נמצאו 323 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: תמר רפופורט, אהוביה כהנא
תיאור: סדר חברתי אינו מכיל רק מסגרות התנהגות וחשיבה נוקשות, אלא גם מבנים, פרקטיקות ויחסים אישיים ומוסדיים בלתי פורמלים. הבלתי פורמלי אינו מרכיב חברתי שולי, שלילי או אקראי אלא מאפיין חברתי בסיסי. ואולם, טיבו של הסדר החברתי הבלתי פורמלי בחינוך ובחברה זכה להתייחסות מעטה בלבד בתיאוריה ובמחקר. יוצאת דופן מבחינה זו הגותו של הסוציולוג ראובן כהנא, אשר פיתח את "המודל/הצופן הבלתי פורמלי" כתפיסה תיאורטית חברתית-תרבותית וחינוכית מקיפה המתארת ומנתחת את המבנה הסגולי של סדר בלתי פורמלי. מאמרי הספר מנהלים דו-שיח מלומד ועדכני עם המודל הבלתי פורמלי של ראובן כהנא, בוחנים אותו מחדש, מאתגרים ומפתחים את יישומיו, ולעתים אף הופכים אותו על פניו. כמכלול, מציעים המאמרים לקוראים מסגרות חשיבה חדשות לניתוח חברתי. אסופת מאמרים זו מצביעה על הפוטנציאל הטמון בשימוש במודל הבלתי פורמלי ככלי אנליטי, כמסגרת תיאורטית וכתשתית אמפירית לחקר זירות חברתיות וחינוכיות בעבר, בהווה ובעתיד. הכותבים והכותבות בספר מנתחים פעילויות וזירות פעולה ייחודיות (טקס סיום בית הספר, טיול, ריקוד, שיח אינטרנטי ועוד) וקבוצות חברתיות (חרדים, בוגרי תנועות נוער באמריקה הלטינית, צעירים פלסטינים); הם עוסקים בסוגיות חברתיות מגוונות (דת ומדינה, אינטגרציה ונעורים בישראל ובפלסטין, שלבי חיים, חינוך לערכים, גלובליזציה וידע) ובסוגיות היסטוריות (היסטוריה של הידע, מודרנה ופוסט-מודרנה, מתודולוגיה ואידיאולוגיה), ואף חושפים את זיקתו של הבלתי פורמלי לתפיסות ולתחומי ידע שונים (אנתרופולוגיה, פילוסופיה, חקר הדת, פסיכולוגיה חברתית והסוציולוגיה על זרמיה השונים). הדו-שיח הביקורתי שמנהלת אסופת המאמרים עם המודל של ראובן כהנא מצמיח שדה הגות רב-פנים אבל בעל מכנה עיוני משותף.
רסלינג
מאת: עינת גוברמן, שרה זדונאיסקי ארליך, טליה חביב, רחל יפעת, אנה סנדבנק
תיאור: גם בעידן הדיגיטלי שבו אנחנו חיים, כתיבה היא כלי חיוני ללמידה, לקידום החשיבה, לניהול עצמי, להבעה ולתקשורת. מטרתו של ספר זה היא להציע למחנכים, לסטודנטים להוראה וגם להורים גישה חינוכית שיטתית המטפחת כתיבה בסוגות שונות כבר בגיל הגן. הספר נכתב בגישה קונסטרוקטיביסטית אקולוגית הטוענת שלמידה מתרחשת במהלך של פעילות רלוונטית ובהקשר חברתי-תרבותי. אינטראקציות בין-אישיות המטפחות כתיבה, חושפות את הילדים לידע על אודות העולם, למגוון של טקסטים ולאוצר מילים עשיר. כל אחד מפרקי הספר עומד בפני עצמו, וביחד הם יוצרים תמונה מקיפה על כתיבת ילדים בגיל הרך. הספר כולל ידע תיאורטי ודוגמות מעשיות לפעילויות פדגוגיות המתאימות לילדים במסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות.
מכון מופ"ת
מאת: אלון גן
תיאור: מראשית דרכו היה החינוך הקיבוצי בית יוצר לחינוך אלטרנטיבי במערכת ניהולית מורכבת הכוללת גני ילדים, בתי ספר, חינוך בלתי פורמלי, תנועות נוער ואף מכללות אקדמיות להכשרת מורים )״סמינר הקיבוצים״ ו״אורנים״(. מוסדות אלה מתאפיינים בגישה הוליסטית, בין־תחומית וביקורתית, בלמידה התנסותית ומשמעותית, חינוך קהילתי בחברת הילדים, הערכה מעצבת, חינוך בטבע וקיימות סביבתית. מערכת זו היא תופעה ישראלית ייחודית. אסופת המאמרים שלפניכם בוחנת את התופעה הזו בביקורתיות מנקודות מבט שונות ובמתודות מחקריות מגוונות. היא מבקשת לענות על השאלות המהותיות באשר לכוחות שהולידו את החינוך הקיבוצי, לחומרים שהוא עשוי מהם, לתמורות שחלו בו במהלך השנים, למאפייניו בהווה, לחוזקותיו ולחולשותיו. לצד סוגיות אלה ספר זה מביט אל העתיד. בימים מאתגרים אלה של משברים אקולוגיים, חברתיים, דמוקרטיים ובריאותיים, הספר מציע שיח חינוכי עתיר חידושים חינוכיים ודיאלוגים מעצימים, אשר יכולים לתת מענים רבי־משמעות ומפרים לקהילות האלטרנטיביות המבקשות חינוך אחר לילדיהן, חינוך הומני ואיכותי.
מכללת סמינר הקיבוציםיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: דינה חרובי, טלילה קוש-זוהר
תיאור: ספר זה מאגד מאמרים הדנים בסוגיות מגדריות בתחומי דעת מגוונים. המחקרים השונים מתייחסים לנוכחות הגלויה והסמויה של הפרמטר המגדרי כחלק אינהרנטי ומובנה במציאות. הספר מתווה דרכים להתבונן דרך עדשת המגדר גם בתכנים השונים הנלמדים בבתי הספר. הנכחת הסוגיה המגדרית היא אחת הדרכים לקידום שוויון זכויות מגדרי בבתי הספר, וכפועל יוצא מכך בחברה כולה. המחקרים, למעט מאמר מתורגם אחד, הם פרי עבודתן של חברות פורום ״חינוך ומגדר״ במכללת סמינר הקיבוצים, כולן מרצות במכללה בתחומי דעת שונים. הפורום מבקש לקדם דיון בסוגיות מגדר וחינוך בכלל, ובהכשרת פרחי הוראה בפרט.
הקיבוץ המאוחדהוצאת גמא
מאת: דרורה פריצקר
תיאור: הספר להתנסות ולהרגיש: למידה עצמית משתפת באקדמיה מביא סיפורי מסע של מרצים שחרגו מדרך הוראתם החזיתית-מסורתית, ויישמו למידה עצמית משתפת בקורסים דיסציפלינריים במסגרת תכנית ניסויית ללמידה עצמית, שנערכה במכללה האקדמית גורדון. הספר מאיר את סוגיית הלמידה העצמית המשתפת ובוחן את מורכבותה הרגשית ואת הדילמות המתעוררות במהלך יישומה. הוא מעלה על נס את הרלוונטיות שלה בתקופה שבה נסללים, חדשות לבקרים, ערוצי תקשורת וטכנולוגיה חוצי גבולות ומשתפים, זמינים ונגישים למידע; הוא גם מצביע על תובנות ועל השתמעויות לכינונה של תשתית ללמידה עצמית משתפת באקדמיה בכלל ובהכשרת מורים בפרט.
מכון מופ"ת
מאת: אילנה פאול, רוני ריינגולד
תיאור: מרבית החברות בעולם, ובכלל זה החברה הישראלית, מתאפיינות בריבוי תרבויות. כאשר מציאות זו מתקיימת ללא אג'נדה רב-תרבותית ברורה, השיח המבוסס על שסעים גובר ומנציח את יחסי הגומלין בין הקבוצות החברתיות, המתאפיינים באי-שוויון, בניכור ובשלילה הדדית.
