נמצאו 243 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: שי קציר, לטם פרי-חזן
תיאור: מחקר זה בוחן לראשונה את רפורמת החינוך הממלכתי־חרדי שיצאה לדרך בשנת 2013 . הצלחתה מבוססת על כך שבתי ספר חרדיים ישתכנעו להצטרף לחינוך הציבורי במסגרת של זרם חינוך ממלכתי־חרדי. המחקר בודק את התנאים להיווצרות מפגש הרצונות בין בתי ספר חרדיים לבנים לבין משרד החינוך, שבעקבותיו התקבלה ההחלטה של בתי הספר להצטרף לחינוך הממלכתי־חרדי. קולות המפקחים, המנהלים והמורים החרדים מציגים נרטיב של חרדיות שכמעט נעדר מכלי התקשורת ומהשיח הציבורי. מן הראיונות והמסמכים עולות מסקנות מרתקות על האפשרויות לקידום רפורמות בחינוך החרדי. עולה, למשל, כי קבוצות הולכות ומתרחבות בציבור החרדי מוכנות לוותר על חלקים באוטונומיה החינוכית שלהן כדי לזכות בחינוך ציבורי. עוד עולה כי אחד החסמים ליישום הרפורמה הוא חוסר שיתוף פעולה מצד רשויות מקומיות מסוימות המסרבות לתקצב בתי ספר ממלכתיים־חרדיים כפי שהן מתקצבות בתי ספר ממלכתיים אחרים. מסקנות המחקר אף מערערות על התפיסה הרווחת שיש לקדם את מדיניות החינוך בחברה החרדית "בשקט" כדי להימנע מהתנגדויות. דווקא השמירה מצד המדינה על שתיקה היא שמותירה ברחוב החרדי את הקולות החד־צדדיים של העיתונות והעסקנות החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף אבינון
תיאור: יוסי אבינון הוא אדם, איש פשוט הליכות, סבא לחמישה נכדים ונכדות, אוהב ספר, מחנך, חוקר, מרצה פופולרי ודוקטור לפילוסופיה של החינוך (כן, בסדר הזה). זהו ספרו השישי.
לדעת יוסי אבינון על שלושה דברים העולם עומד: על אהבה, על ספרים ועל מוזיקה. אהבה כדי לתת ולחבק, מילים כדי לכתוב וליצור וצלילים כדי לדמיין ולעוף. ספר זה קורא למורים ולתלמידים לשתף ביניהם פעולה כדי לברוא חינוך אחר — חינוך שיש בו משמעות. אך קריאה כזו זקוקה לכיוון, לתוכן, לחזון. הספר הזה מנסה להציע חזון, שבמרכזו נמצאים מורים שנותנים מקום לתלמידים.
אפשר לנסח אותו כך: יש לי חלום, שמורים לא יכתבו על הלוח, ותלמידים לא יכתבו במחברות, וכי הכול ייכתב לטובה בחוויות מלאות משמעות. יש לי חלום, שמורים יכינו מערך שיעור ויסטו הרחק ממנו במהלך השיעור. שהם לעולם לא "יספיקו את החומר" ותמיד יפליגו ל"חומרים" חדשים. יש לי חלום, שמורים יביעו את עצמיותם בהוראה ובלמידה, ואילו תלמידים יביעו את עצמיותם בלמידה ובהוראה, בבחינת גם תלמידים מלמדים וגם מורים לומדים. יש לי חלום, שמורים יאמרו לתלמידיהם "למדתם כי לא לימדנו, רק תמכנו".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יערה מוגדם
תיאור: מהו מקומם של מוזאונים לאמנות, מדע ומורשת בעיצוב החוויה החינוכית של תלמידי בתי הספר בישראל? מהם התנאים לקיום שותפות בין מוזאונים למערכות חינוך? והאם ישנו ביטוי לכלי החינוך המוזאוניים בהכשרתו של המורה ובעבודתו בכיתה? הספר שיח פדגוגי במרחב המוזאוני: שותפויות בתי ספר ומוזאונים בישראל נותן מענה לשאלות אלו ואחרות. הספר מחולק לשלושה שערים: השער הראשון פורש את הרקע ההיסטורי שהביא ליצירת פדגוגיה מוזאונית בעולם ובישראל, תוך התייחסות לשינויים גלובליים, טכנולוגיים וחברתיים. השער השני מתאר יישומים מיטביים לשותפויות בין מוזאונים ובתי ספר בישראל. מדובר בבתי ספר ומוזאונים שבחרו לראות בביקור במוזאון חוויה מתמשכת, שאוצרת בחובה הזדמנות לחקר וגילוי, לרפלקציה ולחשיבה מרובדת. השער השלישי מציג אופק ליישום החוויה המוזאונית במרחבי חינוך נוספים, ובוחן גיבוש של פרופסיית החינוך המוזיאוני כדיסציפלינת חקר והכשרה.
מכון מופ"ת
מאת: יזהר אופלטקה
תיאור: זה שנים רבות השיח השולט במערכת החינוך מתמקד בהישגים לימודיים, בסטנדרטים פדגוגיים, באחריותיות המורה, בתחרות, בשיווק ועוד. בשיח זה, שרבים רואים כמייצג תפיסות עולם ניאו-ליברליות, נעדר מקומם של הרגשות בתהליך החינוך בבית הספר בכלל ובעבודת המורה בפרט. למותר לציין, כי רגשות שזורים בעולמם המקצועי של המורה והמנהל ומכוונים אותם בעבודתם החינוכית. הספר שלפניכם הוא ניסיון ראשון בשפה העברית לנתח בצורה שיטתית ואקדמית, תחת קורת גג אחת, היבטים רגשיים בעבודתם של אנשי חינוך. הכותבים בספר מאירים באור מחקרי היבטים של הבעת רגשות והדחקתם, דרכי ויסות רגשות ותחושות שמורים ומנהלים חשים במצבים שונים. הקורא נחשף לרגשותיהם של מורים ומנהלים בעתות של שינוי חינוכי, משבר ארגוני ובעיות משמעת, ולומד על מקומם של מגוון רגשות המתעוררים בעבודתם בבית הספר כגון בושה, גאווה, כעס, אמפתיה, אכזבה, חשש ודאגה אכפתית. בספר שלושה שערים: השער הראשון עוסק ברגשותיו של המורה מנקודות מבט שונות; השער השני עוסק ברגשותיהם של מנהיגים חינוכיים - מנהלים חינוכיים, מנהלי בתי הספר ומנהלות גן; השער השלישי מקשר בין התפתחות מקצועית של פרחי הוראה לבין רגשות בעבודת המורה. הדמויות המופיעות בפרקים השונים הן מנהלי בתי ספר יהודים וערבים, מורים, מחנכים, גננות, בוגרי בתי ספר בעבר ובהווה וסטודנטים להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: חגית גור זיו
תיאור: הספר מספר את סיפורם של הפדגוגיה הביקורתית, הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית והחינוך לתרבות של שלום מנקודת ראות תאורטית ופרקטית. הוא שזור בכתיבה אישית ומביא את עקרונות הפדגוגיה הביקורתית עם דוגמאות מהארץ ומהעולם. בין השאר מוצגת בו תורתו של פאוּלו פרֵירֶה, מחנך ופילוסוף ברזילאי שלימד איכרים עניים בברזיל קרוא וכתוב כדי שיוכלו להשתמש בזכות להצביע ולהשפיע. הספר מציג את השפעתן של הוגות פמיניסטיות על הפדגוגיה הביקורתית ומדגים זאת בפרויקטים מן העולם. הוא מצביע על המשותף לשתי הפדגוגיות ומתאר את התמזגותן לאחת; קושר את הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית לחינוך לתרבות של שלום; ובוחן את הביטוי של חינוך זה בישראל במפגשי יהודים-פלסטינים. הספר מציע מסגרת חשיבתית לחינוך לתרבות של שלום מנקודת מבטה של הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית מתוך מתן קול ונראות לקבוצות הנדחקות לשוליים ויצירת חינוך משמעותי לכל הילדים והילדות.
מכון מופ"ת
מאת: אילנה מרגולין, מיכל שני, פנינת טל
תיאור: ​ספר זה מציג סיפור מסע; מסע למידה מהותי ועתיר אירועים בן שש שנים של קהילת מפקחות על בתי ספר. המפקחות ביקשו לחשוב מחדש על תפקידן ולעצב מודל חדש ופורץ דרך של תפקיד המפקחת, ובכך להתוות את החזון ואת סדר היום של המחוז שבו עבדו במשרד החינוך. הספר מאפשר לעקוב אחר תהליך התגבשותה של הקהילה המקצועית, תהליך סוער ורווי תהפוכות; אחר תהליכי הלמידה והמחקר העצמי, שנעשו לתרבות רווחת בקרב חברות הקהילה, והתבססו על שזירה מתמדת של התאוריות שהן למדו בעשייתן היום-יומית; וכן אחר תהליכי השינוי שעברו המשתתפות ושהתחוללו בסביבות העבודה שלהן בשדה. התהליך המתואר בספר - שש שנות פעילותה של הקהילה ועוד שלוש שנות הניתוח והעיבוד של הנתונים וכתיבת הספר - הצמיח בסופו של דבר מודל אקולוגי אוניברסלי של פיתוח מקצועי במאה ה-21, מודל המושתת על למידה, על עשייה ועל מחקר במסגרת קהילה מקצועית.
מכון מופ"ת
מאת: ניר מיכאלי
תיאור: אחת לכמה זמן שב ומתלהט הדיון הציבורי בדבר מקומה הראוי של הפוליטיקה במערכת החינוך: האם, ובאילו גבולות, מותר למורים לבטא את עמדותיהם האישיות בענייני חברה ומדינה? האם נכון לעקר את תכניות הלימוד מתכנים ביקורתיים? עד כמה ערים אנו לרבדים של אינדוקטרינציה המסתתרים בין שורותיהם של ספרי הלימוד התמימים לכאורה? לעומת המבקשים לשמר את בית הספר כשדה ניטרלי ו“נקי“ מפוליטיקה, יש הטוענים כי שיח פוליטי פתוח בין מורים לתלמידיהם חיוני לטיפוח חשיבה עצמאית, אמיצה וביקורתית של אזרחים דמוקרטים המגלים עניין מתמיד במציאות שסביבם ומאמינים בכוחם להשפיע עליה. אסופת המאמרים מבקשת להעמיק את המבט בסוגיית מקומו של ”הפוליטי“ בתהליכי החינוך, ההוראה והלמידה. המאמרים, מפרי עטם של אנשי חינוך והגות מובילים, מציעים מגוון זוויות תאורטיות ומעשיות להתבוננות בסוגיה רגישה, סבוכה, מרתקת ואקטואלית זו.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: אודי מנור
תיאור: במרכזו של ספר זה הקביעה כי קיימת אובייקטיביות, זאת בניגוד לרוח 'הפוסטמודרנית' הרווחת שלפיה אין ולא תיתכן אובייקטיביות, שהרי 'הכול בעיני המתבונן' ולכל אחד 'הנרטיב שלו'. באמצעות 'תרגיל החפץ', השווה לכל נפש, מוכיח הספר כי כל אחד מאתנו תלוי בעצם קיומו החומרי-כלכלי בזולת באופן מוחלט. אף שאין מדובר בדעה או בנרטיב , אלא בתיאור אובייקטיבי של המציאות, עובדת התלות ההדדית איננה תופסת מקום בשיח הציבורי והחינוכי, הרווי בתודעת אינדיבידואליזם. אין רע באינדיבידואליזם כמובן, אך הספר מבקש לטעון כי תפיסת האינדיבידואליזם הרווחת בימינו היא, לאמיתו של דבר, חלקית בלשון המעטה. בהתאם מנסה הספר להציע לה תיקון באמצעות הצגת נושאים שעל סדר היום מתוך הקשרים היסטוריים. בספר מוצגת השקפת עולם ובה התייחסות לנושאים מרכזיים כמו הפערים החברתיים, הזהות היהודית והסכסוך היהודי-ערבי. זהו למעשה ספר היסטוריה לאנשים שהיסטוריה איננה מקצועם. הוא מיועד לפיכך לציבור הרחב ולכל מי שהחינוך יקר ללבו. מעבר לתכניו יש בספר קריאה לחינוך פוליטי. לדעתו (הסובייקטיבית...) של הכותב, חינוך פוליטי הכרחי, כי הפוליטיקה היא השדה שבו מתקיים המאבק על דמותה של המדינה, וזו קיימת על מנת לשרת את החברה ואת האדם. אך על האדם המודרני בחברה דמוקרטית לזכור כי בסופו של יום המדינה היא הוא. את המתח הזה שבין יחיד לציבור אין כנראה בררה אלא לנהל מתוך שיח שיעמוד בדרישה הישנה-נושנה: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
מכון מופ"ת
מאת: ג'מאל אבו חסין, סמדר גונן
תיאור: אחריות היא ערך מכונן בחברה דמוקרטית החפצה לשרוד ולהתפתח ולהיות מוסרית יותר. אף על פי כן, ערך זה אינו נדון כראוי במערכת החינוך ואינו מהווה יעד חינוכי. חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך – מגן הילדים, דרך בית הספר ועד למוסדות להכשרת מורים; עליו לעורר מודעות, ביקורת ואוטונומיה אצל הלומדים. רק כך יוכל כל אחד מהם להתנסות, לטעות, להיכשל, ולבסוף לקבל אחריות לפעולותיו. המפגש בינינו, מחברי הספר, ג’מאל וסמדר, נולד תוך כדי עבודה משותפת במכללת אלקאסמי ובשעות של שיחות על הוראה ועל ההבדלים התרבותיים בינינו. מצאנו עצמנו מסכימים על תפיסת עולם הומניסטית ועל החסרונות שבשיטות ההוראה המקובלות. מתוך הדיאלוג נולד הרצון לעבוד יחד ולחקור את הנושא שעניין את שנינו וראוי, כך חשבנו, שיעניין אחרים - טיבה של אחריות בכלל ובהקשר חינוכי בפרט. כתיבת הספר לוותה בקורס במכללת אלקאסמי במסגרת מסלול מצוינים. הספר מציג גם את תהליך העבודה בקורס ונותן ביטוי נרחב לתגובות הסטודנטיות.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: כוונת היוזמה שלנו היא להחזיר עטרה ליושנה ולשוב לעיסוק במהות החינוך, בציר המרכזי שלו; בשכבת עומק שמתחת ליסודות החינוך או – על פי דימוי אחר – בשכבה העילית ובספרה הרוחנית שלו. קובץ המאמרים נועד אפוא להשפיע על השיח הציבורי והחינוכי ולהטותו לשאלות היסוד של החינוך – לתכליתו העליונה, לייעודו רחוק-הטווח, לחזונו. מתוך ההקדמה

הספר הזה הוא חיוני, חשוב ופורץ דרך משום שהוא זועק את הצורך להתחדשות בחינוך ומכוון להעלות את החינוך אל ראש מעיינינו, במקום שראוי לו להיות. התחדשות הרוחניות, לא כפתרון דתי אלא כעוגן ערכי ורוחני, היא צו השעה, והספר מעלה זאת על נס ומדרבן לרנסנס רוחני בחינוך.
פרופ' (אמריטוס) שלמה גיורא שהם החלטת העורכים לכלול בספר מאמרים של מחברים בעלי כיוונים וסגנונות שונים מעשירה את העיון בו, מקנה לו עוצמה ייחודית ומצליחה לעורר בקורא שיח פנימי ביחס לחלקיו השונים. מגוון המאמרים בנושא החינוך הראוי והרוחני יסייע לקורא להכיר את הנושא מזוויות שונות ובממדים שונים. אינני מכיר ספרים אחרים (בעברית) הפורשים מגוון כזה.יש חשיבות מיוחדת לעיסוק במטרות החינוך מעבר ומעל להישגים הלימודיים. שתי מטרות מוסכמות בתחום זה הם חינוך למוסר ולערכים ופיתוח זהות אישית. ייחודו של הספר הוא בעיסוק שלו בנושא העומד לכאורה מעליהם – הרוחניות בחינוך.
פרופ' (אמריטוס) מרדכי ניסן
מכון מופ"ת
מאת: שוש סיטון, מרים סנפיר, גילה רוסו-צימט
תיאור: האם קיים גן ילדים ישראלי טיפוסי? ואם כן, מיהם האנשים שעיצבו אותו והטביעו את חותמם עליו?
שלוש מומחיות בתחום החינוך בגיל הרך מספרות את סיפור תולדותיו של גן הילדים בארץ ישראל מאז היווסדו בשלהי המאה ה-19 ועד ימינו בספר זה, שחברו בו מחקר, ידע וניסיון אישי. הספר מתאר את העולם התרבותי שנהגה ונבנה עבור הילד העברי והישראלי ואת התמורות שחלו בתרבות העברית, במדעי החברה והחינוך במשך מאה שנות חשיבה פילוסופית ועשייה נמרצת בשדה בחינוך. מרכזיותו של הילד בתהליך החינוכי היא אבן יסוד בתפיסת גן הילדים, אך במהלך השנים ובחילופי הדורות התחוללו בחברה העברית והישראלית תמורות שבאו לידי ביטוי במוסד גן הילדים. בגנים העבריים הראשונים נועדו הילדים לדבר עברית וללמד את הוריהם לדבר בשפת עֵבֶר, לחוות את חגי ישראל המתחדשים במולדת ולחגוג אותם עם הוריהם, ומשהוקמה מדינת ישראל חיו הילדים העבריים הללו את תרבותה בטבעיות השמורה רק לילידי המקום. תמורות בהרכב החברה הישראלית, שהייתה בתוך שנים אחדות לחברת מהגרים הטרוגנית, חלחלו גם למערכת החינוך, והיא נדרשה לתת פתרונות ייחודיים לקשיים דיפרנציאליים. בחלוף הזמן השפיעו על מערכת החינוך גם שינויים טכנולוגיים שהתחוללו בעולם המערבי והשפיעו עליה להתמקד בטיפוח הקוגניציה והלמידה של הילד. טובי המדענים, הפסיכולוגים והמחנכים עסקו בפיתוח תכניות לימודים שיהיה בכוחן לטפח את הילד כמדען פעיל, סקרן, חושב וחוקר, גישה שהתבססה על תאוריית ההתפתחות ותהליכי הבניית הידע של הילד מבית מדרשו של ז'אן פיאז'ה. מכאן נדדה נקודת הכובד הפדגוגית אל הילד האורייני. התאוריות הפסיכו-לינגוויסטיות, שבהשפעתן נחשפו ההבנות המוקדמות של ילדים צעירים את מערכת הכתב, הציגו גישה חדשה ומורחבת של תפיסת הלשון הדבורה והכתובה כמקשה אחת. בסוף המאה העשרים עמד במרכז גן הילדים הילד האינדיבידואליסטי, שנולד לחברה מרובת גוונים, הטרוגנית במרקמה האתני והתרבותי, חברה פתוחה לארץ ולעולם - הלוא זהו הילד הפוסט-מודרני, המאפיין גם את תקופתנו. אלה הפרקים המרכזיים בתולדות גן הילדים העברי והישראלי, המתוארות בספר זה מתוך גישה התפתחותית היסטורית רחבת יריעה, על בסיס מבחר עשיר של מחקרים ותיעוד היסטורי מילולי וחזותי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אדם ניר
תיאור: מהו שינוי? מהו שינוי ארגוני? מה מייחד שינוי ארגוני של בתי ספר ציבוריים? האם הציפייה שיתרחש שינוי מהותי בבתי ספר בעקבות החלטה פורמלית של קברניטי המערכת החינוכית היא סבירה וריאלית? שאלות אלה ואחרות עומדות במוקד ספר זה, המנסה להסביר מדוע מאפייניהם של בתי ספר ציבוריים כיום אינם שונים באופן מהותי מאלה של בתי ספר בעבר, חרף ניסיונות רבים לשנותם וחרף השקעה ממשלתית רבה של משאבים ביוזמות שינוי שונות. במטרה לעמוד על ההגיונות התיאורטיים של תהליכי שינוי ארגוני בבתי ספר, הספר מציע לאלה הלומדים על שינוי בארגונים, וכן לאלה העוסקים בשינוי של ארגונים, יסוד עיוני המנתח את מורכבותם של תהליכי שינוי ושל האתגר הכרוך בשינוי בארגונים בכלל ובבתי ספר בפרט. דגש מיוחד מושם על תיאור הקשיים שתהליכי שינוי מציבים בפני יחידים ובפני מערכות ארגוניות ועל חשיבות ההלימה בין מאפייני השינוי ובין נסיבות וצרכים ארגונים ייחודיים להצלחה במיסוד שינויים. הספר מביא את סיפוריהם של חמישה בתי ספר שנדרשו ליישם שינוי שעיקרו ניהול עצמי, בהתאם למדיניות שהכתיב משרד החינוך במערכת החינוך הישראלית, ומעלה תהיות בנוגע ליכולתם הפוטנציאלית של שינויים מערכתיים מוכתבים לעצב מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ערן גוסקוב
תיאור: הספר שלפניכם מעדכן את תפיסת מושג הפטריוטיזם בהתאמה לחזית הכתיבה המחקרית בת זמננו, ובוחן האם בעת הנוכחית נכון ואפשר לחנך לפטריוטיזם במדינת ישראל. בחינה מעשית־ישראלית זאת מתקשרת לבחינה תיאורטית רחבה יותר של היתכנות החינוך לפטריוטיזם לאומי בעולם שמדינותיו כבר אינן מדינות לאום במובן הפשוט והמקובל של מושג זה. הספר מציג את אופי החינוך לפטריוטיזם כפי שהוא התקיים ומתקיים בפועל במדינת ישראל ומצביע על אנומליה ואי־התאמה בין חינוך זה לבין רוח הזמן הכללית שמנשבת בעולם; בינו לבין השקפת עולמם של בני הציבור הישראלי־חרדי ובני הציבור הישראלי־ערבי; ובינו לבין חלקים בחברה הישראלית הכללית שנחלשה בקרבם עוצמת הרגש הלאומי־יהודי־ציוני, וזאת מסיבות פוליטיות, דמוגרפיות ותרבותיות מגוונות. הספר מציע מענה לקשיים בחינוך לפטריוטיזם ישראלי דרך פיתוחו של מושג ה"פטריוטיזם האזרחי המכיל", שבסיסו אזרחי ולא לאומי, שאותו תוכלנה לאמץ הקבוצות השונות בחברה בישראל, ושאליו, על פי ההצעה, ניתן יהיה לחנך את רובו המכריע של הדור הישראלי הבא.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דן לסרי
תיאור: אף על פי שמעמד ההוראה נפוץ כל כך ורבים מתפרנסים ממנו, נראה שיש בצורתו הנוכחית איזו צרימה מוסרית יסודית. האם המעמד הזה ראוי? האם הוא נחוץ? ספר זה הוא מסע בירור כללי ואישי בעקבות המוֹרוּת האחרת. אחרי שלושים וחמש שנה כמורה, מבקש המחבר לבדוק כיצד קרה שגילדת ההוראה "כבשה" את העולם, ובתנאים אלה מה עוד אפשר להציל מן המוֹרוּת כדי לעשותה ראויה ובמידתה. הספר בוחן את יחסי המורה־תלמיד, את ההשתקה, את מאמץ השכנוע, את שאלת הסמכות, את מקום החכמה, את תפקידם של "מורים רוחניים", ועוד שורה של נושאים הנוגעים במורות. בין היתר הוא גם מציע ניתוח רב־ממדי של מושג הידע, שכביכול עומד במרכז ההוראה ומצדיק אותה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גילת יצחק, שוש סיטון
תיאור: הכשרת פרחי הוראה לתפקידם כמורים וכגננות היא משימה מורכבת מאין כמותה ויעידו על כך השינויים הבלתי פוסקים בתכניות ההכשרה כחלק מהמסע למציאת הנתיבים המתאימים ביותר ל הכשרת עובדי חינוך איכותיים. במסע המתמשך הזה ישנה חשיבות עצומה לא רק למחקר עצמו אלא גם לשילוב הידע המחקרי בתהליך ההכשרה המעשי ולכן, טיב הקשר שבין התיאוריה למעשה החינוכי הוא אחת הסוגיות המרכזיות בה מרבים לדון העוסקים בהכשרת מחנכים לכל הגילאים. הדיון בסוגיה זו המוצג באסופת המאמרים הנוכחית על ידי מרצים ומרצות לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך שאוב מניסיונם העשיר ומהמומחיות שרכשו כחוקרי חינוך וכמכשירי מורים וגננות כאחד והוא עשוי לתרום להחלטות שיקדמו את ההכשרה להוראה. עורכי הספר הם מרצים וחוקרים בשדה הכשרת המורים בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורלי שפירא-לשצ'ינסקי
תיאור: ספר זה מסכם למעלה מעשור של מחקרים בנושאי אתיקה ארגונית, פיתוח קודים אתיים בקרב אנשי חינוך והוראה, והתנהגויות נסיגה של מורים כגון איחורים, היעדרויות ועזיבה. הספר מחבר בין תיאוריה לפרקטיקה, וומיועד לחוקרים ולסטודנטים בתחומי ניהול ומנהיגות מערכות חינוך, כמו גם לשאר בעלי העניין במשאב האנושי בארגוני חינוך.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סוזי רוסק, אריאלה דניאל-הלוינג, אורית דהן
תיאור: הספר התשמע קולי? סיפורי הצלחה של בוגרי אקדמיה עם ליקויי למידה מתאר מחקר על בוגרי מכללה שהשתתפו בפעילויות של מרכז תמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה בזמן לימודיהם האקדמיים. הוא מהדהד ברגישות את קולם האישי של הבוגרים באמצעות שיתוף תפיסותיהם האישיות בנוגע להצלחה ופירוט הדרכים שבעזרתן למדו להתגבר על קשייהם, לחשוף את יכולתיהם ולהצליח. החוקרות לא ביקשו להניח הנחות מוקדמות על מהי "הצלחה" ומהם גורמיה בבואן למחקר. הראיונות שהן ערכו עם הבוגרים וניתוח השיח שעלה בעקבות הראיונות עמם הובילו אותן לגיבוש המושג "הצלחה".
מכון מופ"ת
מאת: אילון אידלשטיין
תיאור: מהי פתיחות? מה נחשב בעינינו "פתוח" ומה נחשב "סגור"? האם הפתיחות היא גישה מדעית? תרבותית? פוליטית? אסתטית? ומה יחסה לספֵרת האמונה הדתית? האם אמונה דתית סותרת בהכרח את הפתיחות במובנה המודרני? האם הפתיחות אינה יכולה להרוויח מהאמונה ולהפך? הספר פתיחות ואמונה מנסה להתוות דרך פילוסופית אשר מסוגלת לגשר בין שני הערכים הללו, שבדרך כלל נתפסים כניגודים מובהקים במאבק התרבותי הניטש בין הליברליזם החילוני לשמרנות הדתית. הספר מציע ראייה חדשה של סוגיה זו מתוך התייחסות להיבט החינוכי, והוא משלב מדרשים מודרניים מקוריים על סיפורי המקרא. חשיבותו העיקרית של הספר היא בתזה המרכזית שלו המבקשת להציע צורת חשיבה עיונית ופדגוגית, כזו המשלבת בין רעיון הפתיחות המודרניסטי-ביקורתי לבין עולם האמונה הבנוי על סמלים ושפה אי-רציונלית.
מכון מופ"ת
מאת: רות זוזובסקי
תיאור: ספר ייחודי זה, הוא אסופת סיפורים פרי עטם של חוקרים שפעלו ופועלים ביחידות המחקר של המכללות לחינוך. הספר משקף את המהפך הגדול שעברו המכללות לחינוך בארבעים השנים האחרונות בעקבות תהליך האקדמיזציה, ובמיוחד את השינויים שחלו בפעילותן המחקרית. הסיפורים מתארים את פעילותן של יחידות המחקר ואת תהליך הפיכתן מיחידות סמך קטנות שמטרתן הייתה לשרת צרכים פנימיים של מקבלי ההחלטות במכללות, לרשויות מחקר שהרחיבו את טווח מחקריהן וקיבלו על עצמן את משימת טיפוחה של תרבות חקר במכללות.
הסיפורים שנכתבו עוסקים בנושאים הבאים: תרבות המחקר הייחודית שהתפתחה במכללות לחינוך; תפקידן של יחידות/רשויות המחקר בטיפוח סגל חוקר וביצירת אתוס מחקרי במכללה; גורמים אתיים וכלכליים המשפיעים על פעילותן של יחידות/רשויות המחקר; יחסי אנוש ויחסי כוחות המשפיעים על פעילותן של יחידות/רשויות המחקר. הבחירה בסוגה הסיפורית נועדה ללחלח במקצת את הכתיבה המחקרית הנוקשה ולהגמיש את כלליה. הכתיבה הסיפורית אמנם התגלתה כקשה וכשונה מאורחות הכתיבה המחקרית המוכרים לכותבות, אולם היא מיטיבה להמחיש את התלאות, הבעיות והקשיים מכאן ואת ההצלחות, ההתקדמות וההישגים מכאן וכך לצייר תמונה מלאה וססגונית של הפעילות המחקרית במכללות. בדרכו המקורית ספר זה מעשיר את הקוראים בשפע של מידע ותובנות לגבי התהליך המתואר, ובמקביל מעורר תחושות הזדהות ולא פעם אף מעלה חיוך על שפתיהם של כל אלו שעסקו במחקר במכללות לחינוך.
מכון מופ"ת
מאת: חוה סימון
תיאור: ההקשבה העמוקה לקולותיהם של מדריכות ומדריכים פדגוגיים ותיקים ומנוסים לצד ההקשבה לרטט העולה משתיקותיהם עוררו את שאלותיה של המחברת על מהות ההכשרה להוראה בזיקה לתודעה הורית. כך נסללה הדרך להבניית גישה פדגוגית-נרטיבית להכשרת מורים, השאובה מתחום הספרות היפה, האתנוגרפיה, הפסיכולוגיה והחינוך, הפילוסופיה ותאוריות פמיניסטיות. השפה ההורית-חינוכית המתגלה מסיפוריהם של המרואיינים היא שפה המיטיבה לשלב איכויות הנתפסות כאִמהיות וכאבהיות "בדיבור אחד". תפיסת הורות כזאת דוחה את הנטייה המציגה גבריות בהוראה כמרוחקת, כמנוכרת וכפטריארכלית ומערערת על התפיסה שהוראה אמהית היא דפוס רגשני ופשטני. שילוב זה מאפשר לכונן דפוס פדגוגי-הורי א-מגדרי מכבד כלפי שונות מכל סוג; דפוס שהתכונה האמהית של אכפתיות ורגישות מתמזגת בו בצורה טבעית עם התכונה האבהית של הענקת נחמה. כל זאת מבלי לוותר במהלך ההדרכה על הדרישות האקדמיות המקובלות. הדגשים אלה מאפשרים לתרום לפיתוחו של דיון חינוכי מכיוון אחר ולהעניק רובד אינטלקטואלי נוסף לשיח ההכשרה להוראה. הספר נועד לעוסקים בחינוך, בטיפול ובייעוץ, לחוקרים איכותניים, לסטודנטים ולהורים לבנים ולבנות בשנות הבגרות של חייהם.
מכון מופ"ת
מאת: תאודור אדורנו ויסנגורד
תיאור: תאודור אדורנו (1903 – 1969) היה מחשובי ההוגים הגרמנים-יהודים במאה ה-20 ומאנשי הרוח המובילים של "אסכולת פרנקפורט" ושל "התאוריה הביקורתית". חינוך לעצמאות מחשבתית, שהוא ספרו הראשון של אדורנו המתורגם במלואו לעברית, יצא לאור מיד לאחר מותו והפך במהרה לרב מכר בגרמניה. הוא מציג את הגותו המורכבת של אדורנו באופן נגיש ובהיר דרך דיון במשמעות החינוך הפוליטי לאחר השואה. בספר זה אדורנו מפנה מבט ביקורתי אל רבדים פסיכולוגים הכרוכים בפוליטיקה של החינוך וההוראה, מצביע על איסורי הטאבו ועל הסטריאוטיפים הפוגעים במעמד המורה, ועומד על השפעתה של תקשורת ההמונים על החינוך ועל עצם היכולת של היחיד לחשוב ולנהוג באופן נאור ואוטונומי. בתוך כך הוא מתריע על הסכנות האורבות לדמוקרטיה מתהליכים מתמשכים של ברבריזציה חברתית, ומנתח כמה מסממניה הבולטים: פופוליזם, הסתת נגד אינטלקטואלים, סימון אויבים מבפנים.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: ספייה חסונה ערפאת
תיאור: הספר מפנה זרקור לפעילות קריאת ספר של הורים לילדיהם בחברה הערבית ולתרומתה של פעילות זו להתפתחותם. אף שהנושא נחקר רבות בעולם המערבי, בקרב משפחות דוברות ערבית הוא נחקר אך מעט. הספר מתבסס על מחקר מקיף שהעריך את התהליכים האורייניים המתרחשים במשפחות ערביות ואת משמעותם להתפתחות האוריינית בשפה הערבית על מורכבותה ועל ייחודה. הוערכו המאפיינים החברתיים-כלכליים של משפחת הילד והסביבה האוריינות שבה גדל, נעשה ניתוח מעמיק של האופן שבו אימהות קוראות ספרים לילדיהן בגיל הגן, ונבחנה תרומת המשתנים השונים לרמת אוריינות הילד בגיל הגן ועם תחילת הלימודים בבית הספר. הספר נותן תמונה רחבה של התהליכים האורייניים המתרחשים בעת קריאת ספרים ותיווכם לילדים, אשר מסייעים להם לגשר בין השפה המדוברת לכתובה. גישור מסוג זה עשוי לחזק את נקודת ההתחלה של הילד בדרך אל האוריינות.
מכון מופ"ת
מאת: רבקה ודמני
תיאור: לטכנולוגיות המידע, לתקשורת הדיגיטלית ולרשתות החברתיות הזמינות יש השפעה ניכרת על עולם המשתמשים בהן, בעיקר על צעירים השולטים בהן היטב. צעירים אלה שוהים חלק ניכר מזמנם בבתי הספר, שאף ברובם מאובזרים בטכנולוגיות חדישות, בכל זאת יש פער בין עולמם המהותי של הלומדים במרחב הדיגיטלי לבין העולם הבלתי רלוונטי שהם חווים במרחב הבית-ספרי. שלושה רבדים של טכנולוגיות חדישות מחייבים שינוי פרדיגמטי בהתייחסות לשילובן ולהטמעתן בתהליכי הלמידה וההוראה: רשתות חברתיות, מציאות אלטרנטיבית וטכנולוגיות ניידות. במקרים רבים, גם כשהמורים משתמשים בטכנולוגיות אלה או בחלקן, הם אינם בוחנים מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה ומשנים אותם, ואינם מנצלים את ההזדמנויות החדשות שהכלים הטכנולוגיים מזמנים. לנוכח זאת, העולם הפדגוגי החדש מחויב להציב לעצמו מטרות מחודשות ולנסח שוב את דמות המורה החדש: הפדגוג הדיגיטלי שמזהה את ההזדמנויות החדשות ליצירת סביבת למידה, הטמונות בעולם הטכנולוגי. הספר פדגוגיה דיגיטלית: הזדמנויות ללמידה אחרת מיועד לאנשי חינוך, למובילי חדשנות בהוראה ובלמידה, לסטודנטים לחינוך ולאנשי קהילות המחקר והפיתוח באוניברסיטאות ובמכללות להכשרת מורים. קדם לו הספר פדגוגיה דיגיטלית: הלכה למעשה, הכולל מחקרים המשלבים בין תאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר.
מכללת סמינר הקיבוציםמכון מופ"ת
מאת: עירית קופפרברג, שונית רייטר, גילת יצחק
תיאור: הספר הוא אסופת מחקרים חדשים המציגים היבטים שונים הנוגעים לעולמם של ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. כל המחקרים עוסקים במושגים שילוב והכלה. הספר פונה לקהל יעד של חוקרים ושל אנשי מקצוע הפועלים בשדה החינוך המיוחד, שימצאו בו ידע תאורטי עדכני וייחשפו למגוון שיטות עבודה עם תלמידים וסטודנטים עם צרכים מיוחדים. אנו מקווים שהספר ישמש מנוף לאיסוף של ידע בתחום החינוך המיוחד שייטיב את עולמם של ילדים ובוגרים עם מוגבלויות.
מכון מופ"ת
מאת: מרים מבורך
תיאור: מיהי המנהיגה במערכות החינוך לגיל הרך? מהי מנהיגות חינוכית בגיל הרך? מבנה מערך החינוך בגיל הרך בישראל, המורכב בעיקר ממוסדות חינוך קטנים ואוטונומיים, מספק למנהלת הגן כר נרחב של פעילות ניהולית וארגונית בנוסף לפעילות החינוכית-פדגוגית. בתפקיד זה, השונה מהותית מתפקיד המורה בבית הספר, המחנכות בגיל הרך (גננות המנהלות כיתות גן) מובילות צוות ויוצרות קשר בין הגן לקהילה שבה הוא ממוקם, ובכך הופכות למנהיגות חינוכיות, מבלי להיות מודעות למעמדן ולהשפעתן הגדולה על הקהילה. ספר זה חושף סוגים שונים של מנהיגות במערכות החינוכיות בגיל הרך על בסיס מחקרים בפרדיגמות שונות, ומאפשר הצצה נדירה לעולמן המורכב של מנהלות הגנים, המעונות, החטיבות הצעירות ומחלקות החינוך לגיל הרך בחינוך הקיבוצי והכפרי. האחריות המונחת על כתפיהן יוצרת עומס רב, אך עם זאת מאפשרת להן לצמוח ולהצמיח את הסביבה שבה הן פעילות. ניהול מערכות חינוך הוא מקצוע הדורש לימוד תאורטי לצד התנסות מעשית. הספר תורם להבנת גוף ידע חשוב, מחקרי ופרקטי של ניהול חינוכי בגיל הרך, ומאפשר למנהלות מערכות חינוכיות בגיל הרך להתוודע לכיווני חשיבה ועשייה של מנהיגות חינוכית. הספר מבוסס על עבודות סיום של סטודנטיות לתואר שני במכללת לוינסקי לחינוך.
מכון מופ"ת
מאת: יוסי שביט, יריב פניגר, רינת ארביב-אלישיב
תיאור: בשנים האחרונות סוגיית שוויון ההזדמנויות במערכות חינוך נדונה רבות בשיח הציבורי והפוליטי, וזאת בעקבות הגידול המהיר באי-השוויון הכלכלי והחברתי. אחת התובנות המרכזיות שפיתחו סוציולוגים של החינוך במשך עשרות שנות מחקר, היא שמערכות חינוך נוטות לשמר ולשעתק אי-שוויון חברתי יותר מאשר הן מאפשרות את צמצומו. דפוס זה חוזר על עצמו במדינות שונות ובתקופות שונות, ולפיכך דרושה בחינה מפוכחת של התפיסה, כי המפתח ליצירת חברה שוויונית יותר הוא הגברת השוויון בתחום החינוך וההשכלה. השוואות בין מדינות שונות, ולעתים גם בין מערכות חינוך שונות בתוך אותה המדינה, מלמדת כי לאופן הפעולה של בתי הספר יכולה להיות השפעה ניכרת על מבנה ההזדמנויות ההשכלתיות. משמעות הדבר היא שמדיניות חינוכית משמשת את המדינה ככלי מרכזי להתמודדות עם פערים חברתיים. קובץ מאמרים זה מבקש להציג תמונה רחבה ועדכנית של המחקר בנושא שוויון ההזדמנויות בחינוך. המחקרים אשר נאספו לספר זה בוחנים פערים מעמדיים, אתניים, דתיים ומגדריים בשלבי לימוד שונים ובמערכות חינוך שונות. המאמרים מאפשרים להכיר את הנושאים המרכזיים בתחום אי-השוויון ההשכלתי אשר מעסיקים סוציולוגים ואנשי מקצוע נוספים במדעי החברה, כמו גם מִגוון של שיטות מחקר כמותיות אשר מהוות בסיס חשוב לבחינת תחום זה. חלק מהכותבים בספר הם חוקרים מובילים בתחומם בעולם, ואילו כותבים אחרים הם חוקרים ישראלים צעירים.
מכון מופ"ת
מאת: שי פרוגל, דורית ברחנא לורנד
תיאור: הספר שלפנינו מספק מענה דחוף, עשיר ומאתגר לפער הבלתי נסבל במערכת החינוך הישראלית בין ההכרה שהחינוך לאמנות הוא יסוד מרכזי בפיתוח אישיות הצעירים ובהתחדשות התרבות לבין השוליות הנידחת שהוא זוכה לה בפועל במכלול תכנית הלימודים. המאמרים הנכללים בספר מלמדים על חשיבות החינוך לאמנות דרך הדגשת הזיקה שבין התפתחות אסתטית להתפתחות אתית ולהיבטים החברתיים של העשייה האמנותית. הספר פותח בדיון ממבט-על בשאלת מקומן של האמנויות במערכת החינוך, ובהמשכו מציע דרכים מעשיות לשילובן במערכות החינוך בבתי-הספר ובמכללות לחינוך.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: ברוך שוורץ, חננאל רוזנברג, קריסטה אסטרחן
תיאור: הרשתות החברתיות - והמדיה החברתית בכללותה - יצרו מהפכה של ממש במרחב הדיגיטלי. ערוצים אלה מאפשרים תקשורת אינטראקטיבית, שוויונית, לעיתים גם אינטימית, המאתגרת מבנים חברתיים, גבולות תרבותיים והיררכיות מוסדיות. נתונים מכל רחבי העולם מצביעים על כך שעיקר המשתמשים שאימצו ערוצים אלו הם צעירים ובני נוער, ילידי דור ה-Y ("ילדי המילניום") ועמיתיהם הצעירים ילידי דור ה-Z. נראה כי גם בהקשר החינוכי הרשתות החברתיות מחוללות שינוי משמעותי, לא רק ככלי טכנולוגי המאפשר את בנייתן של פרקטיקות למידה חדשות. מדובר בשינוי הנוגע במהותה של האינטראקציה בין מורה לתלמיד, זו המתרחשת דווקא מחוץ לכותלי בית הספר, עוד קודם כניסתו של המורה פנימה. הספר דן במגוון היבטים של תקשורת מורה-תלמיד ברשתות החברתיות מנקודת המבט של המורים והתלמידים כאחד באמצעות שילוב דיסציפלינות מתחום החינוך, הפסיכולוגיה, התקשורת והמשפט. פרקי הספר מציגים מנעד רחב של סוגיות, וביניהן פוטנציאל השימוש ברשתות החברתיות לצורכי בנייה של קהיליית לומדים; ניטור ותמיכה בתלמידים במצוקה בתקופת שגרה ובזמני מלחמה; התמודדות עם היבטים אתיים ועיסוק במדיניות חינוכית-מערכתית לאור הדילמות העולות מקשרים אלה. על אף ההתפתחויות המהירות החלות במרחבי המדיה, וממילא גם בשדה החינוך, ספר זה מעניק תובנות מקוריות וכלים חשובים לאלה המבקשים לחקור ולחנך בני נוער באקלים הטכנולוגי הנוכחי.
מכון מופ"ת
מאת: יונה רוזנפלד, דפנה גולן, צביקה אור
תיאור: ספר זה מציג את המחקרים הראשונים שנערכו על שותפויות אקדמיה-קהילה בישראל. הוא משקף את הידע ואת הניסיון שנצברו עד כה מהעשייה החברתית של סטודנטים ואנשי אקדמיה עם קהילות מודרות בתחומים מגוונים, כגון עבודה סוציאלית, אמנות, משפטים, אדריכלות ותכנון, תרגום, לימודי מגדר, חינוך, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדיניות ומנהל ציבורי. הספר בוחן את תרומתן של שותפויות אקדמיה-קהילה עבור כל אחד מהגורמים השותפים להן: סטודנטים, מרצים, ארגוני החברה האזרחית, קהילות מודרות ומוסדות להשכלה גבוהה. הוא גם מצביע על אתגרים מרכזיים בקשר שבין האקדמיה לקהילה ושופך אור על דרכים אפשריות להתמודדות עמם.
מכון מופ"ת
מאת: דליה עמנואל-נוי, כרמלה גינת, עירית דיאמנט
תיאור: ספר זה פותח צוהר להיכרות עם עולמן של מנהלות בבתי ספר יסודיים, המטפחות נתיבי חדשנות בארגון החינוכי, כשהן מפעילות מנועי שינוי ושיפור בתחום הפדגוגי, הארגוני והטכנולוגי. הספר, העוסק בניתוח ספרות מקרים בעבודתן של מנהלות, מאיר את עוצמתן כמנהיגות מובילות, בעלות גישה הוראתית-פדגוגית, המשקיעות את מלוא מרצן בקידום איכות ההוראה והלמידה ובטיפוח המורים כמשאב חיוני להצלחה. ניתוח ספרות המקרים בעבודת הניהול הוא בבחינת מעשה חלוץ לטיפוח קהילות למידה לסגלי ניהול החולקים את ניסיונם, תבונתם והכרעותיהם הניהוליות עם אחרים. אנו תקווה כי הספר יתרום להרחבת בריתות, ליצירת קהילות למידה הלומדות מתוך הפרקטיקה ומעניקות משמעות מחודשת לעבודתן, ולצמיחתה של מנהיגות בעלת עוצמה; מנהיגות המשפיעה על המערכת בצניעות ובענווה והרואה לנגד עיניה את הדרך נפקחת מחדש שוב ושוב.
מכון מופ"ת
מאת: שרגא פישרמן
תיאור: הספר עוסק בשחיקת מורים ונשירה מהוראה מעסיקים רבות חוקרים, חינוכאים ומכריכה של שרגאקבלי החלטות. בשנים האחרונות החל להעסיק את החוקרים גם המושג זהות מקצועית והקשר שלו לשחיקה. בספר זה תשעה מחקרים שנערכו בעשור האחרון. המחקרים מבקשים להשוות בין קבוצות שונות של מורים ביחס לזהותם המקצועית, לשחיקה שלהם ולקשר שבין הזהות המקצועית והשחיקה. הספר נפתח בגיבוש המושג "זהות מקצועית" באמצעות מחקר ובניית סולם למדידתו. בין השאר אפשר למצוא בספר מחקר הבוחן הבדלים בין מורים המשתתפים בתוכנית "אופק חדש" ובין מורים שאינם משתתפים ביחס לזהות מקצועי ולשחיקה, ומחקר הבוחן את ההבדלים בין מורים המשתתפים בתכנית "עוז לתמורה" ובין מורים שאינם משתתפים. כמו כן אפשר למצוא בספר מחקרים על מחנכי כיתות, על מורים בחינוך המיוחד, על מדריכים במועדון לנוער בסיכון גבוה ועל סדנא לגיבוש זהות מקצועית של פרחי הוראה. הספר ערוך כמסע משותף עם מורה צעירה, בוגרת שזכיתי להיות שותף להכשרתה. מורה זו שיתפה אותי בתחושותיה במכתב שהתפתח למסע בן עשר תחנות ובכל תחנה אנחנו לומדים סוגיה אחת הקשורה לזהות מקצועית ולשחיקה בקרב עובדי חינוך שונים. כל פרק נפתח בהזמנה למסע ונחתם בתובנות מהתחנה שביקרנו בה.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: גד יאיר
תיאור: "'מסע ישראלי' זה הדבר הכי משמעותי מהתיכון שלהם. הם לא יזכרו את שיעורי הגיאוגרפיה וההיסטוריה, אלא יזכרו את 'מסע ישראלי' כחוויה מעצבת ומעצימה." (מורה) ציטוטים כגון זה שבו ועלו במחקר על "מסע ישראלי" בקרב תלמידים, מורים ומנהלי בתי ספר שהשתתפו בו. מדובר במסע ערכי וחווייתי בן שישה ימים, שבמהלכו נחשפים התלמידים לחוויות משמעותיות ומטלטלות, אשר משנות את חייהם ואת חיי בית הספר. עבור רבים, המסע הזה נותר חקוק על לוח לבם כחוויית מפתח לחיים. בשיחות עם מאות תלמידים התברר כי הם חשים "מחוברים" ללמידה כאשר הפעילות נוגעת באופן רגשי, רלוונטי ואותנטי בזהותם. מתכנני המסע פיתחו מענה חינוכי ייחודי, המוגדר בספר במונח "פדגוגיה ישראלית", קרי: שיחה שוויונית ובגובה עיניים במעגלי שיח, פעילות מאתגרת-זהות המתרגמת ערכים לפעילות התנדבותית בפועל, מתן לגיטימציה למגוון דעות והכרה בפלורליזם של הזהויות הישראליות. במהלך המסע חווים התלמידים גילוי עצמי והם שבים ממנו מועצמים ערכית וחברתית – תוך הבנת מקומם וזהותם בתוך הסיפור הישראלי, היהודי והציוני. ספר זה מספר את סיפורו של "מסע ישראלי" ואת סיפורה של "הפדגוגיה הישראלית" העומדת ביסוד חוויות המפתח של התלמידים במהלכו. זהו ספר חובה לעוסקים בחינוך, אך זהו גם ספר חובה לכל ישראלי באשר הוא.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רועי יוזביץ'
תיאור: כמעט לאף אחד אין יותר ביטחון מקצועי ותעסוקתי. העולם סביבנו משתנה בקצב שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה האנושית, והשינוי משפיע ישירות על הקריירה שלנו, על הכיס שלנו ועל תחומים רבים נוספים. הבשורה הטובה היא שיש לכם אפשרות להצליח בענק, לא משנה מה צופן העתיד. הבשורה הרעה היא שסביר שהאפשרות להצלחה תחמוק מכם. למה? כי רוב האנשים חסרים את התכונות הדרושות לניווט בג'ונגל החדש הזה.
הספר מהפכת ההשכלה יעזור לכם להתכונן לעתיד לא בטוח ולא ידוע.
בספר מרתק ומעורר השראה, פורש לפנינו רועי יוזביץ' סקירה מאלפת של אפשרויות למידה חדשניות, מנפץ מיתוסים המעכבים אותנו ומסביר איך להגיע ללמידה טבעית ועצמאית יעילה פי כמה וכמה. אלה הכלים שאנחנו חייבים לרכוש כדי להתאים את עצמנו לעולם מקצועי חסר ודאות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רחלה שיפר
תיאור: נושא בחינות הבגרות הוא נושא חשוב ביותר הזוכה לעניין רב בחברה הישראלית.
תעודת הבגרות היא סיסמוגרף חברתי וחינוכי. היא מסכמת את שנות הלימוד בבתי הספר התיכוניים ומעידה כי הזכאים לה עמדו בדרישות לקבלת התעודה כפי שנקבעו על ידי המדינה.
רחלה שיפר ניהלה את אגף הבחינות במשרד החינוך בעשור הראשון של שנות האלפיים. בשנים אלה התרחשו תהפוכות מכוננות שהשפיעו באופן דרמטי על מהלך חייהם של הנבחנים ועל סביבתם הקרובה: האינתיפאדה הפלסטינית ופיגועי הטרור ההמוניים, הפינוי של אלפי ישראלים מבתיהם בגוש קטיף במסגרת ההתנתקות מרצועת עזה, וכן קליטה של עשרות אלפי תלמידים שעלו לארץ מחבר המדינות ומאתיופיה.
ביושר ובאומץ מצליחה רחלה שיפר להעניק לקורא מן התובנות שהנחו אותה בקבלת החלטות בסוגיות הרגישות שעלו לפניה ואשר מבחינת הנבחנים היו גורליות. במרכז העשייה שלה באגף הבחינות עמדו לנגד עיניה הערכים של שקיפות, הגינות ומתן הזדמנות אמיתית לכל אחת ואחד מהנבחנים.
הספר מעניק הצצה אינטימית לקרביים של הישות המופקדת על הכנת בחינות הבגרות, הפעלתן ובדיקתן. דרך הפריזמה של בחינות הבגרות מעניקה שיפר מבט ייחודי על החברה הישראלית המורכבת, השבטית והמגוונת. היא מספרת על ניסיונות בלתי פוסקים של קובעי המדיניות, ראשי רשויות מקומיות והורים לתבוע הקלות לילדיהם במרוץ להשגת תעודת הבגרות.
ספר זה הוא אבן דרך משמעותית בדיון המתמשך על נחיצותן של בחינות הבגרות או לחלופין ביטולן וקביעת מדדים אחרים לכניסה של הישראלים למוסדות ההשכלה הגבוהה.
העדות האישית של מחברת הספר מעניקה לקוראים תחושת שותפות בקבלת החלטות הנוגעות לגורלם של מאות אלפי נבחנים. מאחורי כל החלטה יש סיפור אנושי מיוחד שמשמעותו חורגת מעבר לאחוזי ההצלחה בבחינות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מלכה סימן טוב
תיאור: סיפור חיים אישי שהוא גם סיפור חיים מקצועי ומאלף על עולם "לקויות הלמידה". מלכה סימן טוב, או "המורה מלכה" בפי רבים, נחשפה בילדותה לעולם לקויות הלמידה בסביבתה הקרובה ובבגרותה בחרה להתמחות בתחום זה כדי לעזור לאחרים. היא היתה בעבור תלמידיה "מורה לחיים", אך יותר מכך הם היו בשבילה תלמידים לחיים, כשציידו אותה בהבנה עמוקה של עולמם, של צורכיהם ושל קשייהם, הבנה הבאה לידי ביטוי בספר זה. תלמיד לחיים מגולל את סיפור חייה המקצועי דרך סיפוריהם של עשרה תלמידים המייצגים את שיטתה המיוחדת של המורה מלכה. הסיפורים נוגעים ברגעים הקשים והבלתי-נסבלים לעתים, לצד אותם רגעי קסם שמשמשים מנוף להמשך העשייה החינוכית. מכל סיפור עולים עקרונות "פסיכו-פדגוגיים" ו"ארגז כלים" טיפולי, בצד המענה הרגשי שלו זוכה התלמיד. מגוון הסיפורים שבספר זה חושף את המורכבות שבליווי תלמיד מתקשה ומיטיב לתאר את נקודת המבט שלו, של הוריו ושל מוריו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: עליזה בלוך
תיאור: סול, מירי, דני ורינת הם שמות בדויים, אבל ילדים אמיתיים. הם ולא מעט מחבריהם שגדלו בבית שמש הצליחו לפרוץ מחסומים של אי-אמון, שלהם עצמם ושל מי שמקיף אותם, לזכות בתעודת בגרות, להתגייס לצה"ל ולהפוך לאזרחים מן השורה. סיפורם של הילדים האלה, גיבורי הספר לבנות את הגשר הזה, שנגד כל הסיכויים עשו זאת, הוא סיפורה של מהפכה וסיפורו של חזון חינוכי שקרם עור וגידים בהובלתה של עליזה בלוך, מנהלת התיכון 'ברנקו ווייס' בבית שמש. בספר זה היא מתארת באופן חי ומעורר תקווה והשראה את הקשיים והלבטים, את המשברים והתקוות ובעיקר את הנתיבים אל נפש התלמידים, שנסללו בעמל רב. לבנות את הגשר הזה נולד מתוך רצון לקדם את הרעיון שבית הספר הוא מקום שיכול להשפיע על סדר היום ולא רק לשקף אותו. בין השורות ניתן ללמוד כי אילוצים מערכתיים וכלכליים עשויים לשמש דווקא הזדמנות – ולא רק מחסום – להשגת יעדים חינוכיים וחברתיים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אייל נווה
תיאור: בשנים האחרונות נשחק מעמדו של הנרטיב הציוני. גילויים חדשים על העבר וביקורות המציירות אותו כהבניה שנועדה לשמר את ההגמוניה של קבוצה חברתית שלטת, קוראים תיגר על ראייתו כאמת היסטורית בלעדית. מערכת החינוך אינה יכולה עוד להתעלם מהשיח הגועש בשאלת הנרטיב ונאלצת להתמודד עם התקפות כלפיו הן מצד חוגים אקדמיים המתויגים "פוסט־ציוניים" והן מצד הממסד הפוליטי. הספר עבר בסערה דן במחלוקות על העבר בישראל ואף בוחן אותן לנוכח ויכוחים דומים המתנהלים בעולם. לעומת הסוברים שיש לטשטש אותן בפתרונות מאולצים, מציע המחבר לרתום אותן לטיפוח תפיסת עבר מרובת פרספקטיבות.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: יעל נתיב, הודל אופיר
תיאור: "כשאני רוקדת, לרגע אחד, כמה שניות קצרות, אני שוכחת הכול. את כל הבעיות, המבחנים והדברים הקטנים שמעצבנים אותי, ומתמסרת כולי לתנועה שדרכה אני מביעה את מי שאני. כשאני רוקדת אני נותנת את כולי, אני כאילו נמצאת בעולם אחר לגמרי שקצת קשה לתאר אותו במילים. אני כאילו מתעלה מעל לכל הדברים היומיומיים ומוצאת פורקן רגשות ענק. זו באמת הרגשה של התעלות, מעל לעולם ומעל לעצמך". (תלמידת כיתה י"א) "כל פעם יש לי את ההרהורים האלה, בגלל הגוף שהוא כל כך חמקמק, הפכפך ובלתי צפוי, עד מתי אני אוכל להמשיך לתפקד כמורָה בתחום הזה. זו חרדה שבהחלט מלווה אותי. בתור אחת שכל-כך מתעסקת במה יהיה, אני תמהה מה יהיה. אני רוצה לדעת שיהיה. יהיה המשך, שהוא יכול לקבל צורה ופנים שונות, אבל שאני אמשיך להתעסק עם הגוף, עם התנועה. נורא חשוב לי. ושאני אוכל מתישהו לבטא את עצמי מבחינה אמנותית דרך התחום הזה. שתהיה לי פריבילגיה כזאת". (מורה למחול, 39 ) העיסוק בריקוד בקרב ילדות ונערות בישראל הוא תופעה רחבת היקף, ועל-פי הסימנים הרבים היא עוד הולכת וגדלה. ילדות ונערות רבות מרקע תרבותי, עדתי, סוציו-אקונומי וגיאוגרפי שונה, פונות ללימודי ריקוד; נשים-רוקדות שרכשו השכלה גבוהה מקימות ומנהלות בתי ספר למחול, מלמדות ויוצרות בתחום. בתי ספר תיכוניים מקיימים מגמות מחול לבגרות, ובתי ספר יסודיים מעשירים את תכני הלימוד בהם בתנועה ומחול. אחורי הקלעים של עולם הריקוד האמנותי בישראל מתרחב ותוסס, המדינה רוקדת. אולם למרות ייחודה והיקפיה זכתה זירה חברתית-חינוכית זו, שצבעה המגדרי מובהק, אך למעט תשומת לב מחקרית. הספר סדקים של חירות, השוזר את מחקריהן של שתי חוקרות, מציע מבט אתנוגראפי עשיר ומקורי על שדה החינוך למחול בישראל בראשית האלף השלישי. המחברות בוחנות את התנאים הסוציו-תרבותיים שבהם מתקיים חינוך לריקוד, את משמעות הריקוד והוראת הריקוד עבור נערות צעירות ונשים, את הכוח והסוכנות הטמונים בגוף הרוקד ובו-בזמן את גבולות הכוח ואת השוליות הנכרכים בעיסוק במחול. מרחבי הפעולה של רוקדות ומורות נחשפים לאורך הספר כמרחבים צרים, שלמרות שוליותם וזניחותם מאפשרים מידה של חופש, גופניות ואקזיסטנציה שאינה מתממשת או מתאפשרת במרחבי חיים אחרים. הכותבות רואות בספרן המשותף נדבך נוסף בדיאלוג שהן מקיימות ביניהן, ומעשה פמיניסטי מתוך עמדה אידיאולוגית המניחה שידע נוצר בין אנשים מתוך שיתוף ושילוב ביניהם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יולי תמיר
תיאור: אין בספר זה מרשם פלאים לתיקון החינוך או החברה בישראל, אבל יש כאן מבט מפוכח וכאוב על נושאים כמו צדק, שוויון, הפרטה ולימודי ליבה, ובחינה של הפער בין הרצון הכללי לשפר את החינוך בישראל לבין רצונו הפרטי של כל אזרח לדאוג לעצמו ולילדיו – גם על חשבון אחרים. בעולם כל כך תחרותי, הרצון להבטיח חינוך טוב יותר לכולם מתנגש עם הרצון לנצח את כולם, ובהתנגשות זו טמון חלק ניכר מחוסר היכולת לצמצם פערים ולהבטיח שוויון הזדמנויות. חינוך נע במהלכים אטיים וחסרי הוד, פירותיו מבשילים בהדרגה והשפעתו מצטברת וניכרת רק לאחר שנים רבות. היחס בין ההשקעה לתוצאה הוא כמעט תמיד מקור לאכזבה, ובכל זאת – הערגה לשינוי גואל אינה מרפה מאיתנו והציבור ממשיך לחפש אחר התמורה הגדולה. במי מפחד משוויון בוחנת פרופ' יולי תמיר את הקשר בין הצלחה לכישלון באורח חדשני הקורא תיגר על חלק מהחשיבה החברתית שלנו ועל הנחות היסוד הפוליטיות והארגוניות שאנו אוחזים בהן. בבהירות וביסודיות, תוך מחשבה רחבה ומעמיקה על הקשרים שבין מסגרות החינוך המוסדרות לבין תהליכים פוליטיים – מקומיים וגלובליים – גורסת פרופ' תמיר כי חלק נכבד מהקשיים החינוכיים שישראל מתמודדת איתם כיום אינו נובע מצעדים שגויים או משחיתות שלטונית, אלא דווקא מהצלחות.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מירי לוין-רוזליס
תיאור: "אימא", פנתה אלי בתי ערב אחד, "אימא, מה זו ההערכה הזו שאת עושה כל הזמן?" "הוי", נאנחתי. "קשה להסביר. מה פתאום את שואלת?" "המרצה שלנו למדיניות ציבורית אמרה לנו היום שההערכה היא מקצוע חתרני. הערכה היא מקצועחתרני?" "כמו בכל דבר בהערכה, תלוי את מי שואלים", עניתי. כך, תוך שימוש בדיאלוגים אותנטיים, ובשפה יומיומית מתמודדת מירי לוין-רוזליס עם שאלות רחבות כמו מה הם מקורות הידע של ההערכה? מהו ההקשר החברתי וההיסטורי שלה? כיצד ניתן להתמודד עם מורכבות העולם שבו פועלת ההערכה וכיצד ניתן לתת קול לתרבויות שונות ולנרטיבים שונים? הספר מציג סוגיות משמעותיות להבנה, המשגה וביצוע של הערכה בסוגי תוכניות שונים, ובגישות הערכה מגוונות. הדיאלוגים מכסים היבטים שונים של הערכת תוכניות כמו סוגי הידע שההערכה משתמשת בהם ומאפיינים מעשיים ואתיים של התחום. הכותבת מתייחסת להערכה כאל פעולה לקראת תכלית, ובוחנת לאור תפישה זו את החובות, הזכויות ובעיקר האחריות של המעריך. מירי לוין-רוזליס מציגה את נושא הערכת התכניות כתחום מובחן ועצמאי שמשתמש באופן ייחודי לו בתחומי ידע מחקריים ותיאורטיים רחבים. כל אחד מפרקי הספר יכול לעמוד באופן עצמאי, וביחד הם מציגים גישה מקיפה ומגובשת להערכת תכניות. הספר מיועד לעוסקים בהערכה ולצרכניה, לסטודנטים להערכה בתחומים השונים, ולמוריהם.
מאת: רונן א. כהן
תיאור: המהדורה השלישית של ספר הלימוד לפרסית מודרנית, מכילה תוספות המלוות את הלימוד והופכות אותו לחווייתי, יעיל ומדויק. במהדורה נוספו שירים מתורגמים בתוספת אקורדים לליווי מוסיקלי, וכן פתרונות לתרגולים המופיעים בספר. הספר מונגש לסטודנטים בעימוד ותצורה חדשה ומאפשר רכישת ידע ואתגר לימודי עבור לומדי וחובבי השפה הפרסית, הקניית כלים בסיסיים לרכישת השפה על כללי דקדוקיה והוראותיה השונות, וצבירת אוצר מילים רחב. בעזרת תרגולי אוצר המילים, דיאלוגים, זמנים ופעלים המופיעים בפרקי הספר, יוכל הלומד להרחיב את ידיעותיו וביטחונו בלימוד השפה הפרסית בקלות ובצורה פשוטה, נוחה ועקבית.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: שרה קלימן
תיאור: בחודש אייר תשע"ה (מאי 2015) התקיים במכון מופ"ת כינוס בין-לאומי מקוון שנשא את השם "עברית בקוונה תחילה - הוראת העברית כשפה נוספת לאוכלוסיות מגוונות בישראל ובעולם". הכינוס היה אבן דרך חשובה בתהליך הפיתוח של מסלול פעילויות בנושא "הוראת העברית כשפה נוספת בישראל ובעולם". על פיתוחו של מסלול זה מופקד הערוץ הבין-לאומי של מכון מופ"ת בניסיון להיענות לצרכים שזוהו בקרב מורים לעברית בישראל ובתפוצות: למורים בארץ נחוצות דרכים ושיטות עדכניות שיסייעו בידם לגייס את אמצעי התקשורת ואת הטכנולוגיה המתקדמת לטיפוח החינוך האורייני-לשוני. בתפוצות יש צורך בהכשרה של מורים מקצועיים ומיומנים, ואלה זקוקים להעמקת הידע שלהם עצמם ולהיכרות עם שיטות הוראה עדכניות. הכינוס המקוון התמקד בסוגיות בהוראת העברית כשפה נוספת לאוכלוסיות מגוונות בארץ וברחבי העולם ובאתגרים שהן מציבות למורים, למורי מורים, לחוקרים, לאנשי חינוך ולמעצבי מדיניות. בכינוס התקיימו הרצאות, סדנאות והיצגים קצרים, ובאמצעותם הוצג ידע רב ומגוון בתחום הוראת העברית כשפה נוספת. כדי לשמר את הידע, להרחיבו ולהפיצו הוחלט לפרסם אסופת מאמרים שתתבסס על היצגי הכינוס. המציגים התבקשו להגיש את ההיצגים בתבנית של מאמר מדעי. המאמרים שהוגשו הועברו לשיפוט של חברי הוועדה המדעית של הכינוס, ועתה הם מפורסמים באסופה זו.
מכון מופ"ת
מאת: עידן ירון, יורם הרפז
תיאור: פר זה מתבסס על עבודת שדה אינטנסיבית שנמשכה שלוש שנים – תופעה חריגה, אם לא ייחודית, בנוף של מחקרי בית הספר. למרות אופיו המחקרי הספר מתייחד בעובדה שאינו פרסום אקדמי שגרתי ואף אינו מתיימר להיות כזה. אני רואה בכך מעלה ראויה לציון. הספר מציג בצורה שובת לב סוגה חדשנית לדיון בסוגיות של חינוך בכלל ושל בית ספר בפרט. כותבי הספר הם מדען חברה ותאורטיקן של החינוך, הנוטלים לעצמם רשות להיות מספרי סיפורים ולתאר את בית הספר מתוך התרשמות אישית ישירה ומידית. גישתם של המחברים מאתגרת את המסורת של מחקרי השדה האנתרופולוגיים בכלל ושל המחקרים האתנוגרפיים בפרט. במסגרת מהלכם הנועז, המחברים מציגים מגוון עשיר של "תמונות" מחיי בית הספר, המייצגות את שותפיו השונים ומשקפות את חוויית בית הספר. הספר מזמין אותנו לשיח פעיל על מהותם של חיי בית הספר ומציע מרקם חיים עשיר ומסובך שאנו עצמנו נקראים להשתתף בהתרתו. מבחינה זו הספר מוסיף נדבך חשוב לדיון בתרבות בית הספר ובאורחות חייו, ואף משמש מצע פורה להעמקת הבנתנו את תרבות הנוער ואת נפתוליה של החברה שבה אנו חיים.
מכון מופ"תספרית פועלים
מאת: שוש ברוש
תיאור: בלקט זה שבעה מאמרים מתורגמים מאנגלית, שנכתבו בידי מיטב החוקרים בתחום האוריינות. עניינם של המאמרים - אוריינות במובן העדכני שלה: הם מדגישים מסרים ערכיים-חינוכיים שבמרכזם עומדים הלומד והחברה, מתמקדים בתהליכים הכרוכים בכתיבה ובקריאה ומציגים מודלים חדשים של למידה ושל הוראה. הלקט מיועד למורים, במיוחד לאלה המלמדים הבנה והבעה, וכן לסטודנטים ולהורים, באשר גם הם מורים.
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
מאת: פאסי סאלברג
תיאור: ההישגים הגבוהים שהתלמידים הפיניים שבים ומפגינים במבחנים בינלאומיים, היעדר פערים חינוכיים בין מרכז לפריפריה והפיכתה של ההוראה למקצוע יוקרתי ונחשק מאוד בפינלנד – כל אלה עשו את מערכת החינוך של המדינה הנורדית הקטנה מושא להערצתם ולקנאתם של אנשי חינוך ברחבי העולם כולו. לומדים מפינלנד מביא לקורא העברי עדות ממקור ראשון על הצלחתה של מערכת החינוך הפינית במהלך שלושה עשורים להיחלץ מבינוניות מדשדשת ולהיהפך למופת עולמי של חינוך איכותי ושוויוני. תוך התפלמסות ביקורתית עם הגישה העסקית-תחרותית ועם מגמת הסטנדרטיזציה המאפיינות את הרפורמות החינוכיות של ימינו, מציג לפנינו פרופ' פאסי סאלברג בכתיבתו השיטתית והכריזמטית את מאפייניה המרכזיים של "הדרך הפינית": תקצוב ציבורי במלואו, הימנעות מהרחבת שעות הלימוד ומהעמסת שיעורי בית, התנגדות לבחינות חיצוניות ולהערכות מספריות, שכלול ההוראה הפרטנית מתוך קשב לצרכיו ולקשייו הייחודים של כל תלמיד, העצמת האוטונומיה של המורים, בניית אקלים חינוכי של אמון ואחווה, פיתוח השכלה כללית וטיפוח מיטבי ושוויוני של אישיות התלמידים.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: רזי גורן
תיאור: המונח "דיאלוג" המופיע בשם הספר – דרך שער החוק – החינוך כדיאלוג - לקוח מעולמם הרוחני של מרטין בובר ושל שמואל הוגו ברגמן ועניינו בהבנת הממשות של הקיום האנושי כממשות של זיקות. מעצם טיבו, שום קיום אנושי ממשי אינו קיום “נפרד“, קיום “לחוד“. קיום “לחוד“ כזה ייתכן רק בדיון תיאורטי מכליל, שהינו, לפיכך, דיון בדיוני. במונחי בובר, המעשה החינוכי הוא זה המגשים באופן המלא ביותר את הזיקה הדיאלוגית, שכן, בניגוד למעשים אנושיים אחרים, הנובעים ממטרות ומאינטרסים שונים ומשונים, מעשה החניכה הוא מעשה המרוכז כל־כולו בדיאלוג עצמו. הגיון שפה דיאלוגית זו שונה בתכלית מן ההיגיון התיאורטי המכליל ומהגיון “הראוי“ של המוסר: בבסיס שני אלה מונח ‘חוק כללי‘, ואילו בבסיס השפה הדיאלוגית מונח ‘חוק אישי‘, המבטא את האינטימי. כדי לשמור את הגיון ‘החוק האישי‘ נלמדו השיעורים הדיאלוגיים באמצעות יצירות ספרות וקולנוע, ולא באמצעות טקסטים עיוניים המושתתים על הגיון ‘החוק הכללי‘. עלילת הספר נפתחת אפוא בהצגת הגיון ‘החוק האישי‘ הדיאלוגי בדיון ב“לפני שער החוק“ וב“המשפט“ מאת קפקא, וב“מות איבאן איליץ‘“ וב“אנה קארנינה“ מאת טולסטוי. הפרק השני מראה, באמצעות דיון בסיפורו של צ‘כוב, “כינורו של רוטשילד“ ובסרטו של קישלובסקי, “הדיבר השמיני“, כיצד ממירה האתיקה הדיאלוגית את ‘החוק הכללי‘ השיפוטי של המוסר בַּהיגיון המקבל של ‘החוק האישי‘, תוך שמירה על בסיס תורת המוסר – הרצון הטוב הבלתי מותנה. הפרק השלישי מחדד את השאלה המוסרית העולה מן ההתמודדות הדיאלוגית, המתבוננת התבוננות אנושית בקלגסים נאציים, תוך עיון ביצירתו של דויד גרוסמן, “עיין ערך אהבה“. בו בזמן ממחיש הדיון כיצד מסייע ‘החוק האישי‘ של היצירה באותו מאבק דיאלוגי. הפרק הרביעי והאחרון עוסק במעשה החינוכי ומראה, באמצעות דיון ב“הנסיך הקטן“ לסנט־אכזופרי וב“זן באמנות הקשת“ לאויגן הריגל, כיצד מתממש בפועל אותו מעשה חינוכי. החלק השני של הפרק ממחיש, דרך דיון בסרט “גרסת בראונינג“ מאת הבמאי מייק פייגיס, את המאבק שעל המחנך לקיים עם עצמו, כדי שיוכל לממש אותו מעשה חינוכי. באפילוג מובא מכתב תגובה של תלמידה לשיעור דיאלוגי כזה, הממחיש כי אם “מכל מלמדי השכלתי“ הרי מתלמידי על אחת כמה וכמה...
הקיבוץ המאוחד
מאת: אורית אבידב-אונגר, יפעת אשרת-פינק
תיאור: הספר ממעוף הציפור: סיפורי התפתחות מקצועית של מורים מפגיש את הקוראים עם תשעה סיפורי התפתחות מקצועית של מורות במהלך לימודיהן לקראת תואר שני בחינוך. מה הניע אותן לצאת לתהליך של התפתחות מקצועית? מה הביאן לידי ההחלטה לבחור במסלול התפתחות כזה או אחר? מה משפיע בסופו של דבר על תהליך ההתפתחות של מורים? מיהן הדמויות השותפות לתהליך זה? או בקצרה: איך כל זה קורה? בשנים האחרונות מתחוללות רפורמות רבות בארץ ובעולם בנושא התפתחותם המקצועית של המורים בעקבות ההבנה שלמידה לאורך החיים המקצועיים של המורה היא תנאי הכרחי להתמחותו ולהצלחתו. חלקו הראשון של הספר עוסק בהגדרות כלליות של המושגים "התפתחות מקצועית״ ו״פיתוח מקצועי״ וסוקר את הספרות העדכנית בתחום. חלקו השני מתמקד בסיפוריהן של המורות ומארגן אותם בשלושה מעגלים בהתאם למקור ההניעה להתפתחות: מעגל האני, הקשור באני המספר; מעגל האחר, הקשור בסוכן שינוי משמעותי; ומעגל המערכת, הקשור במערכת הארגונית הסובבת את המורה. ייחודו של הספר בשזירה ובשילוב של המניעים הללו למודל שמציג תמונה כוללת ומורכבת שלהם. תמונה זו יש בידה לסייע למורים עצמם, לאנשי חינוך ולקובעי המדיניות בתחום.
מכון מופ"ת
מאת: שלמה בק
תיאור: הספר מציע דיון באתגר שמהפכת המידע מציבה בפני מערכת החינוך. בית הספר עוסק בידע ובלמידה, אך לעתים רחוקות מתקיים בין כתליו דיון המתייחס למהות הידע, לצורת ארגונו ולקשר שבין אלה לבין תהליך הלמידה. מהפכת המידע של ימינו מחייבת התמודדות מחודשת עם סוגיות אלה, ומעלה את השאלה אם ניתן כיום להציע רציונל בר-הצדקה לתכנית הלימודית הבית-ספרית, לצורת ארגון הידע בה ולתהליכי ההוראה למידה שהיא טומנת בחובה. במוקד הספר חמישה מאמרים העוסקים במושגים מידע, ידע ודעת ובהשלכותיהם על כישורי חשיבה, על החינוך למשמעות, על הפליאה ועל הדמיון. שניים מהמאמרים עוסקים במחשבתם של הפילוסופים דלז וגואטרי ומישל סר ובוחנים את השלכות הגותם. על כל אחד מהמאמרים מגיבים שני אנשי חינוך נוספים. כל מאמר והתגובות לו מהווים רצף מחשבתי המאפשר לקיים דיון סביב הסוגיות הנדונות במאמר. רצף דומה נשמר גם בין המאמרים השונים שבספר, שדנים במטפורות שונות של ארגון הידע ומסודרים מהמקומי (ישראלי) לגלובלי ומההקשר הלימודי להקשר החינוכי הכללי. הקוראים מוזמנים להמשיך את הדיאלוג הגלוי והסמוי שבין מאמרי הספר (ולעתים אפילו בתוכם).
מכון מופ"ת
מאת: יורם הרפז
תיאור: הבנה היא מטרת ההוראה והלמידה, ובכל זאת רוב התלמידים רוב הזמן אינם מבינים; הם זוכרים (במקרה הטוב), אך לא מבינים. מדוע? משום שהבנה היא מצב שכלי ורגשי מורכב, הישג שלא קל להגיע אליו. האסופה להבין הבנה; ללמד להבין מסבירה מהי הבנה וכיצד אפשר לטפח אותה בבתי הספר ובמסגרות אחרות.חינוך להבנה מאתגר כיון את ההוגים ואת חוקרי החינוך המובילים. מיטב המומחים בעולם ובארץ מציעים מושגים שונים להבנה ודרכים שונות לטפח אותה במערכת החינוך ובמערכות אחרות. האסופה מציגה את הגותם ואת מחקריהם בתחום. הספר מחולק לשלושה שערים: השער הראשון – להבין הבנה – שואל מה מייחד את מצב התודעה המכונה הבנה. השער השני – ללמד להבין – שואל מה ראוי להבין, מדוע קשה להבין, כיצד הבנה מתפתחת, ומהם התנאים הדרושים לצמיחתה. השער השלישי – ללמד להבין בתחומי הדעת – שואל מה מייחד את ההבנה בתחומי הדעת השונים, וכיצד אפשר לקדם אותה.
מכון מופ"ת
מאת: אשר שקדי
תיאור: מחקרים רבים המתפרסמים ברחבי העולם מצביעים על תמונה היכולה להעיד בצדק על חוסר הצלחה בתהליכי הכשרת המורים. מרבית משתתפי התכניות מצהירים על אכזבתם מתכניות ההכשרה, על היותן תאורטיות מדי, ועל כך שלא שם רכשו את יכולתם להיות מורים. תחושת חוסר ההצלחה נעשית מובהקת יותר, כאשר מתברר כי כמחצית מהבוגרים פורשים מההוראה תוך שלוש עד חמש שנים מסיום תהליך ההכשרה, וחלק נכבד מהם אף אינו מגיע להוראה כלל. התמונה קשה יותר ככל שמדובר בבוגרים שכישוריהם האקדמיים הם מעל הממוצע, המוגדרים לעתים קרובות כמצטיינים. מדינת ישראל משקיעה כמיליארד שקלים בשנה מתקציב המדינה למימון מערכת הכשרת מורים, והרבה רצון טוב, ועם זאת התמונה בישראל אינה שונה. ספר זה מספר את סיפורם של משתתפי ובוגרי תכנית מצטיינים באוניברסיטה העברית, שהכשירו את עצמם להוראת מקצועות היהדות. מדובר במשתתפים שעל פי כישוריהם יכלו להתקבל ליוקרתיות שבמחלקות האוניברסיטה, אך בחרו בהוראה. הספר מלווה את הבוגרים, משתתפי המחזור הראשון של התכנית, מהשנה הראשונה לכניסתם לתכנית ועד לסיום השנה החמישית להיותם מורים מן המניין בבתי הספר ברחבי ישראל, ומספר את סיפור ההכשרה וההוראה כפי שהוא משתקף מעיניהם. המחקר מעלה תמונה אופטימית למדי ומצביע על כך כי "אפשר גם אחרת", וכי האכזבה מתהליכי ההכשרה אינה גזרת גורל.
התמונה המתקבלת בספר היא פרי מחקר אורך איכותני המבוסס על תצפיות ועל ראיונות עם המשתתפים. הספר מתווסף לשני הספרים הקודמים של המחבר: מילים המנסות לגעת והמשמעות מאחורי המילים, ומהווה השלמה להם שכן הוא חושף בפני הקוראים והחוקרים תוצר כתיבה של מחקר איכותני. הספר מיועד למכשירי מורים ולמורי בית הספר, להורים, לקובעי מדיניות החינוך ולכל מי שעולם המורים וההוראה מעניין אותו. כמו כן הוא מיועד לחוקרים איכותניים המעוניינים לחדד את הבנתם ואת מיומנותם בתהליכי המחקר האיכותני.
מכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות