נמצאו 59 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אליסף תל-אור
תיאור: ספרו החדש של אליסף תל-אור, קורא בין התמונות, מבקש לחבר בין עולמות מקבילים: "הסדנה" ו"בית המדרש", "האמנות החזותית" ו"ארון הספרים היהודי", "המחקר העיוני" ו"החופש היצירתי", כל זאת במטרה שעולמות מקבילים אלו יפרו אחד את השני, ויחד יפרו את רוח האדם. באופן הזה מבקש הספר לפתוח את שערי בית המדרש ולהביא קולות נוספים, מהעבר ומההווה, שישתתפו בשיח המתקיים בו: קולות הנשמעים לא רק במשיכת קולמוס אלא גם במשיכות מכחול, בצבעוניות עזה אשר לה רבדים שונים ועומקים חדשים; קולותיהם של האמנים מהעבר ומההווה מחד גיסא, וקולותיהם של חוקרים, אמנים והקהל הרחב ששפת האמנות קורבה לליבו מאידך גיסא.

בכל אחד מפרקי הספר ניצבת תמונה מרכזית הקשורה באחד החגים העבריים המעלה תהיות ושאלות רבות. בעקבות מסע מחקרי, עיוני ופרשני, ותוך כדי השוואתה ליצירות אמנות אחרות, מוצעת בספר קריאה עכשווית, אקטואלית ורלוונטית אשר מצטרפת לקשת הרעיונות והיצירות שבכוחן להפרות את זהותם של נשים ואנשים אשר ה"תרבות היהודית" – במובנה הרחב – מהווה מסד משמעותי בזהותם.
רסלינג
מאת: יצחק פלג
תיאור: ספרו של חוקר המקרא איציק פלג דן בחגי ישראל מנקודת מבט חינוכית-ערכית. החגים ממלאים תפקיד כפול: הם משקפים זהות ושייכות לאומית, ובו-בזמן מעצבים אותן. הצו "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" נועד להבטיח שהבנים יכירו את תולדות העם, בדרך חווייתית – אולם הצו "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ" מתחיל בצו "והקשבת לבנך". הספר מתמקד בשלושה נושאים: זהות, שייכות, זיכרון.

הקורא ימצא הדגמות ביחס לשינויים ותמורות שחלו בחגים וביחס אליהם במרוצת הדורות. שינויים ותמורות אלה אִפשרו, בכל לדור ודור, הזדהות עם הזהות והשייכות הלאומית. פרק נרחב מוקדש לחג הפסח כמשקף את חגי ישראל ואת גישתו החינוכית של הספר כולו. כמו כן, המחבר מזמין אותנו לצאת למסע בעקבות "מועדי העצבות" בלוח השנה. המסע מלמד שהחגים מעמיסים על בנינו ימי אבל ועצבות רבים ומכבידים.

היום – לאחר קום המדינה – מתבקש לעודד את השמחה בחגים, שכן חרף המאבקים הפנימיים בחברה הישראלית ביחס למסורת היהודית, מדינת ישראל מאפשרת נינוחות ריבונית אשר הייתה חסרה בתקופת הגלות. ביחס לחגי ישראל הספר מציע רעיונות שיתנו ביטוי ראוי לתקווה ושמחה, ככתוב: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז 13).
רסלינג
מאת: יפה זלכה
תיאור: בחיבור זה נלקטו ובאו אגדות ומדרשים מן התלמוד הירושלמי העוסקים בחגי ישראל ומועדיו. החיבור מבקש לעמוד על עיצובם הספרותי של המקורות הללו, על התשתית הרעיונית העומדת ביסודם, ועל היחס בינם לבין מקבילותיהם בתלמוד הבבלי ובמדרש – תוך עיון בפרשני הירושלמי הקלאסיים ובספרות המחקר.

פרק אחר פרק, סוגיה אחר סוגיה, מועד אחר מועד, מתלבנות בספר סוגיות הנוגעות בעיקרן במקומו של האדם בעולם ובתפקידו כשותף במעשה בראשית. מבעד לסוגיות אלו, נפרשת לפנינו תפיסת עולם עקבית ונמתחים קווים לדיוקנה הרעיוני והספרותי של אגדת הירושלמי. הללו מאירים לנו במלוא עוזם כ"ראי מוצק" למחשבתם המקורית של חכמי ארץ ישראל.
תבונות
מאת: ראובן גפני
תיאור: פותח סידור, המבוסס על פרויקט-רשת שבועי אישי של המחבר, הינו מסע בעולמם של סידורי התפילה הארץ-ישראליים בעת החדשה: מסידורים ראשונים שהודפסו בארץ, בשלהי המאה התשע עשרה, ועד לסידורי המאה העשרים ואחת ומאפייניהם הייחודיים.

הספר פותח בסקירה היסטורית על התפתחותם ומשמעותם החברתית והתרבותית של סידורי ארץ ישראל בתקופה האמורה, ובמרכזו כשבעים סקירות קצרות, שבהן מתוארים סיפוריהם וייחודם של הסידורים השונים. הסידורים מוצגים בנימה אישית, תוך התייחסות לדמויותיהם של העורכים ושל המדפיסים; לעיצובם התוכני והגרפי של הסידורים; לנסיבות הזמן והמקום שבו נוצרו; ולמגוון סוגיות נוספות של תכנים, מבנה, קהלי יעד, וכמובן גם אידיאולוגיה ופוליטיקה.

פרקי הספר ערוכים סביב תשעה מקבצים, המאפשרים להעמיק בהכרת התופעות הנדונות, ולהשוות בין קבוצות שונות של סידורים: סידורי היישוב הישן והציבור החרדי; סידורים ספרדיים ומזרחיים; סידורים תימניים אחדים; סידורים בעלי זהות לאומית מוצהרת; סידורים שמקורם בחו"ל ושהועלו ארצה בנסיבות ייחודיות; סידורים המשקפים את סיפוריהם של האישים העומדים מאחוריהם; סידורי נשים ונערות; סידורי תלמידים בבתי הספר; וסידורים המיועדים לקבוצות אוכלוסייה שמחוץ לחברה הדתית.
תבונות
מאת: יואב ברזלי
תיאור: ספירת שבעה השבועות מפסח עד העצרת מבטאת ציפייה והתרגשות לקראת חג השבועות "זמן מתן תורתנו". חג צנוע זה נמשך יום אחד בלבד ואין לו תאריך מפורש בתורה. הוא אינו מוזכר בספרי הנביאים והכתובים עד לדברי הימים. וגם בין סדרי המשנה וספרי ההלכה הוא לא זכה לחטיבה נפרדת ומיוחדת. בתורה מודגש אופיו החקלאי, ומצוותיו: עליה לרגל, לחם הביכורים והקורבנות הנלווים אליו, מקוימות בציבור בבית המקדש.מימות חז"ל ואילך מזוהה החג בעיקר כיום מתן תורה במעמד הר סיני וזיהוי זה הפך לעיקר מהותו בתודעה, בהגות, במנהגים ובתפילות החג עד היום הזה.
תבונות
מאת: אברהם אלקיים, עסאן מנאסרה, רוברטו ארביב
תיאור: "אדון השלום" הוא סידור תפילות חדש ומיוחד במינו, ראשון מסוגו בעולם, ופורץ דרך בתולדות הדתות הגדולות. זהו ספר תפילות לשלום משלוש הדתות הגדולות: היהדות, הנצרות והאסלאם ובשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. את הסידור ערכו בעלי ניסיון רב שנים בדיאלוג בין־דתי לשלום, לאהבה ולסבלנות: פרופ' אבי אלקיים, השיח' ע'סאן מנאסרה והרב רוברטו ארביב.
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים
מאת: אילון גלעד
תיאור: כיצד נוסדה הדת היהודית? אילו אירועים היסטוריים הביאו להיווצרותה? האם מקורם של סיפורי המקרא בעובדה היסטורית או שמדובר באגדות יפות ותו לא? במילים אחרות – מה קרה באמת? זה שנות דור האמינו החוקרים כי המענה לשאלות האלו לא יימצא לעולם, שכן מרבית הטקסטים והשרידים מימי קדם כה עתיקים וחסרים שאיש לא יוכל לעולם לגשת אליהם ולהפריד מיתולוגיה מהיסטוריה, בדיה ממציאות. בספר זה החוקר אילון גלעד מציג תאוריה חדשה, שמערערת על התפיסה הזאת. הוא מתאר כיצד שינו כלי מחקר מודרניים ותגליות רבות את ידיעותינו על ימי המקרא מקצה לקצה ומצביע על כך שראשית הדת היהודית אינה עתיקה כלל כפי שחשבנו. בראי המידע החדש גלעד מציג ניתוח מקיף ומרתק של המקורות ובצידו מסקנות מרעישות ומרחיקות לכת. כל פרק בספר עוסק בחג או במועד ולשאלות המהותית שבמרכזו: מי הגה את השבת; מדוע נדרש יום הכיפורים; או מי כתב את התורה. הניסיון לענות על שאלת המפתח יעורר בתורו שאלות נוספות. כך, כבסיפור בלשי, יצורפו פרטי הפרטים ונגלה, טפח אחר טפח, את התמונה במלואה, את המקורות האמיתיים של דת משה וישראל.
עם עובד
מאת: יוסף מרקוס
תיאור: עבודת הכפרה והטהרה במשכן ביום הכיפורים מתוארת באופן מפורט בספר ויקרא פרק טז. סדר העבודה התפרש בהרחבה במקורות יהודיים מימי הבית השני, בספרות חז”ל ובסדרי העבודה הקדומים שנתחברו על ידי הפייטנים לצורך אמירתם בתפילה. עיון במקורות השונים מלמד על הבדלים משמעותיים באשר לאופן בו התפרשה הפרשה בכל אחד מהם. במוקדו של חיבור זה עומדת ספרות התנאים וברקע השאלות שהעלה יעקב זוסמן ביחס לתולדות ההלכה בכלל: “כיצד היא צמחה? מה היו שלבי התפתחותה? מה עבר עליה מן המקרא ועד לגיבושה הסופי בספרות התנאים?”. ספר זה משרטט את דרכי התגבשותה של עבודת הכהן הגדול בספרות התנאית, מהמקרא, דרך מקורות קדם תנאיים ועד בית המדרש התנאי בדור יבנה ואושא. הספר מתמקד באבני הבניין של סדר העבודה כפי שהוא מופיע לפנינו במשנה ובמקורות תנאיים נוספים, וחושף את התהליכים הפרשניים, השיקולים הטקסטואליים והחוץ־טקסטואליים ואת המסורות מימי הבית השני שהובילו את החכמים לעצב את העבודה ואת מטרתה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יואל רפל
תיאור: ימים אחדים לפני ראש השנה של שנת תש"ט פורסמה בעיתונות העברית של מדינת ישראל הצעירה הודעה מטעם הרבנות הראשית לישראל: 'התפילה לשלום המדינה'. בעיצומם של ימי מלחמת העצמאות, רבים מהקוראים - דתיים ושאינם דתיים - ראו בפרסום התפילה ביטוי נוסף ומשמעותי לעצמאות מדינית יהודית בארץ ישראל. סידור התפילה הוא במהותו בית קיבול לזיכרונות. הוא איננו טקסט סגור, נעול וקבוע. ניכרות בו השעות הגדולות, הטובות והרעות, שעברו על עם ישראל בארץ ישראל ובגולה כמו גם בעת החדשה. 'יזכור לנספים בשואה'; 'תפילה לשלום כוחות הביטחון'; 'יזכור לחללי מערכות ישראל' וכן 'התפילה לשלום המדינה' הן רק אחדות מהתפילות שנוספו לסידור בעשורים האחרונים. שילובן מלווה בוויכוח סוער, שמעיד על המעורבות של הפוליטיקה הזמנית והחולפת בעיצוב התפילה הנצחית. ה"תפילה לשלום המדינה" של ד״ר יואל רפל מתמקד בתפילה שנעשתה זה מכבר לתעודת זהות אמונית ופוליטית ולמוקד דיון נרחב ומשמעותי בעם היהודי. הספר מעמיק במקורותיה של תפילה זו, בתוכנה ובשוני בינה לבין התפילות שאמרו יהודים בגולה לשלום שליטיהם. עיון נרחב המבוסס על מסמכים שטרם פורסמו, חושף גם את התשובה לשאלה שרבים עסקו בה: זהותו של מחבר התפילה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
תיאור: פורים וחנוכה ניצבים בנקודת המפגש שבין ההיסטוריה, בין העשייה האנושית לבין השגחה הא-להית, בין כובד הראש לבין החגיגה שופעת העליצות. ממגילת אסתר שואב הרב סולוביצ'יק תובנות באשר למצב האנושי ובאשר ליחסיו של הקב"ה עם עמו ישראל. הוא נופח רוח חיים בדמויות המגילה באמצעות שימוש במדרש הקלאסי, באנלוגיות היסטוריות, בהבנה עמוקה של הטבע האנושי ובהאזנה רגישה לדקויות טקסטואליות. המכנה המשותף העומד בבסיס רעיונותיו על אודות פורים הוא אופיו האוניברסלי והעכשווי של הסיפור. גם מסיפור חנוכה שואב הרב סולוביצ'יק לקחים כלליים. מן העובדה שגזירות היוונים כוונו כנגד קיום המצוות, אנו למדים כי ימי החנוכה מציינים את ניצחונו הרוחני של עם ישראל. הבנה זו מספקת את המפתח להסברת מאפייניו המיוחדים של החג. יתר על כן, הרב מראה כיצד משמש מאבקם הרוחני של החשמונאים אב-טיפוס למאבקם של דורות רבים להגשמה עצמית יהודית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יהושע גרנט
תיאור: יוסף אבן אביתור - משורר פורה ומקורי שפעל בספרד, ולאחר מכן במזרח, בסוף המאה העשירית — נמנה עם גדולי יוצריה של שירת הקודש העברית לדורותיה. בספר זה מתפרסם לראשונה מקבץ מקיף ומגוון של יצירותיו שביסודן מזמורי תהילים: פיוטים לציון מאורעות במעגל החיים, לשבת ולמועדים, ואף סדרת 'שבחות' יחידה במינה המבוססת על חמישה־עשר מזמורי 'שיר המעלות'. יצירות אלה הוהדרו על פי עשרות מקורות, רובם ככולם כתבי יד קדומים מגניזת קהיר, בלוויית חילופי נוסח וביאור מפורט.
חלקו הראשון של הספר מוקדש לעיון בלשונם של פיוטי אבן אביתור ובאמנות השיר המתגלמת בהם. מרקמהּ הפואטי הייחודי, ה'היפרטקסטואלי' במובהק, של יצירה פייטנית האוצרת בתוכה מזמור מקראי בשלמותו, נבחן בהרחבה לאור תיאוריות בנות זמננו בחקר השיח ובתורת הספרות. עושר יצירתו של אבן אביתור בזיקה למזמורי תהילים נדון לנוכח מגמות מפתח בעולמה של תרבות ישראל במפנה האלף הראשון, כגון הפולמוס הקראי־רבני ועלייתה של שירת 'תור הזהב' בספרד. מתוך כך נפתח כאן פתח להערכה מחודשת של שירת פייטן חשוב ומרתק זה על רקע תקופתו וברצף תולדותיה של השירה העברית בימי הביניים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עלי מרצבך, ערן רביב
תיאור: ספר זה מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של הלוח העברי הקיים במתכונתו הנוכחית למעלה מאלף שנה, תוך הדגשת הצדדים המתמטיים והאסטרונומיים שלו. בספר מבוארים הכללים היסודיים הנדרשים לשם בניית הלוח וכן הכלים המתקדמים למציאת סימן השנה. לאורך הספר שזורים המקורות הקלסיים בשילוב המחקרים האחרונים. החלק הראשון נפתח בפרק על תולדות האסטרונומיה והנקודה היהודית, לאחריו פרק על נתונים שמימיים, ושני פרקים על תולדות הלוח העברי: האחד עוסק בתקופה שבה הלוח נקבע לפי תצפיות על חידוש הירח, והשני שבה התפתח והתגבש הלוח הקבוע, והנקראת תקופת המעבר.
החלק השני, ליבת הספר, מוקדש ליסודות ולכללים של הלוח העברי  הקבוע, ומכיל ארבעה פרקים יסודיים: העיקרים וחשבון המולדות, המחזור המטוני, קביעת היום הראשון של ראש השנה, "סימן השנה" ומציאתו. הקורא שילמד את החלק השני של הספר כסדרו יוכל לבנות בעצמו לוח לכל שנה נתונה.
בחלק השלישי של הספר אנו מגישים לפני הקורא נושאים הקשורים והנגזרים מהלוח העברי: לוחות למציאת סימן השנה, לוחות אחרים והמעבר בינם לבין הלוח העברי, הלוח השבועי וקביעת חלוקת פרשות התורה, ופרק קצר על הלוח העתידי.
כרמל
מאת: אהרן גימאני
תיאור: רבי שלום שבזי, המוכר גם בכינוי אבא שלום שבזי, חי ופעל בדרום תימן במאה ה־ 17 . שירתו קנתה לה מקום מרכזי בחיים התרבותיים של כל יהודי תימן, והקנתה לר"ש שבזי מעמד מיוחד בקרב חכמי תימן ופשוטי העם כאחד, כמו רבי יהודה הלוי ליהודי ספרד כך רבי שלום שבזי ליהודי תימן. בספר זה רואה אור בפעם הראשונה קובץ המצוי בידיים פרטיות והמחזיק 22 פיוטים חדשים כתובים בכתב ידו של ר"ש שבזי. מקצת הפיוטים חוברו בעקבות מאורעות שפקדו את היהודים בתקופתו של ר"ש שבזי, שהייתה סוערת במיוחד בתולדות יהודי תימן. הקובץ שלפנינו מקיף קטעי תפילות במעגל השנה: פסח, ראש השנה, כיפור, סוכות ושמחת תורה. המחקר בהגדה של פסח ובקטעי התפילה העלה, שעד למחצית השנייה של המאה ה־ 17 , תקופתו של ר"ש שבזי, ידעה כל יהדות תימן נוסח אחד ומנהג אחד, פרט לשינויים מעטים בין הקהילות. פרסום הפיוטים החדשים וקטעי התפילה בספר, המלווה בצילום מלא של קובץ זה בכתיבת ידו של המשורר הדגול, והדיון בהם מהווים תרומה חשובה בחקר שירת ר"ש שבזי ובנוסח התפילה במקומו ובזמנו. הספר כולל גם פרק מקיף על רבי שלום שבזי, חייו ויצירתו, ופרק נוסף על מסורת העלייה לקברו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: משה בר-אשר
תיאור: בספר זה מוצעים שישה עשר פרקי מחקר בלשונות התפילה ובנוסחאותיה, בסגנונה, בתכניה ובמנהגיה. רוב הפרקים מוקדשים לתפילות הקדומות הנוהגות בכל תפוצות ישראל מימים קדמונים. מקום חשוב בעיונים הכלולים בספר תופסות ארבע פסקאות הבאות בתפילות העמידה של שבת והפיוט “אל אדון על כל המעשים” שנשתלב בברכת “יוצר אור” שלפני קריאת שמע של שחרית. כן נידונות לשונותיהן ותוכנן של תפילות שנהגו בקהילות ישראל בפראג, במזרח ובמגרב ובקהילות של צאצאי האנוסים בדרום-מערב צרפת. בתפילות הקדומות מובאות נוסחאות שבכתבי היד הקדומים לרבות קטעים מגניזת קהיר בצד הנוסחאות המהלכות בדורותינו, המשמשות נקודת מוצא לעיונים. חלק מהמחקרים המובאים בספר ראו אור בפרסומים ראשונים והוכנסו בהם שינויים שהתבקשו וחלקם רואים אור לראשונה בספר הזה.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: יוסף יהלום, נאויה קצומטה
תיאור: רבי שמואל בן הושענא המכונה 'השלישי' שימש, כפי שכינויו מעיד עליו, בתפקיד שלישי אחר גאון ישיבת ארץ ישראל ואחר אב בית הדין של הישיבה, שמקום מושבה היה בירושלים. עיקר פעילותו הייתה במחצית השנייה של המאה העשירית, אבל עדיין גם בראשית המאה האחת-עשרה. שמואל היה יוצר פורה, וכתב מידי שבת בשבתו מערכת פיוטים מיוחדת לתפילת 'יוצר המאורות' המקיפה את קריאת שמע וברכותיה. הביקוש לפיוטיו היה גדול בימי הביניים, והגניזה שימרה שרידים של חמש מאות מיצירותיו. על אף זאת זכו רק יצירות בודדות מפרי עטו להגיע עד ראשית הדפוס. ספר זה הוא הניסיון הראשון לכנס את האוצר הגדול הזה ולהציג אותו על פי כל מקורותיו האפשריים, במהדורה ביקורתית מפורשת הכוללת גם מבוא רחב. 'השלישי' הלך בתלם שהתווה ליצירה העברית המקורית גאון הגאונים, רב סעדיה גאון. בניגוד לרב סעדיה, שהיה מן הגדולים שבמחדשים, נטה רבי שמואל לסגנון פשטני שהיה פחות סתום ומתוחכם. בכך הוא סלל בין השאר את הדרך לעלייתה של האסכולה הספרדית הגדולה, זו שהעלתה על נס את הסגנון המקראי הצח. כמה מיצירותיו אכן גם מיוצגות בכתבי היד של המחזור הספרדי היוקרתי, ומהן שגם השאירו את חותמן על יצירותיהם של ראשוני הפייטנים הספרדים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסף יהלום, נאויה קצומטה
תיאור: רבי שמואל בן הושענא המכונה 'השלישי' שימש, כפי שכינויו מעיד עליו, בתפקיד שלישי אחר גאון ישיבת ארץ ישראל ואחר אב בית הדין של הישיבה, שמקום מושבה היה בירושלים. עיקר פעילותו הייתה במחצית השנייה של המאה העשירית, אבל עדיין גם בראשית המאה האחת-עשרה. שמואל היה יוצר פורה, וכתב מידי שבת בשבתו מערכת פיוטים מיוחדת לתפילת 'יוצר המאורות' המקיפה את קריאת שמע וברכותיה. הביקוש לפיוטיו היה גדול בימי הביניים, והגניזה שימרה שרידים של חמש מאות מיצירותיו. על אף זאת זכו רק יצירות בודדות מפרי עטו להגיע עד ראשית הדפוס. ספר זה הוא הניסיון הראשון לכנס את האוצר הגדול הזה ולהציג אותו על פי כל מקורותיו האפשריים, במהדורה ביקורתית מפורשת הכוללת גם מבוא רחב. 'השלישי' הלך בתלם שהתווה ליצירה העברית המקורית גאון הגאונים, רב סעדיה גאון. בניגוד לרב סעדיה, שהיה מן הגדולים שבמחדשים, נטה רבי שמואל לסגנון פשטני שהיה פחות סתום ומתוחכם. בכך הוא סלל בין השאר את הדרך לעלייתה של האסכולה הספרדית הגדולה, זו שהעלתה על נס את הסגנון המקראי הצח. כמה מיצירותיו אכן גם מיוצגות בכתבי היד של המחזור הספרדי היוקרתי, ומהן שגם השאירו את חותמן על יצירותיהם של ראשוני הפייטנים הספרדים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אורי אהרן
תיאור: ספר זה הוא פרי מחקר שעניינו יהודים יוצאי גרמניה, שהיגרו לצפון איטליה בסוף המאה ה-15 והקרויים "טדסקי". החיבור מנסה לפרושׂ את היריעה הרחבה של תולדות הטדסקים, ולהראות כיצד הנעימה לטעמי התורה במסורתם, משמשת בבואה שמשתקפות בה ההיסטוריה הייחודית להם, תרבותם וגישתם אל הדת. זה הספר הראשון והמקיף ביותר עד כה, העוסק במשמעותה התרבותית והדתית של נעימת טעמי התורה של יהודים בארצות הנצרות והאסלאם, שלשמה נוצרו שיטת רישום ומתודת מחקר חדשות. לראשונה מנוסחים כאן הכללים לתופעת הסולם הפנטטוני (צלצול שורת חמשת הצלילים השחורים בלבד, בתחום האוקטבה) בנעימה של הטדסקים, בפרט, ושל רוב גדול מקהילות ישראל – ספרדים ואשכנזים, בכלל. מתברר, שנעימת הטעמים היתה חסינה בפני השפעות חיצוניות, משום ששמירה על הבסיס הפנטטוני העתיק עזרה לקהילות, באשר הן, לשמור על זהותן הייחודית. על סמך החידושים נבנתה תיאוריה שבמרכזה נתפרשׁו הטעמים ככלי להישרדות רוחנית. נעימת הטעמים של התורה היא הנעימה הקדושה ביותר באוצר הנעימות הנכלל ברפרטואר הליטורגי והפרה-ליטורגי של המסורת היהודית, שכן באמצעות נעימה זו בלבד נקראים דברי "אלוהים חיים".
מוסד ביאליק
מאת: יעקב גרטנר
תיאור: בספר זה מכונסים מחקרים העוסקים בעולם התפילה, הלכותיה ונוסחיה. פרקי הספר עוקבים אחר מקורות מנהגים שונים ואחר התמורות שהתרחשו בהם במהלך הדורות כפי שהדבר משתקף בספרות התלמודית והרבנית. ספר זה מהווה מעין המשך לספרו הקודם של המחבר גלגולי מנהג בעולם ההלכה. לצד סדרת המחקרים כולל הספר גם פרסום מחודש ומורחב של ספר המנהגות של ר’ משה ב”ר שמואל ממרסיי. חיבור זה, שהיה טמון בכתב יד מזמן חיבורו לפני כשמונה מאות שנה, מהווה למעשה מדריך לשליח הציבור לתפילות כל השנה ועוסק בהרחבה בתפילה ובמנהגיה באחת מקהילות פרובנס החשובות. מעבר לחשיבות שבעצם פרסומו של ספר בנושא התפילה מתקופת הראשונים, יש בו גם תרומה משמעותית לחקר תולדות התפילה והתפתחות מנהגיה.
תבונות
מאת: דליה מרקס
תיאור: בזמן הוא מסע ססגוני ומרתק אל אוצרות הזמן היהודי. ספרה של דליה מרקס, חוקרת תפילה, בעלת תפילה ויוצרת תפילה, מציע לקוראת ולקורא נקודות מבט מגוונות, לא אחת מפתיעות ומרגשות, על חודשי השנה העברית וחגיהם. הטקסט מציע זוויות ראייה מסורתיות, מתחדשות, עכשוויות, וקורא לנו לבחון כיצד אלה יעשירו את חיינו ויעניקו לרצף הזמן שלנו משמעות ופוריות. המחברת פונה אל שורה ארוכה של קהלים בחברה הישראלית ומבקשת לכונן לימוד המביא לידי מעשה, לאפשר השתרשות במורשת ישראל שתביא הן לחיזוק גזעהּ הן להצמחת ענפים חדשים ממנו. בזמן הוא עיון שווה לכל נפש, המחדש את הישן ומקדש את החדש.
הרב פרופ' יהוידע עמיר
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אהרן קלרמן
תיאור: הספר פרקי תפילה וברכה במבט היסטורי הינו אסופה של י"ג פרקים המציגים מחקרים על תפילות וברכות שונות. פרקי מחקר אלה מבקשים להציג בפני הקורא את התפתחותן ההיסטורית של תפילות וברכות מאז תחילת ניסוחיהן. לצד הדגש על הממד ההיסטורי, מושם בפרקי הספר דגש על הממד הגיאוגרפי, קרי על המיקומים שבהם חלו התפתחויות שונות לגבי התפילות והברכות שנחקרו, ועל ההעברות של התפתחויות אלה מתפוצה לתפוצה.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: רונן נויבירט
תיאור: לוח השנה כמוהו כלוח לבנו. ישנם ימים שמחים וימים עצובים, תקופות מעבר, עליות ומורדות. ואולם, שלא כמו מצבי הרוח שלנו הנובעים מנפשנו פנימה, פעמים רבות החגים נחווים באופן חיצוני, מעושה, ללא חדווה או הכנה מתאימה. במקרה הטוב אנו נזכרים בערגה בימי ילדותנו, אז חווינו את הנועם והמתיקות של המועדים וכמעט כל חג היה אפוף הוד וקסם.

חז"ל בחוכמתם עסקו רבות בהבנת מהותם של מועדי ישראל, הן בעיצוב הפרקטיקה ההלכתית והן בשרטוט עדין של הספירה המחשבתית של החגים באמצעות עולם המדרש. לגעת בזמן מציע נקודת מבט מרעננת על לוח השנה היהודי דרך העמקה במדרשי חז"ל. המהלכים המחשבתיים שנפרשים בספר זה מבקשים לחבר את הראש עם הלב, לגעת בנפש האדם ולהשיב לחגים את הלחלוחית החסרה בם לפעמים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אבי שגיא
תיאור: תפיסה רווחת רואה בתפילה לוז הקיום הדתי. בעיני רבים אי אפשר להבין את משמעותה של התפילה ללא ההנחה שהיא פנייה לאל. יתר על כן גם תפילתם של מי שאינם מאמינים נתפסת כחיפוש דרך לאל. שאלות המפתח שמציג הספר הן : האם אמנם המתפלל, כל מתפלל, פונה בהכרח לאל? האם אכן המשמעות הדתית המיוחסת לתפילה היא הפשר היחיד שניתן להציע לתפילה.
הספר פצועי תפילה מבקש לבחון מחדש את ההנחות המטאפיסיות והדתיות העומדות ביסוד השיח על התפילה. לפיכך שאלות אלו מושהות מהדיון. זאת באמצעות התקת נקודת הכובד העיונית מהשאלות התיאולוגיות והמטאפיסיות הכרוכות בתפילה אל עבר הניסיון האנושי של המתפלל עצמו.
הספר לא מתמקד בהבנה תיאורטית של הניסיון האנושי בתפילה. הוא לא מציע תיאוריה חלופית לזו התיאולוגית. הוא מנסה לעקוב אחר המשמעות של התפילה בעולמם של המתפללים עצמם. כדי להתקרב לעולמם של מתפללים הספר מתמקד בתפילה כפי שהיא משתקפת בעולמה של הספרות העברית החדשה, בעיקר זו שמהעלייה השנייה ועד ימינו. ספרות זו מרבה לעסוק בתפילה ובמשמעויותיה . רוב רובה של יצירה זו מבטאת את עולמם של מי שמתנסים ב``מות האל``, היינו בעולם שבו האל שוב אינו רלוונטי. מהעיון בספרות זו עולה כי גם לאחר ``מות האל`` התפילה ממשיכה להתקיים. יתר על כן, הרפלקסיה הספרותית מניחה שהתפילה היא פנומן ראשוני בקיום, שאינו מותנה כלל ועיקר בשאלת הנמען של התפילה – האדם הוא יש מתפלל.
אכן, שאלת הנמען נותרת פתוחה: האם לתפילה יש בהכרח נמען? האם התפילה היא התמודדות עם שאלת הנמען? או שמא נמענה של התפילה הוא האדם המתפלל עצמו. בין כך ובין אחרת ספרות זו מצביעה על העובדה היסודית שהאדם הוא יש מתפלל. פצועי תפילה בוחן את משמעות התפילה בספרות העברית ומגלה כי התפילה היא בראש ובראשונה סירוב לקיים והכרה בכוח המתמיד של התקווה הגוברת על כובד העבר וההווה. האדם כיש מתפלל חורג מתנאי חייו, הוא יש בן חורין שפניו מוטות אל עבר העתיד. התפילה מגלמת חריגה וחירות זאת בצורה המובהקת ביותר.
פרקי הספר שזורים בניתוח מדוקדק של יצירות ספרותיות, ובעיקר שירה מבית הגנזים של הקיום היהודי בהווה. שורשיו של הספר נטועים ביצירות הספרות בנות הזמן אך אופקיו נוטים אל הבנה עמוקה וחדשה של הקיום האנושי עצמו; קיום המתגלם באפיונו של האדם כיש מתפלל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון שלום הרטמן
מאת: חזקי שוהם
תיאור: ספר זה מציע בחינה אתנוגרפית מדוקדקת של האירוע הציבורי הגדול ביותר ביישוב בתקופת המנדט, הלא הוא קרנבל הפורים בתל אביב. המחבר עוקב אחר התפתחות החגיגות משלהי התקופה העות'מאנית עד אמצע שנות השלושים, ומתאר בפרטי פרטים את שני ענפיהן המרכזיים: נשפי הפורים באולמות ותהלוכת המיצגים הגדולה ברחוב העיר, שהחל ב-1932 נקראה "עדלידע". אין הוא מסתפק בשחזור החגיגות לפרטיהן ובאריגתן בחיי היומיום של היישוב, אלא מבקש להציע פרספקטיבה אחרת, אנתרופולוגית, לחקירתן של התרבות העברית החדשה והאידאולוגיה הציונית, במקום הדגש הפוליטי-אידאולוגי המאפיין באופן מסורתי את חקר הלאומיות היהודית. מחקר אתנוגרפי-היסטורי זה מציע נקודת מבט שונה לדיון בבעיות אחדות: היחס בין הווה לעבר בתרבות העברית החדשה, הריבונות והיחס ללא-יהודי במחשבה הציונית, האיזון בין עיר וכפר והמתח בין מרכיביה השונים של תרבותה המתחדשת של חברת המהגרים. הספר מספק אפוא זווית ראייה בלתי שגרתית לדיון בבניין האומה העברית בתקופת המנדט, באמצעות ניתוח תרבות החגיגה של היישוב. הפרספקטיבה האנתרופולוגית וההתמקדות במקרה-מבחן צר יחסית מאפשרים לדון בתנועה הלאומית היהודית כמערכת תרבותית גדושה, מורכבת, רבת-פנים ודינמית – דיון המאתגר את הדימוי המקובל של תרבות זו כאידאולוגיה שנכפתה מלמעלה על-ידי קומץ הוגים ועסקנים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: זכריה גורן, מרים דרור
תיאור: החוברת נועדה לשמש כלי עזר בידי מורי המורים המבקשים להורות את נושא התפילה במכללה. הנושא כולל ארבעה חלקים: התפילה בשירה העברית המודרנית, התפילה במקרא, הכרת סדור התפילה, התהוות נוסחי התפילה. סידור התפילה כולל מערכת מסודרת של סוגות (ז'אנרים) ספרותיות מגוונות המביעות תפיסת עולם במרבית שאלות היסוד במחשבה היהודית, ולכן כל הרוצה להכיר את המחשבה היהודית לדורותיה חייב להכיר את הסדור. התוכנית המוצעת בחוברת מבוססת על ניסיון רב של המחברים בהוראת הנושא במכללה. נוסף על המידע הרב והמגוון וההערות המתודיות, היא כוללת גם פעילויות לסטודנטים. לנוחות הסטודנט עומדת לרשותו מקראה הכוללת את מרבית קטעי הקריאה שהוא מתבקש לעיין בהם.
מכון מופ"ת
מאת: אהרן מירסקי
תיאור: בספר זה כונסו לראשונה הפיוטים של המשורר הקדמון שהיה, לפי המשוער, בן המאה החמישית, הראשון בפייטנים הקדמונים שלאחר חתימת התלמוד הידוע לנו בשמו.
שירתו מאחדת בתוכה את הנושאים והסגולות של שירת המקרא עם אגדות המדרש עשירות הדמיון, ולסגנונו, המיוסד על המקרא, אופי מקורי משלו.
מוסד ביאליק
מאת: חביבה פדיה
תיאור: הספר "הפיוט כצוהר תרבותי: כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית" הוא ספר חלוצי בשלב החדש של חקר הפיוט בתרבות היהודית והישראלית.
חזרתו של הפיוט למרכז הבמה של התרבות העברית, בבחינת שיבתו של המודחק, מחייבת מצד אחד ארגון מחדש של השדה המחקרי ושל תחום הידע, ומצד אחר פנייה אל העדות האישית; חזרה זו מחייבת גם בחינה של היצירה השירית העברית החדשה, בהיותה השדה הראשון שבו מתחוללת שיבתו של המודחק.
הספר מגלם במבנהו את המשימות האלה: דרים בו בכפיפה אחת מאמרים פרי עטם של חוקרים ואנשי אקדמיה, ומאמרים ורשימות שעניינם עדות אישית של יוצרים בתחום השירה, הספרות, המוזיקה והתאטרון.
הספר מבקש להיות אבן פינה למלאכת המיפוי הפרדיגמטי של קווי השבר, היצירה והזהות במרחב הארץ-ישראלי, בצומת שבו נפגשים טורקיה וה"מזרח" בגלגולי האימפריה העות'מאנית מכאן, והשואה, הקולוניאליזם הבריטי וראשית ימי המדינה מכאן. הוא מדגים את כוחו של הפיוט לשפוך אור על תרבויות הפזורה היהודית לדורותיה ולמרחביה ולתרום להבנת מגוון סוגיות הקשורות בהן – בכלל זה סוגיית המרחב היהודי-ערבי המשותף וסוגיית המגדר והקהילה; והוא עושה זאת בשלב תרבותי יהודי-ישראלי שבו מצטלבים מבנים והבניות של זיכרון ושכחה, גלות וגאולה, קדושה וחולין, הצטלבות המתגלמת בפריצת הפיוט למוזיקה הישראלית העכשווית.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יוסף תבורי
תיאור: מחורבן הבית השני ועד העת החדשה עמד בית הכנסת במוקד החיים היהודיים. מלבד תפקידו כמקום תפילה הוא שימש גם כמרכז הפעילות הקהילתית, וסביבו התפתחו הפיוט והשירה. האמונה הדתית והיחס לסביבה באים לידי ביטוי באדריכלות של בית הכנסת ובאמנותו.
בכל ההיבטים הללו עוסקים קובצי 'כנישתא'.
יצא בשיתוף עם מכון לנדר-מרכז אקדמי ירושלים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף תבורי
תיאור: מחורבן הבית השני ועד העת החדשה עמד בית הכנסת במוקד החיים היהודיים. מלבד תפקידו כמקום תפילה הוא שימש גם כמרכז הפעילות הקהילתית, וסביבו התפתחו הפיוט והשירה. האמונה הדתית והיחס לסביבה באים לידי ביטוי באדריכלות של בית הכנסת ובאמנותו.
בכל ההיבטים הללו עוסקים קובצי 'כנישתא'.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אמנון בזק
תיאור: יום הכיפורים הוא המיוחד שבכל ימי השנה: מעבודת הכוהן הגדול בזמן המקדש, דרך אווירת התשובה, הפיוס והסליחה, המלווה ביום זה את עם ישראל לדורותיו, ועד לתפילותיו ולמנהגיו של היום.
ספר זה, השני בסדרת הספרים העוסקים במועדי ישראל היוצאת לאור על ידי מכללת הרצוג, מבקש לעמוד על כמה וכמה מהיבטיו המיוחדים של יום הכיפורים.
הספר מכיל חמישה שערים, העוסקים באופיו של היום, בעבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים, בספר יונה, בתפילות המיוחדות ביום הכיפורים ובנושא התשובה.
תבונות
מאת: אמנון בזק
תיאור: קובץ מאמרים של מורי מכללת יעקב הרצוג המבקש לשפוך מעט אור על ההיבטים השונים של ראש השנה. המאמרים עוסקים באופיו של היום, בתפילותיו ובמנהגיו.
תבונות
מאת: יעקב מלכין
תיאור: התרבות היהודית החילונית היא תרבות חייהם של רוב יהודי העולם וישראל. חייהם של יהודי הארץ והעולם עברו תמורות מרחיקות לכת עת השתלבו בתרבות המערבית הדמוקראטית - תרבות בה הם חופשיים לבחור את דרך חייהם ואת חינוך ילדיהם. ההגות החדשה שהתפתחה בתרבות זו עונה על שאלות רבות בהן אנו נתקלים כיהודים ישראליים. ספר זה מציע לקוראיו ביטויי אמונות ודעות הרווחות בקרב יהודים לא-דתיים המחויבים למצוות הצדק, אך לא למצוות שהומצאו על-ידי מנהיגים יהודים דתיים בשם אלוהים.
כמו בכל העולם גם העם היהודי הוא ייחודי בתרבותו. תרבות זו מורכבת ממארג של זרמים עדתיים, חילוניים ודתיים כאחד. מארג זה מהווה מכנה משותף ליהודים חילונים ודתיים במספר היבטים של תודעה. ספר זה נותן ביטוי למקורות ולתמורות שבהגות היהודית החילונית, ולאמונות הרווחות בה. מהאמונה באלוהים כיצירה אנושית ובאדם כריבון לחייו נובעת הכפירה במחויבות למצוות הדת, שהרי כל כפירה נובעת מאמונה, ואין אמונה הנובעת מכפירה.
יהודית ספרדית, והמשכה בכתבי שפינוזה, אשר חנך את תהליך החילון.
פרקי הספר מוקדשים לנושאים הבאים, שנכתבו בידי 24 מחברים:
התפתחות ההגות היהודית החילונית ומקורותיה ביהדות ובתרבות העמים;
מעמדה של האישה ביהדות; בעיית "מיהו יהודי" והגדרות הזהות הלאומית היהודית; הומניזם ויהדות - מוסר חילוני ביהדות כיורשו של הזרם הנבואי בתנ"ך; היהדות החילונית בישראל - פנים בתרבותה ובמעמדה; אלוהים בעיני יהודים חילוניים.
תיאור: רב סעדיה גאון כתב "ספר מאסף לכל התפילות והברכות" - הוא סידור רס"ג, שנכתב בניסיון להציג נוסח אחיד שיהיה מעין פשרה בין הגרסאות השונות של התפילה ומנהגיה בקהילות היהודים במזרח (במצרים, בארץ ישראל ובבבל).
במסעותיו בקהילות אלה התוודע רס"ג לנוסחי התפילה השונים - לדוגמה: קהילות היהודים בארץ ישראל הרבו לשלב פיוטים בתפילה, ואילו בבבל התנגדו למנהג זה. רס"ג בחר בדרך הפשרה: הוא בחר לשלב פיוטים אחדים בסידור שערך, אך עשה זאת במידה ולא הִרְבָּה בהם.
לסידור רס"ג - שני חלקים: החלק הראשון מוקדש לתפילות ימי החול, ואילו החלק השני - לתפילות הימים המיוחדים - שבת, ראש חודש, חגים וימי צום (מתוך לקסיקון לתרבות ישראל - מטח).
מאת: יוסף תבורי
תיאור: מחורבן הבית השני ועד העת החדשה עמד בית הכנסת במוקד החיים היהודיים. מלבד תפקידו כמקום תפילה הוא שימש גם כמרכז הפעילות הקהילתית וסביבו התפתחו הפיוט והשירה. האמונה הדתית והיחס לסביבה באים לידי ביטוי באדריכלות של בית הכנסת ובאמנותו.
זהו הקובץ השני הרואה אור בסדרת המחקרים כנישתא אשר עניינו חקר עולמו של בית הכנסת מהיבטים שונים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דליה מרקס
תיאור: בעת אישן ואעירה עוסק במעברי היום והלילה בסידור התפילה: "קריאת שמע שעל המיטה" מכאן ו"ברכות השחר" מכאן. שני נושאים שלא זכו עד כה למחקר מעמיק, מקיף ורב-תחומי כמו זה שמרקס מגישה לנו.
הספר מתאר בפרוטרוט ובלשון בהירה את תולדותיהם המרתקות של טקסטים וטקסים אלה, מימיהם של חז"ל ועד לסידורים המודרניים של ימינו, ומצביע על תפקידיהם ועל תפיסות העולם הזוכות בהם לביטוי מועצם.
ביד בוטחת מובילה המחברת את הקורא בשבילים הקסומים של המעברים שבין ממלכת היום לממלכת הלילה.
טקסטים שגרתיים ויומיומיים מוארים מחדש בין השאר כביטויים של היענות למצבי חרדה, עיצוב תודעת האני ואישור מקומה של הגופניות האנושית במערכת הבריאה.
הרחבה מבורכת נמצאת גם בדיונים על אודות הפולמוסים שליוו את אמירת ברכת "שלא עשני אישה", ובהצבעה על מקבילות לאמירת ברכות שונות בתרבויות העולם בכלל. לוויית חן מוסיפה לספר התבוננות בדרכים שבהן השתלבו הטקסים והטקסטים הנדונים בו בשירה העברית וביצירה הישראלית בת זמננו.
הספר מיועד לכל קורא המבין שלשונו של סידור התפילה היא לשונה של תרבות ישראל ושל הספרות היהודית לדורותיה. הספר מציע לקוראיו – הן מי שעולם הסידור זר לו והן מי ששביליו נהירים לו – סקירה היסטורית רחבת יריעה, פרשנויות מפתיעות וחדשות של טקסטים ידועים וכן דיונים מרתקים בסוגיות הנוגעות למעברים יומיומיים של קבע בחיי כל אדם בכלל ובחיי איש ואישה מישראל בפרט.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יהודית תידור-באומל
תיאור: הספר מוקדש לתפילה בתקופת השואה. חלקו הראשון דן בעיקר בתפילות המיוחדות שנתחברו באירופה הכבושה ובעולם החופשי למען היהודים שסבלו תחת עול הנאצים. כמו-כן עוסק הספר בתפילות לזכר קרבנות השואה שנתחברו על-ידי מחברים מכל הזרמים ביהדות מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד היום.
בחלקו השני, מובאות התפילות הנזכרות, בנוסחן המקורי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף תבורי
תיאור: קובץ מאמרים על היבטים שונים של עולם בית הכנסת. החלק העברי כולל מאמרים על חובת הזהירות בתפילה
(י' בלידשטיין), על מקראות שנמנעו מלתרגם (ד' הנשקה), על הגניזה הקהירית ועולם התפילה (ש"ק רייף),
ועל מצב הגוף בשעת קריאת שמע (י' תא-שמע).
בחלק הלועזי מאמר על משמעותה של קריאת שמע (ר' קימלמן), ועל הברכה "שלא עשני אשה" (י' תבורי).
הקובץ כולל גם רשימה מקיפה של מאמרים על בית הכנסת בעבר ובהווה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: התוספתא נערכה בדורות שלאחר עריכת המשנה, והיא מסודרת בסדרים ומסכתות כמו המשנה שנערכה בידי רבי יהודה הנשיא. יש בה הלכות רבות מתורת התנאים הקדומה שלא נשנו במשנה, ויש בה הלכות המפרשות את המשנה. חלק גדול מהלכות התוספתא מקבילות להלכות המשנה בתוכנן ובסגנונן.
עיקרו של הספר הוא בירור היחס הספרותי שבין ההלכות הללו שבתוספתא למקבילותיהן שבמשנה. המחבר מוצא תימוכין לאפשרות, שחלק מן ההלכות שבתוספתא המקבילות להלכות המשנה הן קדומות; ואפילו לסברה, שעל-פי הלכות כאלה ערך רבי את המשנה.
הספר מנהיר את דרכו של רבי בניסוח לשון המשנה על-פי החומר שעמד לפניו. עוד מעלה המחבר לבירור כמה נושאים הנוגעים בחג הפסח, ודן בהתפתחותם ההלכתית.
שיטת המחבר מוצגת במבוא ובו סקירה של המחקר בנושא ועיון בשיטותיהם של י"נ אפשטיין ושאול ליברמן, מגדולי חוקרי התלמוד בדורנו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: משה חלמיש
תיאור: הספר דן ביחסי הגומלין בין מחקר הקבלה המודרני לבין עולם הליטורגיקה, ההלכה והמנהג. יחסי גומלין אלה לא זכו עד כה למלוא תשומת הלב המחקרית הראויה וספר זה פותח צוהר רחב להמשך מחקר מקיף בנושא.
המחבר מברר בפרקי הספר את ההשלכות ההדדיות של העולמות הללו – הקבלה מזה, והתפילה, ההלכה והמנהג מזה – מבחינה עיונית, היסטורית, גיאוגרפית וביבליוגרפית, ובראייתו המקיפה שופך אור חדש על הדינמיקה בין התחומים ועל דרכי חלחולה של הקבלה לתחומים אלה.
הספר מיועד לתלמידי חכמים, לחוקרים במדעי היהדות ולציבור המשכיל הרחב המתעניין בתרבות היהודית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יצחק (הרב) גרינברג
תיאור: בספר מעמיק ורב השראה זה בוחן הרב גרינברג את דרכה של היהדות בתנועתה סביב מעגל השנה ולאורך ההיסטוריה היהודית. הדרך היהודית מוצגת בספר זה בחום, בהומור וברוחב לב והיא מוצעת לקורא לא כאסופה נוקשה של חוקים ותקנות אלא כדרך חיים ססגונית, חיה ומתפתחת כל העת.
בהתייחסו לשבת, לימים הנוראים, לשלושת הרגלים, לחנוכה, לפורים, לתשעה באב וליום העצמאות, מציע הרב גרינברג קריאה כפולת רבדים. ברובד הראשון מוצגים בספר מנהגים, הליכות ומצוות כפי שעוצבו במשך הדורות בקהילות ישראל השונות וכפי שהם נוהגים בימינו. ברובד השני המציג תפיסה תיאולוגית חדשנית, מלמד המחבר כי מועדי ישראל אשר צוינו במשך דורות כה רבים, הולכים ונטענים במשמעות דתית מחודשת לאחר השואה ותקומת מדינת ישראל ועם התקדמותה של ההיסטוריה לעבר גאולתה המשיחית.
בשורתה פורצת הדרך של הספר היא שבדורות האחרונים נטענו חגי ישראל במשמעות מיוחדת היוצרת חידוש ואתגר מרחיק לכת בכל הנוגע לטיבם של הקשרים שבין היחיד והכלל לבין ההיסטוריה ואלוהים.
הרב יצחק (ייץ) גרינברג שימש כרב אורתודוקסי, כפרופסור בישיבה אוניברסיטה ובאוניברסיטת ניו יורק, כנשיא של ארגון ‘כלל’, מרכז ללימוד ומנהיגות יהודית בארצות הברית וכנשיאה של קרן לחינוך יהודי, ‘חברים כל ישראל’. במהלך השנים בלט הרב בעיסוקו בחינוך, בתיאולוגיה שלאחר השואה, ביצירת קשרים בין זרמים שונים בתוך היהדות וביצירתו של שיח בין-דתי בארצות הברית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: רחל שרעבי
תיאור: הספר עוסק בחג המימונה ובדרך בה הפך לרכיב מקובל בחברה הישראלית. תמורה זו מהווה צומת תרבותי חשוב לדיון במערכת היחסים שבין הפריפריה לבין המרכז - בין תרבות "גבוהה" לבין תרבות "נמוכה", בין קולטים לבין נקלטים ובין המזרחיים לבין הקולקטיב הישראלי - ומאיר אותה באור חדש.
חלקו הראשון של הספר מתמקד בניתוח אנתרופולוגי מקיף של סמליו וטקסיו של החג בקהילות היהודיות בצפון אפריקה, ונותן להם פרשנות סוציולוגית חדשה. חלקו השני דן בהתפתחות חג המימונה בישראל משנות השישים של המאה הקודמת, ממעמד של חג שולי למעמד של חג לאומי. הספר מראה שחגיגות המימונה היו מכשיר רב עוצמה, שגם בעלי הכוח וגם חסרי הכוח ניצלוהו לטובתם, ושנוצר סינקרטיזם בין הקבוצות השונות.
ד"ר רחל שרעבי היא מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון ובחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן. מחקריה הרבים עוסקים בסוציולוגיה היסטורית, בהגירה, בנשים מקהילות מסורתיות ובמפגש בין-תרבותי בישראל.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נפתלי וידר
תיאור: התפילה, וביחוד התפילה בציבור, היא מן היסודות המורכבים, מרובי הפנים והמגוונים ביותר בתרבותו של עם ישראל, בתולדות חיי הרוח שלו ופעילותה החברתית של הקהילה היהודית.
התפילה התפתחה בכמה צירים מקבילים: תפילות החובה, הפיוטים, וכן טקסים ומנהגים נוספים, שהיו חלק חלק בלתי נפרד מהפעילות בבית הכנסת.
נוסחים וצורות שונות של פיוטים ומנהגים שונים הקשורים בתפילה התפתחו בזמנים ובמקומות שונים, כגון בבל, ארץ-ישראל, ספרד, צפון אפריקה, אשכנז, צרפת ועוד.
התפתחויות מקומיות אלה מקורן בדרך כלל באופיין התרבותי הייחודי של הקהילות השונות, שהושפע לא פעם מתרבות הסביבה באותה תקופה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: נפתלי וידר
תיאור: התפילה, וביחוד התפילה בציבור, היא מן היסודות המורכבים, מרובי הפנים והמגוונים ביותר בתרבותו של עם ישראל, בתולדות חיי הרוח שלו ופעילותה החברתית של הקהילה היהודית.
התפילה התפתחה בכמה צירים מקבילים: תפילות החובה, הפיוטים, וכן טקסים ומנהגים נוספים, שהיו חלק חלק בלתי נפרד מהפעילות בבית הכנסת.
נוסחים וצורות שונות של פיוטים ומנהגים שונים הקשורים בתפילה התפתחו בזמנים ובמקומות שונים, כגון בבל, ארץ-ישראל, ספרד, צפון אפריקה, אשכנז, צרפת ועוד.
התפתחויות מקומיות אלה מקורן בדרך כלל באופיין התרבותי הייחודי של הקהילות השונות, שהושפע לא פעם מתרבות הסביבה באותה תקופה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יעקוב שלום ליכט
תיאור: הספר עוסק בזמן ובמועדים המיוחדים בחיי ישראל בתקופת המקרא ובימי בית-שני. את תפיסת הזמן, את סדריו ושימוש של הלוח העברי, ואת המועדים המיוחדים במחזור הלוח הישראלי הקדום, מאירות ידיעותינו על עולמו של המזרח הקדמון, שישראל היה חלק ממנו.
מוסד ביאליק
מאת: יוסף יצחק ליפשיץ
תיאור: השבת צופנת סוד בחובה — הסוד של תחושת השלמות שאחרי היצירה. זהו הלקח שמלמדת מצוות השביתה בשבת, המנוחה מכל מלאכה.
בניגוד לחגים ולמועדים האחרים במסורת היהודית שמנציחים אירועים שהתחוללו במהלך ההיסטוריה של עם ישראל, השבת מאזכרת אירוע שהתחולל בספירה האלוהית — אירוע החורג מההיסטוריה האנושית. על כן אין לראות בדרישת השביתה ממלאכה תחיקה סוציאלית גרידא; ההלכה עומדת על כך שהפעילות שממנה נתבע היהודי לשבות ביום השביעי אינה ״עבודה״ אלא דווקא ״מלאכת מחשבת״, יצירה המשקפת את קווי הדמיון בין הנברא לבוראו. מצוות השבת מצביעה על אחריותו של האדם למצוא את האיזון הנכון בין שני היסודות של קיומו — בין טבעו הגשמי המוגבל והסופי המאפשר לעולם לפעפע בו ולעצב את רוחו ובין הרצון היצירתי התוסס שהעניק לו האל, רצון שבאמצעותו הוא מטביע את חותמו על העולם.
הוצאת שלם
מאת: נחום מאיר ברוזניק
תיאור: מוסכם בין כל חוקרי הפיוט שיניי הוא מגדולי הפייטנים. הוא חי ופעל בארץ - ישראל באמצע המאה השישית. הוא חיבר קרובות לשבתות, לכל סדר וסדר שבקריאת התורה התלת - שנתית. וכן חיבר קרובות לכל מועדי השנה. ר' סעדיה גאון ורבינו גרשום מאור הגולה מזכירים אותו לשבח. אולם ברבות הימים פיוטיו נשתכחו ונעלמו, ורק הקרובה לשבת הגדול שרדה במחזור אשכנז, ומתוכה הועבר הפיוט "אז רוב נסים הפלאת בלילה" להגדה של פסח.
חוקרי הפיוט, ובראשם מנחם זולאי, גילו בגניזה במשך השנים שרידים מפיוטיו, ומתוכם הקים זולאי מחדש כשליש ממחזור יניי. צבי מאיר רבינוביץ הוציא בשנות תשמ"ה - תשמ"ז מהדורה מחודשת ומעודכנת של מחזור יניי בשני כרכים, בצירוף פירוש. אך הרבה מקומות סתומים נשארו בלי פירוש, וגם במה שיש, נמצאים פירושים בלתי מכוונים.
פיוטי יניי חשובים לאין ערוך, לא רק בגלל השפעתם על התפתחות הפיוט הקלאסי, אלא גם מצד עצמם. הם ראויים לעיון מעמיק, כדי לעמוד על עושר לשונם ועוצם הבעתם הפיוטית, על השילוב הנפלא של מקורות חז"ל ועל הרמזים הגנוזים בהם. החוקר, פרופ' נחום מ. ברונזניק, בביאוריו ובפירושיו, בתיקוניו ובהשלמותיו וגילוי מקורותיו של יניי, מאפשר לחובבי הפיוט ליהנות מזיו אורם המופלא של פיוטי יניי, על כל צדדיהם המגווונים.
נחום מ. ברונזניק הוא מחבר ספרים ומאמרים בענייני לשון ופיוט, פרשנות המקרא וספרות חז"ל. הוא פרופסור (אמריטוס) ללימודים עבריים באוניברסיטת רוטגרס - האוניברסיטה של מדינת ניו - ג'רסי (ארה"ב).
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: נחום מאיר ברוזניק
תיאור: מוסנם בין כל חוקרי הפיוט שיניי הוא מגדולי הפייטנים. הוא חי ופעל בארץ - ישראל באמצע המאה השישית. הוא חיבר קרובות לשבתות, לכל סדר וסדר שבקריאת התורה התלת - שנתית. וכן חיבר קרובות לכל מועדי השנה. ר' סעדיה גאון ורבינו גרשום מאור הגולה מזכירים אותו לשבח. אולם ברבות הימים פיוטיו נשתכחו ונעלמו, ורק הקרובה לשבת הגדול שרדה במחזור אשכנז, ומתוכה הועבר הפיוט "אז רוב נסים הפלאת בלילה" להגדה של פסח.
חוקרי הפיוט, ובראשם מנחם זולאי, גילו בגניזה במשך השנים שרידים מפיוטיו, ומתוכם הקים זולאי מחדש כשליש ממחזור יניי. צבי מאיר רבינוביץ הוציא בשנות תשמ"ה - תשמ"ז מהדורה מחודשת ומעודכנת של מחזור יניי בשני כרכים, בצירוף פירוש. אך הרבה מקומות סתומים נשארו בלי פירוש, וגם במה שיש, נמצאים פירושים בלתי מכוונים.
פיוטי יניי חשובים לאין ערוך, לא רק בגלל השפעתם על התפתחות הפיוט הקלאסי, אלא גם מצד עצמם. הם ראויים לעיון מעמיק, כדי לעמוד על עושר לשונם ועוצם הבעתם הפיוטית, על השילוב הנפלא של מקורות חז"ל ועל הרמזים הגנוזים בהם. החוקר, פרופ' נחום מ. ברונזניק, בביאוריו ובפירושיו, בתיקוניו ובהשלמותיו וגילוי מקורותיו של יניי, מאפשר לחובבי הפיוט ליהנות מזיו אורם המופלא של פיוטי יניי, על כל צדדיהם המגווונים. נחום מ. ברונזניק הוא מחבר ספרים ומאמרים בענייני לשון ופיוט, פרשנות המקרא וספרות חז"ל. הוא פרופסור (אמריטוס) ללימודים עבריים באוניברסיטת רוטגרס - האוניברסיטה של מדינת ניו - ג'רסי (ארה"ב).
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: זכריה גורן, מרים דרור
תיאור: במקראה זו מרוכזים קטעי קריאה רבים שהסטודנטים נזקיים להם בעת לימוד נושא התפילה במכללה. קטעי הקריאה מתייחסים לשני חלקים של הנושא: התפילה בשירה העברית המודרנית והכרת סידור התפילה. החלק השלישי של המקראה מתאר את התהוות נוסחי התפילה והשתלשלותם בארצות השונות במרוצת הדורות. הקריאה בקטעים נועדה לפתוח אשנב לעולם המחקר, ובעיקר לדעות ולהשקפות עכשוויות במחשבה היהודית. עימות עם דעות שונות יסייע בידי הסטודנט לגבש דעה אישית. הקטעים המובאים לא נועדו לשכנע את הלומד אלא להציע לו חומר למחשבה ובסיס לדיונים בנושאים שונים בהגות היהודית.
מכון מופ"ת
מאת: בנימין גרוס
תיאור: "יהי אור" הוא פירוש מקיף לנר מצוה, אחת היצירות המקוריות ביותר של המהר"ל מפראג,בן המאה השש-עשרה.
חיבורו המוקדש לחנוכה, החג הבתר-מקראי היחיד שהנהיגו חז"ל בין חתימת התנ"ך לימינו, מרחיב את היריעה, מעבר לייחודיותו של הארוע; נוסף על מימד הזמן ההסיטורי והטקסטים הכרוכים בחג האורים, נמצא בו אף בירור תקפותו הפרדיגמאית לגרול העם היהודי ולסדר הזמן שהוא נוהג על פיו.
המהר"ל מתאר את מאבקם של החשמונאים אל מול פיתויי היוונות כמקרה מיוחד של ההתנגשות בין שתי תרבויות ומדגיש את צביונה של הסביבה התרבותית והדתית ואת חשיבותה המכרעת להתפתחות חברות אנושיות ולקונפליקטים המפלגים אותן.הדיון בחיבור נסב בעיקר על העימות בין שתי תפיסות עולם, המקראית והיוונית. מתוך עיון בסוגיות ערך המצוה ותפקידה,מגיע המהר"ל אל פיתוח נושאים מהותיים בתחום הפילוסופיה של ההיסטוריה. קיומו הייחודי של העם היהודי וייעודו המיוחד מוצגים מזוית ראיה של משיחיות רוחנית, לא כנופך נוסף ללאומיות, אלא כפתיחה של האנושי לעבר התהוות היסטורית.
בשעה שעם תחייתה של מדינה יהודית בארץ הקודש מובלטות בעיות הזיקה שבין הפוליטי לדתי ומתחדדת התהייה על התכליתיות הסופית של ההרפתקה המופלאת הזאת, החיבור הזה מאפשר להבין מדוע וכיצד נשתמרה בעם ישראל תודעת ההשתתפות בתכנית הכבירה על אף הפגמים, המגרעות והכשלונות.
משנת המהר"ל, בניתוח של פרופסור בנימין גרוס, מבכירי המומחים להגותו, והאור שמאירים אותה קשריה עם מורי הדורות הדגולים, פותחים לנו שער להכרה כי החל מגילויה ההיסטורי, חושפת היהדות בפנינו טפח ממלוא התוכן החתום בעצמתה הכמוסה.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: יואל רפל
תיאור: " אנציקלופדיה מועדי ישראל " באה לתת תשובות למי שמבקש לדעת , היא נועדה להשיב לשאלות הצצות ועולות בשגרת יומו של היהודי - כיהודי . זאת ועוד , נושא השבת והחגים היה זה מכבר לחלק מתוכנית הלימודים , ובתוכן הספר יש משום מתן מענה לשאלות המתעוררות אצל התלמיד והמורה כאחד . הערכים באנציקלופדיה נכתבו לפי חלוקה קטגורית בשלוש רמות : ערכי יסוד מקיפים לשבת ולכל אחד מהחגים ; ערכים כללים למונחים הקשורים בחגים שונים ( מחזור , זמירות , עליה לתורה ) ; ערכים ייחודיים , ברובם קצרים , למונחים , מושגים ועניינים של כל אחד מחגי ישראל .
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: רחל קרן
תיאור: מדי חודש בחודשו קרא ציבור רחב את המאמרים שפורסמו בעלוני "קולך".
מאמרים אלו, שנכתבו על ידי נשים וגברים, עוסקים כולם בהתבוננות מעמיקה בהגות היהודית ובפרשנות התורה, כשהמשותף לכולם הוא נקודת מבט שוויונית על מקומן של נשים בעולמה של תורה ובעולם היהודי, וגישה השואפת לתקן את הדרוש תיקון במעמדן, מתוך ידיעת תורה, מחויבות להלכה ואהבת ה'.
בספר זה לוקטו מיטב המאמרים שנכתבו על ידי מבחר כותבות וכותבים. המאמרים עוסקים בסוגיות מתוך פרשות השבוע ובנושאים במעגל השנה היהודי וערוכים על פי חודשי השנה.
הספר מיועד ללימוד משפחתי ליד שולחן השבת, לאנשי חינוך המעוניינים בהעשרה ובגיוון ולכל הרוצה בהרחבת הדעת, מתוך תפיסה כי הקול הייחודי של "קולך" הוא מרכיב חשוב בתוך שאר הקולות הנשמעים בעולמנו.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
הצג עוד תוצאות