לאורך שנים התאפיינה המדיניות במדינת ישראל בגישות חד-תרבותיות גלויות או סמויות. בנאומו המפורסם "ארבעת השבטים" הציע נשיא המדינה ראובן ריבלין סדר ישראלי חדש, שבו חל מעבר מהנהגה של "שבט" אחד ליצירתה של ישראליות משותפת; ישראליות שכל קבוצה חברתית בתוכה מכירה בקבוצה האחרת ובהיותה שותפה שווה לה. נאום זה העצים את הדיון הציבורי והדגיש את הצורך במציאת דרכים מוסכמות לקיים מרחבים ציבוריים משותפים. בתוך כך הופיעה גם הגישה שמציעה שלא להסתפק בהכרה בזכותן של קבוצות מיעוט לקיום אוטונומי, אלא לקרואתיגר על עצם קיומה של ישות "המרכז" ולקעקע אותה מן היסוד עד שיינתן ביטוי הוגן לכל הקבוצות דרך הבניה מחודשת וגמישה של המרחב המשותף. אסופת מאמרים זו מציגה פסיפס עשיר של הצטלבויות בין מגוון אוכלוסיות – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית המועצות לשעבר – במגוון מרחבים, ובהם גני ילדים, בתי ספר, מכללות לחינוך ואוניברסיטאות. אנו תקווה שיש בה כדי לתרום לכל העוסקים במדיניות ציבורית, לתת מענה לריבוי התרבותי ולאתגריו ולכל אנשי החינוך המחפשים דרכים יצירתיות להיטיב את המפגשים הבין-תרבותיים ולקדם גישה מכילה ושוויונית, שהיא הבסיס לבנייתה של חברה משותפת איתנה.
אין אנו מבקשים בספר זה להמליץ על דרך אחת כפתרון אפשרי למתח הקיים בין המגזרים והתרבויות. כל שברצוננו הוא לחשוף את הקוראים למגוון דיאלוגים באזורי גבול תרבותיים ולהעשיר דרכים להתנהלות במרחבים אקדמיים וחינוכיים משותפים.
מכון מופ"ת
מאת: יפתח גולדמן
תיאור: המושג "חינוך הומניסטי" זכה בשנים האחרונות לפרשנויות רבות ומגוונות כל כך, עד כי נדמה שהיום רבים מקבלים אותו מבלי שיבררו לעצמם במדויק מהם אותם עקרונות חינוכיים שהם מאשרים. הספר להמשיך את השיחה מבקש להשיב רוח חדשה במפרשיו של החינוך ההומניסטי ולהציג בתוך כך תפיסה מובחנת ומצומצמת שלו כחינוך המוגדר באמצעות מטרה פדגוגית ראשית וכלי פדגוגי עיקרי. מטרתו של החינוך ההומניסטי היא עילוי האדם: פיתוח אישיותם של החניכים והחניכות וסיוע להם בהפיכתם לאנשים בוגרים, אחראים, אוטונומיים ועשירים ברוחם. הכלי הפדגוגי העיקרי שלו הוא ההפגשה: הפגשתם של החניכים עם יצירות טובות, עתיקות וחדשות מתחומי הספרות, השירה ומדעי הרוח. אנשי החינוך ההומניסטי הם האחראים לחולל פגישה דיאלוגית, יוצרת, מתפתחת ומפתחת בין החניכים לבין היצירה. את העקרונות הללו פורס המחבר במהלך הספר ומזמין את המורים והמורות לנסות ולהעניק חינוך כזה לתלמידיהם: אני מאמין בכל ליבי שהחתירה נגד הזרם אפשרית, או במלים פשוטות, שמחנכת הרוצה להעניק חינוך הומניסטי לתלמידיה יכולה לעשות מעשה. עליה לנהוג בתבונה, להכיר במגבלות ולהתנהל בזהירות, אבל לא נגזר עליה לחיות בחוויה של כישלון מקצועי מתמשך.
מכון מופ"ת
מאת: פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, משה ישראלאשוילי
תיאור: "מי שלימדני אות נהייתי לו עבד" פתגם זה הוא ביטוי אחד מרבים לחשיבות שהתרבות הערבית רוחשת לחינוך. אך מה ידוע לנו על התהליכים החינוכיים-חברתיים שעוברים כיום ילדים ובני נוער המשתייכים לחברה הערבית בישראל? ילדים ובני נוער אלה, המהווים 27% מכלל אוכלוסיית התלמידים (בגילאי 18-5 ) במדינה, הם חוליה בעלת ערך רב בפסיפס האנושי בישראל וימלאו תפקיד חשוב בהתפתחות החברה הערבית בפרט ומדינת ישראל בכלל. מהי תמונת הישגיהם הלימודיים? אילו אתגרים אישיים וחינוכיים ניצבים בפניהם?
ספר זה, הראשון מסוגו, דן במנעד רחב של שאלות הקשורות לחינוך בחברה הערבית בישראל, בניסיון לסקור את הידע העדכני הקיים ולהצביע על מה שעדיין דורש התייחסות ומחקר. את פרקי הספר כתבו מומחים מובילים בתחומם הדנים בנושאים שונים, בכללם: ניצני אוריינות, מיומנויות קריאה וכתיבה, השפעות הדיגלוסיה ולקויות התפתחותיות, לקויות למידה, הישגים לימודיים, אוריינטציית עתיד, התנהגות אלימה, זהות תרבותית ועוד.
מכון מופ"ת
מאת: תמר אלמוג, עוז אלמוג
תיאור: ספרם של בני הזוג אלמוג הוא צילום רנטגן של מגדל השן האקדמי. הוא חושף את השיטה המצליחה, שהתקלקלה עם השנים, ואת תרבות השקר, ההכחשה והקיבעון שהשתלטה על המוסדות להשכלה גבוהה בעולם. את אינפלציית הפרסומים המדעיים, שמביאה לירידה מדאיגה באיכות, ברלוונטיות ובאמינות המדע; את הניוון וחוסר העדכניות של מערכת השיפוט והבקרה של המחקר האמפירי; את הסבתם של חברי הסגל באקדמיה לפועלים צייתנים ושחוקים בקו ייצור מיושן; את בזבוז התקציבים והמשאבים הבלתי נסבל; את אובססיית הדירוגים, שגוררת ממשלות ומוסדות למערבולת של הונאה עצמית; את המונופול הציני והחמדנות החזירית של תאגידי המו"לות המדעית; את חוסר המקצועיות של ניהול המוסדות; את הניצול והולכת השולל של "המרצים מן החוץ" ותלמידי המחקר; את הכרסום באטרקטיביות של הקריירה האקדמית; את הפיכתם של המדעים ההומניים לג'ברשת של תקינות פוליטית; את הוזלת ערכו של התואר האקדמי; את הדבקות העיקשת בשיטות הוראה שאבד עליהן הכלח ופספוס מהפכת האינטרנט; את הנתק בין תוכניות הלימודים לבין צורכי החברה ושוק העבודה; ואת תכסיסי השיווק והמיתוג שבעזרתם מפתים את הצעירים להירשם למוסדות ולקורסים שפג תוקפם. אבל הספר הזה אינו רק תמונת מצב מדכדכת של אליטה אינטלקטואלית שמרנית, שעוצמת עיניים מול רוחות הזמן ובוגדת בשליחותה החברתית. לצד הביקורת הנוקבת מציעים תמר ועוז אלמוג חישוב מסלול מחדש ומַעבר למודל רענן של מחקר והשכלה, שמותאם למאה ה־21.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אלון פוטרמן
תיאור: ספר זה מציע מסע אל תוך הלבטים, הערכים, האתגרים וההצלחות של מחנכים ומחנכות בישראל – בקול צלול ובגוף ראשון. הספר נכתב על רקע המתח המתמיד בין תחושת השליחות לבין השחיקה המיוחסות למורים, לצד רצון כן להאיר בזרקור גדול את מקומם האסטרטגי בעיצוב עתיד החברה. אלון פוטרמן יצא למסע ברחבי המדינה בין בתי ספר מכלל המגזרים והאוכלוסיות. הוא ביקר בכיתותיהם של כמה מהזוכים והזוכות בתחרות "המורה של המדינה" ומביא ראיונות מהשטח וסיפורים גלויי לב המתארים את ההתמודדות האישית של כל אחת ואחד מהם, שהובילה לבחירה שלא לנטוש את מקצוע ההוראה למרות התגמול והמעמד הנמוכים המתלווים לעיסוק בו. כל פרק בספר הוא טקסט בפני עצמו, ויחד הם מספקים מבט רחב ומקיף על תפקיד המורה ועל החינוך בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אבי גרפינקל
תיאור: מדריך כתיבה זה מיועד לסטודנטים ולכל המעוניינים לכתוב בצורה בהירה, משכנעת ותמציתית.
חלקו הראשון מלמד כיצד להתגבר על דחיינות ועל מחסומי כתיבה ומציג את הדרישות הבסיסיות של כתיבה אקדמית: מבוא, גוף העבודה, סיכום, שאלת מחקר, טענה, כללי ציטוט, הצעת מחקר ועוד.
ייחודו של איך כותבים הוא בניסיון לפרוץ אל מעבר לדרישות הבסיסיות האלה ולשפר את יכולותיכם גם בהיבט היצירתי של הכתיבה: איך למצוא נושא? אילו שאלות כדאי לשאול כשאתם קוראים יצירה או מאמר? כיצד לגבש טענה מקורית?
חלקו השני של המדריך מלמד כיצד לכתוב בצורה מרתקת ואפקטיבית בז'אנרים אחרים: טור דעה לעיתון; רשימת ביקורת על חיבור עיוני; ניתוח והערכה של יצירה בדיונית; כתיבה על אדם: דמות היסטורית, דמות ספרותית, אמן או הוגה; ומסה אישית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דב לנדאו
תיאור: כל חשיבה היא פעולה, שבה משווים דבר אחד אל הרקע או אל דבר אחר זולתו. אנו חושבים על שולחן רק אם אנו רואים אותו על רקע החדר, או על רקע שולחנות אחרים. כל אופני החשיבה המוגדרים בתחום הלוגיקה בנויים אם כן בדרך זו או אחרת על השוואה. הכרת סוגי ההשוואות וההבחנה בין אופני החשיבה הלוגיים, כגון מיון או דירוג של דברים, יישום מיומנויות ושימוש בהן לחומרים חדשים, השוואה שיטתית בין דברים, הבדלה בין רעיון לחוויה, בין נושא לתוכן, בין שאלה לבעיה, בין תוצאה לתכלית, בין עובדה להשערה, בין ניגוד לסתירה, בין אינדוקציה לדדוקציה, בין מיון לדירוג, בין אנליזה לסינתזה, בין קל-וחומר, בניין אב, הקש וסמיכות פרשיות לגזרה שווה, בין הערכה לוגית להערכה רגשית וכדומה, הם תנאי מוקדם לכל למידה. לזה מתוספת הכרת מושגי היסוד של הדיסציפלינה (מטאפורה, דימוי, אירוניה, פרדוקס, אפוס ליריקה וכדומה) ליווי כל אלה בהגדרות, בהסברים, בקטעי פרשנות וביקורת, ובטקסים להשוואה, מקנה ללמידה את האופי הרב-ממדי. לפי זה תיאורה של הלמידה הרב-ממדית במשפט אחד ייראה כדלקמן: על המורה לגלות את החידה (התעלומה) המהותית והרוחנית הנסתרת של הטקסט, להציגה לפני הכיתה, ולאחר מכן להיעזר בשאלותיו במושגי החשיבה הלוגית ובמונחי היסוד של הספרות ולהביא את התלמידים במהלך השיעור לפענוח מודע של חידת הטקסט, שלעיתים הוא אף מגלה שמץ מחידת העולם ומחידת רוח האדם.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: יעקב עזרא ויזל
תיאור: הספר מתאר דילמות וסיטואציות חינוכיות שפגש המחבר במהלך השנים הרבות במערכת. נלוות להן המלצות לאנשי החינוך העשויים להיפגש ביום-יום במקרים מעין אלו ולכוונם במציאת פתרונות. המסר העיקרי העולה מתוך ספר הוא להיות מחנכים בעלי תעוזה ואומץ חינוכי, להיות פורצי דרך וסמנים לחברה כולה. החינוך הוא הכלי בעל המסרים המשפיעים ביותר לחינוך בני הדור, העצמתם והכשרתם לחיים באמצעות אנשי החינוך המיוחדים והייחודיים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: מרתה נוסבאום
תיאור: בספר רב-עוצמה זה, הפילוסופית הנודעת מרתה נוסבאום מלמדת סנגוריה על חשיבותם של הלימודים הכלליים בכל רמות החינוך. לטענתה, פתיחות דעת ורוחב דעת, עושר תרבותי וחשיבה ביקורתית, דמיון אמפתי והבנה אמנותית הם תשתיות הכרחיות להגשמת האנושיות, לאזרחות דמוקרטית, לצדק חברתי ולאחריות גלובלית. נוסבאום חוששת כי השחיקה המדאיגה שאנו עדים לה זה כמה שנים במעמד ההומניסטיקה, וראיית הרווחיות הכלכלית כחזות הכול מכרסמות ביכולת שלנו לבחון בביקורתיות סמכות חיצונית ומדיניות שלטונית, ופוגעות בכשירותנו להתמודד עם בעיות גלובליות מורכבות והרות גורל.
מכללת סמינר הקיבוציםהקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: חן למפרט
תיאור: ספר זה מציע התבוננות ביקורתית על החינוך ההישגי. טענתו העיקרית היא כי הדרישה להישגים לימודיים ולמדידת ביצועים יחסיים של תלמידים עומדת בניגוד גמור לקומנסנס החינוכי, והיא איננה אלא ביטוי לאידאולוגיה החברתית של התחרותיות, המאפיינת את הנאו-קפיטליזם. יישומה של דרישה זו במערכות החינוך עומד בסתירה לאתיקה החינוכית, המעניקה חשיבות להישגים כבסיס ליצירתה של תחושת ערך חיובית בקרב כל המתחנכים. הניתוח מלמד שאידאולוגיה הישגית זו איננה אלא ניסיון שיטתי ליישם דרוויניזם חברתי במסווה של מריטוקרטיה - להפוך את החינוך הבית ספרי לתחרות אגרסיבית המכתיבה שעתוק מעמדי שיטתי וחוסר ערך חברתי לרוב הילדים.
מכון מופ"ת
מאת: ענת זוהר, עודד בושריאן
תיאור: מה צריכים התלמידים והתלמידות בישראל ללמוד בבתי הספר במאה ה 21- ? אילו שינויים ישלבצע בתוכניות הלימודים ואילו חומרי לימוד ראוי להעמיד לרשות התלמידים והתלמידות כדי שיתמכו באופן מיטבי בלמידה? המסמך שלפנינו דן בשאלות אלה ומציע להן מענה.המאה ה 21- מתאפיינת בשינויים מהירים בתחומים רבים של החיים — הגירה, גלובליזציה, התפתחות טכנולוגית, שינויים בידע ובשוק העבודה ועוד גורמים רבים המעצבים מחדש את המציאות שבה אנו חיים.חלק מהשינויים גלובליים ומשותפים למדינות רבות, וחלקם ייחודיים לישראל — שינויים ערכיים, מוסריים, דמוגרפים וחברתיים. לנוכח השינויים מתעצבות מחדש הדרישות מהבוגרים העתידיים של מערכת החינוך,ובהתאם לכך גם הציפיות מהמערכת. בעבר נדרשה מערכת החינוך בעיקר להעביר גופי ידע מוסכמיםולפתח מיומנויות בסיסיות. כיום, במיוחד לנוכח הצרכים המשתנים במהירות ואי הוודאות המלווה אותם,עליה גם לטפח אזרחים משכילים ואזרחות דמוקרטית, לקדם רווחה, להגביר את המוטיבציה ללמידה, לתתכלים להבניית ידע חדש ולפעול באופן מיטבי לקידום האזרחים והחברה. היוזמה — מרכז לידע ולמחקר בחינוך של האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים כינסה ועדת מומחים לבקשת משרד החינוך כדי לבחון מה ניתן ללמוד ממחקר ומניסיון מעשי בהקשר זה. הנחת היסוד שעמדה בבסיס הבקשה היא שאף כי תוכניות הלימודים מתעדכנות באופן סדיר בתוך המסגרת הקיימת, אין די בכך. לנוכח עומק השינויים בתקופתנו נדרשת חשיבה מחודשת, רעננה ושיטתית שתוביל לתפיסה עדכנית, מושכלת ומבוססת ראיות מחקריות של תוכניות הלימודים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: מריו מיקולינסר, רננה פרזנצ'בסקי אמיר, נירית טופול
תיאור: במענה לפניית משרד החינוך הקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים בראשות פרופסור מריו מיקולינסר, שהובילה תהליך למידה מקיף בנושא הפיתוח המקצועי וההדרכה של מחנכים ומורים. הוועדה החלה את עבודתה בקיץ 2017 . במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, נפגשה עם מומחים ואנשי מקצוע מהשדה, קיימה יום עיון פתוח לציבור וישיבות לליבון השאלות ולגיבוש המלצות למדיניות עתידית בנושא. בתום דיוניה ערכה הוועדה מסמך מסכם זה. המסמך מציג סיכומים של הגות וידע מחקרי בלתי תלוי ומעודכן, והוא כולל המלצות לחשיבה ולפעולה.המסמך עבר שיפוט עמיתים והוא מוגש למשרד החינוך ומונגש לציבור הרחב באתר היוזמה. באתר ניתן למצוא גם את הסקירות המדעיות שהוזמנו במיוחד לעבודת הוועדה וחומר נלווה נוסף.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: מיכל ויזל
תיאור: דוח זה בוחן את תשלומי ההורים בשש מדינות שבהן קיים חוק חינוך חינם ולמעלה מ 85%- מתקציב החינוך מגיע ממקורות ציבוריים. המדינות (ומדינות המשנה) הן פולין, גרמניה (ברלין), אוסטרליה (ויקטוריה), קנדה (אונטריו), בריטניה (אנגליה) וארצות הברית (קליפורניה). מדינות אלו נבחרו כיוון שהן מציגות תפיסות שונות של חינוך ציבורי – החל במימון כמעט מלא לכל סוגי החינוך וכלה במימון רוב החינוך והתבססות מסוימת על תשלומי הורים. חשוב להדגיש שלצורך ההשוואה נבחרו רק מדינות שקיימים בהן תשלומי הורים. קיימים דגמים אחרים, דוגמת הדגם הסקנדינבי והדגם ההולנדי, שבהם מימון החינוך ציבורי לחלוטין, או הדגם הצרפתי שבו תשלומי ההורים נמוכים יחסית.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: יערה אלעזרי-שבדרון
תיאור: הוראת המוזיקה נמצאת בתהליכי עיצוב ופיתוח בישראל ובעולם. מדינות שונות בוחנות את שילוב תחום הדעת בתוכנית הלימודים הלאומית ומבקשות לעדכן אותו. כיום קיימים דגמים להוראת מוזיקה שבהם כל התלמידים נחשפים לחינוך מוזיקלי: האזנה ליצירות, שירה ונגינה וכן פעילות מוזיקלית יצירתית. נוסף על כך בעשרים השנים האחרונות הוקמו פרויקטים מיוחדים רבים, הפועלים בתוך מסגרת בית הספר או אחריה, ומקדמים את החינוך המוזיקלי, ובמיוחד את הוראת הנגינה. בימים אלו בוחנים במשרד החינוך עדכון אפשרי של תוכנית הלימודים במוזיקה. לצורך זה פנו לשכת המדען והמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך אל היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, בבקשה לכתוב דוח מת"ת )מידע תומך תכנון( אשר יבחן תוכניות לימודים במוזיקה ובנגינה במדינות נבחרות בעולם. הדוח מציג תוכניות להוראת מוזיקה בארבע מדינות: גרמניה, אנגליה, צפון קרוליינה שבארה"ב ופינלנד. מדינות אלו נבחרו לאור תוכניות הלימודים המפותחות שהן מקדמות, ומתוך רצון להציג מגוון תפיסות בחינוך מוזיקלי וביישומו. כמו כן בכל  מדינה נסקר פרויקט מוזיקלי מיוחד. הדוח נכתב על סמך דוחות זמינים במרשתת ועל סמך מחקרים בנושא
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גליה זר כבוד
תיאור: התוויה של תוכניות לימודים (ת"ל) בביולוגיה לחטיבה העליונה (חט"ע) היא פעולה מורכבת שצריכה להתחשב, בין השאר, בידע שעימו מגיעים התלמידים לחטיבה העליונה ובידע שעימו הם אמורים לצאת כאזרחים מקבלי החלטות מושכלות, בעלי אוריינות מדעית וכעובדים פוטנציאלים בשוק העבודה הרלוונטי לתחום. נוסף על כך, ראוי שתוכנית הלימודים בישראל תעמוד בשורה אחת עם תוכניות מקבילות במדינות נבחרות ברחבי העולם. בימים אלו שוקדים באגף למדעים על עדכון תוכנית הלימוד בביולוגיה לאור שיקולים אלו. לצורך זה הזמינה ד"ר אירית שדה, מפמ"ר ביולוגיה, דוח מת"ת (מידע תומך תכנון) מהיזמה למחקר יישומי בחינוך. הדוח מציג את תוכנן של תוכניות לימודים בביולוגיה בחט"ע בתשע מדינות, מנתח אותן ומשווה ביניהן.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: חן ליפשיץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ומינהל החינוך הדתי פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על סוגים של שיתופי פעולה בין בתי ספר.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גיל גרטל
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמִינהל הפדגוגי פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על שיתוף נוער בהתוויית מדיניות חינוך ובתחומים נוספים שבהם מעורבים בני נוער. במקביל לפניה זו, מטמיעים במינהל הפדגוגי תהליכים של שיתוף נוער בהתוויית מדיניות במשרד.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: בתי הספר היסודיים בישראל הטרוגניים על פי רוב ובהם תלמידים בעלי יכולות שונות.דוח זה מתמקד בתלמידים המחוננים והמצטיינים, ומציג אפשרויות וכלים שונים להוראה מיטבית עבורם במסגרת הבית־ספרית.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עודד בושריאן
תיאור: לבקשת משרד החינוך ובשיתופו הקימה היזמה למחקר יישומי בחינוך קבוצת עבודה במטרה לפתח מדד (או מדדים) למדידת גיוון חברתי־כלכלי בבתי ספר בישראל. אחד המניעים המרכזיים לפיתוח המדד הוא הרצון לאסוף מידע נוסף ולהציע כלים לאנשי השטח והמטה במערכת החינוך, כדי לקדם עשייה שתצמצם פערים על רקע חברתי־ כלכלי. כמו כן ביקש המשרד להיערך לקראת פרסום פומבי של מדד הטיפוח הממוצע של התלמידים בבתי הספר. פיתוח מדד גיוון חברתי־כלכלי יאפשר ניטור, מעקב ומחקר של ההשלכות האפשריות בעקבות פרסום עשירון הטיפוח של בתי הספר, ויתן מענה מצד המשרד במידת הצורך. על כן ביקש המשרד לגבש מדד משלים למדד הטיפוח שיבחן את התפלגות התלמידים בבית הספר )את הפיזור שלהם( ולא רק את הממוצע הבית ספרי, המוצג במדד הטיפוח עצמו.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: חיים להב
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמנהל הפדגוגי פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, בבקשה ללמוד על האופן שבו נוהגים להגדיר נשירת תלמידים ממוסדות חינוך ברחבי העולם. זאת כחלק ממהלך של המשרד להעריך את ההגדרות המשמשות אותו כיום.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ומִנהל עובדי הוראה פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד אילו שיטות יעילות לניהול מתנדבים במוסדות חינוך נהוגות בעולם. היזמה התבקשה להציג תבחינים )קריטריונים( מפורטים לניהול מתנדבים בתוכניות התנדבות הנחשבות מוצלחות. בכוונת המנהל להציע למנהלי מוסדות חינוך ולרשויות תבחינים לגיוס, לשימור ולניהול של מתנדבים. דוח מת"ת זה מציע דוגמאות לתוכניות התנדבות שכאלה ומצביע על ההיבטים המשותפים להם.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: ויויאנה דייטש
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמזכירות הפדגוגית פנו ליוזמה – מרכז לידע יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על קשרים בין הוראת מוזיקה ונגינה לבין מדדים פדגוגיים שונים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: שירה זיוון
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והיחידה לפדגוגיה מוטת עתיד באגף למחקר ופיתוח, ניסויים ויוזמות פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על המשחוק בשדה החינוך. דוח זה הוא חלק ממהלך רחב יותר של היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד, הכולל ניסוח מסמך ייזום בתחום המשחוק. הדוח שלהלן עוסק בהגדרות המשחוק ובמשחוק בעולם החינוך, ועומד בפני עצמו. אפשר למצוא את מסמך הייזום באתר היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: טל כרמי
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ואגף א לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על אודות תוכניות לפיתוח מקצועי של מורי מורים. זאת, לפי אופני ניהול הנחשבים אפקטיביים בתחום מורי המורים ועל בסיס הידע המתפתח בתחום זה.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: הילה שוורץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמנהל הפדגוגי פנו ליוזמה – מרכז לידע יישומי בחינוך, בבקשה ללמוד על תוכניות למניעת השימוש בקנאביס בקרב בני נוער, במדינות שקנאביס חוקי בהן. זאת בעקבות שינוי המדיניות בישראל באשר להחזקה חד־פעמית של קנאביס ולאפשרות שדבר זה ישפיע על התפיסה של בני נוער ביחס לקנאביס ועל זמינותו.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: המזכירות הפדגוגית ולשכת המדען הראשי במשרד החינוך פנו ליוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך בשאלה מהם האתגרים בהוראת זהויות לאומיות, דתיות ותרבויות במערכות חינוך בעולם. מטרת הפנייה היא ללמוד על תוכניות להוראת זהות והאתגרים ביישומן, כדי לבחון לאורן את תוכנית תרבות יהודית־ישראלית בחינוך הממלכתי, ולהציע דרכי התמודדות עם אתגרים דומים. לצורך כך מוצגות בדוח זה תוכניות לימודים העוסקות בזהות לאומית וכן תוכניות לימודים בתחומי דעת כגון היסטוריה, דת ואזרחות, שיש להן היבטים של הוראת זהות לאומית, דתית או תרבותית והנחלתן.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גיל גרטל
תיאור: חינוך ביתי מוכר בישראל ובמדינות רבות בעולם כאחד ממסלולי החינוך הפועלים לצד חינוך הציבורי והחינוך הפרטי. המושג “חינוך ביתי” מייצג מגוון רחב של דרכי חינוך, וראה ולמידה, אשר המשותף להן הוא בחירתם של הורים לא לשלוח את ילדיהם לבתי ספר. חינוך ביתי אינו מייצג “דרך הוראה” אחידה, ואף לא “סביבת לימוד” אחת: הורים נוקטים במתודות מגוונות, ומשתמשים במשאבים ובמרחבי למידה מגוונים, בדומה למורות למורים בבתי הספר.
היקף החינוך הביתי נמצא בעלייה מתמדת בכל מדינות העולם. המדינות אינן מפרסמות נתונים מלאים, והשונוּת בין המדינות היא רבה. ואולם ניתן להעריך שהיקף החינוך הביתי הוא סביב אחוז אחד מכלל הילדים בגיל חינוך. בישראל שיעור הלומדים בחינוך ביתי הוא נמוך ביותר, כ 0.05- האחוז.
הדוח שלהן מציג מבט עכשווי על החינוך הביתי, ומתבסס על מקורות מידע רשמיים ואקדמיים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: ענת בארט, אהוד שפיגל, גלעד מלאך
תיאור: מערכת החינוך החרדי הישראלית גְּדֵלה בקצב מהיר, וכיום לומדים בה אחד מכל חמישה תלמידים. אי־אפשר שלא להיות ערים להצלחותיה ולאמון שהיא מעוררת בקרב ציבור רחב, אך אי־אפשר גם להתעלם מן הכשלים שבה ומן האתגרים שהיא מציבה. החשיפה אליה וההשוואה שלה למערכות חינוך אחרות המוּכרות לנו בישראל ובעולם מעוררות שאלות מרתקות באשר לטיב העשייה החינוכית הראויה.

מה אנחנו יודעים על החינוך החרדי? מהם תוכני הלימוד ושיטות ההוראה בחינוך זה? במה שונים ובמה דומים מוסדות החינוך לבנים ומוסדות החינוך לבנות? ומה טיב היחסים בינם לבין מוסדות המדינה?

תמונתה הרחבה והעדכנית של מערכת החינוך החרדי בישראל, הסמויה לרוב מעינינו, נפרשת כאן לראשונה. הספר מתאר את המרכיבים המגוונים של החינוך החרדי לבנים ולבנות ובוחן את ההבדלים בין שלבי החינוך ומסגרות החינוך השונות. הוא מציג את מעטפת העשייה החינוכית (תשתיות פיזיות ואנושיות וקשרים עם גורמי חוץ) ומנסח רעיונות ראשוניים לשינויים ולרפורמות במערכת שמרנית ומתבדלת זו. חיבור זה שואף לאתגר את קובעי המדיניות  במדינה, את העובדים עם הציבור החרדי ומוסדותיו ואת כלל העוסקים בחינוך. הוא מציע קריאת חובה לכל מי שמתעניין בחברה הישראלית בכלל ובציבור החרדי בפרט ולכל מי שרוצה להבין טוב יותר את המרחב החינוכי שמאות אלפים מילדי ישראל מתחנכים בו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: רונית רם צור, עדו ליטמנוביץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך אגף א' לחינוך יסודי במנהל הפדגוגי במשרד פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על סוגים מרכזיים של הפוגות קצרות הנערכות בזמן שיעור ועל יעילותן. זאת לקראת קבלת החלטה אם לשלב הפוגות בזמן שיעור ככלי פדגוגי בבתי הספר היסודיים בישראל.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: טוני גוטנטג
תיאור: בשנת 2017 החלה לפעול תוכנית חומש לאומית לצמצום היפגעות בת־מניעה של ילדים מתאונות בישראל(מדינת ישראל, 2017 ). לשכת המדען הראשי ואגף בכיר לביטחון וחירום, בטיחות, זה"ב ונגישות במשרד החינוך פנו ליוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך. כדי ללמוד על תוכניות להכשרת פרחי הוראה ותוכניות לפיתוח מקצועי של מורים בנושא חינוך תלמידים להתנהגות בטוחה. דוח מת"ת (מידע תומך תכנון) זה סוקר חמש תוכניות הכשרת מורים ופיתוח מקצועי בנושא חינוך להתנהגות בטוחה במדינות שונות בעולם, ומשווה בין המאפיינים של התוכניות המוצלחות שנסקרו.
דוח מת"ת נועד להשיב על שאלות ממוקדות בסוגיות אקטואליות של מתווי מדיניות. התוצר הוא מסמך ממוקד, בהיר ומותאם אישית לצורכי המזמין. דוח מת"ת סוקר ספרות מחקר עדכנית וכן מדיניות חינוך. הסקירה נעשית בהתאם לנושא הנדון והיא מפנה את הקוראים להרחבות. חוקרים מהתחום מלווים את כתיבת הדוח, קוראים ומעירים במהלך הכתיבה.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: שירה זיוון
תיאור: הכתיבה מאפשרת לנו להביע מחשבות, רעיונות ורשמים ולשמר אותם. לאורך השנים עוצבו דרכי הכתיבה בהתאם לטכנולוגיה המצויה, בין אם מדובר בחריטה על קירות, רישום על קלף בנוצה, שימוש בעט ובנייר ולאחרונה גם שימוש במחשב ובמקלדת. על אף שהכתיבה היא ייחודית לאדם, אין היא טבעית לו (ילון, 2019 ). מדובר בתהליך רכישה מורכב הדורש את התפתחותם של תפקודים שפתיים, קוגניטיביים (הכרתיים)וסנסו־מוטוריים (חישה ותנועה) הפועלים בתיאום מלא. לשם כך נדרשות הוראה והדרכה המלוות בתרגול ובאימון ממושכים. כיום בבתי הספר, בעיקר בכיתות הנמוכות, עיקר הכתיבה נעשית באמצעות עיפרון. בעבר מקובל היה להקדיש שיעורים נפרדים להוראת הכתיבה בכתב יד ולהקפיד על הנחיות תנועתיות וגרפיות מדויקות כדי ליצור כתיבה תקנית או אומנותית )שיעורי "כתיבה תמה" בעברית(. מקצוע הכתיבה אף זכה לציון נפרד בתעודת הלימודים ( Blazer, 2010 ). בעשורים האחרונים הלכה ופחתה הוראת הכתיבה התקנית בעולם, ובמקביל הלכה ועלתה חשיפת הילדים והילדות להקלדה – כתיבה באמצעים דיגיטליים (מחשב, מחשב לוח [טאבלט] וטלפונים חכמים). ההתקדמות הטכנולוגית והחשיפה המוקדמת אליה מעלות שאלות בשדה החינוך באשר לנחיצות הוראת הכתיבה בכתב יד, נחיצות הוראת ההקלדה ושעות ההוראה שיש להשקיעה בשתיהן. שאלות אלו נכונות בעבור כלל התלמידים והתלמידות במערכת החינוך, ונכונות בעיקר בעבור אלו המתקשים בכתיבה בכתב יד. בדוח זה נסקור את המיומנויות הדרושות להפקת כתיבה בכתב יד ונבחן מה אומרת ספרות המחקר על חשיבות הכתיבה בכתב יד ותרומתה למיומנויות שפה נוספות. כמו כן נעמוד על הקשרים שבין הכתיבה בכתב יד להקלדה ונבדוק מה יכולים להיות היתרונות של הוראת ההקלדה בבתי ספר יסודיים לצד הסייגים האפשריים. הדוח מורכב משלושה חלקים מרכזיים – החלק הראשון מוקדש לנושא הכתיבה בכתב יד, המיומנויות שהיא כוללת, האתגרים שהיא מציבה בפני כלל התלמידות והתלמידים והקשיים של תלמידים עם לקות כתיבה. החלק השני מתמקד בהשוואה בין כתיבה בכתב יד להקלדה. תחילה נגדיר מהי מיומנות ההקלדה ואילו תפקודים כלולים בה, ולאחר מכן נשווה את שתי הדרכים לכתיבה מבחינה תפקודית ומבחינת תפוקות הכתיבה ואיכותה. בחלקו השלישי והאחרון של הדוח מרוכזות תובנות, השגות והמלצות בנושא הוראת הכתיבה בכתב יד וההקלדה, המבוססות על ספרות המחקר ועל מסמכי מדיניות בנושא.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמזכירות הפדגוגית פנו ליוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על מחוונים )אינדיקטורים( לאיתור ברוכי כישרון במחול. מערכת החינוך בישראל בוחנת יצירה של מחוון ובו מדדים ברורים לאיתור ברוכי כישרון במחול. הדוח שלהלן נועד לשמש חומר רקע ביצירת מבחן זה. דוח מת"ת )מידע תומך תכנון( נועד להשיב על שאלות ממוקדות בסוגיות אקטואליות של מתווי מדיניות. התוצר הוא מסמך ממוקד, בהיר ומותאם אישית לצורכי המזמין. דוח מת"ת סוקר ספרות מחקר עדכנית וכן דוחות של מדיניות חינוך. הסקירה נעשית בהתאם לנושא הנדון והיא מפנה את הקוראים להרחבות. חוקרים מהתחום מלווים את כתיבת הדוח, קוראים ומעירים במהלך הכתיבה.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: יונתן מנדל
תיאור: ערבית היא השפה המדוברת הקרובה ביותר לעברית. היא שפת המזרח התיכון, שפת הפלסטינים בארץ, ושפת המורשת של כמעט מחצית מהיהודים בישראל. זאת ועוד, הערבית הייתה שפה רשמית בישראל במשך שבעה עשורים, והיא מקצוע חובה בבתי הספר. אף על פי כן, בקרב היהודים בישראל שוררת בורות מוחלטת בכל הנוגע לערבית: רובם אינם מבינים ואינם דוברים את השפה, ואינם מסוגלים לכתוב או לקרוא בה. שפת האזור הוחלפה בידי "הערבית הישראלית", סוציולֵקְט המיועד ליהודים בלבד, שמבטא את מרחק הביטחון שבין לומדי הערבית - ובעצם בין החברה היהודית בישראל - לבין העולם הערבי. כיצד נוצר המצב האנומלי הזה? הספר שפה מחוץ למקומה: אוריינטליזם, מודיעין והערבית בישראל מוקדש לבחינת השאלה הזאת. הוא מתחקה על התפתחות הוראת הערבית בארץ במאה השנים האחרונות ועומד על ההיגיון המנחה אותה. הספר חושף שני צירים שסביבם התעצבו לימודי הערבית בארץ: הראשון הוא הגישה הפילולוגית–דקדוקית להוראת השפה, גישה שיובאה ארצה בידי מזרחנים יהודים מאירופה בתחילת המאה העשרים; והשני הוא הקֶשר המודיעיני, שנוצר בצל הסכסוך הישראלי-ערבי, ושבמסגרתו התגבשו רשתות אזרחיות- ביטחוניות בשדה הוראת הערבית. זהו הספר הראשון שמנתח את ההיסטוריה החברתית והפוליטית של הוראת הערבית בישראל. הוא עומד על הדיאלקטיקה שלה, המאופיינת בתנועה בין שיח של שלום לשיח של ביטחון, ומראה כיצד שני סוגי השיח - הסותרים לכאורה - משלימים זה את זה כבמעגל קסמים. כך, כפי שמתאר הספר, נוצר מצב שבו לימודי הערבית בישראל אינם מקרבים בין לומדי השפה לדובריה, אלא תורמים דווקא להפרדה ולהרחקה ביניהם.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יהודית מילר זמיר
תיאור: בספר מרתק וחשוב זה מציעה יהודית מילר זמיר לראות אנשים על הקשת האוטיסטית באופן מלא – כבני אדם שלמים, מורכבים, מיוחדים וחד־פעמיים, וחושפת בפנינו את קשת הצבעים האנושית מתוך התבוננות רעננה. זאת בניגוד לאופן הצגתם המקובל בשיח הציבורי – דרך מונחים של לקות, כאב ובדידות. הספר, העוסק במסעם של תלמידים על הקשת שאותם חינכה יהודית, נכתב בידיעתם של אותם תלמידים ותוך שיתופם, כדי לאפשר להם להציג את עולמם מנקודת מבט מקבלת ואוהבת. כל תלמיד בחר את שמו הבדוי וקרא עם יהודית את הקטעים על אודותיו, וחלק מתגובותיהם נכללו בספר. התלמידים התמודדו עם אתגרים שונים, ובהם תקשורת בין־אישית,  הצלחה בלימודים, חרדות, אמפתיה, השתייכות וקשרים וירטואליים, ובספר מצוטטות שיחות מגוונות שנערכו איתם ומתוארים מאורעות אישיים וקבוצתיים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: ספרו של הרב פרופ' יהודה ברנדס יצ''ו עוסק בסוגיות החינוך הכאובות בדורנו ונוגע (כמעט) בכולן. הוא אינו נרתע מן הכאב ולא מן ההתלבטות והספק, מניח אותם על השולחן ומנסה בגילוי לב וביושר גמור להציע להם פתרונות. פתרונותיו מבוססים על תוצרי בית המדרש המסורתי, מהנביאים וחז''ל ועד לראי''ה קוק ואחריו, בפוסקים, בבעלי המוסר ובהוגי הדעות מבית המדרש. מספרו עולה שבכל אלו אפשר למצוא דרכים מאירות להתמודד עם בעיות דורנו, גם אם הם עצמם לא עסקו ישירות בבעיות אלו. דרכו של המחבר בהירה, מנומקת, מקשיבה לצד החולק עליה ומנוסחת היטב. הפרקים נקראים ברהיטות ובחשק. למעלה מזו: דרכו כתובה ביראת שמיים, בענווה, באומץ רב ובעיקר - ביושר לב .(הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון) ספרו של הרב פרופ' ברנדס מתמודד עם מגוון שאלות אקטואליות שהחינוך הממלכתי־דתי בפרט, והישראלי בכלל, מתמודד עימן בימים אלה. המחבר משלב עיון במקורות התורניים והכלליים בתחום החינוך עם ניסיונו הרב כמורה, כמנהל, כמכשיר מורים וכיום - כראש המכללה האקדמית הרצוג. הספר מומלץ לכל מי ששאלות החינוך מסקרנות אותו, וחיוני לכל מי שעוסק בעשייה החינוכית בפועל. (ד"ר אברהם ליפשיץ, ראש החמ"ד) שם הספר מרמז על תוכנו: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כ"ב, ו). החוכמה היא לחנך לא רק בתוך הבית והמשפחה שהם סביבה בטוחה, אלא "עלינו לשאוף ולהשתדל שגם בתוך סביבה זרה יישארו ילדינו נאמנים לחינוך שקיבלו בבית, למוסר התורה ולמצוותיה" (רש"ר הירש, יסודות החינוך). המהדורה החדשה של הספר שלפנינו מעלה לדיון סוגיות רלוונטיות לתקופתנו, ביניהן: בחירת מקום הלימודים, ההתלבטות בין אינטגרציה לבדלנות, היחס לאינטרנט ולמדיה,  חינוך לכלכלה, תרבות הפנאי ועוד, סוגיות שבהן מתחבטים מחנכים והורים רבים. אין ספק כי המאמרים בענייני חינוך, כמו גם ההצעות הפרגמטיות בהתמודדויות עם ילדים ובני נוער, יסייעו להורים ולעוסקים במלאכת החינוך החשובה כל כך. (ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת)
תבונות
מאת: תמר יחיאלי
תיאור: הספר על למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים הוא ניסיון אקדמי להציג עמדה ברורה, עקבית ומבוססת באשר למשמעות הביטויים למידה משמעותית והוראה משמעותית. מחברת הספר מתבססת על התאוריה של הפסיכולוג החינוכי דיוויד אוזובל, ומגדירה למידה משמעותית כלמידה שבמהלכה הלומד בונה לו משמעות אישית של החומר הנלמד באמצעות תבניות וידע שכבר קיימים בהכרתו. לדברי המחברת, היא כל אסטרטגיית הוראה הגורמת ללמידה משמעותית אצל התלמיד. הבסיס התאורטי להמלצות הדידקטיות שבספר הוא המודל לשינוי תפיסתי של פוזנר ועמיתיו. המחברת בחרה לחקור את מושגי הלמידה וההוראה המשמעותית בתחום הוראת המדעים בחטיבות הביניים בפרט, וחקירה זו מרכיבה את מהלכו העיקרי של הספר. הוא כתוב בלשון קולחת ובהירה, ומשולבות בו קריקטורות המתכתבות עם הרעיונות המוצגים וממחישות אותם. הספר מיועד לעוסקים בהוראת המדעים; בראש ובראשונה למורים ולמכשירי מורים בתחום וכן לקהילת החינוך הרחבה המתלבטת בשאלת החיבור האפשרי שבין למידת מושגים מדעיים ללמידה משמעותית. נראה כי פרקי הספר עתידים לשמש בסיס גם למגוון דיונים של קהילות מקצועיות, בעיקר בתחום הוראת מדעי הטבע ובתאוריה של המעשה החינוכי.
מכון מופ"ת
מאת: ג'ודי גולדנברג
תיאור: מהי דמות המורה האידיאלי? מהן תכונותיו החשובות – ידע ויכולות קוגניטיביות? תכונות אישיותיות? מוטיבציה, אמפתיה ויחס מכבד לתלמידים? וחשוב מכך – איך מאתרים את המורים האלה מבין המועמדים המגיעים למבחני מיון? במערכת החינוך בישראל נעשית במהלך העשור האחרון עבודה יסודית לשיפור ההתאמה האישיותית של המועמדים ללימוד הוראה כמקצוע. ספר זה מתאר מערכת מיון חדשנית שנבנתה כדי להעריך את ההתאמה האישיותית של מועמדים ללימודי הוראה, וכבר נכנסה לפעולה משנת תשע"ז ואילך. מערכת זו נקראת מסיל"ה (מיון סטודנטים ייעודי ללימודי הוראה), וייעודה להביא להשבחת ההון האנושי בהוראה על ידי בחירת המועמדים המתאימים ביותר ללימודי הוראה ולעבודה כמורים, וכן לסנן את אלה שאינם מתאימים לתפקיד. מטרה זו מושגת באמצעות הערכת האישיות של המועמדים והתאמתם להוראה, וזאת בצד ההערכות הקיימות של היכולות הקוגניטיביות של המועמדים שנמדדות על ידי ציוני הבגרות והציון הפסיכומטרי. הספר מתעד את שלבי הפיתוח של מסיל"ה, מתאר את הממדים הנבחנים ואת כלי המיון המשמשים למדוד אותם, ומסכם את הממצאים המחקריים על אודות יכולת הניבוי של כלי מיון זה. תיעוד ההליך של בניית מסיל"ה וממצאים לגבי יעילותה מסייעים לשימור הידע הנצבר ומספקים מידע חשוב לחוקרים העתידים לעמוד בפני אתגר דומה. אנו מאמינים שבכוחה של מערכת מסיל"ה להשפיע גם על תפיסת לימודי ההוראה בעיני המועמדים הפוטנציאליים למקצוע ועל המעמד של הלימודים הללו בעיני הציבור בכלל.
מכון מופ"ת
מאת: מיכל ראזר, ויקטור פרידמן
תיאור: הספר שלפניכם מציע תאוריה יישומית ליצירת חינוך מכליל, ומשולבים בו דיאלוגים תוססים בסוגיות יום-יומיות ממשיות המדגימים את יישומה. המחברים, מצוידים ב- 35 שנות ניסיונם במחקר פעולה בתחום זה, מבקשים באמצעות הספר לסייע למורים ולמחנכים לגבש עשייה מקצועית ואנושית כאחת ולהעניק חינוך רב-משמעות לתלמידים בהדרה ובסיכון. הם מבהירים כי רווחתו של המורה היא תנאי מקדים לבניית מערכות יחסים המאפשרות לתלמידים הללו ללמוד, ומציגים בפרוטרוט ארבע מיומנויות בסיסיות (אי-נטישה, מסגור מחדש, שיחה מחברת והצבת גבול אמפתית), שבאמצעותן יוכל המורה להגיע אל תלמידים בהדרה ובסיכון ובה בעת לחזק את עמידותו הרגשית ואת גאוותו המקצועית. המחברים נוגעים גם בסוגיית היחסים בין בית הספר להורי התלמידים החיים בשולי החברה, והם מציעים דרכים לעיצוב מחדש של התנהלות הקשר בין הורים ומורים באופן שיסייע לילדים להתפתח. אם אתם מורים או מחנכים של תלמידים בהדרה או בסיכון או של תלמידים מתקשים בחינוך הרגיל, ספר זה יסייע לכם להבין את הקשיים היום-יומיים שאתם מתמודדים עימם ובתוך כך יציע לכם כלים מהימנים לעבודה יעילה. אם אתם מנהלים או קובעי מדיניות, ספר זה יראה לכם כי הדרך למצוינות מתחילה בהכללה ובתמיכה שמן הראוי לתת בידי המורים כדי לאפשר להם להצליח.
מכון מופ"ת
מאת: אלי איזנברג, עומר זליבנסקי אדן
תיאור: מהם הכישורים הנחוצים היום, ואשר יידרשו בעתיד אפילו יותר, מבוגרות ובוגרי מערכת החינוך כך שיוכלו להגיע לידי מיצוי אישי משמעותי וכדי שיהיו מוכנים טוב יותר לחברה ולתעסוקה העתידיים? מדוע מערכת החינוך בישראל אינה מתאימה את עצמה להתפתחויות בעולם הדינמי והמשתנה של היום, עד כדי אובדן הרלוונטיות שלה אצל דור העתיד? מהן התובנות, המסקנות והדרכים שיסייעו להחליש, ואף להסיר, את החסמים במערכת החינוך כך שהיא תתאים את עצמה באופן מתמיד לאתגרי העתיד? המחקר בוחן תחילה את הכישורים העיקריים – המיומנויות, הידע והערכים – הנחוצים למי שמסיים בהצלחה את מערכת החינוך. דגש מיוחד מושם על המיומנויות ה"רכות", האישיות והחברתיות, שהרובוטיקה, האינטליגנציה המלאכותית והאינטרנט של הדברים לא יספקו כנראה בזמן הקרוב. לאחר מכן הוא סוקר את מגוון הרפורמות והפעולות שנקטו ממשלות ישראל על מנת לחולל שינויים במערכת החינוך ומברר מדוע הן לא צלחו עד כה. אבחון מובנה של החסמים להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21 מאפשר לנסח המלצות יישומיות ושיטתיות להסרתם ולהתוות את הדרכים לשיפורה של המערכת, למשל: שינוי צורת ההיבחנות בבחינות הבגרות ובדרכי ההערכה שלהן ושינוי תנאי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה; הקמת מועצה לאומית לחינוך בד בבד עם אפיון תפקידיה והרכבה; ושיפור מהותי של איכות סגלי ההוראה והניהול של בתי הספר. ממצאיו ומסקנותיו של מחקר זה משמשים כבר עתה בסיס להצעות של קובעי מדיניות ומקבלי החלטות להתאמת מערכת החינוך של מדינת ישראל למאה ה 21 .
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: וולטר מישל
תיאור: בספרו מסכם פרופ' מישל עשרות שנים של מחקרים ומשתמש בדוגמאות מהחיים כדי לחקור את כוח הרצון, ובתוך כך הוא מזהה את המיומנויות הקוגניטיביות והמנגנונים המנטליים המאפשרים אותו. הוא מראה כיצד אפשר ליישם את כוח הרצון באתגרי היומיום – כשאנחנו מנסים לשמור על המשקל או להפסיק לעשן, להתגבר על שברון לב, לקבל החלטות חשובות ולתכנן את הפנסיה. בזכות השלכותיו העמוקות על בחירותינו בהורות, בחינוך, במדיניות ציבורית ובטיפוח עצמי, מבחן המרשמלו ישנה את הלך החשיבה שלנו על מי אנחנו ומה נוכל להיות.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: יורם הרפז
תיאור: המאמרים הכלולים בספר זה – מאמרים מועד ב' – עוסקים באופן ישיר ועקיף ב"פרט אחד קטן": מטרת החינוך. מטרת החינוך היא הסוגיה החשובה ביותר בחינוך, אך היא נשכחת ומושכחת. המאמרים מחלצים אותה מהשִכחה וההשכחה ודנים בהיבטים שונים שלה. המאמרים עוסקים גם בנושאים אחרים – עברו ועתידו של בית הספר, איכות ההוראה והלמידה, חינוך החשיבה ועוד – ומוגשים בסגנון רהוט ושווה לכל נפש.
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: עמירם רביב, רחלי בולס
תיאור: הייעוץ החינוכי כיום: חומר למחשבה ולמעשה הוא ספר שמטרתו לשמש כלי עזר המשגתי ויישומי ליועצים וליועצות בשדה, ולסטודנטים בחוגים לייעוץ במכללות ובאוניברסיטאות בארץ. שישה-עשר המאמרים הכלולים בספר מציגים סקירה של הספרות המקצועית המעודכנת והמרכזית בתחומי הייעוץ החינוכי, תוך התייחסות ביקורתית אליה. בחלקם נעשה ניסיון להגיע למסקנות וללקחים הניתנים ליישום על ידי היועצים בבתי הספר, אולם גם במאמרים אשר אינם כוללים "טיפים" מעשיים, התפיסה היא מבית מדרשו של קורט לווין: "אין לך דבר מעשי כמו תיאוריה טובה".
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: משה טור-פז
תיאור: כששואלים הורים מה הם רוצים שבית הספר ייתן לילדם, הם עונים: "שיהיה בן אדם"; כששואלים תלמידים מדוע הם באים לבית הספר, הם אומרים: "בשביל החברים"; וכששואלים מורים מה הם מבקשים לעשות בבית הספר, הם עונים: "ללמד". השוני בציפיות מכתיב אכזבה של כל אחד מהשותפים. החינוך זקוק למבט מורכב, רב-ממדי. בלא להביא בחשבון את כלל נקודות המבט, לא תצליח מערכת החינוך לתת מענה לעומס הציפיות המוטל עליה. עיניים בגב – שישה מבטים על חינוך בוחן את מערכת החינוך בשש עיניים: עין של תלמיד, של מורה, של הורה, של מנהל בית ספר, של מנהל מערכת החינוך בירושלים שהיא הגדולה בארץ ובעין הצופה פני העתיד. כמו מבט על קובייה בעלת שש צלעות, זהו מבט המבקש להקיף את המורכבות של החינוך מכל צדדיו ולהציע דרכים מעשיות לשיפור ולשינוי עמוק. השילוב בין הזווית האישית לבין התובנות העקרוניות שזור בספר והופך אותו לחדשני ובעל ערך לאנשי חינוך, לאוהבי חינוך ולשותפים החשובים ביותר של מערכת החינוך – ההורים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אורנה שץ-אופנהיימר, זמירה מברך
תיאור: ההתעניינות בתחום הכשרת מורים בסביבות למידה המטפחות תפיסות ופרקטיקות בנושא אחריות חברתית הולכת וצוברת תאוצה בקרב מדינות רבות. מודעות לפערים חברתיים, מאבקים למען צדק חברתי והכרה במגוונים ובשונויות נמנים עם הנושאים המצויים בתחום אחריותם של מלמדי דור העתיד. חשיפתם של הסטודנטים הלומדים במוסדות המכשירים מורים – המכללות האקדמיות לחינוך והאוניברסיטאות – למרקם התרבותי-חברתי של החברה הישראלית היא אחד הגורמים לצמיחתן ולפיתוחן של תוכניות ליוזמות לאחריות חברתית. בספר זה מכונסים היבטים עיוניים, מחקריים ומעשיים המתארים את המתרחש בתחום האחריות החברתית בזיקה לתחום הכשרת המורים, כפי שאלה משתקפים ביוזמות השונות הצומחות מתוך המוסדות האקדמיים. פרקי הספר, המכונסים בשני שעריו, מלמדים על עושר מחקרי בתחום, על פעילויות שונות המקדמות את היבטיו החברתיים והתרבותיים, על תוכניות מקוריות, על סדנאות ועל קורסים הנלמדים במסגרת מוסדות ההכשרה. כל אלה מתבססים על תפיסות אידיאיות שונות, שהמשותף להן הוא החתירה לפעול מתוך תחושת אחריות חינוכית וחברתית. במובן זה הספר מעמיק את ההתבוננות בתפקידם המסורתי של המוסדות האקדמיים לחינוך כמכשירי מורים בהצביעו על הזיקה ההדוקה שהם מקיימים עם המארג החברתי שבתוכו הם פועלים.
מכון מופ"ת
מאת: גדי ביאליק
תיאור: ספר זה מספר את סיפורם של בתי הספר הייחודיים, מוסדות חינוך שבחרו לחרוג מן התלם, לקרוא תיגר, לערער על המובן מאליו החינוכי הממלכתי-ציבורי ולהציע חינוך אחר. בתי הספר הללו מציעים חלופות חינוכיות-פדגוגיות חדשניות לחינוך המסורתי, אך בה בעת מעוררים דילמות חברתיות בשל מרחב הפעולה האוטונומי שהם לוקחים לעצמם ובשל פרישתם מהציבוריות, תוך פגיעה אפשרית בערכי השוויון והסולידריות החברתית. בספר מוצגת לראשונה תמונת מצב מקיפה של החינוך הייחודי בישראל, שהוא חלק מתהליך שקט ועמוק של שינוי חינוכי שהתפשט בעשורים האחרונים בהיקפים נרחבים בארצנו ובמדינות רבות בעולם המערבי, ובתוך כך טלטל את יסודות החינוך הציבורי. נוסף על הנחת תשתית הידע העדכנית ביותר בנושא ייחודיות חינוכית, בספר מתוארים באופן בהיר ונגיש כלל סוגי המסגרות הייחודיות הפועלות כיום בשדה החינוך בישראל, והן נצבעות במגוון צבעים חינוכיים עזים ומסעירים. לבסוף מוצעת דרך חדשה של חינוך ציבורי בעל ייחודיות עמוקה, שוויונית ונגישה לכול, ברוח החזון החינוכי הגלום בספר. מלבד חוקרי חינוך ואנשי חינוך, הספר פונה גם לקוראים מהציבור הרחב, הורים כתלמידים, ומספק להם מידע רלוונטי, הן תאורטי הן יישומי, שיאפשר להם לתבוע את זכותם השווה לחינוך בעל ייחודיות עמוקה ומהותית במסגרת החינוך הציבורי.
מכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות