נמצאו 935 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אילון גלעד
תיאור: כיצד נוסדה הדת היהודית? אילו אירועים היסטוריים הביאו להיווצרותה? האם מקורם של סיפורי המקרא בעובדה היסטורית או שמדובר באגדות יפות ותו לא? במילים אחרות – מה קרה באמת? זה שנות דור האמינו החוקרים כי המענה לשאלות האלו לא יימצא לעולם, שכן מרבית הטקסטים והשרידים מימי קדם כה עתיקים וחסרים שאיש לא יוכל לעולם לגשת אליהם ולהפריד מיתולוגיה מהיסטוריה, בדיה ממציאות. בספר זה החוקר אילון גלעד מציג תאוריה חדשה, שמערערת על התפיסה הזאת. הוא מתאר כיצד שינו כלי מחקר מודרניים ותגליות רבות את ידיעותינו על ימי המקרא מקצה לקצה ומצביע על כך שראשית הדת היהודית אינה עתיקה כלל כפי שחשבנו. בראי המידע החדש גלעד מציג ניתוח מקיף ומרתק של המקורות ובצידו מסקנות מרעישות ומרחיקות לכת. כל פרק בספר עוסק בחג או במועד ולשאלות המהותית שבמרכזו: מי הגה את השבת; מדוע נדרש יום הכיפורים; או מי כתב את התורה. הניסיון לענות על שאלת המפתח יעורר בתורו שאלות נוספות. כך, כבסיפור בלשי, יצורפו פרטי הפרטים ונגלה, טפח אחר טפח, את התמונה במלואה, את המקורות האמיתיים של דת משה וישראל.
עם עובד
מאת: רימון כשר
תיאור: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1921-1865) היה סופר פורה והוגה דעות מקורי. מתוך מכתביו הרבים עולה שמַשׂאַת נפשו הייתה לעסוק בתיאולוגיה, אולם לפרנסתו נזקק לפרסם סיפורים. בין שפע כתביו לא ניתן לגלות חיבור שיעסוק כולו בתיאולוגיה, ושמא לא כתב מאודו חיבור מעין זה. אבל בסיפוריו ובמכתביו הרבים אצורות קביעות תיאולוגיות רבות, לעתים סותרות. הספר הנוכחי הוא פרי ניסיון לשרטט את התיאולוגיה של ברדיצ'בסקי לאור קביעותיו האקראיות. המסקנה העולה מתוך דברי ברדיצ'בסקי היא שהוא האמין בקיומן של ישויות אלוהיות רבות. בין ישויות אלה ניתן למנות, למשל, את אלוהי ישראל; האֵלים אותם עבדו הישראליים בתקופת בית ראשון; הטבע; יצורים שמימיים שונים (מטטרון, שטן, שׂרים) ואף בני אנוש, אם כפרטים בודדים ואם כקבוצה; ואף את ישו ראה כאֵל משום היותו סלחן ובורא חוקים חדשים. שורה ארוכה זו של ישויות אלוהיות קרויה בספר זה "פנתיאון עברי". בצד עצם חשיפתו של פנתיאון זה עולה השאלה: איזו מבין הישויות המרכיבות את הפנתיאון מועדפת/נערצת על ברדיצ'בסקי? האם אלוהי ישראל, הזוכה למירב תשומת הלב, או שמא ישויות אחרות? האידיאולוגיה החילונית של ברדיצ'בסקי, המושפעת בין השאר מ"פילוסופיית החיים" של ניטשה, אינה מותירה מקום לספק שאלוהי ישראל אינו תופס את מקום הבכורה בפנתיאון. זאת אף זאת, אלוהי ישראל זוכה לשפע של הערות ביקורתיות נוקבות ואף להתרסה כלפיו, עד כדי העלמתו. בניגוד לכך קיימות שתי ישויות אלוהיות אחרות הזוכות לאהדה רבה מצד ברדיצ'בסקי: הטבע, כלומר סיפוק החושים היצריים והערצת היופי ואהבת החיים מזה, והאֵלים וטקסי פולחנם מזה. ישויות אלה תופשות את מקומו של אלוהי ישראל.
רסלינג
מאת: עומר מינקה
תיאור: האם לתנ"ך ישנה עמדה ביחס לסוג המנהיגות הפוליטית הראויה בישראל? כיצד מביעים סיפורי התנ"ך את אמירתם הפוליטית באמצעות היבטים משפטיים? מה תפקידו של הקורא בתהליך? ספר זה מקיף את מכלול הסיפורים הפוליטיים שחותמים את ספר שופטים; הוא בוחן לראשונה בחינה משפטית-ספרותית שיטתית את המבע הפוליטי המתקיים בהם. באמצעות שימוש חדשני במתודולוגיה רב-תחומית, המשלבת תובנות מתחומי הספרות הכללית, חקר המזרח הקדום, המשפט ומדעי החברה, מוארים הסיפורים בסוף ספר שופטים באור חדש היאה לתפקידם הספרותי כשלב ביניים בין תיאורי השופטים לבין סיפורי הממלכה הישראלית. בזו אחר זו מוצגות דמויותיהם ועלילותיהם הטרגיות של מיכה ואמו; הפילגש האומללה ואדונה הלוי; בני דן אל מול אלימות שבטי ישראל; זקני העדה; בתולות יבש גלעד ושורדי הטבח בבנימין. כך, באמצעות הקריאה החדשנית המוצעת, נשמעים לראשונה קולותיהם המושתקים של דמויות אלו ואחרות; הם מצטרפים לכדי אמירה נורמטיבית רועמת שמתגלה כאחת מאבני הבניין של הסיפור. ספר זה, פרי מחקר ארוך ומקיף, נוגע בעצבים החשופים של סוגית דגם המנהיגות הראוי על מנת לאפשר התנהלות נורמטיבית תקינה בממלכה שבדרך – כל זאת דווקא על רקעם ההיסטורי של הימים שבהם אין מלך בישראל, שבהם איש הישר בעיניו יעשה.
רסלינג
מאת: דרור ארליך
תיאור: רשימת שלושה-עשר יסודות האמונה (הידועים בכינוי י"ג העיקרים) היא מהתזות היותר מפורסמות בהגותו של הרמב"ם. ואולם פרסומה של רשימה זו נקנה לה לא מתוך דברי הרמב"ם עצמו אלא מעיבודים מאוחרים שלה ששובצו בסידורי התפילה, עיבודים שהרמב"ם לא כתבם ושאינם תואמים בהכרח את תוכני הרשימה המקורית שחיבר. הספר הנוכחי מבקש להציע הזדמנות להיטיב להכיר את רשימת שלושה-עשר יסודות האמונה של הרמב"ם ולהבין באופן מעמיק יותר את תכניה, כל זאת על ידי עיון שיטתי בטקסט עצמו – הקדמת הרמב"ם לפירושו על הפרק העשירי במסכת סנהדרין במשנה. אומנם במרוצת הדורות נכתבו ספרים ומאמרים רבים – מחקריים, הגותיים ופרשניים – על רשימת היסודות של הרמב"ם, אבל טרם נכתב חיבור מודרני המתמקד בניתוח טקסטואלי בהיר וקריא של רשימה זו, מתוך גישה מחקרית מובהקת. זו מטרתו העיקרית של ספר זה. כמו כן, בין דפי הספר עולה הצעת קריאה חדשה לרשימת היסודות בכללותה, כלומר: לא מסמך דוגמטי המחייב בשלמותו ובאופן אחיד את כלל הציבור, אלא טקסט רב-ממדי המכוּון לקהלים מגוונים ואף מעביר לעיתים מסרים שונים בענייני האמונה היהודית לסוגי הקוראים השונים. ספר זה פונה לכל מי שמגלה עניין תרבותי, דתי, פילוסופי או היסטורי בדמותו של הרמב"ם ובהגותו, בסוגיית יסודות האמונה היהודית ובשאלות מרכזיות בפילוסופיה של הדת. לאורך פרקי הספר יוצגו עמדותיו של הרמב"ם, בהיותן מקור השראה לחשיבה עיונית ודתית מעמיקה, לא מתוקף היותן מקור סמכות דתית בלתי מעורערת. הדיון בספר עשוי להיות נקודת מוצא לשיח אישי וחברתי בוגר, מודע, כן ורלוונטי על ערכן של אמונות בכלל ועל אמונות בדת היהודית בפרט.
רסלינג
מאת: תמר מאיר
תיאור: במרכזה של מגילת רות עומדת הצטרפותה של אישה מואבייה לעם היהודי. הדבר מעורר בעיה חמורה, אשר הקובץ המדרשי הקדום "רות רבה" מתמודד עמה: לפי התורה, עמונים ומואבים פסולים מלהצטרף אל העם היהודי גם לאחר דורות. דרשת הפסוק "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית", אשר טוענת שהאיסור חל על גברים בלבד, עשויה להכשיר את התקבלותה של רות. אלא שהלכה זו מתוארת בסיפורי המדרש כמעוררת מאבק עז אשר לא שכך גם בתקופתו של דוד המלך, צאצאה המפורסם של רות. בספר "נערה מואבייה" מעיינת תמר מאיר באופן שיטתי בסיפורים שבליבת המדרש – סיפורים דרשניים ומעשי חכמים; היא בוחנת באמצעותם את האידאות שכיוונו את העריכה של "רות רבה", מתוך ההנחה שדווקא הסיפורים, בהיותם טקסט החורג מהרצף הפרשני, משקפים את מגמותיו של העורך. המחברת מראה כיצד שאלות ההתקבלות של רות המואבייה ושל ההלכה כרוכות זו בזו, כמו גם זאת ששאלת התקבלותה של רות משמשת עבור חז"ל מקרה בוחן לשאלה של התקבלות הלכות חדשות, שאלה בעלת חשיבות מכרעת בעולמם של חז"ל. אפשרות הקבלה של האישה החדשה, וכמוה של ההלכה החדשה, מבוססת על הדיאלקטיקה של מסורת מול חידוש. זהו אמנם חידוש, אך יש לו בסיס מוקדם ומוסמך. המדרש וסיפוריו מציגים התבוננות עצמית של חז"ל ביחס לאופנים שבהם מתבצעת עבודתם כמחדשים וכמשמרים. שאלות אלו, שהעסיקו את החכמים והפרשנים היהודים במאות הראשונות לספירה, הן משאלות היסוד של מחשבת ההלכה. העיסוק בהן בספר זה עשוי לתרום לדיון פרדיגמטי בשאלות של התחדשות ההלכה גם בדורנו.
רסלינג
מאת: ירון ידען
תיאור: לא קל לנפץ "פרה קדושה", על אחת כמה וכמה אם היא פרדיגמה המוטמעת בחברה במשך מאות שנים, הנלמדת בגנים, בבתי הספר הכלליים, ובמוסדות חינוך חרדיים ודתיים. יתרה מכך, חז"ל והתלמוד הם עבור העם היהודי סוג של קאנון, היוצר זהות לאומית קולקטיבית. כדי להצליח במשימה זו מציג המחבר את הטקסט התלמודי, כלומר את דברי חז"ל עצמם, ללא פרשנות, כפי שהם, בתרגום לעברית. חז"ל, כך מתברר מ-272 סוגיות תלמודיות המובאות בספר, היו אנשים שעסקו בדקדוקי עניות, בנושאים חסרי רלוונטיות, בפלפולי הבל וסרק, שקורא סביר נותר עומד, משתומם ונכלם, לנוכח הדברים; דיונים בענייני תינוקת שנבעלה - האם בתוליה חוזרים, באיזו אבן מותר לקנח את פי הטבעת בשבת, ומה דין פרה אדומה שצמחה לה ׂשערה לבנה בזנב.

הספר נכתב על ידי אדם שאין כמוהו בנוף הישראלי: ידען מכיר את היהדות על בוריה לא פחות מגדולי הרבנים של ימינו; אדם שהיה רב וראש כולל ועילוי בעולם החרדי, בקי בתלמוד לעומקו ולרוחבו, ממשיך ללמוד יהדות ומחשבה יהודית גם לאחר שעזב את העולם החרדי; אחד הבודדים ואולי היחיד שיש לו גם את היכולת והידע וגם האומץ והרצון להציב מראָ ה בפני הדת ההלכתית.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: יוסף עופר, יהונתן יעקבס
תיאור: ספר זה מציג כשלוש מאות קטעים שהוסיף ר' משה בן נחמן (רמב"ן) לפירושו לתורה בעלותו לארץ ישראל בסוף ימיו. קטעי התוספת זוהו על פי רשימות עדכון ששלח רמב"ן עצמו ושלחו אחרים אל ארצות הגולה, וכן על בסיס בדיקה השוואתית מקיפה של כל כתבי-היד של פירוש רמב"ן לתורה המצויים כיום בעולם (כחמישים במספר). בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בתופעת התוספות ובניתוח הממצאים מכתבי-היד וסוקר את הסיבות והמניעים לתוספות. עיקרו של הספר הדיונים הפרשניים המפורטים בכל קטע וקטע, שמטרתם לבאר את מניעיו של רמב"ן בעת שהוסיף על כתיבתו הראשונה. בספר עצמו – וכן באתר במרשתת המלווה אותו – מוצגים הנתונים המפורטים על קטעי התוספת והעדויות להם ברשימות התוספת ובכתבי-היד. מודעות של לומדי הפירוש לשלבי הגיבוש של הפירוש בכללו ושל כל קטע בפני עצמו מוסיפה ממד חדש לעיון הפרשני, ויש בה תרומה משמעותית להבנת דרכו של רמב"ן, לפתרון קשיים בדבריו ולהבהרת כוונתו. על כן הספר מהווה כלי עזר רב חשיבות לחוקרי רמב"ן, ללומדי תורתו ולאוהביה.
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: יוחנן קאפח
תיאור: ר' יוסף חיון היה מגדולי רבני פורטוגל בדור שלפני גירוש ספרד. בין תלמידיו נמנים ר' דוד ב"ר שלמה ן' יחיא ור' יוסף יעבץ החסיד, ואף ר' יצחק אברבנאל פנה אליו בצעירותיו בשאלות. פירושו המקיף של חיון לספר ירמיהו כולל חלוקה של הספר לנבואות ופרשנות מדוקדקת לכל פסוק, על צדדיו הלשוניים והרעיוניים. הפירוש יוצא לאור לראשונה במהדורה זו מתוך כתב יד יחידי הנראה להיות אוטוגרף. כתב היד כתוב בכתיבה מזרחית קשה לקריאה והוא פוענח במומחיות על ידי המחבר, תוך שימת לב למחזורי התיקונים וההגהות שבו. מהדורה ביקורתית זו כוללת גם מבוא נרחב על ר' יוסף חיון, על פירושו זה ועל דרכו הפרשנית למקרא.
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: קלונימוס קלמיש ‬ שפירא
תיאור: ספר זה מביא את דרשותיו של ר' קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, שנדרשו במהלך שנות השואה (ת"ש–תש"ב) בגטו ורשה,על פי כתב ידו אשר שמור במכון היהודי ההיסטורי בוורשה.
קובץ הדרשות נמסר ב'שנות הזעם', כלשונו של האדמו"ר, לארכיון המחתר־ תי 'עונג שבת' בראשותו של ד"ר עמנואל רינגלבלום, הוטמן בכד חלב ונמצא לאחר השואה. כתב היד פוענח מחדש ויוצא כאן לאור באופן מדויק בתוספת מבוא, ציוני מקורות, הערות רבות ובהשוואה למהדורות קודמות.
האדמו"ר הגיה את דרשותיו מספר פעמים, מחק והוסיף, וצירף הערות בגוף הדרשות ובשולי הגיליון.מהדורה זו עוקבת אחר השינויים הללו ומציגה את שכבותיהם השונות שנכתבו בזמנים שונים.
האיגוד העולמי למדעי היהדותיד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורההמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: קלונימוס קלמיש ‬ שפירא
תיאור: ספר זה מביא את דרשותיו של ר' קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה, שנדרשו במהלך שנות השואה (ת"ש–תש"ב) בגטו ורשה,על פי כתב ידו אשר שמור במכון היהודי ההיסטורי בוורשה.
קובץ הדרשות נמסר ב'שנות הזעם', כלשונו של האדמו"ר, לארכיון המחתרתי 'עונג שבת' בראשותו של ד"ר עמנואל רינגלבלום, הוטמן בכד חלב ונמצא לאחר השואה. כתב היד פוענח מחדש ויוצא כאן לאור באופן מדויק בתוספת מבוא, ציוני מקורות, הערות רבות ובהשוואה למהדורות קודמות. האדמו"ר הגיה את דרשותיו מספר פעמים, מחק והוסיף, וצירף הערות בגוף הדרשות ובשולי הגיליון. מהדורה זו עוקבת אחר השינויים הללו ומציגה את שכבותיהם השונות שנכתבו בזמנים שונים במהלך השואה.
האיגוד העולמי למדעי היהדותיד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורההמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: יהודה מירסקי
תיאור: הוא היה אחד הרבנים הכי משפיעים, והכי שנויים במחלוקת, בעת החדשה. הוא היה פילוסוף, מיסטיקן, משורר, מנהיג, מורה דרך, פורץ דרך. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שחי בסוף המאה התשע־עשרה ובראשית המאה העשרים, הרגיש את האדמה רועדת מתחת לרגלי היהודים. הוא הבין שהזמנים משתנים, שהעולם עומד מול טלטלה גדולה, שמה שהיה כבר לא יהיה. וכמו שיהודה מירסקי כותב, הוא בלט בניסיונו המיוחד להבין ולנסח את משמעותה של המציאות ההיסטורית החדשה ולהציע הסבר קוסמי וקיומי למהפכות הזמן. הוא יצר שפה רוחנית חדשה שאתגרה חילוניים ודתיים כאחד. אי אפשר להבין לעומק את המציאות היהודית של ימינו בלי להכיר את תורתו של הרב קוק. אי אפשר להבין לעומק את מדינת ישראל של ימינו בלי לזהות בה את עקבות תורתו של הרב קוק. מירסקי משרטט קווים ביוגרפיים לחיי הרב קוק, וקווים עיוניים להגותו ומורשתו. הוא פונה הן לקוראים המתוודעים לרב לראשונה, ופותח להם צוהר לעולמו, והן לקוראים הבקיאים בכתביו, שיגלו בספר הקשרים מפתיעים וזוויות מבט חדשות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יצחק הרשקוביץ
תיאור: בספר זה נפרשת מחשבתו ההלכתית של הרב ד"ר מרדכי פוגלמן (1898 ;1984, להלן: רמ"פ), שכיהן כרבה של קטוביץ עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן כרבה של הקהילה בקריית מוצקין. שו"ת "בית מרדכי", המגנום אופוס ההלכתי של רמ"פ, מציג מודל פסיקה חדשני ונועז, מפירות ארץ ישראל של יצירתו. השיקולים ההלכתיים, המתודולוגיה והשפה של הספר מבטאים כולם גאולה ועצמאות. אצל מרבית פוסקי הדור הבירור ההלכתי הוא כלי למתן מענה לבעיות המציאות ולהתמודדות הלכתית-יהודית ראויה עם אתגרי השעה. רמ"פ, מנגד, ביכר דרך אחרת. דיוניו ההלכתיים ברמת הכלל נועדו לבסס מתודה הלכתית חדשה שתכליתה הקניית ערכים והתוויית דרך רוחנית וחזון הלכתי עתידי. כבר עבודת הדוקטור שכתב באוניברסיטת פירנצה (1925) הניחה את היסודות למאמציו הבלתי נלאים להבין את המנהג הארצישראלי הקדמון בכל הנוגע להשפעת התורה על חיי החומר בארץ ישראל, וכן לעמוד על שורשי המנהגים והמסורות הקדומות שנשתמרו בתעודות מאותה עת. בחקירה ההלכתית ובעיון במקורות ההלכה ראה רמ"פ הזדמנות לאתר את שורשי ההנהגות הכלל-ישראליות של עידן הריבונות הנשכח, מתוך שאיפה להחיותן מחדש במסגרת מלכות בית דוד המתחדשת לנגד עיניו, היא מדינת ישראל. רמ"פ נמנע מלדון בשאלות הקשורות במציאות החיים המודרנית, בענפי הטכנולוגיה, הרפואה ובתמורות אחרות שהעולם המודרני זימן, אלא מיקד את עיונו בהשפעה הדרמטית של תחיית ישראל בארצם על תפקידה של ההלכה. ד"ר יצחק הרשקוביץ הוא מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר-אילן. מחקריו בוחנים את ההגות הרבנית המודרנית תוך שימת דגש על הציונות הדתית, תגובות דתיות לשואה ופילוסופיה של ההלכה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף מרקוס
תיאור: עבודת הכפרה והטהרה במשכן ביום הכיפורים מתוארת באופן מפורט בספר ויקרא פרק טז. סדר העבודה התפרש בהרחבה במקורות יהודיים מימי הבית השני, בספרות חז”ל ובסדרי העבודה הקדומים שנתחברו על ידי הפייטנים לצורך אמירתם בתפילה. עיון במקורות השונים מלמד על הבדלים משמעותיים באשר לאופן בו התפרשה הפרשה בכל אחד מהם. במוקדו של חיבור זה עומדת ספרות התנאים וברקע השאלות שהעלה יעקב זוסמן ביחס לתולדות ההלכה בכלל: “כיצד היא צמחה? מה היו שלבי התפתחותה? מה עבר עליה מן המקרא ועד לגיבושה הסופי בספרות התנאים?”. ספר זה משרטט את דרכי התגבשותה של עבודת הכהן הגדול בספרות התנאית, מהמקרא, דרך מקורות קדם תנאיים ועד בית המדרש התנאי בדור יבנה ואושא. הספר מתמקד באבני הבניין של סדר העבודה כפי שהוא מופיע לפנינו במשנה ובמקורות תנאיים נוספים, וחושף את התהליכים הפרשניים, השיקולים הטקסטואליים והחוץ־טקסטואליים ואת המסורות מימי הבית השני שהובילו את החכמים לעצב את העבודה ואת מטרתה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: היצירתיות האסתטית היא ביטוי חשוב של הרוח האנושית, והמגע בינה לבין הדתיות והלאומיות מרתק ומרשים כאחד. חיבור זה עוסק במגמות אסתטיות בהגות הציונית הדתית. הוא נע בצירים אחדים. ציר אחד הוא תמטי: החיבור מציג תנודה מניתוח תפיסות פילוסופיות לניתוח יצירות ספרותיות שנכתבו בידי סופרי התנועה. ציר שני הוא כרונולוגי: החיבור פותח בתפיסות ציוניות דתיות שהתנסחו בתקופת הכינון של התנועה וממשיך בניתוח היצירתיות האסתטית בשנים האחרונות. ציר שלישי הוא דיסציפלינרי: החיבור נע מהפילוסופי לחברתי, ומשקף את הלך הרוח האסתטי בציונות הדתית לאורך שנות קיומה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מרדכי סבתו
תיאור: התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים, שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה. ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שני, והוא מצטרף אל ספרו הקודם של המחבר על מסכת סנהדרין פרק שלישי. עניינו של הפרק בהשוואה בין הלכות המלך להלכות כוהן גדול, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לכהונה הגדולה ולמלוכה בישראל.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן ארנד
תיאור: זה יותר מתשע-מאות שנה שפירוש רש"י לתלמוד הבבלי הוא כלי עזר יסודי להבנת התלמוד. בספר שלפנינו יוצאת לאור מהדורה ביקורתית של פירוש רש"י למסכת סוכה. המהדורה מבוססת על עדי הנוסח של הפירוש, והוקדם לה מבוא, שבו תוארו עדי הנוסח ונידונו כמה היבטים של פירוש רש"י למסכת סוכה. בדור האחרון – בעיקר משנות השמונים של המאה הקודמת – החלו חוקרים לקדם את מחקר פירוש רש"י לתלמוד. הדבר נעשה על ידי בחינת עדי הנוסח – כתבי היד והדפוסים הראשונים – של הפירוש למסכתות אחדות, כתשתית לפרסום מהדורה מדעית של הפירוש. המהדורה שלפנינו מורכבת משלושה חלקים: נוסח הפנים, מדור שינויי הנוסח ומדור הפירוש. נוסח הפנים הוא הנוסח הטקסט של פירוש רש"י עצמו, כפי שקבענו אותו על פי עדי הנוסח. מדור שינויי הנוסח כולל את השינויים שיש בכל עדי הנוסח לעומת נוסח הפנים. במדור הפירוש עסקנו בבירור נוסח הפירוש או בהבהרת דברי רש"י הקשים להבנה. המבוא הנרחב לספר דן בממצאים העולים מתוך העיון בעדי הנוסח של הפירוש למסכת זו. המבוא מוקדש למגוון נושאים: תיאור עדי הנוסח ויחסם זה לזה, נוסח הפירוש שעמד לפני הראשונים (הרבנים שפעלו במאות ה-11 עד 15), נוסח הפירוש המובא בשמונה עדי הנוסח של פירוש רש"י על ספר ההלכות של הרי"ף, פעילות הצנזורה הנוצרית בפירוש רש"י ועוד. פרקי המבוא מסייעים להבנת פעילותו של רש"י בפירושו למסכת סוכה בפרט, אך גם תורמים לחקר פירוש רש"י לתלמוד בכלל.
מוסד ביאליק
מאת: מוקי צור, זיוה אופק
תיאור: ספר זה הוא ניסיון נועז וראשוני לחבר בין מסורת עם ישראל הקדמונית וחז"ל אל מעשיהם פורצי הדרך של חלוצי הציונות והוגיה. עורכי הספר, בעלי רקע נרחב גם בלימוד של טקסטים יהודיים מסורתיים וגם בהגותם של החלוצים הציוניים, מחברים את שני העולמות למכלול הגותי אחד. יצירה זו היא "גשר בין מעשי אימהות ואבות ליצירתם של חלוצים וחלוצות".
מאת: זאב קיציס
תיאור: החסידים מאמינים כי בכוחם של סיפורים לשנות את המציאות ולרפא את הנפש. מתוך השפע העצום של סיפורי החסידים, ומתוך אמונה עמוקה שהם רלוונטיים לקוראים בני זממנו, בחר זאב קיציס חמישים סיפורים והעמיד לצדם פרשנות פשוטה מאירת עיניים. הספר חמישים קריאות בסיפורי חסידים מציע הזדמנות להתוודע לכוחם של סיפורי החסידים, לחוכמה ולתום, למהפכנות ולמסורת, לכאב, להומור ולשמחה שיש בהם. בעזרת תובנות אישיות וספרותיות חושף המחבר את סודם של סיפורי החסידים ומפגיש אותנו עם קסמם של הסיפורים ועם הפלא הטמון בהם.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יואל רפל
תיאור: ימים אחדים לפני ראש השנה של שנת תש"ט פורסמה בעיתונות העברית של מדינת ישראל הצעירה הודעה מטעם הרבנות הראשית לישראל: 'התפילה לשלום המדינה'. בעיצומם של ימי מלחמת העצמאות, רבים מהקוראים - דתיים ושאינם דתיים - ראו בפרסום התפילה ביטוי נוסף ומשמעותי לעצמאות מדינית יהודית בארץ ישראל. סידור התפילה הוא במהותו בית קיבול לזיכרונות. הוא איננו טקסט סגור, נעול וקבוע. ניכרות בו השעות הגדולות, הטובות והרעות, שעברו על עם ישראל בארץ ישראל ובגולה כמו גם בעת החדשה. 'יזכור לנספים בשואה'; 'תפילה לשלום כוחות הביטחון'; 'יזכור לחללי מערכות ישראל' וכן 'התפילה לשלום המדינה' הן רק אחדות מהתפילות שנוספו לסידור בעשורים האחרונים. שילובן מלווה בוויכוח סוער, שמעיד על המעורבות של הפוליטיקה הזמנית והחולפת בעיצוב התפילה הנצחית. ה"תפילה לשלום המדינה" של ד״ר יואל רפל מתמקד בתפילה שנעשתה זה מכבר לתעודת זהות אמונית ופוליטית ולמוקד דיון נרחב ומשמעותי בעם היהודי. הספר מעמיק במקורותיה של תפילה זו, בתוכנה ובשוני בינה לבין התפילות שאמרו יהודים בגולה לשלום שליטיהם. עיון נרחב המבוסס על מסמכים שטרם פורסמו, חושף גם את התשובה לשאלה שרבים עסקו בה: זהותו של מחבר התפילה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: גדעון כ"ץ
תיאור: במשך שישה עשורים פרסם ישעיהו ליבוביץ מאמרים העוסקים בעניינים רבים: אמונה, הכרת האלוהים, ההלכה, עבודה זרה, הבעיה הפסיכו־פיזית, חילוניות, הומניזם, פשעי מלחמה, סכנת הלאומניות ועוד. בספר זה מוצע פירוש מקיף להגותו, ולפיו עיקרה נעוץ בחתירה לבטא יהדות חיה, שיש לה מה לומר על מציאות ההווה. יהדות זו נשמעת בחרון ובזעם, וגם משמיעה את דממתה של אמונת האמת, את מה שאין לו ביטוי. הזמן שחלף, כך נראה, הפך את ההגות הזאת לנוקבת ולרלוונטית יותר.
האוניברסיטה הפתוחהמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יעקב בלידשטיין
תיאור: יעקב בלידשטיין הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חתן פרס ישראל במחשבת ישראל לשנת תשס"ו, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. עיקר מחקרו עוסק במפגש שבין ההלכה לעולם הרעיונות. הוא חיבר שמונה ספרים ומאות מאמרים בתחומים מגוונים. הספר הנוכחי הוא הרביעי בתחום ההגות ההלכתית של הרמב"ם.
המרכז הבינלאומי למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן
מאת: אבינועם רוזנק
תיאור: סדקים הוא ספר ביקורתי אשר נוגע בתחום הנפיץ שבין הפוליטי, התרבותי והאקדמי. הספר מקיים שתי רמות דיון שונות ומשולבות: הוא מבקר את כלי הניתוח האקדמיים, והוא חושף את הנחות היסוד הטמונות ביחס המחקר לבית מדרשו של הרב קוק בעודו עוקב אחר גלגוליו של רעיון "אחדות ההפכים" בבית המדרש של הציונות הדתית. אבינועם רוזנק נוגע בכמה מאורעות היסטוריים מרכזיים שישראל חוותה – החל ממלחמת ששת הימים, עבור במפעל ההתנחלויות, הפינויים, הנסיגות, העקירה מגוש קטיף, ועד למשפט קצב. רוזנק מצביע על תורת "אחדות ההפכים" של הרב קוק כמפתח שנעדר עד כה מהשיח המחקרי; הוא מבהיר את הפוטנציאל ואת ההשלכות של המפתח הזה לשיח האקדמי והתרבותי. הספר מצביע על ההשלכות של "אחדות ההפכים" על נושאים כגון מודרנה ודת, חילון, פוליטיקה וחינוך. משנת "אחדות ההפכים", כפי שהיא מוצגת בספר, מציגה חזון פלורליסטי-רדיקלי; מצד אחד היא מבצרת את גבולות הפרטיקולריזם, ומצד אחר היא דורשת ענווה ביחס לעמדת "האחר". משנה זו מאפשרת חשיבה חדשה ביחס לטיבו של הפוסטמודרני והיכולת להעצים את החשיבה הפוסטמודרנית דווקא מתוך ההקשרים הדתיים. העיון המחודש בכתבי תלמידיו של הרב קוק מראה עד כמה מושרש היגיון "אחדות ההפכים" בכתבי תלמידיו, לצד הסדקים והפער שנפערים והולכים בין צורת המחשבה של "אחדות ההפכים" הנמצאת בכתבי הרב קוק ובין זו הנמצאת אצל תלמידיו.
רסלינג
מאת: מורן גאם הכהן
תיאור: הספר שלפניכם עוקב אחר התפתחותו של חקר הקבלה בארץ, החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, אשר בה נוסד וגובש בידי אחד ההוגים רבי ההשפעה של המאה ה-20, גרשֹם שלום, יחד עם תלמידיו באוניברסיטה העברית, דרך עליית מבקריהם – בראשם משה אידל ויהודה ליבס, בשלהי שנות ה-80 – ועד השנים האחרונות שבהן החלו לפעול תלמידיהם וחוקרים נוספים בני אותו דור. עניינו של הספר הוא בחינת המגמות והמניעים שעיצבו את מחקרם של חוקרי הקבלה לאורך השנים, המאבקים והפולמוסים שפרצו ביניהם והשפעתם על חקר הקבלה מראשיתו ועד ימינו; כל זאת באמצעות ניתוחן של שלוש הסוגיות המרכזיות בתחום: '"הזוהר", "קבלת אבולעפיה" ו"קבלת האר"י".
רסלינג
מאת: יוסף רוט-רותם
תיאור: מגילת רות הוא אחד הסיפורים הנפלאים והמרגשים ביותר שנכתבו בספרות העולם ביחס לאהבה לצורותיה השונות. עם זאת, מגילת רות נותנת בידינו מפתח להבנת הגלגולים השונים שעם ישראל, ולא רק עם ישראל, עבר לדורותיו. כך, למשל, מקובל בתרבות עם ישראל שהמשיח, אשר עתיד לגאול את עם ישראל ואת כל העמים, יהיה ממוצא בית דוד. אולם דווקא עובדה זו יצרה בעיה, שכן על פי המסופר במגילה, רות, אשר ממנה יצא דוד המלך, היא מואביה. והרי על המואבים נאמר במפורש: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא להם עד עולם". ובכן, מסתבר שבעיה זו ליוותה וכנראה מלווה את עם ישראל לדורותיו, ואין לדעת כיצד בעיה זו תיפתר. אף על פי כן, סיפורי האהבה המסופרים במגילה, במיוחד מערכת היחסים בין רות לחמותה נעמי, הם יוצאי דופן בספרות העולם ונקודת ציון להתהדר בה.

פירושו של יוסף רוט-רותם חושף בפנינו בצורה רגישה ומקורית את התהליכים הרגשיים, הנפשיים והחברתיים אשר עוברים גיבורי המגילה; הוא מעלה שאלות לא פשוטות ביחס להתנהלות הדמויות המרכזיות והחברה שבה חיו, ומהרהר בהשלכותיה על הגיבורים, החברה וההיסטוריה של עם ישראל. תוך כדי קריאה אנו למדים על המבנה החברתי, נורמות התנהגות, דינים וחוקים אשר היו קיימים באותה תקופה. הפרוש, אשר נכתב בשיטת הקריאה הצמודה, משלב מגוון מרשים של פירושי פרשנים מימי הביניים, מחקרים חדשים, לצד שימוש בדרש של ספרות חז"ל.
רסלינג
מאת: אורנה פילץ
תיאור: הלידה היא היסוד ההכרחי שבלעדיו לא ייתכן קיום אנושי. היהדות מעניקה חשיבות עצומה לפריון, להולדה, להמשך השושלת. לפיכך אפשר היה לצפות שהלידה תהפוך לאבן יסוד במחשבה היהודית, ושהנשים, הנושאות את ברכת הפריון בגופן, יזכו בשל כך למעמד מיוחד ולהוקרה. אלא שההפך הוא הנכון. בראשית ילדה מציע מהלך של תיקון. ראשית הוא מברר מה המקור לאותה תופעה מפתיעה של הדרת הלידה והיולדת מהסיפור, התפילה והטקס המסורתיים, ואז מצביע על המעיין המתגבר של מחשבה, פעולה ויצירה נשית סביב הלידה. חלקו הראשון של הספר, 'הכחשת הלידה במסורת היהודית', מציג מגוון טקסים וטקסטים מהמקורות, המעידים שדחיקת הלידה והיולדת לשוליים היא שיטתית ומגמתית. חלקו השני של הספר, 'מתקנות', מאגד חמישה-עשר מאמרים שכתבו נשים מתחומי דעת שונים, ביניהם שירה ואמנות, משפטים ומיילדות, פסיכולוגיה ורבנות. כל אחת מהכותבות מציעה הקשר ומשמעות ללידה, וכולן יחד מעניקות לה מעמד מרכזי בתודעה ובמעשים. בראשית ילדה שזור בסיפורי לידה ושירים שהם טיפה בים יצירת הנשים העכשווית, שבמרכזה חוויית הלידה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אליהו עסיס, רימון כשר
תיאור: "משמתו נביאים האחרונים, חגי זכריה ומלאכי, פסקה רוח הקודש מישראל" (משנה סוטה יג, ג), ומלאכי, האחרון שבשלושה, היה אחרון הנביאים שנבואותיהם נכללו במקרא. איננו יודעים מי היה מלאכי. אפשר שמלאכי היה שמו, אבל אולי אין זה אלא כינויו, שליח ה'. מלאכי פעל בתקופת שלטון פרס, בסביבות שנת 500 לפני הספירה. הנושאים שהעסיקו את מלאכי היו שונים מאלה שהעסיקו את הנביאים הקלאסיים ושיקפו את זמנו. אבל הרוצה ימצא בהם השוואות היפות גם לבעיות של ימינו. אחת הבעיות המרכזיות בנבואתו הייתה הברית בין האל לישראל ובחירת ישראל, וכן ביקורתו על זלזול העם בפולחן המקדש, ועל הכוהנים על שמועלים בתפקידם. "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: רימון כשר, אליהו עסיס
תיאור: חגי פעל זמן קצר ביותר, כארבעה חודשים בלבד, בשנת שתיים לדריוש הראשון (שנת 520/521 לפני הספירה). בארבעה חודשים אלה הצליח חגי לעודד את שבי ציון, ששבו ליהודה ולירושלים, לגשת לבניין המקדש. הקשיים שעמדו בפניהם היו רבים, הם סבלו מבצורת והמחסור ועדיין לא הצליחו להתבסס בארץ החרבה. גם משהתחילו השבים בבניינו של בית המקדש נדרש חגי לחזק את רוח העם ומנהיגיו, זרובבל הפחה ויהושע הכוהן הגדול, נוכח הממדים הצנועים של הבניין, בהבטחה "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: שמואל אחיטוב
תיאור: הושע פעל בתקופת שקיעתה של ממלכת ישראל, מדמדומי מלכותו הארוכה של ירבעם השני (788–747 לפני הספירה) ועד סמוך לסוף ימי ישראל, כנראה קודם לכיבוש האשורי (720 לפני הספירה) של שומרון. נבואות הושע מעשירות את ידיעותינו על התקופה הסוערת שבה תוך כעשרים שנה של תככים, מרידות ורציחות התחלפו שישה מלכים, וישראל אבדה. "מקרא לישראל" הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.
עם עובד
מאת: יואב ברזלי
תיאור: פירושי מדרש חכמים נכתבו בתחילת המאה השש-עשרה באיטליה, על ידי מחבר אנונימי, והם חלק קטן מתוך חיבור מקיף שנכתב על סדר פרשת השבוע. לאורך החיבור העתיק המחבר את המדרשים הקדומים השלמים, בראשית רבה ומדרשי ההלכה השלמים, כמעט ככתבם. יצירתו העצמאית הם הפירושים שנכתבו בעיקר על הפרשיות החסרות במדרשי ההלכה ולפיכך הם מצויים בשלושה חומשים בלבד, שמות, במדבר ודברים, ואף בהם לא בכל הפרשות. בעל החיבור משתדל לפרש את הפסוקים לפי פשוטם, אך נהג גם לשלב בתוכם דיונים עיוניים והרחבות פרשניות וחינוכיות. במהדורה זו נאספו, לראשונה מתוך כתבי היד, פירושי מדרש חכמים מעשרים ושבע הפרשיות שבן נכתבו וצורפו יחד על מנת להציג את דרכו הפרשנית של המחבר. למהדורה מצורף מבוא שמציג את הרקע לכתיבת הפירושים ודן בדרכי הכתיבה ובמאפייני הפרשנות של בעל הפירושים.
האיגוד העולמי למדעי היהדותהמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: עזרא קהלני
תיאור: מדרש אגדת בראשית הוא מדרש לספר בראשית, בעל מבנה ייחודי. הוא כולל עשרים ושמונה יחידות, שכל אחת מהן מורכבת משלושה פרקים: פרק תורה – על פסוק מבראשית; פרק נביאים – על פסוק מהנביאים ופרק כתובים – על פסוק מתהילים. חלוקה זו משקפת את קריאת התורה בשחרית של שבת, ההפטרה שלאחריה וקריאת פרקי כתובים במנחת השבת. מדרש זה מסתעף מן הספרות התנחומאית והוא נוצר כנראה במאה התשיעית בדרום איטליה. מהדורה ביקורתית זו מורכבת משני חלקים: החלק הראשון כולל מבוא מקיף על אודות עדי הנוסח של המדרש וענפיהם, מקורותיו, מבנהו המיוחד, האמצעים הספרותיים שבו והפולמוס האנטי נוצרי המשוקע בו. החלק השני כולל את נוסח הפנים של המדרש על מאתים וחמש פסקאותיו עם מנגנון חילופי הנוסח. לכל פסקה הוקדם מבוא נפרד המתייחס למבנה שלה, למקורותיה ולתכניה ולאחריו מובא ביאור שיטתי לפסקה.
האיגוד העולמי למדעי היהדותהמכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר
מאת: גלי דינור
תיאור: ספרה של גלי דינור מעניק לפרשת מזבח שנים וחצי השבטים (יהושע כב 9- 34) קריאה מקורית אשר ממקמת אותה כאחת הפרשות החשובות הנוגעות בשאלת יחסי העם היושב בישראל עם חלקים ממנו היושבים בגולה. החיבור מבהיר נושא מהותי ביחס לקיומו הנמשך של עם ישראל, ולפיו בכל מקום שבו נמצאים אנשים הנמנים על עם ישראל, ניתנת בידם האפשרות להמשיך לעבוד את ה', ובאופן הזה לשמור על זהותם ועל זיקתם לאחיהם היושבים בארץ. הדיון מחיל על הפרשה מבט ביקורתי ומרענן, ובולטת בו מיומנות הניתוח הטקסטואלי המקראי הבוחן את הפרשה מכל היבט אפשרי: אוצר מילים, ניבים, מבנים תחביריים, מבנה ספרותי, מיקומה בספר יהושע, זמנה בזיקה למקורות התורה ולכתבים מקראיים אחרים, האסכולה אשר אליה היא שייכת, ובעיקר בירור המגמה אשר היא באה לשרת. ספר זה מהווה תרומה חשובה בחקר הפרשה בפרט ובחקר המקרא בכלל. מחד גיסא, נושאים שהמחקר לא טרח כלל להוכיח, כמו תיחום הפרשה והמבנה שלה, והסוג הספרותי השליט בה, זוכים לראשונה בספר זה לניתוח משמעותי; מאידך גיסא, זיקת הפרשה לאסכולת הקדושה מצביעה על איחורה ועל טביעות אצבעותיה של אסכולה זו בחומרים שמחוץ לתורה. לפנינו פרשה משפטית מכוננת, אשר במרכזה משא ומתן המודגם על שלל היבטיו הרטוריים: הוא מוצג מן ההיבט הפוליטי והמרחבי, ומהווה מודל למשא ומתן מתוחכם. המבט המעמיק הזה אל תוך משא ומתן בעולם העתיק הנו רלבנטי הן לטקסטים קאנונים נוספים, למשל שירת הומרוס, בייחוד המשא ומתן הפוליטי המלווה את פרקי ה"איליאדה", כמו גם למשאים ומתנים הנערכים כיום בין פרטים לארגונים גדולים בחברה.
רסלינג
מאת: אשר אלבו
תיאור: ספר זה מבקש לשאול מה מקומה של תופעת הייאוש בכתבי רבי נחמן מברסלב? באיזה אופן מוצג הייאוש הדתי ומה תפקידו בדרך שבה אדם דתי אמור לעבוד את אלוהים ולדבוק בו? מהן הסכנות הטמונות בפיתוי להתמסר לייאוש ומהן הדרכים להתגבר על הייאוש, כפי שמציעים ר' נחמן מברסלב ומפרשיו המודרניים? המחבר טוען שלמושג הייאוש בכתבי רבי נחמן יש משמעות קיומית-אקסיסטנציאלית שיש להבינה גם, אך לא רק, על רקע המשמעות המיסטית של תורתו. אישושה של השערה זו עשוי לתרום תרומה של ממש להבנת עולמו של ר' נחמן, להבנת הקשר של כתביו אל סוגיית הייאוש הדתי בכלל, כמו גם להבנת הסיבות לעניין המחודש שמתעורר בכתביו בדור האחרון. החלק הראשון של הספר עוסק בספר העיקרי של חסידות ברסלב, "ליקוטי מוהר"ן". כמו כן, חלק זה בוחן את הקשר בין תופעת הייאוש לבין מכלול כתביו של רבי נחמן, כפי שמובאים מפיו של תלמידו, ר' נתן, כמו למשל בספרים "חיי מוהר"ן" ו"שיחות הר"ן". כמו כן מוצג היחס בין תופעת הייאוש בכתביו של ר' נחמן לבין תופעות מקבילות בהגות הפילוסופית ובחיי הדת בכלל. בסיומו של החלק הראשון מוצגת קריאה בשני סיפורים של רבי נחמן שבהם תופעת הייאוש וההתמודדות איתה היא מרכזית. בחלקו השני של הספר המחבר בוחן את האופן שבו פיתחו תלמידיו ומפרשיו של ר' נחמן את מושג הייאוש ואת ההתמודדות איתו לאורך הדורות.
רסלינג
מאת: שמאי גלנדר
תיאור: פרקי בראשית א-יא מוצגים בספרו של שמאי גלנדר ככאלה המתארים את מערכת היחסים בין האל והאנושות – במרכזם משתקף מאבק פנימי של האל: טובו המוחלט מתמודד מול עקרון חופש הבחירה. השאלה העולה שוב ושוב מתוך כל אחד מהסיפורים היא מהו הערך המועדף בעיני האל, ובהקשר זה שוב ושוב מתגלה חופש הבחירה כערך עליון. תגובתו של האל לאכילה מפרי העץ האסור מתפרשת כהדרכה לקראת העתיד, לאו דווקא כעונש: מאחר שבחרו לדעת מעצמם להבחין בין טוב ורע, עליהם לדעת מראש את תוצאותיה של בחירה זו. פרטים שונים בסיפור זה מצטרפים לרושם של ניצחון החיים, אשר גורם להשלמתו של האל עם בחירת האדם. הסיפור של קין והבל מתמודד עם תוצאותיו החמורות של חופש הבחירה: קין בוחר ברצח. אבל האל אינו ממצה את הדין ואינו ממית את קין. אפילו היותו נע ונד מסתיימת עד מהרה, שכן קין בונה עיר וקורא לה על שם בנו. שוב מנצח המשכם של החיים את תוצאתה השלילית של בחירת האדם. חטאו של האדם מחמיר והולך, עד כדי כך שהרצח אף נהפך למעין "נורמה" שמתפארים בה, כפי שעולה משירת למך. בסיפור המבול האנושות מגיעה לתכלית השחיתות, לכן מחליט האל לשחת את כל הארץ על ידי המבול. אבל גם כאן נמצא רמז למחאה נגד צעד כזה: לא זו בלבד שהאל מתחרט ומבטיח שלא להשבית עוד את מהלכי חייו של היקום, הסיפור על נח והכרם מרמז שכפיית הטוב האלוהי מובילה לניוון ולקלקול המידות האנושיות. לקח מרכזי שעולה מרצף זה הוא ש"טוב" אשר הושג בכפייה אינו יכול להיות טוב.
רסלינג
מאת: ישי מבורך
תיאור: ההנחה שמתוכה נכתב הספר הנוכחי היא שלא קיים מצב תיאולוגי ללא פתולוגיה שקשורה בו – "פת(יא)ולוגיה". הסובייקט הדתי הוא מי שמוכן לחיות את הסדקים במציאות הדתית ולראות את הסדקים הללו עצמם כמופע של התיאולוגי. משימתו, אם כן, תהיה "לנצֵח" את הפת(יא)ולוגיה; ניצחון שאינו מנסה למצוא פתרון לחולי, אלא מקנה נכונות להיאבקות עמו. זהו סובייקט-נמען שנוכח בקצה האיווי, החֶסר והנוירוזה של האלוהי, כל זאת על ידי כך שהוא, בלשונו של לאקאן, אינו מוותר על האיווי ולוקח אחריות על הלא-מודע שלו. היהודי של הקצה הוא חלק שני מטרילוגיה תיאולוגית אשר עוסקת ב"אמונה שלאחר שנות התוהו" – קדם לו הספר "תיאולוגיה של חסֶר". למרות שמדובר בטרילוגיה, החלק הנוכחי יכול להיקרא באופן עצמאי ללא צורך במבואות מזה אשר קדם לו. פרקי הספר נבנים תוך כדי קריאה מעמיקה במקראות, במדרשי חז"ל, בהלכותיו של הרמב"ם ובתורותיהם של מורי היהדות והוגיה – למשל רבי נחמן מברסלב, רבי צדוק הכהן מלובלין ופרנץ רוזנצווייג – ובאמצעותם הקורא מזומן להשתתף באנליזה שחודרת אל תוך המסורת היהודית והאות, אשר אנו, כבני המרחב המקראי הארץ-ישראלי וכבני ברית, נושאים על בשרנו ובהליכות חיינו. אנליזה זו נתרמת ומועצמת על ידי עיון והתפלמסות עם דברי מבשר הנצרות, פאולוס, ועל ידי אזכור השוואתי לצורת ההתגלות שמניח נביא האסלאם, מוחמד, בקוראן. דווקא מתוך התפיסה שלהם כמבטאים את דרכיו של האלוהי בעולם, הם מאפשרים לעמוד על הממשות התיאולוגית שעליה נסבה המסורת היהודית. ההצטרפות של כל אלו יחדיו היא מבוא שמוליך אל תיאולוגיה של אי-הלימה.
רסלינג
מאת: שולמית קיציס
תיאור: הספר דמות דיוקנו הוא סיכומו של מחקר מרתק המתאר את מערכת היחסים בין רבנים בציונות הדתית לבניהם ובנותיהם. מערכת יחסים מורכבת זו מסופרת מבעד לעיניו של דור הילדים. עשרות ראיונות עומק עם ילדיהם של רבנים בכירים בציונות הדתית מהווים את הבסיס לדמות דיוקנו. קולותיהם של נשים וגברים אלו, המתארים באופן חשוף את חוויותיהם, מקבלים בעבודתה של המחברת פרשנות מעמיקה ורבת-פנים. מערכת יחסיהם של בני הרבנים עם אבותיהם נדונה בספר מתוך פרספקטיבה של חיי היומיום, והיא נוגעת בשאלת היחס אל גופו של האב הרב, הגיאוגרפיה של הבית, מקצבים של נוכחות האב והיעדרו, ומשמעות חדירתם המתמדת של זרים הפולשים אל ביתו הציבורי של הרב. הספר מתאר את תשוקתם של הבנים והבנות לקשר עם האב, למרות הקושי הכרוך בכך, ואת השימוש שהם עושים בדרכים שונות כדי למצוא פרצות ולהגיע אל האב. כמו כן, ספר זה עוסק בשאלת המרידה של בני הרבנים באבותיהם אל מול הרצון להמשכה. בניגוד למה שניתן היה לחשוב, הספר מתאר את מאמציהם של הילדים להמשיך את מסורת האב כמאפיין מובהק של בני רבנים. מאמץ זה נעשה באמצעים מגוונים, והוא מופיע כתשוקות סמויות וגלויות בחיי הבנים. כל אלה מתוארים בספר על רקע התהליכים ההיסטוריים שעברו על הציונות הדתית – מראשית שנות המדינה ועד השנים האחרונות.
רסלינג
מאת: ישראל קנוהל
תיאור: האם אברהם, יצחק ויעקב הם דמויות היסטוריות? ומה באשר ליוסף ולמשה רבנו? האם יציאת מצרים היא סיפור אגדה כפי שטוענים חוקרים רבים? היכן צריך לחפש את שורשי הדת המקראית? איך נולד התנ״ך מציע תשובה מהפכנית לשאלות הללו. מתברר כי סיפור התורה על ראשית עם ישראל, על יוסף במצרים ועל משה ויציאת מצרים מגובה בעיקרו במקורות מצריים שנכתבו בסמוך להתרחשותם של האירועים שעליהם מספר התנ״ך. באמצעות מפגשי שיחה עם שמואל שיר, קורא של ספריו הקודמים, מוליך אותנו פרופסור ישראל קנוהל במסע היסטורי מעורר השתאות ומרתק בין אירועים ומקומות שהובילו לגיבושו של התנ"ך.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יעקב בן–טולילה
תיאור: הקהילה היהודית של טיטואן נוסדה בידי מגורשים שבאו מספרד. בשנת 1860 כבשו הספרדים את העיר ועזבו אותה כעבור שנתיים. הם שבו אליה ב-1912, עם כינון משטר החסות הספרדי על צפון מרוקו, שנמשך עד 1956, שעה שזכתה מרוקו בעצמאות. יום כניסתם הראשונה של חיילי ספרד בשערי טיטואן מסמל מפנה בחיי היהודים בעיר. ב-1987 הייתה טיטואן כמעט ריקה מיהודים, בעקבות גל הגירה לישראל ולארצות אחרות שהתעצם אחרי עצמאות מרוקו. בקיץ אותה שנה, במסגרת סיור מחקרי, ביקר יעקב בן-טולילה בטיטואן. שם נתוודע לפנקס של החברה קדישא, שתועדו בו נפטרי הקהילה במשך קרוב למאה שנה. בחיבור זה המחבר מביא את תיאור הפנקס, את הרקע ההיסטורי, הסוציולוגי והתרבותי של הקהילה בתקופת ניהולו, תובנות שעלו מניתוח דרכי הרישום בו, ולבסוף את רשימת הנפטרים המלאה. מבעד לכל אלה ניבטת קהילת טיטואן בצבת תהליכים של נסיגה בהוויתה היהודית ושל כיבושי המודרנה בהשפעה ספרדית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עמרם בן יחיא קרח
תיאור: הרב עמרם קרח (צנעא, תרל"א – ירושלים, תשי"ג, 1952-1872) חיבר את 'נוה שלום', פירוש בעברית לתפסיר רב סעדיה גאון על התורה, ישעיהו, איוב, משלי, תהלים, חמש המגילות ודניאל. יש בו שפע מידע ותובנות גם על לשון המקרא, כתיבו, תפקודי אותיות ותיבות בו, ניקודו וסגנונו. הפירוש מועיל הרבה בזיקוק לשון התפסיר ובהתחקות על שיקולי הדעת של הגאון ועל דרכי עבודתו. כך נחשפת למדנותו יוצאת הדופן של הרב קרח. בספר הקדמה מפורטת ומהדורה המושתתת על שני אוטוגרפים: האחד טיוטה והשני – נוסח מתוקן ושלם יותר. 'נוה שלום' זורה אור יקרות על תפסיר רס"ג ועל חילופי נוסחיו בתימן במחצית הראשונה של המאה העשרים, ומשמש חוליה אחרונה ומפוארת לאלף שנות לימוד של תפסיר הגאון שם. הפירוש קורע צוהר לעולמו הרוחני והאינטלקטואלי של אחד מגדולי רבני תימן והרב הראשי האחרון שם בדור האחרון לגלות והראשון לגאולה.
מאת: יעל מהל
תיאור: הספר מציג לפני הקוראים פתגמים והקשריהם מפי יהודי בוכרה, שתועדו באוזבקיסטן ובישראל. הפתגמים מתורגמים לעברית ומובאים בליווי תעתיק המאפשר התרשמות מקולם המקורי. הספר עוסק בתפקידים החברתיים של הפתגם וביחסי הגומלין של עם סביבתו בהשפעת שינויים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים ולנוכח תהליכי הגירה וקליטה בסביבה חדשה. החידוש המובא בספר הוא מחקר של פתגמי יהודי בוכרה המבוסס על עבודות שדה שתיעדו 255 פתגמים והקשריהם מן המסורת שבעל פה של בני הקהילה הבוכרית החיים באוזבקיסטן ובישראל, בטג'יקית-יהודית במשלבים שונים. בחלקם ניכרת זיקה למקורות עבריים כתזכורת ללכידותו של עם ישראל על פזורותיו השונות. הלשון הציורית, לצד האמצעים הספרותיים האחרים המעצבים את הפתגמים, היא ביטוי ססגוני ושנון למסרים אוניברסליים ולרקע התרבותי ממנו קורצו הפתגמים. הצגת מבחר הפתגמים בספר וניתוחם מהיבטים שונים, מדגימה היטב את כוחו של הפתגם כמרכיב בשיח החברתי. תיעוד אוצר יקר ערך זה תורם לחקר תרבות הקבוצה האתנית כחוליה חשובה בתרבות היהודית והישראלית, המשפיעה מטובה על סביבתה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: רונית שושני
תיאור: ספר זה עוסק במערכת הטעמים הבבלית, שהייתה המסורת המקובלת והנפוצה בקהילות ישראל עד למאה העשירית, ופינתה בהדרגה את מקומה לטובת הקריאה הטברנית. כתבי-יד מקראיים בהטעמה בבלית נשמרו רק אצל יהודי תימן ובגניזת קהיר, ועד כה לא זכו לתיאור מדעי מלא. הספר מציג תיאור מקיף של כללי הטעמים במערכת הבבלית על כל רבדיה, מעמת אותם עם כללי המערכת הטברנית, ומבהיר את שלבי ההתפתחות בשתי המערכות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: שמואל דוד לוצאטו
תיאור: מבנה הספר איננו מגובש עד תום. החלק הראשון הוא כעין מבוא, ובו 32 'נתיבי החכמה אשר על פיהם נטה אונקלוס בתרגומו מעל לשון המקרא'. החלק השני הוא ליבו של הספר ובו 450 הערות, מתוך אינספור גירסאות שונות, שאותן הגדיר שד"ל עצמו כמרכזיות, וכראויות להיחקר. 434 מתוכן הן הערות שמצא בדפוסים עתיקים, בעיקר בעשרה חומשים שאותם מונה שד"ל. הוא אף מציין ש- 434 חילופי הנוסחאות שהוא מציע הן "כפליים בחשבון אוהב גר". עוד 16 הערות הוא מוסיף "אשר ליבי אומר לי שהיה ראוי להגיה בתרגום אונקלוס, מבלי שיהיה לי בהן סיוע משום ספר, לא בדפוס ולא בכתיבת יד". כלומר, שינויים שלא מצא להם סימוכין בספרים אחרים, אך הוא משוכנע שהם היו במקור. בסיומו אומר שד"ל: "ועם זה נשלמו 450 הערות אשר עזרני ה' לסדר לפני כל חכם לב, וסימנן 'תן לחכם ויחכם עוד' ".
מאת: אליסף תל-אור
תיאור: תלמוד שנוי במחלוקת עוסק בשאלות מרכזיות העומדות בלבו של הקיום האנושי בכלל והקיום היהודי בפרט: המתח בין אוטונומיה לציות לסמכות, היחס בין הגוף לנפש, בין הרוח ליצר; המתח בין הרב-גוניות והלכידות, המחלוקת והאחדות; היחס בין הפרשנות והטקסט ועוד. כל אחת מהשאלות מוצגת באמצעות קריאה של סוגיה תלמודית המופיעה בצורה כמעט זהה בשני התלמודים: הבבלי והירושלמי. אולם חידושו של הספר אינו מסתכם בסוגיה כזו או אחרת שבה הוא עוסק, אלא בשאלה מה מקומו, תפקידו ותרומתו האפשרית של התלמוד לחיינו במאה ה-21? האם בכוחו של התלמוד לתרום דבר מה גם לאלו שהסירו את סמכותו מעליהם? האם אפשר למצוא בתלמוד מזור לרוח האדם באשר הוא אדם? האם יש לתלמוד בשורה שהוא נושא עבור חיי הקהילה והחברה בישראל בימינו? התשובה העומדת ביסודו של ספר זה לשאלות אלו היא שבכוחו של התלמוד – דווקא בשקלא וטריא ההלכתי שבו, ולא רק במקורות האגדתיים – לתרום תרומה משמעותית לאדם ולחברה, אך כל זאת בתנאי שאנו קוראים את התלמוד באופן כזה שיאפשר לו לתרום את תרומתו זו. בעקבות ה"קריאות התלמודיות" של עמנואל לוינס מוצגת בספר קריאה חדשה בתלמוד. דרך זו חולקת ומתפלמסת עם דרכי הקריאה המתקיימות בישיבות, באקדמיה או בבתי המדרש להתחדשות יהודית, אך גם קשובה להן ומאמצת מכל אחת מהדרכים רכיבים אחדים אשר מאפשרים בתורם את הקריאה החדשה המוצעת כאן.
רסלינג
מאת: דוד כהן-צמח
תיאור: נבואת אחרית הימים של הנביא ישעיהו היא מהנבואות המופלאות והמרשימות ביותר המצויות במקרא. הרקע ההיסטורי להתהוות נבואות ישעיהו הוא מסע סנחריב ליהודה והמצור שהטיל על ירושלים. אירוע זה היה ככל הנראה המומנט המכריע בהתהוות חזון אחרית הימים. זהו גם אירוע מכונן בתהליך התגבשות ספר ישעיה. ספרו של דוד כהן-צמח מבקש להתמודד בין השאר עם השאלות הבאות: מהי הזיקה בין נבואת השלום באחרית הימים לסיפורי הבריאה בספר בראשית? כיצד מתקשר חזון אחרית הימים אל שבת בראשית? מה טיב הקשר בין עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע לבין חזון ישעיהו? כהן-צמח מוביל את הקורא במסע מפתיע המגלה שמוטיב "מלחמה ושלום" מייצג את סיפורי הבריאה, ובאותו אופן "מלחמה ושלום" הוא יסוד שעליו משתית ישעיהו את חזונו הגדול. ההנחה המוצגת בספר היא שרעיון המלחמה והשלום הוא רעיון מרכזי המהדק את סיפור הבריאה אל נבואת אחרית הימים. רעיון זה הוא גם הציר המרכזי של ספר ישעיה כולו. על ציר זה חרוזות הנבואות כולן, ובראשן נבואת אחרית הימים. ההקבלות בין סיפור הבריאה לחזון ישעיהו מפתיעות: שיאן של ההקבלות בטענה שנבואת השלום העולמי יסודה ברעיון השבת של ספר בראשית.
רסלינג
מאת: בנימין איש שלום
תיאור: כמה מהשאלות החמורות המטלטלות מזה שנים את החברה הישראלית – שאלות דת ומדינה, חרדיות וציונות דתית, חילון והדתה, רוחניות, משיחיות ופוליטיקה, שאלות של זהות וערכים, קנאות וסובלנות דתית, הלכה וחירות אישית, דת וחופש יצירה – נקשרות לא אחת בדמותו, בפועלו ובהגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק(1865-1935) , הרב הראשי הראשון לארץ ישראל. הרב קוק היה אחד מגדולי אנשי הרוח במאה ה-20: גדול בתורה, בהלכה, בהגות וביצירה ספרותית, ובה בעת – לצד א.ד. גורדון, ברל כצנלסון, ביאליק, ברנר ואחרים – אחד מאישיה המרתקים של העלייה השנייה. במחקר מקורי ופורץ דרך מציע בנימין איש שלום פרשנות שיטתית, מאתגרת ומערערת מוסכמות המעמידה את הרב קוק בשורה אחת עם גדולי ההוגים בעולם המערבי. המחבר מבקש לתרום להבנת עולמו הרוחני של הרב קוק, תפיסתו את טבע האדם, מהות הדת ומשמעות הלאומיות. הוא מנסה לברר מה היו מניעיו האמתיים, העמוקים, של הרב קוק; האם שיערו מקורביו, תלמידיו וחסידיו את ממדי המהפכה הטמונה בכתביו? האמנם יש ממשיכים לדרכו? מהי הבשורה הרוחנית והאינטלקטואלית הגדולה המקופלת ביצירתו, בשורה אשר יש בה כדי לעצב לא רק אומה, כי אם גם חזון יהודי ואנושי כה עשיר, רחב ועמוק עד שיש בכוחו לחולל מציאות יהודית ואנושית אחרת. ובכלל, האם לא הוחמצה הבשורה? איש שלום מבקש לפתוח צוהר לממד זה בהגותו: לגעת ברוח הגדולה, להתבשם משאיפת החירות, לחוות את חבלי היצירה המקורית בעושרה ובייסוריה, לפענח את החידה והמסתורין האופפים את כתביו.
רסלינג
מאת: ציונה גרוסמרק
תיאור: ספרה של ציונה גרוסמרק, אגדת המסעות, דן בסיפורי מסע בספרות חז"ל. כסוגה ספרותית צמחו סיפורים אלה ממסורות בעל פה שסופרו לאורך דרכי המסחר של העולם העתיק. נוסעים ששבו ממסעותיהם נהגו לספר על אודות החוויות שחוו, או שאימצו לעצמם סיפורים ששמעו מאחרים בהיותם בדרכים וסיפרו אותם כשהם הופכים את עצמם לגיבורי ההרפתקה. כדי להעביר את עוצמת החוויה נהגו לעיתים להגזים. סיפורי מסע חצו גבולות גיאוגרפיים וכרונולוגיים, וכדרכן של מסורות אוראליות השתנו תדיר. סיפורי המסע השתלבו ביצירות כתובות בספרות העולם. כאלה הם סיפורי המסע שמצאו את דרכם אל עולמם של חכמים והם משוקעים בספרות חז"ל. אגדת המסעות מתמקד בסיפורים אלה, תוך כדי התחקות אחר המוטיבים העממיים-אוניברסליים בהם המשקפים מגוון תרבויות שהשפיעו על יהודי תקופת המשנה והתלמוד, לצד בחינת הקשריהם לעולמם של חכמים.
רסלינג
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: פורים וחנוכה ניצבים בנקודת המפגש שבין ההיסטוריה, בין העשייה האנושית לבין השגחה הא-להית, בין כובד הראש לבין החגיגה שופעת העליצות. ממגילת אסתר שואב הרב סולוביצ'יק תובנות באשר למצב האנושי ובאשר ליחסיו של הקב"ה עם עמו ישראל. הוא נופח רוח חיים בדמויות המגילה באמצעות שימוש במדרש הקלאסי, באנלוגיות היסטוריות, בהבנה עמוקה של הטבע האנושי ובהאזנה רגישה לדקויות טקסטואליות. המכנה המשותף העומד בבסיס רעיונותיו על אודות פורים הוא אופיו האוניברסלי והעכשווי של הסיפור. גם מסיפור חנוכה שואב הרב סולוביצ'יק לקחים כלליים. מן העובדה שגזירות היוונים כוונו כנגד קיום המצוות, אנו למדים כי ימי החנוכה מציינים את ניצחונו הרוחני של עם ישראל. הבנה זו מספקת את המפתח להסברת מאפייניו המיוחדים של החג. יתר על כן, הרב מראה כיצד משמש מאבקם הרוחני של החשמונאים אב-טיפוס למאבקם של דורות רבים להגשמה עצמית יהודית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: ספר זה מעצב תגובה יהודית - במישורי השכל, הרגש והמעשה - לתופעות הסבל, המשבר והמוות. דיונו של המחבר בהלכות אבלות מתמקד ביחס שבין מעשיו החיצוניים של האבל לבין עולמו הפנימי. ניתוח הלכתי חודר מתמזג בדפים אלה עם שרטוט עדין ורב-עוצמה של דיוקנו הפילוסופי והפסיכולוגי של האדם הנתון בייאוש ובמצוקה.

הרב סולוביצ'יק מדגיש שהדרישות ההלכתיות שעניינן באבלות ובהספד מבוססות על הכרה בייחודו של כל אדם, שכן רק הכרה זו מאפשרת הערכה נכונה של אותו אובדן שאין לו תחליף. לימוד גישתה של היהדות כלפי המצב האנושי עשוי לעורר את רגישותו של הלומד לצורך לעמוד על משמעות קיומו, להעריך את ייעודו האישי ואף לחתור להגשמתו. דרך תובנות אלו ואחרות, עשוי עצם לימוד הנושאים שבמסות אלו להיעשות למעשה בונה, מזכך ואף גואל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: בעוד שאר כרכי סדרת "מאוצר הרב" מציגים את הרב סולוביצ'יק כהוגה דעות, כלמדן וכדרשן, מציג כרך זה פן אחר של דמותו – היותו מנהיג ומורה דרך רב השפעה, ממעצבי דמותה ודרכה של היהדות האורתודוכסית המודרנית.

הספר כולל מבחר של למעלה משבעים מכתבים, תזכירים וראיונות. לפני כל אחד מובא מבוא קצר שמטרתו להבהיר את רקעו ואת הקשרו ההיסטורי.

הכרך עוסק במגוון נושאים: מדיניות ציבורית, חינוך, חיי בית הכנסת, הקהילה היהודית, ציונות דתית ומדינת ישראל, יחסים בין-דתיים, ותובנות תורניות, פילוסופיות ואישיות. בספר זה מוצאת הגותו של הרב סולוביצ'יק ביטוי מעשי כשהיא מיושמת בקשר לבעיות הבוערות של השעה. בהלכה ישנה מסרים עבור ציבורים מגוונים, והרב סולוביצ'יק מגדיר ומעביר מסרים אלו בכישרון נדיר. בספר זה מדגים הרב סולוביצ'יק במיוחד את אחד מאבני הפינה של משנתו, עצמאותה של ההלכה, ומראה כיצד יש בכוחה של ההלכה לעצב לא רק דרך חיים אלא גם תפיסת חיים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: ספר זה מתמקד במערכות היחסים בתוך המשפחה – בין בני הזוג ובין הורים לילדים. לדעת הרב סולוביצ'יק, פיתוח מערכות הולמות של יחסים משפחתיים הוא דבר נחוץ לשם "גאולת האדם", לא רק בשל חשיבותן של מערכות יחסים אלו, אלא גם משום שבאמצעותן לומד האדם "כיצד לאהוב, לירֹא ולעבוד את הא-להים".

תובנות הספר מושרשות בתיאוריה על האישיות האנושית, היא "תורת האדם", היונקת הן מהתעמקותו של הרב סולוביצ'יק בתנ"ך, בתלמוד, במדרש ובספרות ההלכה, והן מהתמצאותו המקיפה בפילוסופיה ובספרות הכללית. גישתו מציגה אמונה עמוקה ברלוונטיות הנצחית והאוניברסלית של התורה, ומלמדת על ביטחונו המוחלט בהלכה ובכוחה לשקף אמיתות עמוקות על אודות האדם בעומדו בפני קונו, ביחסיו עם סביבתו ובינו לבין עצמו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מיכה קליין
תיאור: על הספר "אבן השתייה": לימוד התלמוד מנקודת ראותו של איש מדעי כדור הארץ מעלה שאלות על זיהוי והבנה של מושגים מתחום הגאולוגיה המוזכרים בתלמודים ובמדרשי חז"ל. "אבן שואבת", "כלי אבן", "זכוכית לבנה", "שיש", "מלח סדומית", "אבנים מפולמות", "אבני אלגביש", "בול של מלח", "אבנים שמתחוטטות על בעליהן" ועוד מוזכרים בתלמוד, וכדי להבינם חייבים להכיר במעט את הליתולוגיה (תחום במדע הגאולוגיה העוסק במסלע). הספר כולל פרקים שבהם כל שם פרק הוא מובאה מהתלמוד ואז עיסוק בהבנת המובאה. כל אחד מפרקי הספר כתוב כיחידה בפני עצמה, ומכאן הקורא אינו מחויב לקרוא ברצף את פרקי הספר.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
הצג עוד תוצאות