נמצאו 491 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אמנון מגן
תיאור: כנס זה נערך לציון עשרים שנה למותו של בן גוריון ועשרים שנה להקמת יד טבנקין.
בימים אלה, כימים של מפנה היסטורי, חשיבות מרובה למבט נוסף אל מרכיבי הבטחון הלאומי כפי שראה אותם בן גוריון, ובעיקר מקומו של השלום בכלל חמשת המרכיבים שמנה. ראוי לתשומת לב גם מה לא כלל בן גוריון במרכיבי הבטחון הלאומי כמו עוד שטח, למשל. בהרהורי שעה אלה יש כדי לספק חומר למחשבה לעושי השלום ולמתנגדיו כיום. איך ספק, שלא הייתה הסכמה עם בן גוריון ברחבי התנועה הקיבוצית כולה, ובוודאי לא בכל הסעיפים. עוד נכונו אז ויכוחים בין בן גוריון לבין הקיבוץ המאוחד והשומר הצעיר (שהיו אז החלק המרכזי במפ''ם) והיו לו בני-פלוגתא.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום העיון שלנו יעסוק בפרשה שאינה חדלה לעורר סקרנות, רגשות והתייחסויות, מאז התרחשה ועד היום פרשת שביתת הימאים בנובמבר 1951 או כפי שקראוה אז ''מרד הימאים".
אפשר לראות בפרשה זו נקודת תפנית מהחשובות בתקופה קריטית בתולדות ההגשמה הציונית. ראשית ימיה של מדינת ישראל, הוא זמן של ייצוב מסגרות חדשות ושבירת הישנות. גיבורה הראשי של הפרשה, כמו במרבית הפרשות הקריטיות של הזמן ההוא, הוא דוד בן-גוריון. ככל שעובר הזמן מתברר יותר ויותר, שבן-גוריון ראה בהקמת המדינה רגע מהפכני בתולדות העם, ואמנם הוא ביצע מהפכה, מדרך "היישוב" לדרך המדינה, מהפכה שחייבה שבירת מסגרות והקמת אחרות תחתן, שבירת אתוס והצעת אתוס שונה תחתיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: בשבעה במרס 1988 התקיים ב"יד טבנקין" כנס, שעניינו שישים שנה לקיבוץ המאוחד מבט פנימי. במשך יומיים השתתפו המתכנסים בחוגי עיון ובישיבות מליאה, שמעו הרצאות ואף תרמו בדברים לדיון.
יבול הדברים שנשמעו בכנס ניתן בזה על פי סדר הכינוס והעניינים שנדונו בו, ואלה התייחסו לקיבוץ המאוחד באהבה ובגעגועים, בביקורת ובחשבון נפש, בתחומים הרבים בו תרם הקיבוץ המאוחד את כוחו והגותו לארץ ולעם, לבניינם ולהגנתם, לעלייה, להתיישבות ולחינוך הנוער.
ב 1979 התאחדו הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים לתנועה הקיבוצית המאוחדת, ובכך הוטל כעין סימן סיום לפרק של הקיבוץ המאוחד בהיסטוריה של ישראל. לכאורה, נקודת סיום המאפשרת סיכום. סיכום זה נעשה כ"מבט פנימי" שההזדמנות לו באה לידינו במלאת 60 שנה לייסודו. הקיבוץ המאוחד שייך להיסטוריה, אך עלילותיו יכולות לתת השראה לתנועה הקיבוצית ולתנועה הציונית בימינו יותר מאי פעם. גם לכך נועד לקט זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום עיון של החוג לקידום השיתוף והניהל העצמי שהתקיים בתאריך 09.01.1991 בנושא הקיבוצים העירוניים:
1. "קיבוץ ראשית" נוסד בשנת 1979 על ידי צעירים, ברובם "ש"ינשינים", בוגרי צבא, יוצאי הקיבוץ הדתי. הקיבוץ קשור לתק"ם. הקיבוץ מונה כיום 85 נפש 40 מבוגרים ו45 ילדים.
2. בוגרי גרעין נח"ל של הנוער העובד והלומד ומחציתה בני קיבוץ. כיום מונה הקיבוץ כ35 נפשות 15 חברים מבוגרים, 10 סטודנטים הגרים בקיבוץ ומשתתפים חלקית בפעילות, ועשרה ילדים. הקיבוץ קשור לתק"ם.
3. קיבוץ "מיגוון" נוסדר ב-1987. המייסדים - בני קיבוץ ובוגרי גרעינים. כיום מונה הקיבוץ 10 חברים ועוד ארבעה חברי גרעין ושלושה ילדים. קשורים לקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
אנחנו מבקשים לבדוק שלוש שאלות:
א. האם זו דרך לרבים?
ב. מה הם דפוסי המעורבות של הקיבוץ העירוני בסביבה החברתית והפוליטית?
ג. האם דרוש משק עצמי לקיבוץ כזה?
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: הסדר הקיבוצים כרוך בסכום בסדר גודל של שבעה מיליארדי שקל חדש, והוא פחות מסכום הסדר מניות הבנקים עליו המליץ כל כך אברהם שפירא, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, "עבור יתומים ואלמנות", כביכול. אין ספק, שהרעש שעורר הסדר הקיבוצים הוא מסיבות פוליטיות. טוב לשים לב גם להשלכות החברתיות פוליטיות של המשבר. הוא גם משפיע על מוראל חברי הקיבוצים, שהם כאילו עומדים בשער הממשלה עם כינור וכובע, לפי הקריקטורה של מושיק ב"דבר". זה לא עוזר לתהליך חידוש הצמיחה ולקבלת הפלח המתאים לקיבוצים בחקלאות ובתעשייה. לכן אבקש משלמה לשם ואייבי רון, הדוברים של התק"ם, לומר איך הם רואים את ההשלכה הפוליטית ואת הפרסטיזיה של התנועה הקיבוצית לאור חובות הקיבוצים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי אברהמי
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך 27.09.1990:
1. אלי אברהמי - אין תכנית לאומית ואין תכנית של תנועת העבודה.
2. אבי בן-בסט - המדיניות לקליטת העולים בתעסוקה.
3. מרדכי קדמון - שינוי מבנה התעסוקה ושינוי מפת המדינה.
4. יחיאל לקט - ההתיישבות צריכה לאמץ תכנית קליטה בעלת מעוף וחזון.
5. יעקב צור - תופעה יהודית ייחודית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך ה13.06.1990:
1. עמוס פונקשטיין - דברי פתיחה: למה באה ההידרדרות בקשר שבין האינטלקטואלים לבין ההנהגה הציבורית? שלוש תשובות אפשריות.
2. נורית גוברין - מסורת המחאה בספרות העברית.
3. יזהר סמילנסקי - איפה הקול הצעיר בתקופה הזאת?
4. יצחק בן אהרן - האינטלקטואל כבורא המציאות.
5. אין דבר מאכזב יותר מבואו של משיח.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: בן הרצוג
תיאור: מסוף המאה ה־20, אזרחים ישראלים רבים מנסים להשיג אזרחות כפולה. המושג “אזרחות כפולה&rdquo, (Dual Citizenship) מתאר באופן מילולי אדם אשר יש לו שתי אזרחויות, אך הלכה למעשה מצביע על אדם המחזיק ביותר מאזרחות אחת. בעבר, התפיסה הלאומית התנגדה לסטטוס זה, ולכן רוב מדינות העולם נאבקו להעלימו. עם זאת, כבר מחקיקת חוק האזרחות המקורי בשנת 1952, מדינת ישראל מתירה לישראלים להחזיק יותר מאזרחות אחת. מטרתו העיקרית של ספר זה היא להציג ולהסביר את הפער בין התפיסה התרבותית ההגמונית, שהתנגדה לאזרחות כפולה, ובין המדיניות הישראלית אשר אישרה סטטוס זה.
הספר בוחן את הקשר הקיים במדינת ישראל בין הממד המשפטי, המאפשר אזרחות כפולה, לבין הממד התרבותי, אשר מאמץ תפיסות הקושרות בין לאומיות לאזרחות בלבדית. הספר עומד על שינוי היחס לאזרחות כפולה בישראל במהלך השנים ועל הדרך בה ניתן להסביר שינוי זה.
על בסיס תיאור היסטוריית החקיקה של חוק האזרחות הישראלי והדיונים סביבו, כמו גם בעזרת ניתוח ממצאים משלימים, כגון תכתובות משרד החוץ או התייחסויות תקשורתיות, מוצעת הטענה כי היחס לאזרחות כפולה בישראל משלב שיקולים פרגמטיים עם שיקולים סמליים. התקבעות הנהלים המסדירים אזרחות כפולה בישראל, המשמעויות התרבותיות של נהלים אלו, שעתוק התרבות הפוליטית הישראלית והשינויים שחלו בה עם השנים , מושפעים משילוב של גורמים, ביניהם צרכי האידיאולוגיה הפוליטית הישראלית־ציונית, פלגנות פוליטית ומפלגתית וטעמים הכרוכים במערכת הבינלאומית.
ד”ר בן הרצוג הוא מרצה בכיר במכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וראש התוכנית הבינלאומית ללימודי ישראל ע”ש וודמן־שלר. מחקריו על מוסד האזרחות מתפרסים על מספר תחומים (סוציולוגיה, מדע המדינה, משפטים והיסטוריה) ועוסקים במקומות שונים (ישראל, ארצות הברית וקנדה). בטרם הגיע למכון השתלם כפוסט־דוקטורנט באוניברסיטאות ייל והרווארד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חיים וידל
תיאור: מסה זו נולדה מתוך הכאב מהתוכן והסגנון של המחלוקת ההולכת ומפרקת את החברה הישראלית בשנים האחרונות. למחלוקת זו ישנם ביטויים פוליטיים, משפטיים, אידאולוגיים, חברתיים ותרבותיים, אך ביסודם עומדת מחלוקת עמוקה ומהותית בשאלת זהות העם היהודי, ערכי היסוד שלו וייעודו, שיש לה השלכות רבות על עצם המשכו של המפעל הציוני והתפתחותו.
מסה זו מבקשת לתרום להפיכת המחלוקת הזו לבונה ומקדמת, באמצעות שינוי פניה בתוכן ובסגנון. את המפתח לכך מוצא המחבר בשיבה אל חזון 'תורת ארץ ישראל' של הראי"ה קוק, הפותח לפנינו שער אל ישראליות־יהודית חדשה, שבה מתבטלות ההבחנות המקובלות בין קודש לחול, ובין דתיות לחילוניות.
הרב חיים וידל נולד במרוקו (1953) וגדל בקריית שמונה. בוגר הפנימיה הצבאית שעל יד ביה"ס הריאלי בחיפה ואוניברסיטת חיפה; עוסק שנים רבות בהוראה ובכתיבה בתחומי יהדות, ציונות וחברה. העמיד תלמידים ותלמידות הרבה, שמצאו בדבריו רוח ישראלית חדשה – ישנה, מרעננת, רגישה ומודעת.
הרב וידל הקים והוביל את בית המדרש "גלי מסכתא", וכיום הוא שותף בכיר במיזם "תורה ישראלית – לכתחילה".
כרמל
מאת: אורן יהי-שלום
תיאור: "הזהות החילונית במבוכה. יותר ממבוכה אחת. תחושת משבר ממש. קשה לנו לזהות במה אנחנו 'יהודים', ועוד יותר מכך, להזדהות עם מה שהופך אותנו ליהודים. ככל שה'יהדות' או ה'ציונות' מתפרשות בהקשרים אורתודוקסיים – כך החילונים מרגישים ניכור כלפיהן."
מה טיבה של החילוניות היהודית? האם היא רק שלילה של הדתיות, או המרה של הדת המסורתית בכסות של לאומיות מודרנית? והאם יש היבט רוחני בתוך החילוניות?
בספר שמע ישראל מבצע אורן יהי־שלום מהלך עיוני מקיף ועמוק, בניסיון לפוגג במעט את "המבוכה החילונית". הוא מעניק הקשר מושגי, היסטורי ופילוסופי, לחילוניות היהודית, ומדגיש את שורשיה, המעוגנים במורשת היהודית לדורותיה. הספר מספר את סיפורה של החילוניות – הזרם היהודי הגדול בעולם – מהרמב"ם עד הוגי הציונות, כזרם אותנטי, שצמח תוך דיאלוג מתמיד עם המקורות ועם גדולי ההוגים היהודיים.
בימים אלו אנו נדרשים, ביתר שאת, להתמודד עם שאלות הקשורות לכינון הזהות שלנו במקום הזה: מה זה אומר להיות יהודים ישראלים? מהי רשת הזיקות המתקיימת בין זרמי היהדות השונים? והאם קיימת סתירה בין ערכים דמוקרטיים לבין ההגות היהודית? הספר שמע ישראל מציע מבט בהיר ושיטתי בסוגיות אלה, ומעלה תרומה חשובה בכינון הגות חילונית־יהודית־הומניסטית.אורן יהי־שלום (1971), בעל תואר ד"ר בפילוסופיה של החינוך ומוסמך כרב חילוני. מוביל פעילות חברתית־ציבורית ומייסד עמותת "חינוך ישראלי".
הקיבוץ המאוחד
מאת: סיגל אופנהיים-שחר
תיאור: כיצד נראה מעשה מנהיגותי ראוי בעידן של טלטלות - מגפות, מלחמות ומשברים חברתיים וכלכליים? הספר מציע תשובה אחרת מזו שאנו רגילים לה. הוא מערער על הדימוי ההגמוני של מנהיגות ככוח היררכי ומשתלט, ומציג מודל פמיניסטי חדש הנשען על כוח רותם, המבוסס על יצירת בריתות, רתימת משאבים, טיפוח אמון ולקיחת יוזמות. המחברת מדברת בשבח המעשים הקטנים, היום־יומיים - סילוק חסמים, יצירת מרחבי ביטחון, טיפוח תחושת שייכות - כמנוע לשינוי וכערך הנועד להרחיב את גבולות המנהיגות לטובת הכלת אותן אלה שהודרו ממנה עד כה.
הספר חושף כיצד מערכות החינוך, לעיתים מבלי משים, ממשיכות לעצב ולשמר דפוסי הסללה מגדריים ויחסים היררכיים, המדירים חדשות לבקרים נערות ונשים מתפקידי מנהיגות. לצד זאת הוא מצביע על ההזדמנות הטמונה דווקא בעיתות משבר, שבהן מתגלים סגנונות מנהיגות אחרים - רגישים, גמישים, אמפתיים ומשתפים, ומראה כיצד נערות ונשים יכולות להפוך דווקא אז לסוכנות שינוי מרכזיות.
מרחיבות את השורות - נערות, נשים ומנהיגות בעיתות משברים והזדמנויות מיועד לכל המבקשים לראות במעשה המנהיגותי פרקטיקה יום־יומית שניתן לטפחה ולהתאמן עליה, ובפרט לנשות ולאנשי חינוך – מורות ומורים, פעילים חברתיים וקהילתיים, ואף סטודנטים בתחומי החינוך, המגדר והסוציולוגיה.
ד"ר סיגל אופנהיים שחר - חוקרת, מרצה ופעילה חברתית. תחומי המחקר והעשייה שלה משלבים מגדר, חינוך ואקטיביזם. בעבודתה האקדמית והפדגוגית היא מבקשת להרחיב את גבולות השיח על צְעִירוּת ונערוּת מזווית פמיניסטית על בסיס הוראה, מחקר ופעולה במטרה לאפשר מרחבים חדשים של חשיבה, ביטוי ושינוי.
מכון מופ"ת
מאת: אשר נתן
תיאור: כאשר תכננו את הכנס, ביקשנו מהפותחים, ואני רוצה לבקש גם מהמשתתפים בדיון, להתייחס לשאלה: האם יש עתיד לשיתוף במושב, באמצעות התפיסה החברתית ערכית רעיונית, ולאו דווקא דרך הציר הכלכלי, למרות שידוע לכול שזהו חוט השני העובר היום בכל המערכות. עליו קמים ונופלים דברים אבל אנחנו רוצים לבדוק את המושג מושב, את מה שמשתמע ממנו אז והיום, האם המערכת באמת נערכה במשך השנים לתפיסה יותר דינמית, להשתנות לשינוי בהרכב האוכלוסיה? ושאלות נוספות שצצו תוך כדי חיים של עשרות שנים מאז הקמת המושב הראשון.
הייתי מציע שנעמיד למבחן גם כמה מושגי יסוד שטבעו ראשוני המושב מושגים כמו עבודה עצמית, ערבות הדדית, עזרה הדדית, קרקע לאום והמשמעות שלה, ועוד נושאים שצריך לבדוק אותם גם היום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן, משה נתיב, שולמית ערפלי
תיאור: יצחק טבנקין לא השאיר אחריו משנה תיאורטית סדורה. הוא חשש מפני מצע אידיאולוגי מחייב, שיש בכוחו לעצור בעד תנופת העשייה, להסיט את הפועלים מהעיקר ולפלג את התנועה. את מרכז הכובד הוא ראה בהגשמה.
לפני שבעים שנה, בוועידת היסוד של אחדות העבודה (בפורים 1919 ), אמר טבנקין: "...מרכז הכובד עתה אינו רק בעבודה המדינית והתחיקתית, כי אם בעיקר מכולת המעשית, בכושרו של המעמד העובד לשלוט בפועל על התעשייה, הכלכלה, הייצור וחיי החברה... אחדות הפעולה היא המחייבת את חופש הדעה בינינו. אל נפרט ואל נגדיר דעותינו לא בשם ולא בנוסח הפורמלי, כי העיקר לנו הוא פעולתנו בתכנן".
טבנקין התרחק, אמנם, מהגדרות נוקשות, אך לא ממחשבה ומאידיאולוגיה. על "אחדות ניגודים" זו עמד באותה ועידה ואמר: "... לשם המעשה אנו קוראים לאיחוד הכוחות הפועלים, לאחדות הפעולה ולא לטשטוש ההשקפה... הצרכים הם שיאחדו: תנאי החיים והפעולה צריכים להיות יסוד גם ל'אחדות העבודה', גם להתפתחות חופשית של השקפת עולם".
טבנקין ראה, אפוא, בעשייה ערך עליון, המהווה בסיס להשקפת עולם חופשית ורחבה. זוהי המורשת עליה אנחנו מופקדים. כנס טבנקין עסק הן באידיאולוגיה, הן בהיסטוריה והן בשאלות השעה. מאחורי כל אלה עומדים הרצון והנכונות להתמודד, לבנות ולהגשים ברוחו של טבנקין.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורלי גל, יואל דרום
תיאור: התכנסנו לרגל צאת ספרו של יעקב עובד "אלפיים שנות קומונה בארצות הברית", ולשם לימוד על הקיבוץ, בהניחנו שיש חיבור בין שני הנושאים.
לאחר קריאת הספר, אני סבור שיהיה זה בעייתי לעשות בו שימוש כספר לימוד או כמכשיר מחנך לחיי קיבוץ, לחברי הקיבוץ ובניו ולחברי תנועות הנוער. אני מאוד סקרן לשמוע את דברי החברים שיבואו אחרי, איך אפשר מהספר הזה או מהסיפור הזה לעשות כלי חינוכי בתוך סבך הקשיים שהקיבוץ נתון בהם.
הספר מספר את סיפורן של 277 קומונות בארצות הברית. על אף העובדה שקומונות אלה התקיימו ממספר חודשים ועד לעשרות רבות של שנים, הרי שפרט להוטרים ולאחים ההוטרים, הן אינן קיימות יותר. לכן יקשה להפוך את הסיפור הזה לחומר בעל ערך חינוכי לקיבוץ, בתקופה בה ממילא קיים קושי לשכנע את הנוער להאמין בדרך זו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יחיל צבן
תיאור: מדוע האוכל בחתונות אף פעם לא טעים?
מדוע השופטים בתוכנית מאסטר שף הם קניבלים?
איך מרגישה שווארמה כשאוכל אותה ראש הממשלה?
מה הקשר בין כשרות לדיאטה ובין סלט ירקות לציורים של פיקאסו?
מדוע אסור שהחומוסייה הטובה תהיה קרובה לבית?
הספר ארץ אוכלת מציע לקוראיו ניתוח מבריק של הטקסים, הסיפורים, הסמלים והמשאלות שמרכיבים את תרבות המזון בישראל.
בשורה של פרקים מצחיקים וחריפים בוחן יחיל צבן את שפת המזון הישראלית, מציג את צדדיה הפנטסטיים, האלימים, האבסורדים והמיסטיים, ומשדך מחדש בין אכילה לכתיבה ספרותית.
ארץ אוכלת הוא ספר חובה לכל מי שאוהבים לאכול, לבשל ולחשוב על אוכל.
יחיל צבן מלמד וחוקר בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. ספרו הראשון "ונפשו מאכל תאווה: מזון ומיניות בספרות ההשכלה" יצא ב-2014.
מאת: עילעאי עופרן
תיאור: תולדות עם ישראל רוויות למרבה האסון במלחמות אחים. ספר בראשית גדוש בתיאורי המאבקים בין האחים קין והבל, יעקב ועשו ויוסף ואחיו; ספרי התנ"ך לא חוסכים מהקורא את מרחצי הדמים של המלחמות שבין אפרים ומנשה ובין ממלכת ישראל וממלכת יהודה; ספרי ההיסטוריה יודעים לספר לפרטי פרטים על הסכסוכים האינסופיים בין האחים החשמונאים; ובסוף ימי הבית השני על ההתנגשויות הטרגיות בין הקנאים שורפי האסמים והפרושים. עם מטען היסטורי כזה, דומה שמצבנו טוב שבעתיים מבעבר, אף שאנחנו מרבים להתלונן על הקרע והשסע המפלגים בינינו כיום. ואף על פי כן, הסכנה עודנה מרחפת מעל ראשנו והתיקון דרוש בהקדם.
קול דמי אחיך מציע מבט חדשני על מלחמות האחים בתנ"ך, המשלב ניתוח פסיכולוגי מודרני עם לימוד מעמיק של המקורות העתיקים. הוא פותח בעיון במאבקי אחים בתוך המשפחה הגרעינית, תוך שילוב תובנות ממחקרים ומתיאוריות במדעי החברה, ועובר להבנת מלחמות האחים בעם ישראל במובן הלאומי הרחב מנקודת מבט פוליטית, דתית וחברתית. לקראת סיומו, הספר דן בשאלה המעשית כיצד ניתן למנוע מלחמות אחים ואף מזקק שמונה כלים מעשיים לכך.
קול דמי אחיך מעמיד את האחווה במרכז הבמה, על מורכבותה וקשייה, ומזכיר שהיא אבן יסוד במסורת היהודית, תנאי בסיסי לתיקון עולם.
אילעאי עופרן הוא רב ופסיכולוג. משמש כרב קבוצת יבנה וכראש המכינה הקדם-צבאית "רוח השדה". מחברם של רבי-המכר "תורה של הנפש" (2018), "דרושים" (2021), "לנבוכי העולם החדש" (2022) ו"עת לדרוש" (2024), כולם בהוצאת ידיעות ספרים.
ידיעות אחרונות
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: מהי ”ציונות-דתית”? שם של מפלגה ועמדה פוליטית? מגזר בחברה הישראלית? זרם אידיאולוגי ביהדות המודרנית?
המקף והאליפסה מציע לראות את הציונות הדתית כמודל של חשיבה והתנהגות בעולם מורכב, רווי ניגודים וסתירות.
האדם המודרני משתייך למעגלי זהות שונים וניזון ממקורות מגוונים, לעיתים מנוגדים, של אמונות ודעות. כך גם האדם היהודי החי במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית ניזון ממקורות ההשפעה השונים עליה – התרבות המערבית והתרבות היהודית – שלא תמיד עולים בקנה אחד.
המקף והאליפסה הוא הצעה מקורית לאדם המודרני והפוסט־מודרני לאמץ את החשיבה האליפטית שעניינה חיים עם מוקדי השפעה והשראה שונים בו־זמנית. הספר מתמקד בסיפורה של הציונות הדתית, ומתחקה אחר מכלול הערכים שלה – המורכב ממחויבות לתורה, לאנושיות וללאומיות. הוא מבקש להעתיק את דגם החשיבה ואורח החיים האליפטי לכלל החברה הישראלית.
המקף והאליפסה מהלך בעולמות תוכן מגוונים – היסטוריה, סוציולוגיה, ציונות ומחשבת ישראל – ומהווה מפת דרכים חשובה לבני הציונות הדתית ולכל מי שמבקשים למצוא את דרכם בעולם של מבוכה ורב¬־גוניות תרבותית.
הרב פרופ’ יהודה ברנדס הוא מחנך, חוקר ומרצה לתלמוד, ראש המכללה האקדמית הרצוג, חבר בהנהלה החינוכית של רשת אמי”ת ויושב ראש מליאת ההנהלה הארצית של תנועת הנוער בני עקיבא. עבודותיו עוסקות בהוראת התלמוד והאגדה, בחינוך דתי ואנושי, ובקשרים שבין המסורת היהודית לבין זכויות האדם והאזרח.
ידיעות אחרונותתבונות
מאת: יצחק גייגר
תיאור: נתק של שנים אלפיים גרם להיעדר כמעט מוחלט של דיון הגותי- דתי בסוגיית הריבונות היהודית בארץ ישראל לפני בוא המשיח. גם עם עלייתה של הציונות כתנועה מדינית, שָׁבו רק מעטים מרבני ישראל לעסוק בסוגיה זו, והדיון המועט בה היה מופשט בעיקרו. הקמתה של מדינת ישראל הפכה את הצורך בהגות דתית-מדינית מעודכנת וישימה לחיוני, ורבני הציונות הדתית והוגיה אכן נענו לאתגר.
ספר זה פותח אשנב להיכרות עם הגות זו שהתפתחה בשנות קיומה של המדינה, למן היווסדה ועד ימינו. בין השאלות הנידונות בחיבור זה:
כיצד ניתן לחדש הגות מדינית-דתית במצב של מיעוט מקורות תורניים רלוונטיים למדינה ריבונית מודרנית?
כיצד ניתן להעניק לגיטימציה דתית למדינה חילונית, למוסדות שלטון חילוניים ודמוקרטיים, לחוקים של מדינה חילונית ולהוראותיה השלטוניות?
כיצד ההגות המדינית של רבני הציונות הדתית יכולה להיות רלוונטית לחברה הישראלית?
תבונות
מאת: מירי רוזובסקי, מוריה דיין קודיש
תיאור: בימים אלו, ימי מלחמה, אנחנו נדרשים לדמיין וליצור את העולם שיבוא. אנחנו נדרשים לכתוב את הסיפור שלנו מחדש, כדי שנוכל להבין גם את מה שהיה. פעולת הכתיבה היא גם קריאת כיוון שניתן לכנותה בשם “תקווה”. איך אפשר לדבר על תקווה בימים קשים כל כך, כשהעבר עוד פעור, שותת, ההווה מאיים, והעתיד לוט בערפל? אולי כך: בזהירות, באמצעות קשת של קולות ומתוך רצון עז להשפיע על הסיפור שלנו.
בספר שלפניכם מקובצות שמונה־עשרה מסות של כותבים שונים, אנשי רוח, אומנים ופסיכואנליטיקאים – פרופ’ מירב רוט, פרופ’ דנה אמיר, נוגה פרידמן, יובל אביבי ועוד. הטקסטים מציעים מבט פסיכואנליטי, רעיוני ואומנותי, על מושג התקווה בישראל של היום. על האפשרות להרגיש אותה, או לפחות להבין את טיבה, בימים של פחד, ייאוש וכאב. המבטים השונים יוצרים מעין קליידוסקופ המאפשר הצצה על הכוח, הקושי וההכרח – לקוות.
קו ארוך מחוק הוא מסמך תרבותי עמוק ומשמעותי. זהו ניסיון להחזיק את מה שנשמט. להחזיק מתוך הפצע המדמם את אפשרות התיקון וההבראה.
שתים - בית הוצאה לאור
מאת: אדוארד סעיד
תיאור: בהקדמה לספר זה כותב אדוארד סעיד: "למרות שמרביתו של ספר זה נכתבה בשנת 1977 ובראשית 1978, אין הוא מתייחס לתקופה זו בלבד, החשובה כל כך בדברי ימי המזרח-התיכון המודרני. נהפוך הוא, מטרתי היא להביא לפני הקורא עמדה פלסטינית רחבה ומייצגת, עמדה שאינה מוכרת היטב ובודאי אינה זוכה להערכה גם עכשיו, כשכה מרבים לדבר על הפלסטינים ועל הבעיה הפלסטינית".
"ברור שאנו אנטי-קולוניאליסטים ואנטי-גזענים במאבקנו, אך יריבינו הם הקורבנות הקשים ביותר של הגזענות בהיסטוריה... אנו נאבקים לעתיד טוב יותר, אך אותה מדינה השוללת מאיתנו עתיד משלנו כבר העניקה עתיד לעמה האומלל..."
אדוארד סעיד (1935-2003) היה פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, יליד ירושלים, פלסטיני מפליטי 1948 וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית. מראשוני הכותבים הפלסטיניים על הלאומיות.
מאת: אשר מניב
תיאור: שתי פגישות החוג:
1. דיון על הצעת החוק "מפעלים העומדים בפני סגירה (רכישה בידי העובדים)"
הפותחת: חה"כ עדנה סולודר.
2. תפקידי ההסתדרות בקידום השיתוף.
דיון בהשתתפות ישראל קיסר, דני רוזוליו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: משה נתיב
תיאור: אישיותו היוצרת של בורוכוב ותרומתו המחשבתית רחבות ומקיפות הרבה יותר ממה שמקובל לראות כמשנתו המגובשת. עיסוקיו הרבים בפילוסופיה, פילולוגיה, ספרות, ביקורת והמחשבה היוצרת האידיאולוגית שלו משווים פנים רציניות לגודל דמותו ולעומק עיונו.
עיקרי משנתו שנודעה בשם "בורוכוביזם", מובילים אותו למסקנה שרק ריכוז טריטוריאלי בארץ ישראל יכול להביא את הפרולטריון היהודי לידי אפשרות של מלחמת מעמדות.
במלחמת העולם הראשונה שהה בורוכוב בארצות הברית, ובשנת 1917 חזר לרוסיה והשתתף ב"קונגרס העמים" בקייב. בשנים אלה עזב את הנוסחות המרקסיסטיות, ובמקומו באה השאיפה לשיבת ציון ולעלייה חלוצית.
בורוכוב אינו מקדש את מסקנותיו והגדר ותיו, נהפוך הוא, בורוכוב היה איש החיפוש, הצטיין בפתיחות המחשבה וברצון תמידי ללמוד עוד ועוד. הוא היה בבחינת באר לרעיונות חדשים הצצים ועולים מידי יום ביומו. רוחו סוערת ברעיונותיה ובשאיפתה ללמוד וליצור.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: א. סטנלי מרון: הקיבות בשנת 2000 החקלאות הקיבוצית (נייר עבודה)
ב. סדנת חוקרים ב"יד טבנקין": דיון על חיבורו של סטנלי מרון.
ג. יום עיון משותף ל"יד טבנקין"
והמרכז לחקר התיישבות כפרית ועירונית רחובות",
על "הכפר הישראלי לקראת שנת 2000"
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב
תיאור: נפגשנו היום לדיון בנושא קצת שונה מאלה שדנו בהם עד כה. אם כי חוג זה מתקיים במוסד השייך לתנועה הקיבוצית, עד עכשיו לא היה בו דיון בנושאים קיבוציים. היו דיונים על קואופרציה, על משק העובדים, על הנסיון שנצבר בעולם, חיפשנו מודל חדש לקואופרטיב או לצורה שיתופית אחרת אולם עד עכשיו, לא דנו בנקודה שבה צורת השיתוף שלנו הקיבוץ נפגשת עם המשק הסובב אותנו, הקפיטליסטי. וכמובן, זו שאלה שחייבת להעסיק לא רק את חברי הקיבוץ, אלא גם את שאר חברי החוג (ונדמה לי, שלפחות מחצית החברים בחוג זה אינם חברי קיבוץ). המפעלים האזוריים הם דוגמה מובהקת למפגש זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יואל דרום
תיאור: שתי הפגישות שנערכו בחוברת זו, נתקיימו במסגרת החוג למחשבת הקיבוץ. חשיבות הדברים נראית לנו כפולה:
האחת, אנו חיים בשעה של דיונים כלכליים, ובין שאר הביקורות שנשמעות ועולות בתחום זה, תימצה זו המבקשת להגדיר מחדש את גבולותיה וכן חשיבותה של הכלכלה בתוך עולם החיים שלנו, כחברת עובדים ובקיבוץ. לשון אחרת האם יש לנו תפיסה מיוחדת, בשם ערכינו, על אודות תורת הכלכלה.
שנית, בתור דיונים אלה, עולים עימותים מושגיים ומעשיים, כגון האם תחום זה הוא עצמאי, ולכן, נפרד משיפוטים ערכיים זו אחת מן השאלות המרכזיות בפגישה עם אמיר הלמן; או האם יש להכנע לתפיסה השולטת בעולם המערבי, היינו, ה"ניאו-קונסרבטיזם" ובעקבותיה, ההתחדשות של הליברליזם הקפיטליסטי; רוצה לומר, בסיכום: האם לנו בתור חברה אחרת, נחוצה תפיסה ייחודית המבטאת את היותנו קיבוץ חברה הרוצה להגשים ערכים?
לשאלות אלה ואחרות ניתנות תשובות שונות, ומקצתן מוצגות כאן, וכל הכוונה היא להמשיך ולעורר בקרבנו הוויכוח.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אריה ל. אבנרי, פנינה הילמן
תיאור: זו היא פגישה ראשונה לדיון ולעיון משותף של חוקרי שני המוסדות – מת"ח בגבעת חביבה ויד טבנקין באפעל; על פי תפישתי, אין זו פגישה והחלפת דעות בין חוקרים משתי אסכולות, מכיון שאין שתי אסכולות. על כל פנים יד טבנקין איננה אסכולה; על בסיס החרות המדעית, כל חוקר מנתח את האירועים, מפרש אותם ומציג אותם כהבנתו. אבל גם אם אין פה עימות ואימות של אסכולות, אני מאמין שהדיון המשותף, חילופי הדעות וחילוקי הדעות העשויים לעלות על פני השטח, יתרמו לעבודתו המחקרית של כל אחד מהחברים.
יש שוני בראיית האופי של כל תנועה על ידי רעותה וישנו הדימוי העצמי של כל תנועה ותדמיתה בציבור; ולפעמים אין הן זהים הדמוי והתדמית בציבור.
החלטנו להקדיש את השיחה הראשונה הזאת לנושא הזה, כשחוקרי התנועות יציגו כיצד הם רואים, כל אחד מזוויתו או משולחן עבודתו את דימוי התנועה אליה הוא שייר וכיצד זה מתאמת ומתעמת עם התדמית הציבורית שהיא לעיתים שונה אולי גם בעיני חוקר אחר; להחליף דברים ולנטות לבטל, אולי, בעזרת שיחה זו תדמיות מוטעות הקיימות אצל האחד אודות השני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב
תיאור: בדיונינו כאן התעוררה כל פעם מחדש אותה השאלה, אם את השיתוף צריך להתחיל "מלמטה" או "מלמעלה". "מלמטה", משמע, מהגורם האנושי וזה הנושא של פגישתנו היום: האנשים שירצו בשיתוף ואיר להביאם לידי כך. אבל גם כשכבר יהיו האנשים האלה (ובפגישות הקודמות של החוג היו שאמרו, כי הם ישנם, הם מחכים, רק שאנחנו לא יודעים איך לתרגם את רצונם לשפת המעשה) גם אז הם זקוקים לסיוע, מימון, תכנון, חישוב רווחיות, מחקר, חקר שווקים וכוי. אלה בעיות השייכות לקטגוריה של "מלמעלה".
אבל, כאמור, פגישתנו היום מוקדשת לנושא של "מלמטה". זו היתה אחת השאלות שתמיד העסיקה אותנו: איר להביא את הנושא האנושי לרעיון השיתוף. יש לנו היום ארבעה פותחים לדיון, כדי לשמוע על אותו הנושא מנקודות מבט שונות, מתור נסיון חיים שונה, ומסקטורים שונים, שבהם שאלה זאת תיראה אולי שונה ממקום למקום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ניר אביאלי
תיאור: מה הקשר בין צליית בשר על האש ביום העצמאות לגבריות, לאומיות ומרחב? מדוע הישראלים מעדיפים את המטבח האיטלקי על פני כל מטבח אחר? למה אנחנו מעמיסים כל כך הרבה אוכל על הצלחת בארוחת הבוקר במלון?
הספר מדינה על האש מציג את המטבח הישראלי כזירה שבה מתגוששים טעמים ודעות, אידיאולוגיות ותבלינים, ומראה כיצד שאלות פוליטיות ומשאלות של כוח שזורות בתרבות האכילה שלנו.
פרופ׳ ניר אביאלי, מהמחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב מתחקה בשורה של פרקי מחקר פורצי דרך אחר היחסים הטעונים בין אוכל לכוח בחברה הישראלית. הוא מציג בפנינו קערות ענק של חומוס ואת הזיקות ביניהן לבין דומיננטיות מזרח־תיכונית, מסביר מדוע המנות הישראליות חייבות להיות גדולות במיוחד, בוחן את התמורות המרתקות שעברו על חדר האוכל בקיבוץ, מפרק למרכיביו הפוליטיים את המיתוס על הרגלי האכילה של מהגרי העבודה מתאילנד, מדגים כיצד המטבח של בית הכלא הבטחוני הוא מיקרוקוסמוס של איוולת ודיכוי, וחושף את החוקים והכללים הלא כתובים שמושלים בתרבות המנגל הישראלית.
מאת: ניסים מזרחי, כנרת שדה
תיאור: מדוע השיח הביקורתי השולט זה שלושה עשורים במדעי הרוח והחברה בישראל מתקשה לסחוף אחריו יחידים המשתייכים לקבוצות המיעוט שאותן הוא מבקש לרומם, ואפילו מעורר בהם התנגדות? כיצד יכולות לחיות יחד קבוצות ליברליות ולא ליברליות החולקות מרחב פוליטי משותף אך חלוקות ביניהן על טיבם של החיים הטובים, על הסדר החברתי-פוליטי הרצוי ועל מקורות הסמכות לאותו הסדר? מהו תפקידם של האקטיביזם ושל האמנות במציאות של קיטוב מוסרי עמוק? והאם וכיצד קבוצות לא ליברליות יכולות להביא לידי שלום ודו-קיום בין יהודים לערבים בישראל ובאזור? אלה הן כמה מן השאלות הניצבות במרכזו של ספר זה.
האסופה הרב-תחומית מֵעבר לדמיון הליברלי של המחקר הביקורתי בישראל מבקשת לפרוץ דרך חדשה עבור מדעי הרוח והחברה בישראל ולהרחיב את גבולות המרחב הפרשני ואת אופקי הדמיון הפוליטי של השיח הביקורתי הקיים. לצד ניתוח הכשלים וההחמצות של "הדקדוק הליברלי" של השיח הביקורתי – הן כעמדה מחקרית הן כעמדה פוליטית – האסופה מניחה יסודות לדקדוק חלופי שביכולתו לשמש חוקרות וחוקרים ופעילות ופעילים חברתיים המבקשים להבין את מציאות החיים בישראל ולשנותה. מאמרי האסופה שייכים למגוון תחומי ידע ועוסקים בסוגיות קונקרטיות, בהן זהות מזרחית, מעמד הביניים הערבי, קולנוע מזרחי עכשווי, אמנות פוליטית, מבקשי מקלט, יחסי יהודים–ערבים, שלום, ואקטיביזם של זכויות אדם. כל אחד מן המאמרים, וכולם יחדיו, מציגים את הקושי של השיח הביקורתי להציע פרשנות מאירת עיניים לתרבות ולחברה בישראל וממחישים את היתרונות בפיתוח עמדה פרשנית חלופית הממוקמת מעבר לגבולות הדמיון הליברלי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נעמי גרץ
תיאור: ספר זה חושף בכאב את שורשי הבעיה של הכאת נשים ומאתר את האלימות הייחודית הזו בליבת הערכים היהודיים, החל מהתנ"ך ועד להלכות חז"ל ובתי הדין הרבניים של ימינו. תמיד היו קולות רבניים שהתנגדו לאלימות כלפי נשים, וגם קולות שראו את מחויבותו של הבעל לשלוט בהתנהגותה של אשתו בכל אמצעי. ספר זה קושר את עמדות הרבנים כלפי הכאת נשים למטאפורה של נישואי האלוהים (הבעל) לישראל (אשתו). עיקר ספרה של גרץ עוסק בהיבטים ההלכתיים של הכאת נשים. המחברת מראה שהמסורת היהודית אינה מונוליתית ביחסה לנשים, ושישנם עקבות של מיזוגיניה לצד דאגה לרווחת הנשים. בספר מצויות הצעות לפתרונות בעלי אופי פמיניסטי.
נעמי גרץ לימדה אנגלית במשך 35 שנה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. עלתה לארץ ב־1967 ושלושת ילדיה ושבעת נכדיה נולדו בארץ. פרסומיה הרבים הם בנושא פמיניזם ביהדות; מ־2022 היא כותבת בלוג שבועי באנגלית ל'זמן ישראל'.
כרמל
מאת: נעם חדד
תיאור: הציונות הדתית: דת, לאומיות ופוליטיקה, ספרו של ד"ר נעם חדד, מציע הבנה חדשה ופורצת דרך של המחשבה הפוליטית הציונית־דתית לגווניה. הספר מפקיע את הדיון במאפייניה וביסודותיה של האידאולוגיה הציונית־דתית מן ההשקפה הרווחת, הן בשדה המחקר והן בשיח הציבורי, ומציג לראשונה ניתוח המערער על הדיכוטומיה המקובלת שבין דת וחילון. הספר דן בהרחבה בזהותה של הציונות הדתית כפי שהתגבשה לאורך כמעט יובל שנים על בסיס הדיכוטומיה המודרנית הזו, וכן במקומם של ארץ ישראל ושל הצבאיות המודרנית והלכי הרוח המיליטריסטיים שהתפתחו עם השנים בפוליטיקה הציונית־דתית. הספר נשען על מחקר עומק ייחודי בהיקפו של השיח הציוני־דתי מאז מלחמת ששת הימים ועד מבצע צוק איתן, שמאיר את הציונות הדתית באור חדש.
כרמל
מאת: אורי כהן
תיאור: הנתיב החסום עוסק ביחס בין האליטה האקדמית של האוניברסיטאות לקבוצה החברתית הגדולה בארץ – המזרחים. הספר מבקש לענות על השאלות: כיצד נבנו מחסומים שאפשרו אפליה והדרה של המזרחים באוניברסיטאות המחקר? כיצד נכשל מיזם האוניברסיטה הפתוחה שנועד לחזק את הקבוצות המוחלשות? ובעיקר, כיצד האליטה האקדמית אימצה מדיניות שביצרה ושימרה את מעמדה ומנעה בזאת אפשרויות שינוי שכוללות גיוון חברתי ומעמדי?
פרופ' אורי כהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב פרסם עד כה ארבעה ספרים בתחום ההשכלה הגבוהה בישראל: ההר והגבעה: האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה, הוצאת עם עובד והמכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן, תל אביב (2006); אקדמיה בתל-אביב: צמיחתה של אוניברסיטה, הוצאת מאגנס, ירושלים (2014); מעבדה, מכון מחקר, עיר מדע: ממכון זיו למכון ויצמן – 1949-1934, מוסד ביאליק, ירושלים (2016); אוניברסיטת-אם: האוניברסיטה העברית בירושלים, 1967-1948, הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שדה בוקר, (2019).
כרמל
מאת: אמנון מגן, פנינה הילמן
תיאור: בפגישתנו זו יתקיימו שלושה מושבים. המושב הראשון יבדוק את שאלת הרקע ההיסטורי - ההתרחשויות בסוף שנות השישים ובראשית שנות השבעים של המאה הראשונה לספירה בגיזרת ירושלים, סוף ימי בית שני בארץ יהודה, בין ירושלים העיר לביו הרודיון, מכוור ומצדה.
המושב השני יבדוק את משמעות הסמל של הפרשייה ההיא במבוך הימים האלה.
המושב השלישי יבדוק כיצד הפכה הפרשייה ההיסטורית לאחד מסמלי תנועות הנוער והפלמ"ח.
כשקצין הימיה האמריקאי לינץ' עבר בסירתו למרגלות המצדה, לפני כמאה שנה, הוא ירה ברובהו 11 מטחי כבוד לזכר גיבוריה הקדומים של מצדה, עליהם ידע מתור ספרי יוספוס פלאביוס. האירוע ההיסטורי שארע במצדה, נשאר בקרב אומות העולם בזכות העובדה שכתביו של יוספוס פלאביוס הגיעו לידינו, שלא כמו כתבים רבים אחרים. תנועת הנוער ידעה להעלות למשפט, במשך שנים רבות, את יוסף בן מתיתיהו הכהן, אלוף פיקוד הצפון של המרד, שהסגיר עצמו לידי הרומאים ביודפת. לאחר מכן טרחו להעתיק את כתביו בכל המנזרים ככתב עדות נגד היהודים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן, פנינה הילמן
תיאור: יום העיון הזה, שיעסוק בשאלה איך ניתן לקדם את שיתופן ושילובן של החברות בתנועה הקיבוצית בשנים הבאות, מתוך הנחה ותפישה שהמצב היום הינו רחוק מאד מלהשביע את רצוננו.
כאן עלי לספר משהו בקשר לפוליטיקה של ההכנות לקראת הוועידה הזאת, שהחלטנו לנסות ולשלב בה את נושא קידום הנשים, כנושא רשמי ומקובל בסדר היום. קיימתי התייעצויות עם מי שהכינו את הוועידה, איר לשלב את ההצעות בנושא הנשים בחוברת ההצעות של הוועידה. הייתי מופתעת, כשקיבלתי את החוברת, והנה אין בה אף אחד מן הסעיפים שהוגשו בנושא הנשים. אולי זה ממחיש את הנקודה שלא מספיק להיות בסדר וחכמים ומתוכננים, אלא צריך גם להיות הרבה יותר תקיפים ולבדוק את המערכת ללא הפסק כדי שהעניין לא יישמט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן, דני הדרי
תיאור: ביום עיון זה נתמקד בדיון בשירה בכלל ובשירה המכונה פוליטית במיוחד, דיון זה איננו מן הדברים שעולמו הרוחני של הקיבוץ איגבו צד בהם ושאין הוא שותף להם. שאלת הקשר, שישנו או איננו ואם הוא ישנו כיצד הוא מתקיים, שבין הספרות והשירה כחלק ממנה ובין זמנה, היא שאלה שימיה כמעט כימי הספרות עצמה. במציאות הספרותית הישראלית, נדמה שמאז תפשה את מרכז הבמה הספרותית המשמרת המכונה "דור המדינה", הלכה ונתחזקה הנטייה גם ביצירה הספרותית וגם בביקורת לראות את הספרות יותר ויותר כמלכות לעצמה, שמתקיימת מכוח עצמה ובמסגרת חוקית שלה, והיא פחות ופחות תלויה וקשורה באירועי הזמן וחוקותיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן, משה נתיב, פנינה הילמן
תיאור: נדמה לי, ששנת 1984 תיזכר כשנה שבה הסתיים פרק אחד והתחיל פרק אחר בתולדות יהודי ברית המועצות; מכל מקום כשנה שיש בה סיום ברור של תהליך היסטורי ואי ודאות רבה באשר להמשך. העובדה, שבשנה זו יצאו מברית המועצות רק כ800 יהודים, מעידה שאנחנו עומדים בעצם בפני סגירה מוחלטת של שערי ברית המועצות ליציאת יהודים, וכי אין זה מהלך נפרד, אלא חלק ממהלך כולל.
בד בבד עם סגירת השערים, אנחנו ערים לכך, שמחמיר והולך באופן מדאיג יחס השלטונות כלפי היהודים, ובראש וראשונה כלפי פעילי העלייה והתרבות היהודית.
אנחנו עדים למעצרים הולכים ומתרבים, להארכת מעצרים, למעצרים תוך פרובוקציות ולפגיעות גופניות. אין לנו עדויות בכתב מי גרם לפגיעות הגופניות ביוסף ברנשטיין, בבית הסוהר, אך יש לדעת שבמשטר כמו זה שבברית המועצות אין דברים כאלה קורים מעצמם ואין הם מתרחשים בגלל התלהטות יצרים בתוך בית הסוהר.
אם נצרף לזה את הקמת הוועד האנטי ציוני, במערכת הציבורית הסובייטית, המפעיל לחץ על יהודים להפגין הסתייגות כלפי ישראל, את השוואת הציונות לנאציזם (השוואה חדה וברורה!), מתברר שהולך ונסגר המעגל וכי המאבק נגד התנועה הלאומית היהודית בברית המועצות הולך ומתגלגל למהלך אנטישמי כולל. מתמיד הייתה נקיטת עמדות נגד ביטויים לאומיים וציוניים מתגלגלת מהר מאד לאנטישמיות אם כי יש עדויות שגם בהנהגה הסובייטית עדייו מתנהל ויכוח לגבי ההסלמה לעבר ביטויים אנטישמיים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן, פנינה הילמן
תיאור: ההתעניינות הרבה שהספר "קיבוץ מקום" יצר, יכולה, כשלעצמה, להוות נושא למחקר ומספר המשתתפים ביום עיון זה יעיד על כך. הספר מאד נוגע לכל אחד מאיתנו הוא יורד לכל חבר קיבוץ עד חדרי בטן ואינו משאיר אח קורא אדיש. יתכן שמספר המשתתפים הוא פונקציה פשוטה של מספר הקוראים ואני מעריך שחלק גדול מהיושבים פה קרא ומרגיש צורך לדבר על כך עם מישהו, לשמוע ולהתייחס. זהו ספר המחייב שיחה, ליבון, דיון.
עם קריאת הספר עשויות להתעורר מספר שאלות, שחלקן נשאלו עוד בטרם נכתב. בדברי ההקדמה שלה מצטטת המחברת כמה מאותן שאלות ששאל הגזבר, המופנות ישירות אליה: "מה עמדתי כלפי הקיבוץ, מה הרקע ממנו אני באה, אלו השקפות מוקדמות אני מביאה איתי, כיצד ייבחרו האנשים שאראיין וכיצד נבטיח כי אמנם ייצגו את כל שכבות הקיבוץ בצורה הוגנת. אלו שאלות אשאל ולמה אכוון בשיחה והאם מטרתי היא לתאר קיבוץ כדגם כללי ואם כן עד כמה מקום הוא ייצוג נאמן לדגם זה."
ניתן גם לשאול: האם "קיבוץ מקום" הוא מחקר או סיפור, והאם השאלות הקודמות שעלו הן חשובות ורלוונטיות? האם לגבי הקורא יש משמעות לשאלה אם זה מחקר או לא, או אם זה מייצג או לא, או שהספר עצמו עושה, את העבודה.
שאלה נוספת, שאי אפשר להתעלם ממנה, היא: מה קורה בעקבות החשיפה שנעשתה לקיבוץ ולחבריו בספר? איר אנשים חיים אתה בזמן הביצוע ומה קורה לאחר מכן? האם החשיפה מקלה להישיר עיניים אחד לשני או שהיא מביאה להשפלתו? לשאלות אלו ואחרות ננסה להתייחס במשך יום העיון.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב
תיאור: קראנו לנושא של הפגישה הזאת בשם "הצער הבא לקידום השיתוף". זה עלול להישמע קצת בלתי מוגדר. הסיבה היא פשוטה למדי. בפגישות הקודמות דנו לא מעט בבעיות השיתוף הקיים בארץ, הקואופרציה ומשק העובדים, ונדמה לי שלא היו חילוקי דעות בינינו, כי מה שקיים אינו מספק אותנו. אבל זה קיים והשאלה היא רק כיצד לשנות. לעומת זאת, עובדה נחרצת היא, שמאז שנות החמישים לא יצרה תנועת העבודה הישראלית ניסוי משקי-חברתי חדש כלשהו. הדבר האחרון שהוקם היה "תיעוש" בשנות החמישים וקשה לקרוא לו ניסוי של שיתוף. ומאז אין שום רעיון חדש ואין שום ניסוי חדש. ואנחנו יודעים עד כמה שקשה להניע את המוסדות לעשות צעד כלשהו בכיוון זה.
השאלה המרכזית שהעסיקה אותנו, ושאני חושב שהיא צריכה להעסיק את החוג הזר. כולו היא: האם אפשר להתחיל מחדש?
בדיון שהיה לנו כאן על הקואופרציה היו הדעות מחולקות. היה מי שדיבר על שגיאות העבר של הקואופרציה עצמה, שגרמו לכשלון; והיה מי שהצביע על גורמים אובייקטיביים וחוץ קואופרטיביים שגרמו לבעיות הקיימות. אבל תהיינה הסיבות כאשר תהיינה, לא היו חילוקי דעות על כך שהקואופרציה נמצאת במשבר. והשאלה היא, אם אנחנו יכולים להציע הצעה משלנו, קונסטרוקטיבית, עניינית, שממנה אפשר לצאת לדרך חדשה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן, פנינה הילמן
תיאור: במסגרת הפעילות הרחבה של "יד טבנקין", היה לנו ברור, שבמועד זה, שמונים שנה בערך להולדת חיים אנצו סרני וארבעים שנה להרצחו עלינו להתאסף ולשוחח עליו, על פעילותו ועל התקופה שבה חי ופעל. טבעי הדבר, שיום עיון זה מתקיים בגבעת ברנר, במשותף עם נצר-סרני.
סרני היה שותף בהקמת ובבניית הבית הזה, את הבית הזה הוא אהב, ממנו יצא לכל השליחויות ואליו היה שב. גם לשליחותו האחרונה יצא מכאן, זו שממנה לא שב הביתה.
חוקרי "יד טבנקיו" עוסקים בתיעוד ההיסטוריה שלנו ומתעמקים בתהליכים, בתופעות ובמיוחד בשורשים, שמהם צמחה תנועתנו, צמחה האידיאולוגיה שלנו, צמחנו אנו.
החוקר נתקל בעבודתו באישים הבולטים במיוחד, בהשפעתם על החלטות ועל מעשים, ובכך השפעתם על התהליכים בהיסטוריה. האם תמיד אלה היו החשובים בהשפעתם? האם לא היו אנשים אחרים, שלא עמדו על הבמה הציבורית ואינם מופיעים בפרוטוקולים, שלא כתבו מאמרים וספרים ובכל זאת היו חשובים יותר בהשפעתם על התהליכים, בהיותם פעילים בשטח? האם בהם לא נתחשב והם ישכחו?
על סרני אפשר לומר כבטחון, שאין סכנת העיוות בהערכת אישיותו קיימת. הוא עמד על הבמה הציבורית בתקופתו וגם היה בתוך החברה והעם, אחד מיני רבים. סרני היה הוגה מעמיק ופורה במחשבה ובביטוי וגם פעיל ומעשי בחיי היום-יום. הוא היה מחנך שמסקנותיו ודעותיו חייבו קודם כל אותו, ועל כן נהפך לסמל של ההגשמה העצמית, ללא פשרות... ועד תום.
בהתכנסות הזאת יש יותר מאשר העלאת סיפור חייו, הערכת פעולותיו וניתוח התקופה. יש בה גם התייחדות, זכרון, התרוממות רוח ועצב צורב על הסוף המר, המוקדם כל כר.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום העיון הזה, בנושא הזה, נולד ממפגש של "יד טבנקין" עם מכללת הנגב על שם ספיר, לדון בפעולות משותפות. אנשי המכללה כבר עסקו בנושא שאותו נעלה עתה, בזה, ואנו, ב"יד טבנקין", חשבנו שיש ענין להביאו בפני חברי הקיבוץ והפעילים בוועדות התנועה.
ובכן, בעת דיון זה עוד לא נסתיימה שנת 1984. כבר ברור לגמרי, שנושא "הטכנולוגיות בתקשורת" נופל עלינו בפועל ממש, והוא מתפתח והולך, ובפנינו ניצבות אפשרויות שונות: יש אפשרות לנסות להתעלם, להסתפק בהפניית הנושא למערך הייצרני (זה עשינו); ויש אפשרות להכניסו לכל המערכות שלנו, תוך עימות או דווקא תוך יחסי ידידות, לפי בחירתנו.
בידינו אנו לקבוע באילו יחסים נהיה עם המערכת ואיך היא תנוצל. כי כמו כל המכונות האחרות, כן גם המכונות של התקשורת אינן טובות או רעות. גם המכונית אינה טובה או רעה ואפילו חומר נפץ אינו טוב או רע. מה בני האדם עושים באלה ואיך משתמשים בם זו השאלה, ולעתים זו הבעיה.
כך גם בנושא התקשורת וכליה, המשמשים את העברת המידע, הידע, ביו אנשים; המאפשרים למידה; המקטינים את העולם ומאפשרים להגיע בקלות יחסית לידיעה מה נעשה בכל מקום, עד כדי קבלת רוב המידע והידע הנחוצים בישיבה בחדר.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: הני זובידה, רעות ריינה בנדריהם
תיאור: האסופה לבֵנה שחורה מציעה להתחיל בחברה הישראלית שיח חדש, מכיל ופתוח, כחלופה לשיח המדיר הנוכחי. למעלה משמונים כותבות וכותבים התאספו לפרויקט: פעילות/ים חברתיות, סופרות/ים, אמניות/ים ואקדמאיות/ים, אשר כתבו מניסיון חייהם או עיסוקם את חזונם לעיצוב העתידי של החברה הישראלית. אנו מזמינים אתכם/ן להצטרף לדיון, להתווכח, להרהר במונחים המוצעים פה ולקחת חלק ביצירת שפת העתיד של החברה הישראלית. זו התקווה לשינוי וליצירה של חברה בריאה וטובה.
ד"ר רעות ריינה בנדריהם, בת להורים שהיגרו ממרוקו, גדלה במגדל העמק והיא פעילה מזרחית, פמיניסטית ואנתרופולוגית העוסקת במחקר ובהוראה. מחקריה מתמקדים במדינה ובאופן שבו היחסים החברתיים בין קבוצות שונות מתעצבים בשוליה של ישראל.
ד"ר הני זובידה, יליד עירק, הוא פעיל חברתי, בין מייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית, מייסד פורום גוש הפריפריות בזמן מחאת 2011 ופעיל במסגרת גופים חברתיים שונים בכל רחבי הארץ. חוקר ומלמד הגירה. יוצר דוקומנטרי, בין היתר יצר את הסדרה "עיר אחת שני עמים".
הקיבוץ המאוחד
מאת: אמנון מגן, משה נתיב
תיאור: את דברי הפתיחה שלי לדיון הזה אפתח בשאלה, מתוך תקווה שאולי תינתן התשובה עליה בהמשך הדיון שלנו. והרי שאלתי או תמיהתי: במה זכה ארלוזורוב? הרי היה מעין מנהיג ללא ייחוס, דהיינו: הוא לא נמנה על אנשי העלית השניה, ובעליייה השלישית נגע רק בקצה. הוא לא היה מראשוני ההתיישבות, לא ממייסדי ההסתדרות, לא מבוני משק העובדים, לא ממארגני המפלגות וגם לא מראשי "השומר" וה"הגנה".
יתרה מזאת, הוא לא היה הוגה דעות שיטתי כמו בורוכוב; ולא איש רוח, כמעט קדוש, כעין מארטיר, כמו א.ד. גורדון; גם לא נמנה עם מורי ההלכה והמנהיגים, כמו ברל כצנלסון ויצחק טבנקיו; גם לא היה, לא הספיק להיות; מנהיג מדיני סוחף, כפי שהיה בן גוריון באותו הזמן, עוד בחייו של ארלוזורוב. זאת ועוד, ארלוזורוב היה גם ביו אלה אשר לא פעם, אולי אפילו בדרך כלל, הרגיזו וקוממו נגד עצמם. הוא היה יוצא דופן בדעותיו, במידה לא קטנה על רקע הנוף והשקפת העולם של תנועת העבודה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב
תיאור: פגישת החוג מיום 9.10.84 עם משלחת מהתנועה הקואופרטיבית במונדרגון, חבל הבסקים, ספרד.
קבוצת חברים מישראל ביקרה במונדרגון לפני קצת יותר משנה, וכולנו התרשמנו מאד. אם לסכם את רשמי האישיים, הייתי אומר, שהדבר שהרשים אותי יותר מכל היה השילוב היפה של הצלחה כלכלית עם שמירה קפדנית על עקרונות קואופרטיביים. אכן, זה אולי המבחן המרכזי לא רק לכל קואופרציה, אלא גם לסוגים שונים אחרים של שיתוף, כגון הקיבוץ: לא ניגוד בין אידיאולוגיה לבין הצלחה משקית, אלא שילובן. כמובן, אין תנועה חיה, שמצאה פתרונות לכל בעיותיה. כך אצלנו וכך
בוודאי גם אצלכם. ונדמה לי, שדווקא משום כך נוכל ללמוד זה מזה. כשהייתי במונדרגון שמעתי, כי מייסד תנועתכם, חוזה מריאה אריזמנדי, אמר, שזה "נסיון מתמשך" משמע, שהתנועה עדיין בהתפתחות מתמדת. זה דומה להפליא לדבריו של אחד מגדולי ההוגים שלנו, מרטין בובר, שהקיבוץ הוא "אי-כשלון למופת". שנינו נמצאים, איפוא, במצב, שעוד רבה הדרך לפנינו. ולכן, עם כל השוני בין תנועותינו, מן הדין להצביע גם על מקורות רעיוניים משותפים וגם על כמה אורחות חיים דומים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב
תיאור: במארס 1984 התקיימה פגישה של "החוג לקידום השיתוף העצמי" שליד "יד טבנקין", שנידונו בה היבטים שונים של שיתוף עובדים, "מלמטה" ו"מלמעלה", במשק העובדים ההסתדרותי. לדיון זה היה דרוש המשר אך הואיל ואותו הנושא נידון גם בצורות שונות במועצה הציבורית של "המרכז לתיעוד ועיון בנושא הדמוקרטיה התעשייתית והניהול העצמי", הוחלט לקיים עתה פגישה משותפת של שני הגופים. חוברת זו מכילה דו"ח מקוצר של שתי הפגישות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב
תיאור: ב9 בנובמבר 1983 התכנסה ב"יד טבנקיו" באפעל הפגישה הראשונה טל חוג חדש "החוג לקידום השיתוף והניהול העצמי". לפגישה זו היו שני חלקים: בחלק הראשון נערך דיון כללי על מגמות כלכליות, חברתיות וטכנולוגיות בעולם המודרני ומשמעותו לרעיון השיתופי על כל צורותיו בעולם ובארץ. החלק השני היה מוקדש לברור דרכי פעולתו של החוג בעתיד. הפגישה השניה של החוג התקיימה ב28 בדצמבר 1983 והיא הוקדשה לדיון על הקואופרציה בישראל ויחסה של תנועת העבודה הישראלית לנושא הקואופרטיבי. הדברים שלהלן הם דו"ח מקוצר של שתי הפגישות האלו
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: שביתת הרופאים היתה ארוע מתמשך, שהטביע חותמו על שנת 1983 . יתכן, שארועי המשבר הכלכלי באוקטובר 1983 כמעט והשכיחו אותה, אך אין לתת לה להישכח מבלי לטפל בשאלות שהשביתה העלתה על פני השטח.
בראש וראשונה הועלתה שאלת מערכת הרפואה הציבורית האם היתה מתאימה רק לתקופה מסויימת ועתה סיימה את תפקידה בהיסטוריה של המדינה, או שיש לה זכות קיום גם כיום. מערכת הרפואה הציבורית היא פועל יוצא מתפישה מובהקת בדבר אירגון ציבורי-שיתופי בתחומים שונים. על כן, אותה השאלה עולה גם באשר למערכות כאלו בתחומים אחרים למשל: תחבורה ציבורית), אם כמערכות שלנו, של ההסתדרות, ואם רק כחלק שלנו במערכת כוללת של המדינה, בתחום מסויים. ואזי, מה דרכי הפעולה של ההסתדרות, של חברת העובדים, של האיגוד המקצועי בכלל, ובפרט בשביתת הרופאים. תאם באמת עמדה ההסתדרות מך הצד, במשך השביתה, ורק נתנה לאחרים להוכיח קוצר ידם? ואם כן עשתה מה עשתה? האם מותר היה להסתדרות לפעול או להימנע מפעולה כאשר חבריה שלה הם הנפגעים?
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אריה פיאלקוב
תיאור: נושא דיוננו ביום עיון זה יהיה: התנועה הקיבוצית בתנועת הפועלים.
החובה דוחקת לתת את הדעת על הנושא של התנועה הקיבוצית בתנועת הפועלים. סוגיה זו הייתה במרכז הווייתו של יצחק טבנקין, כהוגה וכמדריך של תנועה. ועל כן קבענו אותו למרכז דיוננו היום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ישראל אבן-נור
תיאור: אנו דנים היום בעבודת מחקר נוספת בתולדות תנועת הפועלים הארץ ישראלית, אשר מבחינת התקופה הנדונה בה ומבחינת הנושא היא פותחת בנקודה בה נסתיימה עבודתו של ד"ר יוסף גורני, שעסקנו בה באחד מימי העיון הקודמים.
פרקיה הראשונים של עבודת ד"ר יעקב גולדשטיין, אשר בידינו, מלווים ומתארים אותה מפלגת "אחדות העבודה", אשר בהתפתחותה הרעיונית דן ספרו של ד"ר גורני. גולדשטיין מתאר אותה כשהיא מתקרבת בכמה מעמדות היסוד אל "הפועל הצעיר" ומתאחדת עמה למפלגה אחת - היא מפלגת פועלי א"י. מפא "י נדונה כאן כיורשתו של וייצמן וכמביסה של הרביזיוניזם במאבק על ההגמוניה בישוב העברי בארץ ובתנועה הציונית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ישראל אבן-נור
תיאור: יום עיון זה נקרא במלאות שלוש שנים לפטירתו של יצחק טבנקין. מאחר וטרם נעשתה עבודת מחקר כוללת במישנתו של טבנקין, נקראנו מספר חברים, להרצות איש איש את חלקו בסוגיה מהשקפת עולמו של טבנקין, בחינת "טזיס" הראוי בעיניו לעיון ולמחקר.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ישראל אבן-נור
תיאור: יום עיון בעקבות חיבורו של יוסף גורני: אחדות העבודה 1930-1919 היסודות הרעיוניים והשיטה המדינית.
הספר, בו אנו מתכוונים לדון היום, פרי עבודת מחקר רצינית וענפה של ד"ר י. גורני עניינו ההתפתחות הרעיונית של "אחדות העבודה".
אף ש"אחדות העבודה" היתה מפלגה, שמעולם לא היתה זהה עם קיבוץ אין ספק כי בקרב חבר מייסדיה התחולל מאבק פנימי על מידת הזדהותה העקרונית עם רעיונות הקיבוץ, אשר חבריה בגדוד העבודה, ב"קיבוץ עין חרוד" ובקיבוץ המאוחד עיצבו באותה תקופה, כאורח חיים ובמסגרת ארגונית וחלוציה של הציונות הסוציאליסטית.
במקביל התחולל, בעיקר בקרב פעילי הגדוד בראשית התקופה הנדונה, ובקרב פעילי הקיבוץ המאוחד בסופה מאבק פנימי על מידת הזדהותה של תנועתם הקיבוצית עם דרכה של "אחדות העבודה", כמפלגה פוליטית. עיקרה של פרובלמטיקה זו שייך לנושא הכאוב והגורלי של "קיבוץ ומפלגה". ללא התמודדות מחקרית עיונית עם תולדות הנושא הזה - אין, לדעתי, להבין אה אחד הגורמים הייחודיים וה"משבריים" בהתפתחותן הרעיונית והארגונית של כל אחת מן התנועות הקיבוציות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
הצג עוד תוצאות