נמצאו 374 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יעקב יבלון, שירה אילוז, מאירה איזנהמר
תיאור: ספר זה נועד להניח את התשתית התאורטית והאמפירית בתחום הסימולציה בחינוך לכל העוסקים במחקר ובהכשרת מורים ולאנשי חינוך. הוא מאגד בתוכו ידע שהצטבר בתהליכי הפיתוח של המרכז הראשון לסימולציה בחינוך שהוקם בישראל בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (הל"ב) בשיתוף משרד החינוך, ואשר הניח את הבסיס להתפתחות מרכזי הסימולציה בחינוך בארץ. המודל הייחודי שפותח במרכז מבוסס על גישת הלמידה ההתנסותית וכולל התנסות מול שחקנים מקצועיים באירוע קונפליקטואלי אותנטי, שבעקבותיו מתקיים תחקיר רפלקטיבי מבוסס וידאו. מטרתה של הלמידה מבוססת הסימולציה היא לקדם את היכולות החברתיות-רגשיות של המורים ובעלי תפקידים חינוכיים שונים בכל שלבי התפתחותם המקצועית. דגמים שונים של התנסות סימולטיבית מקובלים זה מכבר בתחום ההכשרה המקצועית במקצועות שונים כמו רפואה, טיס וניהול. ספר זה פורש לראשונה את הידע התאורטי והיישומי בתחום ההכשרה החינוכית. כיום עם הרחבת המודל הסימולטיבי וקיומם של עשרות מרכזי סימולציה במסגרות להכשרת מורים ואנשי חינוך, ישנו צורך רב בהבנת ידע זה בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של נשות ואנשי חינוך והוראה.
מכון מופ"ת
מאת: עינת ליכטינגר
תיאור: ויסות עצמי הוא תהליך אקטיבי שבמהלכו האדם מנהל את עצמו – קובע מטרות, מיישם אסטרטגיות להשגתן ומבצֵע תהליכים של פיקוח והערכה. הוויסות העצמי נמצא כיום בחזית המחקר והעשייה החינוכית בעולם. מחקרים רבים מתארים את חשיבותם של תהליכי ויסות עצמי להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של ילדים ומבוגרים ולשיפור איכות חייהם. במערכת החינוך הוא מאפשר להעמיד את הלומדים ואת אנשי הצוות במרכז העשייה, להגביר את האוטונומיה שלהם ולחזק את יכולתם לפעול תוך כדי ביטוי מלא של אישיותם.

מטרתו של ספר זה היא להציע דרכים לקידום הוויסות העצמי בבתי הספר ובגני הילדים. מתוארת בו פדגוגיה המבוססת על ראייה רב-ממדית, על חיזוק המעורבות והמוטיבציה ועל קידום תהליכים שיתופיים ואקלים חברתי. הספר מיועד למורות ומורים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד, לגננות, ליועצות חינוכיות, למדריכות, למנהלות ומנהלים ולמורי מורים. הוא מבוסס על פעילות חינוכית של הכותבת ושותפיה במשך עשרים שנה, ומתוארות בו תוכניות התערבות רבות שנערכו במִגוון מסגרות חינוכיות בחברה היהודית ובחברה הערבית. זהו ספר ראשון בישראל המקיף את נושא הוויסות העצמי על כל היבטיו. הוא נכתב מתוך אמונה עמוקה שקידום תהליכים של ויסות עצמי יכול לגרום לשינוי מהותי במערכת החינוך.
מכון מופ"ת
מאת: מוטי גיגי, סיגל נגר–רון, תמי רזי
תיאור: מגוונים את מגדל השן הינו הספר הראשון בעברית המביא את קולותיהם של דור ראשון להשכלה אקדמית בישראל. האסופה כוללת 44 טקסטים של כותבות וכותבים שהיו הראשונים במשפחתם להיכנס למגדל השן ולגוון אותו. הכותבים, המהווים פסיפס אתני, לאומי, מעמדי, דתי ומגדרי של החברה הישראלית, מתארים את מפגשם המורכב עם האקדמיה, שנחווית כמנוכרת וכזרה אך בו בזמן כפותחת צוהר להבנה ביקורתית של החברתי והאישי.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: מלכה בן פשט
תיאור: אוריינות חזותית ניכרת ביכולת ליצור, לפרש ולהבין ביטויים חזותיים. בדומה לאוריינות לשונית, יש לשאוף אליה ולשכללה בהתמדה באמצעות תהליכי חשיבה ויצירה. אוריינות חזותית כרוכה בפיתוח מכלול מגוון של יכולות, מיומנויות וכשרים. במכלול התבוננות המשתוקקת לחדור לעומק הדברים הנראים לעין, מעולם התופעות ומייצוגיו, או מאלה הנחזים בעיני הרוח, הזיכרון והחשיבה. בתהליך האורייני מתרחשים קליטה, עיבוד, פענוח, פרשנות וביקורת. אלה עשויים לטייב את הקרקע למעשה היצירה, הנקשר במעגל לפעולת ההתבוננות. אוריינות חזותית נדרשת בכל תחום דעת, בשדות המדעים והאומנויות, בין שהייצוג החזותי הוא הכלי המחקרי ובין שהוא מושא המחקר או הלמידה, בין שהוא חלק מהוויית היום-יום ובין שהוא מגולם בתהליך היצירתי ובחוויית היצירה. העולם החזותי בעידן הדיגיטלי הנוכחי ספוג בהדמיות ובייצוגים חזותיים המופקים באמצעות תוכנות המשתכללות בקצב מואץ. שלל הביטויים החזותיים משרתים עולמות תוכן שונים ואף מבנים אותם. יש לכך השלכות על תופעות חברתיות, על דפוסי חשיבה, על תפיסות עולם, על אבחנות, גילויים והמצאות וכן על הלמידה. מכאן שפיתוח יכולות הנדרשות לאוריינות חזותית חיוני מאי פעם להתנהלות ולהתמצאות בסבך החיים, ההשכלה, התקשורת והיצירה. כמו כן, פיתוח אוריינות חזותית תורם להעצמת פרטים וקהילות, ובכלל זה מורים, לומדים, אנשים עם מוגבלות, קשישים ואוכלוסיות מודרות. מהותו הרב-תחומית של שדה האוריינות החזותית מתגלמת בשבעה-עשר פרקי הספר שנכתבו על ידי מיטב החוקרים מהאקדמיה הישראלית, בעלי מוניטין בזירה הבין-לאומית. הם מציגים אסופה מרשימה של מחקר חזותי בשלל תחומי דעת: חינוך, מדעים, פילוסופיה, אומנויות, תקשורת, מחקר היסטורי ולימודי תרבות. עולמות התוכן המגוונים הללו שובצו בשלושה שערים: הראשון מתמקד בבחינה תאורטית של השדה ושל ממשקיו עם שדות קרובים, השני עוסק בהדגמת יישומי אוריינות חזותית בזירות למידה וחינוך ובתרבות היום-יום, והשלישי מציג יישומי אוריינות חזותית ופרשנות בתחומי האומנויות (אומנות פלסטית, עיצוב, קולנוע ותיאטרון). לאורך הפרקים עוברות כחוט השני סוגיות יסוד בחקר האוריינות חזותית: הקשר האינהרנטי בין התאוריה לבין מעשה היצירה והעיצוב החזותי; התלות ההדדית והמתח שבין השפה החזותית לבין זו המילולית; וריבוי האופנויות המאפיין את היחסים בין המודוסים החזותיים לבין צורות ביטוי אחרות כמו מוזיקה, דיבור וכתיבה.
מכון מופ"ת
מאת: אילנה אלקד-להמן, יעל פויס
תיאור: יש הטוענים שהספרות היא בבחינת מורה דרך לגיבוש תכונות ראויות, כמו מצוינות אישית ומוסרית, להתעמקות בשאלות קיומיות, לפיתוח אמפתיה וחשיבה; לעומתם יש הסוברים כי הוראת הספרות יוצרת עומס מיותר על הלומדים במערכת החינוך ומסיטה אותם מקניית מיומנויות הכרחיות לחיים במאה ה 21- . המתח בין שתי עמדות אלה מבטא את מעמדה הפרדוקסלי של הספרות בישראל: מצד אחד הספרות נתפסת כתחום "לא נחשב", לא כדאִי ולא מוערך; מצד שני היא נתפסת כתחום דעת עתיר השפעה חינוכית וחברתית. הספר שלפניכם הוא פרי של מסע חשיבה, לימוד וחקר בן שנתיים שערכו שלוש עשרה חוקרות ממגוון מוסדות להכשרת מורים. חידושה של אסופה זו הוא בהתבוננות המחקרית בלמידת הספרות ובהוראתה בפועל בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בזרמי החינוך השונים בארץ. בספר ארבעה שערים: השער הראשון מפנה מבט ביקורתי לתוכניות הלימודים ומצביע על התמורות העיקריות שחלו בהן; השער השני עוסק בשיח כיתה בשיעורי עברית וספרות במרחבי לימוד שונים; השער השלישי נסב על הערכה בהוראת ספרות בסביבות למידה שונות; והשער הרביעי מתמקד בקריאה ובעידוד קריאה בסביבה הבית ספרית. הספר מזמין את קוראיו - קהילות של מורים ומורי מורים, ספרנים והורים - לתהליכי חשיבה על פיתוח דרכים לטיפוח הוראת ספרות, כזאת שתלמידים ימצאו בה מקור השראה ומשמעות לחייהם, עוגן אתי ומצפן לנקיטת עמדה; דרכים שיביאו לעידוד קריאה ולשיפור מעמדה הייחודי של הספרות כתחום דעת.
מכון מופ"ת
מאת: יעל פויס
תיאור: קריאה משותפת של יצירות ספרותיות בהקשרים חברתיים היא תמיד מעשה בעל אמירה פוליטית, שכן השיח שנוצר בין המשתתפים מושפע מאמונות, תרבות, גיל, השכלה, שליטה בשפה, יחסי כוח ועוד. בקבוצות שהן פסיפס אתני-דתי מרובה "אחרים", על אחת כמה וכמה. ספרה של יעל זרמי-פּוֹיָס, ספרות במרחב מרובה תרבויות, מספר את סיפורם של מפגשי קריאה ולימוד שבהם השתתפו מורים יהודים וערבים במסגרת לימודיהם המשותפים. השיח המרתק בין עולמן של היצירות לעולמו של כל אחד מהקוראים והקוראות ולעולמה של מנחת המפגשים (מחברת הספר) חשף לא רק זיקות בין פרשנות ותרבות אלא גם מתחים בחברה הישראלית. הספר בוחן את גבולותיו של השיח בהקשרים אקדמיים ואת יכולתו לקדם למידה משמעותית באמצעות העיון ביצירת ספרות. בד בבד בוחן הספר את התהליך האישי שעברה המחברת תוך כדי המפגשים עם תלמידיה והכתיבה עליהם. מסע הקריאה ברומן "והיום איננו כלה" מאת צ' אייטמטוב עורר בקרב הקוראים כמיהה לבירורם של מיתוסים לאומיים מלכדים, ובו בזמן חשף את הקושי לעשות זאת בקבוצה המעורבת. הנובלה "בן החולות" מאת ט' בן-ג'לון הלהיטה דילמות מגדריות וחשפה את יחסם השונה של קוראים יהודים וערבים כלפיהן, ובו בזמן הדגישה את השתיקה בשאלות של יחסי כוח בין שליט ונשלט במישור הישראלי; ואילו הנובלה "כרוניקה של מות ידוע מראש" מאת ג' ג' מארקס עוררה לבטים ועימותים בין מגדריים בקרב בני אותה תרבות לאומית. השיח בקבוצות הושפע מיחסי כוח בין רוב ומיעוט במישור המגדרי והלאומי גם יחד, מהשליטה בשפה, הרגלי הקריאה וארון הספרים התרבותי של הלומדים.
רסלינג
מאת: איתן מכטר
תיאור: הוראת המונח "תרבות חזותית" כוללת את החוויה החזותית, את האמצעים והאפשרויות לייצר אותה ובעיקר את הדיון המנסה לברר את מהותה. האתגר הניצב היום בפני החינוך החזותי הוא להתמודד עם הנטייה המקובלת לראות את הדימוי כשקוף וכמובן מאליו למתבונן. לעתים קרובות נתפס הדימוי כשקול למציאות, והפער בין "מציאות אובייקטיבית" לאופן הייצוג שלה אינו תמיד מובן דיו. כשם שהשפה המילולית התבקשה לתאר ולהבין תופעות בעזרת מערכת מקודדת היטב, כך גם נדרשת התרבות החזותית לייצר שפה שבאמצעותה ניתן להעביר מסרים, לפרש, לבטא רגשות ולהזדהות, להסתייג, לבקר וליצור מניפסט אישי, חברתי ופוליטי. אסופת המאמרים אוריינות חזותית בוחנת בפעם הראשונה בעברית, בפרישה רחבה ומקיפה, את שדה האוריינות החזותית מההיבטים הפילוסופיים, המחקריים והפדגוגיים. 21 מאמרי הספר מקיפים מכלול שלם של תחומי יצירה חזותית, מתוך כוונה לגבש בסיס רחב, תיאורטי ומעשי, כמו גם להבנה ולפיתוח של אופני יצירה ודרכי ביטוי חדשים. האוריינות החזותית, כמו האוריינות המילולית, מחייבת בנייה משולבת של יכולת פרשנית של טקסט חזותי לצד התנסויות מבוקרות של תהליכי יצירה עצמאיים. לאור החשיבות ההולכת וגדלה של התקשורת החזותית ביצירה ובהפצה של תרבויות, רעיונות וערכים בחברה המערבית ובישראל, נדרשו כמה מבכירי המרצים של המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה ומחוצה לו להעלות על הכתב את שיטתם בהוראת תחומי היצירה, לצד דיון בדילמות מרכזיות ביחס לאוריינות חזותית. אסופת המאמרים מציגה מגוון של נושאים הקושרים את תחומי היצירה החזותית לסביבה החברתית ולהתפתחויות הטכנולוגיות העדכניות.
רסלינג
מאת: מיכל שני, שרה שדמי-וורטמן
תיאור: מה תפקידו של החינוך - האם לשמר את החברה על מנגנוניה וערכיה? האם לשנותה? מהו תפקידה של המחנכת? מהי משימתו של איש החינוך? מהן המיומנויות המרכזיות הנחוצות לעוסקים בחינוך? הכשרות מורים בארץ ובעולם מתמודדות עם השאלות הללו יום יום, שעה שעה, כשהן מכריעות מה ללמד, מי ילמד, ומהם מדדי ההצלחה.
ספר זה מציג את סיפורה של הכשרת המורים הייחודית חותם נעמי. הוא פרי רצוננו לחלוק את החלום ואת ההזדמנות ולשתף בתובנות שהבשילו במהלך עיצובה והובלתה של התוכנית. חותם נעמי שמה במרכז את אשת החינוך כמנהיגה מחוללת שינוי, זו שמבקשת ליצור אצל תלמידיה אמונה בעצמם וביכולתם ליצור חברה ראויה ושוויונית. שני עקרונות מרכזיים הובילו אותנו בעיצובה: אקטיביזם חברתי והיכולת להניע אותו יחדיו. כל מרכיבי תוכנית ההכשרה הותאמו לכך: סגל ההוראה, מבנה הלימודים, תוכנית הלימודים, ההתנסויות השונות והמדדים להצלחה.

הספר הינו יצירה משותפת של נשות ואנשי הסגל השותפים לעשייה, והוא משקף את החזון, הרוח, היסודות המארגנים ועקרונות הפעולה של התוכנית. הוא כולל אסופה של תובנות, מחשבות, מחקר עצמי ותהליכי חשיבה רפלקטיביים המבוססים על כתיבה אתנוגרפית. כל פרק עומד בפני עצמו ומציג נקודת מבט ייחודית של הכותב או הכותבת, ויחד הם יוצרים פסיפס של הנעשה בתוכנית.
מכון מופ"ת
מאת: אברהם פרנק
תיאור: אלוין טופלר כתב בשנת 1980 את ספרו הידוע "הגל השלישי", אשר בו מתואר מהלך ההיסטוריה האנושית כשלושה גלים: חקלאי, תעשייתי ופוסט-תעשייתי. לטענתו, תקופת המעבר בין גל אחד למשנהו כרוכה במאבקים קשים וממושכים. זו התמונה אשר לה אנו עדים היום בתחום החינוך – בעולם בכלל ובישראל בפרט. ספרו של אברהם פרנק מקבץ כ-70 מאמרים אקטואליים שפורסמו בתקשורת הישראלית בארבע השנים האחרונות. המאמרים בוחנים את מערכת החינוך מתוך ראייה ביקורתית, לפי הנושאים הבאים: מדיניות משרד החינוך; הרוח בחינוך; השיטה הבגרותית; חינוך ערכי; מנהלי בתי הספר ועוד. החינוך בישראל נתון לביקורת ציבורית קשה ומוצדקת, שכן בעידן טכנולוגי מתקדם הוא מוסיף להתנהל כמו בתי הספר מלפני מאה וחמישים שנה. אלא שהמבקרים הרבים מתקשים להצביע על אלטרנטיבות ברורות וכוללות. המחבר, אשר נשען על מקורות מגוונים, מציג השקפה בהירה ביחס לכיוונים שאליהם צריכה מערכת החינוך לפנות. בחלקו האחרון מציג הספר חזון רב-תחומי ובר-השגה, מפתיע בעוצמתו, לקראת שנת 2020. בישראל אין פורום מקצועי לתכנון אסטרטגי של תחום החינוך, שר בודד מקבל את ההחלטות. עם זאת, בעיקר לאחר תנועת המחאה של קיץ 2011, מתקיים אצלנו שיח ציבורי-חינוכי ער. מאמריו של המחבר, אשר ראשיתם בשנת 2008, היו ודאי מאיץ בדיון הזה. מטרתו העיקרית של הספר – להעצים עמדה ציבורית שקוראת לבחינה מחודשת של צורכי המערכת.
רסלינג
מאת: אביגיל צברי, ברטה טסלר
תיאור: האם חשבתם פעם כיצד מוחנו מתרגם תמונות דו-ממדיות לתמונות תלת-ממדיות? מהם הכישורים הנחוצים כדי להבין את המרחב ולהתמודד עם משימות מרחביות? מה הקשר בין כישורים אלה לידע ולהישגים בגאומטריה של המישור והמרחב? בספר זה הכותבות פותחות צוהר לעולם המופלא של תפיסה חזותית ותבונה מרחבית. מובאים בו הסברים המשלבים תאוריות פסיכולוגיות, ידע מתמטי והניסיון הפדגוגי של הכותבות. בסיומו של כל נושא מוצעות משימות להעמקה ולפיתוח התבונה המרחבית ופתרונות לחלק מן המשימות. הספר מיועד לעוסקים בהוראת מתמטיקה, למכשירי מורים למתמטיקה ולחוקרים בתחומים המערבים תבונה מרחבית. יוכלו להפיק ממנו תועלת גם קוראים המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בנושא מרתק זה.
מכון מופ"ת
מאת: יצחק קשתי
תיאור: ספרו של יצחק קשתי הוא אוסף קוהרנטי של מאמרים אשר פורסמו בארץ ובחוץ לארץ מאז סוף שנות ה-70 עד ימינו. קשתי היה מבין הראשונים אשר הבחינו בכך שהפוליטיקה החדשה של סוף שנות ה-70 בישראל חותרת ליישום עקרונות של תחרות והפרטה במערך החינוך הציבורי. מהלך זה הלך והתגבש לאורכן של שנות ה-80, תוך כדי אימוץ ויישום של רעיונות כמו ניהול באמצעות עמותה, אוטונומיה בית-ספרית ובחירת הורים – הכול מבית מדרשו של הנאו-ליברליזם. במקביל לכך, בתי הספר הודרכו לכלול בתוכנית הלימודים שלהם יותר ויותר מוטיבים פטריוטיים ודתיים. נתיבים אלה, אשר בהם הודרכו בתי הספר לפעול ולהצטיין, לא זו בלבד שהותירו את הפערים בהישגים לימודיים בין מרכז לפריפריה על קנם – אלא אף העמיקו אותם.

במקביל לקידום האינטרסים החינוכיים של קבוצות המרכז, המנהיגות הפוליטית והבירוקרטית של מערכות החינוך בישראל הקפיאה כל מהלך לקראת פיתוח רב-תרבותי של בתי הספר. היוצאים מן הכלל היו והנם גושים של מוסדות חינוך שמאחוריהם ניצב כוח פוליטי זמין להסדרים קואליציוניים. מבט מאוזן מראש פירמידת החינוך לעבר שוֹנוּת אתנית, תרבותית או מרחבית בחינוך נגוז בטרם נולד, תוך כדי אימוץ עמדה של חולשה-מדעת כלפי כל מהלך של תיקון מערכי החינוך הפועלים בארץ.
