נמצאו 267 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: חנה שחר
תיאור: איזה ידע עלינו להעביר לצעירי הדור שלנו בעידן שבו כל הידע העובדתי הקיים נגיש עבורם בכל רגע נתון? איך נשמור על אנושיותנו, על שכלנו ועל מוחנו לנוכח גלי הצונמי של התקשורת הטכנולוגית המצויה בכף ידנו? איך ניתן לאזן בין המציאות המדומה ובין הכרת עצמנו? איך נוכל ליצור מערכת חינוכית מעודכנת ונחוצה בימינו? אלו הן חלק מן השאלות שבהן עוסק הספר ושעליהן הוא מנסה לענות. פרקי הספר נשענים הן על מחקר עדכני בתחומים כגון חקר המוח והפילוסופיה של העידן הדיגיטלי, והן על תובנות אנושיות נדירות שנאספו ופותחו במהלך המאה ה־20 על ידי פילוסופים וחוקרים מן השורה הראשונה. כותרת הספר משייכת אותו לתחום החינוך אך תכניו רלוונטיים עבור כל אדם ששאלות אלו מעסיקות אותו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דוד טאוב
תיאור: המציאות של ימינו, בה אנשי חינוך צריכים להתגונן מפני איום חוקי ומשפטי של הורים, תלמידים, מעסיקים ואחרים, מחייבת אותם להכיר באופן מעמיק את חובותיהם וזכויותיהם. בספר שלפניכם מציג המחבר את מערכת החינוך הישראלית תוך תיאור מקורות החוק, השפיטה, בתי המשפט ובתי הדין העוסקים בסוגיות חינוכיות. הקוראים יתוודעו להיבטים המשפטיים של מוסדות החינוך השונים הקיימים במדינה, וכן לבעלי התפקידים השונים מיחידות הקו והמטה, על סמכויותיהם ואחריותם במערכת החינוך. הספר דן בשאלת מינויי מורים, פיטוריהם ואחריותם בתחום הנזיקין. פרקים ייחודיים עוסקים במעמד החוקי של הורי התלמידים, זכויותיהם, חובותיהם, וכן זכויות ילדיהם — התלמידים במערכת החינוך. נוסף על כך, הוא כולל התייחסות מיוחדת לנושא תכניות הלימודים ולאחריותם של כותבי התכניות והמורים לגבי דרך הוראתן. הספר "מערכת החינוך בראיית החוק והשפיטה" מיועד לכל מי שחפץ בידע ובתובנות הנוגעים להיבטים המשפטיים של מערכת החינוך: פוליטיקאים, אנשי ציבור, אנשי חינוך ברמות הבכירות והנמוכות, מפקחים, מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, מנהלי מוסדות חינוך, ועדי הורים, הורי תלמידים, סטודנטים ועוד.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סיגל אופנהיים-שחר
תיאור: "אל תבקשי ממני לדבר במעגל אני לא יודעת לדבר. אין לי מה להגיד", אביבית מתריסה באוזני המנחה שלה. אביבית אינה היחידה, באמצעות תיאור מקרה המבוסס על חוויות של נערות מאוכלוסיות מתויגות שהשתתפו בסדנאות לחיזוק שאיפה תעסוקתית, המחברת בוחנת מקרוב את התופעה הרחבה של "התנגדויות" העולות ומובעות בקרה המשתתפות למודות האכזבות. שלא כמקובל בהתבנוננות בדיעבד מסוג זה, היא מתמקדת דווקא במכניזם של ההחמצה (בלי להתפתות ל"סיפורי הצלחות"), בעיקר מנקודת מבטן של מפתחות תוכניות ההתערבות והמנחות בסדנאות. בדרכן השופעת כוונות טובות לחזק מסוגלות, הן מוצאות את עצמן לא פעם מעוררות עוד חוויות שליליות של תיוג, ניכור והדרה בקרב המשתתפות. ניתוח התהליך שופך אור על ההקשר החברתי הרחב בניסיונו להתחקות אחר מקורות הכישלון, ומתוך כך לעמוד על החלופות שיש כדי לעודד את מעורבותן הפעילה של המשתתפות, כמו להתאמן ביצירת רשת רחבה של קשרים. ספר זה בא להציע פרספקטיבה חדשנית המזמינה את המפתחות והמנחות לבדוק מה חסר בתוכניות ובתהליכי ההתערבות ולהבין את הקושי של אוכלוסיות המוגדרות כמוחלשות להיתמך מבלי להיחלש. בה בעת הוא מעלה דרכים שבהן ניתן לקדם דיאלוג שתפני. זהו דיון חשוב ורלוונטי לכל העוסקים בעבודה עם נוער מאוכלוסיות מתויגות או בתוכניות התערבות שיטתיות; לכל המעוניינים לעסוק בהנחיה, לזהות מבעי התנגדות ולפתוח צוהר לנתיב של מעורבות; וכמובן לכל המבקשים להרחיב ידע תאורטי בתחום הרווחה והחינוך בתנאים המקדמים למידה מבוססת חוויות מפתח חיוביות.
מכון מופ"ת
מאת: מיכל צלרמאיר, אלכס קוזולין
תיאור: בעולם שאנו חיים בו, הגבולות בין הריאלי לווירטואלי נמסים אט-אט. זהו עולם גלובלי שבו הפחד מאובדן הזהות ומאיבוד הדרך גורם לעליית הצורך בהשתייכות, ומשום כך להתחזקות זהויות לאומיות ומקומיות. החינוך מתקשה לעמוד בקצב ההתפתחויות האלה ולתת להן מענה. תופעות אלה דורשות חשיבה פסיכולוגית אחרת. בהקשר זה מוצגות בספר זה תפיסותיהם של לב ויגוצקי, של עמיתיו ושל ממשיכיהם – נציגי התאוריה החברתית-תרבותית בחינוך – שקולותיהם בקעו כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת ברוסיה ומאמצע המאה הקודמת במערב. הספר מציג את תרומתה של התאוריה החברתית-תרבותית ואת השתמעויותיה לקשרים שבין תרבות, התפתחות, שפה, חשיבה וחינוך. הוא מתמקד בהשלכותיה של התאוריה על התאמת ההוראה-למידה-הערכה והחינוך למאה ה-21 ומציג את ויגוצקי ואת ממשיכיו בפיתוח התאוריה החברתית-תרבותית כמשתתפים פעילים בבנייה של תאוריית-על עבור החינוך במאה ה-21.
מכון מופ"ת
מאת: דורית פטקין, אביקם גזית
תיאור: הוראת המתמטיקה והשפעתה על הישגי התלמידים הן נושאים "חמים" שעוסקים בהם רבות הן בהכשרת מורים הן במסגרות שונות של השתלמויות מורים במסלול להתפתחות מקצועית. אסופת המאמרים בספר זה מציעה מגוון מחקרים עדכניים של מיטב חוקרי החינוך המתמטי ומומחים להוראת התחום, שבוחנים היבטים שונים של סוגיה חשובה זו. הספר מצייר את תמונת עולמם של מורי המתמטיקה בבית הספר היסודי, תוך התמקדות ביצירתיות בפתרון בעיות בתחומים שונים במתמטיקה: פתרון בעיות באריתמטיקה, מעבר מאריתמטיקה לאלגברה, הנדסת המישור והנדסת המרחב, הסתברות וסטטיסטיקה, ולבסוף חשיבה מתמטית לא שגרתית ויצירתיות בפתרון בעיות אתגר במתמטיקה.
מכון מופ"ת
מאת: יורם הרפז
תיאור: רוח של יזמות נושבת בחוזקה במרחבי החינוך בארץ ובעולם. התובנה שמסגרות החינוך אינן מתאימות לערכיה ולאתגריה של המאה ה־21 הפכה לנחלת הכלל. אנשי חינוך מכל הסוגים מתכנסים במקומות שונים כדי "להמציא את החינוך מחדש". האוויר מלא בציפייה ל"חינוך אחר". החינוך שופע חזונות ומיזמים. הספר כיצד לתכנן סביבה חינוכית בשישה צעדים: המדריך מציע ליזמי החינוך פיגום לתכנון סביבה חינוכית חדשה או מתחדשת. אפשר להשתמש בו בדרכים שונות, לא בהכרח צעד אחר צעד, ולפרק אותו לאחר שהרעיון העיקרי הופנם. הרעיון העיקרי של המדריך הוא שתכנון סביבה חינוכית מתחיל בהגדרה של מטרת החינוך ועיגונה בסיפור משכנע וממשיך ליישום המטרה באמצעי החינוך. המדריך מיועד ליזמי חינוך, לאנשי חינוך, לסטודנטים להוראה, להורים ולכל מי שמתעניין בחינוך ורוצה לדעת כיצד חושבים ועושים חינוך.
ספרית פועלים
מאת: טאהא מסאלחה, רחל שגיא
תיאור: בספר פיזיקה בגובה העיניים מוצגים ניסויים נבחרים העוסקים בתפיסת מושגי יסוד פיזיקליים שונים. הניסויים פשוטים, ואפשר לבצע אותם גם ללא מכשור מתקדם. הם קשורים לחיי היום-יום, מה שמגביר את מידת העניין של התלמידים בהם ומזמן אפשרות לפיתוח חשיבה הגיונית-מדעית. הספר מיועד לקהל מגוון של קוראים. מורי המורים לפיזיקה ולמדעים במכללות להכשרת מורים ימצאו בו פעילויות רבות ברמות המשגה שונות, שיאפשרו להם ללמד בדרך קצת אחרת. סטודנטים המתכשרים להוראת הפיזיקה והמדעים ואנשי חינוך שעוסקים בהוראת המדעים יוכלו להעשיר את הידע שלהם הן במגוון ניסויים הקשורים לחיי היום-יום והן בדרכי הוראה שמאתגרות את הלומדים, מפתחות את הסקרנות שלהם ומעשירות אותם. תלמידים שמתעניינים במדע ובפיזיקה יוכלו לקבל נקודות מבט חדשות ולהתנסות בניסויים קלים לביצוע. כל אחד ואחת מהקוראים מוזמן ומוזמנת להתאים את החומרים למטרותיהם, לרצונותיהם ולהקשר הלימודי שבו הם פועלים.
מכון מופ"ת
מאת: טל לאור
תיאור: הרדיו החינוכי - תחנת רדיו לא מסחרית המופעלת על ידי סטודנטים במכללה, באוניברסיטה או במוסד חינוכי אחר – החל לשדר בישראל לפני כחצי יובל, ומאז הוא משמש כלי מרכזי בחינוכם, בעיצובם ובהכשרתם של אנשי התקשורת בהווה ובעתיד. תחנות הרדיו החינוכי המשדרות ממוסדות אקדמיים מאפשרות לסטודנטים ללמוד כיצד להפעיל תחנת רדיו בדרכם לכניסתם לעולם התקשורת והרדיו, ולאור השפעתה העצומה של התקשורת בימינו הן גם מכשירות אותם לצרוך את התקשורת בביקורתיות ובתבונה וליצור תכנים מקוריים, ולא פעם גם אלטרנטיביים ו"אחרים", ביחס לתכנים הנפוצים באמצעי התקשורת המרכזיים. חשיבותו של ספר זה נובעת בראש ובראשונה מסקירת המידע המחקרי הרלוונטי על תחנות הרדיו החינוכי בישראל בחיבור אקדמי קוהרנטי אחד. הספר מציג את שלבי התפתחות פרויקט הרדיו החינוכי בישראל לאורך ציר הזמן ההיסטורי על ידי חשיפת מקורות ארכיוניים המתפרסמים בו לראשונה, והוא סוקר את תוכניות הלימודים של החוגים לתקשורת באקדמיה הישראלית, את התכנים המשודרים בתחנות הרדיו החינוכי בישראל, ואת מידת הסתגלותו של הרדיו החינוכי לעידן הניו מדיה. אף שיש לשער שחוקרי תקשורת, חוקרי מדעי החברה, אנשי תקשורת ואנשי חינוך והוראה ימצאו עניין רב בספר ובממצאיו, הוא גם חורג לא מעט מגבולותיו של הרדיו החינוכי ומתאר בהרחבה תהליכי עומק משמעותיים שעברו על החברה הישראלית בכלל ועל התקשורת הישראלית בפרט בעשרות השנים האחרונות. מן הבחינה הזאת הוא בהחלט עשוי לעניין את כל מי שמצבה של החברה הישראלית, ובעיקר מידת השפעת התקשורת עליה, יקרים לליבו.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: עמוס כהן, אורית כהן שניר
תיאור: ספר זה סולל דרך דיאלוגית לבחינת הטבע הסובב אותנו ומציע מעדן אינטלקטואלי לאוהבי הדעת, למתעניינים במדע, בפילוסופיה ובהיסטוריה של המדעים. אנו מתבוננים בטבע שסביבנו בפליאה ומנסים להבין מדוע הקשת בענן צבעונית, ומדוע היא עגולה; מדוע קרומי הסבון צבעוניים, וכיצד ניתן להיעזר בקרום הסבון לפתרון בעיות מתמטיות מהחיים - ללא נוסחאות כבדות ו"ללא דמעות". תיאור תופעות הטבע והניסיון להסביר את עולמנו הם מהותו של החקר בפיזיקה, שעיקרו החיפוש אחר הסבר פשוט ככל האפשר לתיאור הטבע. אנו מבקשים לבנות את לימודי הטבע על פיתוח ההבנה תוך דיאלוגים על חקר וגילוי בפיזיקה ובמתמטיקה, ותוך בנייה ופיתוח של פרויקטים מדעיים יצירתיים. הלומד והמנחה יוצאים יחדיו למסע משותף בשביליו הגלויים והסמויים של הטבע. מסע זה קשור גם באופני הלמידה והחקירה של הלומד וגם בפיתוח כלי חשיבה ועקרונות דידקטיים מרתקים. אבני הבניין המרכזיות של דרך הלימוד המוצעת בספר זה הן הניסוי או התצפית, הניתוח ובניית מודל להסבר התופעה הנחקרת. בארגז הכלים שהספר פותח בפנינו ניתן למצוא דיון מרתק על הדומה והשונה שבין מדעי הטבע הניסויים, הָאֶמְפִּירִיִּים - לבין המתמטיקה והלוגיקה, המדעים הָאַפְּרִיוֹרִיִּים. כלי חקירה נוספים מוצגים בדיון על האנלוגיה והסימולציה - מה בין משל ונמשל לבין התבוננות וחקר עולמנו. דיונים פיזיקליים ומתמטיים מעמיקים יותר מוגשים בנספחים, כך שקריאת הספר קולחת, מעוררת חשיבה ופותחת זווית ראייה רחבה, בין-תחומית ויצירתית.
מכון מופ"ת
מאת: אסתר ורדי-ראט, זהבה כהן, הדסה אילנברג, תרצה לוין, תמר אילון
תיאור: אלה הבאים בשערי עולם השיח של ילדים יתגלה לפניהם עושר בלתי נדלה של אוצרות לשוניים, כישורים אורייניים ויכולות חברתיות לניהול משא ומתן. היכן עוד ניתן להיתקל באמירות כגון: "אתה דייג זקן, לקחן דגים, לקחן דגים", או: "למה דווקא אני הנוכל? אני אף פעם לא נכלתי!" ספר זה עוסק בתיעוד, באפיון ובניתוח השיח המתנהל בין ילדים במהלך משחק-כאילו בעקבות סיפור כדי לעמוד על הקשר שבינו לבין התפתחות כישורים אורייניים אצל ילדים. מטרת החקר הייתה להציע דרך נוספת לטיפוח האוריינות בגיל הרך, כזו המתחשבת בצרכים ההתפתחותיים של ילדים והמציבה את המשחק ואת השיח שלהם במרכז. בספר מתוארים תהליכי למידה בלתי פורמלית במסגרת שיח של ילדים בגן ובכיתות א'-ב', הפועלים בשיתוף, ללא התערבות מבוגר. הספר מדגיש את סוגיית ההקשבה הפעילה לשיח ילדים בעת משחקם מתוך רצון ללמוד מהם על עולמם וכן ללמוד מילדים על ילדים. כתיבת הספר היא פרי עבודת צוות, בהובלת המחברות, שהתקיימה במסלול לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע. בספר באים לביטוי שני תחומי חקר, הכרוכים זה בזה מתוך שהם מקיימים ביניהם דיאלוג מתמשך והזנה הדדית: התחום של חקר השיח , הבוחן את שפתם הטבעית של הילדים במהלך משחק-כאילו בעקבות סיפור. ההקשבה לשיח הילדים חשפה עולם מרתק של משמעויות ופתחה צוהר לבחינת תהליכי למידה מאתגרים, רלוונטיים ומהנים של ילדים. התחום של הקהילה הלומדת, מחקר שיתופי, המתקיים במסגרת קהילה לומדת במוסד להכשרת מורים, המציע דרך אחרת ללמוד מילדים על ילדים ובוחן נתיב חלופי בהכשרת מורים.
מכון מופ"ת
מאת: ניסים אבישר
תיאור: מהי זהות מזרחית? האם השיח המזרחי העכשווי מועיל לחברה הישראלית, או שמא הוא מיותר ומזיק? כיצד תלמידים ומורים מזרחים חווים תהליכים חינוכיים? מה נוכל ללמוד מחוויותיהם? האם יש ערך לניסוח עקרונות ל”חינוך מזרחי”? אלה מקצת השאלות שכותב הספר מבקש להתמודד איתן. הספר עוסק במרחב ציבורי טעון ושנוי במחלוקת, המצוי באזורי החפיפה שבין התחום החינוכי והתחום החברתי. הוא מבקש לקדם שינוי במצב הנוכחי, שמתקיימים בו פערים ניכרים בין קבוצות עדתיות בישראל: בחינוך, בהשכלה הגבוהה, בשכר ובבריאות. הספר מציע תפיסה חינוכית עדכנית שהולמת את רוח הזמן ומתאפיינת בזיקות מגוונות לנקודות המבט המזרחיות בישראל. תפיסה חינוכית זו מבקשת לצמצם פערים חינוכיים, לקדם את מערכת החינוך הישראלית ולתרום לכלל תלמידיה. בכך היא גם יכולה לתרום ליצירת חברה שוויונית וצודקת ולהיות חלק מתיקון חברתי רחב יותר.
מכון מופ"ת
מאת: דפנה ילון
תיאור: הספר מציג את התפתחות הכתיבה התקינה מהשרבוט הינקותי ועד לכתב הבוגר ואת ההפרעות הרבות האפשריות במהלכה. ייחודיותו של הספר בהתייחסות המקיפה והמעמיקה להיבט הידני של הכתיבה ולערכים של שימור היכולות הכרוכות בה בעידן ההקלדה במחשב. הספר בוחן את הדרכים המצויות והרצויות להוראת הכתיבה ולהערכת כתב יד. הוא חושף את אנשי ההוראה והחינוך ואת כל המתעניינים בכתיבה לסוגי האבחון של תלמידים עם קשיי כתיבה ועם דיסגרפיה ולשיטות הטיפול בהם. הגורמים הכרוכים בהפקת הכתיבה בכלל וכתב היד בפרט ואופן התיאום ביניהם מתוארים מתוך גופי ידע של מומחים מתחומי החינוך, הריפוי בעיסוק, הפסיכולוגיה, הבלשנות, התנועה, הגרפולוגיה, הרפואה והאורתופטיקה.
מכון מופ"ת
מאת: כמאל מועד
תיאור: ח'ליל אל־סכאכיני, ירושלמי יווני־אורתודוקסי, היה אחת הדמויות המשפיעות והססגוניות בחברה הפלסטינית משלהי השלטון העות'מאני ובתקופת המנדט. מורה ומחנך, הוגה דעות, פעיל פוליטי וחברתי, בלשן בשפה הערבית ומחברם של ספרי לימוד, שירה ואסופות מכתבים, מפקח על הוראת הערבית ומנהלה הראשון של המכללה הערבית הראשונה להכשרת מורים בירושלים, מקימם ומנהלם של בתי ספר פרטיים רב־תרבותיים, דמוקרטיים והומניסטיים שלמדו בהם יחדיו מוסלמים, נוצרים ויהודים. ביוגרפיה זו מתמקדת בהגותו של סכאכיני, בהשקפת עולמו ובפועלו בתחום החינוך, והיא מתבססת על היומנים שכתב במשך חמישים שנה. יומנים אלה, מסמך רב־חשיבות לכל מי שמבקש לחקור את החברה הפלסטינית משלהי השלטון העות'מאני, מספרים את סיפורו האישי של סכאכיני ומעידים על עשייתו החינוכית,הפוליטית והלאומית. סכאכיני היה ממבשרי הלאומיות הערבית־פלסטינית - עוד בשנת 1913 פרסם ספר שבכותרתו המונח 'פלסטין' - ופורץ דרך בהשקפותיו החינוכיות ובהוצאתן מן הכוח אל הפועל. בבית הספר הראשון שהקים בירושלים בשנת 1909 יישם את עקרונות החינוך הפתוח, החופשי והדמוקרטי: ללא מבחנים, ללא ציונים וללא עונשים, ומתוך גישה שמעמידה את התלמיד-האדם במרכז. הגותו החינוכית של סכאכיני אינה נטולה פגמים וסתירות פנימיות, למשל ביחסו למערב, ליהודים ולציונים; עם זאת בעשייתו הוא היה חלוץ וחדשן, דמות בעלת חשיבות היסטורית, תרבותית וחינוכית בתולדותיה של הארץ בכלל ובתולדות הפלסטינים בפרט.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אליעזר יריב, דבורה גורב
תיאור: סטודנטים להוראה וגם מורים חדשים מבקשים הדרכה כיצד לפתוח שיעור, איך לקיים שיח כיתתי שיש בו מעורבות אבל לא צעקנות, מתי לסיים את שלב ההקניה ולעבור לשלב התרגול, ומתי להרים את הקול כדי  אותת לילדים שהפטפוט בכיתה הפך בלתי נסבל. הספר 'ניהול כיתה', ראשון מסוגו בישראל, מנתח תהליכים ומצבים בכיתה ומציע שפע של תאוריות, ממצאים וכלים יעילים לניווט השיעור. הספר דן באתגרים שכל מורה פוגש בכיתה:
•יחסי מורים עם תלמידים והורים
•הכיתה כיחידה חברתית
•תכנון שיעור וקבלת החלטות
•הקניית כללים ואכיפתם
•תחילת שנת הלימודים והיום הראשון
•טיפול בהפרעות
•הובלת טיולים וסיורים
•ניהול כיתה מתוקשבת
•שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים

הספר מיועד לסטודנטים לחינוך ולהוראה, למורים, למדריכים פדגוגיים ולמרצים באוניברסיטאות ובמכללות להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: דבורה גורב, תמי ויסמן
תיאור: סטודנטים להוראה וגם מורים חדשים מבקשים הדרכה כיצד לפתוח שיעור, איך לקיים שיח כיתתי שיש בו מעורבות אבל לא צעקנות, מתי לסיים את שלב ההקניה ולעבור לשלב התרגול, ומתי להרים את הקול כדי אותת לילדים שהפטפוט בכיתה הפך בלתי נסבל. הספר 'ניהול כיתה', ראשון מסוגו בישראל, מנתח תהליכים ומצבים בכיתה ומציע שפע של תאוריות, ממצאים וכלים יעילים לניווט השיעור. הספר דן באתגרים שכל מורה פוגש בכיתה:
•יחסי מורים עם תלמידים והורים
•הכיתה כיחידה חברתית
•תכנון שיעור וקבלת החלטות
•הקניית כללים ואכיפתם
•תחילת שנת הלימודים והיום הראשון
•טיפול בהפרעות
•הובלת טיולים וסיורים
•ניהול כיתה מתוקשבת
•שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים הספר מיועד לסטודנטים לחינוך ולהוראה, למורים, למדריכים פדגוגיים ולמרצים באוניברסיטאות ובמכללות להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: ירון שור
תיאור: הספר אומנות ההוראה הקשובה מציג תפיסה פדגוגית חדשנית, יצירתית ואופטימית המבוססת על ההכרה ביכולתו של כל אדם לרכוש ידע והבנה ולחוות חוויה לימודית חיובית ומעשירה. מתוך הנחה שכל לומד או לומדת חווים תהליך למידה ייחודי, יש צורך בהוראה מותאמת אישית. לכאורה מדובר במשימה בלתי אפשרית, ודאי בכיתות עמוסות התלמידים במסגרות החינוכיות המוכרות. אולם כפי שמראה הספר במגוון דוגמאות משלל תחומי ידע, היא בהחלט ניתנת להגשמה ומניבה תוצאות מפתיעות ומרגשות עבור המורה והלומדים גם יחד. באמצעות שילוב הדוק בין התאוריה למעשה, הספר מוליך את הקוראים יד ביד בנתיב ההוראה הקשובה. הוא מתווה את דרך ההוראה המבוססת על הקשבה, על דיאלוג, על תשומת לב למקומם של כל לומד ולומדת ועל תיווך ממוקד ואישי בשילוב הוראה כיתתית. הוא מראה כיצד אפשר לחולל שינוי בהבנת הנלמד תוך התייחסות למכלול הגורמים המשפיעים על ההבנה: ההיבטים הקוגניטיביים, מרכיבי הידע והתהליכים הרגשיים המעורבים בלמידה. ההסברים התאורטיים מלווים בהדגמת תהליכים של שינוי מושגי בתחומי דעת שונים ובמתן כלים מעשיים, כגון שימוש בייצוגים חזותיים ובכללם ציורי לומדים. בעידן שבו מושם דגש על הטכנולוגיה ועל מקומם המרכזי של הלומדים בתהליך הלמידה, עולים סימני שאלה לגבי מקומם של המורים. הספר מבקש להכיר בחשיבות המורים בתהליך ההוראה והלמידה; הם המתווכים העיקריים בשיעור, הם האחראים ליצירת תקשורת רב-ערוצית בכיתה, באופן שמאפשר ללומדים לבטא את עולמם ואת יכולותיהם בתהליך הלמידה. השימוש בהוראה קשובה מאפשר למורים לצעוד יחד עם הלומדים בדרך אל שינוי בתפיסותיהם ביחס לנלמד. הליווי הקשוב מאפשר ללומדים להגיע אל מקומות חדשים בהבנה ולהתמודד בהצלחה עם הקשיים והמכשולים בדרך. המורים והלומדים חווים יחד תהליכי שינוירבי משמעות.
מכון מופ"ת
מאת: בועז כהן
תיאור: בועז כהן שימש כיועץ חינוכי בבית הספר התיכון ברנקו וייס אתגרי בבית שמש, וספרו תלמידים מחפשים משמעות פורש את עשייתו החינוכית־טיפולית, הנשענת על שיטת הטיפול הנרטיבי. שיטה זו, המבוססת על המטפורה של סיפור, סוברת כי האדם נותן משמעות לחייו באמצעות סיפורים שהוא מספר על עצמו ועל אחרים. סיפורים אלו אינם רק מתארים את מציאות חייו אלא גם מכתיבים ומעצבים אותה. הטיפול הנרטיבי מחפש דרך לבנות סיפור חלופי, תוך הדגשה של סיפורי התמודדות, בחירה ושליטה עצמית, במקום סיפורי כישלון ופתולוגיה. מטרת הספר היא להציג את תרומתה האפשרית של הגישה הנרטיבית לעבודתו של איש החינוך במרחב בית הספר. תכליתו היא לשמש כגשר בין רעיונות ופרקטיקות נרטיביות מעולם הטיפול ובין המערכת החינוכית היום־יומית. מגמתו היא להציע שפה נוספת, שתשתלב בשפה הייחודית וברעיונות החינוכיים של כל בית ספר ובית ספר.
כהן נתקל בעבודתו במקרים המשקפים את המציאות החברתית והכלכלית המורכבת הנוכחת בעיר פיתוח, ומתמודד עמם בדרכים לא קונבנציונליות. הספר מבוסס על תיאורי מקרה רבים: כיצד מסייעים למיכאל, בן להורים גרושים שכמעט אינו מגיע לבית הספר? מה עושים עם הייאוש של חן, שעומדת לסיים תיכון ומפסיקה לפתע את לימודיה? כיצד מתמודדים עם לירן ואסף המתעמתים לפרקים עם מוריהם? מה עושים עם שיטוטיה של מורן בלילות? כיצד עוזרים לתומר בהתלבטות בין השקעה בלימודים לסיוע בפרנסת הבית? מה עושים עם ה”לא מלשינים”? כיצד מתמודדים עם חוסר האמון של רועי באנשים? אלה חלק מהמקרים בהם עוסק הספר, המיועד למורים, מנהלים, יועצים חינוכיים, מטפלים, תלמידים, הורים וכל מי שחינוך ילדים קרוב ללבו.
(ד”ר שחף הגפני)
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יפעת אשרת-פינק
תיאור: דחייה חברתית מקבוצת בני הגיל היא תופעה נפוצה בגיל הילדות וההתבגרות, והיא מטביעה חותם עמוק בנפש האדם.
הספר "אסור להרים ידיים" מפגיש את הקוראים עם סיפורים של מבוגרים שחוו דחייה בילדותם. כיצד השפיעה עליהם הדחייה? אילו תובנות הם הפיקו ממנה בתהליך הגדילה וההתפתחות שלהם? וכיצד תרם העיסוק בנרטיב הדחייה לעיבוד החוויה ולהבנת התופעה?
הפרקים התיאורטיים סוקרים מושגי מפתח כמו גם גורמי סיכון ואת השלכות הדחייה. בלב הספר ניצבים עשרים סיפורי דחייה של בני דורות שונים, מדור הצבר עד לדור ה־Z, לצד הרהורים ותובנות רטרוספקטיביים של המספרים. הפרק החותם שואל "פני הדחייה לאן?" ומציג פרדיגמה חינוכית־חברתית הוליסטית להתמודדות עם נושא זה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עמירה ערן
תיאור: הרמב"ם כתב את ספרו המפורסם מורה הנבוכים לתלמיד יקר ואהוב. הממד החינוכי מהותי בקריאת ספרו זה, שבו הפער בין הידע של המורה לבין ידע התלמיד הוא הסיבה העיקרית לחיבורו. הספר מהלך בדרכו החינוכית של הרמב"ם, כפי שהיא מצטיירת מן האיגרת לתלמיד האהוב, ודן בסוגיות החינוכיות העולות ממנה: הנהרת הסדר היוצר משמעות והתעלמות מפרטים מקריים; הכללה המבוססת על הפשטה והדגשת הקשרים הלוגיים-סיבתיים הקבועים שבין המשתנים; התקדמות הדרגתית; הסתייגות משינוי רדיקלי ויצירת מטרות ביניים, התואמות את יכולת ההבנה של התלמיד; תיעול התשוקה הגופנית הארוטית לתשוקה רוחנית לידע והבנת תפקידיה של שפה העומדת במבחן הוודאות. פערים לא מעטים יש בין השקפתו של הרמב"ם על האמת לבין ההשקפה המודרנית. הכרסום שחל במעמדה המוחלט של האמת ודחיקתה מרוממותה האלוהית אחראים להעמקתם. כוונתו של ספר זה להוכיח את הקרבה בין הערצת האמת להערצת אלוהים, ולהצביע על המשותף לתורתו של הרמב"ם ולתהליכי למידה אקדמיים מגוונים. הספר פורש את משנתו החינוכית של הרמב"ם מתוך דגש על ארבעה נושאים מרכזיים, השלובים זה בזה, והם: השפה השכלית, הארוס החינוכי והדרבון ללמידה מאהבה, מגרעותיו ויתרונותיו החינוכיים של הדמיון, והיחס לתלמיד מצטיין ולתלמיד הנחשל. תורות אלו מוצגות באמצעות שני נושאים מסקרנים ומסעירים, הנוגעים בתשוקה לפצח את תעלומת החיים: אהבה ומוות. האהבה מייצגת את הרדיפה אחר העונג והנועם האינסופיים, ואילו המוות מייצג את הפחד הכמוס והמרתיע ואת האימה האינסופית.
מאת: ענת רימון-אור
תיאור: כיצד לגדל אדם יצירתי, נבון ומצליח?
בספר זה, השני בסדרה, אנו מעניקים להורה, למורה ולתלמידי ההוראה את הכלים לעשות זאת.
גידולו של אדם שהוא גם מוכשר וגם מצליח נעשה בעזרת הסמכות ההורית והמורית. רבים מספידים סמכות זו, אך היא לא אבדה מעולם ואינה יכולה להילקח. הדבר שאובד להורים ולמורים הוא היכולת לשלוט בהתנהגות הילדים ולנרמל אותם. יכולת זו לא הייתה מעולם מקור סמכות מבורך.
ספר זה בא להשיב את הסמכות ההורית והמורית למקומה הנצחי והראוי: ליכולת להעצים את הילד ולהעניק לו כבוד. יחס הכבוד הוא התנאי לצמיחתו של אדם יצירתי ומצליח, והוא נקודת ההתחלה של הפעולה המוסרית והתנאי הבסיסי לקיום חברתי ופוליטי המבוסס על הסכמה.
כשהמבוגרים מבקשים שליטה, הם דורשים מהילד לעמוד בתנאים של ציות והצטיינות בתמורה להערכה ולכבוד שיתנו לו על הישגיו. זהו אילוף שנגדו מתמרד הילד עד שנכנע, לעתים בעזרת ריטלין. כשהושגה הכניעה מושלם תהליך החינוך ואל המרחב יוצא בוגר מוחלש מנטלית, קונפורמי וחסר חמלה.
ביחסים חינוכיים אמיתיים, מעניקים ההורים והמורים כבוד לילד, ללא תנאים מוקדמים וללא קשר לאפשרותם לשלוט בהתנהגותו. את היכולת להעניק את מתנת הכבוד, לא יכולים ההורים והמורים לאבד: הילדים והילדות שבים לחפש אותה, נואשות, גם בבגרותם, וחשוב שיקבלו אותה. מתנת הכבוד היא הבסיס להצלחה בעתיד, להתפתחות האינטלקט ולהומניות.
את הכלים הנחוצים להענקת הכבוד ולהליך חינוך ראוי לשמו בא ספר זה להעניק, תוך שהוא נוטע את טיעוניו בשדה המחקר החינוכי והסוציולוגי ומסביר אותם בשפה פשוטה ומובנת.
כיום מנותק הקשר בין הידע החינוכי לבין הנעשה בבתי הספר. התוצאה היא מערכת חינוך הפוגעת באינטלקט וברגש, וחוקרי חינוך שעוסקים במנהל חינוך ובתקשוב החינוך במקום בחינוך. סדרה זו מוציאה את הידע החינוכי אל הקהל הרחב למען יעשו בו הורים ומורים שימוש בעצמם. זאת במקום להפקיר את הילדים לכוחות הפועלים במערכת החינוך ללא בקרה, ללא מחשבה וללא ידע.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: נמרוד אלוני, קובי גוטרמן, ציון שורק
תיאור: הוראה פרטנית היא חלק בלתי נפרד מן השגרה הפדגוגית הנהוגה כיום בבתי הספר. על רקע מציאות זו חובר ספר זה המיועד לאנשי חינוך והוראה. הספר הוא פרי שיתוף פעולה של אנשי הוראה ואקדמיה. תכליתו היא הצגה תמציתית של גישת ההוראה הפרטנית, לרבות תשתיות תיאורטיות שלה והמשגות מעשיות של דרכים להוראתה, תוך מתן דוגמאות המאפשרות לעמוד על הצלחתה. הספר הרבגוני הוא הסטנדרטי החדש מבוסס על תפיסה חינוכית הומניסטית והוליסטית, והוא משלב בין מגמת התגבור הלימודי למגמת הפיתוח האישיותי. הספר מציג את הגישה הפרטנית כחלופה לגישת הסטנדרטיזציה, ואת הרבגוניות כעיקרון פדגוגי מנחה. מעמדה חינוכית זו, הספר נותן מענה להבדלים הבין-אישיים והבין-תרבותיים, למגוון לקויות הלמידה ולמגוון סגנונות הלמידה וההוראה. בצד המעשי, הספר מציע למורים ולמורות עושר של אפשרויות ומתכונות למימוש מוצלח של המפגשים הפרטניים, אשר מאז רפורמת "אופק חדש" נתונות כמשאב חינוכי המצפה למימוש מיטבי. הספר הוא ספר שביעי בסדרה מחשבה חינוכית, פרי שיתוף פעולה בין מכללת סמינר הקיבוצים, הוצאת הקיבוץ המאוחד – סדרת קו אדום, הסתדרות המורים ומכון מופ"ת.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: רבקה ודמני
תיאור: הספר מיועד לאנשי חינוך, לעובדי הדרכה ולקהילות המחקר והפיתוח הן באקדמיה והן במכללות להכשרת מורים, ולכל מי שיש לו עניין בגישור על הפערים בין תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר ובמערכות החינוך לבין החיים הממשיים בחברת המידע. יש בו מחקרים עדכניים של מיטב החוקרים בישראל, בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר. שילוב מיוחד ומרתק בין חוקרים למורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" הוליד סדרה של מאמרים בעלי אופי מחקרי-יישומי, שנושאם העיקרי הוא פדגוגיה דיגיטלית. עד כה נושא חשוב ומרכזי זה לא זכה לתשומת לב רבה, ומכאן חשיבותו של קובץ זה – לקובעי מדיניות, למנהלי בתי ספר ובעיקר לציבור המורים שצריכים להתמודד עם האתגרים המורכבים המוצגים כאן ולהיות שותפים לחיפוש דרך חדשה שהחינוך מחויב לה.
מכון מופ"ת
מאת: נסרין חדאד, אריק רודניצקי
תיאור: תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של יישובים ערביים 2016 – 2020 אושרה בהחלטת ממשלה מס' 922 ביום 30 בדצמבר 2015 ונחשבת ציון דרך במדיניות הממשלה כלפי הציבור הערבי בישראל. החלטה 922 שמה דגש מיוחד על תחום החינוך הבלתי פורמלי. בהחלטה נקבע כי הממשלה תקדם תוכנית מערכתית לחינוך הבלתי פורמלי ביישובים הערביים בישראל באמצעות תיקון הדרגתי של מנגנוני ההקצאה ובניית מסלולים חדשים ותוכניות ייעודיות. עוד נקבע כי הממשלה תקפיד ששיעור ההקצאה מתקציבי החינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך ליישובי התוכנית לא יפחת משיעורם בכלל אוכלוסיית המדינה. במסגרת תוכנית החומש הוקצה לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית סכום של 650 מיליון ש"ח )לחמש השנים(. במוסדות המדינה, ובמשרד החינוך בפרט, הולכת ומתגבשת ההכרה בכך שהחינוך הפורמלי הוא מנוף לשילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה, בשוק העבודה העתידי ובחברה בכללה. כמו כן מתחזקת ההבנה שלחינוך הבלתי פורמלי יש תפקיד מהותי בהשגת יעדים אלה, ובעיקר בתחום שיפור ידיעת השפה העברית, שמסומן על ידי גורמי ממשל כתנאי הכרחי להשתלבותם של האזרחים הערבים בכלכלה הישראלית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסי דהאן
תיאור: מאז שנות התשעים עוברות מערכות החינוך במדינות רבות שינוי מהותי שמובל בידי שני כוחות סותרים לכאורה: מצד אחד התחזקות המחשבה הניאו־ליברלית, מתוך דגש על יעילות, פריון, בחירה ותחרות, ומצד שני שגשוג חסר תקדים של רטוריקת שוויון ההזדמנויות והתביעות לגיוון ולרב־תרבותיות. בישראל למשל מגמה זו מתבטאת בהקמה של בתי ספר ייחודיים סלקטיביים, אשר נוסדו מתוקף הטענות לפלורליזם חינוכי ורב־תרבותיות ובה בעת עושים שימוש נרחב במנגנוני הפרטה ומיון. כמו כן במדינות אלו מתחולל בשנים האחרונות דיון ציבורי סוער על מטרות מערכת החינוך – למשל בשאלת כפיית ההוראה של תוכנית הליבה על מיעוטים דתיים, לימודי אזרחות, תוכני ספרי הלימוד ואופיו של החינוך המקצועי לעומת חינוך שמטרותיו הומניסטיות ובלתי תלויות בהכשרת תלמידים לשוק הכלכלי. הספר צדק חינוכי, הפרטה ומטרות החינוך מציע ניתוח ביקורתי של שלוש מחלוקות המעסיקות מערכות חינוך בכל המדינות הדמוקרטיות, ובכלל זה בישראל: המחלוקת על הצדק החלוקתי, המתבטאת בפערים בהישגים הלימודיים על רקע לאומי, אתני, מגדרי ומעמדי; המחלוקת על אחריות המדינה והמתח המובנה בין "מוסר" ו"יעילות" שמייצרים תהליכי ההפרטה; והמחלוקות על מטרות החינוך ועל הדיוקן הראוי של בית הספר, לרבות התכנים, דרכי ההוראה והמורים. הספר משלב ניתוח נורמטיבי בכלים פילוסופיים וניתוח אמפירי בכלים כלכליים, תרבותיים ופוליטיים, ומצייר תמונה רחבה ומפורטת ראשונה מסוגה של מערכת החינוך הישראלית וההקשר שבתוכו היא פועלת. בספר ימצאו עניין אנשי אקדמיה, מורים, מנהלי בתי ספר, קובעי מדיניות במערכת החינוך והציבור הרחב.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: שי קציר, לטם פרי-חזן
תיאור: מחקר זה בוחן לראשונה את רפורמת החינוך הממלכתי־חרדי שיצאה לדרך בשנת 2013 . הצלחתה מבוססת על כך שבתי ספר חרדיים ישתכנעו להצטרף לחינוך הציבורי במסגרת של זרם חינוך ממלכתי־חרדי. המחקר בודק את התנאים להיווצרות מפגש הרצונות בין בתי ספר חרדיים לבנים לבין משרד החינוך, שבעקבותיו התקבלה ההחלטה של בתי הספר להצטרף לחינוך הממלכתי־חרדי. קולות המפקחים, המנהלים והמורים החרדים מציגים נרטיב של חרדיות שכמעט נעדר מכלי התקשורת ומהשיח הציבורי. מן הראיונות והמסמכים עולות מסקנות מרתקות על האפשרויות לקידום רפורמות בחינוך החרדי. עולה, למשל, כי קבוצות הולכות ומתרחבות בציבור החרדי מוכנות לוותר על חלקים באוטונומיה החינוכית שלהן כדי לזכות בחינוך ציבורי. עוד עולה כי אחד החסמים ליישום הרפורמה הוא חוסר שיתוף פעולה מצד רשויות מקומיות מסוימות המסרבות לתקצב בתי ספר ממלכתיים־חרדיים כפי שהן מתקצבות בתי ספר ממלכתיים אחרים. מסקנות המחקר אף מערערות על התפיסה הרווחת שיש לקדם את מדיניות החינוך בחברה החרדית "בשקט" כדי להימנע מהתנגדויות. דווקא השמירה מצד המדינה על שתיקה היא שמותירה ברחוב החרדי את הקולות החד־צדדיים של העיתונות והעסקנות החרדית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף אבינון
תיאור: יוסי אבינון הוא אדם, איש פשוט הליכות, סבא לחמישה נכדים ונכדות, אוהב ספר, מחנך, חוקר, מרצה פופולרי ודוקטור לפילוסופיה של החינוך (כן, בסדר הזה). זהו ספרו השישי.
לדעת יוסי אבינון על שלושה דברים העולם עומד: על אהבה, על ספרים ועל מוזיקה. אהבה כדי לתת ולחבק, מילים כדי לכתוב וליצור וצלילים כדי לדמיין ולעוף. ספר זה קורא למורים ולתלמידים לשתף ביניהם פעולה כדי לברוא חינוך אחר — חינוך שיש בו משמעות. אך קריאה כזו זקוקה לכיוון, לתוכן, לחזון. הספר הזה מנסה להציע חזון, שבמרכזו נמצאים מורים שנותנים מקום לתלמידים.
אפשר לנסח אותו כך: יש לי חלום, שמורים לא יכתבו על הלוח, ותלמידים לא יכתבו במחברות, וכי הכול ייכתב לטובה בחוויות מלאות משמעות. יש לי חלום, שמורים יכינו מערך שיעור ויסטו הרחק ממנו במהלך השיעור. שהם לעולם לא "יספיקו את החומר" ותמיד יפליגו ל"חומרים" חדשים. יש לי חלום, שמורים יביעו את עצמיותם בהוראה ובלמידה, ואילו תלמידים יביעו את עצמיותם בלמידה ובהוראה, בבחינת גם תלמידים מלמדים וגם מורים לומדים. יש לי חלום, שמורים יאמרו לתלמידיהם "למדתם כי לא לימדנו, רק תמכנו".
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יערה מוגדם
תיאור: מהו מקומם של מוזאונים לאמנות, מדע ומורשת בעיצוב החוויה החינוכית של תלמידי בתי הספר בישראל? מהם התנאים לקיום שותפות בין מוזאונים למערכות חינוך? והאם ישנו ביטוי לכלי החינוך המוזאוניים בהכשרתו של המורה ובעבודתו בכיתה? הספר שיח פדגוגי במרחב המוזאוני: שותפויות בתי ספר ומוזאונים בישראל נותן מענה לשאלות אלו ואחרות. הספר מחולק לשלושה שערים: השער הראשון פורש את הרקע ההיסטורי שהביא ליצירת פדגוגיה מוזאונית בעולם ובישראל, תוך התייחסות לשינויים גלובליים, טכנולוגיים וחברתיים. השער השני מתאר יישומים מיטביים לשותפויות בין מוזאונים ובתי ספר בישראל. מדובר בבתי ספר ומוזאונים שבחרו לראות בביקור במוזאון חוויה מתמשכת, שאוצרת בחובה הזדמנות לחקר וגילוי, לרפלקציה ולחשיבה מרובדת. השער השלישי מציג אופק ליישום החוויה המוזאונית במרחבי חינוך נוספים, ובוחן גיבוש של פרופסיית החינוך המוזיאוני כדיסציפלינת חקר והכשרה.
מכון מופ"ת
מאת: יזהר אופלטקה
תיאור: זה שנים רבות השיח השולט במערכת החינוך מתמקד בהישגים לימודיים, בסטנדרטים פדגוגיים, באחריותיות המורה, בתחרות, בשיווק ועוד. בשיח זה, שרבים רואים כמייצג תפיסות עולם ניאו-ליברליות, נעדר מקומם של הרגשות בתהליך החינוך בבית הספר בכלל ובעבודת המורה בפרט. למותר לציין, כי רגשות שזורים בעולמם המקצועי של המורה והמנהל ומכוונים אותם בעבודתם החינוכית. הספר שלפניכם הוא ניסיון ראשון בשפה העברית לנתח בצורה שיטתית ואקדמית, תחת קורת גג אחת, היבטים רגשיים בעבודתם של אנשי חינוך. הכותבים בספר מאירים באור מחקרי היבטים של הבעת רגשות והדחקתם, דרכי ויסות רגשות ותחושות שמורים ומנהלים חשים במצבים שונים. הקורא נחשף לרגשותיהם של מורים ומנהלים בעתות של שינוי חינוכי, משבר ארגוני ובעיות משמעת, ולומד על מקומם של מגוון רגשות המתעוררים בעבודתם בבית הספר כגון בושה, גאווה, כעס, אמפתיה, אכזבה, חשש ודאגה אכפתית. בספר שלושה שערים: השער הראשון עוסק ברגשותיו של המורה מנקודות מבט שונות; השער השני עוסק ברגשותיהם של מנהיגים חינוכיים - מנהלים חינוכיים, מנהלי בתי הספר ומנהלות גן; השער השלישי מקשר בין התפתחות מקצועית של פרחי הוראה לבין רגשות בעבודת המורה. הדמויות המופיעות בפרקים השונים הן מנהלי בתי ספר יהודים וערבים, מורים, מחנכים, גננות, בוגרי בתי ספר בעבר ובהווה וסטודנטים להוראה.
מכון מופ"ת
מאת: חגית גור זיו
תיאור: הספר מספר את סיפורם של הפדגוגיה הביקורתית, הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית והחינוך לתרבות של שלום מנקודת ראות תאורטית ופרקטית. הוא שזור בכתיבה אישית ומביא את עקרונות הפדגוגיה הביקורתית עם דוגמאות מהארץ ומהעולם. בין השאר מוצגת בו תורתו של פאוּלו פרֵירֶה, מחנך ופילוסוף ברזילאי שלימד איכרים עניים בברזיל קרוא וכתוב כדי שיוכלו להשתמש בזכות להצביע ולהשפיע. הספר מציג את השפעתן של הוגות פמיניסטיות על הפדגוגיה הביקורתית ומדגים זאת בפרויקטים מן העולם. הוא מצביע על המשותף לשתי הפדגוגיות ומתאר את התמזגותן לאחת; קושר את הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית לחינוך לתרבות של שלום; ובוחן את הביטוי של חינוך זה בישראל במפגשי יהודים-פלסטינים. הספר מציע מסגרת חשיבתית לחינוך לתרבות של שלום מנקודת מבטה של הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית מתוך מתן קול ונראות לקבוצות הנדחקות לשוליים ויצירת חינוך משמעותי לכל הילדים והילדות.
מכון מופ"ת
מאת: אילנה מרגולין, מיכל שני, פנינת טל
תיאור: ​ספר זה מציג סיפור מסע; מסע למידה מהותי ועתיר אירועים בן שש שנים של קהילת מפקחות על בתי ספר. המפקחות ביקשו לחשוב מחדש על תפקידן ולעצב מודל חדש ופורץ דרך של תפקיד המפקחת, ובכך להתוות את החזון ואת סדר היום של המחוז שבו עבדו במשרד החינוך. הספר מאפשר לעקוב אחר תהליך התגבשותה של הקהילה המקצועית, תהליך סוער ורווי תהפוכות; אחר תהליכי הלמידה והמחקר העצמי, שנעשו לתרבות רווחת בקרב חברות הקהילה, והתבססו על שזירה מתמדת של התאוריות שהן למדו בעשייתן היום-יומית; וכן אחר תהליכי השינוי שעברו המשתתפות ושהתחוללו בסביבות העבודה שלהן בשדה. התהליך המתואר בספר - שש שנות פעילותה של הקהילה ועוד שלוש שנות הניתוח והעיבוד של הנתונים וכתיבת הספר - הצמיח בסופו של דבר מודל אקולוגי אוניברסלי של פיתוח מקצועי במאה ה-21, מודל המושתת על למידה, על עשייה ועל מחקר במסגרת קהילה מקצועית.
מכון מופ"ת
מאת: ניר מיכאלי
תיאור: אחת לכמה זמן שב ומתלהט הדיון הציבורי בדבר מקומה הראוי של הפוליטיקה במערכת החינוך: האם, ובאילו גבולות, מותר למורים לבטא את עמדותיהם האישיות בענייני חברה ומדינה? האם נכון לעקר את תכניות הלימוד מתכנים ביקורתיים? עד כמה ערים אנו לרבדים של אינדוקטרינציה המסתתרים בין שורותיהם של ספרי הלימוד התמימים לכאורה? לעומת המבקשים לשמר את בית הספר כשדה ניטרלי ו“נקי“ מפוליטיקה, יש הטוענים כי שיח פוליטי פתוח בין מורים לתלמידיהם חיוני לטיפוח חשיבה עצמאית, אמיצה וביקורתית של אזרחים דמוקרטים המגלים עניין מתמיד במציאות שסביבם ומאמינים בכוחם להשפיע עליה. אסופת המאמרים מבקשת להעמיק את המבט בסוגיית מקומו של ”הפוליטי“ בתהליכי החינוך, ההוראה והלמידה. המאמרים, מפרי עטם של אנשי חינוך והגות מובילים, מציעים מגוון זוויות תאורטיות ומעשיות להתבוננות בסוגיה רגישה, סבוכה, מרתקת ואקטואלית זו.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: אודי מנור
תיאור: במרכזו של ספר זה הקביעה כי קיימת אובייקטיביות, זאת בניגוד לרוח 'הפוסטמודרנית' הרווחת שלפיה אין ולא תיתכן אובייקטיביות, שהרי 'הכול בעיני המתבונן' ולכל אחד 'הנרטיב שלו'. באמצעות 'תרגיל החפץ', השווה לכל נפש, מוכיח הספר כי כל אחד מאתנו תלוי בעצם קיומו החומרי-כלכלי בזולת באופן מוחלט. אף שאין מדובר בדעה או בנרטיב , אלא בתיאור אובייקטיבי של המציאות, עובדת התלות ההדדית איננה תופסת מקום בשיח הציבורי והחינוכי, הרווי בתודעת אינדיבידואליזם. אין רע באינדיבידואליזם כמובן, אך הספר מבקש לטעון כי תפיסת האינדיבידואליזם הרווחת בימינו היא, לאמיתו של דבר, חלקית בלשון המעטה. בהתאם מנסה הספר להציע לה תיקון באמצעות הצגת נושאים שעל סדר היום מתוך הקשרים היסטוריים. בספר מוצגת השקפת עולם ובה התייחסות לנושאים מרכזיים כמו הפערים החברתיים, הזהות היהודית והסכסוך היהודי-ערבי. זהו למעשה ספר היסטוריה לאנשים שהיסטוריה איננה מקצועם. הוא מיועד לפיכך לציבור הרחב ולכל מי שהחינוך יקר ללבו. מעבר לתכניו יש בספר קריאה לחינוך פוליטי. לדעתו (הסובייקטיבית...) של הכותב, חינוך פוליטי הכרחי, כי הפוליטיקה היא השדה שבו מתקיים המאבק על דמותה של המדינה, וזו קיימת על מנת לשרת את החברה ואת האדם. אך על האדם המודרני בחברה דמוקרטית לזכור כי בסופו של יום המדינה היא הוא. את המתח הזה שבין יחיד לציבור אין כנראה בררה אלא לנהל מתוך שיח שיעמוד בדרישה הישנה-נושנה: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
מכון מופ"ת
מאת: ג'מאל אבו חסין, סמדר גונן
תיאור: אחריות היא ערך מכונן בחברה דמוקרטית החפצה לשרוד ולהתפתח ולהיות מוסרית יותר. אף על פי כן, ערך זה אינו נדון כראוי במערכת החינוך ואינו מהווה יעד חינוכי. חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך – מגן הילדים, דרך בית הספר ועד למוסדות להכשרת מורים; עליו לעורר מודעות, ביקורת ואוטונומיה אצל הלומדים. רק כך יוכל כל אחד מהם להתנסות, לטעות, להיכשל, ולבסוף לקבל אחריות לפעולותיו. המפגש בינינו, מחברי הספר, ג’מאל וסמדר, נולד תוך כדי עבודה משותפת במכללת אלקאסמי ובשעות של שיחות על הוראה ועל ההבדלים התרבותיים בינינו. מצאנו עצמנו מסכימים על תפיסת עולם הומניסטית ועל החסרונות שבשיטות ההוראה המקובלות. מתוך הדיאלוג נולד הרצון לעבוד יחד ולחקור את הנושא שעניין את שנינו וראוי, כך חשבנו, שיעניין אחרים - טיבה של אחריות בכלל ובהקשר חינוכי בפרט. כתיבת הספר לוותה בקורס במכללת אלקאסמי במסגרת מסלול מצוינים. הספר מציג גם את תהליך העבודה בקורס ונותן ביטוי נרחב לתגובות הסטודנטיות.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: כוונת היוזמה שלנו היא להחזיר עטרה ליושנה ולשוב לעיסוק במהות החינוך, בציר המרכזי שלו; בשכבת עומק שמתחת ליסודות החינוך או – על פי דימוי אחר – בשכבה העילית ובספרה הרוחנית שלו. קובץ המאמרים נועד אפוא להשפיע על השיח הציבורי והחינוכי ולהטותו לשאלות היסוד של החינוך – לתכליתו העליונה, לייעודו רחוק-הטווח, לחזונו. מתוך ההקדמה

הספר הזה הוא חיוני, חשוב ופורץ דרך משום שהוא זועק את הצורך להתחדשות בחינוך ומכוון להעלות את החינוך אל ראש מעיינינו, במקום שראוי לו להיות. התחדשות הרוחניות, לא כפתרון דתי אלא כעוגן ערכי ורוחני, היא צו השעה, והספר מעלה זאת על נס ומדרבן לרנסנס רוחני בחינוך.
פרופ' (אמריטוס) שלמה גיורא שהם החלטת העורכים לכלול בספר מאמרים של מחברים בעלי כיוונים וסגנונות שונים מעשירה את העיון בו, מקנה לו עוצמה ייחודית ומצליחה לעורר בקורא שיח פנימי ביחס לחלקיו השונים. מגוון המאמרים בנושא החינוך הראוי והרוחני יסייע לקורא להכיר את הנושא מזוויות שונות ובממדים שונים. אינני מכיר ספרים אחרים (בעברית) הפורשים מגוון כזה.יש חשיבות מיוחדת לעיסוק במטרות החינוך מעבר ומעל להישגים הלימודיים. שתי מטרות מוסכמות בתחום זה הם חינוך למוסר ולערכים ופיתוח זהות אישית. ייחודו של הספר הוא בעיסוק שלו בנושא העומד לכאורה מעליהם – הרוחניות בחינוך.
פרופ' (אמריטוס) מרדכי ניסן
מכון מופ"ת
מאת: שוש סיטון, מרים סנפיר, גילה רוסו-צימט
תיאור: האם קיים גן ילדים ישראלי טיפוסי? ואם כן, מיהם האנשים שעיצבו אותו והטביעו את חותמם עליו?
שלוש מומחיות בתחום החינוך בגיל הרך מספרות את סיפור תולדותיו של גן הילדים בארץ ישראל מאז היווסדו בשלהי המאה ה-19 ועד ימינו בספר זה, שחברו בו מחקר, ידע וניסיון אישי. הספר מתאר את העולם התרבותי שנהגה ונבנה עבור הילד העברי והישראלי ואת התמורות שחלו בתרבות העברית, במדעי החברה והחינוך במשך מאה שנות חשיבה פילוסופית ועשייה נמרצת בשדה בחינוך. מרכזיותו של הילד בתהליך החינוכי היא אבן יסוד בתפיסת גן הילדים, אך במהלך השנים ובחילופי הדורות התחוללו בחברה העברית והישראלית תמורות שבאו לידי ביטוי במוסד גן הילדים. בגנים העבריים הראשונים נועדו הילדים לדבר עברית וללמד את הוריהם לדבר בשפת עֵבֶר, לחוות את חגי ישראל המתחדשים במולדת ולחגוג אותם עם הוריהם, ומשהוקמה מדינת ישראל חיו הילדים העבריים הללו את תרבותה בטבעיות השמורה רק לילידי המקום. תמורות בהרכב החברה הישראלית, שהייתה בתוך שנים אחדות לחברת מהגרים הטרוגנית, חלחלו גם למערכת החינוך, והיא נדרשה לתת פתרונות ייחודיים לקשיים דיפרנציאליים. בחלוף הזמן השפיעו על מערכת החינוך גם שינויים טכנולוגיים שהתחוללו בעולם המערבי והשפיעו עליה להתמקד בטיפוח הקוגניציה והלמידה של הילד. טובי המדענים, הפסיכולוגים והמחנכים עסקו בפיתוח תכניות לימודים שיהיה בכוחן לטפח את הילד כמדען פעיל, סקרן, חושב וחוקר, גישה שהתבססה על תאוריית ההתפתחות ותהליכי הבניית הידע של הילד מבית מדרשו של ז'אן פיאז'ה. מכאן נדדה נקודת הכובד הפדגוגית אל הילד האורייני. התאוריות הפסיכו-לינגוויסטיות, שבהשפעתן נחשפו ההבנות המוקדמות של ילדים צעירים את מערכת הכתב, הציגו גישה חדשה ומורחבת של תפיסת הלשון הדבורה והכתובה כמקשה אחת. בסוף המאה העשרים עמד במרכז גן הילדים הילד האינדיבידואליסטי, שנולד לחברה מרובת גוונים, הטרוגנית במרקמה האתני והתרבותי, חברה פתוחה לארץ ולעולם - הלוא זהו הילד הפוסט-מודרני, המאפיין גם את תקופתנו. אלה הפרקים המרכזיים בתולדות גן הילדים העברי והישראלי, המתוארות בספר זה מתוך גישה התפתחותית היסטורית רחבת יריעה, על בסיס מבחר עשיר של מחקרים ותיעוד היסטורי מילולי וחזותי.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אדם ניר
תיאור: מהו שינוי? מהו שינוי ארגוני? מה מייחד שינוי ארגוני של בתי ספר ציבוריים? האם הציפייה שיתרחש שינוי מהותי בבתי ספר בעקבות החלטה פורמלית של קברניטי המערכת החינוכית היא סבירה וריאלית? שאלות אלה ואחרות עומדות במוקד ספר זה, המנסה להסביר מדוע מאפייניהם של בתי ספר ציבוריים כיום אינם שונים באופן מהותי מאלה של בתי ספר בעבר, חרף ניסיונות רבים לשנותם וחרף השקעה ממשלתית רבה של משאבים ביוזמות שינוי שונות. במטרה לעמוד על ההגיונות התיאורטיים של תהליכי שינוי ארגוני בבתי ספר, הספר מציע לאלה הלומדים על שינוי בארגונים, וכן לאלה העוסקים בשינוי של ארגונים, יסוד עיוני המנתח את מורכבותם של תהליכי שינוי ושל האתגר הכרוך בשינוי בארגונים בכלל ובבתי ספר בפרט. דגש מיוחד מושם על תיאור הקשיים שתהליכי שינוי מציבים בפני יחידים ובפני מערכות ארגוניות ועל חשיבות ההלימה בין מאפייני השינוי ובין נסיבות וצרכים ארגונים ייחודיים להצלחה במיסוד שינויים. הספר מביא את סיפוריהם של חמישה בתי ספר שנדרשו ליישם שינוי שעיקרו ניהול עצמי, בהתאם למדיניות שהכתיב משרד החינוך במערכת החינוך הישראלית, ומעלה תהיות בנוגע ליכולתם הפוטנציאלית של שינויים מערכתיים מוכתבים לעצב מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ערן גוסקוב
תיאור: הספר שלפניכם מעדכן את תפיסת מושג הפטריוטיזם בהתאמה לחזית הכתיבה המחקרית בת זמננו, ובוחן האם בעת הנוכחית נכון ואפשר לחנך לפטריוטיזם במדינת ישראל. בחינה מעשית־ישראלית זאת מתקשרת לבחינה תיאורטית רחבה יותר של היתכנות החינוך לפטריוטיזם לאומי בעולם שמדינותיו כבר אינן מדינות לאום במובן הפשוט והמקובל של מושג זה. הספר מציג את אופי החינוך לפטריוטיזם כפי שהוא התקיים ומתקיים בפועל במדינת ישראל ומצביע על אנומליה ואי־התאמה בין חינוך זה לבין רוח הזמן הכללית שמנשבת בעולם; בינו לבין השקפת עולמם של בני הציבור הישראלי־חרדי ובני הציבור הישראלי־ערבי; ובינו לבין חלקים בחברה הישראלית הכללית שנחלשה בקרבם עוצמת הרגש הלאומי־יהודי־ציוני, וזאת מסיבות פוליטיות, דמוגרפיות ותרבותיות מגוונות. הספר מציע מענה לקשיים בחינוך לפטריוטיזם ישראלי דרך פיתוחו של מושג ה"פטריוטיזם האזרחי המכיל", שבסיסו אזרחי ולא לאומי, שאותו תוכלנה לאמץ הקבוצות השונות בחברה בישראל, ושאליו, על פי ההצעה, ניתן יהיה לחנך את רובו המכריע של הדור הישראלי הבא.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: דן לסרי
תיאור: אף על פי שמעמד ההוראה נפוץ כל כך ורבים מתפרנסים ממנו, נראה שיש בצורתו הנוכחית איזו צרימה מוסרית יסודית. האם המעמד הזה ראוי? האם הוא נחוץ? ספר זה הוא מסע בירור כללי ואישי בעקבות המוֹרוּת האחרת. אחרי שלושים וחמש שנה כמורה, מבקש המחבר לבדוק כיצד קרה שגילדת ההוראה "כבשה" את העולם, ובתנאים אלה מה עוד אפשר להציל מן המוֹרוּת כדי לעשותה ראויה ובמידתה. הספר בוחן את יחסי המורה־תלמיד, את ההשתקה, את מאמץ השכנוע, את שאלת הסמכות, את מקום החכמה, את תפקידם של "מורים רוחניים", ועוד שורה של נושאים הנוגעים במורות. בין היתר הוא גם מציע ניתוח רב־ממדי של מושג הידע, שכביכול עומד במרכז ההוראה ומצדיק אותה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גילת יצחק, שוש סיטון
תיאור: הכשרת פרחי הוראה לתפקידם כמורים וכגננות היא משימה מורכבת מאין כמותה ויעידו על כך השינויים הבלתי פוסקים בתכניות ההכשרה כחלק מהמסע למציאת הנתיבים המתאימים ביותר ל הכשרת עובדי חינוך איכותיים. במסע המתמשך הזה ישנה חשיבות עצומה לא רק למחקר עצמו אלא גם לשילוב הידע המחקרי בתהליך ההכשרה המעשי ולכן, טיב הקשר שבין התיאוריה למעשה החינוכי הוא אחת הסוגיות המרכזיות בה מרבים לדון העוסקים בהכשרת מחנכים לכל הגילאים. הדיון בסוגיה זו המוצג באסופת המאמרים הנוכחית על ידי מרצים ומרצות לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך שאוב מניסיונם העשיר ומהמומחיות שרכשו כחוקרי חינוך וכמכשירי מורים וגננות כאחד והוא עשוי לתרום להחלטות שיקדמו את ההכשרה להוראה. עורכי הספר הם מרצים וחוקרים בשדה הכשרת המורים בישראל.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורלי שפירא-לשצ'ינסקי
תיאור: ספר זה מסכם למעלה מעשור של מחקרים בנושאי אתיקה ארגונית, פיתוח קודים אתיים בקרב אנשי חינוך והוראה, והתנהגויות נסיגה של מורים כגון איחורים, היעדרויות ועזיבה. הספר מחבר בין תיאוריה לפרקטיקה, וומיועד לחוקרים ולסטודנטים בתחומי ניהול ומנהיגות מערכות חינוך, כמו גם לשאר בעלי העניין במשאב האנושי בארגוני חינוך.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: סוזי רוסק, אריאלה דניאל-הלוינג, אורית דהן
תיאור: הספר התשמע קולי? סיפורי הצלחה של בוגרי אקדמיה עם ליקויי למידה מתאר מחקר על בוגרי מכללה שהשתתפו בפעילויות של מרכז תמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה בזמן לימודיהם האקדמיים. הוא מהדהד ברגישות את קולם האישי של הבוגרים באמצעות שיתוף תפיסותיהם האישיות בנוגע להצלחה ופירוט הדרכים שבעזרתן למדו להתגבר על קשייהם, לחשוף את יכולתיהם ולהצליח. החוקרות לא ביקשו להניח הנחות מוקדמות על מהי "הצלחה" ומהם גורמיה בבואן למחקר. הראיונות שהן ערכו עם הבוגרים וניתוח השיח שעלה בעקבות הראיונות עמם הובילו אותן לגיבוש המושג "הצלחה".
מכון מופ"ת
מאת: אילון אידלשטיין
תיאור: מהי פתיחות? מה נחשב בעינינו "פתוח" ומה נחשב "סגור"? האם הפתיחות היא גישה מדעית? תרבותית? פוליטית? אסתטית? ומה יחסה לספֵרת האמונה הדתית? האם אמונה דתית סותרת בהכרח את הפתיחות במובנה המודרני? האם הפתיחות אינה יכולה להרוויח מהאמונה ולהפך? הספר פתיחות ואמונה מנסה להתוות דרך פילוסופית אשר מסוגלת לגשר בין שני הערכים הללו, שבדרך כלל נתפסים כניגודים מובהקים במאבק התרבותי הניטש בין הליברליזם החילוני לשמרנות הדתית. הספר מציע ראייה חדשה של סוגיה זו מתוך התייחסות להיבט החינוכי, והוא משלב מדרשים מודרניים מקוריים על סיפורי המקרא. חשיבותו העיקרית של הספר היא בתזה המרכזית שלו המבקשת להציע צורת חשיבה עיונית ופדגוגית, כזו המשלבת בין רעיון הפתיחות המודרניסטי-ביקורתי לבין עולם האמונה הבנוי על סמלים ושפה אי-רציונלית.
מכון מופ"ת
מאת: רות זוזובסקי
תיאור: ספר ייחודי זה, הוא אסופת סיפורים פרי עטם של חוקרים שפעלו ופועלים ביחידות המחקר של המכללות לחינוך. הספר משקף את המהפך הגדול שעברו המכללות לחינוך בארבעים השנים האחרונות בעקבות תהליך האקדמיזציה, ובמיוחד את השינויים שחלו בפעילותן המחקרית. הסיפורים מתארים את פעילותן של יחידות המחקר ואת תהליך הפיכתן מיחידות סמך קטנות שמטרתן הייתה לשרת צרכים פנימיים של מקבלי ההחלטות במכללות, לרשויות מחקר שהרחיבו את טווח מחקריהן וקיבלו על עצמן את משימת טיפוחה של תרבות חקר במכללות.
הסיפורים שנכתבו עוסקים בנושאים הבאים: תרבות המחקר הייחודית שהתפתחה במכללות לחינוך; תפקידן של יחידות/רשויות המחקר בטיפוח סגל חוקר וביצירת אתוס מחקרי במכללה; גורמים אתיים וכלכליים המשפיעים על פעילותן של יחידות/רשויות המחקר; יחסי אנוש ויחסי כוחות המשפיעים על פעילותן של יחידות/רשויות המחקר. הבחירה בסוגה הסיפורית נועדה ללחלח במקצת את הכתיבה המחקרית הנוקשה ולהגמיש את כלליה. הכתיבה הסיפורית אמנם התגלתה כקשה וכשונה מאורחות הכתיבה המחקרית המוכרים לכותבות, אולם היא מיטיבה להמחיש את התלאות, הבעיות והקשיים מכאן ואת ההצלחות, ההתקדמות וההישגים מכאן וכך לצייר תמונה מלאה וססגונית של הפעילות המחקרית במכללות. בדרכו המקורית ספר זה מעשיר את הקוראים בשפע של מידע ותובנות לגבי התהליך המתואר, ובמקביל מעורר תחושות הזדהות ולא פעם אף מעלה חיוך על שפתיהם של כל אלו שעסקו במחקר במכללות לחינוך.
מכון מופ"ת
מאת: חוה סימון
תיאור: ההקשבה העמוקה לקולותיהם של מדריכות ומדריכים פדגוגיים ותיקים ומנוסים לצד ההקשבה לרטט העולה משתיקותיהם עוררו את שאלותיה של המחברת על מהות ההכשרה להוראה בזיקה לתודעה הורית. כך נסללה הדרך להבניית גישה פדגוגית-נרטיבית להכשרת מורים, השאובה מתחום הספרות היפה, האתנוגרפיה, הפסיכולוגיה והחינוך, הפילוסופיה ותאוריות פמיניסטיות. השפה ההורית-חינוכית המתגלה מסיפוריהם של המרואיינים היא שפה המיטיבה לשלב איכויות הנתפסות כאִמהיות וכאבהיות "בדיבור אחד". תפיסת הורות כזאת דוחה את הנטייה המציגה גבריות בהוראה כמרוחקת, כמנוכרת וכפטריארכלית ומערערת על התפיסה שהוראה אמהית היא דפוס רגשני ופשטני. שילוב זה מאפשר לכונן דפוס פדגוגי-הורי א-מגדרי מכבד כלפי שונות מכל סוג; דפוס שהתכונה האמהית של אכפתיות ורגישות מתמזגת בו בצורה טבעית עם התכונה האבהית של הענקת נחמה. כל זאת מבלי לוותר במהלך ההדרכה על הדרישות האקדמיות המקובלות. הדגשים אלה מאפשרים לתרום לפיתוחו של דיון חינוכי מכיוון אחר ולהעניק רובד אינטלקטואלי נוסף לשיח ההכשרה להוראה. הספר נועד לעוסקים בחינוך, בטיפול ובייעוץ, לחוקרים איכותניים, לסטודנטים ולהורים לבנים ולבנות בשנות הבגרות של חייהם.
מכון מופ"ת
מאת: תאודור אדורנו ויסנגורד
תיאור: תאודור אדורנו (1903 – 1969) היה מחשובי ההוגים הגרמנים-יהודים במאה ה-20 ומאנשי הרוח המובילים של "אסכולת פרנקפורט" ושל "התאוריה הביקורתית". חינוך לעצמאות מחשבתית, שהוא ספרו הראשון של אדורנו המתורגם במלואו לעברית, יצא לאור מיד לאחר מותו והפך במהרה לרב מכר בגרמניה. הוא מציג את הגותו המורכבת של אדורנו באופן נגיש ובהיר דרך דיון במשמעות החינוך הפוליטי לאחר השואה. בספר זה אדורנו מפנה מבט ביקורתי אל רבדים פסיכולוגים הכרוכים בפוליטיקה של החינוך וההוראה, מצביע על איסורי הטאבו ועל הסטריאוטיפים הפוגעים במעמד המורה, ועומד על השפעתה של תקשורת ההמונים על החינוך ועל עצם היכולת של היחיד לחשוב ולנהוג באופן נאור ואוטונומי. בתוך כך הוא מתריע על הסכנות האורבות לדמוקרטיה מתהליכים מתמשכים של ברבריזציה חברתית, ומנתח כמה מסממניה הבולטים: פופוליזם, הסתת נגד אינטלקטואלים, סימון אויבים מבפנים.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: ספייה חסונה ערפאת
תיאור: הספר מפנה זרקור לפעילות קריאת ספר של הורים לילדיהם בחברה הערבית ולתרומתה של פעילות זו להתפתחותם. אף שהנושא נחקר רבות בעולם המערבי, בקרב משפחות דוברות ערבית הוא נחקר אך מעט. הספר מתבסס על מחקר מקיף שהעריך את התהליכים האורייניים המתרחשים במשפחות ערביות ואת משמעותם להתפתחות האוריינית בשפה הערבית על מורכבותה ועל ייחודה. הוערכו המאפיינים החברתיים-כלכליים של משפחת הילד והסביבה האוריינות שבה גדל, נעשה ניתוח מעמיק של האופן שבו אימהות קוראות ספרים לילדיהן בגיל הגן, ונבחנה תרומת המשתנים השונים לרמת אוריינות הילד בגיל הגן ועם תחילת הלימודים בבית הספר. הספר נותן תמונה רחבה של התהליכים האורייניים המתרחשים בעת קריאת ספרים ותיווכם לילדים, אשר מסייעים להם לגשר בין השפה המדוברת לכתובה. גישור מסוג זה עשוי לחזק את נקודת ההתחלה של הילד בדרך אל האוריינות.
מכון מופ"ת
מאת: רבקה ודמני
תיאור: לטכנולוגיות המידע, לתקשורת הדיגיטלית ולרשתות החברתיות הזמינות יש השפעה ניכרת על עולם המשתמשים בהן, בעיקר על צעירים השולטים בהן היטב. צעירים אלה שוהים חלק ניכר מזמנם בבתי הספר, שאף ברובם מאובזרים בטכנולוגיות חדישות, בכל זאת יש פער בין עולמם המהותי של הלומדים במרחב הדיגיטלי לבין העולם הבלתי רלוונטי שהם חווים במרחב הבית-ספרי. שלושה רבדים של טכנולוגיות חדישות מחייבים שינוי פרדיגמטי בהתייחסות לשילובן ולהטמעתן בתהליכי הלמידה וההוראה: רשתות חברתיות, מציאות אלטרנטיבית וטכנולוגיות ניידות. במקרים רבים, גם כשהמורים משתמשים בטכנולוגיות אלה או בחלקן, הם אינם בוחנים מחדש את תהליכי ההוראה והלמידה ומשנים אותם, ואינם מנצלים את ההזדמנויות החדשות שהכלים הטכנולוגיים מזמנים. לנוכח זאת, העולם הפדגוגי החדש מחויב להציב לעצמו מטרות מחודשות ולנסח שוב את דמות המורה החדש: הפדגוג הדיגיטלי שמזהה את ההזדמנויות החדשות ליצירת סביבת למידה, הטמונות בעולם הטכנולוגי. הספר פדגוגיה דיגיטלית: הזדמנויות ללמידה אחרת מיועד לאנשי חינוך, למובילי חדשנות בהוראה ובלמידה, לסטודנטים לחינוך ולאנשי קהילות המחקר והפיתוח באוניברסיטאות ובמכללות להכשרת מורים. קדם לו הספר פדגוגיה דיגיטלית: הלכה למעשה, הכולל מחקרים המשלבים בין תאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר.
מכללת סמינר הקיבוציםמכון מופ"ת
מאת: עירית קופפרברג, שונית רייטר, גילת יצחק
תיאור: הספר הוא אסופת מחקרים חדשים המציגים היבטים שונים הנוגעים לעולמם של ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. כל המחקרים עוסקים במושגים שילוב והכלה. הספר פונה לקהל יעד של חוקרים ושל אנשי מקצוע הפועלים בשדה החינוך המיוחד, שימצאו בו ידע תאורטי עדכני וייחשפו למגוון שיטות עבודה עם תלמידים וסטודנטים עם צרכים מיוחדים. אנו מקווים שהספר ישמש מנוף לאיסוף של ידע בתחום החינוך המיוחד שייטיב את עולמם של ילדים ובוגרים עם מוגבלויות.
מכון מופ"ת
מאת: מרים מבורך
תיאור: מיהי המנהיגה במערכות החינוך לגיל הרך? מהי מנהיגות חינוכית בגיל הרך? מבנה מערך החינוך בגיל הרך בישראל, המורכב בעיקר ממוסדות חינוך קטנים ואוטונומיים, מספק למנהלת הגן כר נרחב של פעילות ניהולית וארגונית בנוסף לפעילות החינוכית-פדגוגית. בתפקיד זה, השונה מהותית מתפקיד המורה בבית הספר, המחנכות בגיל הרך (גננות המנהלות כיתות גן) מובילות צוות ויוצרות קשר בין הגן לקהילה שבה הוא ממוקם, ובכך הופכות למנהיגות חינוכיות, מבלי להיות מודעות למעמדן ולהשפעתן הגדולה על הקהילה. ספר זה חושף סוגים שונים של מנהיגות במערכות החינוכיות בגיל הרך על בסיס מחקרים בפרדיגמות שונות, ומאפשר הצצה נדירה לעולמן המורכב של מנהלות הגנים, המעונות, החטיבות הצעירות ומחלקות החינוך לגיל הרך בחינוך הקיבוצי והכפרי. האחריות המונחת על כתפיהן יוצרת עומס רב, אך עם זאת מאפשרת להן לצמוח ולהצמיח את הסביבה שבה הן פעילות. ניהול מערכות חינוך הוא מקצוע הדורש לימוד תאורטי לצד התנסות מעשית. הספר תורם להבנת גוף ידע חשוב, מחקרי ופרקטי של ניהול חינוכי בגיל הרך, ומאפשר למנהלות מערכות חינוכיות בגיל הרך להתוודע לכיווני חשיבה ועשייה של מנהיגות חינוכית. הספר מבוסס על עבודות סיום של סטודנטיות לתואר שני במכללת לוינסקי לחינוך.
מכון מופ"ת
מאת: יוסי שביט, יריב פניגר, רינת ארביב-אלישיב
תיאור: בשנים האחרונות סוגיית שוויון ההזדמנויות במערכות חינוך נדונה רבות בשיח הציבורי והפוליטי, וזאת בעקבות הגידול המהיר באי-השוויון הכלכלי והחברתי. אחת התובנות המרכזיות שפיתחו סוציולוגים של החינוך במשך עשרות שנות מחקר, היא שמערכות חינוך נוטות לשמר ולשעתק אי-שוויון חברתי יותר מאשר הן מאפשרות את צמצומו. דפוס זה חוזר על עצמו במדינות שונות ובתקופות שונות, ולפיכך דרושה בחינה מפוכחת של התפיסה, כי המפתח ליצירת חברה שוויונית יותר הוא הגברת השוויון בתחום החינוך וההשכלה. השוואות בין מדינות שונות, ולעתים גם בין מערכות חינוך שונות בתוך אותה המדינה, מלמדת כי לאופן הפעולה של בתי הספר יכולה להיות השפעה ניכרת על מבנה ההזדמנויות ההשכלתיות. משמעות הדבר היא שמדיניות חינוכית משמשת את המדינה ככלי מרכזי להתמודדות עם פערים חברתיים. קובץ מאמרים זה מבקש להציג תמונה רחבה ועדכנית של המחקר בנושא שוויון ההזדמנויות בחינוך. המחקרים אשר נאספו לספר זה בוחנים פערים מעמדיים, אתניים, דתיים ומגדריים בשלבי לימוד שונים ובמערכות חינוך שונות. המאמרים מאפשרים להכיר את הנושאים המרכזיים בתחום אי-השוויון ההשכלתי אשר מעסיקים סוציולוגים ואנשי מקצוע נוספים במדעי החברה, כמו גם מִגוון של שיטות מחקר כמותיות אשר מהוות בסיס חשוב לבחינת תחום זה. חלק מהכותבים בספר הם חוקרים מובילים בתחומם בעולם, ואילו כותבים אחרים הם חוקרים ישראלים צעירים.
מכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות