נמצאו 341 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: רפאל ש. פוירשטיין
תיאור: "הפוטנציאל האנושי" הוא מושג שמלווה אותנו בתחומים רבים. לעתים הוא אף טורד את מנוחתנו ככל שמדובר בפוטנציאל הלא ממומש שלנו, של ילדינו או של תלמידינו. לא אחת אנו שואלים את עצמנו: האם נוכל להיות יותר ממה שאנו היום? עד כמה? כיצד מממשים את הפוטנציאל הטמון בנו? למרבה הפלא, מושג זה, השגור בפי רבים, זכה עד היום לפרדיגמה אחת בלבד המוקדשת רק לו – זו של חתן פרס ישראל, פרופ' ראובן פוירשטיין (1921­-2014), שגיבש תפיסה החותרת תחת עולם ההגדרות המקובעות המעצבות את חיינו. כך למשל הוא פיתח מדד אינטליגנציה חליפי למדד ה-IQ המוכר, מדד שמעריך את פוטנציאל הלמידה. ואכן, בעקבות עבודותיו, מושגים כגון לקות למידה, אינטליגנציה, כישורים, הפרעות קשב, מוגבלות שכלית, מצוינות ועוד רבים אחרים מקבלים פרשנות חדשה וזוכים לאורה להתייחסות שונה ובעיקר לאופק רחב ומבטיח יותר. אבי הפוטנציאל האנושי מתחקה אחר סיפור חייו האישי המרתק, חוצה היבשות והתרבויות, של פרופ' פוירשטיין, ובעיקר אחר מפעל חייו וחידושיו הבינלאומיים בנוגע לטבע האדם ולפוטנציאל הטמון בו. הספר נכתב על ידי בנו וממשיך דרכו, הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, והוא רוקם שיחה אישית כנה ונוגעת ללב בין אב לבנו ולוקח אותנו למסע מחְכּים ומשנה חיים המספר לנו מחדש את כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גילת טרבלסי
תיאור: “הוראה מותאמת אינה ‘מתקנת’ משום שאיש אינו מקולקל. מטרתה להנגיש את הלמידה לכלל התלמידים ולהתאים אותה להם, בכפוף למטרות, לצרכים ולאפיונים של כל תלמיד ותלמיד. עליה להיות רלוונטית לתלמיד במציאות הקיימת ובסביבה מאפשרת, והיא מהווה תפיסת עולם שממנה נגזרות דרכים ושיטות… היא מוּנעת מחשיבה, מהתנהגות ומהתנהלות של איש חינוך הפועל בתוך אקלים חינוכי מאפשר […]” אנשי חינוך הנשאלים אודות הכלה ושילוב של כלל התלמידים, עונים בכנות, כי הכלה הינה חלק ניכר מן השליחות החינוכית, אך הידע היישומי של המענים לא תמיד קיים, ונתפס כנחלתם של מורים לחינוך מיוחד. כדי לעורר בקרבם מוטיבציה פנימית וכדי להפחית חרדה, נדרשת תחושה של מסוגלות עצמית לצד חוויה של הצלחה. אלו מזינות האחת את השנייה ומייצרות הוויה אחרת של הוראה ולמידה. בספר מוצעת גישה תואמת זמן ומציאות כלפי ההוראה המותאמת לכול. הוא מלווה בדוגמאות, ומכוון לנכונות של המתבונן ליצור את המותאם להוויה החינוכית בתוכה הוא חי, נע, בועט ונושם.
ספרי ניב
מאת: דפנה גרנית דגני
תיאור: "חינוך מבוסס מקום" הוא תפיסה חינוכית הטוענת כי הזיקה למקום פיזי מעניקה משמעות ייחודית לזהותו של הפרט. מתפיסה זו נגזרת פדגוגיה ייחודית המכונה "למידה מבוססת מקום"; פדגוגיה זו כוללת הנחלת ידע, מיומנויות והרגלים השואבים מהמקום הספציפי את הרצון והמוטיבציה להשפיע עליו ולהוביל לעשייה פעילה למענו. בהקשר הזה המונח "מקום" מבטא לא רק תחום מוגדר בזמן ובמרחב, אלא הזדמנות ללמידה המתבססת על חיבור בין ההיבט הפיזי להיבט הרגשי, בין המידע הנתפס בחושים לידע שנוצר בנפשו של הפרט לאחר המפגש עם השטח. הספר דן בשלוש שאלות בהקשר לחינוך מבוסס מקום: מדוע צריך וכדאי ללמוד על פדגוגיה של מקום? מה מאפיין את הפדגוגיה של חינוך מבוסס מקום? ואיך מלמדים בפדגוגיה הזאת? בהקשר הזה מוצגים בספר סיפורי מקרה מהתוכנית "שבילים", תוכנית אקדמית לתואר ראשון ולתעודת הוראה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר שבע, בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי.
מכון מופ"ת
מאת: רמה קלויר, ברוריה שישון, נחום כהן
תיאור: תוכנית רג"ב, שנועדה להכשיר סטודנטים מצטיינים במכללות להוראה, שמה לה כמטרה לחשוף את הסטודנטים לדרכי למידה לא־שגרתיות, כאלה שיכשירו אותם להיות מורים יצירתיים, פתוחים, יזמים ומובילים. אחת מאבני היסוד של התוכנית היא עריכת כנסים על ידי הסטודנטים ובעבורם. תוכני הכנסים נוגעים בפניה הרבים של הפעילות החינוכית, מהסוג שאינו מקבל על פי רוב מענה בתוכניות ההכשרה הסטנדרטיות. בכנסים אלו הסטודנטים הם האחראים הן על ההיבט הארגוני הן על ההיבט התוכני. הכנת הכנסים דורשת חשיבה יצירתית, מעורבות, יוזמה, למידה עצמאית, עבודה בצוות ולקיחת אחריות עצמית של הסטודנטים על אופן למידתם. הספר מסכם קרוב לעשרים שנות פעילות של פדגוגיית הכנסים בתוכנית רג"ב בכל המכללות האקדמיות לחינוך בישראל, ומציג מאמרים של מְרַכְּזֵי התוכנית ובעלי עניין אחרים שהיו מעורבים בעשייה. המחקרים שנערכו על הכנסים, המאמרים המתארים אותם במכללות השונות, ניתוחם באמצעות תאוריות למידה חדשניות ועוד – כל אלה יוצרים קלידוסקופ פדגוגי ססגוני, מעודכן וייחודי לתוכניות להכשרת מורים; כאלה המבקשות לשבור את השגרה ולקחת את הסטודנטים למחוזות אחרים של למידה והתנסות ועשויות גם להעניק השראה לכל העוסקים במערכת החינוך בכל אחד משלביה.
מכון מופ"ת
מאת: נורית דביר, אריאלה גדרון
תיאור: פדגוגיה נרטיבית מציעה תפיסה רחבה של ידע, למידה והוראה; היא ניזונה מתורת ההכרה הקונסטרוקטיביסטית וההרמנויטית, שעל פיה ניתן להבין את התנהגות האדם באמצעות סיפורים שהוא מספר ועל פי פרשנותו את העולם. ספר זה הוא פרי עבודתן של חוקרות מומחיות, המלמדות באוניברסיטאות ובמכללות בתחומי הכשרה מגוונים של מקצועות האנוש. על אף העולמות השונים של המקצועות שהן עוסקות בהם, המשותף לכלל הכותבות הוא הפדגוגיה הנרטיבית. תפיסה זו מהווה תשתית לעבודתן עם מתכשרים למקצועות שלהן. כל אחת ואחת מהן יוצקת מפרי ניסיונה האישי-מקצועי ובונה מודל עבודה משלה, הניזון מתפיסתה המקצועית את הפדגוגיה הנרטיבית ואת צורכי המקצוע. בספר מוצגים מודלים שונים שהכותבות יצרו בעבודתן, והן מגוללות בו את הרהוריהן על אודות המודלים הללו ודנות בתאוריות המזינות אותם. המאמרים השונים חושפים את הקוראים לגישות שונות של פדגוגיה נרטיבית בתחומי הכשרה מגוונים במדעי האנוש, ועשויים להעשיר קהילות מקצועיות שונות בהיבטים פדגוגיים-דידקטיים ותאורטיים של פדגוגיה נרטיבית. הספר מיועד לכלל העוסקים בהכשרה מקצועית, לאנשי מקצוע ותיקים, לסטודנטים ולנשות ולאנשי חינוך המבקשים ללמוד על פדגוגיות חדשניות להוראה וללמידה.
מכון מופ"ת
מאת: גילה שילה
תיאור: הכתיבה היא נושא המעסיק מאוד אנשי חינוך וחוקרים בתחומי האוריינות, חקר השיח והבלשנות. הקושי של תלמידים בתחום ההבעה בכתב וצמצום אוצר המילים שלהם מדגישים את הצורך בעיסוק בתחום, לא רק בשיעורי לשון. הרצון שנוצר מצד אחד ללמד כתיבה טיעונית ואקדמית ומצד שני לאפשר לתלמידים להביע קול אישי ולהתנסות בכתיבה יצירתית, מחייב התייחסות כוללת ומיוחדת לשיח ולטקסט הבית-ספרי ולהוראתו. הספר מציע תיאור מפורט של דפוסי שיח המאפיינים טקסטים מן העברית הבינונית הנדרשת לכל מוען ונמען, כותב וקורא. כמו כן הוא מקנה כלים מבניים, לשוניים וסגנוניים-רטוריים המסייעים לפענוח הטקסט ולכתיבתו. הכותבת יוצאת מן המצוי – טקסטים מסוגות שונות ולמטרות שונות – ומציגה את הרצוי על פי קריטריונים מתחומים שונים. הספר מיועד לסטודנטים, למורים, למרצים ולחוקרים מתחומי דעת שונים במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, העוסקים בטקסט על פניו השונות. הוא נותן כלים לכל מלמד ולכל חוקר, לאו דווקא איש לשון, לפענח טקסטים הנדונים בבתי הספר בגילים השונים ולכתוב על פי הנדרש.
מכון מופ"ת
מאת: חוה וידרגור
תיאור: הספר מציג מודל לבניית תוכניות לימודים רב-ממדיות, המפתחות אוריינות חשיבת עתיד בקרב כלל תלמידי בית הספר. אוריינות חשיבת עתיד מורכבת מאוריינות לשונית, מדעית וטכנולוגית, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית וחשיבת עתיד. המודל המוצע בספר מקדם הקניית אוריינות זו בקרב תלמידים תוך למידה סביב פרויקטים ופתרון בעיות באמצעות כלי חשיבה שונים הייחודיים למיומנויות המאה ה-21. המודל משלב אסטרטגיות הוראה שונות כגון למידה טרנסדיסציפלינרית ומולטידיסציפלינרית. בספר מוצגות תוכניות לפיתוח מיומנויות ותהליכי חשיבה גבוהים, ויש בו התייחסות להוראה של תחומי דעת ליבתיים ושאינם ליבתיים ולפיתוח תוכניות לימודים לתלמידים מחוננים, לתלמידים מצטיינים ולתלמידים בסיכון לנשירה. ספר זה מציג תאוריה לצד מעשה – תאוריות קונסטרוקטיביסטיות עכשוויות לצד כלים שנבחרו בקפידה בדרך אותנטית ורלוונטית ליצירת עניין ואתגר, תוך התייחסות ללמידה מהיבט אישי, היבט גלובלי והיבט הזמן. כל פרק בספר מאיר אסטרטגיה או כלי חשיבה שונה. בפתיחת כל פרק מוצגת התאוריה ואחריה מתוארים יחידת הלימוד ותכנון השיעורים. הפרקים מסתיימים בתוצר הסופי הנקרא תרחיש עתידי: התלמידים כותבים תרחיש עתידי וכך משגרים את עצמם לעתיד. התרחיש מבוסס על הידע שהצטבר במהלך לימוד היחידה, הוא מסכם את הלמידה וממחיש את אוריינות חשיבת העתיד. הספר יישומי עבור קהלים רבים, ביניהם קובעי מדיניות, רכזי תוכניות לימודים, מרצים במכללות להוראה, סטודנטים לתואר שני ומורים, החותרים לספק לתלמידיהם למידה משמעותית ורלוונטית ולצייד אותם במיומנויות אשר יכינו אותם לעולם המשתנה במהירות ויסייעו להם לשלוט בעתידם.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: תמצית החינוך היא בעינינו עיסוק ב"שאלת האדם". לשון אחר, תמצית החינוך היא ההוויה המביאה לעירור שאלות קיומיות בתלמיד, ובאמצעות הדיאלוג המתרחש בה מתחזקת תודעתו, מתגבשת זהותו, מותווית השקפת עולמו, נקנים ערכיו, ומסתמנת תכנית חייו. ההוויה הזאת בבית הספר, אמנם מרביתה מתקיימת במצבי למידה, אולם היא איננה תחומה למישור האינטלקטואלי בלבד. לפיכך, אף שהמאמרים שכינסנו בקובץ זה מכוונים לאינטלקט, ברצוננו להדגיש שעירור "שאלות האדם" והעיסוק בהן בחינוך נעשים גם – ולעתים אף ביתר שאת – במישור הרגש, הנפש, האמונה והרוח. שאלות האדם, אף שחלקן נדון רבות בספרות ובציבור, הן בעיקרן שאלות של היחיד. אדם עשוי להכיר קשת של תשובות ומנעד רחב של עמדות בנוגע לשאלות קיום, ביניהן תשובות אובייקטיביות לכאורה, כאלה שהוא עשוי למצוא בכתביהם של אנשי מדע; אבל התשובה שתעצב את תפיסת עולמו ואת התנהגותו היא זו שיגדיר בעצמו ומתוך עצמו באורח אותנטי. בסופו של דבר המענה הוא מענה אישי שלו, והתוקף העיקרי לו הוא היותו אישי-פנימי. כך גם בחינוך. אותה הוויה חינוכית מעוררת את השאלות ומעודדת שיח וחקירה משותפים בקרב התלמידים ובינם לבין המורה, אבל אין בחינוך כדי להציע "תשובת בית ספר". התשובה היא בהכרח סובייקטיבית, של התלמידה ושל התלמיד. בספר זה אנו מבקשים לעודד את המורים ואת מכשירי המורים להכיר מבחר של "שאלות אדם" ברמות ההגותית, המדעית והפדגוגית, להעמיק את חשיבתם באותן שאלות, ובתוך כך לטעת בהם ביטחון לדון בהן עם תלמידיהם במסגרת ההוראה-למידה ובמסגרת החינוכית בכללה בדרך פדגוגית מושכלת ורגישה.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: תמצית החינוך היא בעינינו עיסוק ב"שאלת האדם". לשון אחר, תמצית החינוך היא ההוויה המביאה לעירור שאלות קיומיות בתלמיד, ובאמצעות הדיאלוג המתרחש בה מתחזקת תודעתו, מתגבשת זהותו, מותווית השקפת עולמו, נקנים ערכיו, ומסתמנת תכנית חייו. ההוויה הזאת בבית הספר, אמנם מרביתה מתקיימת במצבי למידה, אולם היא איננה תחומה למישור האינטלקטואלי בלבד. לפיכך, אף שהמאמרים שכינסנו בקובץ זה מכוונים לאינטלקט, ברצוננו להדגיש שעירור "שאלות האדם" והעיסוק בהן בחינוך נעשים גם – ולעתים אף ביתר שאת – במישור הרגש, הנפש, האמונה והרוח. שאלות האדם, אף שחלקן נדון רבות בספרות ובציבור, הן בעיקרן שאלות של היחיד. אדם עשוי להכיר קשת של תשובות ומנעד רחב של עמדות בנוגע לשאלות קיום, ביניהן תשובות אובייקטיביות לכאורה, כאלה שהוא עשוי למצוא בכתביהם של אנשי מדע; אבל התשובה שתעצב את תפיסת עולמו ואת התנהגותו היא זו שיגדיר בעצמו ומתוך עצמו באורח אותנטי. בסופו של דבר המענה הוא מענה אישי שלו, והתוקף העיקרי לו הוא היותו אישי-פנימי. כך גם בחינוך. אותה הוויה חינוכית מעוררת את השאלות ומעודדת שיח וחקירה משותפים בקרב התלמידים ובינם לבין המורה, אבל אין בחינוך כדי להציע "תשובת בית ספר". התשובה היא בהכרח סובייקטיבית, של התלמידה ושל התלמיד. בספר זה אנו מבקשים לעודד את המורים ואת מכשירי המורים להכיר מבחר של "שאלות אדם" ברמות ההגותית, המדעית והפדגוגית, להעמיק את חשיבתם באותן שאלות, ובתוך כך לטעת בהם ביטחון לדון בהן עם תלמידיהם במסגרת ההוראה-למידה ובמסגרת החינוכית בכללה בדרך פדגוגית מושכלת ורגישה.
מכון מופ"ת
מאת: אסף מלחי
תיאור: מראשית דרכן של הישיבות החרדיות כמעט כל ניסיון לשלב בהן לימודי חול נחשב לקריאת תיגר חמורה על עצם ייעודן החברתי, הרוחני והדתי. ואולם לאחרונה ניכרות תמורות דרמטיות בהיקפן ובאופיין של החלופות החינוכיות ה"רכות" המוצעות לנוער חרדי בגיל הישיבה הקטנה, גיל בית הספר התיכון. מהן אותן מסגרות חינוך חלופיות לנערים חרדים ומה היקף הלומדים בהן? באיזו מידה מסגרות אלו הן חלופות חינוכיות ראויות שמכינות את בוגריהן לחיים מלאים ומועילים לפרט, לקהילה ולמדינה? כיצד ניתן לפתח ולחזק את המסגרות האלה?
מחקר מדיניות זה ממפה ומאפיין לראשונה את כלל מסגרות החינוך החלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים ברוח ישיבתית; פנימיות וכפרי נוער חרדיים לנערים הנמצאים בשוליים ובמצבי נשירה וסיכון. המחקר מסרטט את ההצלחות וההישגים במסגרות אלו ועומד על האתגרים והחסמים שעימם מתמודדים הגורמים הממשלתיים והאזרחיים־חברתיים המעוניינים לחזקן ולשפרן. לנוכח מציאות שבה שיעור הנשירה הגלויה של נערים חרדים עמד בשנת 2018 על 4.6% , לעומת 1.4% בלבד במערכת החינוך הממלכתית, ולנוכח היעדר מדיניות ברורה, מוסכמת וכוללנית באשר למסגרות הנדרשות לאלפי נערים חרדים שאינם לומדים בישיבות קטנות, מוצגות במחקר המלצות יישומיות. באמצעות מכלול המלצות אלו ושיתוף פעולה בין־מגזרי בין גופי הממשל לגורמי חינוך חרדיים ניתן יהיה לעצב דור צעיר אמוני־רוחני משכיל, יצרני ומקצועי, בעל תחושת שייכות וזהות ברורה ויציבה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חדאד חאג’ יחיא נסרין, ניצה קסיר (קלינר), בן פרג'ון
תיאור: מערכת החינוך בישראל מתאפיינת בפערים עמוקים בין תלמידים הבאים מרקע חברתי־כלכלי שונה. הבולט שבהם הוא הפער בין מערכת החינוך הערבי למערכת החינוך העברי. מהם פערי התקצוב בין החינוך הערבי לבין החינוך העברי? האם הם הצטמצמו בשנים האחרונות? וכיצד פערים אלו, בתקציב ובתשתיות, משפיעים על הישגי התלמידים החל בשלב החינוך היסודי, עבור בבחינות הבגרות וכלה במערכת ההשכלה הגבוהה?
מחקר זה מבקש לסרטט תמונה מקיפה של הבעיות והאתגרים שהחינוך הערבי בישראל מתמודד עימם. ממצאיו מלמדים שהחינוך הערבי מקופח בכל היבט בהשוואה לחינוך העברי: פחות שעות לימוד, מספר תלמידים גבוה יותר בכיתה והשקעה ממוצעת נמוכה יותר בתלמיד. לא זו בלבד – הפערים בתקציבים המגיעים ממשרד החינוך מורחבים על ידי גורמי מימון נוספים של מערכת החינוך הציבורית בישראל: רשויות מקומיות, הורים וארגוני מגזר שלישי. בעקבות זאת, שוויון ההזדמנויות בחינוך נפגע וההישגים בהשכלת החברה הערבית נמוכים.
בשנים האחרונות חלה התקדמות לא מבוטלת בכמה מדדי השכלה בחברה הערבית, והפער בינה ובין החברה היהודית הולך ומצטמצם. עם זאת, בנושאים רבים הפערים עדיין גדולים – בבחינות המיצ"ב, בזכאות לתעודת בגרות, באיכות תעודת הבגרות, במבחנים בינלאומיים ובשיעורי הנשירה. בפערים אלו יש כדי להשפיע על האפשרויות העתידיות של תלמידות ותלמידים ערבים בהשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה.
המשך האפליה של החינוך הערבי יפגע לא רק בחברה הערבית אלא בכלל החברה בישראל. שילוב שוויוני של אוכלוסייה זו בכלכלה ובחברה הישראליות חייב לצמוח משוויון הזדמנויות אמיתי במערכת החינוך הציבורית כבר מהשלבים המוקדמים ביותר. ניכר שבשנים האחרונות הגיעו גם מוסדות מדינתיים רבים למסקנה זו, אך כדי שמגמה זו תישא פרי עליה להוסיף ולהתרחב.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דייוויד פרקינס
תיאור: מה ראוי ללמד וללמוד? מהו הידע הנחוץ ביותר לחיים בעולם משתנה? או במילים אחרות, איך עונים על  שאלתם הנפוצה ביותר של תלמידים: "למה אנחנו צריכים ללמוד את זה?!" הספר חינוך בעולם משתנה: מה באמת חשוב ללמוד מציע קווי מתאר לתוכנית לימודים חדשה הנענית לאתגרי המאה המורכבת והמאתגרת שלנו. במוקד תוכנית הלימודים שתלמידים "צריכים ללמוד" נמצאות "הבנות גדולות" – הבנות עתירות מובן, ערך ונוכחות. בוגרי בית ספר המצוידים בהבנות גדולות, יוצאים לחיים נבונים, טובים ויעילים יותר. חינוך בעולם משתנה הוא ספר חובה לאנשי חינוך מכל הסוגים ולהורים המבקשים לחנך את תלמידיהם וילדיהם לקראת חיים עתירי משמעות והישגים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דאגלס ניוטון
תיאור: מהי הבנה? כיצד היא מתהווה? מדוע היא חשובה כל כך? מה הקשר בין הבנה לחשיבה ביקורתית ויצירתית? מה הקשר בין הבנה להנעה ללמידה? מדוע תלמידים וסטודנטים מתקשים להבין? מה מקורן של אי-הבנות? כיצד מעריכים הבנה? מהי הבנה בתחומים השונים – מתמטיקה, פיזיקה, היסטוריה, ספרות? כיצד ללמד וללמוד לשם הבנה? – אלה הן השאלות שאתן מתמודד הספר הוראה ולמידה לשם הבנה: מהי הבנה וכיצד להשיג אותה מאת דאגלס ניוטון. התשובות שהוא מציע להן המפתח להוראה יעילה ולחינוך טוב. הוראה ולמידה לשם הבנה: מהי הבנה וכיצד להשיג אותה הוא ספר יסודי ומוקפד על טבעה של הבנה ועל הדרכים לטפח אותה. זהו ספר חובה לאנשי חינוך בכל מסגרות החינוך וההוראה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: איריס אלפי-שבתאי
תיאור: ספר חדשני זה עוסק בלשון שנייה בישראל. עיקר עניינו הוא לשון שנייה-זרה הנלמדת באופן פורמלי בהקשר הבית ספרי, אך נסקרים בו גם היבטים של לשון שנייה של מהגרים והיבטים של לשון ראשונה. לאורך כל הספר מודגשת חשיבותו של מורה השפה כחוקר ומפורטות מגוון המיומנויות הנדרשות ממנו לצורך הוראה יעילה ואיכותית, כגון ידע נרחב, תושייה, גמישות מחשבתית ויכולת לפתור בעיות בזמן אמת. פרקי הספר ממחישים הוראה לשונית ארוכת טווח וייעודית לאוכלוסיית התלמידים; הוראה המציבה אותם במרכז תהליך הלימוד ולא ממקמת את תוכנית הלימוד כמקובל בראש סדר העדיפויות. שערו הראשון מציג היבטים תאורטיים של לשון שנייה, ושערו השני - היבטים מעשיים, שבמרכזם שיטה פסיכולינגוויסטית-חינוכית להערכה ולקידום לשון שנייה הנלמדת בהקשר פורמלי. שיטה זו רואה בהערכה הניתנת לתלמידים אמצעי ללמידה ולקידומה, ולא כלי המסכם אותה. הספר מבהיר את השימוש ב"פיגום" כדרך הוראה ומציג חשיבה יצירתית ("מחוץ לקופסה״) מצד המורה לטובת קידום מרבי של תלמידיו.
מכון מופ"ת
מאת: בנצי בר לביא
תיאור: ירוק כחול-לבן מגולל את סיפורה של יוזמה חינוכית וציונית שנהגתה ויושמה בהקמת בית הספר התיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר, הראשון מסוגו בישראל, והוא שזור בחוויות ובאירועים שעיצבו את חייו של המחבר ואת יצירתו.

ירוק כחול-לבן מיועד לכל מי שמאמין בחשיבות החינוך לאהבת הארץ והטבע ורואה את ייעודו בחינוך. מחנכים שעייפו משמרנות מערכות החינוך ימצאו עניין בחדשנות שיטות ההוראה ובתהליכי הלמידה המשמעותית שהתוכנית מציעה.
ספרי ניב
מאת: יצחק גילת, רחל שגיא, ליאת ביברמן-שלו
תיאור: חינוך במרחבים רב-תרבותיים מזמין את הקורא למסע עשיר ומעניין עם אחת התופעות המרכזיות במערכת החינוך בישראל: מפגש בין תרבויות שונות המתקיים מגן הילדים עד מוסדות ההשכלה הגבוהה. אסופת המאמרים שלפניכם מציגה אוסף של מחקרים המביאים את קולותיהם של קבוצות תרבותיות שונות בחברה הישראלית אשר נפגשות ביניהן במערכת החינוך. לספר שלושה שערים: השער הראשון מזמן לקורא מפגש כללי עם התופעה של רבגוניות תרבותית שהולכת ומתרחבת בעקבות תהליכי הגלובליזציה. השער השני מזמין את הקורא להיכנס לבתי ספר שבהם מתקיימים מפגשים בין מורים מקבוצה תרבותית המוגדרת כקבוצת מיעוט, לבין תלמידים וצוות חינוכי מקבוצת הרוב. השער השלישי מכניס את הקורא בשערי האקדמיה ומאיר תהליכים וסוגיות של רבגוניות תרבותית בהכשרת מורים. הספר מסתיים ביומן מסע שכתב סטודנט במכללת לוינסקי לחינוך, בן למשפחה ערבית-מוסלמית שחיה בעיר לוד כבר ארבעה דורות. הוא הצטרף למשלחת של סטודנטים וחברי סגל אשר יצאה לסיור במחנות השמדה בפולין. יומן המסע נכתב לקראת המסע לפולין ובעקבותיו. היומן נחתם בתובנה שהתגבשה אצלו בעקבות החוויה המטלטלת. תובנה זו מהווה חלק ממגוון התובנות המוצגות בספר, אשר בתורן עשויות לסייע לנו לפסוע צעד אחד קדימה לקראת חברה סובלנית שמטפחת את השונה בקרבה.
רסלינג
מאת: ח'אלד עראר, גילה קורץ, חנה בר ישי
תיאור: הגעתו לגבורות של פרופ' דוד חן, עומדת מאחורי היוזמה לספר "חינוך כמערכת מורכבת". קובץ המאמרים בספר מתמקד בתחומי מחקריו של פרופ' דוד חן, תוך שהוא מבקש להאיר את התיאוריה והפרקטיקה בחינוך באמצעות עיסוק בשאלות יסוד אודות טבעו המורכב של החינוך. זהו ספר ראשון מסוגו המנסה לשרטט את גבולות הידע המדעי והיישומי שמעצב את החינוך, תוך התבוננות מעמיקה על פרויקט החינוך, טבעו והכוחות הפועלים עליו, כולל מכניזם השליטה המכתיב את אופיו ותוצריו של פרויקט זה. בכל אחד מארבעת שערי הספר משרטטים חוקרים מהשורה הראשונה את החינוך כמדע מורכב, את ידע התוכן שמבטא הקוריקולום בעידן חברת הידע, את המדיניות המכוונת מערכת מורכבת זו, תוך עיסוק במתח המובנה שבין הבסיס המדעי תיאורטי־מחקרי בחינוך לבין עיצוב מדיניות החינוך המבוססת לרוב על אינטואיציה ופשרות. הספר נחתם בשער שמעמיק את הדיון בטכנולוגיות הלמידה. בספר מוצגים מחקרים אמפיריים ותיאורטיים מקוריים ועדכניים מפרי עטם של חוקרים מובילים מבתי הספר השונים לחינוך בארץ. הספר יכול להיות לעזר לקהילה האקדמית, למקבלי החלטות במערכת החינוך, לעובדי מערכת החינוך ולכל המתעניין בתחום זה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: רוני לידור, שירי אייבזו, אלה שובל
תיאור: החינוך הגופני הוא מקצוע ליבה בתוכנית הלימודים של משרד החינוך. המקצוע נלמד בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים. גם בגני הילדים לומדים הילדים חינוך גופני המותאם לשלב ההתפתחות שלהם ולצורכיהם הגופניים, התנועתיים, החברתיים והריגושיים. מי שעוסקים בהוראת החינוך הגופני במסגרות החינוך הפורמלי בישראל, מי שמכשירים סטודנטים להוראת החינוך הגופני ומי שקובעים את המדיניות במקצוע החינוך הגופני נדרשים מעת לעת לתת את דעתם על תמורות החלות בחברה, בעיקר תמורות טכנולוגיות וחברתיות-תרבותיות, שכן יכולה להיות להן השפעה על התוקף הסביבתי של המקצוע. לדוגמה, בעת הזאת נדרש החינוך הגופני להתמודד עם אתגרים כמו אורח חיים יושבני, תזונה לקויה של תלמידים, תחרות בלתי פוסקת עם מוקדי פעילות גופנית חלופיים (כמו חוגי ספורט ותנועה המוצעים לתלמידים בשעות אחר הצוהריים), ולתת מענה לתלמידים עם צרכים מיוחדים. בספר הזה אנו בוחנים את יסודותיהם של ארבעה מודלים להוראת החינוך הגופני: המודל להבנת המשחק, מודל החינוך לספורט, המודל לחינוך לאורח חיים בריא ומודל החינוך לתנועה. בחרנו במודלים אלו משום שלכל אחד מהם רציונל הוראתי המסביר מדוע הוא נחוץ ומה הם היבטי ההוראה והלמידה שאפשר להשביח, אם ייושם. לטענתנו, יישומם עשוי לחזק את התוקף הרלוונטי הסביבתי של מקצוע החינוך הגופני ולאפשר לו להיות רלוונטי. כל ארבעת המודלים הם מבוססי ראיות, משלימים זה את זה ומאפשרים למורים לחינוך גופני לצקת תכנים מגוונים ומעוררי עניין לשיעורים. לצד אנשי ונשות המקצוע עשוי ספר זה לעניין את כל העוסקים בתנועה, בחינוך בלתי פורמלי ובהדרכת בני נוער וילדים.
מכון מופ"ת
מאת: תמר רפופורט, אהוביה כהנא
תיאור: סדר חברתי אינו מכיל רק מסגרות התנהגות וחשיבה נוקשות, אלא גם מבנים, פרקטיקות ויחסים אישיים ומוסדיים בלתי פורמלים. הבלתי פורמלי אינו מרכיב חברתי שולי, שלילי או אקראי אלא מאפיין חברתי בסיסי. ואולם, טיבו של הסדר החברתי הבלתי פורמלי בחינוך ובחברה זכה להתייחסות מעטה בלבד בתיאוריה ובמחקר. יוצאת דופן מבחינה זו הגותו של הסוציולוג ראובן כהנא, אשר פיתח את "המודל/הצופן הבלתי פורמלי" כתפיסה תיאורטית חברתית-תרבותית וחינוכית מקיפה המתארת ומנתחת את המבנה הסגולי של סדר בלתי פורמלי. מאמרי הספר מנהלים דו-שיח מלומד ועדכני עם המודל הבלתי פורמלי של ראובן כהנא, בוחנים אותו מחדש, מאתגרים ומפתחים את יישומיו, ולעתים אף הופכים אותו על פניו. כמכלול, מציעים המאמרים לקוראים מסגרות חשיבה חדשות לניתוח חברתי. אסופת מאמרים זו מצביעה על הפוטנציאל הטמון בשימוש במודל הבלתי פורמלי ככלי אנליטי, כמסגרת תיאורטית וכתשתית אמפירית לחקר זירות חברתיות וחינוכיות בעבר, בהווה ובעתיד. הכותבים והכותבות בספר מנתחים פעילויות וזירות פעולה ייחודיות (טקס סיום בית הספר, טיול, ריקוד, שיח אינטרנטי ועוד) וקבוצות חברתיות (חרדים, בוגרי תנועות נוער באמריקה הלטינית, צעירים פלסטינים); הם עוסקים בסוגיות חברתיות מגוונות (דת ומדינה, אינטגרציה ונעורים בישראל ובפלסטין, שלבי חיים, חינוך לערכים, גלובליזציה וידע) ובסוגיות היסטוריות (היסטוריה של הידע, מודרנה ופוסט-מודרנה, מתודולוגיה ואידיאולוגיה), ואף חושפים את זיקתו של הבלתי פורמלי לתפיסות ולתחומי ידע שונים (אנתרופולוגיה, פילוסופיה, חקר הדת, פסיכולוגיה חברתית והסוציולוגיה על זרמיה השונים). הדו-שיח הביקורתי שמנהלת אסופת המאמרים עם המודל של ראובן כהנא מצמיח שדה הגות רב-פנים אבל בעל מכנה עיוני משותף.
רסלינג
מאת: עינת גוברמן, שרה זדונאיסקי ארליך, טליה חביב, רחל יפעת, אנה סנדבנק
תיאור: גם בעידן הדיגיטלי שבו אנחנו חיים, כתיבה היא כלי חיוני ללמידה, לקידום החשיבה, לניהול עצמי, להבעה ולתקשורת. מטרתו של ספר זה היא להציע למחנכים, לסטודנטים להוראה וגם להורים גישה חינוכית שיטתית המטפחת כתיבה בסוגות שונות כבר בגיל הגן. הספר נכתב בגישה קונסטרוקטיביסטית אקולוגית הטוענת שלמידה מתרחשת במהלך של פעילות רלוונטית ובהקשר חברתי-תרבותי. אינטראקציות בין-אישיות המטפחות כתיבה, חושפות את הילדים לידע על אודות העולם, למגוון של טקסטים ולאוצר מילים עשיר. כל אחד מפרקי הספר עומד בפני עצמו, וביחד הם יוצרים תמונה מקיפה על כתיבת ילדים בגיל הרך. הספר כולל ידע תיאורטי ודוגמות מעשיות לפעילויות פדגוגיות המתאימות לילדים במסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות.
מכון מופ"ת
מאת: אלון גן
תיאור: מראשית דרכו היה החינוך הקיבוצי בית יוצר לחינוך אלטרנטיבי במערכת ניהולית מורכבת הכוללת גני ילדים, בתי ספר, חינוך בלתי פורמלי, תנועות נוער ואף מכללות אקדמיות להכשרת מורים )״סמינר הקיבוצים״ ו״אורנים״(. מוסדות אלה מתאפיינים בגישה הוליסטית, בין־תחומית וביקורתית, בלמידה התנסותית ומשמעותית, חינוך קהילתי בחברת הילדים, הערכה מעצבת, חינוך בטבע וקיימות סביבתית. מערכת זו היא תופעה ישראלית ייחודית. אסופת המאמרים שלפניכם בוחנת את התופעה הזו בביקורתיות מנקודות מבט שונות ובמתודות מחקריות מגוונות. היא מבקשת לענות על השאלות המהותיות באשר לכוחות שהולידו את החינוך הקיבוצי, לחומרים שהוא עשוי מהם, לתמורות שחלו בו במהלך השנים, למאפייניו בהווה, לחוזקותיו ולחולשותיו. לצד סוגיות אלה ספר זה מביט אל העתיד. בימים מאתגרים אלה של משברים אקולוגיים, חברתיים, דמוקרטיים ובריאותיים, הספר מציע שיח חינוכי עתיר חידושים חינוכיים ודיאלוגים מעצימים, אשר יכולים לתת מענים רבי־משמעות ומפרים לקהילות האלטרנטיביות המבקשות חינוך אחר לילדיהן, חינוך הומני ואיכותי.
מכללת סמינר הקיבוציםיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: דינה חרובי, טלילה קוש-זוהר
תיאור: ספר זה מאגד מאמרים הדנים בסוגיות מגדריות בתחומי דעת מגוונים. המחקרים השונים מתייחסים לנוכחות הגלויה והסמויה של הפרמטר המגדרי כחלק אינהרנטי ומובנה במציאות. הספר מתווה דרכים להתבונן דרך עדשת המגדר גם בתכנים השונים הנלמדים בבתי הספר. הנכחת הסוגיה המגדרית היא אחת הדרכים לקידום שוויון זכויות מגדרי בבתי הספר, וכפועל יוצא מכך בחברה כולה. המחקרים, למעט מאמר מתורגם אחד, הם פרי עבודתן של חברות פורום ״חינוך ומגדר״ במכללת סמינר הקיבוצים, כולן מרצות במכללה בתחומי דעת שונים. הפורום מבקש לקדם דיון בסוגיות מגדר וחינוך בכלל, ובהכשרת פרחי הוראה בפרט.
הקיבוץ המאוחדהוצאת גמא
מאת: דרורה פריצקר
תיאור: הספר להתנסות ולהרגיש: למידה עצמית משתפת באקדמיה מביא סיפורי מסע של מרצים שחרגו מדרך הוראתם החזיתית-מסורתית, ויישמו למידה עצמית משתפת בקורסים דיסציפלינריים במסגרת תכנית ניסויית ללמידה עצמית, שנערכה במכללה האקדמית גורדון. הספר מאיר את סוגיית הלמידה העצמית המשתפת ובוחן את מורכבותה הרגשית ואת הדילמות המתעוררות במהלך יישומה. הוא מעלה על נס את הרלוונטיות שלה בתקופה שבה נסללים, חדשות לבקרים, ערוצי תקשורת וטכנולוגיה חוצי גבולות ומשתפים, זמינים ונגישים למידע; הוא גם מצביע על תובנות ועל השתמעויות לכינונה של תשתית ללמידה עצמית משתפת באקדמיה בכלל ובהכשרת מורים בפרט.
מכון מופ"ת
מאת: אילנה פאול, רוני ריינגולד
תיאור: מרבית החברות בעולם, ובכלל זה החברה הישראלית, מתאפיינות בריבוי תרבויות. כאשר מציאות זו מתקיימת ללא אג'נדה רב-תרבותית ברורה, השיח המבוסס על שסעים גובר ומנציח את יחסי הגומלין בין הקבוצות החברתיות, המתאפיינים באי-שוויון, בניכור ובשלילה הדדית.
לאורך שנים התאפיינה המדיניות במדינת ישראל בגישות חד-תרבותיות גלויות או סמויות. בנאומו המפורסם "ארבעת השבטים" הציע נשיא המדינה ראובן ריבלין סדר ישראלי חדש, שבו חל מעבר מהנהגה של "שבט" אחד ליצירתה של ישראליות משותפת; ישראליות שכל קבוצה חברתית בתוכה מכירה בקבוצה האחרת ובהיותה שותפה שווה לה. נאום זה העצים את הדיון הציבורי והדגיש את הצורך במציאת דרכים מוסכמות לקיים מרחבים ציבוריים משותפים. בתוך כך הופיעה גם הגישה שמציעה שלא להסתפק בהכרה בזכותן של קבוצות מיעוט לקיום אוטונומי, אלא לקרואתיגר על עצם קיומה של ישות "המרכז" ולקעקע אותה מן היסוד עד שיינתן ביטוי הוגן לכל הקבוצות דרך הבניה מחודשת וגמישה של המרחב המשותף. אסופת מאמרים זו מציגה פסיפס עשיר של הצטלבויות בין מגוון אוכלוסיות – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית המועצות לשעבר – במגוון מרחבים, ובהם גני ילדים, בתי ספר, מכללות לחינוך ואוניברסיטאות. אנו תקווה שיש בה כדי לתרום לכל העוסקים במדיניות ציבורית, לתת מענה לריבוי התרבותי ולאתגריו ולכל אנשי החינוך המחפשים דרכים יצירתיות להיטיב את המפגשים הבין-תרבותיים ולקדם גישה מכילה ושוויונית, שהיא הבסיס לבנייתה של חברה משותפת איתנה.
אין אנו מבקשים בספר זה להמליץ על דרך אחת כפתרון אפשרי למתח הקיים בין המגזרים והתרבויות. כל שברצוננו הוא לחשוף את הקוראים למגוון דיאלוגים באזורי גבול תרבותיים ולהעשיר דרכים להתנהלות במרחבים אקדמיים וחינוכיים משותפים.
מכון מופ"ת
מאת: יפתח גולדמן
תיאור: המושג "חינוך הומניסטי" זכה בשנים האחרונות לפרשנויות רבות ומגוונות כל כך, עד כי נדמה שהיום רבים מקבלים אותו מבלי שיבררו לעצמם במדויק מהם אותם עקרונות חינוכיים שהם מאשרים. הספר להמשיך את השיחה מבקש להשיב רוח חדשה במפרשיו של החינוך ההומניסטי ולהציג בתוך כך תפיסה מובחנת ומצומצמת שלו כחינוך המוגדר באמצעות מטרה פדגוגית ראשית וכלי פדגוגי עיקרי. מטרתו של החינוך ההומניסטי היא עילוי האדם: פיתוח אישיותם של החניכים והחניכות וסיוע להם בהפיכתם לאנשים בוגרים, אחראים, אוטונומיים ועשירים ברוחם. הכלי הפדגוגי העיקרי שלו הוא ההפגשה: הפגשתם של החניכים עם יצירות טובות, עתיקות וחדשות מתחומי הספרות, השירה ומדעי הרוח. אנשי החינוך ההומניסטי הם האחראים לחולל פגישה דיאלוגית, יוצרת, מתפתחת ומפתחת בין החניכים לבין היצירה. את העקרונות הללו פורס המחבר במהלך הספר ומזמין את המורים והמורות לנסות ולהעניק חינוך כזה לתלמידיהם: אני מאמין בכל ליבי שהחתירה נגד הזרם אפשרית, או במלים פשוטות, שמחנכת הרוצה להעניק חינוך הומניסטי לתלמידיה יכולה לעשות מעשה. עליה לנהוג בתבונה, להכיר במגבלות ולהתנהל בזהירות, אבל לא נגזר עליה לחיות בחוויה של כישלון מקצועי מתמשך.
מכון מופ"ת
מאת: פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א, משה ישראלאשוילי
תיאור: "מי שלימדני אות נהייתי לו עבד" פתגם זה הוא ביטוי אחד מרבים לחשיבות שהתרבות הערבית רוחשת לחינוך. אך מה ידוע לנו על התהליכים החינוכיים-חברתיים שעוברים כיום ילדים ובני נוער המשתייכים לחברה הערבית בישראל? ילדים ובני נוער אלה, המהווים 27% מכלל אוכלוסיית התלמידים (בגילאי 18-5 ) במדינה, הם חוליה בעלת ערך רב בפסיפס האנושי בישראל וימלאו תפקיד חשוב בהתפתחות החברה הערבית בפרט ומדינת ישראל בכלל. מהי תמונת הישגיהם הלימודיים? אילו אתגרים אישיים וחינוכיים ניצבים בפניהם?
ספר זה, הראשון מסוגו, דן במנעד רחב של שאלות הקשורות לחינוך בחברה הערבית בישראל, בניסיון לסקור את הידע העדכני הקיים ולהצביע על מה שעדיין דורש התייחסות ומחקר. את פרקי הספר כתבו מומחים מובילים בתחומם הדנים בנושאים שונים, בכללם: ניצני אוריינות, מיומנויות קריאה וכתיבה, השפעות הדיגלוסיה ולקויות התפתחותיות, לקויות למידה, הישגים לימודיים, אוריינטציית עתיד, התנהגות אלימה, זהות תרבותית ועוד.
מכון מופ"ת
מאת: תמר אלמוג, עוז אלמוג
תיאור: ספרם של בני הזוג אלמוג הוא צילום רנטגן של מגדל השן האקדמי. הוא חושף את השיטה המצליחה, שהתקלקלה עם השנים, ואת תרבות השקר, ההכחשה והקיבעון שהשתלטה על המוסדות להשכלה גבוהה בעולם. את אינפלציית הפרסומים המדעיים, שמביאה לירידה מדאיגה באיכות, ברלוונטיות ובאמינות המדע; את הניוון וחוסר העדכניות של מערכת השיפוט והבקרה של המחקר האמפירי; את הסבתם של חברי הסגל באקדמיה לפועלים צייתנים ושחוקים בקו ייצור מיושן; את בזבוז התקציבים והמשאבים הבלתי נסבל; את אובססיית הדירוגים, שגוררת ממשלות ומוסדות למערבולת של הונאה עצמית; את המונופול הציני והחמדנות החזירית של תאגידי המו"לות המדעית; את חוסר המקצועיות של ניהול המוסדות; את הניצול והולכת השולל של "המרצים מן החוץ" ותלמידי המחקר; את הכרסום באטרקטיביות של הקריירה האקדמית; את הפיכתם של המדעים ההומניים לג'ברשת של תקינות פוליטית; את הוזלת ערכו של התואר האקדמי; את הדבקות העיקשת בשיטות הוראה שאבד עליהן הכלח ופספוס מהפכת האינטרנט; את הנתק בין תוכניות הלימודים לבין צורכי החברה ושוק העבודה; ואת תכסיסי השיווק והמיתוג שבעזרתם מפתים את הצעירים להירשם למוסדות ולקורסים שפג תוקפם. אבל הספר הזה אינו רק תמונת מצב מדכדכת של אליטה אינטלקטואלית שמרנית, שעוצמת עיניים מול רוחות הזמן ובוגדת בשליחותה החברתית. לצד הביקורת הנוקבת מציעים תמר ועוז אלמוג חישוב מסלול מחדש ומַעבר למודל רענן של מחקר והשכלה, שמותאם למאה ה־21.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אלון פוטרמן
תיאור: ספר זה מציע מסע אל תוך הלבטים, הערכים, האתגרים וההצלחות של מחנכים ומחנכות בישראל – בקול צלול ובגוף ראשון. הספר נכתב על רקע המתח המתמיד בין תחושת השליחות לבין השחיקה המיוחסות למורים, לצד רצון כן להאיר בזרקור גדול את מקומם האסטרטגי בעיצוב עתיד החברה. אלון פוטרמן יצא למסע ברחבי המדינה בין בתי ספר מכלל המגזרים והאוכלוסיות. הוא ביקר בכיתותיהם של כמה מהזוכים והזוכות בתחרות "המורה של המדינה" ומביא ראיונות מהשטח וסיפורים גלויי לב המתארים את ההתמודדות האישית של כל אחת ואחד מהם, שהובילה לבחירה שלא לנטוש את מקצוע ההוראה למרות התגמול והמעמד הנמוכים המתלווים לעיסוק בו. כל פרק בספר הוא טקסט בפני עצמו, ויחד הם מספקים מבט רחב ומקיף על תפקיד המורה ועל החינוך בישראל.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אבי גרפינקל
תיאור: מדריך כתיבה זה מיועד לסטודנטים ולכל המעוניינים לכתוב בצורה בהירה, משכנעת ותמציתית.
חלקו הראשון מלמד כיצד להתגבר על דחיינות ועל מחסומי כתיבה ומציג את הדרישות הבסיסיות של כתיבה אקדמית: מבוא, גוף העבודה, סיכום, שאלת מחקר, טענה, כללי ציטוט, הצעת מחקר ועוד.
ייחודו של איך כותבים הוא בניסיון לפרוץ אל מעבר לדרישות הבסיסיות האלה ולשפר את יכולותיכם גם בהיבט היצירתי של הכתיבה: איך למצוא נושא? אילו שאלות כדאי לשאול כשאתם קוראים יצירה או מאמר? כיצד לגבש טענה מקורית?
חלקו השני של המדריך מלמד כיצד לכתוב בצורה מרתקת ואפקטיבית בז'אנרים אחרים: טור דעה לעיתון; רשימת ביקורת על חיבור עיוני; ניתוח והערכה של יצירה בדיונית; כתיבה על אדם: דמות היסטורית, דמות ספרותית, אמן או הוגה; ומסה אישית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דב לנדאו
תיאור: כל חשיבה היא פעולה, שבה משווים דבר אחד אל הרקע או אל דבר אחר זולתו. אנו חושבים על שולחן רק אם אנו רואים אותו על רקע החדר, או על רקע שולחנות אחרים. כל אופני החשיבה המוגדרים בתחום הלוגיקה בנויים אם כן בדרך זו או אחרת על השוואה. הכרת סוגי ההשוואות וההבחנה בין אופני החשיבה הלוגיים, כגון מיון או דירוג של דברים, יישום מיומנויות ושימוש בהן לחומרים חדשים, השוואה שיטתית בין דברים, הבדלה בין רעיון לחוויה, בין נושא לתוכן, בין שאלה לבעיה, בין תוצאה לתכלית, בין עובדה להשערה, בין ניגוד לסתירה, בין אינדוקציה לדדוקציה, בין מיון לדירוג, בין אנליזה לסינתזה, בין קל-וחומר, בניין אב, הקש וסמיכות פרשיות לגזרה שווה, בין הערכה לוגית להערכה רגשית וכדומה, הם תנאי מוקדם לכל למידה. לזה מתוספת הכרת מושגי היסוד של הדיסציפלינה (מטאפורה, דימוי, אירוניה, פרדוקס, אפוס ליריקה וכדומה) ליווי כל אלה בהגדרות, בהסברים, בקטעי פרשנות וביקורת, ובטקסים להשוואה, מקנה ללמידה את האופי הרב-ממדי. לפי זה תיאורה של הלמידה הרב-ממדית במשפט אחד ייראה כדלקמן: על המורה לגלות את החידה (התעלומה) המהותית והרוחנית הנסתרת של הטקסט, להציגה לפני הכיתה, ולאחר מכן להיעזר בשאלותיו במושגי החשיבה הלוגית ובמונחי היסוד של הספרות ולהביא את התלמידים במהלך השיעור לפענוח מודע של חידת הטקסט, שלעיתים הוא אף מגלה שמץ מחידת העולם ומחידת רוח האדם.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: יעקב עזרא ויזל
תיאור: הספר מתאר דילמות וסיטואציות חינוכיות שפגש המחבר במהלך השנים הרבות במערכת. נלוות להן המלצות לאנשי החינוך העשויים להיפגש ביום-יום במקרים מעין אלו ולכוונם במציאת פתרונות. המסר העיקרי העולה מתוך ספר הוא להיות מחנכים בעלי תעוזה ואומץ חינוכי, להיות פורצי דרך וסמנים לחברה כולה. החינוך הוא הכלי בעל המסרים המשפיעים ביותר לחינוך בני הדור, העצמתם והכשרתם לחיים באמצעות אנשי החינוך המיוחדים והייחודיים.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: מרתה נוסבאום
תיאור: בספר רב-עוצמה זה, הפילוסופית הנודעת מרתה נוסבאום מלמדת סנגוריה על חשיבותם של הלימודים הכלליים בכל רמות החינוך. לטענתה, פתיחות דעת ורוחב דעת, עושר תרבותי וחשיבה ביקורתית, דמיון אמפתי והבנה אמנותית הם תשתיות הכרחיות להגשמת האנושיות, לאזרחות דמוקרטית, לצדק חברתי ולאחריות גלובלית. נוסבאום חוששת כי השחיקה המדאיגה שאנו עדים לה זה כמה שנים במעמד ההומניסטיקה, וראיית הרווחיות הכלכלית כחזות הכול מכרסמות ביכולת שלנו לבחון בביקורתיות סמכות חיצונית ומדיניות שלטונית, ופוגעות בכשירותנו להתמודד עם בעיות גלובליות מורכבות והרות גורל.
מכללת סמינר הקיבוציםהקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: חן למפרט
תיאור: ספר זה מציע התבוננות ביקורתית על החינוך ההישגי. טענתו העיקרית היא כי הדרישה להישגים לימודיים ולמדידת ביצועים יחסיים של תלמידים עומדת בניגוד גמור לקומנסנס החינוכי, והיא איננה אלא ביטוי לאידאולוגיה החברתית של התחרותיות, המאפיינת את הנאו-קפיטליזם. יישומה של דרישה זו במערכות החינוך עומד בסתירה לאתיקה החינוכית, המעניקה חשיבות להישגים כבסיס ליצירתה של תחושת ערך חיובית בקרב כל המתחנכים. הניתוח מלמד שאידאולוגיה הישגית זו איננה אלא ניסיון שיטתי ליישם דרוויניזם חברתי במסווה של מריטוקרטיה - להפוך את החינוך הבית ספרי לתחרות אגרסיבית המכתיבה שעתוק מעמדי שיטתי וחוסר ערך חברתי לרוב הילדים.
מכון מופ"ת
מאת: ענת זוהר, עודד בושריאן
תיאור: מה צריכים התלמידים והתלמידות בישראל ללמוד בבתי הספר במאה ה 21- ? אילו שינויים ישלבצע בתוכניות הלימודים ואילו חומרי לימוד ראוי להעמיד לרשות התלמידים והתלמידות כדי שיתמכו באופן מיטבי בלמידה? המסמך שלפנינו דן בשאלות אלה ומציע להן מענה.המאה ה 21- מתאפיינת בשינויים מהירים בתחומים רבים של החיים — הגירה, גלובליזציה, התפתחות טכנולוגית, שינויים בידע ובשוק העבודה ועוד גורמים רבים המעצבים מחדש את המציאות שבה אנו חיים.חלק מהשינויים גלובליים ומשותפים למדינות רבות, וחלקם ייחודיים לישראל — שינויים ערכיים, מוסריים, דמוגרפים וחברתיים. לנוכח השינויים מתעצבות מחדש הדרישות מהבוגרים העתידיים של מערכת החינוך,ובהתאם לכך גם הציפיות מהמערכת. בעבר נדרשה מערכת החינוך בעיקר להעביר גופי ידע מוסכמיםולפתח מיומנויות בסיסיות. כיום, במיוחד לנוכח הצרכים המשתנים במהירות ואי הוודאות המלווה אותם,עליה גם לטפח אזרחים משכילים ואזרחות דמוקרטית, לקדם רווחה, להגביר את המוטיבציה ללמידה, לתתכלים להבניית ידע חדש ולפעול באופן מיטבי לקידום האזרחים והחברה. היוזמה — מרכז לידע ולמחקר בחינוך של האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים כינסה ועדת מומחים לבקשת משרד החינוך כדי לבחון מה ניתן ללמוד ממחקר ומניסיון מעשי בהקשר זה. הנחת היסוד שעמדה בבסיס הבקשה היא שאף כי תוכניות הלימודים מתעדכנות באופן סדיר בתוך המסגרת הקיימת, אין די בכך. לנוכח עומק השינויים בתקופתנו נדרשת חשיבה מחודשת, רעננה ושיטתית שתוביל לתפיסה עדכנית, מושכלת ומבוססת ראיות מחקריות של תוכניות הלימודים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: מריו מיקולינסר, רננה פרזנצ'בסקי אמיר, נירית טופול
תיאור: במענה לפניית משרד החינוך הקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים בראשות פרופסור מריו מיקולינסר, שהובילה תהליך למידה מקיף בנושא הפיתוח המקצועי וההדרכה של מחנכים ומורים. הוועדה החלה את עבודתה בקיץ 2017 . במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, נפגשה עם מומחים ואנשי מקצוע מהשדה, קיימה יום עיון פתוח לציבור וישיבות לליבון השאלות ולגיבוש המלצות למדיניות עתידית בנושא. בתום דיוניה ערכה הוועדה מסמך מסכם זה. המסמך מציג סיכומים של הגות וידע מחקרי בלתי תלוי ומעודכן, והוא כולל המלצות לחשיבה ולפעולה.המסמך עבר שיפוט עמיתים והוא מוגש למשרד החינוך ומונגש לציבור הרחב באתר היוזמה. באתר ניתן למצוא גם את הסקירות המדעיות שהוזמנו במיוחד לעבודת הוועדה וחומר נלווה נוסף.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: מיכל ויזל
תיאור: דוח זה בוחן את תשלומי ההורים בשש מדינות שבהן קיים חוק חינוך חינם ולמעלה מ 85%- מתקציב החינוך מגיע ממקורות ציבוריים. המדינות (ומדינות המשנה) הן פולין, גרמניה (ברלין), אוסטרליה (ויקטוריה), קנדה (אונטריו), בריטניה (אנגליה) וארצות הברית (קליפורניה). מדינות אלו נבחרו כיוון שהן מציגות תפיסות שונות של חינוך ציבורי – החל במימון כמעט מלא לכל סוגי החינוך וכלה במימון רוב החינוך והתבססות מסוימת על תשלומי הורים. חשוב להדגיש שלצורך ההשוואה נבחרו רק מדינות שקיימים בהן תשלומי הורים. קיימים דגמים אחרים, דוגמת הדגם הסקנדינבי והדגם ההולנדי, שבהם מימון החינוך ציבורי לחלוטין, או הדגם הצרפתי שבו תשלומי ההורים נמוכים יחסית.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: יערה אלעזרי-שבדרון
תיאור: הוראת המוזיקה נמצאת בתהליכי עיצוב ופיתוח בישראל ובעולם. מדינות שונות בוחנות את שילוב תחום הדעת בתוכנית הלימודים הלאומית ומבקשות לעדכן אותו. כיום קיימים דגמים להוראת מוזיקה שבהם כל התלמידים נחשפים לחינוך מוזיקלי: האזנה ליצירות, שירה ונגינה וכן פעילות מוזיקלית יצירתית. נוסף על כך בעשרים השנים האחרונות הוקמו פרויקטים מיוחדים רבים, הפועלים בתוך מסגרת בית הספר או אחריה, ומקדמים את החינוך המוזיקלי, ובמיוחד את הוראת הנגינה. בימים אלו בוחנים במשרד החינוך עדכון אפשרי של תוכנית הלימודים במוזיקה. לצורך זה פנו לשכת המדען והמזכירות הפדגוגית במשרד החינוך אל היוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, בבקשה לכתוב דוח מת"ת )מידע תומך תכנון( אשר יבחן תוכניות לימודים במוזיקה ובנגינה במדינות נבחרות בעולם. הדוח מציג תוכניות להוראת מוזיקה בארבע מדינות: גרמניה, אנגליה, צפון קרוליינה שבארה"ב ופינלנד. מדינות אלו נבחרו לאור תוכניות הלימודים המפותחות שהן מקדמות, ומתוך רצון להציג מגוון תפיסות בחינוך מוזיקלי וביישומו. כמו כן בכל  מדינה נסקר פרויקט מוזיקלי מיוחד. הדוח נכתב על סמך דוחות זמינים במרשתת ועל סמך מחקרים בנושא
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גליה זר כבוד
תיאור: התוויה של תוכניות לימודים (ת"ל) בביולוגיה לחטיבה העליונה (חט"ע) היא פעולה מורכבת שצריכה להתחשב, בין השאר, בידע שעימו מגיעים התלמידים לחטיבה העליונה ובידע שעימו הם אמורים לצאת כאזרחים מקבלי החלטות מושכלות, בעלי אוריינות מדעית וכעובדים פוטנציאלים בשוק העבודה הרלוונטי לתחום. נוסף על כך, ראוי שתוכנית הלימודים בישראל תעמוד בשורה אחת עם תוכניות מקבילות במדינות נבחרות ברחבי העולם. בימים אלו שוקדים באגף למדעים על עדכון תוכנית הלימוד בביולוגיה לאור שיקולים אלו. לצורך זה הזמינה ד"ר אירית שדה, מפמ"ר ביולוגיה, דוח מת"ת (מידע תומך תכנון) מהיזמה למחקר יישומי בחינוך. הדוח מציג את תוכנן של תוכניות לימודים בביולוגיה בחט"ע בתשע מדינות, מנתח אותן ומשווה ביניהן.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: חן ליפשיץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ומינהל החינוך הדתי פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על סוגים של שיתופי פעולה בין בתי ספר.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גיל גרטל
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמִינהל הפדגוגי פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על שיתוף נוער בהתוויית מדיניות חינוך ובתחומים נוספים שבהם מעורבים בני נוער. במקביל לפניה זו, מטמיעים במינהל הפדגוגי תהליכים של שיתוף נוער בהתוויית מדיניות במשרד.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: בתי הספר היסודיים בישראל הטרוגניים על פי רוב ובהם תלמידים בעלי יכולות שונות.דוח זה מתמקד בתלמידים המחוננים והמצטיינים, ומציג אפשרויות וכלים שונים להוראה מיטבית עבורם במסגרת הבית־ספרית.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עודד בושריאן
תיאור: לבקשת משרד החינוך ובשיתופו הקימה היזמה למחקר יישומי בחינוך קבוצת עבודה במטרה לפתח מדד (או מדדים) למדידת גיוון חברתי־כלכלי בבתי ספר בישראל. אחד המניעים המרכזיים לפיתוח המדד הוא הרצון לאסוף מידע נוסף ולהציע כלים לאנשי השטח והמטה במערכת החינוך, כדי לקדם עשייה שתצמצם פערים על רקע חברתי־ כלכלי. כמו כן ביקש המשרד להיערך לקראת פרסום פומבי של מדד הטיפוח הממוצע של התלמידים בבתי הספר. פיתוח מדד גיוון חברתי־כלכלי יאפשר ניטור, מעקב ומחקר של ההשלכות האפשריות בעקבות פרסום עשירון הטיפוח של בתי הספר, ויתן מענה מצד המשרד במידת הצורך. על כן ביקש המשרד לגבש מדד משלים למדד הטיפוח שיבחן את התפלגות התלמידים בבית הספר )את הפיזור שלהם( ולא רק את הממוצע הבית ספרי, המוצג במדד הטיפוח עצמו.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: חיים להב
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמנהל הפדגוגי פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, בבקשה ללמוד על האופן שבו נוהגים להגדיר נשירת תלמידים ממוסדות חינוך ברחבי העולם. זאת כחלק ממהלך של המשרד להעריך את ההגדרות המשמשות אותו כיום.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ומִנהל עובדי הוראה פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד אילו שיטות יעילות לניהול מתנדבים במוסדות חינוך נהוגות בעולם. היזמה התבקשה להציג תבחינים )קריטריונים( מפורטים לניהול מתנדבים בתוכניות התנדבות הנחשבות מוצלחות. בכוונת המנהל להציע למנהלי מוסדות חינוך ולרשויות תבחינים לגיוס, לשימור ולניהול של מתנדבים. דוח מת"ת זה מציע דוגמאות לתוכניות התנדבות שכאלה ומצביע על ההיבטים המשותפים להם.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: ויויאנה דייטש
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמזכירות הפדגוגית פנו ליוזמה – מרכז לידע יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על קשרים בין הוראת מוזיקה ונגינה לבין מדדים פדגוגיים שונים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: שירה זיוון
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והיחידה לפדגוגיה מוטת עתיד באגף למחקר ופיתוח, ניסויים ויוזמות פנו ליוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך בבקשה ללמוד על המשחוק בשדה החינוך. דוח זה הוא חלק ממהלך רחב יותר של היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד, הכולל ניסוח מסמך ייזום בתחום המשחוק. הדוח שלהלן עוסק בהגדרות המשחוק ובמשחוק בעולם החינוך, ועומד בפני עצמו. אפשר למצוא את מסמך הייזום באתר היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: טל כרמי
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך ואגף א לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה פנו ליזמה למחקר יישומי בחינוך בבקשה ללמוד על אודות תוכניות לפיתוח מקצועי של מורי מורים. זאת, לפי אופני ניהול הנחשבים אפקטיביים בתחום מורי המורים ועל בסיס הידע המתפתח בתחום זה.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: הילה שוורץ
תיאור: לשכת המדען הראשי במשרד החינוך והמנהל הפדגוגי פנו ליוזמה – מרכז לידע יישומי בחינוך, בבקשה ללמוד על תוכניות למניעת השימוש בקנאביס בקרב בני נוער, במדינות שקנאביס חוקי בהן. זאת בעקבות שינוי המדיניות בישראל באשר להחזקה חד־פעמית של קנאביס ולאפשרות שדבר זה ישפיע על התפיסה של בני נוער ביחס לקנאביס ועל זמינותו.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: עדו ליטמנוביץ
תיאור: המזכירות הפדגוגית ולשכת המדען הראשי במשרד החינוך פנו ליוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך בשאלה מהם האתגרים בהוראת זהויות לאומיות, דתיות ותרבויות במערכות חינוך בעולם. מטרת הפנייה היא ללמוד על תוכניות להוראת זהות והאתגרים ביישומן, כדי לבחון לאורן את תוכנית תרבות יהודית־ישראלית בחינוך הממלכתי, ולהציע דרכי התמודדות עם אתגרים דומים. לצורך כך מוצגות בדוח זה תוכניות לימודים העוסקות בזהות לאומית וכן תוכניות לימודים בתחומי דעת כגון היסטוריה, דת ואזרחות, שיש להן היבטים של הוראת זהות לאומית, דתית או תרבותית והנחלתן.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
מאת: גיל גרטל
תיאור: חינוך ביתי מוכר בישראל ובמדינות רבות בעולם כאחד ממסלולי החינוך הפועלים לצד חינוך הציבורי והחינוך הפרטי. המושג “חינוך ביתי” מייצג מגוון רחב של דרכי חינוך, וראה ולמידה, אשר המשותף להן הוא בחירתם של הורים לא לשלוח את ילדיהם לבתי ספר. חינוך ביתי אינו מייצג “דרך הוראה” אחידה, ואף לא “סביבת לימוד” אחת: הורים נוקטים במתודות מגוונות, ומשתמשים במשאבים ובמרחבי למידה מגוונים, בדומה למורות למורים בבתי הספר.
היקף החינוך הביתי נמצא בעלייה מתמדת בכל מדינות העולם. המדינות אינן מפרסמות נתונים מלאים, והשונוּת בין המדינות היא רבה. ואולם ניתן להעריך שהיקף החינוך הביתי הוא סביב אחוז אחד מכלל הילדים בגיל חינוך. בישראל שיעור הלומדים בחינוך ביתי הוא נמוך ביותר, כ 0.05- האחוז.
הדוח שלהן מציג מבט עכשווי על החינוך הביתי, ומתבסס על מקורות מידע רשמיים ואקדמיים.
יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך
הצג עוד תוצאות