נמצאו 344 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: נפתלי חן
תיאור: החיילים צועקים "צה"ל, צה"ל" מחוץ לממ"דים, אבל אף אחד לא פותח. פתאום, קול מהוסס נשמע מתוך הממ"ד: "מי היה הנשיא הראשון?" הם הסתכלו זה בזה נבוכים, מצטערים שלא הקשיבו יותר בשיעורי אזרחות. אבל אז עמרי ענה: "וואלה, לא יודע מי היה הנשיא הראשון, אבל בוז'י היה לא מזמן אצלנו במרינה בהרצליה". דלת הממ"ד נפתחה.
תעוזה, יצירתיות, עצמאות מסירות נפש – אלו החומרים מהם היו עשויים גיבורי ה-7 באוקטובר. בשעות ארוכות של הפקרות ואימה, הם היו קרן אור של תקווה. זהו הסיפור שלהם: סיפורו של הדבק הישראלי הגובר על כל הפערים, של הניסיון הנואש לקבל החלטות במציאות בלתי אפשרית, ושל הרוח הגדולה שהלכה ונחשפה במלחמת הקיום של מדינת ישראל. זוהי גם קריאה לכל אחד מאיתנו לגלות את הגיבורים שסביבו, ואת הגיבור שהוא-עצמו יכול להיות.
בספר השוזר את ההווה עם העבר חושף נפתלי חן את הקשר העמוק בין העוז והתושיה של היום לבין מורשת הגבורה של העם היהודי. סיפוריהם של גיבורי מלחמות ישראל נקראים בנשימה אחת עם עדויות מהקרבות ביישובי העוטף וברצועת עזה, מבהירים שדור מלחמת "חרבות ברזל" ממשיך לשאת את הלפיד בגאון.
* מדוע סירב המג"ד הצעיר לצאת לבלות בליל ה-6 באוקטובר?
* מה אמרה האם מאופקים לבנה הפצוע, כשהחליטה להשאיר אותו לבד?
* מי צילם את התמונה היחידה שגרמה לעולם להבין מה התרחש במיגוניות?
הוצאת סלע מאיר
מאת: אורלי גל
תיאור: ספרה של אורלי גל וכל הזמן רצים שליחים הלוך ושוב אל ילדותי מתאר ומפרש יצירות של שלושה יוצרים מרכזיים בפרוזה העברית החוזרים באמצעות הכתיבה אל מחוזות ילדותם שהם גם מחוזות הראשית של הציונות המתחדשת. בין סוף שנות ה-60 לשנות ה-80 ראו אור יצירות ספרות שעסקו בילדות הארץ-ישראלית מפרספקטיבה חדשה: הן נכתבו על ידי סופרים שנולדו בארץ ונתפסו הן בעיני ההגמוניה החברתית והתרבותית של התנועות הפועליות ושל ה"התיישבות העובדת", והן בעיני עצמם, כדור "טבעי" ו"ילידי" ראשון בארץ.
יעקב שבתאי, יהושע קנז ומאיר שלו הם בניהן של התנועות הפועליות ושל ה"התיישבות העובדת" השבים בכתיבתם אל מחוזות ילדות אוטוביוגרפיים מנקודת מבט של ילד. ביצירות ניכרת עמדה נוסטלגית כפולת פנים המשקפת תחושת שבר או חסר בתוך הווה פגום, לצד הפניית מבט לאחור אל מרחב ילדות אוטוביוגרפי ספוג אינטימיות וגעגוע. המחברים תרים ביצירותיהם אחר רציפות ושייכות שאבדה; הם חושפים תהליכי התפכחות אישיים שיש בהם גם היבטים לאומיים והיסטוריים.
איך מיוצג העבר? כיצד מצטיירים ההווה של העבר וההווה העכשווי של המחבר דרך נוכחות מבעו הכפול של הזמן? ומה משמעותה של החזרה הספרותית אל מה שנצרב בתודעה כייצוגים בעלי נוכחות סמלית בילדות הארץ-ישראלית? אלה חלק מהשאלות שעולות לנוכח הפניית המבט לאחור והשיבה המאוחרת של המחברים אל הילדות באמצעות הכתיבה.
וכל הזמן רצים שליחים הלוך ושוב אל ילדותי מבוסס על עבודת הדוקטורט של אורלי גל, מורה לספרות ומרצה לחינוך העוסקת בהשפעה ההדדית המתקיימת בין הספרות והאמנות לבין הסביבה התרבותית בתוך מרחב הזהות הישראלי על סמליו וערכיו.
רסלינג
מאת: ורדה זילברברג, אורית אבן שושן-רשף
תיאור: שבעה באוקטובר 2023 הוא קו השבר של מדינת ישראל והחברה הישראלית שאחריו שום דבר כבר לא יהיה כפי שהיה.
בדיעבד היו אין ספור סימנים מקדימים וברורים לאסון המתקרב שהתעלמנו מהם. איך זה קרה לנו?
ספר זה, המתאר את המשבר החברתי שפקד את מדינת ישראל בשנת 2023, נכתב ברובו לפני קו השבר, ודווקא בשל כך הוא מכיל, בין השאר, תובנות מקדימות על האסון שעמד להתרחש.
מטפלים, יועצים וחוקרים מציגים מחקרים, מודלים תאורטיים, מאמרי דעה וראיונות עם אנשי מקצוע ואזרחים מן השורה במגוון נושאים הנוגעים למשבר החברתי בשנת 2023. כל אחד מהפרקים עוסק בעולם תוכן אחר, וכולם יחד יוצרים קליידוסקופ של נקודות מבט מתוך החברה הישראלית. הספר הוא התבוננות מרתקת ומורכבת במרחב הציבורי בישראל ערב אירועי שבעה באוקטובר, ובכך הוא משמש מסמך נדיר ומיוחד להבנת המשבר החברתי בארץ. נקודת המבט הפסיכולוגית והסוציולוגית על התקופה שקדמה לאסון עשויה לספק הבנה טובה יותר של ההתעלמות וההדחקה של כל סימני האזהרה, ולצייד אותנו בכלים טובים יותר כדי למנוע אפשרות של הישנות האסון, להתמודד עם המציאות בהווה – ולשנות כיוון מהידרדרות לשיקום ובנייה.
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: תמר שכטר
תיאור: "בקובץ זה תספר החברה על חייה היא; בקובץ זה תאמר החברה את אשר עם לבה, את אשר היא הוגה וכואבת בשאלות-החיים של הקבוץ והתנועה. הרגשנו שיש ערך רב לגורם מעורר מבפנים, שהוא עשוי להפרות רגשות והגוּיות, נידחים ורדוּמים. שאינם באים לידי התגלות מחוסר-יד דואגת ומטפחת."
במילים אלו נפתח הקובץ "חברות בקיבוץ". בקובץ סיפרו על חייהן כמאה חברות קיבוצים והוא פתח צוהר לעולמן. ליליה בסביץ ויוכבד בת רחל הן שהגו את הרעיון לפרסם את סיפוריהן של החברות, הגיהו וערכו את החומר שנאסף ופעלו ללא לאות עד שהוגשם חלומן והקובץ יצא לאור ב1943.
הספר "לדובב שפתי שותקות" מנתח את הסיפורים, באמצעות כלי המחקר הנרטיבי והמגדרי. מתיאור פרשות החיים שמעוגנות בקהילה הקיבוצית הייחודית נדלים הלכי הרוח על התקוות והאכזבות ומוצגת הפרשנות שהחברות העניקו לחייהן. כך גם משורטט הדימוי העצמי שלהן שהוא מכלול התכונות שכל אחת ייחסה לעצמה, תוך התבוננות בהיבטים שונים של חייה ובניסיון להתאים עצמה לדפוסי החיים בקיבוץ."
הספר מפריך את הטענה שהושמעה במחקרים בני ימינו שהקובץ "חברות בקיבוץ" הוא שופר תעמולתי למען החיים בקיבוץ. באמצעות קריאה מושכלת חושף הספר את צפונות לבן של החברות ומציג תובנות חדשות שמאתגרות את הסיפור הידוע על החברות בקיבוץ באותה תקופה, והן כגילוי של ארץ לא נודעת.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יאיר שלג
תיאור: "ואם יתקפו האחד השניים יעמדו נגדו, והחוט המשולש לא במהרה יינתק."
קהלת ד, י"ב
יותר מ־120 שנה לאחר שהונחה התשתית להקמתה, הציונות הדתית היא אחד הגורמים החשובים והמשפיעים ביותר בחברה הישראלית. חלומה להפוך מ"משגיח הכשרות בקרון המזנון" (ברכבות של פעם) ל"נהג הקטר" של החברה הישראלית כולה – הולך ומתגשם. על אף שהיא מהווה רק כ-12% מהאוכלוסייה היהודית במדינה, טווח השפעתה רחב וניכר: מזה יובל שנים היא מובילה את הפרויקט האזרחי המשפיע ביותר על ההיסטוריה הישראלית, ההתיישבות בשטחי יו"ש. בניה ובנותיה נוכחים בשיעורים ניכרים בצמתי הפיקוד בזרועות הביטחון, כמו גם במצבת הנופלים, והם בולטים ומובילים גם במערכות המשפט, הכלכלה, התקשורת והתרבות.
בספרו החוט המשולש מבקש העיתונאי והחוקר יאיר שלג להבין בין היתר מה סוד כוחה של הציונות הדתית; כיצד מתקיים בה מנעד עצום בתחום הדתי, מחרד"לות קיצונית ועד "דתיי־לייט" ודתל"שים (דתיים לשעבר), לצד מונוליטיות ימנית מובהקת בתחום הפוליטי; ומדוע בחר האגף החרד"לי, הקיצוני יותר מבחינה דתית, להדגיש מכל מצוות התורה דווקא את הלכות צניעות.
הספר הוא מסע מרתק להיסטוריה, הסוציולוגיה והאידיאולוגיה של הציונות הדתית, ומתאר את החוט המשולש - המתח שבין היסודות הדתיים, הלאומיים והאוניברסליים שלה - כמוטיב מרכזי המכונן את זהותה. שלג בוחן לא רק מנין הגיעה הציונות הדתית עד הלום, אלא גם לאן היא הולכת.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה נועד לבחון את שביעות הרצון והאתגרים החברתיים והאישיים של צעירים חרדים הלומדים בישיבות גדולות ואת יחסם לחלופות אפשריות ללימודים בישיבה, דוגמת לימודי מקצוע ויציאה לעבודה.
המחקר נשען על מערך מחקר משולב שכלל: (א) סקר כמותי שהקיף כ-530 תלמידי ישיבות בני 17-23 ממגוון זרמים וקהילות (ב) נדבך איכותני שכלל ראיונות עומק עם 15 מחנכים ורבנים חרדים, וכן שתי קבוצות מיקוד בהן השתתפו 16 תלמידי ישיבות מרקע ליטאי וספרדי כאחד. במחקר הבחנו בשתי תתי-אוכלוסיות של תלמידי ישיבות: תת הקבוצה הראשונה, בה לומדים מרבית התלמידים בישיבות רגילות של הזרם החרדי המרכזי בהן ישנה הקפדה רבה על סדרי הלימוד, סגנון לבוש ואורח חיים תורני מוקפד ('ישיבות רגילות'). תת הקבוצה השנייה, בה לומדים כ-8,320 תלמידים (כ-19% מכלל תלמידי הישיבות) בכ-130 ישיבות "רכות". ישיבות אלו נועדו לצעירים המתקשים ללמוד לאורך כל היום לימודי הקודש, הלחץ הלימודי בהן מופחת ויש גם שיעורי עזר ופעילויות חברתיות שאינן מקובלות בעולם הישיבות ('ישיבות רכות'). בהתאם לכך גם גובשה החלוקה של המשיבים לסקר הכמותי שהתמקד בשתי אוכלוסיות/קבוצות אלו.  
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מנחם טופל, ארנה שמר
תיאור: התלכדות היחד הקיבוצי מכילה את היחיד, את השייך ואת הדומה, ובמשך עשרות שנות קיומן של הקהילות השיתופיות הצמיחה מנגנונים של הכלה, וגם של הדרה, של האחר. להתמודדות עם השונוּת בקהילה פנים רבות, גלויות וחבויות, מדוברות ומושתקות, לעיתים בתחכום רב. ספר זה מבקש לבחון לראשונה, באמצעות מחקרים על קבוצות זהוּת שונות בקהילה הקיבוצית, את חוויית היחיד ביחד הקיבוצי מנקודת מבט של הכלה והדרה. נראה שככל שגוברת המציאות של שונות בקהילה הקיבוצית, כך נחלשים מנגנוני ההדרה, שהיו טבועים בה. עם זאת, היחלשות המרקם הקהילתי והמעטפת הממסדית מאתגרים את ההכלה החברתית.
ספר זה פונה אל בני הקהילה הקיבוצית, אך לא פחות מזה אל כל מי שחיים בקהילה אחת, שיחדיו מעמידים את השלם הקהילתי, וכן לכל המוצאים עניין וחשיבות בחיי קהילה. המסע בין פרקי הספר מזמין את הקוראים בו לחשבון נפש קהילתי בנוגע לפרקטיקות ההכלה וההדרה המופיעות בו, הכלה במלוא הַדְרתה (במשמע תפארת) או במלוא הַדָּרתה (במשמע הרחקה). ומופעי ההדרה המבדלים מחרישים ופוגעים. הכלה היא תהליך משותף, שיש בו מחויבות מתמשכת, ברית שכל הצדדים בה יוצאים נשכרים, והיא אינה רק מחווה של האחד לאחר. הכלה אינה מושגת בשיח מטיף, יפה נפש או מוסרני, אלא בחינוך, בהתנסות ובחיים משותפים, בהתארגנות ובהסדרת תקנות.
מוסד ביאליקיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי שניידר
תיאור: "…יש עכשיו תאגידים. אין אגודה, יש תאגידים. אז אותו דבר, אין הבדל…"
"…בכל פעם שאתה יוצא מהשדה שלך, או שאתה יוצא מהמשק שלך, אז אתה פוגש מישהו. אתה הולך לגן אז אתה פוגש את כל הורי הגן. כולם מביאים את הילדים שלהם. אתה הולך למזכירות, אתה הולך לזה, אתה כל הזמן רואה אנשים…"
.."מקום קטן, שאני חושב שחשוב שלא יהיו פה פערים גדולים בין האנשים. זה לא בריא מבחינה חברתית. למרות שאני לא… אני לא איזה סוציאליסט. אבל אני חושב שזה מקום העבודה שלי, זה מקום שאני חי בו, ואני פוגש את האנשים גם בנסיבות חברתיות ולא רק של עבודה"…
ציטוטים אלו מתוך דבריהם של חברים במושב צין פותחים צוהר אל סיפורו של מושב חקלאי בערבה. למרות הפרטת המבנה הארגוני של המושב, ממשיכים המבנה המרחבי והקהילתי לייצר ולשמר סולידריות ושיתופי פעולה. באמצעות חקר המקרה של מושב צין מציע ספר זה נקודת מבט חדשה, בתר-ארגונית, על ישובים כפריים בפרט ועל תהליכי עבודה משותפים בכלל.
הספר בוחן את המסד הארגוני החדש של מושב צין, את המסד המרחבי ואת המסד הקהילתי של המושב ואת יחסי הגומלין בין מסדים אלה. בדרך זו מבקש הספר להבין מה היה ומה נותר מהרעיון של מושב העובדים שנוסד בישראל לפני כמאה שנים.
במסגרת המגבלות האקדמיות של הסקה אנליטית מבקש הספר להסביר באילו תנאים חברתיים ומרחביים יכולים ישובים כפריים, מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים במאה ה21 לשמר סולידריות, חרף תהליך ההפרטה הארגוני. יתרה מזאת, מקרה הבוחן של מושב צין, המדגיש את חלקם של המרחב והקהילה ביצירת עבודה משותפת גם ללא ארגון, יכול לשמש גם להבנה תיאורטית של תופעות רחבות יותר בשוק העבודה העכשווי כדוגמת We Work, חממות פיתוח טכנולוגי ועוד
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יובל שני, מירית לביא
תיאור: הצעה לסדר זו עוסקת בערך השוויון ובהשפעתו על שאלת מודל השירות הצבאי בישראל. במחקר זה אנו מבקשים לברר מהם ״גבולות הגזרה״ הנורמטיביים שמציב עיקרון השוויון, במסגרת הניסיון לעצב הסדר חדש באשר למודל השירות הצבאי והחלופות האפשריות לו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: רנא זהר-קרייני
תיאור: במציאות שבה אנו חיים, כאשר הדמוקרטיה מובילה את עקרונות השלטון וכאשר המאבק לשוויון ממשיך להתמודד עם דיכויים ועם קשיים, דימוי האישה הערבייה הפלסטינית בישראל הוא אחד המורכבים והמעניינים ביותר. מנקודת מבט זו נעקוב אחר עשר נשים ערביות פלסטיניות בישראל שהחליטו לגעת בתחומים שהיו בעיקרם שמורים לגברים – לקחת חלק פעיל בשלטון המקומי וליצור שינוי.
הספר בעיניים פקוחות לרווחה מספר על חוויותיהן של נשים אמיצות אלה, שכיהנו כחברות רשויות מקומיות ערביות או מעורבות.
סיפורן מוצג בצורה ביקורתית על ציר זמן של שלוש תחנות: לפני ההתמודדות, במהלכה ואחרי ההיבחרות. מוצגת הסתכלות מעמיקה על האופן שבו נשים אלו פועלות במגבלות הקיימות ומשפיעות על המציאות שבה הן חיות. ספר זה תורם את חלקו בתאוריה הכללית על נשים בפוליטיקה, בתקווה שישמש מקור ידע עשיר והשראה למחקר נוסף ולדיאלוג פורה על שוויון מגדרי.
ספרי ניב
מאת: תהילה גאדו, גיא בן-פורת
תיאור: התמונות של עימותים בין חרדים למשטרה מוכרות לרוב הציבור הישראלי, אבל כיצד תופסים חרדים את המשטרה, מהן הציפיות שלהם ממנה, והאם הם מוכנים לשתף פעולה איתה? מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים וההגבלות על התקהלויות הביאו להתנגשויות רבות בין חרדים למשטרה. בעיני החרדים, האכיפה המשטרתית נתפסה לא פעם שרירותית, מפלה ומתעלמת במכוון מאורח החיים החרדי. אבל, בה בעת, המחיר שגבתה המגפה מהקהילות החרדיות פגע גם באמון בהנהגה החרדית וחיזק את התחושה שיש צורך במשטרה אפקטיבית - ובלשונם של מרואיינים למחקר הזה: "אלמלא מוראּה של מלכות, איש את רעהו בלעו". מחקר זה בוחן את היחסים בין המשטרה והחרדים ובתוך כך גם שאלות רחבות יותר הנוגעות לזהות, שייכות ולגיטימציה. המחקר משלב מתודולוגיה כמותנית ואיכותנית ומתבסס על סקר דעת קהל, קבוצות מיקוד, ראיונות עם אנשי מפתח וסקירת עיתונות חרדית. נבחנים בו ההבדלים בין העמדות של חרדים ושל יהודים שאינם חרדים כלפי המשטרה, המתח הערכי שבין החרדים למשטרה, תפיסות של שיטור יתר ושיטור חסר והנכונות לשתף פעולה עם המשטרה. נוסף על כך, המחקר סוקר אירועים אחדים שבהם התעמתו חרדים והמשטרה בשנת משבר הקורונה, וכיצד באו בהם לידי ביטוי התפיסות והמתחים המתוארים במחקר.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יאיר דואר
תיאור: בספר זה מובאת סקירה כוללת על הרקע להקמת הנח"ל. כלולים בה פרטים מלאים על למעלה מאלפיים גרעינים התיישבותיים אשר התגייסו לנח"ל בשנים 1979-1948, רשימה של למעלה משלוש מאות משקים שקלטו גרעינים אלה וכן שמות הגרעינים שנקלטו בכל משק. בסוף הספר מובאים נתונים סטטיסטיים על היקף גיוס גרעיני הנח"ל עד שנת 1987.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: אהרן ידלין, ברוך כנרי
תיאור: מקומה של ההשכלה הגבוהה בתנועה הקיבוצית (הקדמה) / אהרן ידלין
הקורס הדו-שנתי באפעל: השכלה עצמאית גבוהה בתנוכה הקיבוצית / יעקב עובד
"כיצד מעלין" - הקניית ערכים והשכלה בקיבוץ המאוחד / ברוך כנרי
נספחים
רשימת בוגרי הדו-שנתי
מקורות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: שי אספריל, הילה שמיר, איסי רוזן-צבי
תיאור: מאחורי כל פסיקה מהדהדת של בית המשפט העליון מסתתר סיפור. למרות זאת, הנטייה הרווחת בקרב רבים היא להתעלם מהסיפור שמאחורי הקלעים ולמקד את תשומת הלב בהלכה המשפטית ובהשלכותיה. כך המשפט נהיה מופשט ולא אישי, אף שהתפקידים המרכזיים בו שמורים שחקנים בשר ודם. ספר זה, המיועד לקהל הרחב ולמשפטנים כאחד, פוסע בדרך אחרת, לא סלולה, ומספק הצצה נדירה לסיפורים ולאנשים שמאחורי אחד עשר פסקי דין חשובים אשר נתן בית המשפט העליון והשפיעו עמוקות על החברה הישראלית. שמות גיבורי מקצת הסיפורים – זאב שוורץ, אליס מילר, יונתן דנילוביץ – חקוקים במידה מסוימת בתודעה הציבורית; ולצידם ייחשפו הקוראים לדמויות אנונימיות, לעיתים טרגיות, שהמפגש שלהן עם עולם המשפט שינה מן היסוד את דרך המחשבה של רבים מאיתנו.
את פרקי הספר כתבו משפטנים בולטים, כמה מהם חוקרים באקדמיה, ואחרים עורכי דין שמדווחים מן השטח. בזכות התמהיל הזה סיפורי משפט הוא מסמך חברתי מרתק, מגוון ואקטואלי שממחיש כיצד המשפט מתעצב לפי פועלם של אנשים וכיצד הוא מעצב את תודעתם ואת התנהגותם של אחרים.
עם עובד
מאת: לילך רוזנברג-פרידמן
תיאור: מדינת ישראל חריגה בשיעורי הילודה הגבוהים בה זה שנים רבות, אולם בעבר הייתה הילודה פה מועטה, ומספר ההפלות המלאכותיות — גדול. בתקופת שלטון המנדט הבריטי ובעשור הראשון של מדינת ישראל גילמה סוגיית הילודה, עידודה ומניעתה, ערכים שונים ומגמות מנוגדות. לא תמיד עלתה הגשמת המטרות הלאומיות בקנה אחד עם צורכי הפרט, והשאיפה ליצור רוב יהודי ולהגביר את הילודה לא התיישבה עם הרצון לעצב חברה חדשה, מערבית ומודרנית, שאחד ממאפייניה הוא הגבלת הילודה. מתחים בנושא זה התגלעו בין היחיד לחברה ובתוך קהילות המהגרים שהגיעו לישראל ולהן השקפות וערכים משלהן, נורמות ופרקטיקות נבדלות. אין תמה אפוא שהילודה עוררה עימותים חברתיים, מגדריים ופוליטיים.
עשרות השנים הנסקרות בספר זה התאפיינו במגמות סותרות: עידוד ילודה ולצִדה הגבלתה, מאבק בהפלות ולצדו ריבוי הפלות מלאכותיות. מפגשים בין תפיסות לאומיות, דתיות, חברתיות, מגדריות ותרבותיות שונות וכן מפגשים בין הלכי רוח מערביים למציאות המקומית השפיעו בפועל על שיעורי הילודה, על דרכי ההפלה המלאכותית ועל הגישות כלפיהם. ככלל, כל אלה שיקפו את פני החברה הישראלית בראשיתה.
רוזנברג־פרידמן מתארת ומנתחת בציונות מבטן ומלידה את הילודה ואת תופעת ההפלות המלאכותיות, חושפת טפח מחיי היום־יום ומסרטטת את הדיוקן המורכב של החברה הישראלית בראשיתה ושל דור המייסדים שעיצב וכונן בחייו את הבסיס החברתי והאידאולוגי של החברה היהודית בישראל, ומעניקה נקודת מבט מעניינת להבנת מצב הילודה העכשווי במדינה.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: נחום אבניאל
תיאור: "זה היה מפחיד נורא. אנחנו לא רמבואים, אנחנו אנשים פשוטים שעושים את מה שצריך, אף אחד מאיתנו לא שש אלי קרב. יש לנו בבית משפחה, אישה, ילדים. אנחנו לא רוצים למות. חשבנו להפסיק, אבל הסתכלנו אחד על השני, ונכנסנו עוד פעם".
ללא פקודה, ללא מדים, פעמים רבות גם ללא נשק – זהו סיפורם של האנשים הרגילים ביום החשוך ביותר בתולדות מדינת ישראל: מהחשמלאי שמיהר להציל את השכנים במושב הסמוך, דרך בעל המועדון שחילץ מבלים מפסטיבל הנובה בשבילי עפר נסתרים ועד לעובד המאפייה שירד עם האמבולנס לשדרות והתעקש להציל חיים גם בלב התופת. אליהם מצטרפים אזרחים נוספים – אלו שלא היו חייבים להיות שם, אך לא היו מסוגלים לעמוד מנגד.
ברגישות, בנאמנות ובדייקנות מתחקה נחום אבניאל אחר סיפורם. הוא נוסע אחריהם בין הקרבות והחורבן ביישובי הנגב, מחפש איתם ניצולים בשטחים הפתוחים ונצמד איתם אל שולי הבניינים והשכונות בעיצומם של קרבות. חלקם ישבו מול המחבר לספר את סיפורם; חלקם לא יוכלו לספר יותר דבר לעולם. לכל אחד מהם עדות שונה, אך מכולן נושבת הרוח הגדולה שבזכותה יכלו הנמלטים מהמסיבה, הנצורים בממ"ד, המביטים באימה מן החלונות, לנשום לרווחה ולדעת: מישהו בדרך.
● מדוע הפסיק המחלץ מהמסיבה ברעים לענות להורים מודאגים?
● מה גרם למחבלי חמאס לנטוש את אחד המושבים בלי לפגוע בשום אזרח?
● למי החליטה אמא מאופקים למסור את הרובה של בנה הפצוע?
● כיצד הצליחו כוחות ההצלה להבין מה מתרחש בתחנת המשטרה בשדרות?
הוצאת סלע מאיר
מאת: ניצה אראל
תיאור: ישראלים רבים זוכרים אותם: חבורות קטנות של צעירים בחוצות הערים נושאים כרזות מרגיזות, מחלקים כרוזים מקוממים, נכנסים לעימותים מילוליים ולעתים אף מותקפים באלימות על ידי עוברים ושבים. העיתונות גינתה אותם כבוגדים, הממסד רדף אותם. ככאלה – כמנודים וכבוגדים – התקבעו אנשי "הארגון הסוציאליסטי הישראלי – מצפן" בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
מי היו הישראלים שהיו מוכנים לצאת אל מחוץ למחנה הלאומי? מה דחף אותם להתעמת עם בני משפחה, חברים ומכרים? מה היה אופייה של תנועת מצפן אשר אליה הצטרפו, ומדוע עוררה רוגז כה רב בקרב הישראלים-היהודים?
מצפן נולדה פעמיים: בפעם הראשונה בשנת 1962 על ידי קבוצת פורשים מהמפלגה הקומוניסטית הישראלית אשר מחו כנגד היגררותה של מפלגה זו אחר ברית המועצות; בפעם השנייה לאחר מלחמת 67', אז משכה אליה התנועה הקטנה עשרות צעירים ישראלים מוכי הלם מהכיבוש הישראלי של השטחים המיושבים בפלסטינים, ועמם בני נוער יהודים מחו"ל שהגיעו למצפן, נישאים על גלי ההתלהבות מ"מרד הסטודנטים" של 68' ומהרעיונות האוטופיים של "השמאל החדש". על יסודות אלה – הפנטזיה המשיחית בדבר פריצתה של מהפכה סוציאליסטית עולמית והמצפון ההומניסטי אשר לא אפשר השלמה עם הכיבוש – נבנתה מצפן.
חברי מצפן רצו לתקן את החברה הישראלית ואת העולם כולו. האם צדקו בניתוחיהם התיאורטיים? מדוע נכשלו ביישומם הפוליטי? הדיון במצפן הנו קשה ובעייתי עבור החברה הישראלית, אבל האם למרות זאת חלחלו מסרי התנועה אל השיח הציבורי של ימינו? עם שאלות אלה ואחרות מתמודדת ניצה אראל בספרה המרתק מצפן – המצפון והפנטזיה.
רסלינג
מאת: דליה גבריאלי נורי
תיאור: לפני עשרים שנה נסענו ליער ביריה.
הלכנו ברגל, טיול טבע.
ואחר כך הגענו ליישוב ביריה.
פגשנו אנשים שעלו ארצה בשנות החמישים, ומאז הם מתגוררים במקום.
הם סיפרו לנו שמעולם לא היו בתל אביב.
התפלאנו;
מה כבר המרחק בין ביריה לתל אביב.
אבל עכשיו אני חושבת:
יש בתל אביב הרבה אנשים שמעולם לא היו ביישוב ביריה.
ואיך שלא מסתכלים, זה בדיוק אותו מרחק.
בחורף 2015 יצאה דליה גבריאלי נורי, פרופסור לתרבות ותקשורת, למסע בפריפריה של ישראל. מדי בוקר נחתה בכיכר אחרת, שוחחה עם אנשים וחשבה מחשבות. ימים אחדים לאחר מכן הוחלט על קיום הבחירות לכנסת. הספר הזה הוא קפסולת זמן של הפריפריה הישראלית סביב בחירות 2015.
אוריון הוצאה לאור
מאת: אסתר הרצוג
תיאור: הספר נשים בישראל — סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטיים מתבסס על מחקר המשלב תיאוריה עם עבודת שדה ופעילות חברתית־פמיניסטית עם עבודה אקדמית. גישה זו מדגישה גם דמיון בין שיטת המחקר האנתרופולוגית לגישת המחקר הפמיניסטית. שתיהן עולות בקנה אחד עם מחויבות לערכי שוויון וצדק חברתי ומערבות פעילות חברתית למניעת עוולות חברתיים. מכאן שאנתרופולוגית פמיניסטית היא מי שמעורה ומעורבת בהוויה החברתית־ פוליטית בסביבתה הקרובה והרחוקה, מודעת להסדרים החברתיים ולמערכי הכוח שבבסיסם, מחויבת לתיאור דקדקני ואמין של מצבים ואירועים המתרחשים בתחום מחקרה ומעורבת בהם לשם תיאורם ולשם השפעה עליהם. אנתרופולוגית פמיניסטית מודעת באופן מיוחד למצבו של המין הנשי, בכל הגילים ומרקעים מגוונים, מודעת לפערי הכוח בין המינים ובקרב נשים ופועלת כדי לשנותם. הספר משקף גישה זו.
המאמרים שקובצו בספר מתארים ובוחנים סוגיות פמיניסטיות ומגדריות מרכזיות בחברה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים. הם עוסקים, בין היתר, בהיבטים מגדריים ובאירועים הקשורים למעמד המורות, לאמהוּת במדינת הרווחה, לטיפול הביורוקראטי בעולות מאתיופיה, למקומן של מפלגות נשים בפוליטיקה, לפעילותם ולמאבקיהם של ארגוני הנשים, ליחסי כוח בין המינים במכוני כושר. המאמרים הכלולים בספר פורסמו בבמות שונות בעשרים השנים האחרונות. הם נערכו קלות, הוסף להם תיאור אירועים ותהליכים בולטים שהתרחשו מאז פרסומם וכן תובנות שעלו מהמבט לאחור.
הספר עשוי לתרום למחקר האנתרופולוגי העוסק בנשים ובמגדר בישראל וכן להנגשת עבודות מחקר אנתרופולוגיות לציבור הרחב, מעבר לקהל האקדמי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נימר מורקוס
תיאור: נימר מורקוס נולד בכפר יסיף ב־15 בפברואר 1930 ונפטר בכפרו ב־29 בינואר 2013. הוא למד בבית הספר היסודי בכפרו ובבית הספר התיכון הממלכתי בעכו. עבד כמחנך במשך שמונה שנים, ופוטר מעבודתו מסיבות פוליטיות. יזם את הקמתה של סיעת המורים הדמוקרטים. בשנת 1953 החל את פעילותו כחבר במפלגה הקומוניסטית הישראלית ועסק מטעמה בחינוך, בעיתונות ובארגון. נבחר לראשות המועצה המקומית של כפרו וכיהן בתפקיד זה בין השנים 1999-1979. במהלך התקופה הזו כיהן בתפקיד מזכיר הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות. יזם את הקמת ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי. היה מבין יוזמי השביתה ביום האדמה הראשון ב־1976 וממקימי החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) ב־1977. כתב על נושאי ספרות, אמנות ופוליטיקה. שימש כעורך עיתונים וכתבי עת תרבותיים ופוליטיים של המפלגה הקומוניסטית.
קשר את חייו עם חברתו לדרך, הפעילה נביהה דלה מורקוס, אב לשש בנות: נרג'ס, נסרין, ראודה, עביר, אמל וראבעה, וסב לארבעה-עשר נכדות ונכדים. אחד מתחביביו היה גננות, ובמיוחד אהב את עץ הזית. לאחר פרישתו נטע בכרמו מאה עצי זית ולא חדל לטפל בהם עד השבוע האחרון לחייו.
מורקוס נחשב למנהיג מוביל בשלטון המקומי בישראל. כפר יסיף הפך בהנהגתו מכפר חקלאי נידח ליישוב משגשג. בתקציב מזערי, בעבודה קהילתית מקומית ובסיוע אלפי מתנדבים מחו"ל ומהסביבה, הוא צירף יחד מורים, משוררים, אנשי רוח, אדריכלים ומהנדסים, ויצר תשתיות פיזיות, חברתיות, חינוכיות ותרבותיות לשנים ארוכות.
נימר מורקוס האמין עד יומו האחרון שהמאבק למען כבוד האדם, גבר או אישה, ונגד ההרסנות האלימה של הניאו-ליברליזם, הפנאטיות הדתית והלאומנות, יכול לשמש בסיס משותף לאחוות אמת בין יהודים לערבים. עם השנים הקשתה המדינה את עורפה כלפיו יותר ויותר, דרשה ממנו ומחבריו הוכחת נאמנות וחוקקה נגדם חוקים גזעניים, אך אף על פי כן הוא לא ויתר על התקווה שיום אחד החברה הזאת תהיה צודקת יותר.
באוטוביוגרפיה שלפניכם כותב מורקוס על זיכרון קולקטיבי לעמו, שאותו הוא ממען לאחת מבנותיו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גבריאל קאבאליון, אפרת שהם
תיאור: ספר זה עוסק בביטויים שונים של סטייה חברתית בישראל ובהשפעתן של תגובות חברתיות על ביטויים אלה; הוא עוסק בתהליכי הבנייתן והעצמתן של סוגיות חברתיות שונות, לצד התעלמות, מזעור או הכחשה של סוגיות חברתיות אחרות. הספר מתמקד בתופעות שהן דוגמה למוקדים מרכזיים של דאגה אצל סקטורים חברתיים שונים בישראל, כמו למשל אלימות במשפחה, סחר בנשים, רצח נשים וילדים, אונס, התעללות ופגיעות מיניות בילדים, אלימות של שוטרים ומאבקים ערכיים של קבוצות דתיות-יהודיות. סוגיות אלה נידונות בהקשר הרב-תרבותי, כפי שהוא מקבל ביטוי באמצעי התקשורת המסורתיים, לצד הזירות הווירטואליות ברשת האינטרנט. ניתוח סוגיות אלה כפי שהן משתקפות באמצעי התקשורת המסורתיים והווירטואליים מסייע לחשוף ביטויים אופייניים, מוטיבים ומסגרות המולידות רטוריקה ייחודית לתרבות המקומית. הספר מאמץ את המודל המתון של תיאורית ההבניה החברתית המניחה שהמשמעויות המיוחסות לתופעות של סטייה חברתית, כמו גם דפוסי התגובה החברתית אליהן, מושפעים מנקודות המבט הייחודית של השחקנים הפועלים בחברה נתונה. אי לכך, קהלי צופים, בלוגרים ורשתות חברתיות אחרות הופכים לכוח פעיל בהגדרת המציאות החברתית כנורמטיבית או כסוטה.
רסלינג
מאת: אברהם שטרנברג
תיאור: ימי העלייה הגדולה לאחר קום המדינה ומלחמת השחרור. שערי המדינה נפתחים למאות אלפי עולים מכל הגלויות המגיעים באוניות ובמטוסים.
המחנות והמעברות מתמלאים עד אפס מקום. דוחק, צפיפות, תת־תזונה ומחלות באוהלים ובבדונים. ובארץ – מחסור בכוחות רפואיים, באחיות, באנשי מינהל ובמקומות אשפוז.
אנשי השירות הרפואי לעולה ואנשי מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית נאבקים בכל אלה ובוראים יש מאין במסירות רבה, מרחיבים את השירות, מגדילים את העזרה – ויכולים.
על כל אלה מסופר בדפים אלה בספר בהיקלט עם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יונה הדרי
תיאור: עשרים ושבעה מרואיינים המייצגים קשת רחבה של דעות והשקפות בציבוריות הישראלית משתתפים בספר. הספר מעמת את המרואיינים עם מכלול יצירתם ומחקריהם בתחומי ההיסטוריה, הספרות, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה וההגות הדתית ובונה תמונת קולאז' מרתקת של המחשבה הציבורית בישראל.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יאיר דואר
תיאור: על הרקע להחלטה על הקמת האחזויות הנח"ל בשנת 1951; על המדיניות של הקמת ההאחזויות וקביעת מיקומן באזורים הוגנים, בשנים 1967-1951; סיפורה של כל אחת מ-35 ההאחזויות שהוקמו בתקופה זו, וסיפוריהם של 17 יישובי הנח"ל, שהוקמו בשנים אלו על ידי גרעיני הנח"ל, בעת שירותם בצה"ל.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוספה טביב־כליף
תיאור: ספר זה בוחן את דינמיקת הזהות האתנית בקרב צעירים לאורך מהלך הכניסה לבגרות, ומערער על מושג האתניות כזהות קבועה ונתונה. תוך כדי כך שהיא מתעמקת בחיי היומיום של צעירים ממוצא מזרחי וממעמד נמוך, לצד צעירים ממוצא אשכנזי וממעמד בינוני, עוקבת יוספה טביב-כליף אחר מקומה ותפקידה של האתניות בעולמם של צעירים כשהם מפלסים את דרכם לחיים הבוגרים. המחברת מבקשת לבחון את תהליכי המשא ומתן הנסובים על משמעותה של האתניות לאורך המעבר לבגרות, כמו גם את האופנים שבהם הסוכנים האנושיים משתמשים באופן פרגמטי באתניות בהתאם למקום, זמן, מוטיבציות ואינטרסים משתנים. הספר מדגיש את השפעת המיקומים החברתיים והאילוצים המבניים המתווכים את תהליך המעבר לבגרות של קבוצות אתנו-מעמדיות שונות, אך בה בעת גם את דרגות החופש המאפשרות פרשנות והענקת משמעויות לסובייקט כסוכן אנושי אקטיבי, מפרש ומאתגר. ספרה של טביב-כליף מלמד על דינמיקות שונות של זהות אתנית בהתאם למיקומם האתנו-מעמדי של הצעירים בחברה הישראלית. הצעירים המזרחים בני השכונה תופסים את המוביליות המעמדית ביחס להוריהם כמשימה מרכזית בבגרות. במהלך זה הם אינם שוכחים את זהותם האתנית, אבל הם משחקים בה בצורות שונות כדי להציג הישגים והצלחות, ולחילופין להצדיק או להסביר כישלונות. בניגוד אליהם, המשימה של הצעירים האשכנזים בני המעמד הבינוני היא לשמור על המעמד החברתי ההגמוני שהשיגו הוריהם. במסע זה הם משילים מעליהם את המודעות לזהות האתנית הלבנה והמבוססת שהולכת ונשחקת עם השנים, וזאת כחלק מתהליך של שיבה לחיקה של הזהות ההגמונית השקופה. מחקרה של טביב-כליף מעיד על כך שלאתניות יש עדיין מקום בולט בעבודת הפרשנות של צעירים ישראלים את מסלול חייהם, את הקשיים שאותם הם חווים, את הבחירות שבהם הם בוחרים, את השיח שבו הם משתמשים ואת זהותם ועתידם בחברה הישראלית.
רסלינג
מאת: שלי כהן
תיאור: לאחר עשורים של מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית, החל בראשית המאה ה-21 שלב חדש בשיח הביקורתי באדריכלות אשר בא לידי ביטוי בתפישתם של אדריכלים החותרים להשפיע על המציאות בכלים מקצועיים, בתכנון פרויקטים אדריכליים למען קבוצות אוכלוסייה מוחלשות בישראל ובגדה המערבית. הספר אדריכלות ודאגה משייך יוזמות אלה למגמה אדריכלית צעירה מהעשורים האחרונים במערב שמאופיינת במעורבות חברתית. תוך כדי התבססות על תפישה מוסרית פמיניסטית, "האתיקה של הדאגה", שמציבה את האכפתיות ואת הקרבה לזולת במרכז הדיון האתי, שלי כהן בוחנת את המניעים האתיים של יוזמות חברתיות באדריכלות. מכיוון שאת תחום האדריכלות איננו נוטים לתאר במונח דאגה, הספר שואל את מאפייני מושג הדאגה שפיתחה התיאורטיקנית ג'ואן טרונטו מתחומי המגדר ומדעי המדינה לתחום האדריכלות. בתקופה של מגיפה ומשברים, שבה ספר זה רואה אור, דיון עקרוני במקומה של הדאגה בתחום האדריכלות נדמה כחיוני יותר מתמיד. הספר מציב קריטריונים ברורים להערכת אדריכלות חברתית: האדריכלים הנדונים בו נוקטים יוזמה אדריכלית או מצטרפים ליוזמות של ארגוני חברה אזרחית או של רשות עירונית; הפרויקטים עונים על צורכי תכנון שהרשויות והשוק אינם ממלאים או מזניחים; הם מערבים קהילות ודיירים, והם עושים שימוש בכלים עיצוביים הרגישים לייחודה של אוכלוסיית היעד. כדי לעמוד על זיקתו של העיצוב האדריכלי למשתמשים הפגיעים פותח בספר המונח "אדריכלות תלוית משתמש".
רסלינג
מאת: שלומי רביד
תיאור: למרות כל מה שעבר על התנועה הקיבוצית בשנים האחרונות ראוי לראות את הקיבוץ כאחד מהישגי המופת המייחדים אותנו מזולתנו... ... עניין מיוחד מעורר, כמובן, מעמדו המשתנה של הקיבוץ בעיני עצמו. השינויים המתחוללים בקיבוץ זה או אחר, האם הם בגדר תגובות בריאות של אידיאולוגיה חיה נוכח בעיות חדשות המתרגשות עליה?... ספרו של ד"ר שלומי רביד בא להשיב על שאלה זו באופן שיטתי ואחראי... ראוי הוא ספרו של ד"ר שלומי רביד להעשיר את הספרייה של כל אדם בקיבוץ ומחוצה לו, שגורל התנועה הקיבוצית קרוב ללבו. אסא כשר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: לי כהנר, גלעד מלאך
תיאור: החברה החרדית היא חברה מגוונת, מורכבת ודינמית; יחידה ומיוחדת ברבדים מסוימים, ודומה לכלל החברה ברבדים אחרים. מהם פניה היום, אילו מגמות מסתמנות בה מתחילת שנות האלפיים, במה מתבטאים מאפייניה הייחודיים לעומת כלל החברה, ובמה היא דומה לה? החברה החרדית בישראל גדֵֵלה בשני העשורים האחרונים בקצב מהיר ועוברת שינויים מואצים, תולדה של השתלבותה הבלתי נמנעת בחברה הכללית. מעצבי מדיניות וחוקרים, ארגוני המגזר השלישי, אנשי תקשורת והציבור הרחב – כולם סקרנים ורוצים לדעת עוד על התהליכים האלה, אך כדי להשלים את התמונה חסרים להם נתונים ומידע שיטתי, מהימן ועקבי. שנתון החברה החרדית בישראל 2023 מכנס בפעם השמינית במקום אחד את מרב המידע הכמותי הקיים היום על החברה החרדית הישראלית, ומסרטט תמונה שלמה ומעודכנת שלה על בסיס מידע סטטיסטי וניתוח נתונים בתחומים רבים וחשובים – דמוגרפיה, חינוך, רווחה ורמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים ודפוסי הצבעה בבחירות. הפרק המתחלף בשנתון עוסק השנה בהשפעה ארוכת הטווח של הקורונה, בתפיסות הנוגעות לדמוקרטיה ואמצעי התקשורת ובסוגיות של דת ומדינה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמי הופמן
תיאור: מטרתו של המסמך היא להציע מסגרת יישומית לקידומו של חינוך בר קיימא המשלב מושגים, מיומנויות וערכים דמוקרטיים ומשמש תשתית לקידומו של חינוך אזרחי על כל רכיביו, לאורך כל שנות הלימוד, כחלק בלתי נפרד מסדר היום החינוכי של כל תלמיד/ה, מורה ומחנכ/ת בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דניאל דורון
תיאור: ספר שמתאר את היקף ואת חומרת הבעיות האזרחיות – הכלכליות והחברתיות - המאיימות על ישראל נוסף על אתגרי הביטחון. הספר מתבסס על ההנחה שלפיה כדי להבין את בעיותינו החמורות כיום יש לחזור אל ראשית ההיסטוריה של התנועה הציונית ותחילת פועלה בארץ בראשית המאה שעברה, אז עוצבו השקפת העולם, המבנים המוסדיים, דרכי ההתנהלות וההסדרים הכלכליים שהעמיקו את העוני והשחיתו את המערכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות. כל אלה, בגלגוליהם השונים, ממשיכים לפעול עד היום וממשיכים לגבות מחיר כבד מהכלכלה ומהחברה בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אורן יפתחאל
תיאור: מה הקשר בין עוצמה ואדמה? כיצד משפיע המרחב על יחסים חברתיים ופוליטיים, ולהיפך? כיצד מסבירות תשובות לשאלות אלה את המרחב היהודי/פלסטיני שנוצר בארץ? בסדרה של מחקרים ביקורתיים ופורצי דרך המשתרעים על פני מעל לשני עשורים מדובב אורן יפתחאל את המרחב הפוליטי, הכלכלי והחברתי. מחקרים אלה, אשר חלקם הגדול מכונס כאן לראשונה בעברית, מאירים את תהליך עיצוב האתנוקרטיה הישראלית ואת "זחילתה" לעבר משטר אפרטהייד. בשפה בהירה וקולחת, ותוך כדי שימוש בכלים הביקורתיים של מדעי החברה והרוח, מציב יפתחאל (עם שותפיו) מראה מחקרית, עובדתית ופרשנית מכאיבה אל מול פניה של החברה בישראל/פלסטין; כל זאת לצד מגוון אפשרויות לתיקון פוליטי, חברתי ומרחבי. פרקי הספר מציגים סדרה של נקודות מבט מקוריות וביטויים חדשניים אשר אותם טבע יפתחאל במחקריו, כגון: "אתנוקרטיה", "אזורים שבורים", "מיעוט במילכוד", "מעמד-אתני", "ספֶָר פנימי", "ספריפריה"; "העיר האפורה", "הפרמ"ה", "אפרטהייד זוחל", "הלכת הנגב המת", "דחיקוּת אורבנית" ועוד. חלקו הראשון של הספר מציג ניתוחים מושגיים, מערכתיים ובינלאומיים; החלק השני מתמקד במאבקים בין קבוצות וזהויות לאומיות, אתניות ומעמדיות, כגון מזרחים, קיבוצים, בדווים, ערבים-פלסטינים וצעירים, ואילו החלק השלישי מתמודד עם עיצוב העתיד המרחבי והפוליטי בארץ המסוכסכת.
רסלינג
מאת: אריה ל. אבנרי
תיאור: • כמה ערבים ישבו בארץ­-ישראל בשנת 1878 ומה היה מוצאם?
• מה היה מקור גידולם במשך 70 שנות ההתישבות היהודית - עד קום המדינה?
• מה היתה המדיניות הציונית ברכישת קרקעות?
• אלו אדמות מכרו הערבים, ובעיקר מנהיגיהם, ואלו אדמות קנו היהודים?
• מה היה מצבו של הישוב הערבי בארץ-­ישראל ב-1948­ והאם היתה סכנה לקיומו בהקמת מדינת ישראל?
• מה היה מספר הפליטים הערבים בשנת 1949 ומה היה מספר היהודים שנאלצו לעזוב את ארצות ערב לאחר 1949?
שאלות אלו ואחרות נבחנות כאן על יסוד תומר ארכיוני ותיעודי רב.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: עפר בורד
תיאור: ההחלטה לקיים את הסכם השילומים בין ישראל ומערב גרמניה לא הייתה קלה בחברה הקיבוצית כמו בחברה הישראלית כולה והייתה רצופה מאבקים פוליטיים, ערכיים וחברתיים. הזרמים הקיבוציים נבדלו זה מזה ביחסם להסכם על פי השתייכותם הפוליטית, אולם לבסוף גברו צורכי החיים וכל הזרמים פעלו למימוש זכויות חבריהם והפכו את השילומים, את הפיצויים האישיים ואת השבת הרכוש למנוף כלכלי לטובת הכלל. התנועה הקיבוצית חששה לא רק מהמחילה שתקנה קבלת השילומים ומשכחת העבר, אלא גם מפגיעה בערכי השיתוף והשוויון אם יהיו בה חברים בעלי רכוש וממון. לפיכך העמיד הממסד הקיבוצי בפני הזכאים לפיצויים דרישה ברורה ¬ לוותר על השימוש בכספי הפיצויים והשבת הרכוש לטובת הקיבוץ. רוב החברים קיבלו את הדרישה, אך היו גם מי שבחרו לעזוב את ביתם הקיבוצי והיו אף שמצאו דרכים להעלים את המידע על קבלת הכסף וליהנות משני העולמות. במחצית השנייה של המאה העשרים העסיקו השילומים, הפיצויים והשבת הרכוש את התנועה הקיבוצית והיו מרכיב חשוב בבניינה הכלכלי ובעיצוב זהותה, אך למרות היקפו הרחב של הנושא והשפעתו הרבה, המחקר ההיסטורי כמעט לא נתן דעתו עד כה לתיאורו ולדיון בהשלכותיו. ספר זה, השלישי בסדרת "הקיבוץ במדינה', הוא אפוא מחקר חדשני ומקורי המרחיב את גבולות המחקר של התנועה הקיבוצית בפרט והחברה הישראלית בכלל. הספר בוחן לעומקו את הנושא הכלכלי ¬השילומים, הפיצויים והשבת הרכוש מגרמניה ¬ ואת השלכותיו החברתיות, ומשלב בין שניהם.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: מתתיהו מינץ
תיאור: שנות עשייתו התנועתית והפוליטית של יצחק טבנקין במפלגת פועלי¬-ציון בפולין וברוסיה, בשנים 1905 ¬ ,1912-הן מעגל ביוגראפי בפני עצמו, והספר בוחן אותו כחטיבה היסטורית מבודלת ועצמאית. במרכזה של עשיה זו¬ העימות הרעיוני בין טבנקין וברוכוב על דרכה של מפלגה ציונית-¬סוציאליסטית וראייתה את מקומה ותפקידה של תנועת הפועלים היהודית בריכוז הטריטוריאלי של העם ובבנייתה של הארץ. הספר עוקב אחר צמיחת עולמו הרוחני וגיבוש אישיותו של טבנקין מנעוריו בווארשה ודרך נדודיו על פני מרכזי אירופה עד עלייתו לארץ. אפשר ששנים אלה לא היו השנים הקובעות והמעצבות לגבי דרכי מעורבותו של טבנקין בארגון, בהנהגה, ובשיקול הדעת האידיאולוגי. עם זאת נחשפות בהן עמדות ושורשים, המוסיפים להבנת דיוקנו כמורה הלכה, כמנהיג, וכלוחם בשער. הביוגראפיה המלאה של טבנקין היא בבחינת ציווי, שהמחקר ניצב בפניו כבפני משימה סבוכה, אחראית ומרתקת, שעדיין יש להתמודד עמה. ראשית תרומה-¬הם הפרקים הנפרשים בספר שלפנינו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: חיים גולן
תיאור: בשנות העלייה השלישית וראשית הרביעית (1925-¬1920) נערכו מפגשים כלליים ואזוריים של נציגי הקבוצות והקיבוצים כדי לבחון אפשרויות לשיתוף ולסיוע הדדי בתחומי משק וחברה. כאלה היו כנס הקבוצות והקיבוצים בעין חרוד באוקטובר 1922; פגישת הקבוצות בדגניה במאי 1923; מועצת הקבוצות במרחביה בנובמבר 1923 ועוד. שניים מכנסים אלה כונו "ועידות". הראשונה ¬ ועידת קבוצות העלייה השנייה שנערכה בסירה בספטמבר, 1920 והשנייה ¬ועידת הקבוצות והקיבוצים שהתכנסה בבית אלפא בנובמבר .1925 ועידה זו בבית אלפא היא עניינו של ספר זה. הוועידה הייתה מאורע ציבורי שעורר תשומת לב גם מחוץ לתחומי היישוב הקיבוצי. 101 הצירים שנבחרו בקבוצות ובקיבוצים, במושבים ובמושבות, במשקי פועלות וגם בקיבוצים ופלוגות בערים ייצגו יותר מאלפיים וחמש מאות חברים. בית אלפא ארח את הוועידה משום שלא חבר למגמות ההתלכדות העצמאית של קיבוצי השומר הצעיר והסתייג מגדוד העבודה ומקיבוץ עין חרוד. נדמה ש"הנייטרליות" שלו יכלה להשרות אווירה נינוחה על הדיונים טעוני העימותים בארבעת ימי הוועידה שבין 6 ל9¬ בנובמבר 1925. הוועידה החליטה על ייסוד "חבר הקבוצות והקיבוצים" ובחרה ועד שהחליט להוציא לאור חוברת מיוחדת של פרוטוקול הוועידה, שנכתב בו זמנית בידי אחדים ממשתתפיה, אלא שעריכתו נדחתה והוא נשכח ונגנז ללא תיארוך וללא סדר עוקב. שבעים שנה היה הפרוטוקול גנוז בתוך תיק שגוי בארכיון העבודה, עד שחוקר התקופה, חיים גולן, עלה על עקבותיו והוא מפרסמו כאן לראשונה. קשה להמעיט בחשיבות התגלית, ופרסום "הפרוטוקול המהימן" של ועידת בית אלפא הוא בבחינת אוצר גנוז שיעמוד מעתה לרשות חוקרי התנועה הקיבוצית באשר הם.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורי ברנר
תיאור: תוכן פרקים ראשיים:
"ההגנה" ב"קיבוץ עין-חרוד" 1923-1927
חלקה של ההגנה בקיבוץ המאוחד 1927-1934
הגיוס למשטרה-ראשון הגיוסים של הקיבוץ לפורמציות הביטחוניות
שוטרי הקיבוץ במאורעות 1936
הגיוס למשטרה בתנועות הקיבוציות האחרות. סיכום.
דיונים ראשונים על מצב הביטחון בישובי הקיבוץ ב-1935
הקיבוץ ו"הפועל'
הקיבוץ בפרוץ מאורעות הדמים (אפריל -מאי 1936)
השפעת המאורעות על מחשבת הקיבוץ
קיץ 1936: רמת-הכובש והמועצה ה-יא ביגור
"שנת שביתת-הנשק"
הקיבוץ בהגנה-1938
"יום הפעילים" השני לענייני ביטחון
הקיבוץ בהגנה-קיץ 1938-1939
לסיכום התקופה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סטנלי מרון
תיאור: המחבר מנתח את ההתפתחות העכשווית בקיבוץ משתי נקודות מבט. האחת, ראיית התהליך הפנימי של התרחבות הקיבוץ לחברה בעלת יחידות משפחתיות רחבות, בנות שלושה וארבעה דורות; והשנייה, בבחינת ההשפעה של כלכלת השוק המתרחבת ותרבות הצריבה הכרוכה בה, על הקיבוץ. מן הקונפליקט בין השניים עולה תמונת משק קומונלי המנסה למזג בתוכו את הטוב שבין המשפחה המורחבת לבין השוק. תוך כדי המחבר בוחן את המאבק הפנימי בקיבוץ המשופע בהצעות שינוי בהווה, לאור מבנהו הבסיסי והשפעות שהיו לשינויים שחלו בו מאז קיומו. בספר נפרשת תמונה רחבת יריעה על רעיונות של שיתוף בחברה, והקומונה ביצירה כלכלית ¬חברתית, מאז הגילדה של ימי הביניים ועד הקיבוץ הישראלי בהדגשת הרעיונות האנרכיסטיים שהיו להם מהלכים בקרב החלוצים שעלו לארץ מראשית המאה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ראובן פורת
תיאור: הספר מתאר את תולדות בית הספר הקיבוצי מאז נוצרה הכתה הראשונה בכפר גלעדי בשנת 1920 ועד שסיימו ראשוני המחזורים את חוק לימודיהם בסוף שנות השלושים. הוא מתייחס לשורשי המחשבה החינוכית של התנועה הקיבוצית, שנוצרה אומנם על קרקע מציאות חברתית, התישבותית ופוליטית ייחודית לארץ ישראל, אך במקביל הושפעה מתפיסות "החינוך החדש" האוניברסלי. זהו סיפור התהוותם של בתי הספר הראשונים בקיבוץ המאוחד, בקיבוץ הארצי ובחבר הקבוצות והקיבוצים, בו נחשפות בעיות כלליות כמו פחדים, קליטת ילדי חוץ, היחס לדת, גיבוש תוכניות לימוד. פרק נרחב מוקדש להתהוות המערכות הארגוניות ולהתהוות סמינר הקיבוצים, המחבר, חבר קיבוץ שדות ים, הוא מחנך ותיק וזה לו ספרו השני. ספרו הראשון "תולדות החינוך בקבוצות ובקיבוצים" יצא אף הוא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: משה שוורץ, ראובן נאור
תיאור: קיבוץ "כרמלית", (שם ¬עט לקיבוץ אמיתי, חי ותוסס) עבר בעשור האחרון שינויים מפליגים באורחות חייו, ולמרבה המזל: "בלי לשבור את הכלים". השינויים כללו הפרסת תקציבים (העברת תקציבי צריכה שיתופיים לתקציב האישי של החבר), הפיכת ענפים למרכזי רווח ואחריות, הרשאה לעבוד מחוץ לקיבוץ, ולקראת סוף העשור, הכנסת דיפרנציאציה בתגמול על עבודה. התהליך לא היה רצוף והיה כרוך בעימותים קשים בין החברים, והוויכוח על הנהגת תגמול דיפרנציאלי אף חולל בו משבר. הסיפור של "כרמלית" מבליט את ייחודו של הקיבוץ, והוא מתאר כיצד הצליחה האליטה הכלכלית ועמה כלל החברים, להתגבר על המשבר ולהנהיג תגמול דיפרנציאלי בלי למוטט את ההסכמה הכללית. הספר מתייחס להקשר האזורי, הכלל¬ קיבוצי והכלל¬ ישראלי, ובמהלכו הוא סוקר את התקופה הפורמטיבית של "כרמלית", את מצבו הכלכלי והחברתי ערב השינוי, ואת מערך הכוח בקיבוץ. סיפור מיוחד, על קיבוץ אחד, שאפשר ללמוד ממנו איך לעבור שינוי פנימי מקיף ובכל¬ זאת, להישאר שלם ולא להתפרק.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: רון חולדאי
תיאור: בשנים האחרונות הלכה והתגבשה בי ההכרה שאינני מכיר את הסיפור שלי. שלנו".במילים אלה פותח רון חולדאי את הסיפור שהוא מבקש לספר לנכדיו על הוריו וחבריהם, דור ראשון לגאולה, שייסדו קיבוץ, נלחמו והקימו מדינה, אך גם חוו טרגדיה שאין נוראה ממנה, של בני משפחה וחברים שנספו בשואה;על הילדות בקיבוץ חולדה, שם נולד והתבגר ושם הונחלו לו והוטבעו בו ערכים לחיים;על 26 שנים בחיל האוויר כטייס קרב בארבע מלחמות ועל אינספור גיחות כמפקד טייסות וכמפקד בסיסים;על הרגע שבו החליט ללכת בדרך של הוריו, מייסדי בית הספר בחולדה, ולבחור בחינוך. חסר ניסיון בהוראה הוא מונה למנהל הגימנסיה העברית "הרצליה" ברגעי השפל שלה ועשה אותה לאחד מבתי הספר המובילים והמבוקשים בתל אביב;ועל ההחלטה להתמודד על ראשות עיריית תל אביב-יפו. תל אביב-יפו שחולדאי קיבל לידיו בשנת 1998 היתה עיר כושלת, מזדקנת ומתכערת, פושטת יד ורגל, שתושביה נטשו אותה. בעבודה קשה ושיטתית, בלי להתבייש במילה "חזון", תוך התגברות על מכשולים וקשיים לרוב ויחד עם אנשים טובים ומסורים, הוא הפך את העיר העברית הראשונה לעיר מבוקשת ופורחת, עיר של דמוקרטיה, סובלנות, פתיחות וקבלת האחר, עיר של חדשנות, תרבות ושמחת חיים.ובלשונו: "בכל דור ודור היתה כאן תל אביב אחרת. אבל היא תמיד היתה העיר המרכזית, התוססת, המעניינת, שבה כל אחד יכול למצוא את מקומו. לתל אביב-יפו יש חיים משלה. וככזו היא גם תמשיך תמיד להיות שנויה במחלוקת. זהו קסמה".
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ראובן במרחב
תיאור: סיפור חיים מיוחד שתחילתו במרחב הקטן – חיפה, העיר הקוסמופוליטית של שנות ה-40, עדיין תחת המנדט הבריטי – והֶמשכו בארצות שבמרחב הגדול המקיף אותנו: שליחויות ותפקידים באתיופיה, בקניה, באיראן, בלבנון ובמקומות נוספים. מסע משולב ומאתגר, שבו המחבר שותף לעשייה המדינית הגדולה בשלל מוקדים. זהו סיפורו של אדם פורץ גבולות, מאיר פינות חשוכות, מי שהעז ולקח את קובעי המדיניות למחוזות אחרים בשירותו למען המדינה, פעל לא אחת כשומר-סף, וכשעלה הצורך – לא חשש להיות המתריע הבודד שבשער.ראובן מרחב, בן למשפחה שהצליחה להיחלץ בעור שיניה מגרמניה הנאצית, שירת בתפקידים בכירים בשב"כ ובמוסד, היה מנכ"ל משרד החוץ, ומצא עצמו לא אחת במרכזן של התרחשויות הרות גורל, עת שימש כראש שלוחת המוסד בטהרן בשלהי עידן השאה וכנציג משרד החוץ בביירות ב-1983. מרחב גם סלל את הדרך לתחילת הקשרים עם סין, והיה אחד ממובילי "מבצע שלמה" להעלאת 14 אלף יהודים מאתיופיה לישראל. מקום במרחב הוא סיפור חיים מיוחד שתחילתו במרחב הקטן - חיפה, העיר הקוסמופוליטית של שנות ה-40, עדיין תחת המנדט הבריטי – והֶמשכו בארצות שבמרחב הגדול המקיף אותנו: שליחויות ותפקידים באתיופיה, בקניה, באיראן, בלבנון ובמקומות נוספים. מסע משולב ומאתגר, שבו המחבר שותף לעשייה המדינית הגדולה בשלל מוקדים. זהו סיפורו של אדם פורץ גבולות, מאיר פינות חשוכות, מי שהעז ולקח את קובעי המדיניות למחוזות אחרים בשירותו למען המדינה, פעל לא אחת כשומר-סף, וכשעלה הצורך – לא חשש להיות המתריע הבודד שבשער. ... מקום במרחב הוא סיפור חיים מרתק, שבו האדם וההיסטוריה נפגשים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסי צור, איריס שגב
תיאור: במרץ 2003 נרצח אסף צור בפיגוע בחיפה. בקיץ 2006 נפל נמרוד שגב במלחמת לבנון השנייה.

מתוך ייסורי הכאב והאובדן פנו יוסי, אביו של אסף, ואיריס, אימו של נמרוד, לעשייה פוליטית. יוסי פועל בדבקות להחמרת הענישה וההרתעה של מחבלים; איריס שותפה בפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. יוסי רואה בדעותיה של איריס תמימות הרת אסון. איריס רואה בדעותיו של יוסי יאוש שרק יגביר את מעגל הדמים. ברגישות, בכבוד ובלי לעשות זה לזה הנחות החליטו יוסי ואיריס לשטוח את סיפורם האישי – וסיפורה של הישראליות כולה. הם מדברים על כל מה שאסור לדבר עליו: ההיררכיה של השכול, הכעס על האחראים למות בניהם, היאוש מול עמדתן של משפחות שכולות "מהצד השני" והמאבק ההרואי, הבלתי אפשרי, בסופיותו של המוות. שמאל ימין שכול הוא מסמך ישראלי יוצא דופן, אמיץ ומרגש. בתקופה בה נדמה שהשסע הפוליטי מאיים להכריע אותנו, הספר מכריח את הקורא משני צידי המפה הפוליטית להטות אוזן, לפתוח את הלב, ולקבל את הנחת היסוד של המחברים: על אף המחלוקות והדרכים השונות – הם ימשיכו לאחוז בהערכה, בכבוד ההדדי ובקשר ביניהם.
הוצאת סלע מאיר
מאת: אפרת זקבך
תיאור: הספר מתאר, באמצעות סיפורה של יחידה צבאית, את עיצובה של תודעה קולקטיבית ישראלית ומאיר מזווית ייחודית את התמורות בזהות החברה הישראלית, בסולם הערכים שלה ובדימויה העצמי לאורך שלושה עשורים. הספר בוחן את נסיבות היווצרותו וגלגוליו של מיתוס יחידה 101 וצנחני פעולות התגמול, את הביקורות שסדקו אותו ואת התמורות שחלו בו על רקע שינויים ערכיים בחברה הישראלית למן הקמת יחידה 101 (אוגוסט 1953) ועד סוף מלחמת לבנון הראשונה (1985). חיבור זה בוחן את החברה הישראלית בציר הזמן ובציר העומק – ציר הערכים והזיכרונות, שכן מיתוס יחידה 101 וצנחני פעולות התגמול עוסק בערכים מרכזיים של החברה הישראלי, בדמותם של צה"ל ושל מפקדיו ובדיוקנה של החברה. למעשה, זהו מיתוס שגיבוריו וערכיו מעוררים גם היום הדים, חיוביים או שליליים, בחברה הישראלית, משום שהוא נוגע בעצביה החשופים ומציב דילמות שבאמצעותן היא בחנה, ועודנה בוחנת, את זהותה: המתח בין השימוש בכוח צבאי לבין ערכי המוסר; מתן הכשר לפעולות צבאיות ותוצאותיהן גם אם היו לא הכרחיות או לא מוצדקות, עידוד רוח הקרבה והתנדבות אל מול עשיית יתר ואי־ציות להוראות. ספר זה תורם להבנת טיבו וגלגוליו של הזיכרון הציבורי הישראלי ולהעמקת ההבנה בדבר תפיסותיה של החברה הישראלית וערכיה המרכזיים עד ימינו.
יד יצחק בן-צבימכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: מיכל קרמר, רוני סטריאר, עידית וייס-גל
תיאור: הספר ביקורת בפעולה מהווה תיעוד ראשוני של פרקטיקות ביקורתיות בעת הזאת בישראל. הוא מתאר עשייה מגוונת של אקדמאים, אנשי מקצוע, פעילים חברתיים ואזרחים מהשורה, עשייה השואבת את השראתה מניתוח ביקורתי של מנגנוני הכוח היוצרים ניצול ודיכוי בחברה הקפיטליסטית המערבית. הספר מאגד דוגמאות מפורטות של פרקטיקות ביקורתיות בזירות של עבודה סוציאלית, חינוך, מגדר, סוציולוגיה, ניהול, משאבי אנוש, ייעוץ ארגוני ומשפטים. המשותף לפרקטיקות המתוארות הוא ערעור על ה"טבעיות" ועל ה"נורמליות" כביכול של הסדר החברתי ההגמוני, לצד ניסיון להציע אלטרנטיבה לפעולות קיימות, במטרה ליצור פלטפורמות מוּבְנות לביטויים של התנגדות. באמצעות תיעוד והמשגה של פעולות התנגדות עכשוויות, ולטובת שחרור אישי וקולקטיבי, הכותבים מבקשים להציף את השיח הציבורי בדרכי פעולה מוחשיות וממשיות הנובעות מהיכולת לדמיין עולם הוגן, צודק ואנושי יותר.
רסלינג
מאת: אוריין צ'פלין
תיאור: רבות כבר דובר בחינוך המשותף בקיבוצים, אבל כמעט ולא דובר על האימהוֹת במודל הייחודי הזה. כל תפקידי האימהוּת המסורתיים נמסרו לידיים אחרות: רחצה, הלבשה, האכלה, השכבה לישון והשכמה בבוקר, טיפול בילד חולה. את הכול עשתה המטפלת בבית הילדים, שבידיה הופקדה למעשה הסמכות האימהית. מה מרגישה אמא שפוגשת את ילדיה לזמן קצוב, ארבע שעות ביום? כיצד חוו האימהות הללו את המציאות של הפרידה והניתוק? כיצד הושפע הקשר שלהן עם ילדיהן? בשלושה-עשר מונולוגים מרתקים ומרגשים, המבוססים על שיחות שקיימה אוריין צ'פלין עם נשים בנות דורות שונים מכל התנועות הקיבוציות, נפרשים חייהן כאימהות בקיבוץ. לספר מצורפת אחרית דבר מאת פרופ' אריאלה פרידמן, מחברת הספר מחוברות – אימהות ובנות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מיכאל ביטון
תיאור: כיצד מצמיחים קהילה? כיצד מנצחים אתגרים בני 70 שנה? כיצד יוצרים צוות ומשאבים חדשים על מנת להתגבר על אתגרים חברתיים? וכיצד נער שעזב ארבעה תיכונים, התגייס בגיל 17 ללא בגרות ולאחר אובדן של אחיו בצבא, צומח להיות קצין ויזם חברתי ומנהיג ציבור, שקושר את גורלו בירוחם ואחרי שנים של יזמות חברתית לוקח מנהיגות כראש העיר? בספרו, מציע לנו מיכאל ביטון משנה סדורה, כיצד ניתן לטפל באתגרים הסוציו-אקונומיים בישראל, כפי שעשה בירוחם. אין מדובר במעשה קסמים, אלא במסע ארוך, קשה ומייגע. מסע שראשיתו בילדותו, באהבה המוחלטת לקהילתו, גם בימים של שבר. מסע שאליו הצטרף צוות מובחר לחולל שינוי. אפשר לנצח את הסוציו-אקונומי אינו ספר אוטוביוגרפי, אלא מסע עמוס בתובנות ניהוליות, חברתיות וכלכליות, השזור בקורות חייו של ביטון – מעליית הוריו ממרוקו, דרך ילדותו בעיר, ועד לשינוי שחולל בה. בשפה ציורית וקולחת, הוא פורש את תפיסת העולם, את התחנות בדרך ואת התובנות שיוכלו לשרת כל יזם, מחנך, מנהל מתנ"ס וקהילה, פעיל חברתי וכל מי שמחפש אמונה ותקווה, ידיעה ותובנה – שאפשר לנצח את הסוציו-אקונומי בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יצחק בנימיני
תיאור: בחמש המסות שבספר הזהות העצמית שלי זוכה באוטוביוגרפיות, סיפורי חיים. אוטו-ביו-גרפיות שהן רישום עצמי של החיים או רישום של חיי העצמי.

כותרת הספר מציגה את העצמי כשווה ערך של להיות בתוך זהות מסוימת, אך תחת רישום גרפי עם קו מוחק, להיות בזהות המזרחית. העצמי בביוגרפיה שלו, בסיפור החיים שלו, חי בתוך המחיקה של המילה או המושג של הזהות שלו. מדובר באקטיביות עצמה של מעשה המחיקה של העצמי את הזהות, גם במובן של המושג או הזהות ככבר מחוקים או מתים. יוצא שהקיום של העצמי בזהות ופעולת המחיקה האקטיבית של העצמי את הזהות שלובים זה בזה ומקיימים זה את זה תמידית.

מדובר אם כן, באוטוביוגרפיות מושגיות. הקיום שלנו הוא רישום עצמי של חיי המושג או המילה המגדירה את הזהות, בקיומו ובמחיקתו. אנחנו חיים את המושגים הזהותיים כמו יהודי, ישראלי, מזרחי, גבר, אישה וכדומה, וגם את פעולות המחיקה שלנו את הזהויות או את האופן שבו המושגים האלה כבר מתים עבורנו. לעיתים אף מושגים מתים או מבוטלים הם בלב הקיום שלנו בשל כוח ההתנגדות הגלום בפעולת המחיקה, וגם מכיוון שהזהות מעצמה מפעילה מחיקה של העצמי או של זהויות שכנות.

בספר זה אני מבטא אפשרות הגותית ופוליטית רדיקלית לחשוב את עצמנו כנשאים של זהויות גם כאשר מושגי הזהות מתים או מחוקים עבורנו, אבל גם מאפשר פתח מילוט מתוך סבך הקיום בתוך פוליטיקת הזהויות, מכיוון שהזהות עצמה היא פעולת מחיקה ולא רק פעולת רישום חיובי, ובכך היא אולי המפלט מעצמה – להיות ולחיות בתוך הזהות ומעבר לה, מעבר למושג שלה. להיות מזרחי משמעו גם להיות לא מזרחי. וכך ה״מזרחי״ וגם ה"מערבי" אינם מושגי זהות ומושגי קיום סותרים, אלא מושגים שנרשמים, מתים ונמחקים אחד לתוך השני
רסלינג
מאת: אבישי בן חיים
תיאור: ברוכים הבאים למסע, אתם מוזמנים להצטרף. המזוזה מצד ימין, אפשר לתת לה נשיקה קטנה, אבל רק אם זה בכֵּיף שלכם. תרבחו ותסעדו, שתו משהו חם, קחו לכם משהו מתוק, אפשר לטעום גם מהדוכן של החריפים. תפסו מקום על הברזלים המטפוריים שעליהם נגזר על ישראל השנייה לשבת לנצח. הסתכלו על המסך, האנשים האלה שתראו מדברים עם הידיים לא מנסים לאיים עליכם חלילה, אלא לחבק אתכם, והדבר המפחיד ההוא, ששכנעו אתכם שהוא "שד עדתי", הוא לא שד, הוא "פיית שוויון וצדק חברתי" הנושאת בכנפיה בשורה של מתינות וסובלנות. ונסו – בבקשה בבקשה – להיות קשובים. כבר מתחילים. נא לשבת. מותר לעשן. האירועים והרעיונות המתוארים בספר זה, שמשום מה נקשר להם הכינוי "תיאוריית ישראל השנייה", מספרים מצד אחד את סיפורה של הבשורה המזרחית המתוקה שהציעה ישראל השנייה, ומצד אחר את סיפור הדיכוי המר שלה ואת המהלכים שננקטו על מנת לדכא אותה. ישראל השנייה הוא מסע בין שני חלקים אלה של הדיכוי אל הריפוי, של המר אל המתוק. זהו מסמך היסטורי ועכשווי כאחד, שנכתב מהלב ומהראש, והוא מבטא את מה שמרגישים דורות רבים בישראל, הרגשה שטרם נוסחה עלי ספר.
משכל (ידעות  ספרים)
הצג עוד תוצאות