רסלינג
מאת: אורנה שץ-אופנהיימר
תיאור: חונכות היא דרך של למידה מקצועית המבוססת על ידע אקדמי ועל קשר אנושי. מאז ומעולם הייתה החונכות דרך להעביר מדור לדור מסרים, רעיונות, פרקטיקות, תפיסות, אידאות וערכים בתחומי דעת מגוונים, למשל ברפואה, אומנות, משפט והוראה. בעולם המקצועי של היום רווחת החונכות, והשפעותיה נבחנות ביחס להתפתחות זהותם המקצועית של המודרכים ושל החונכים עצמם.

אסופת מאמרים זו מזמנת מפגש מחקרי ומעשי רחב, מגוון ומעמיק על עולם החונכות בחינוך, בדגש על מודלים שונים בזיקה למורים מתחילים. מאמרי הספר דנים בתהליך החונכות על ההיבטים הפסיכולוגיים וההתפתחותיים המתקיימים בו. נבחנים בהם תהליכים ייחודיים של החונכות בהקשר לתחומי דעת מגוונים הנלמדים במערכת החינוך. המחקרים המובאים בספר מעידים על עקרונות החונכות ומחזקים את ההבנה, שלחונכות מאפיינים מקצועיים-אוניברסליים הכוללים גופי ידע, מושגים, מודלים ותהליכי למידה שונים.

הכותבים הם מרצים וחוקרים מהאקדמיה העוסקים גם בהנחיה, בהדרכה ובחונכות. כך נוצר מנעד רחב של נקודות מבט על מעשה החונכות עד לכדי התגבשות של תובנות מקצועיות ורעיונות חדשניים בדבר מקומה של החונכות במרחב המקצועי הכולל.

ספר זה מיועד לכל העוסקים בהתפתחותם של עובדי הוראה, למלמדים במוסדות האקדמיים בתחום החינוך, למחנכים ולקובעי מדיניות במערכות חינוכיות שונות. בה בעת, כל העוסקים בהכשרה מקצועית ימצאו בו הקשרים ותובנות המתאימים לתהליכי הנחיה וחונכות מקצועיים כוללים.
רסלינג
מאת: ויקטור פרידמן, ישראל סייקס, דניאלה אריאלי, חביאר סימונוביץ, ניזאר ביטאר
תיאור: המרחב האקדמי בישראל אינו מגדל שן העוסק בהנחלה ופיתוח של ידע מדעי בלבד. ההשכלה הגבוהה מהווה זירה למפגש בין סטודנטים ואנשי סגל מכלל הקבוצות שמרכיבות את הפסיפס הישראלי. מפגשים אלה הופכים את הקמפוסים האקדמים למרחבים שבהם יש פוטנציאל להנעה של תהליכי שינוי במרקם היחסים בחברה הישראלית. ספר זה מתאר יוזמות של אנשי סגל וסטודנטים ממכללת עמק יזרעאל להניע תהליכי שינוי אלו תוך כדי התמקדות ביחסים בין ערבים ויהודים במכללה.

פרקי הספר משרטטים את פרויקט "פאזל אקדמי", אשר כולל ומתכלל יוזמות שונות שתכליתן לעודד סטודנטים יהודים וערבים לקיים תהליכי דיאלוג, כל זאת במטרה לייצר יחסים שיש בהם יותר היכרות ויותר הכרה בנקודות המבט השונות ובצרכים של כל אחת מהאוכלוסיות.
רסלינג
מאת: איימן אגבאריה
תיאור: אסופת מאמרים זו עוסקת במדיניות של הכשרת המורים הערבים ויישומה. כותבי המאמרים בספר זה השתתפו בתוכנית מחקר שנמשכה שנתיים בחסות מרכז דיראסאת – המרכז הערבי למשפט ומדיניות. מטרת הספר לעגן את הכשרת המורים הערבים בישראל ביחסי רוב-מיעוט, ולקשור את סוגיית ההכשרה לסוגיית מעמדם הלאומי והאזרחי של האזרחים הערבים בישראל. הספר מבקש לבטא את חוויותיהם והתנסויותיהם של המתכשרים הערבים ומוריהם במוסדות ההכשרה, תוך כדי אִתגור טענת האוניברסליות, הניטרליות והאובייקטיביות של מערך ההכשרה הקיים בישראל. הטענה המרכזית של הספר היא שפתרון בעיות החינוך הערבי אינו רק חלוקה מחדש של משאבים להשגת שוויון, אלא טיפול בכישלון המתמשך במתן כבוד והכרה בזהות הלאומית הפלסטינית ובמורשתה ההיסטורית והתרבותית.

הספר אינו מבהיר רק את האופן שבו הייחוד הלאומי והתרבותי של פרחי ההוראה הערבים מעומעם ומודר מהשיח הפדגוגי והמדינתי, אלא מציע המלצות וצעדים לשיפור הכשרת המורים הערבים בתחומים ספציפיים כמו המעמד המשפטי של מוסדות ההכשרה, הוראת השפה הערבית, התרבות הארגונית, ההתמודדות עם תלמידים במצוקה, ההכשרה בחינוך המיוחד, הליווי של מורים חדשים, עבודת המדריך הפדגוגי, שיפור המסוגלוּת העצמית של פרחי ההוראה, טיפוח הוראה בעלת משמעות, יושרה אקדמית, קליטת סטודנטים ערבים במכללות היהודיות וחינוך לרב-תרבותיות.
רסלינג
מאת: גיש עמית
תיאור: שנות לימוד הוא תיעוד של חיי בית הספר מבעד לעיניו של מורה ומנהל. בכנות וברגישות, בפרוזה צלולה ואינטימית, מתאר גיש עמית רגעים של קרבה, תקווה וניצחונות צנועים, אך גם כישלונות, חיבוטי נפש ובדידות. זהו ספר המבקש לתת את הדעת על מורכבות המעשה החינוכי בעת הזו, על המפגש בין מורים לתלמידים, על הוראה והורות, ועל עולמה הסבוך של הילדות, שכאב ויופי משמשים בה יחדיו.
הקיבוץ המאוחדמכון מופ"ת
מאת: אברהם פרנקל
תיאור: מי אתם מנהלי בתי הספר? מה אתם עושים במשך כל יום העבודה? האם אתם באמת חשובים למוסד שבראשו אתם עומדים? אילו יחסים יש לכם עם מי שסביבכם ומעליכם? עולמם של מנהלי בתי הספר בישראל הוא נושא שכמעט לא נחקר; עוד פחות מזה הוא מספר המחקרים שעוסקים ב"סביבת העבודה" החיצונית של המנהלים, שכן למנהלים מעגל רחב של גורמים משיקים, חוץ-בית-ספריים, למשל: משרד החינוך והרשות המקומית, ארגוני המורים, ההורים, המיקום ב"טבלאות הליגה", התקשורת ועוד. זו סביבה דינאמית אשר אינה מאפשרת אפילו רגע דל אחד. המחקר בספר זה מתבסס על ראיונות עם 50 מנהלות/ים מכל המגזרים, האזורים והגילאים (למעט המגזר החרדי והחינוך המיוחד). לראשונה בישראל נחשפים חייהם המורכבים והדחוסים של מנהלי בתי הספר אשר מתמודדים עם מגוון רחב של בעלי עניין חיצוניים אשר מחייבים אותם להיפרד במידה רבה מהנושאים הפדגוגיים אשר לשמם הביאו את עצמם לתפקיד החינוך. למנהלים יש כידוע אחריות רבה על כל מה שבמסגרת תפקידם, אבל האם יש להם גם סמכות מתאימה? האם שמור להם חופש בחירה לתכנן ולהחליט – יחד עם צוות המורים – מה תהיה דרכו של בית ספרם? מהם גבולות עולמם המקצועי והאם צריך להרחיבם? בשאלות אלה ואחרות עוסק ספרו של אברהם פרנק.
רסלינג
מאת: אבי שחף
תיאור: ספרו של אבי שחף, בין כבוד להשפלה, מבוסס על מחקר נרטיבי שבודק את האופן שבו מתבטא ערך כבוד האדם בבתי ספר ישראלים דרך שתי שאלות: מהם הסיפורים על כבוד האדם שמספרים מנהלות ומנהלי בתי ספר, מורות ומורים, יועצות חינוכיות ותלמידות ותלמידים; מהן תפיסות כבוד האדם בקרב ארבעת בעלי התפקידים הללו. 26 מרואיינים נענו להזמנה להתראיין מרצונם החופשי. הם סיפרו 80 סיפורים אישיים, ולאחר מכן הגדירו מהו בעיניהם כבוד האדם בחייו של בית ספר. הממצאים אינם מתיימרים להציג אמת אובייקטיבית אלא להציג את התמונה הנרטיבית כפי שהיא עולה מהסיפורים. המסר הדומיננטי שעלה מהסיפורים היה דיאלקטיקה, כלומר ניגודים באותו סיפור באופן שבו כבוד ואי-כבוד שוכנים זה לצד זה. המסר הדומיננטי שעלה מההגדרות היה אנושיות, כלומר ראייה הומנית שכוללת את ראיית האחר כאדם; הכרה בשונות בין בני אדם ובייחודיות של כל אדם; הקשבה; אמפתיה; היעדר שיפוטיות והכלת האחר. כל הסיפורים שסופרו מתחברים לתפיסת כבוד האדם כ- Dignity – מתן כבוד לאדם בשל היותו אדם. לא נמצאו סיפורים שמחוברים לתפיסת הכבוד כ- Honor – מתן כבוד לאדם בשל מעמדו, או ל- Respect – מתן כבוד לאדם בשל פועלו. לא נמצאה שוֹנוּת בין ארבעת בעלי התפקידים ביחס למסרים שעלו מהסיפורים וביחס לתפיסת המושג, כלומר שלא ניתן היה לזהות מכנה משותף של מסר סיפורי או של תפיסה מושגית שמאפיינת בנפרד את כל אחת מארבע הקבוצות שרואיינו. כבוד האדם הוא לפיכך ערך-על שנמצא מעבר להגדרות תפקידיות או ארגוניות.
רסלינג
מאת: אורן ארגז
תיאור: מאז תחילת שנות האלפיים הולכת ומתהווה "מהפכה שקטה בחינוך". תרגולים כמו מיינדפולנס, דמיון מודרך, יוגה וצ'י-קונג מחלחלים אל החינוך הציבורי בקצב הולך וגובר, ומיליוני מורים ותלמידים בארץ ובעולם כבר נחשפו להם במהלך לימודיהם. אך מה עושים תרגולים שקטים אלה בחינוך הציבורי שבו הורגלנו לראות למידה של מקצועות כמו מדעים, אנגלית, היסטוריה ומתמטיקה? עד לא מזמן נחשבו תרגולים אלה לנחלתם של מחפשים רוחניים, והנה הם מופיעים בגני ילדים, בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ובאופן נרחב גם במוסדות להשכלה גבוהה. בספר זה מציג אורן אֶרגז מסע מרתק המתאר מהפכה זו שמקורותיה בדמויות כמו הבודהה וסוקרטס, אולם החל מסוף המאה ה-20 דווקא המחקר המדעי של מיינדפולנס הפך לסוכנה הראשי. הספר מציג את ייחודיותה של המהפכה על מופעיה המגוונים שנמהלים בהם בודהיזם וחקר המוח, רוחניות וארציות, גוף ונפש, ישן וחדש. כמו כן, הספר מציע לקוראים היכרות תיאורטית והתנסותית עם תרגול מיינדפולנס העומד כיום בלב המהפכה – תרגול של שימת לב מכוונת לגוף ולתודעה מתוך גישה מיטיבה. מהו מיינדפולנס? כיצד מתרגלים אותו? כיצד התרגול מיושם בחינוך? מה מספר המדע על אודותיו וכיצד קשורות השפעות התרגול לחינוך? הספר חושף את הפוטנציאל הגדול הטמון בתרגול זה ובתרגולי התבוננות בכלל, ואגב כך דן גם בביקורות על המהפכה השקטה. תוך הצגת נקודות מבט מגוונות ביחס לתרגולי התבוננות, הספר פותח דיון מעמיק בשאלות באשר לחינוך בהווה ובעתיד ומציע תיאוריות חינוכיות חדשניות המבהירות את מקומם של התרגולים הללו בחינוך באלף השלישי. מיינדפולנס והמהפכה השקטה בחינוך עוסק בנו, בני האדם, כיחידים וכחברה, ובאופק ההתפתחות שמביאה מהפכה זו לפתחנו.
רסלינג
מאת: אילנה ברקוביץ
תיאור: לוקחים משחקים בחשבון היא תכנית לפיתוח החשיבה המתמטית של ילדים בגילאי 7-3 . התכנית מבוססת על יכולותיו של כל ילד בהתאם להתפתחותו, ומשנה לחלוטין את כל מה שחשבנו על חשיבה מתמטית בגיל הרך. מטרת הספר, היא לסייע להורים, למבוגרים השוהים עם הילד, ואנשי חינוך לנצל את סביבתו של הילד ואת המשחקים לפיתוח טבעי וחוויתי של החשיבה המתמטית-מדעית, ושל מיומנויות יסוד נוספות, שיקדמו את הילד לקראת עצמאות. המשחקים והפעילויות, הם כלי מושלם להבנה משמעותית של רעיונות ועקרונות מתמטיים.
התוכנית נוסתה בבתים רבים ובגני ילדים.
אוריון הוצאה לאור
מאת: בלהה נוי
תיאור: עניינו של ספר זה הוא מערך הקשרים בין שותפיה השונים של מערכת החינוך – ההורים, התלמידים, המורים והקהילה – נושא המעסיק רבות הן את ההורים והן את אנשי החינוך. בספר מידע רב ומגוון על היחסים בין השותפים הללו, המזמנים שותפויות מעשירות אך גם מתחים וסכסוכים, כמו גם על הדרכים שבהן ההורים מממשים הלכה למעשה את זכותם לחינוך ילדיהם. בספר שני רבדים – הרובד הראשון הוא בעל אופי אקדמי ומתייחס להיבט ההיסטורי והעיוני של מעורבות ההורים. רובד זה מאפשר להבין היטב את מערכת היחסים בין בית הספר להורים, ויש בו סיכום של עבודות ומחקרים שנעשו בארץ ובחו"ל בנושא הנדון. הרובד השני הוא בעל אופי יישומי מובהק, ייחודי מבחינת תרומתו לנושא יחסי הורים–בית ספר, והוא כולל עשרות הצעות של פעילויות להפגת מתחים, ליישור ההדורים וליצירת קשר פורה וחיובי בין הצדדים, מהיבטים שונים ובראייה מקיפה. ספר זה הנו המקיף ביותר בנושא יחסי הורים-בית ספר שנכתב בעברית עד היום, והוא עשוי לתרום רבות למנהלי בתי ספר, למוסדות להכשרת מורים, למורים בפועל, לראשי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, למנהלי מתנ"סים, לצוותים של בתי ספר קהילתיים וכיוצא באלה – אנשי מקצוע כפסיכולוגים, יועצים ועובדים סוציאליים הנמצאים בקשרים עם ילדים ועם הורים. כמו כן הוא עשוי לשמש בסיס לפעילויות של ועדי הורים הרוצים להעמיק בנושא ולשפר את התקשורת בינם ובין בתי הספר של ילדיהם. נוסף לכך הוא מומלץ לכל הורה הרוצה להבין, להעמיק ולשפר את התקשורת ואת היחסים בינו לבין המורים של ילדיו.
מכון מופ"ת
מאת: לאה קוזמינסקי, אולז׳ן גולדשטיין
תיאור: כיצד מובילים תהליך של חדשנות? איך מאפשרים לחדשנות להתפרס על תחומי הוראה ולמידה שונים? כיצד מחוללים חדשנות היוצרת אדוות במרחב האקדמי והחינוכי? מהו מוקד רלוונטי לחדשנות פדגוגית בהשכלה הגבוהה? בספר זה אנו מבקשים להתמודד עם שאלות אלה ונוספות, המלוות כל מוסד חינוכי ואקדמי הנדרש לתהליכי שינוי עמוקים בדרכי הלמידה וההוראה. מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה עומדת בפני אתגר המעבר מגישה פדגוגית מסורתית, המבוססת בעיקרה על הוראה פרונטלית, לגישה הרלוונטית ללומדים ומפתחת אצלם מיומנויות למידה כאורח חיים. מעבר זה אינו פשוט ודורש שינוי תפיסתי בקרב הלומדים, הסגל ומובילי מוסדות חינוך. הרצון להעמיק למידת חקר ממוקדת לומד ולקדם למידת צוות הוא בליבת הבחירה בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים. הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית ברוח זו, שהתרחש במציאות במוסד אקדמי ישראלי. השאיפה לחדשנות נבעה מחוסר נחת באשר לדרכי הלמידה וההוראה, שהיו ברובן פרונטליות וממוקדות מרצה. תהליך השינוי החל בהובלתה של הנהלת המוסד בכיוון "מלמעלה למטה", אבל במהלכו התרבו יוזמות "מלמטה למעלה", כשחברי סגל אימצו מגוון של פדגוגיות ממוקדות לומד. בספר מוצגים מחקרים המבוססים על ניסיון זה ואשר נוגעים בארבעה היבטים: ההיבט הארגוני בהובלת תהליך החדשנות הפדגוגית; ההיבט של חברי הסגל המאמצים את החדשנות; ההיבט של הסטודנטים שחוו לראשונה למידה כזו; וההיבט המערכתי להפצת החדשנות הפדגוגית.
מכון מופ"ת
מאת: אורן ארגז, עמוס אבישר
תיאור: מיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית הם שני תחומים שהתפתחו באופן עצמאי בשלהי המאה ה-20. החל מהעשור השני של המאה ה-21 הם הולכים ומשתלבים זה בזה בשדה החינוך ובתוכניות והשתלמויות להכשרה ולמידה של מורים. מיינדפולנס הוא מצב תודעתי שניתן לתרגול באמצעות אוסף של תרגולים מנטליים המפתחים את יכולתנו להפנות קשב באופן מכיל ובלתי-שיפוטי לעצמנו ולאחרים. למידה חברתית-רגשית היא תחום העוסק בפיתוח מודעות עצמית וחברתית, יכולות תקשורת בינאישית ושיפור היכולת להתנהלות מוסרית ואחראית. הצירוף של שני התחומים מביא בשורה חשובה להכשרת מורים ולחינוך בכללו, בהציבו בחזית את הטיפוח של מערכות יחסים בריאות בין מורים לתלמידים ובינם לבין עצמם, העלאת תחושת סיפוק ומשמעות בעבודת ההוראה ושיפור אקלים הכיתה ובית הספר כבסיס ללמידה מיטבית.

הספר מיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית בהכשרת מורים נכתב על ידי חוקרים מובילים העוסקים בחקר ובשילוב התחומים הללו בהכשרות מורים בארץ, ועל ידי מורים וסטודנטים אשר נחשפו לתחומים אלו. הספר מציע לאנשי חינוך, לגננות, למורים ולמנהלים היכרות עדכנית ומעמיקה עם התיאוריה והמחקר של מיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית מנקודות מבט הכוללות פסיכולוגיה וחקר מוח עם תיאוריות בהכשרת מורים ובפילוסופיה של החינוך ועם יישומם של התחומים הללו בקורסים ובהשתלמויות למורים, בהוראה בבית ספר. בנוסף הספר מביא גם עם עדויות המתארות את חוויית הלמידה וההשפעות של קורסים והשתלמויות אלו על מורים.
מכון מופ"ת
מאת: נפתלי שם טוב
תיאור: אימפרוביזציה אינה 'שליפה מהמותן' אלא התמודדות יצירתית עם אי-הוודאות השורה בחדר החזרות בתאטרון, בהוראה בכיתה ובחיים בכלל. אך האם ניתן ללמד לאלתר בין שמדובר באמנות או בהוראה? כיצד ניתן ללמד זאת, אם אימפרוביזציה היא מעשה ספונטני, בלתי-צפוי ויצירתי? כיצד ניתן ללמד להתכונן למה שלא ניתן לחזותו, לאירוע מפתיע שאינו מתוכנן ביסודו? פרדוקס זה נמצא בבסיס האתגר של הספר. מודל הוראה מאלתרת (improvisational teaching) עשוי להיות מפתח להתמודדות עם מורכבות זו, שהיא דחופה ומבקשת מענה בהכשרת מורים בפרט ובמעשה ההוראה בכלל. בספר מוצג המודל שמעבד את טכניקת האימפרוביזציה התאטרונית, המוכרת לקהל הרחב מתכנית הטלוויזיה "של מי השורה הזאת?", לכדי הנחיות וכללים להוראה בכיתה. לכן יש לא מעט דוגמאות וסיפורי הוראה הממחישים את יישומו ומוסברים דרך המטפורה השייקספירית הידועה "העולם במה וכולנו שחקנים". לצד ההיבט הפרקטי המודל מתכתב עם מושגים תאורטיים במחקר החינוך, שופך עליהם אור חדש וחושף את זיקתם להוראה מאלתרת, כגון: חוויה והתנסות, רפלקציה ואינטואיציה, יצירתיות ודיאלוג ביקורתי.
מכון מופ"ת
מאת: גיל גרטל
תיאור: “ניתן ללמד אדם רק כאשר ליבו שלו מוליך אותו בחבל, כלומר רצונו המולד לכל דבר טוב; ועלינו להעניק לו את הזכות לרכוש אותו, להחזיק בו וליהנות ממנו”. “אם בני אדם ייאלצו להכניע את רצונם לשיפוט חיצוני, במקום רצון נקבל אי-רצון ובמקום אדם נקבל אי-אדם”. “בבתי ספר, לפיכך, תנו לתלמידים ללמוד לכתוב באמצעות כתיבה, לדבר באמצעות דיבור, לשיר באמצעות שירה ולחשוב באמצעות חשיבה. בדרך זו בתי הספר יהיו לסדנאות הומות בעבודה”.
את הדברים האלה כתב יאן עמוס קומניוס, המחנך הצ’כי בן המאה ה-17, אשר קבע את יסודות ארגון הלימודים, תוכניות הלימודים ודרכי ההוראה, כפי שאנו מכירים אותם כיום. הספר מציג את רעיונותיו החינוכיים פורצי הדרך ושוזר אותם במסע חייו הסוער והמרתק: “הבית הוא בית הספר הראשון”, “בית הספר כמשחק טהור”, “בית הספר כסדנה לאנושיות” ו”בית הספר כגן עדן קטן”.
ספרי ניב
מאת: נוגה שמחי
תיאור: "כאנשי חינוך, מתפקידנו להשפיע על מימוש הפוטנציאל של התלמידים, לחזק את האמונה שלהם בעצמם וליצור עבורם סביבה המושתתת על ערכים ועל עקרונות דמוקרטיים. באמצעות החינוך מתאפשר לי להעביר הלאה את האמונה באדם, בכוחותיו ובמחשבתו היצירתית ואת יכולתו וזכותו לחיים בעלי משמעות בעודו תורם לחברה שבה הוא חי".

משנתו החינוכית של מייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, אלפרד אדלר, משמשת כתשתית רעיונית ומעשית לספר זה ולהטמעת ערכי השוויון ותפיסת החיים הדמוקרטית במערכת החינוך הממלכתית. על פי גישה זו, חיזוק תחושת הערך של בני אדם, ובכללם התלמידים, הוא המפתח להצלחתם ולמימושם העצמי בהווה ובעתיד. אדלר בבית הספר מציע כלים מעשיים ליישום עקרונות התפיסה האדלריאנית במערכת החינוך הישראלית של היום. הם נגזרים מניסיונה רב השנים של המחברת, נוגה שמחי, כמורה ומחנכת בבית ספר יסודי וכמאמנת ופסיכותרפיסטית בגישה האדלריאנית. שמחי היא בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה ותואר שני במִנהל וארגון חינוך. בעשר השנים האחרונות שמחי עוסקת בבניית השתלמויות למורים, בהדרכת צוותי חינוך ובהתאמת עקרונות הגישה האדלריאנית למערכת החינוך הישראלית.
ספרי ניב
מאת: רביב רייכרט
תיאור: החינוך הדמוקרטי הוא שיטה חינוכית חדשנית ורלוונטית שהופיעה בארץ ובעולם במהלך המאה שעברה. מאז הופעתם השפיעו בתי הספר הדמוקרטיים ושיטת החינוך הדמוקרטית במידה ניכרת על מערכת החינוך, והשיטה והשפעתה נדונו ונחקרו. הספר מזמין את הקוראים למסע שיבחן את החינוך הדמוקרטי בהקשר חדש, הֶקשר של אזרחות, חברה ותרבות דמוקרטיות. על בסיס האמונה שבכוחו של החינוך לשנות ולבנות, הספר מבקש לבחון את השאלה: איך החינוך הדמוקרטי יכול לעצב אדם וחברה דמוקרטיים? המסע הזה של התמודדות עם השאלה יתקיים בשלושה שבילים: חינוכי, חברתי ואוניברסלי. הפסיעה בשבילים הללו תחבר את החינוך הדמוקרטי לשתי תפיסות חשובות בשיח הדמוקרטי העכשווי - הדמוקרטיה ההשתתפותית והקיימוּת, ותזמן מפגש עם הסוגיות המרכזיות שהדמוקרטיה עוסקת בהן כיום.
מכון מופ"ת
מאת: יצחק גילת, עידית טבק
תיאור: מעורבות הורים בגני ילדים ובבתי ספר התחזקה מאד בשנים האחרונות, ויש לה כיום השפעה דרמטית על המתרחש בכל רמותיה של מערכת החינוך. לנוכחות הגוברת של הורים בשדה החינוך יש שני צדדים מנוגדים: מצד אחד, מעורבות הורים מספקת למערכת החינוך הון חברתי העשוי לקדם את איכות החינוך בכל הממדים – הפדגוגי, הרגשי החברתי, המוסרי והערכי. מצד שני, מעורבות הורים היא מקור למתח, למאבקי כוח ולתסכול עמוק של צוותי חינוך עד כדי סירובם לקבל תפקידי ניהול ופרישתם ממקצוע ההוראה. אחת הדרכים להתמודד עם תופעה מורכבת זו היא איסוף מידע מחקרי שיסייע לניצול יעיל יותר של הרווחים הגלומים במעורבות ההורים. ספר זה מביא בפני הקוראים אוסף מחקרים שערכו חוקרים וחוקרות ממכללת לוינסקי, הנוגעים לממשק שבין הורים ומערכת החינוך. מחקרים אלה מאירים את הסוגיה של מעורבות הורים ממגוון נקודות מבט וביניהן של הורים, של גננות ומורים, של צוותים בחינוך המיוחד, של מנהלים ושל פרחי הוראה. אנו מאמינים, כי כל השותפים במלאכת החינוך עשויים למצוא עניין בידע המוצע להם בספר ולהפיק ממנו תועלת.
מכון מופ"ת
מאת: גלעד גולדשמידט
תיאור: בעשורים האחרונים, לצד יוזמות אחרות של חינוך אלטרנטיבי, נפוצו בישראל מוסדות חינוך רבים, מגנים ועד בתי ספר תיכון, המוגדרים כמוסדות שפועלים לאור השקפת העולם האנתרופוסופית. הספר שלפנינו מביא לראשונה בפני הקוראים בישראל תמונה מקיפה, מגוונת ורבת פנים של חינוך ולדורף (חינוך אנתרופוסופי). נסקרים בו בין השאר הרקע ההיסטורי של חינוך ולדורף, עקרונותיו, הקשר בינו לבין השקפת העולם הרוחנית העומדת בבסיסו, שאלת החינוך לאוטונומיה ולעצמאות, מקומה של הטכנולוגיה בגנים ובבתי ספר אלו, הפן האומנותי שבו, דרכי הערכה הייחודיות לגישה זו, ארכיטקטורה בגישת חינוך ולדורף, שאלת הבריאות כמושג מרכזי בזרם זה ועוד. הספר מבוסס על ניסיונו העשיר של גולדשמידט במהלך שנות עבודתו כמחנך, מורה, מרצה במכללות ומלווה בתי ספר הפועלים על פי שיטת חינוך ולדורף. הספר מיועד למחנכים ומחנכות, סטודנטים להוראה, הורים ובוגרים המבקשים להכיר את אחת משיטות החינוך החדשניות והייחודיות בישראל.
מכון מופ"ת
מאת: דלית שטאובר, חנה קדרון, עומר זליבנסקי אדן
תיאור: בעשורים האחרונים הלך והתעצם הצורך לערוך שינויים במערכות ציבוריות ולהתאימן לתמורות שחלות מחוצה להן. על רקע זה התגבשה ספרות ענפה העוסקת בהיבטים שונים הקשורים ברפורמות ובשינויים בארגונים ציבוריים: במניעים ובמוטיבציות המביאים ארגון לבצע שינוי, בסוגים שונים של שינויים, בקשיים הכרוכים בביצוע שינוי במערכות ציבוריות ובאופן יישומם של שינויים בארגונים.

מטרת המחקר שלפניכם הייתה לגבש מסגרת שיטתית של עקרונות התורמים להצלחה בהובלת רפורמות ושינויים במערכות ציבוריות בישראל, בדגש על מערכת החינוך. על סמך סקירת מודלים בינלאומיים המציגים פעולות התורמות ליישום של שינוי; ראיונות עם מומחי חינוך ומדיניות; ניתוח תמתי של הראיונות ושל פרוטוקולים של קבוצות לימוד מישראל בנושא שינויים במערכת החינוך; וסקר אשר בחן את יישום עקרונות המודל בתוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה ( 5 פי 2), מחקר זה מציג מודל המורכב מארבעה שלבים להובלת שינוי במערכת החינוך המותאם למציאות הישראלית. בסיומו של המחקר מוצגת שורה של המלצות אופרטיביות לפעולה לכל אחד משלבי המודל מתוך תקווה שהוא יוכל לשמש כלי עזר לקובעי מדיניות בעת תכנון, יישום והטמעה של שינויי מדיניות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: גלעד גולדשמידט
תיאור: ספרו של גלעד גולדשמידט מהווה שער לקורא העברי להשקפת העולם האנתרופוסופית בתחום הלמידה וההוראה. זהו הספר הראשון בשפה העברית אשר בוחן מקרוב את עיקריי חינוך ולדורף ואת עקרונות הלמידה בגן ובבית ספר ולדורף באופן רב-תחומי, שיטתי ומדעי. הספר מעמיק בבדיקת מהות הלמידה האנושית ובקרבה בין המושגים: למידה, הוראה וחינוך. מתוארת בו ההיסטוריה של תורת הלמידה ויסודות הלמידה כפי שהתפתחו בארצות העולם המערבי. פרק ארוך מוקדש לשאלות מתודיות, במסגרתו מובאות דוגמאות מגוונות להוראת נושאים שונים בבית ספר ולדורף. דוגמאות אלה יכולות לשמש מודל לעבודתם של מורים בכל תחומי הידע ובכל שלבי בית הספר. כמו כן מתוארים בספר נושאים של הערכה ומדידה, שילוב של טכנולוגיה בתהליכי למידה, לצד שאלות אחרות הנוגעות בסוגיית הלמידה הבית-ספרית: ילדים בעלי צרכים מיוחדים, לקויות למידה, שאלת גיל העלייה מהגן לבית הספר, שיעורי בית ושאלת האסתטיקה במרחבים החינוכיים. ספר זה יכול לשמש הן כמבוא בהיר להכרת החינוך האנתרופוסופי (חינוך ולדורף), הן ככלי להעמקת סוגיית הלמידה עבור כל העוסקים בתחום והן כספר עזר מתודי לכל מורה בעבודתו החינוכית.
רסלינג
מאת: עטרה איזקסון
תיאור: ספר זה עוסק בשתי סוגיות קריטיות במערכת החינוך כיום: האחת, התקשורת בין מורה לתלמיד בכללה ניהול כתה והצעת פתרונות לבעיות משמעת; והשנייה, שינוי ועדכון שיטות ההוראה הקיימות לגישות רלוונטיות למאה ה־21 המשלבות חשיבה יצירתית. ספר זה מנסה לבאר ולחדד את המקום של המורה כדמות משפיעה ומכוננת, למרות שתפקידו השתנה. המורה אמור לפתוח צוהר ללמידה מסועפת, רבת היבטים, ללמד איך ללמוד וכיצד להתמודד עם מאגרי הידע העצומים הקיימים. ספר זה מיועד לאנשי חינוך, חוקרים, מורים והורים שהחינוך יקר לליבם. הוא מציע כיצד ניתן להתגבר על מדכאי למידה ומציע גישות מסקרנות של עשייה יצירתית ולמידה משותפת במאה ה־21.
כרמל
מאת: עוזי מלמד
תיאור: פִּתחו את הסכר ואפשרו לרעיונות יצירתיים לזרום באלף יובלים. המורים והמנהלים רוצים ויכולים לחדש את פני החינוך ולהוביל אל ההווה. “תנו להם כנפיים, והם יניפו את מערכת החינוך למרומים ויישאו עימם את התלמידים” – כך מבקש מחבר הספר מקברניטי החינוך ובה בעת מציע דרך להניע את ספינת החינוך מן העידן שחלף אל עבר העתיד, שהוא כבר מזמן כאן. בחלקו הראשון של הספר מצייר הכותב את המאפיינים של מערכת החינוך הארכאית כפי שהיא היום, ואת תמונת החינוך כפי שהיא צריכה להיות במילניום השלישי.
בחלקו השני של הספר מנתח המחבר את המדיניות של שרי החינוך מאז שנת 2000 ומסביר למה ספינת החינוך מיטלטלת ועדיין סובבת על מקומה ולא נעה אל הקִדְמה.
בחלקו השלישי של הספר מתווה המחבר את הדרכים שיש בהן כדי להניע את המערכת אל החדש, כאשר את עיקר יהבו הוא תולה באנשי החינוך שבכוחם לשחרר את הספינה התקועה במקומה.
ספרי ניב
מאת: רפאל ש. פוירשטיין
תיאור: "הפוטנציאל האנושי" הוא מושג שמלווה אותנו בתחומים רבים. לעתים הוא אף טורד את מנוחתנו ככל שמדובר בפוטנציאל הלא ממומש שלנו, של ילדינו או של תלמידינו. לא אחת אנו שואלים את עצמנו: האם נוכל להיות יותר ממה שאנו היום? עד כמה? כיצד מממשים את הפוטנציאל הטמון בנו? למרבה הפלא, מושג זה, השגור בפי רבים, זכה עד היום לפרדיגמה אחת בלבד המוקדשת רק לו – זו של חתן פרס ישראל, פרופ' ראובן פוירשטיין (1921­-2014), שגיבש תפיסה החותרת תחת עולם ההגדרות המקובעות המעצבות את חיינו. כך למשל הוא פיתח מדד אינטליגנציה חליפי למדד ה-IQ המוכר, מדד שמעריך את פוטנציאל הלמידה. ואכן, בעקבות עבודותיו, מושגים כגון לקות למידה, אינטליגנציה, כישורים, הפרעות קשב, מוגבלות שכלית, מצוינות ועוד רבים אחרים מקבלים פרשנות חדשה וזוכים לאורה להתייחסות שונה ובעיקר לאופק רחב ומבטיח יותר. אבי הפוטנציאל האנושי מתחקה אחר סיפור חייו האישי המרתק, חוצה היבשות והתרבויות, של פרופ' פוירשטיין, ובעיקר אחר מפעל חייו וחידושיו הבינלאומיים בנוגע לטבע האדם ולפוטנציאל הטמון בו. הספר נכתב על ידי בנו וממשיך דרכו, הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, והוא רוקם שיחה אישית כנה ונוגעת ללב בין אב לבנו ולוקח אותנו למסע מחְכּים ומשנה חיים המספר לנו מחדש את כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: גילת טרבלסי
תיאור: “הוראה מותאמת אינה ‘מתקנת’ משום שאיש אינו מקולקל. מטרתה להנגיש את הלמידה לכלל התלמידים ולהתאים אותה להם, בכפוף למטרות, לצרכים ולאפיונים של כל תלמיד ותלמיד. עליה להיות רלוונטית לתלמיד במציאות הקיימת ובסביבה מאפשרת, והיא מהווה תפיסת עולם שממנה נגזרות דרכים ושיטות… היא מוּנעת מחשיבה, מהתנהגות ומהתנהלות של איש חינוך הפועל בתוך אקלים חינוכי מאפשר […]” אנשי חינוך הנשאלים אודות הכלה ושילוב של כלל התלמידים, עונים בכנות, כי הכלה הינה חלק ניכר מן השליחות החינוכית, אך הידע היישומי של המענים לא תמיד קיים, ונתפס כנחלתם של מורים לחינוך מיוחד. כדי לעורר בקרבם מוטיבציה פנימית וכדי להפחית חרדה, נדרשת תחושה של מסוגלות עצמית לצד חוויה של הצלחה. אלו מזינות האחת את השנייה ומייצרות הוויה אחרת של הוראה ולמידה. בספר מוצעת גישה תואמת זמן ומציאות כלפי ההוראה המותאמת לכול. הוא מלווה בדוגמאות, ומכוון לנכונות של המתבונן ליצור את המותאם להוויה החינוכית בתוכה הוא חי, נע, בועט ונושם.
ספרי ניב
מאת: דפנה גרנית דגני
תיאור: "חינוך מבוסס מקום" הוא תפיסה חינוכית הטוענת כי הזיקה למקום פיזי מעניקה משמעות ייחודית לזהותו של הפרט. מתפיסה זו נגזרת פדגוגיה ייחודית המכונה "למידה מבוססת מקום"; פדגוגיה זו כוללת הנחלת ידע, מיומנויות והרגלים השואבים מהמקום הספציפי את הרצון והמוטיבציה להשפיע עליו ולהוביל לעשייה פעילה למענו. בהקשר הזה המונח "מקום" מבטא לא רק תחום מוגדר בזמן ובמרחב, אלא הזדמנות ללמידה המתבססת על חיבור בין ההיבט הפיזי להיבט הרגשי, בין המידע הנתפס בחושים לידע שנוצר בנפשו של הפרט לאחר המפגש עם השטח. הספר דן בשלוש שאלות בהקשר לחינוך מבוסס מקום: מדוע צריך וכדאי ללמוד על פדגוגיה של מקום? מה מאפיין את הפדגוגיה של חינוך מבוסס מקום? ואיך מלמדים בפדגוגיה הזאת? בהקשר הזה מוצגים בספר סיפורי מקרה מהתוכנית "שבילים", תוכנית אקדמית לתואר ראשון ולתעודת הוראה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר שבע, בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי.
מכון מופ"ת
מאת: רמה קלויר, ברוריה שישון, נחום כהן
תיאור: תוכנית רג"ב, שנועדה להכשיר סטודנטים מצטיינים במכללות להוראה, שמה לה כמטרה לחשוף את הסטודנטים לדרכי למידה לא־שגרתיות, כאלה שיכשירו אותם להיות מורים יצירתיים, פתוחים, יזמים ומובילים. אחת מאבני היסוד של התוכנית היא עריכת כנסים על ידי הסטודנטים ובעבורם. תוכני הכנסים נוגעים בפניה הרבים של הפעילות החינוכית, מהסוג שאינו מקבל על פי רוב מענה בתוכניות ההכשרה הסטנדרטיות. בכנסים אלו הסטודנטים הם האחראים הן על ההיבט הארגוני הן על ההיבט התוכני. הכנת הכנסים דורשת חשיבה יצירתית, מעורבות, יוזמה, למידה עצמאית, עבודה בצוות ולקיחת אחריות עצמית של הסטודנטים על אופן למידתם. הספר מסכם קרוב לעשרים שנות פעילות של פדגוגיית הכנסים בתוכנית רג"ב בכל המכללות האקדמיות לחינוך בישראל, ומציג מאמרים של מְרַכְּזֵי התוכנית ובעלי עניין אחרים שהיו מעורבים בעשייה. המחקרים שנערכו על הכנסים, המאמרים המתארים אותם במכללות השונות, ניתוחם באמצעות תאוריות למידה חדשניות ועוד – כל אלה יוצרים קלידוסקופ פדגוגי ססגוני, מעודכן וייחודי לתוכניות להכשרת מורים; כאלה המבקשות לשבור את השגרה ולקחת את הסטודנטים למחוזות אחרים של למידה והתנסות ועשויות גם להעניק השראה לכל העוסקים במערכת החינוך בכל אחד משלביה.
מכון מופ"ת
מאת: נורית דביר, אריאלה גדרון
תיאור: פדגוגיה נרטיבית מציעה תפיסה רחבה של ידע, למידה והוראה; היא ניזונה מתורת ההכרה הקונסטרוקטיביסטית וההרמנויטית, שעל פיה ניתן להבין את התנהגות האדם באמצעות סיפורים שהוא מספר ועל פי פרשנותו את העולם. ספר זה הוא פרי עבודתן של חוקרות מומחיות, המלמדות באוניברסיטאות ובמכללות בתחומי הכשרה מגוונים של מקצועות האנוש. על אף העולמות השונים של המקצועות שהן עוסקות בהם, המשותף לכלל הכותבות הוא הפדגוגיה הנרטיבית. תפיסה זו מהווה תשתית לעבודתן עם מתכשרים למקצועות שלהן. כל אחת ואחת מהן יוצקת מפרי ניסיונה האישי-מקצועי ובונה מודל עבודה משלה, הניזון מתפיסתה המקצועית את הפדגוגיה הנרטיבית ואת צורכי המקצוע. בספר מוצגים מודלים שונים שהכותבות יצרו בעבודתן, והן מגוללות בו את הרהוריהן על אודות המודלים הללו ודנות בתאוריות המזינות אותם. המאמרים השונים חושפים את הקוראים לגישות שונות של פדגוגיה נרטיבית בתחומי הכשרה מגוונים במדעי האנוש, ועשויים להעשיר קהילות מקצועיות שונות בהיבטים פדגוגיים-דידקטיים ותאורטיים של פדגוגיה נרטיבית. הספר מיועד לכלל העוסקים בהכשרה מקצועית, לאנשי מקצוע ותיקים, לסטודנטים ולנשות ולאנשי חינוך המבקשים ללמוד על פדגוגיות חדשניות להוראה וללמידה.
מכון מופ"ת
מאת: גילה שילה
תיאור: הכתיבה היא נושא המעסיק מאוד אנשי חינוך וחוקרים בתחומי האוריינות, חקר השיח והבלשנות. הקושי של תלמידים בתחום ההבעה בכתב וצמצום אוצר המילים שלהם מדגישים את הצורך בעיסוק בתחום, לא רק בשיעורי לשון. הרצון שנוצר מצד אחד ללמד כתיבה טיעונית ואקדמית ומצד שני לאפשר לתלמידים להביע קול אישי ולהתנסות בכתיבה יצירתית, מחייב התייחסות כוללת ומיוחדת לשיח ולטקסט הבית-ספרי ולהוראתו. הספר מציע תיאור מפורט של דפוסי שיח המאפיינים טקסטים מן העברית הבינונית הנדרשת לכל מוען ונמען, כותב וקורא. כמו כן הוא מקנה כלים מבניים, לשוניים וסגנוניים-רטוריים המסייעים לפענוח הטקסט ולכתיבתו. הכותבת יוצאת מן המצוי – טקסטים מסוגות שונות ולמטרות שונות – ומציגה את הרצוי על פי קריטריונים מתחומים שונים. הספר מיועד לסטודנטים, למורים, למרצים ולחוקרים מתחומי דעת שונים במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, העוסקים בטקסט על פניו השונות. הוא נותן כלים לכל מלמד ולכל חוקר, לאו דווקא איש לשון, לפענח טקסטים הנדונים בבתי הספר בגילים השונים ולכתוב על פי הנדרש.
מכון מופ"ת
מאת: חוה וידרגור
תיאור: הספר מציג מודל לבניית תוכניות לימודים רב-ממדיות, המפתחות אוריינות חשיבת עתיד בקרב כלל תלמידי בית הספר. אוריינות חשיבת עתיד מורכבת מאוריינות לשונית, מדעית וטכנולוגית, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית וחשיבת עתיד. המודל המוצע בספר מקדם הקניית אוריינות זו בקרב תלמידים תוך למידה סביב פרויקטים ופתרון בעיות באמצעות כלי חשיבה שונים הייחודיים למיומנויות המאה ה-21. המודל משלב אסטרטגיות הוראה שונות כגון למידה טרנסדיסציפלינרית ומולטידיסציפלינרית. בספר מוצגות תוכניות לפיתוח מיומנויות ותהליכי חשיבה גבוהים, ויש בו התייחסות להוראה של תחומי דעת ליבתיים ושאינם ליבתיים ולפיתוח תוכניות לימודים לתלמידים מחוננים, לתלמידים מצטיינים ולתלמידים בסיכון לנשירה. ספר זה מציג תאוריה לצד מעשה – תאוריות קונסטרוקטיביסטיות עכשוויות לצד כלים שנבחרו בקפידה בדרך אותנטית ורלוונטית ליצירת עניין ואתגר, תוך התייחסות ללמידה מהיבט אישי, היבט גלובלי והיבט הזמן. כל פרק בספר מאיר אסטרטגיה או כלי חשיבה שונה. בפתיחת כל פרק מוצגת התאוריה ואחריה מתוארים יחידת הלימוד ותכנון השיעורים. הפרקים מסתיימים בתוצר הסופי הנקרא תרחיש עתידי: התלמידים כותבים תרחיש עתידי וכך משגרים את עצמם לעתיד. התרחיש מבוסס על הידע שהצטבר במהלך לימוד היחידה, הוא מסכם את הלמידה וממחיש את אוריינות חשיבת העתיד. הספר יישומי עבור קהלים רבים, ביניהם קובעי מדיניות, רכזי תוכניות לימודים, מרצים במכללות להוראה, סטודנטים לתואר שני ומורים, החותרים לספק לתלמידיהם למידה משמעותית ורלוונטית ולצייד אותם במיומנויות אשר יכינו אותם לעולם המשתנה במהירות ויסייעו להם לשלוט בעתידם.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: תמצית החינוך היא בעינינו עיסוק ב"שאלת האדם". לשון אחר, תמצית החינוך היא ההוויה המביאה לעירור שאלות קיומיות בתלמיד, ובאמצעות הדיאלוג המתרחש בה מתחזקת תודעתו, מתגבשת זהותו, מותווית השקפת עולמו, נקנים ערכיו, ומסתמנת תכנית חייו. ההוויה הזאת בבית הספר, אמנם מרביתה מתקיימת במצבי למידה, אולם היא איננה תחומה למישור האינטלקטואלי בלבד. לפיכך, אף שהמאמרים שכינסנו בקובץ זה מכוונים לאינטלקט, ברצוננו להדגיש שעירור "שאלות האדם" והעיסוק בהן בחינוך נעשים גם – ולעתים אף ביתר שאת – במישור הרגש, הנפש, האמונה והרוח. שאלות האדם, אף שחלקן נדון רבות בספרות ובציבור, הן בעיקרן שאלות של היחיד. אדם עשוי להכיר קשת של תשובות ומנעד רחב של עמדות בנוגע לשאלות קיום, ביניהן תשובות אובייקטיביות לכאורה, כאלה שהוא עשוי למצוא בכתביהם של אנשי מדע; אבל התשובה שתעצב את תפיסת עולמו ואת התנהגותו היא זו שיגדיר בעצמו ומתוך עצמו באורח אותנטי. בסופו של דבר המענה הוא מענה אישי שלו, והתוקף העיקרי לו הוא היותו אישי-פנימי. כך גם בחינוך. אותה הוויה חינוכית מעוררת את השאלות ומעודדת שיח וחקירה משותפים בקרב התלמידים ובינם לבין המורה, אבל אין בחינוך כדי להציע "תשובת בית ספר". התשובה היא בהכרח סובייקטיבית, של התלמידה ושל התלמיד. בספר זה אנו מבקשים לעודד את המורים ואת מכשירי המורים להכיר מבחר של "שאלות אדם" ברמות ההגותית, המדעית והפדגוגית, להעמיק את חשיבתם באותן שאלות, ובתוך כך לטעת בהם ביטחון לדון בהן עם תלמידיהם במסגרת ההוראה-למידה ובמסגרת החינוכית בכללה בדרך פדגוגית מושכלת ורגישה.
מכון מופ"ת
מאת: ישעיהו תדמור, עמיר פריימן
תיאור: תמצית החינוך היא בעינינו עיסוק ב"שאלת האדם". לשון אחר, תמצית החינוך היא ההוויה המביאה לעירור שאלות קיומיות בתלמיד, ובאמצעות הדיאלוג המתרחש בה מתחזקת תודעתו, מתגבשת זהותו, מותווית השקפת עולמו, נקנים ערכיו, ומסתמנת תכנית חייו. ההוויה הזאת בבית הספר, אמנם מרביתה מתקיימת במצבי למידה, אולם היא איננה תחומה למישור האינטלקטואלי בלבד. לפיכך, אף שהמאמרים שכינסנו בקובץ זה מכוונים לאינטלקט, ברצוננו להדגיש שעירור "שאלות האדם" והעיסוק בהן בחינוך נעשים גם – ולעתים אף ביתר שאת – במישור הרגש, הנפש, האמונה והרוח. שאלות האדם, אף שחלקן נדון רבות בספרות ובציבור, הן בעיקרן שאלות של היחיד. אדם עשוי להכיר קשת של תשובות ומנעד רחב של עמדות בנוגע לשאלות קיום, ביניהן תשובות אובייקטיביות לכאורה, כאלה שהוא עשוי למצוא בכתביהם של אנשי מדע; אבל התשובה שתעצב את תפיסת עולמו ואת התנהגותו היא זו שיגדיר בעצמו ומתוך עצמו באורח אותנטי. בסופו של דבר המענה הוא מענה אישי שלו, והתוקף העיקרי לו הוא היותו אישי-פנימי. כך גם בחינוך. אותה הוויה חינוכית מעוררת את השאלות ומעודדת שיח וחקירה משותפים בקרב התלמידים ובינם לבין המורה, אבל אין בחינוך כדי להציע "תשובת בית ספר". התשובה היא בהכרח סובייקטיבית, של התלמידה ושל התלמיד. בספר זה אנו מבקשים לעודד את המורים ואת מכשירי המורים להכיר מבחר של "שאלות אדם" ברמות ההגותית, המדעית והפדגוגית, להעמיק את חשיבתם באותן שאלות, ובתוך כך לטעת בהם ביטחון לדון בהן עם תלמידיהם במסגרת ההוראה-למידה ובמסגרת החינוכית בכללה בדרך פדגוגית מושכלת ורגישה.
מכון מופ"ת
מאת: אסף מלחי
תיאור: מראשית דרכן של הישיבות החרדיות כמעט כל ניסיון לשלב בהן לימודי חול נחשב לקריאת תיגר חמורה על עצם ייעודן החברתי, הרוחני והדתי. ואולם לאחרונה ניכרות תמורות דרמטיות בהיקפן ובאופיין של החלופות החינוכיות ה"רכות" המוצעות לנוער חרדי בגיל הישיבה הקטנה, גיל בית הספר התיכון. מהן אותן מסגרות חינוך חלופיות לנערים חרדים ומה היקף הלומדים בהן? באיזו מידה מסגרות אלו הן חלופות חינוכיות ראויות שמכינות את בוגריהן לחיים מלאים ומועילים לפרט, לקהילה ולמדינה? כיצד ניתן לפתח ולחזק את המסגרות האלה?
מחקר מדיניות זה ממפה ומאפיין לראשונה את כלל מסגרות החינוך החלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים ברוח ישיבתית; פנימיות וכפרי נוער חרדיים לנערים הנמצאים בשוליים ובמצבי נשירה וסיכון. המחקר מסרטט את ההצלחות וההישגים במסגרות אלו ועומד על האתגרים והחסמים שעימם מתמודדים הגורמים הממשלתיים והאזרחיים־חברתיים המעוניינים לחזקן ולשפרן. לנוכח מציאות שבה שיעור הנשירה הגלויה של נערים חרדים עמד בשנת 2018 על 4.6% , לעומת 1.4% בלבד במערכת החינוך הממלכתית, ולנוכח היעדר מדיניות ברורה, מוסכמת וכוללנית באשר למסגרות הנדרשות לאלפי נערים חרדים שאינם לומדים בישיבות קטנות, מוצגות במחקר המלצות יישומיות. באמצעות מכלול המלצות אלו ושיתוף פעולה בין־מגזרי בין גופי הממשל לגורמי חינוך חרדיים ניתן יהיה לעצב דור צעיר אמוני־רוחני משכיל, יצרני ומקצועי, בעל תחושת שייכות וזהות ברורה ויציבה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: נסרין חדאד חאג’ יחיא, ניצה קסיר (קלינר), בן פרג'ון
תיאור: מערכת החינוך בישראל מתאפיינת בפערים עמוקים בין תלמידים הבאים מרקע חברתי־כלכלי שונה. הבולט שבהם הוא הפער בין מערכת החינוך הערבי למערכת החינוך העברי. מהם פערי התקצוב בין החינוך הערבי לבין החינוך העברי? האם הם הצטמצמו בשנים האחרונות? וכיצד פערים אלו, בתקציב ובתשתיות, משפיעים על הישגי התלמידים החל בשלב החינוך היסודי, עבור בבחינות הבגרות וכלה במערכת ההשכלה הגבוהה?
מחקר זה מבקש לסרטט תמונה מקיפה של הבעיות והאתגרים שהחינוך הערבי בישראל מתמודד עימם. ממצאיו מלמדים שהחינוך הערבי מקופח בכל היבט בהשוואה לחינוך העברי: פחות שעות לימוד, מספר תלמידים גבוה יותר בכיתה והשקעה ממוצעת נמוכה יותר בתלמיד. לא זו בלבד – הפערים בתקציבים המגיעים ממשרד החינוך מורחבים על ידי גורמי מימון נוספים של מערכת החינוך הציבורית בישראל: רשויות מקומיות, הורים וארגוני מגזר שלישי. בעקבות זאת, שוויון ההזדמנויות בחינוך נפגע וההישגים בהשכלת החברה הערבית נמוכים.
בשנים האחרונות חלה התקדמות לא מבוטלת בכמה מדדי השכלה בחברה הערבית, והפער בינה ובין החברה היהודית הולך ומצטמצם. עם זאת, בנושאים רבים הפערים עדיין גדולים – בבחינות המיצ"ב, בזכאות לתעודת בגרות, באיכות תעודת הבגרות, במבחנים בינלאומיים ובשיעורי הנשירה. בפערים אלו יש כדי להשפיע על האפשרויות העתידיות של תלמידות ותלמידים ערבים בהשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה.
המשך האפליה של החינוך הערבי יפגע לא רק בחברה הערבית אלא בכלל החברה בישראל. שילוב שוויוני של אוכלוסייה זו בכלכלה ובחברה הישראליות חייב לצמוח משוויון הזדמנויות אמיתי במערכת החינוך הציבורית כבר מהשלבים המוקדמים ביותר. ניכר שבשנים האחרונות הגיעו גם מוסדות מדינתיים רבים למסקנה זו, אך כדי שמגמה זו תישא פרי עליה להוסיף ולהתרחב.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דייוויד פרקינס
תיאור: מה ראוי ללמד וללמוד? מהו הידע הנחוץ ביותר לחיים בעולם משתנה? או במילים אחרות, איך עונים על  שאלתם הנפוצה ביותר של תלמידים: "למה אנחנו צריכים ללמוד את זה?!" הספר חינוך בעולם משתנה: מה באמת חשוב ללמוד מציע קווי מתאר לתוכנית לימודים חדשה הנענית לאתגרי המאה המורכבת והמאתגרת שלנו. במוקד תוכנית הלימודים שתלמידים "צריכים ללמוד" נמצאות "הבנות גדולות" – הבנות עתירות מובן, ערך ונוכחות. בוגרי בית ספר המצוידים בהבנות גדולות, יוצאים לחיים נבונים, טובים ויעילים יותר. חינוך בעולם משתנה הוא ספר חובה לאנשי חינוך מכל הסוגים ולהורים המבקשים לחנך את תלמידיהם וילדיהם לקראת חיים עתירי משמעות והישגים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דאגלס ניוטון
תיאור: מהי הבנה? כיצד היא מתהווה? מדוע היא חשובה כל כך? מה הקשר בין הבנה לחשיבה ביקורתית ויצירתית? מה הקשר בין הבנה להנעה ללמידה? מדוע תלמידים וסטודנטים מתקשים להבין? מה מקורן של אי-הבנות? כיצד מעריכים הבנה? מהי הבנה בתחומים השונים – מתמטיקה, פיזיקה, היסטוריה, ספרות? כיצד ללמד וללמוד לשם הבנה? – אלה הן השאלות שאתן מתמודד הספר הוראה ולמידה לשם הבנה: מהי הבנה וכיצד להשיג אותה מאת דאגלס ניוטון. התשובות שהוא מציע להן המפתח להוראה יעילה ולחינוך טוב. הוראה ולמידה לשם הבנה: מהי הבנה וכיצד להשיג אותה הוא ספר יסודי ומוקפד על טבעה של הבנה ועל הדרכים לטפח אותה. זהו ספר חובה לאנשי חינוך בכל מסגרות החינוך וההוראה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: איריס אלפי-שבתאי
תיאור: ספר חדשני זה עוסק בלשון שנייה בישראל. עיקר עניינו הוא לשון שנייה-זרה הנלמדת באופן פורמלי בהקשר הבית ספרי, אך נסקרים בו גם היבטים של לשון שנייה של מהגרים והיבטים של לשון ראשונה. לאורך כל הספר מודגשת חשיבותו של מורה השפה כחוקר ומפורטות מגוון המיומנויות הנדרשות ממנו לצורך הוראה יעילה ואיכותית, כגון ידע נרחב, תושייה, גמישות מחשבתית ויכולת לפתור בעיות בזמן אמת. פרקי הספר ממחישים הוראה לשונית ארוכת טווח וייעודית לאוכלוסיית התלמידים; הוראה המציבה אותם במרכז תהליך הלימוד ולא ממקמת את תוכנית הלימוד כמקובל בראש סדר העדיפויות. שערו הראשון מציג היבטים תאורטיים של לשון שנייה, ושערו השני - היבטים מעשיים, שבמרכזם שיטה פסיכולינגוויסטית-חינוכית להערכה ולקידום לשון שנייה הנלמדת בהקשר פורמלי. שיטה זו רואה בהערכה הניתנת לתלמידים אמצעי ללמידה ולקידומה, ולא כלי המסכם אותה. הספר מבהיר את השימוש ב"פיגום" כדרך הוראה ומציג חשיבה יצירתית ("מחוץ לקופסה״) מצד המורה לטובת קידום מרבי של תלמידיו.
מכון מופ"ת
מאת: בנצי בר לביא
תיאור: ירוק כחול-לבן מגולל את סיפורה של יוזמה חינוכית וציונית שנהגתה ויושמה בהקמת בית הספר התיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר, הראשון מסוגו בישראל, והוא שזור בחוויות ובאירועים שעיצבו את חייו של המחבר ואת יצירתו.

ירוק כחול-לבן מיועד לכל מי שמאמין בחשיבות החינוך לאהבת הארץ והטבע ורואה את ייעודו בחינוך. מחנכים שעייפו משמרנות מערכות החינוך ימצאו עניין בחדשנות שיטות ההוראה ובתהליכי הלמידה המשמעותית שהתוכנית מציעה.
ספרי ניב
מאת: יצחק גילת, רחל שגיא, ליאת ביברמן-שלו
תיאור: חינוך במרחבים רב-תרבותיים מזמין את הקורא למסע עשיר ומעניין עם אחת התופעות המרכזיות במערכת החינוך בישראל: מפגש בין תרבויות שונות המתקיים מגן הילדים עד מוסדות ההשכלה הגבוהה. אסופת המאמרים שלפניכם מציגה אוסף של מחקרים המביאים את קולותיהם של קבוצות תרבותיות שונות בחברה הישראלית אשר נפגשות ביניהן במערכת החינוך. לספר שלושה שערים: השער הראשון מזמן לקורא מפגש כללי עם התופעה של רבגוניות תרבותית שהולכת ומתרחבת בעקבות תהליכי הגלובליזציה. השער השני מזמין את הקורא להיכנס לבתי ספר שבהם מתקיימים מפגשים בין מורים מקבוצה תרבותית המוגדרת כקבוצת מיעוט, לבין תלמידים וצוות חינוכי מקבוצת הרוב. השער השלישי מכניס את הקורא בשערי האקדמיה ומאיר תהליכים וסוגיות של רבגוניות תרבותית בהכשרת מורים. הספר מסתיים ביומן מסע שכתב סטודנט במכללת לוינסקי לחינוך, בן למשפחה ערבית-מוסלמית שחיה בעיר לוד כבר ארבעה דורות. הוא הצטרף למשלחת של סטודנטים וחברי סגל אשר יצאה לסיור במחנות השמדה בפולין. יומן המסע נכתב לקראת המסע לפולין ובעקבותיו. היומן נחתם בתובנה שהתגבשה אצלו בעקבות החוויה המטלטלת. תובנה זו מהווה חלק ממגוון התובנות המוצגות בספר, אשר בתורן עשויות לסייע לנו לפסוע צעד אחד קדימה לקראת חברה סובלנית שמטפחת את השונה בקרבה.
רסלינג
מאת: ח'אלד עראר, גילה קורץ, חנה בר ישי
תיאור: הגעתו לגבורות של פרופ' דוד חן, עומדת מאחורי היוזמה לספר "חינוך כמערכת מורכבת". קובץ המאמרים בספר מתמקד בתחומי מחקריו של פרופ' דוד חן, תוך שהוא מבקש להאיר את התיאוריה והפרקטיקה בחינוך באמצעות עיסוק בשאלות יסוד אודות טבעו המורכב של החינוך. זהו ספר ראשון מסוגו המנסה לשרטט את גבולות הידע המדעי והיישומי שמעצב את החינוך, תוך התבוננות מעמיקה על פרויקט החינוך, טבעו והכוחות הפועלים עליו, כולל מכניזם השליטה המכתיב את אופיו ותוצריו של פרויקט זה. בכל אחד מארבעת שערי הספר משרטטים חוקרים מהשורה הראשונה את החינוך כמדע מורכב, את ידע התוכן שמבטא הקוריקולום בעידן חברת הידע, את המדיניות המכוונת מערכת מורכבת זו, תוך עיסוק במתח המובנה שבין הבסיס המדעי תיאורטי־מחקרי בחינוך לבין עיצוב מדיניות החינוך המבוססת לרוב על אינטואיציה ופשרות. הספר נחתם בשער שמעמיק את הדיון בטכנולוגיות הלמידה. בספר מוצגים מחקרים אמפיריים ותיאורטיים מקוריים ועדכניים מפרי עטם של חוקרים מובילים מבתי הספר השונים לחינוך בארץ. הספר יכול להיות לעזר לקהילה האקדמית, למקבלי החלטות במערכת החינוך, לעובדי מערכת החינוך ולכל המתעניין בתחום זה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
הצג עוד תוצאות