר מספר את תולדות תנועת הקיבוץ המאוחד בתקופה שמקום המדינה ועד אורי יזהר הקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת ב־ 1980 . בתקופה זו עבר הקיבוץ המאוחד פילוג קשה ב־ 1951 וקיבוציו הצעירים סבלו מעזיבות רבות שהעמידו בסימן שאלה את קיומם של חלק מקיבוצים אלה. מתנועה אקטיביסטית שהובילה את התהליך ההתיישבותי בתקופת היישוב והייתה כוח חשוב בבניית כוח המגן העברי, נעשתה בעקבות האירועים האלה לתנועה שנאבקת על הישרדותה תוך שמירה על עקרונותיה ובראשם שוויון, שיתוף ועבוד  עצמית. במאבק זה לא עמדו לקיבוץ המאוחד כוחותיו והוא סיים את קיומו העצמאי ב־ 1980.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: בן הכט
תיאור: "זה שלוש שנים אני מחכה לרגע זה כדי להביא לדין ולשפוך את ביזיון הציבור על רודף קריירה זה, הנהנה ממעשי השוד והרצח של היטלר. על יסוד תחבולותיו הפליליות ובגלל שיתוף פעולה עם הנאצים, אני רואה אותו כרוצח בעקיפין של אחיי היקרים." האשמה זו, אשר פורסמה ע"י יהודי זקן ואלמוני בעלון מס' 51, הציתו את המשפט הדרמטי בתולדות מדינת ישראל. זהו סיפור שהחל בתביעת דיבה של מדינת ישראל נגד מלכיאל גרינוולד - קשיש שאיבד את משפחתו בשואה - והפכה, בזכות סניגור אמיץ אחד, לכתב אישום כואב וחותך נגד ההנהגה הציונית בארץ ובעולם, שהעדיפה לשמור על מעמדה ועל קשריה הטובים עם הבריטים על פני הצלת היהודים המובלים למשרפות. זהו סיפורו המדהים של ישראל רודולף קסטנר, מנהיג ציוני שנשבה בקסמו של אייכמן והפך לחוליה מרכזית בהשמדת שמונה מאות אלף יהודי הונגריה ולסניגורם של מנהיגי הנאצים. ביצירה קלאסית זו, מחזיר אותנו הכט בזמן לעלילה הנשכחת שהסעירה את המדינה הצעירה, הפילה את ממשלתו של בן גוריון וחוללה מחלוקת שלא נפתרה עד עצם היום הזה על אחריותנו לגורל העם היהודי. בלהט מוסרי ובכשרון סיפורי נדיר מחזיר אותנו בן הכט למשפט דרך קטעים מתוך הפרוטוקול, נאומים ועדויות מטלטלות וקשות מנשוא, עדויות אשר משרטטות דיוקן מזוויע של דמותם של קסטנר - ושולחיו. מה עשה קסטנר במלון הנאצי בוינה בשנת 1944, בשעה שיהודי בודפשט נשלחו לאושוויץ?
מי הסגיר את השליח יואל ברנד לבריטים, כאשר ניסה לנהל משא ומתן על הצלת יהדות הונגריה?
מה כתב אדולף אייכמן על קסטנר באוטוביוגרפיה שלו?
מדוע העיד קסטנר במשפטי נירנברג לטובת הבכיר הנאצי קורט בכר ש"הציל את יהודי בודפשט", למרות שהיה אחראי להשמדתם?
מדוע לא השתתף קסטנר במאמצי הצלתה של חנה סנש מהשבי ההונגרי?
הוצאת סלע מאיר
מאת: שלמה זנד
תיאור: מהו עם ומתי הוא הופך ללאום? האם הוא "גזע", "אתנוס", או קבוצה אנושית בעלת רקע תרבותי-לשוני ותו לא? מדוע לאומים תובעים ריבונות על עצמם? ולשם מה הם נזקקים תכופות לדימויים המורים על מקור קדום ומשותף? מתהיות תיאורטיות אלה ואחרות עולות ומתפרצות סוגיות אשר עשויות לערער זהויות פריכות ומחוזות זיכרון מורשים גם במקומותינו. מתי נוצר העם היהודי? במעמד מתן תורה בסיני? בכיבושי כנען? או שמא בקולמוסם של היסטוריונים יהודים מן המאה ה-19, אשר בדומה לחוקרי עבר בני תרבויות אחרות המציאו עמים מדומיינים על מנת ליצור ולייצב אומות עתידיות? באיזו תקופה הועבר התנ"ך ממדף הספרים התיאולוגי-דתי למדף ההיסטורי-לאומי? האם תושבי יהודה הוגלו עם חורבן המקדש השני בשנת 70 לספירה או האם היה זה מיתוס נוצרי שהתגלגל למסורת היהודית ושועתק ממנה בעוצמה לרעיון הציוני? ואם יושבי הארץ לא הוגלו, אזי מה עלה בגורלם? באיזה אל האמינו שליטי ונתיני ממלכת חִמְיַר החזקה ששכנה באזור תימן של היום? מי הייתה דהיה אל-כהינה הנועזת אשר חלשה על שבטים בֶרבֶּרים בצפון אפריקה? האם אימפריית הכוזרים המסתורית אכן התייהדה? וכיצד אירע שבמזרח אירופה התהוותה אוכלוסייה עצומה אשר חבקה על סף העת המודרנית את מרבית המאמינים היהודים בעולם? כלום היהודים הם "עם-גזע" בעל גֶּן ייחודי? האין זה סביר יותר להניח כי לזהות הקולקטיבית אין זיכרון עממי אחיד דיו ולכן היא נזקקת לתימוכין בביולוגיה? מה מסתתר מאחורי המושג "מדינת העם היהודי" ומדוע ישות זו לא נעשתה עד כה לרפובליקה ישראלית? בספרו החדש והמרתק מתי ואיך הומצא העם היהודי נטל על עצמו ההיסטוריון שלמה זנד לנסות ולהתמודד עם שאלות אשר עדיין נתפסות בחברה הישראלית כטאבו, שאלות "רגישות" הכרוכות הן במוצא היהודים והן במעמדם האזרחי של הישראלים. צלילתו לעומקי "הזמן הארוך" בתולדותיהם של הראשונים וביקורת פוליטיקת הזהויות של האחרונים הן מקוריות ונועזות. קרוב לוודאי שהן תעוררנה סקרנות ואף פולמוס ומחלוקת.
רסלינג
מאת: דוד דוכן
תיאור: מלחמות ההווה בעידן הפוסטמודרני מתאפיינות בלחימה של מדינות דמוקרטיות-ליברליות בישויות תת-מדינתיות (ארגוני טרור וגרילה) – אלה מלחמות שאינן מוכרעות. חרף העובדה שבין הצדדים הלוחמים שוררת א-סימטריה מובהקת לטובת הצבאות המדינתיים בכל פרמטר (אמצעי לחימה, טכנולוגיה, איכות כוח אדם ומשאבים כלכליים), אזי צבאות אלה מגלים חוסר אפקטיביות בלחימה, אי-עמידה ביעדים שהוכתבו להם על ידי הדרג המדיני.

באמצעות ניתוח קרבות שנבחרו בקפידה, אשר משקפים את המציאות בשדה הקרב האורבני בעת הזאת, מעניק ספר זה לקורא הסברים מעמיקים המלמדים מדוע כושלים הצבאות המדינתיים בלחימתם בשחקנים התת-מדינתיים, למרות עליונותם הצבאית הברורה. הלחימה אינה מוכרעת – על פי השיח הפוסטמודרני כל צד בלחימה מכריז על ניצחון צבאי.

ספר זה עשוי להבהיר לקורא הישראלי מדוע צה"ל ומדינת ישראל יתמודדו בסבבי לחימה נוספים מול חמאס וחזבאללה, במחירים אנושיים כואבים. השיח הפוסטמודרני בהקשר זה, הכולל חוסר רצון לשלם את מחירי המלחמה ורגישות יתר לנפגעים מהצד המדינתי, לצד העדר החלטה מדינית להכריע את היריב, הוא חלק ממארג רחב של נסיבות ומאפיינים הגורמים לחוסר אפקטיביות בלחימה.
רסלינג
מאת: אפרים יעקב
תיאור: אלגדס, מחוז, כפר משפחה ואיש בתימן מאת ד"ר אפרים יעקב מנוחת כבוד (נפטר 2015) הינו פרק בהיסטוריה של דרום תימן. זהו נדבך נוסף חשוב ומרכזי בבניית מסד נתונים לחקר יהדות דרום תימן המבוסס כולו על עבודת שדה, היסטוריה שבעל פה, והוא אינו נשען על חומר כתוב כלשהו. ספר ייחודי זה, פרי עמל רב של איסוף וליקוט, הוא מסמך נדיר לקורותיה של משפחה כפרית אמידה ובעלת השפעה מן הכפר אלגדס – מכפריה הּחשובים של דרום תימן.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אדוארד רייכר
תיאור: ד"ר אדוארד רייכר ואשתו העדינה פולה, צופים בקרב אווירי מחלון הווילה שלהם סמוך ללודג'. הם רואים כיצד תוקפים המטוסים הגרמניים וכיצד אש ההפצצות מאירה את בוקר ה-1 בספטמבר 1939. אותו יום מתחילה מסכת הייסורים של הזוג ובתם בת השלוש. משפחה יהודית קטנה בפולין הכבושה.

בלשון נקייה ומרתקת, מספר ביומנו ד"ר רייכר, רופא עור ידוע בפולין, על המלחמה ועל העול שנשא כיהודי וכרופא האמון על הצלת חייהם של אחרים, יהודים ולא יהודים, חפים מפשע ופושעי מלחמה. היותו רופא נודע ואדם מוכר בעירו מפגיש אותו עם דמויות מפתח כמו רומקובסקי – "המלך היהודי" וראש היודנראט בגטו לודג', עם רופאים כמותו שהפנו אליו את גבם בשעת סכנה, ועם בכירים נאצים המשתמשים בו כראות עיניהם.

בגלל רומקובסקי המתעלל ברייכר באופן אישי ומבקש את מותו, המשפחה נאלצת לברוח מלודג'. כך הם מוצאים עצמם בגטו ורשה על כל נוראותיו. תוך כדי ניסיונות נואשים לחמוק מפני הגירוש למחנות ההשמדה על ידי הגרמנים, מנסה ד"ר רייכר להציל חיים של אחרים ונאלץ לטפל גם בבכירי הנאצים כמו הרמן הֶפלֶה, מאדריכלי מבצע ריינהרד שהוביל לרציחתם של כשני מיליון יהודים.

בספר זה תהפוכות הימים והשנים חולפות מול עינינו בגלגל קליידוסקופ המייצר תמונות אימה והחלטות בלתי אפשריות שאין בהן מרווח נשימה. זו עדות ממקור ראשון על מלחמה שבה מתגלים מעשי האדם במלוא אכזריותם, אך גם אצילות נפשם של מעטים שבחרו לפעול אחרת במטרה להציל חיים, מתוך מודעות מלאה לעינויים ולמוות הצפויים להם. הם עשו זאת כי כך ראו את תפקידם כבני אנוש, ביניהם הנסיכה ווֹרוניֶיצקה, רוזה הזונה וסרגיוש בעל הנפש הטרופה... אנשים שפשוט לא ידעו אפשרות אחרת.

איך הם שרדו? זו השאלה שכל מי שלא היה שם, שואל בכל פעם מחדש. איך להישאר בחיים כנגד כל הסיכויים? כיצד לשמור על האנושי שבנו במצבים בלתי אנושיים? בספר זה, נמצאת תשובתו של אדם שעשה זאת.

לאורו הבוהק של היום מבוסס על יומן שנכתב במהלך מלחמת העולם השנייה בידי ד"ר אדוארד רייכר. היומן המקורי אבד במהלך התקוממות גטו ורשה ב־1944 ושוחזר בידי רייכר לאחר המלחמה. הספר התפרסם לראשונה בפולין ב־1989, לאחר מכן בצרפתית ובאנגלית וכעת לראשונה, גם בעברית.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: ליאה גארט
תיאור: זהו סיפורה המדהים של פלגה X – חיילי הקומנדו היהודים במלחמת העולם השנייה שלחמו ביחידה הסודית ביותר בכוחות המיוחדים של בריטניה, אשר סיפורם לא נודע עד היום יוני 1942. צלו של הרייך השלישי מוטל על יבשת אירופה. בייאושם, וינסטון צ'רצ'יל וראש מטה ההגנה שלו מגבשים תוכנית יוצאת דופן: יחידת קומנדו חדשה שתהיה מורכבת מפליטים יהודים שנמלטו לבריטניה. המתנדבים הם אנשים בעלי רקע מגוון – אינטלקטואלים, אמנים וספורטאים, רובם מגרמניה ומאוסטריה. באנגליה, רבים מהם נעצרו בשל היותם "זרים ממדינות אויב", לאחר שאיבדו את משפחותיהם, את בתיהם ולמעשה את כל עולמם. הם יעשו כל שביכולתם כדי להביס את הנאצים. חברי היחידה עוברים אימונים בלחימה ובריגול נגדי, והיחידה שלהם נודעת בשם "פלגה X". יש המכנים אותה בפשטות "יחידת התאבדות". ליאה גארט נסמכת על מחקר מעמיק, הכולל ראיונות עם חברי היחידה האחרונים שעודם בחיים, ועוקבת בספרה אחר חבורת הלוחמים בדרכם מגרמניה לאנגליה ובחזרה – דרך שעוברת במחנות מעצר בריטיים, בחופי נורמנדי, בשדות הקרב של איטליה והולנד, ובנוף המסויט של מחנה הריכוז טרזיינשטט – המקום שבו התרחש אחד מסיפורי ההצלה הדרמטיים ביותר של המלחמה. יחידה X מגולל לראשונה את הסיפור המדהים של יחידת הלוחמים הזאת ושל המכות המכריעות שהיא הנחיתה על ראשיהם של הנאצים.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: לין שלר, איתמר דובינסקי
תיאור: דיפלומטים ונציגים ישראלים רבים החלו להגיע לאפריקה בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, עם ראשית השחרור של מדינות היבשת מהכיבוש הקולוניאלי, בעקבות השאיפה של ישראל לאזן את היחסים עם שכנותיה במזרח התיכון באמצעות כינון בריתות חדשות עם המדינות המשוחררות. מנגד, שיקולים אידיאולוגיים ומעשיים הניעו גורמים אפריקאיים שונים לבקש סיוע מישראל בתהליך הדה-קולוניזציה. אולם המצב היה דינמי, ולעתים הצרכים והאג'נדות השתנו. הישראלים האמינו כי מאמציהם האדירים ברחבי היבשת יגנו עליהם מפני ההשלכות הדיפלומטיות של הסכסוך במזרח התיכון, אך משאלה זו נכזבה לאחר מלחמת 1973, כאשר כמעט כל מדינות אפריקה ניתקו את קשריהן איתם. ניתוק היחסים היה נרחב ומהיר, וסיים בפתאומיות את "תור הזהב" הישראלי-אפריקאי. רק בסוף המאה העשרים החלו היחסים הדיפלומטיים עם חלק ממדינות אפריקה להתחדש בהדרגה. הספר לבטים פוסטקולוניאליים עוסק ביחסים המשתנים והמורכבים בין ישראל למדינות אפריקה מסוף שנות החמישים ועד לראשית המאה העשרים ואחת. פרקיו מעמיקים מעבר להכללות כלל-יבשתיות, תוך בחינת התפתחות הקשרים בזירות מקומיות שונות וניתוח יעדיה של ישראל בכל הקשר פוסטקולוניאלי, כמו גם ההשתלשלות הייחודית של יחסיה עם כל מדינה. מרבית פרקי הספר מתמקדים ב"תור הזהב" שקדם לניתוק היחסים ב-1973, ועוסקים בסוגיות של פיתוח ובניין אומה תוך בחינת הקשרים עם גאנה, מאלי, צ'אד, דרום סודאן, ניגריה, קניה, סיירה ליאון, זמביה ועוד. פרקים אחרים עוסקים ביחסיה של ישראל עם דרום אפריקה במהלך משטר האפרטהייד ולקראת סופו, ובהשפעותיה של המדיניות הישראלית כלפי אפריקה והאפריקאים על מבקשי מקלט שגורשו לדרום סודאן. קיבוצם של כל אלה יחדיו חושף מגוון נקודות מבט ותובנות מרתקות לגבי תולדות היחסים בין ישראל ומדינות אפריקה כצומת של מדיניות, אידיאולוגיה, כלכלה ותרבות. הספר מבהיר שבחקר קשרי ישראל-אפריקה, עלינו לחתור לחשיפת המורכבויות והניואנסים, השאיפות הגדולות והאכזבות המרות שעיצבו את היחסים לאורך זמן.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: שמחה גתהון, תמר גרדן
תיאור: בֵּתֶּה ישראל הוא שמה ההיסטורי של קהילת יהודי אתיופיה, שנותקה מעם ישראל למשך כ־2,000 שנה. הספר שלפנינו לוקח את הקורא למסע בזמן מראשית התיישבותה של קהילה זו באתיופיה ועד לעלייתה לארץ, ומבקש לגשר על הפער שבין ההיסטוריה והתרבות העשירות שלה ובין הידע המועט עליה בקרב הציבור הישראלי.

ספר זה הוא הראשון בסדרת "עיונים בתולדות בֵּתֶּה ישראל", שנועדה להציג את מורשת הקהילה על היבטיה השונים ולשלבה כחלק משמעותי מתרבות ישראל לגווניה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מוקי צור
תיאור: המפעל הציוני שבמסגרתו ובלבו פעל הקיבוץ הוגדר פעם כ״גינה בלוע הר געש״. העולם, האזור, סימנו את הלבה שעלולה לפרוץ. בתקופה המתוארת בספר זה, הר הגעש התפרץ. המסע הסוער של הקיבוץ וחבריו בתנאים הכמעט בלתי אפשריים הגביר את טלטלות הדרך שחוו אנשים שביקשו להקים כפר שיתופי מתקדם. ספר זה הוא המשך לספר כאן על פני אדמה על הפרק הראשון בתולדות הקיבוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחדיד יערי
מאת: צביה כצנלסון-בן צבי
תיאור: שלוש לוחמות מחטיבת פלמ"ח הראל מספרות על מלחמת תש"ח. זיוה גולן - מזכירה פלוגתית. שושנה בקר - חובשת קרבית בליווי השיירות לירושלים ובקרב לטרון. הלה קליינברגר ניצולת ברגן בלזן - טוראית לוחמת שהיתה בן 24 הפורצים לרובע היהודי בעיר העתיקה.
תיעדה וכתבה צביה כצנלסון בן צבי, שגם היא שירתה בפלמח: בשנים 1945-1943 אלחוטאית הפלי"ם בקיסריה, ובמלחמת העצמאות קצינת הבנות בגדוד החמישי של חטיבת הראל. חברת שדות ים, מורה לספרות ומשוררת, ספרי שיריה: ביום גנוב מליל (תשכ"ז) ובהרף הזורם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: הנקה גרופינסקה
תיאור: חזרתי הביתה ולא מצאתי אף אחד הוא ספר יוצא דופן ומרגש במיוחד המרכב משני חלקים המשלימים זה את זה. סחור-סחור הוא אוסף של עשרה ראיונות עם מורדים שנלחמו בגטו ורשה באפריל 1943 . בני שיח של הנקה גרופינסקה היו בין השאר מרק אדלמן, עדינה בלאדי-שוייגר, הלינה (חייקה) בלחטובסקה, ברונק שפיגל וקז'יק רטייזר (שמחה רותם). החלק השני, קריאה חוזרת של רשימת שמות הוא אוסף של סיפורים קצרים על 313 מורדי הארגון היהודי הלוחם, שהוא אחת משתי הקבוצות הלוחמות שהיו בגטו ורשה. קריאה חוז רת של רשימת שמות הוא מקור יסוד בנושא תנועת ההתנגדות היהודית במלחמת העולם השנייה. נקודת מוצא בספר היא רשימת המורדים שהוכנה בקיץ 1943 בידי אנטק צוקרמן, צלינה לובטקין ומארק אדלמן, אותה מצאה המחברת בארכיון של חקר פולין המחתרתית בלונדון. דיוקנאות רבי הבעה של המורדים מציגים רישום קולקטיבי יחיד במינו של ארגון יהודי לוחם.
כתב ווב הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורי ביאלר
תיאור: ההיסטוריה של מדיניות החוץ של ישראל היא תחום עיון אקדמי חדש. דפוסי סודיות שאפיינו את היישוב בתקופת המנדט הבריטי השתמרו גם לאחר הקמת המדינה והשפיעו על היקפו ועל טיבו של החומר ההיסטורי שנחשף לעיון, וממילא על העיסוק הציבורי בנושאי מדיניות חוץ. שיתוף הפעולה של התקשורת עם הממשלה מנע אף הוא חקירות, ונושאים רגישים לא נודעו לציבור. אפילו עניינים שאין הסודיות מחויבת בהם, כמו רכש הדלק, לא נחשפו בתקשורת. גורמים רבים מעכבים את המחקר ומעיבים עליו: החקיקה בתחום חשיפת חומרי הארכיונים בישראל והארכת משך האיפול, סירוב המדינה לחשוף תיעוד ביטחוני ועיכובים ניכרים בחשיפת המסמכים השמורים בארכיונים, אף שהחוק מורה על חשיפתם. מדיניות החוץ של מדינת ישראל יכולה להיחקר אפוא רק בהדרגה.
בשנות התשעים החל להתפרסם מחקר בתחום זה, ומאז הוא מוסיף להיכתב על בסיס מסמכים מסווגים שנחשפים אט־אט. ספר זה מתַכלל את הספרות המחקרית הקיימת ופורס יריעה כרונולוגית רחבה, החל במאה ה־ 19 , בשורשיה ההיסטוריים של מדיניות החוץ של ישראל, וכלה בהסכמי אוסלו, בשנת 1993.
מדיניות החוץ של ישראל נועדה להבטיח קשרים ויחסים שיסייעו לה ויחזקו את קיומה ואת חוסנה – יעד־העל של המדינה. פתרון הסכסוך עם מדינות ערב ועם הפלסטינים היה אחת המטרות שנועדו להבטיח זאת, ולא חזוּת כל עשייתה הדיפלומטית. דיפלומטים ישראלים נרתמו להשגת יעדיה של ישראל, ולצדם פעלו אישים רבים אשר השפעתם על הדיפלומטיה הישראלית הייתה מכרעת, אף שלא מילאו תפקיד דיפלומטי רשמי.
אורי ביאלר מניח בספר זה יסודות להבנת מרכיבים חשובים במדיניות החוץ של ישראל, מנתח אותה, על היבטיה והקשריה השונים, וממזג את קורותיה של המדינה לכלל סיפור אחד.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יורם שחר
תיאור: לא בהר סיני ולא מידי שמים ניתנה למדינת ישראל הכרזת העצמאות שלה, אף שבתודעה הציבורית הישראלית היא מצטיירת ככזו – טקסט שנולד ברגע הסכמי מכונן, שהוקרא ונחתם באירוע פולחני. לאמ̣תו של דבר על ניסוחה של הכרזת העצמאות עמלו עשרים אנשים במשך חודשים רבים; הם כתבו ומחקו, התפלמסו והוסיפו עוד מילה, משפט או פסקה עד שהוסכם נוסחהּ הסופי, המוכר לנו כיום.

בספר כבוד, חירות ועמל-ישרים יורם שחר מתחקה אחר נוסחיה השונים של הכרזת העצמאות ומברר סוגיות רבות-חשיבות, ובהן: מדוע הוכרז על הקמת 'מדינה יהודית' ולא 'מדינה יהודית דמוקרטית ועצמאית'? כיצד גובשה הקביעה שלפיה תבטיח מדינת ישראל לאזרחיה (היהודים) 'חיי כבוד, חירות ועמל-ישרים'? מדוע הוחלף בהכרזה אפיונו של היישוב מ'יהודי' ל'עברי'? באילו נסיבות הובטחה חירות השפה אך נדחה שוויון השפות? מה משמעותה של מחיקת ההבטחה לשוויון מגדרי ('בלא הבדל... מין) מנוסחים אחרים של ההכרזה? אילו מרכיבים הושמטו ממנה ומדוע? המחבר מציג את המחלוקות העקרוניות, הפוליטיות והמילוליות שהתגלעו בתהליך ניסוח הכרזת העצמאות, ממחיש ומדגיש את היבטיה ההיסטוריים.

ההכרזה הייתה פריו של שיג ושיח מורכב על אודות יסודותיהן של הלאומיות היהודית ושל המדינה שהוקמה בשמה. לתשובות שניתנו לשאלות היסוד הללו בנוסחהּ של ההכרזה יש תוקף מדיני ומשפטי מובהק, והשפעתן ניכרת עד ימינו אנו. קורות תהליך ניסוחה של הכרזת העצמאות – על כל חלקיו, הגנוזים והגלויים – מסופרים בספר זה לראשונה.
מאת: פמלה ס. נאדל
תיאור: מה פירוש הדבר להיות אישה יהודייה באמריקה? בין הנשים היהודיות באמריקה יש כיום פמיניסטיות, אורתודוקסיות, רַבּות, חסידות יראות שמים, לסביות, ציוניות מושבעות וישראליות. יש נשים שבבוקר שבת עוטות טלית ומתפללות עם בני עדתן ויש שכף רגלן לא דרכה בבית כנסת מעולם אבל מדי שנה לפני פסח הן קונות מצות וגפילטע פיש. למקצת הנשים היהודיות חוויית היום־יום היהודית היא סלע קיומן, יש שיהדותן היא עניין שולי בחייהן ויש שהיא אינה נוגעת להן כלל. דבר אחד קושר את כל הנשים היהודיות האלה יחד: לכולן חלק בסיפור העבר הקיבוצי של נשות אמריקה היהודיות, היסטוריה רחבת יריעה שפמלה ס׳ נאדל פורסת במחקר זה. נשים יהודיות ניצבו מאות שנים בחזית העשייה האזרחית הפוליטית האמריקנית. הן נאבקו על זכות הבחירה לנשים ועל הנחלתה של השקפת העולם הפמיניסטית, על זכויות האזרח ועל זכות ההתאגדות המקצועית, ובתוך כך העלו על נס את זכויות העם היהודי. הנשים היהודיות באמריקה שילבו בפועלן ובהשקפתן את ערכי היסוד האמריקניים עם ערכי זהותן היהודית והותירו עקבות עמוקות בהיסטוריה האמריקנית. נאדל שוזרת זה בזה את סיפורי נשות אמריקה היהודיות החל בימי ייסודה של ארצות הברית ועד ימינו אנו. היא כותבת על גרייס נתן, שחיה בתקופה הקולוניאלית של ארצות הברית, ועל אמה לזרוס נינתה, המשוררת, שפסוקי שירהּ חרוטים על לוח בבסיס פסל החירות, על מנהיגת הפועלים בסי הילמן ועל שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג. על אלה ועל עוד עשרות פעילות, נשות מקצוע, רעיות ואימהות, שעיצבו את הזהות היהודית האמריקנית – בספר פורץ דרך זה.
הצג עוד תוצאות