נמצאו 912 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: רות לנדאו
תיאור: באביב 1944 עלו יהודי הונגריה בהמוניהם על רכבות שלקחו אותם ליעד בלתי ידוע. בסתיו 1944 נשלחה לאותו יעד גם שארית יהדות סלובקיה. היהודים, ברובם, לא ידעו מה צפוי להם. ההערכה היא שבשואה נספו 83% מיהודי סלובקיה (כ-70,000 בני אדם) ו- 68% מיהודי הונגריה (כ-565,000 בני אדם). איך ייתכן הדבר? איך יכול להיות ששנה לפני תום המלחמה מאות אלפי יהודים לא ידעו מה צפוי להם? האם איש לא ידע? ומה בדבר ההנהגות היהודיות? האם ידעו? ואם ידעו - מדוע לא הפיצו את המידע הזה, מידע שהיה עשוי להציל חיים רבים? ואיך ייתכן שמנהיגי הקהילות, כמעט כולם, נותרו בחיים בעוד שהציבור שלהן עלה ללא התנגדות לרכבות המובילות אותם להשמדה?

מחיר השתיקה של רות לנדאו מערער על נרטיבים שהתקבעו בחקר השואה; הוא מנסה להשיב על שאלות קשות אלה ועל עוד רבות אחרות. הספר, המבוסס על מחקר משווה מעמיק וביקורתי, בוחן את ההתנהלות של ההנהגות היהודיות בזמן מלחמת העולם השניה בשתי מדינות שכנות שחלקו תרבות משותפת - הונגריה וסלובקיה - ואת הקשרים ביניהן. הוא סוקר, בין השאר, את המוטיבציות האישיות, השנויות במחלוקת לעתים, של המנהיגים השונים - ביניהם גיזי פליישמן, אוסקר נוימן והרב דב וייסמנדל בסלובקיה, ואוטו קומוי, משה קראוס, יואל ברנד ורודולף קסטנר בהונגריה.
רסלינג
מאת: יצחק דהן
תיאור: גלי ההגירה מהמזרח למערב שאפיינו את המאה ה־20, הכרזת העצמאות של מרוקו, ההתעוררות הלאומית הערבית, הקמת מדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-ערבי והמלחמות עם המדינות הערביות במחצית השנייה של המאה ה-20 – כל אלה הביאו לסופה של הקהילה היהודית במרוקו. אולם בשונה מקהילות יהודיות רבות בעולם המוסלמי, תהליך הניתוק ממרוקו נמשך קרוב ל-40 שנה, עובדה המעידה על הקשר המיוחד שהיה לקהילה זו הן עם יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה. קשר זה נמשך עד היום (2022) בארץ היעד החדשה. סוציולוגים והיסטוריונים רבים חקרו את עלייתם של 250,000 יהודי מרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה־20, אולם על הגירתם של 100,000 יהודי מרוקו לארצות המערב נכתב מעט. ספרו של יצחק דהן מציע מסע אינטלקטואלי העוקב אחר יהודים ממרוקו אשר לאחר אלף שנות חיים במדינה זו, קמו במחצית השנייה של המאה ה-20 ונפרדו מערש לידתם: מקנס, פאס, מרקש וקזבלנקה. הם היגרו לפריז, לונדון, ז'נבה, מונטריאול וניו יורק, כמו גם למקומות אחרים, לא-נודעים מבחינתם, אשר שפתם ותרבותם שונות מזו שגדלו עליה. המחבר מציג את ארצות ההגירה, דוברות הצרפתית והאנגלית, וכן את מאפייניהן הייחודיים בתחומי החברה, התרבות והכלכלה, לצד הצגת פסיפס של אנשים וקהילות בעלי גיוון מרתק הנגזר מהשפעות מקומיות. ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, הקלה על המחבר את כניסתו לשדה המחקר. כך התאפשר לו להתמקד הן בחקר הקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הדרכים שבהן חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים.
רסלינג
מאת: אבשלום ארבל
תיאור: ספרו המרתק של ההיסטוריון אבשלום ארבל מבקש להסביר את מהותו והולדתו של הסכסוך היהודי-ערבי עם תובנות עכשוויות אשר עשויות להאיר באור שונה את המפגש הראשוני של התנועה הציונית עם האוכלוסייה הערבית, עם המציאות שהתקיימה בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתקופה זו נערך המפגש הראשוני והרה הגורל, מבחינת שני העמים, בחבל ארץ זה; שנים שבהן נוצרו והתקבעו היחסים בין שני העמים, אשר השפיעו על עתיד המפעל הציוני, לצד הטרגדיה הערבית המקומית. המחבר בוחן וחוקר תקופה ראשונית זו, שכן ממנה ניתן להבין את פשר התהום שנפערה בין שני העמים, אשר לפחות מבחינה היסטורית-תנ"כית הם בני אותו אב. ספק אם מתיישביה הראשונים של התנועה הציונית היו מוכנים לקראת עימות עם שכניהם; שמא סברו המתיישבים הראשונים שהם מגיעים לארץ ריקה מאדם אשר ממתינה לגואלה ולהפרחתה, ולהפתעתם גילו שאינה ריקה מאדם, שנמצאים בה באופן קבע לא מעט תושבים אשר לא מקבלים כמובן מאליו את חדירת התושבים החדשים למרחביהם, ואשר ראו בהתיישבות הציונית מעין פלישה לא לגיטימית לאזור מגוריהם ולגזלת פרנסתם. תוצאת המפגש של שני העמים הובילה שלא ברצונם לראשית העימותים והסכסוכים שמשקפים את ההוויה הנידונה, שמוצגת בבהירות מחשבתית בספר זה, ואשר באה לידי ביטוי בשלושה היבטים עיקריים: התעלמות היישוב היהודי מתושבי הארץ הוותיקים; המפגש הבלתי נמנע ביניהם, וסכסוך הקרקעות שממשיך לרדוף את דרי המרחב עד ימינו.
רסלינג
מאת: עומר עינב
תיאור: אמנם משחק הכדורגל המודרני נולד באנגלייה, ובעיקר בבתי הספר המיוחסים שלה, אך הוא נפוץ במהירות לכל חלקי העולם. עומר עינב, מחבר הספר עומדים בשער, מספר לנו כי משחק הכדורגל הפופולרי הגיע לגבולות ארץ ישראל עוד בימי האימפריה העות מאנית. עם זה, אין ספק כי כיבושה של הארץ בידי הבריטים ב 1917 והנהגת משטר המנדט חוללו תפנית דרמטית במעמדו ובמקומו של המשחק. השלטונות הבריטיים קיוו שהמשחק יהיה אמצעי של קירוב לבבות בין הקהילות בארץ, הרחק מן הפוליטיקה והעימותים הלאומיים. תקוותם נכזבה, וברבות הימים לא היססו גם הם להשתמש במשחק ככלי לקידום מדיניות במיטב כללי ההפרד ומשול. יהודים וערבים נפגשו במגרשים ושיחקו כדורגל, אך שני הצדדים התקשו מאוד להרחיק את המחלוקות העדתיות והלאומיות מן השדה. ואכן, הניסיונות ללכד את השורות, להקים התאחדות כדורגל אחת רב לאומית משקפים, כמו שהמחבר מתאר, את שלבי היחסים בין הקהילות. עומר עינב כתב מחקר חלוצי מרתק על החיים בתקופת המנדט הרחק ממטות התנועות הלאומיות, ומחקרו מוסיף נדבך חשוב ונסתר עד כה על הווי החיים בארץ בצילם של הסכסוכים.
עם עובד
מאת: יצחק גרינברג
תיאור: במשך שני עשורים, בשנים 1975-1955 – כשר המסחר והתעשייה, כשר האוצר, כמזכיר מפלגת העבודה וכמושך בחוטים מאחורי הקלעים – היה פנחס ספיר דמות מרכזית, ובחלק מהתקופה הדמות המרכזית במשק הישראלי ובפוליטיקה הישראלית, עד נגיעה בתפקיד ראש הממשלה שאותו סירב לקבל על עצמו. בשנים הללו הוקמו והתפתחו עיירות הפיתוח, המשק הישראלי התעצם, נבנתה תעשייה מתקדמת, מערכת החינוך צמחה ונוסדו אוניברסיטאות, וישראל התפתחה כמדינת רווחה. במישור הפוליטי התחולל פילוג במפא"י, שהנהיגה את המדינה, ולאחר שנים אחדות הוקמה מפלגת העבודה. בתקופה הזאת התמודדה ישראל בשלוש מלחמות: מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. בין שתי האחרונות התחוללה מלחמת ההתשה. בעקבות מלחמת ששת הימים הרחיבה ישראל את גבולותיה ולשליטתה נוספו יותר ממיליון פלסטינים. הספר שלפנינו מתחקה אחר מדיניותו הכלכלית והשקפתו החברתית של ספיר, כמו גם אחר מדיניותו בתחומי חוץ וביטחון וגישתו ביחס לשטחים הכבושים. הוא דן במנהיגותו הכלכלית ובהתנהלותו כשר המסחר והתעשייה ושר האוצר, ומבקש לפצח את סוד כוחו במפלגה בפרט ובפוליטיקה בישראל בכלל. בביוגרפיה כלכלית-פוליטית זו נבחנים הצמתים בצמיחתו הפוליטית של ספיר ודרכי הפעולה שנקט; יחסיו עם שורה של אישים – דוד בן-גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר, פנחס לבון, יצחק בן-אהרן, משה דיין, שמעון פרס – והשפעתם בתהליך קבלת ההחלטות שלו. לעיני הקורא נפרשים חלקו ומעמדו של ספיר בתהליכים הכלכליים והפוליטיים שהתחוללו בישראל בעשורים הראשונים לקיומה; הגורמים והכוחות שהניעו אותו במאבקים הפנימיים במפא"י ובמפלגת העבודה ובמאבקים הבין-מפלגתיים; הטעמים לסירובו להיות ראש ממשלה ומעורבותו בפרשות שהסעירו את המדינה בתקופה הזאת: "הפרשה" במחצית הראשונה של שנות ה-60 ופרשיות כלכליות במחצית הראשונה של שנות ה-70.
רסלינג
מאת: אסתר מאיר-גליצנשטיין
תיאור: "מרבד הקסמים", המיתוס על עליית יהודי תימן, מציג את יהדות תימן כקהילה עתיקה ואותנטית, דתית ומשיחית, אשר במשך אלפיים שנה נשאה עיניה לציון. בבוא הבשורה על הקמת מדינת ישראל קמו היהודים כאיש אחד ונטשו את תימן אשר בה חוו שנאה, דיכוי ועוני. הם נהרו בהמוניהם אל עדן, ומשם הועברו לישראל ברכבת אווירית אשר נשאה אותם על פני יותר מאלפיים וחמש מאות קילומטרים – ממחשכי "ימי הביניים" אל המודרנה והקדמה. אבל סיפור עלייתה של יהדות תימן היה שונה בתכלית, שכן העלייה הייתה כרוכה במחיר אנושי יקר שנתן את אותותיו בחיי העדה התימנית בישראל במשך שנים רבות. עיון במסמכי התקופה השמורים בארגוני הג'וינט בישראל ובניו יורק ובארכיוני הסוכנות היהודית וממשלת ישראל מעלה שאלות נוקבות על אופן התנהלותו של מבצע "מרבד הקסמים", למשל: מה היו הגורמים למותם של מאות מהעולים בעת שהותם במחנה העולים בעדן? מדוע מרבית העולים, כשלושים אלף בני אדם, בכללם אלפי תינוקות וילדים, הגיעו לישראל חולים ותשושים מרעב ומחלות? איזה תפקיד מילאו ארגון הג'וינט, ממשלת ישראל והסוכנות היהודית במבצע זה, ומי היו אחראים לטרגדיה הקשה? מדוע נתפסת העלייה מתימן כסיפור של הצלחה בעוד שהמחיר הכבד מצביע על מבצע כושל? וכיצד הפך המבצע הכושל למיתוס של הצלה וגאולה אשר נקשר לא רק ביהודי תימן אלא בכל העליות מארצות האסלאם? ספרה של אסתר מאיר-גליצנשטיין הוא מחקר היסטורי מקורי ופורץ דרך. הוא מתבסס על אלפי מסמכים אשר מצויים בארכיונים שונים, ובעזרתם משרטט לא רק את הסיפור הטרגי של יציאת יהודי תימן אלא גם פרק חשוב בבניית החברה הישראלית ובעיצובו של אחד המיתוסים המכוננים של מדינת ישראל.
רסלינג
מאת: איאן לוסטיק
תיאור: ספרו של איאן לוסטיק, הפרדיגמה האבודה, מעלה את הטענה שכיום כל משא ומתן להשגת פתרון שתי מדינות בין הים התיכון לנהר הירדן נידון לכישלון ומזיק. היהודים הישראלים והערבים הפלסטינים יוכלו ליהנות מהדמוקרטיה שהם ראויים לה רק בעוד כמה עשורים של מאבק אל מול ההשלכות מרחיקות הלכת, אף אם במקורן לא היו מכוונות, של מציאות המדינה האחת הנוכחית. בזכות מחקר מדוקדק והמשגה רעננה הספר עונה על הקושי בשינוי דרכי חשיבה בעולם שמשתנה מהר יותר מההנחות הבסיסיות שמוצעות ביחס אליו. לוסטיק מראה כיצד השילוב של אסטרטגיית "קיר הברזל" הציונית, שהצליחה רק חלקית בהתמודדות עם הערבים, יחד עם התרבות הפוליטית הישראלית הרוויה במה שהמחבר מכנה "הוֹלוֹקוֹסטיָה", לצד ההשפעה הדומיננטית של הלובי הפרו-ישראלי על המדיניות האמריקאית ביחס לסכסוך הערבי-ישראלי, כיצד כל אלה סיכלו את המאמצים לכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל. עם זאת המחבר מצביע על כך שהתוצאות גם הכשירו את הקרקע למאבקים חדשים ול"בעיות טובות יותר", הן עבור ישראל והן עבור הפלסטינים. לוסטיק מתעקש שיש לקחת ברצינות את העובדה ש-14 מיליון אנשים חיים בתוך מדינת ישראל הדמוקרטית בחלקה. הוא קורא לנו להסב את תשומת הלב לדמוקרטיזציה של התחרות שמתעוררת כאשר קבוצות עויינות נאלצות להיות חלק מאותה ישות פוליטית, להגדיר מחדש את האינטרסים שלהן וליצור בריתות חדשות כדי להשיגם.
רסלינג
מאת: פנינה רוזנברג
תיאור: "זו תערוכת האמנות היהודית היחידה המתקיימת עתה באירופה". דברים אלה, שנכתבו בספר המבקרים של תערוכה שהתקיימה באחד המחנות בתקופת השואה, משקפים נאמנה את מצבם של האמנים הכלואים בתקופה זו. בשטחי הכיבוש הנאצי הוגדרו אמנים רבים כלא-רצויים, ויצירותיהם נאסרו לתצוגה. באירוניה של הגורל, המקום היחיד שבו יכלו האמנים המנודים ליצור היו המחנות, שבהם הפכה יצירתם לכלי מחאה. ספרה של פנינה רוזנברג, אשר מציג את המנעד הרחב של האמנות בתקופת השואה – מתיאורים ריאליסטיים של חיי היום-יום עד ציורי קומיקס חתרניים – הוא פרי מחקר ראשוני הבוחן את הפעילות האמנותית הייחודית הזאת, שבה משתקפים החיים מאחורי גדרות התיל.

השואה מוסיפה להיות נוכחת בעבודות אמנות בנות זמננו פרי יצירתם של אמנים בארץ ובעולם, גם אם על פי רוב לא חוו אותה אמנים אלה על בשרם. היצירות, אשר מקיפות את כל תחומי המבע האמנותי הפלסטי, משלבות לא אחת תצלומים ארכיוניים לצד תמונות הלקוחות מאלבומים משפחתיים ויצירות אמנות שיצרו אמנים בשואה, ובאופן הזה יוצרות דיאלוג מרתק בין היסטוריה לזיכרון.

עימות מרתק עם העבר מתקיים בעשורים האחרונים גם באמנות הנצחת השואה בגרמניה, אשר מבקשת באמצעות תרבות ההנצחה העשירה למלא את החלל העמוק שהותירה העלמתם של היהודים ממרחב הרייך השלישי. באמצעות מבעי ההנצחה, שהיו לחלק מנוף הזיכרון שלה, מתקיים עימות יום-יומי של התושבים עם צלו הכבד של העבר הנוכח במקום.
רסלינג
מאת: יוסי כהן
תיאור: בסמכות ובגמישות, ספרו של יוסי כהן, נותן לנו הזדמנות להחזיק ספר קטן המחזיק הרבה. בתשעה פרקים מרוכזים, בקריאה קולחת, נתוודע לסיפור חייו של ילד יהודי בבגדד, אשר הגיע לישראל בגיל 11 , ומאז התמודד, צמח, למד ושרת את מדינת ישראל במסלול צבאי, ואחריו - קריירה בתחום ניהול הסיכונים וטיפול בבטיחות וחומרים מסוכנים, בתעשייה ובגופים מוסדיים.

בשפה כנה וישירה יוסי כהן מתאר את חייו. כיצד התנהלו חיי משפחות העולים במעברת סקייה ממנה צמחה העיר אור יהודה? איזו תנועת נוער פעלה שם? כיצד נוהלה הדילמה בין מסורתיות לחילוניות? מה עשו יועצים ישראלים באוגנדה? איך הוקמה יחידת הגששים ורוכבי הגמלים הבדואית בצה"ל ועם מה היא התמודדה? כיצד נחוותה מלחמת יום הכיפורים על ידי מפקד הגשרים על תעלת סואץ תחת פיקודו של אריק שרון? מה היו קווי הפעולה של הממשל הצבאי בשכם? כיצד ממנפים ניסיון חיים פיקודי ליזמות עסקית-משפחתית? אישיותו, המשלבת לימוד מעמיק בכל נושא, יחד עם חשיבה יזמית מקורית לפתרונות מאתגרים, הביאו את יוסי להקים את חברת הזמט בע"מ, המתמחה בניהול סיכונים תעשייתיים וניטור חומרים כימיים. ספר זה, בסגנונו המאופק והמדוד, עשוי לרתק היסטוריונים צבאיים, סוציולוגים, מזרחנים, יזמים וחוקרי ניהול. לא חייב אדם להסכים עם יוסי כהן, כדי להכיר בחשיבותם ההיסטורית של מעשיו ושל יוזמותיו.
מילותיו של יוסי כהן, מזמינות אותך להתחבר, "...לא נמנעתי גם מלחלוק על גדולים ממני... תמיד ראיתי ותמיד אני רואה את האדם ואת צרכיו ואת המשימה, כחלק מהסיפור הגדול..." כיום, בשיאו של גיל התבונה, יוסי משקיף על עברו האישי ועל מהלכי הקיום והפיתוח של מדינת ישראל בהבנה ובהזדהות ביקורתית, כפי שרק אוהבי ישראל מסוגלים לה. יוסי כהן, תושב תל אביב, איש שראה עולם, שהיה בנקודות החיכוך והשיתוף בין יהודים וערבים, מביא כאן מסמך מקור היסטורי, מתוך עשייתו האישית ובחוכמת חיים הן מעיניו של הפיל, והן מהתבוננותה של הציפור העומדת על מצחו.
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.

בגיליון זה שורה של מחקרים על גישתו הציונית של הרב כלפון משה הכהן, רבה של ג'רבה והוגה רב עניין. מלבד זאת פותח את הגיליון עיון בתולדותיה של בני עקיבא וניתוח של התגבשות התודעה הציונית הדתית בימים הסוערים שלאחר מלחמת ששת הימים ועד למהפך של עליית הימין לשלטון.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ערן אלדר
תיאור: בנסיבות החדשות שנוצרו לאחר מלחמת ששת הימים, הפך צה"ל מצבא מסתער ומתקיף לצבא הנדרש לפעולות אבטחה והתגוננות. בעוד מדינות ערב מלקקות את פצעיהן, זקפו ארגוני החבלה הפלסטיניים ראש והחלו בפעילות גרילה וטרור כלפי ישראל, בעיקר מגבול ירדן, סוריה ולבנון, במטרה להתיש את צה"ל ובעיקר את העורף הישראלי. צה"ל נדרש לפעילות אחרת מזו שהורגל והתמיד בה, ודומה שמערכת הביטחון הישראלית, שבראשה עמד משה דיין כשר הביטחון, התקשתה להסתגל לעימות צבאי מסוג זה (כפי שבא לידי ביטוי, למשל, בפעולת צה"ל במחנה הפת"ח בכראמה). משנת 1967 ועד 1970 סבלו יישובי עמק הירדן ועמק בית שאן מהפגזות וחדירות מחבלים משטח ירדן. היישובים לא היו מוכנים למהלומות שניחתו עליהם ממזרח והתלוננו כי הנהגת המדינה וצה"ל מותירים אותם לבדם אל מול האש הפלסטינית והירדנית. המחבר מתאר ומנתח בספר זה את שנות מלחמת ההתשה בחזית הצפון־מזרחית של ישראל על שלל היבטיה: מחד גיסא , את התבססות ארגוני החבלה הפלסטיניים בירדן ובלבנון ופעילותם הצבאית והתודעתית, ואת יחסיהם המורכבים עם המלך חוסיין שליט ירדן ועם שלטונות לבנון. מנגד , הספר מציג את התמודדותם היום־יומית של תושבי עמק הירדן ועמק בית שאן, שחשו כי הופקרו לנפשם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יניב שמעון גולדברג
תיאור: בשיחות המובאות בספר זה משתפת שחקנית התיאטרון הלאומי הבימה ליא קניג את יניב גולדברג, ובאמצעותו את הקוראים, ברגעים מכוננים בחייה, מהם קשים ומהם שמחים, טווה זיכרון לזיכרון, וחושפת בכנות כיצד החיים והתיאטרון שזורים זה בזה. היא מספרת על חוויותיה החל בימי מלחמת העולם השנייה, על החיים במשטר קומוניסטי, על אהבתה לבעלה והבחירה לא להביא ילדים לעולם, על דרכה המקצועית ואופן עבודתה על תפקידים בתיאטרון, על הבחירה לוותר על היידיש ולשחק בעברית, על יהדות, ציונות וישראליות, ועל דרכה להתבונן על העולם.

מבעד לסיפור האישי המלווה בהומור האופייני לליא נשקפים נושאי יסוד בעבודת השחקנים: עבודה על סצנות, משחק, תנועה על הבמה, דיבור וקול, שיבוץ בהצגות ויחסים בין־אישיים בין המשתתפים בהפקת הצגה.

כ־50 תצלומים מאלבומה של ליא משולבים בספר והוא כולל גם נספחים ביוגרפיים של הוריה שחקני תיאטרון היידיש במזרח אירופה דינה קניג ויוסף קאמין.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מירי פרייליך
תיאור: ויטקה קמפנר-קובנר (1920-2012) מוכרת בעיקר כחברתו לחיים של המשורר, הפרטיזן, אבא קובנר. אולם בתקופת המלחמה הייתה ויטקה מפקדת כיתת סיירים ולוחמת, וכמו כן הצילה יהודים. על פעולותיה קיבלה אות הצטיינות מהצבא האדום לאחר המלחמה. מאז סיום מלחמת העולם השנייה הושמעו ונכתבו עדויות רבות שעוסקות בתיאור קורותיו של גטו וילנה וקורותיהם של הפרטיזנים יוצאי הגטו. ויטקה, למרות היותה אחת העדות המרכזיות באירועים היסטוריים אלו, נמנעה מלדבר על פעולותיה. היא הצניעה את חלקה בפרשות המאבק והגבורה אשר בהן נטלה חלק והבליטה את מרכזיותו של אבא קובנר באירועים הדרמטיים שהתרחשו בגטו וילנה וביער. ויטקה אומנם השתתפה בהזדמנויות שונות במספר ראיונות, אולם היא לא הביעה את עמדותיה ביחס לאירועים שהיו שנויים במחלוקת בפרשת ויטנברג, היציאה מהגטו והנקם. במהלך הפגישות הראשונות שקיימה מחברת הספר עם ויטקה היא דיברה על האירועים והחוויות שעברה בלשון "רבים", כמי שמייצגת גוף או קבוצה, כמי שמדברת בשמם של חבריה שכבר הלכו לעולמם. עם חלוף הזמן החלה לחלוק את מחשבותיה, רגשותיה ועמדותיה. ככל שהמפגשים הלכו ותכפו והמחיצות נפלו, הלכו ונגלו מעשיה הנועזים של ויטקה מתקופת המלחמה.
רסלינג
מאת: יצחק עזוז
תיאור: השואה ממשיכה להטריד את מנוחתנו מכיוון שהשואה התחוללה בניגוד לצפיות. לאחר עידן "הנאורות" והתפשטות תהליכי דמוקרטיזציה היה נדמה שנמצא מזור לברבריות האנושית. השואה התבצעה על ידי עם שנתפס כתרבותי במיוחד, ומאז השואה נעשה ניסיון להבין את השואה כדי לתקן את הפרדיגמה המערבית שחוללה אותה. בספר הנוכחי מבקש יצחק עזוז להראות שהפרדיגמה המערבית – שראשיתה ביהדות והמשכה בפילוסופיה ובנצרות המערבית אשר חותרים למציאות "אידיאלית-אמיתית"– מהווה בנסיבות מסוימות גורם מרכזי שהניע בני אדם לחולל את השואה. המחבר אינו מסתפק רק במידע היסטורי רחב היקף על מנת להבין את השואה, אלא נשען על תובנות מתחומי דעת כמו פיזיקה, מתמטיקה, סמנטיקה וחקר המוח. יצחק עזוז מציע מערכי שאלות שיש לבחון אותם כדי לייצר תובנות לא רק בתהליך מחשבתי לוגי שתרבות המערב מקדשת. שילוב בין היכולות הלוגיות, הערכיות, הרגשיות, הדמיון, האסוציאציה, אף על פי שהוא מוותר מראש על תשובות ודאיות, מאפשר להגיע לתובנות אשר לפיהן ההבדלים בין חסיד אומות עולם מדעת ובין נאצי מדעת – מידת המקריות שבהם רבה ככול שהנסיבות יותר קיצוניות, והם תלויים בהיסטוריה המוחית של כול אחד ואחד. עזוז טוען שתרבות של אמיתות מוחלטות מגבירה את הסיכויים להתחוללות של שואות נוספות ומהווה משקל שולי במשחק האינטרסים של המעצמות – במיוחד של אלה אשר בדרך כלל מאמינים שמוסריותם נעלה על אחרים.
רסלינג
מאת: ליאת שטייר־לבני
תיאור: ככל שמתרחקים כרונולוגית מהשואה, הדיון בה איננו דועך כי אם מתגבר. בעשורים האחרונים, לצד ההנצחה הרשמית השומרת על מתווה של זיכרון אפוף אבל ויגון, החל להתרקם זיכרון שונה בתרבות הפופולרית. זהו זיכרון חדש של השואה שנועד לא רק "לזכור ולא לשכוח", אלא לזכור אחרת, לאתגר את גבולות התפיסה של ייצוג השואה ולחתור תחת מוסכמות חברתיות ומסרים הגמונים. יוצריו מתאימים את זיכרון השואה לעולם שנשען על טכנולוגיה; הם בוחנים את הנושא דרך פרספקטיבות הומוריסטיות שהיו בגדר טאבו, הם משתמשים בשואה ככלי למתיחת ביקורת על תופעות חברתיות, פוליטיות וכלכליות; מרחיבים את גבולות הזיכרון של הטראומה אל מעבר ללקח היהודי-ציוני ומייצרים השלכות רחבות יותר – אוניברסליות, חברתיות ופוליטיות – של לקחי השואה. ספרה של ליאת שטייר-לבני מנתח את ייצוגי השואה בתרבות הפופולרית הישראלית משנות ה-80 ואילך. בעזרת סקירה של קולנוע, טלוויזיה, עיתונות, ספרות, שירה צעירה, פייסבוק, בלוגים, ותיאטרון פרינג' הוא פורש ייצוגים חדשים אשר מעוררים מחלוקת, ועם זאת מהווים כיום חלק אינטגרלי מהנצחת השואה וזיכרונה. שטייר-לבני טוענת שבני הדור השני והשלישי הכורעים תחת נטל הזיכרון הלאומי מבקשים להרחיק מעליהם את הטראומה לא מכיוון שהם מזלזלים בה או מפני שהתרחקו ממנה, אלא להפך, מכיוון שהם שקועים בה עד צוואר ומבקשים למצוא מנוח לנפשם. את זאת הם עושים, באופן מודע ובלתי-מודע, בעזרת שימוש בכלים רטוריים וויזואליים שמותירים מאחור את זוועות האירועים ההיסטוריים, וממירים אותם בסדרה של ייצוגים שיוצרים הזרה של המאורעות הטראומטיים ומערפלים אותם על מנת להרחיקם. אך בה בעת, ייצוגים חדשים אלה מעידים על המידה שבה השואה היא חלק אינטגרלי מעולמם התרבותי ומזהותם של היוצרים.
רסלינג
מאת: ניצה דוידוביץ, דן סואן
תיאור: אסופת מאמרים זו עוסקת בהוראת השואה מנקודת מבט רב-תחומית, פרי ניסיונם של ארבעה-עשר עמיתים ושותפים, חוקרים ואנשי חינוך מהארץ ומהעולם אשר חברו יחדיו על מנת לנתח את חווית השואה למען אלה שלא חוו אותה. ארבעה מאמרים מתמקדים בחוויית השואה מנקודת מבט רב-תחומית; הם עוסקים בהנחלת זיכרון השואה, בארץ ובעולם, כחוויה ערכית, קוגניטיבית ורגשית. חמישה מאמרים עוסקים בחוויית המסע לפולין ומקומו בהנחלת ערכי זיכרון השואה מנקודת מבטן של מסגרות מגוונות ובקבוצות גיל שונות: נדונים בהם משלחות צה"ל, מסעות בני נוער מנקודת מבטם של הורים, מורים, מדריכי מסע לפולין ותלמידים המשתתפים במסע, לצד בחינת דימויים של פולין והעם הפולני בעיני ישראלים. כמו כן מנותחת השפעת המסע על בני נוער מהתפוצות. שלושה מאמרים עוסקים בחוויית השואה כמסע בזמן, כחוויה אינטלקטואלית, רגשית ואמונית. מאמרים אחרים בספר דנים ב"היפוך השואה" – כלומר תפיסת ישראל כמדינה נאצית בעיני גורמים שונים בעולם, לצד דיון באנטישמיות המודרנית בראי האסלאם. נוסף על כך ניתן למצוא במאמרים השונים התייחסות לחוויית השואה בראי התפיסה היהודית-דתית. שני המאמרים האחרונים בספר עוסקים בחוויית השואה דרך הפריזמה האמנותית.
רסלינג
מאת: יפה-שני קופרמן
תיאור: זהו ספרה השני של ד"ר יפה שני קופרמן ז"ל, חוקרת באוניברסיטת תל אביב. ספרה הראשון, "בצבת הקומוניזם", סיפר את סיפורה של ההסתדרות הציונית ברומניה בשנים 1949-1944 ,דהיינו, בשלב האחרון של מלחמת העולם השנייה והשנים הראשונות לאחריה, שבהן הוקם והתבסס השלטון הקומוניסטי ברומניה. המחקר שלפנינו ממשיך את קודמו ומסתיים בשנת 1956 . שני חלקים בספר: הראשון מוקדש למאבק להעלאת יהודי רומניה ארצה, והשני - למאסרם ושחרורם של מנהיגים ופעילים ציונים בארץ זו. ד"ר קופרמן השכילה לשלב בקיאות מופלאה בנושאי מחקרה ועבודת נמלים חובקת עולם, שאינה מתפשרת על הרמה האקדמית, בעלילות מרתקות שרבות מהן לא ראו אור עד היום. הקורא יתוודע להתפתחויות הפוליטיות ברומניה, בישראל, בברית המועצות וגרורותיה ואף בתפוצות ישראל השונות, לתמורות כלכליות ודמוגרפיות, לפעילות דיפלומטית ומסחרית גלויה וחשאית ולסיפורי חיים של דמויות מפתח, ובראשן אנה פארקר - היהודייה שעלתה לגדולה במשטר הקומוניסטי, אך לא ניצלה מגורלם של בני עמה. כל אלה אינם מתבססים רק על זכרונות ועדויות בדיעבד, אלא על תיעוד בן זמנו, שנאסף ע"י ד"ר קופרמן מארכיונים ועיתונים ברחבי העולם.
אוריון הוצאה לאור
מאת: דניאל בן-חורין
תיאור: ספר זה דן בסגנון מנהיגותו של משה דיין המדינאי. המחבר רוקם עלילה מרתקת ורבת-עניין של אדם ותקופה העשויה לעניין כל אדם שוחר דעת. זהו סיפור על לוחם מזהיר שנעשה מצביא ומדינאי שהחלטותיו המיניסטריאליות כשר החקלאות, הביטחון והחוץ שינו את פניה של המדינה וקבעו לשנים רבות את עתידה.

זו אינה ביוגרפיה היסטורית, אלא ניסיון להטיל אור מפרספקטיבה תאורטית על תכונותיו שהתגבשו במהלך חייו ועיצבו את דפוסי מנהיגותו כאחד המנהיגים הבולטים בגלריית המנהיגים בישראל.

דיין היה מנהיג שנוי במחלוקת, מנהיג של מלחמות ושלום. מעריציו רבים וגם משמיציו, אך דומה שאיש אינו מטיל ספק במרכזיותו לאורך שנות פעולתו. כאסטרטג מדיני הוא חורג מהקליסיקה המקובלת בקרב רבים מחוקרי העוצמה הקלסיים. הוא לא היה עסקן מפלגתי או ממשלתי, ובכל זאת תומכיו יטענו שבזכות תבונתו ואלתוריו היצירתיים היו הישיגיו רבים.
אוריון הוצאה לאור
מאת: יהושע וייסטוך
תיאור: כיצד הצליחו ח כמי המשנה והתלמוד להנהיג את עמם ביד רמה, ועם זאת בגובה העיניים? האם עשו הם שימוש ברשתות חברתיות תקפות לזמנם? באיזה אופן התמודדו עם התנגדויות? ואילו מודלים ניהוליים עכשווייםמאירים את הנהגת החכמים דאז? הספר רועה עדרו בוחן את נושא המנהיגות והניהול של חכמי המשנה והנשיאים, תוך שהוא עוסק בחקר תולדות החברה היהודית בארץ ישראל בימי המשנה ובראשית ימי התלמוד. הספר, המבוסס על מחקר מעמיק, משלב היבטים היסטוריים, ארכיאולוגיים וסוציולוגיים עם כלי מחקר חדשניים מתחומי מדעי הניהול. עיקר המקורות ששימשו למחקר הנם פרקים מספרות חז”ל, שאינם היסטוריים ושאינם מספקים תשובות הולמות לשאלות על המנהיגות ועל הניהול שאפיינו את פעילותם של הנשיאים ושל החכמים. על כן נבחנו המקורות  באמצעות כלים מדעיים שאפשרו את זיהוי האישים אשר שימשו כמנהיגים וכמנהלים, כמו גם את התפקידים הציבוריים שסייעו בידיהם לממש את חזונם ואת פועלם בחברה ובקשריה החיצוניים. לראשונה נפרסת לעיני הקורא תמונה רחבה של היבטי המנהיגות, הניהול והמנהל בעידן הנחקר, המבוססת על תובנות היסטוריות חדשות. תובנות אלה מאפשרות להסביר מרכיבים במאורעות התקופה, שעד כה קשה היה לפרש אותם, את מניעיהם ואת התוצאות שאליהן הובילו, ולהבינם. כן ניתן לתפוס באופן מעמיק יותר את הפעילויות האנושיות, בעיקר את אלה של מנהיגות החברה היהודית בארץ ישראל. בכך מועשר המחקר ההיסטורי בכיוונים חדשים שטרם נדונו כראוי. דומה כי הספר עשוי לתרום להבנת אותם היבטים בקרב חברות נוספות באגן הים התיכון.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: אילן וואיה
תיאור: המבי"ט (ר' משה בן יוסף מטראני, 1580-1500),  ומנסה להשלים פער בנושא דמותו של חכם זה, שהיה אחד מחכמי צפת הבולטים במאה השש־עשרה. ייחודו של הספר הוא העיסוק ב"דמות האדם השלמה", כפי שרואה אותה המבי"ט אל מול כתביהם של מקצת חכמי המוסר, הן מתקופות קודמות, הן מתקופתו, ואף מעט לאחריה. הספר דן גם בבעיות שהתעוררו בתקופתו, דוגמת: אנוסים, גאולה וגירושין, וחושף את ביקורתו על התופעות החברתיות בחברה היהודית, לא רק בעיר צפת אלא גם בערים נוספות ברחבי האימפריה העות'מאנית, שעניינם: פרישות מן החברה, עשירים ועניים, חירות ההוראה ואלימות פיזית ומילולית. הספר מציע התבוננות מקורית ומחקרית בנושאים מגוונים, חשובים ועלומים, על־פי כתביו של המבי"ט ומציג תמונה רחבה יותר מזו שהייתה ידועה עד כה אודות משנתו החברתית והמוסרית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: ב"ז קדר
תיאור: המאמרים באסופה זו עניינם בתקופות ובתחומים שונים. בתחום ההיסטוריה העולמית נדונות בראש ובראשונה השאלות מה מאפשר לתרבות לשרוד על אף מפולת מדינית, היכן ומדוע עולה תופעת הגירוש הקיבוצי אל מחוץ לגבולותיה של יחידה מדינית, ועד כמה יש במלחמות משום נקודות מפנה. בתחום ההיסטוריה ההשוואתית נסקרים אופני ההשוואה שהציעו היסטוריונים-חוקרים משלהי המאה ה-19 ועד ימינו. בתחום ההיסטוריה של היהודים נחקרים עקירתה של ישיבת ארץ-ישראל מטבריה, מפת ארץ כנען שצייר רש"י, תולדות היישוב היהודי בארץ בפרקי זמן שונים, ההצדקה לשרפת התלמוד בחוק הכנסייתי, ואופי ההמרה היהודית בגרמניה במאה ה-18. שלושה מאמרים עוסקים בחיים וייצמן ובפעילותו המדינית. בתחום תולדות ארץ-ישראל נבחנת, בין השאר, השפעת הכיבוש הערבי על החקלאות, אך עיקר הדיון כאן בתקופת מסעי הצלב. הטבח שעשו הצלבנים בתושבי ירושלים המוסלמים והיהודים עם כיבושה של העיר ב-15ביולי 1099 מתואר בהרחבה, והתהפוכות שחלו במשך הדורות בדרכי תיאורו במערב אירופה, למן עדי הראייה למאורע ועד ההיסטוריונים בני זמננו, זוכות לעיון מפורט. כן נדונים מעמדם של המוסלמים, היהודים והשומרונים בממלכת ירושלים הפראנקית, והמעברים בה מדת לדת - התנצרות, התאסלמות, התגיירות. קרב קרני חיטין ביולי 1187, ששם קץ לממלכת ירושלים הראשונה, משוחזר הן על פי המקורות הכתובים, הן באמצעות הידע הקיים על מצב הדרכים ושפיעת המעיינות בגליל התחתון. דיון במקומו של המוטיב הצלבני בשיח הפוליטי הישראלי חותם את העיסוק בנושא זה. המאמרים האחרונים באסופה דנים במפעליהם של ארבעה היסטוריונים: מארק בלוך, רוברט לופז, יעקב כ"ץ ויהושע פראוור.
מוסד ביאליק
מאת: דוד שחר
תיאור: החינוך העברי בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה בין הגורמים המרכזיים לקידום המטרות הציוניות. כבר מראשיתו פעלו חלוציו (המורים העבריים) לעיצוב דמותו של דור הבנים. מיתוסים לאומיים היו בין דרכי ההבניה של תודעתו האידיאולוגית והערכית של דור הבנים, בבחינת אמצעי לסגל לו השקפה ותפיסת עולם על פי האידיאות המרכזיות של הציונות. על פי תפיסה זו, תקופת בית ראשון ושני הובנו כמיתוסים מכוננים ותבניות עומק של תודעה היסטורית; הודגשו מיתוסים של גבורה והקרבה ומאבקים למען חירות לאומית; מיתוסים היסטוריוסופיים התוו "מעגל היסטורי" דטרמיניסטי; צויר מיתוס של דמות אנושית חדשה, דיוקן רצוי של דור הבנים הארצישראלי – "היהודי החדש" או "העברי החדש", והואדר מיתוס ה"מולדת" ו"זכותנו ההיסטורית על הארץ". מיתוסים אלה מתאפיינים ברטוריקה ריגושית, עשירה במבעים פיגורטיביים, עשירה במושגים ואופני מבע הטיפוסיים לשיח האידיאולוגי-ציוני, רטוריקה המתאפיינת בלשון מלאת פאתוס המשרתת את תוכנם וייעודם. ספרו של דוד שחר, מיתוס וחינוך, עומד על המיתוסים הלאומיים שעיצבו את עולם הערכים של דור הבנים בראשיתו של החינוך העברי בארץ ישראל, והם עתידים להשתרש בתרבות העברית בארץ ישראל בהמשך הדרך ולהפוך במידה רבה לחלק חשוב של תרבות לאומית זו. מנקודת מבט מחקרית הספר נותן מענה לשאלה מהם התכנים והמנגנונים היוצרים תודעה היסטורית לאומית וזהות לאומית בראשיתה של חברה לאומית מתהווה – הוא מהווה נדבך חשוב בבחינת דפוסי הזיכרון הקולקטיבי ובבחינת השימוש בייצוגי העבר בתהליך בניית האומה העברית בארץ ישראל.
רסלינג
מאת: אתי סתיו
תיאור: ראיתם את בגין וסאדאת שרים בצוותא את “המנון השלום האמריקני”? שמעתם על הסעודה האחרונה, המזרח-תיכונית, שבה לבנון משלמת את המחיר? פגשתם את ערפאת כלהטוטן בקרקס? מכירים את חנדלה? כל אלה ואחרים מופיעים בקריקטורות הפלסטיניות. סוד כוחה של הקריקטורה טמון בהיותה אמצעי תקשורתי חזותי התופס מהר את העין ומעביר מסר מעצב ומשקף תודעה. זה לא עוד ספר היסטורי. ‘הסכסוך שאינו נגמר’ הוא ספר שמציג באופן חזותי את רצף האירועים בתולדות המאבק הלאומי הפלסטיני מסיום מלחמת יום הכיפורים ב-1973 ועד החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993 תוך התמקדות בקריקטורות מהעיתונות הפלסטינית כאמצעי תעמולה וכמקור היסטורי. הספר מבליט את התפקיד של הקריקטורה במאבק הלאומי הפלסטיני, בהשפעה על דעת הקהל ובהכשרת מהלכים פוליטיים רבי-משמעות, לצד עיצוב תודעה קולקטיבית. הקריקטורות מספקות מבט מקיף ובהיר על מרחב ההסכמה וחוסר ההסכמה בין פלגי אש”ף לגבי הדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ‘הסכסוך שאינו נגמר’ מביא מדגם מייצג של קריקטורות שמשקפות את הלכי הרוח במרחב הפוליטי הפלסטיני בתקופה הנדונה, ומוביל את הקורא בצורה כרונולוגית להבנת הרקע, הסביבה, הנפשות הפועלות, האידיאולוגיות והנרטיב הפלסטיני, כפי שהם באים לידי ביטוי באיורים. הקריקטורות מציגות את הסיפור של ההיסטוריה הפלסטינית כפי שכותבים אותו הפלסטינים על עצמם ועל האחרים.
ספרי ניב
מאת: שלמה אבינרי
תיאור: קרל מרקס (1883-1818) נחשב אחד מחשובי הפילוסופים וההיסטוריונים הכלכלנים בדורו ובעל ההשפעה הרבה ביותר בעולם המהפכה של העידן המודרני. המשטרים שביקשו לדגול בתורתו של מרקס עברו מן העולם, אך דווקא בימינו - כאשר החברה מתמודדת עם בעיות כלכליות קשות ואי־שוויון הולך ומעמיק בין עניים לעשירים, בין אזורים מוכים לעולם הולך ומתפתח - רבים פונים להגותו, גם אם אינם מקבלים אותה על כל פרטיה. על התרומה הזאת של הספר עמדו גם מבקריו ששיבחו את המחבר על נקודות המבט החדשות שהעלה. עם זאת, אף שהרבו לכתוב על השקפותיו של מרקס, על הרקע היהודי של הביוגרפיה שלו ממעטים לכתוב, ורבים מן הנדרשים לסוגיה מעוותים אותה בדרך כלל. שלמה אבינרי, בביוגרפיה התמציתית והמעמיקה שלו, מציב את “החיים היהודיים“ של מרקס במעמדם הראוי והמאוזן. הוא משרטט את תחנות חייו ואת פרקי הגותו של מרקס על רקע ההתפתחויות האינטלקטואליות, ההיסטוריות והפוליטיות של זמנו.
עם עובד
מאת: נינה ליפובצקי־פרייגרזון
תיאור: צבי פרייגרזון, נער מוכשר מאוקראינה, הגיע בשנת 1913, בגיל 13, לארץ ישראל ולמד בגימנסיית הרצליה. בקיץ 1914 נסע לבקר את משפחתו, ומלחמת העולם חסמה לו את דרך החזרה לארץ. צבי מצא את עצמו בזוועות מלחמת האזרחים באוקראינה, ואחר כך במדינה הסובייטית שממנה לא ניתן לצאת. הוא נסע למוסקבה ללמוד ונהיה מהנדס מכרות ידוע, מרצה ומחבר ספרי לימוד במקצועות טכניים. אך בו בזמן הוא המשיך לכתוב שירים וסיפורים בעברית שבינתיים נאסרה בברית המועצות. ב-1949 נעצר באשמת לאמנות ונשלח לכלא ולמחנות. הוא שוחרר ב-1955, אחרי מות סטלין, בתקופת ה"הפשרה", אך שפתו האהובה נשארה אסורה והוא המשיך ליצור בסתר. כתביו העבריים שרדו באורח נס, בזכות אשתו. פרייגרזון הצליח להעביר חלק מכתביו לארץ, בעזרת בן-דודו שמונה לשגריר ישראל בברית המועצות, והם פורסמו תחת שם בדוי "א.צפוני". הוא זכה לראות את ספרו שיצא בארץ ב-1966, אך לא זכה לשוב לארץ שחלם עליה כל חייו. ב-1969 הוא מת במוסקבה מהתקף לב ורק בשנת 1971 קיבלו בני משפחתו את היתר העליה.

בתו נינה ליפובצקי-פרייגרזון, מספרת על אביה האהוב ועל חיי המשפחה במדינה שבה כל דבר היה אסור.

הספר כולל גם נאומים של סופרים ישראליים דגולים המספרים על יופיין של יצירותיו של פרייגרזון ועל חשיבותן לקורא העברי.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ז'ילבר אשקר
תיאור: סוגיית הערבים והשואה היא נושא טעון ועצם הצירוף עשוי להיתפס כשערורייתי. שדה המחלוקת רווי טענות וטענות נגד קשות: צד אחד מואשם בהכחשת השואה, והשני בניצול טרגדיה אחת אגב הכחשת הטרגדיות של האחרים. בספר פורץ הדרך שלפנינו, חוקר מדע המדינה ז'ילבר אשקר מתחקה על הנרטיבים המנוגדים הללו ובוחן את תפקידם בסכסוך הקיים במזרח התיכון. הוא מנתח את מגוון ההתייחסויות הערביות לשואה למן עלייתו של היטלר לשלטון, התייחסויות הקשורות לדעתו קשר הדוק לדינמיקה של הסכסוך הערבי–ישראלי מאז 1948 .הוא ממשיך ובוחן את שלל התגובות הערביות להקמת ישראל והחורבן של פלסטין, וניתוחו מגיע עד ימינו אלה. אשקר בוחן בחינה ביקורתית את ההקשר הפוליטי וההיסטורי של התייחסויות אלו כפי שהן באות לידי ביטוי בארבע התנועות האידיאולוגיות הערביות המרכזיות – המתמערבים הליברלים, המרקסיסטים, הלאומיים, והפאן אסלאמיסטים הראקציונרים או הפונדמנטליסטים. הוא יוצא נגד עיוותים של ההיסטוריה מתוך הצגת גישה בלתי מתפשרת כלפי אנטישמיות או הכחשת שואה. ביקורת תקפה על האחר, אשקר טוען, חייבת להיות כרוכה בביקורת עצמית. על סמך מקורות שלא נבחנו עד כה, בכמה שפות, אשקר מציע מיפוי ייחודי של העולם הערבי, ובתוך כך הוא נוטל את עוקצה של מלחמת תעמולה בין לאומית שהפכה אבן נגף מרכזית בדרך להבנה בין הערבים למערב.
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: אביבה אופז
תיאור: מכתביהם של איטה ומוטקה חדש פורשים עשרים שנה של דיאלוג זוגי. עשרים השנים שבהן מתנהלת ההתכתבות, החל מ- 1926 ועד 1946, היו שנים סוערות בהיסטוריה של העם היהודי ושל היישוב בארץ ישראל. מוטקה ואיטה חווים באופן אישי, פעיל ואינטנסיבי, לא תמיד מאותו צד של המתרס, את אירועי התקופה: עלייה שלישית, התיישבות בעמק, פלמ"ח, שואה, שרות בבריגדה, ראשית המאבק לעצמאות בארץ. בד בבד עם האירועים ההיסטוריים הללו הם מקימים משפחה. ההתרחשויות הדרמתיות מהדהדות במכתביהם, תוך השלכותיהן על התא הזוגי והמשפחתי.
לאחר שהקימו משפחה ובנו את ביתם בקבוצת כנרת איטה ומוטקה חיו בו מעט מאד בצוותא. שוב ושוב יצא מוטקה למשימות שונות, ואיטה יצאה את הבית, משום צורך בשינוי, ששב והציף אותה.
מערכת היחסים הנפרשת במכתבים הינה עלילה רוויית מתחים. היא נעה בריתמוס של עליות ומורדות דרמטיים ובין קטבים של אהבה לוהטת, חברות ושותפות מחד גיסא, כעס, מרירות, אכזבה ובגידה, מאידך גיסא.
ניתן לומר, כי בדיאלוג שמתנהל במכתבי איטה ומוטקה מצויה ההיסטוריה במובנה הפנימי והאותנטי. במכתביו של מוטקה מתועדות, מנקודת מבט אישית, ההתרחשויות ההיסטוריות הגדולות בהן היה מעורב באופן ממשי. על מכתביו שורה "רוח התקופה" - ערכיה והפאתוס שלה.
באופן שונה מתעדים גם מכתביה של איטה את התקופה ואת רוחה. היא מביאה אל המכתבים את עצמה ואת חוויית "יום הקטנות" ואחורי הקלעים של במת ההיסטוריה. במכתביה לא היה מקום לקלישאות רווחות ולא לפאתוס לאומי. כתיבתה נובעת ישירות מנהמת ליבה. בפער ובמתח בין שני ה"נוסחים" וה"לשונות", של איטה מזה ושל מוטקה מזה, – מהדהדת "רוח התקופה" ויש שימצאו בהם את צידו המייחד והמרתק של צרור מכתבי איטה ומוטקה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ראובן שהם
תיאור: כִּי לֹא נָשׁוּב אָחוֹר, וְדֶרֶךְ אֵין אַחֶרֶת,/ אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו./ הָלְכָה, הָלְכָה פְּלֻגָּה בַּלַּיְלָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת,/ פָּנַיִךְ, מוֹלַדְתִּי, הוֹלְכִים אִתָּם בַּקְרָב! ארבע שורות אלה שנכתבו בשנת 1938, ערב מלחמת העולם השנייה הפכו לקריאת הקרב הציונית מאז ועד היום. שורות ציוניות אלה הן חלק מההמנון שכתב אלתרמן עבור פלוגות השדה הידוע בשם "זמר הפלוגות", שכל ילד ישראלי ינק אותן בשעתו עם חלב אמו. שירי הזמר ההמנוניים מלווים את הישוב היהודי החל משנות ה-30 של המאה העשרים ועד היום הזה. במחקר ראשוני זה נדונים המנוני יחידות המתנדבים של בית"ר, אצ"ל ולח"י, הפלמ"ח, הפרטיזנים היהודיים, הבריגדה היהודית ובהמשך: המנוני הנח"ל וחטיבות השריון, הצנחנים, גולני, גבעתי, כפיר, המנוני הסיירות, מטכ"ל, שקד, שייטת 13, מגלן, דובדבן, כמו גם המנוני חיל הים, השלישות ודובר צה"ל – רובם מוכרים ומושרים, גם מחוץ לגדרות המחנות הצבאיים. אבל מה אנחנו יודעים על הטקסטים האלה באמת? מה הסיפור שהם מספרים לנו על עצמנו לאורך ציר הזמן? איך משתקפת ישראל מבעד לטוריהם? מהו הקונצנזוס הלאומי המשתקף בהם? מה קורה לקונצנזוס הציוני לפני מלחמת העצמאות ואחריה לאחר מלחמת סיני, מלחמת ההתשה, ששת הימים, מלחמת יום כיפור וההתנחלות מעבר לקו הירוק? על שאלות אלה ואחרות מנסה מחקר חלוצי זה לענות באמצעות עיון בהמנונים הפורמליים והלא פורמליים של היחידות הנידונות כאן. טקסטים המבקשים להתוות את דרכו של הישוב היהודי לאורך הדורות. כל אחד מהם מבקש לתפוס מקום טוב על המדף הלאומי והצה"לי תוך שהוא מבקש, בו זמנית, גם ליחצ"ן את היחידה אותה הוא מהלל ומשבח ולהציגה לראווה בחלון הראווה של העם היושב בציון.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ארי בראל
תיאור: שנתיים ימים בערך לאחר שהוקמה מדינת ישראל ובעיצומו של גל הגירה חסר תקדים של יהודים אל תוך המדינה הצעירה, אמר ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון: 'לכל אחד מאתנו ניתנה ההזדמנות היחידה במינה של מהפכת-מִשְנֶה, מהפכת אדם ומהפכת טבע. אנו ביצענו ומוסיפים לבצע לא רק מהפכת אדם. לנו ניתנה מהפכה לא פחות מבורכת ויקרה, מהפכת טבע. אנו עושים מעשי בראשית בארץ זו. אנו משנים פני הטבע ומחדשים סדרי הבריאה'. במוקד התכנית אשר שרטט בן-גוריון עמדה הגרסה הציונית של המהלך האמנציפטורי הכפול של הנאורות האירופית: טרנספורמציה של האדם ושל הטבע; עיצוב מחדש של המרחב והִנדוס של החברה האנושית. ואכן, בעשור הראשון למדינת ישראל הוביל בן-גוריון פרויקטים של הנדסת אדם ומרחב כאחד. תוך כדי מלחמה והגירת המונים עוצבו מחדש הגבולות הגאוגרפיים וההרכב הדמוגרפי של המרחב הישראלי, נבנו ערים חדשות והורחבה ההתיישבות הכפרית, הונהגה מדיניות של כור היתוך ופיזור אוכלוסין וניזומו מפעלי פיתוח רחבי היקף של ייבוש ביצות, סלילת כבישים, נטיעת עצים והולכת מים. מלך-מהנדס: דוד בן-גוריון, מדע ובינוי אומה בוחן לראשונה בשיטתיות את תפיסתו ומדיניותו של דוד בן-גוריון כלפי מדע וטכנולוגיה ואת יחסיו עם מדענים ומומחים. הספר עוקב אחר שיתוף הפעולה שהתרקם בין המערכת הפוליטית למערכת המדעית בישראל הצעירה, ובוחן את הקשר הסימביוטי ביניהן. המחקר עומד על תפקידה החשוב של המדינה בעיצוב השדות והמוסדות הטכנו-מדעיים, מנתח את השפעת הסדר הפוליטי החדש ('סדר מדינה') על המערכות המדעיות והטכנולוגיות במרחב הארץ-ישראלי ומלמד כי הקמת מדינת ישראל מסמנת מהפכה בתולדותיהן. מנגד, מתחקה מלך-מהנדס אחר התהוות דפוסי המשילות הישראליים ומראה שלידע מדעי, לטכנולוגיות ולמוסדות טכנו-מדעיים היה תפקיד מרכזי בכינונה של ישראל, ובתוך כך מעמיק את פשרה ומשמעותה ההיסטוריוגרפית של הממלכתיות הישראלית. מלך מהנדס מציע זווית מחקרית מקורית ורעננה בנושא עיצוב ובינוי האומה הישראלית ומטיל אור על מדענים, מהנדסים ומומחים - בוני האומה המודרניים, הסמויים מן העין.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: שלי אינגדאו־ונדה
תיאור: ספרה החשוב של שלי אינגדאו-ונדה מתבסס על ממצאי מחקר ביחס לחוויות והזיכרונות של צעירים מאתיופיה שהיו ילדים כאשר השתתפו במסע לישראל – מה הם זוכרים, כיצד הם תופסים את השתלבותם בארץ, את הקהילה, את מדיניות הקליטה ואת זהותם כבוגרים. במחקר השתתפו עשרים מרואיינים (סטודנטים, אקדמאים, אנשי עסקים, מעמד הפועלים ועקרת בית), מחציתם גברים ומחציתם נשים. בין השאר בוחנת המחברת את מציאות חייהם של יוצאי אתיופיה בישראל של שנת 2019. מובא כאן סיפור מרתק ומטלטל, בעל חשיבות רבה להעשרת הידע ביחס לאוכלוסייה זו. כמו כן, ספר זה תורם להבהרת החשיבות שיש ליחס לגורמים קונטקסטואליים – כמו למשל מדיניות הקליטה, גזענות וסטראוטיפים, לצד קיומם של פרויקטים מערכתיים שכביכול מנסים לעזור אבל למעשה אינם מחוברים לקהל היעד – לקליטה ולהשתלבות של קבוצת מהגרים שעלתה ממניעים ציוניים, שהפגינה כוחות רבים ותעוזת נפש במהלך המסע לארץ אשר גבה מחיר כבד בנפש – כ-4000 קורבנות. תוך כדי כך שהוא דן בשאלה מיהו יהודי בארץ ומי מחליט על כך, ספר זה מאפשר לציבור הישראלי היכרות מעמיקה עם הקהילה האתיופית על שלל גווניה; הוא חושף את המורכבות שלה, כמו גם את היחסים בתוכה ומחוצה לה.
רסלינג
מאת: דוד אשכנזי
תיאור: הביוגרפיה מתחקה אחר מהלך חייו ופעילותו הציבורית של הרב הספרדי־ציוני יעקב מאיר, שנולד בירושלים ב 1856- ואשר פעל בה למען הקהילה הספרדית, לצד חוגים מתקדמים של צעירים שואפי תיקונים בהנהגה בירושלים. התמיכה שקיבל סייעה לבחירתו למשרת החכם באשי, ממנה הודח כעבור חודשים אחדים בהשפעתם של בעלי ממון שמרנים מהעדה הספרדית ובלחצם של החרדים האשכנזים בירושלים. יוקרתו כרב מתקדם וקרבתו לקהילת סלוניקי, ממנה הגיעה אשתו, הביאו לבחירתו למשרת רב ראשי בקהילת סלוניקי. במהלך אחת עשרה שנות כהונתו שם פרצה מהפכת "התורכים הצעירים", ומנהיגותו בתקופת מלחמת הבלקן ומלחמת העולם הראשונה סייעה רבות לקהילה. ב־ 1919 חזר לירושלים והשתלב בפעילות ציבורית. משנוסדה הרבנות הראשית ב־ 1921 נבחר למשרת הרב הראשי הספרדי לצד הראי"ה קוק, הרב הראשי האשכנזי. כהונתו כרב ראשי ספרדי העניקה לו גם את נשיאות העדה הספרדית בירושלים.
יד יצחק בן-צבי
מאת: חיים סעדון
תיאור: קובץ מאמרים זה חושף טפח מהפעילות הענפה וארוכת השנים של ארגון כי"ח ומהשפעתו על החיים היהודים, בעיקר בארצות האסלאם, בעת החדשה. למן הקמתו בשנת 1860 היה כי"ח הגורם היהודי הבין־לאומי החשוב ביותר, לפחות עד מלחמת העולם השנייה.

תרומתו ניכרת בחזון שהציב לעם היהודי במפנה המאות התשע עשרה והעשרים ובמערכת הארגונית הענפה שהקים. הארגון נאלץ לפלס את דרכו ולהוכיח את חיוניותו לקהילות היהודיות. המחברים שתרמו מאמרים לקובץ זה מובילים את הקוראים ביד אמונה בין הקהילות השונות ובין המאבקים שניהל הארגון למימוש חזונו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ענת שטרן
תיאור: מלחמת העצמאות העמידה את היישוב היהודי במבחן שאין קשה ממנו. לצד הלחימה, המאבק וסיפורי הגבורה החלו להגיע כבר בראשית המלחמה ידיעות על גל עבריינות בקרב האזרחים והלוחמים. דוד בן־גוריון המזועזע דרש דו"ח חקירה מיוחד בנושא. ההמלצה המרכזית של הדו"ח שהוגש לו במרס 1948 היתה לכתוב 'פרוצדורה משפטית בהירה ויעילה' שתשרת את הכוחות הלוחמים.

הספר לוחמים במשפט עוסק בהקמתה של הפרוצדורה המשפטית ובהפיכתה למערכת השיפוט של צה"ל תוך כדי סערת המלחמה. המחקר מנתח את יסודות המשפט הצבאי בישראל ונע בין מספר ממדים: בין החוק הרשמי לבין יישומו בפועל; בין תהליך כתיבת החוקים לבין הקמת מוסדות השיפוט; בין הטיפול בעבריינות בתוך הצבא, לבין התמודדות המערכת עם פשיעה בקרב החברה האזרחית. לצד סיפור כתיבתו של החוק הצבאי והקמת השירות המשפטי שלימים יהפוך לפרקליטות הצבאית, הספר מנתח מאות תיקים משפטיים שנפתחו לעיון לראשונה מאז מלחמת העצמאות. מהתיקים המשפטיים של לוחמי החטיבות העוסקים בביזה, עריקה, סרבנות מצפון, השתמטות ועבירות משמעת עולה דמותה של החברה היישובית, על אתגריה והנורמות שהתפתחו בה הכוללים ערבות הדדית וקולקטיביזם לצד הדרה וענישה חברתית אשר חלקם מתקיימים עד היום בצה"ל. המחקר מצביע על הקשר ההדוק בין צבא וחברה בישראל מראשיתה, והעיון בהתפתחות המשפט הצבאי משמש ככלי לבחינת הנורמות של היישוב היהודי במעבר בין יישוב למדינה ובין מיליציה לצבא סדיר, ומתווה תיקוף אלטרנטיבי למלחמת העצמאות הנשען על פרספקטיבה תרבותית־משפטית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: נינה פינטו–אבקסיס
תיאור: בין שלוש התרבויות של טיטואן, בירתה של מרוקו הספרדית - התרבות היהודית, התרבות הנוצרית והתרבות המוסלמית - התקיימו יחסים מורכבים ברבע השני והשלישי של המאה העשרים, התקופה שבה מתרכזים המחקרים המוצגים בספר זה. היבטים שונים של יחסי גומלין בין־תרבותיים ניכרים בסיפורים על אודות מקום קונקרטי ובאגדות מקום, בטקסים, באמירות פואטיות מן הרחוב ובשפת החכתייה, שאותם בוחן הספר בשיטות ובמתודות מתחומים מגוונים: הפולקלור ולימודי התרבות, חקר הספרות העממית, הסמנטיקה והסוציולינגוויסטיקה.

פרקי הספר מוקדשים לחמש סוגיות מרכזיות מהווי חיי היהודים בטיטואן שלא נחקרו עד כה באופן ממוקד. הספר תורם גם לחקר מצבים בין־תרבותיים אחרים אשר התקיימו בעבר ומתקיימים כיום באירופה, בארצות הברית, בישראל ובמקומות אחרים בעולם, והוא מקנה תובנות חדשות על מצבים סבוכים הנובעים ממגעים בין תרבויות, באשר הן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מיה דואני
תיאור: ייבוש החולה היה אירוע מכונן ביחסה של מדינת ישראל הצעירה לטבע הסובב אותה והוא נעשה סמל ליכולתה של המדינה להשתלט על הטבע ולרתום אותו לצרכיה. בד בבד עם ייבוש החולה, שהחל בשנת 1951 והביא לחשיפה של כ־ 60,000 דונמים בעמק החולה, קודמה יוזמה של חוקרי טבע להותיר שמורת טבע קטנה. שמורת החולה הייתה שמורת הטבע הראשונה במדינת ישראל ועבור החברה להגנת הטבע היא הייתה דוגמה ומופת למאבק באידיאולוגיית 'כיבוש השממה'. ב־ 1992 , בגלל נזקים אקולוגיים שנגרמו מייבוש החולה כגון הזרמת מזהמים לכנרת, הוצפו 1,000 דונמים והוקם אתר תיירות אקולוגי - 'אגמון החולה'.

אנשים רבים כתבו על הקמת שמורת החולה על רקע ייבוש האגם בהסתמך על זיכרונות או ראיונות. לעומתם בספר זה משתמשת המחברת זו הפעם הראשונה במקורות ראשוניים מארכיוני כלל הגורמים המעורבים בנושא ומצליבה אותם עם עיתונות התקופה, עם ספרות משנית ועם תמונות ומפות. מתודולוגיה זו, המונעת מתוך גישת המחקר ההיסטורי־סביבתי, מובילה לכמה תובנות חדשות. לפי המחקר אנשי 'הסביבה' לא התנגדו למפעל ייבוש החולה בכללותו, אף שכך הם נהגו להציג זאת בדיעבד. מבחינה זו שימור הטבע בשמורת החולה היה כעין 'הצד השני של המטבע' של מיזם ייבוש החולה, ובמהותו היה ניסיון לאזן את הפגיעה  במערכת האקולוגית בלי להתנגד לעצם שינויה. מצד שניִ אנשי קק"ל והעומד בראשה יוסף ויץ לא התנגדו להקמת שמורת החולה, אף שכך נהגו חובבי הטבע להציגם.

הצפת האדמות המיובשות בראשית שנות התשעים הביאה למהפך בהערכת מיזם ייבוש החולה. ההצפה נתפסה כאות אזהרה מפני היהירות כלפי הטבע הטמונה באידאולוגיית 'כיבוש השממה' וכתזכורת ללקח שיש ללמוד ממנה: התחשבות רבה יותר בסביבה הטבעית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: הת‘ר דיון מאקאדם
תיאור: ב־ 25 במרץ 1942 יצא הטרנספורט הראשון למחנה ההשמדה אושוויץ. המטען היה: 999 נערות ונשים צעירות, כולן יהודיות. זהו סיפורן.
הרכבת יצאה מהעיירה פופרד שבסלובקיה. הן היו בתחילת חייהן, לא נשואות וחדורות תחושת הרפתקנות וגאווה לאומית. הן עזבו את בית ההורים לבושות במיטב מחלצותיהן ונופפו לשלום בשמחה, בציפייה לבאות. הן היו להוטות להתייצב לעבודתן במפעל בשירות ממשלתן ששילמה 500 רייכסמארק  (כ-200 דולר) תמורת כל אחת מהן, רק כדי שהנאצים ייקחו אותן כעובדות כפייה. 999 נשים צעירות יצאו לדרך, רק מעטות שרדו.
הנשים הללו, שנשלחו למוות בטוח, לא היו לוחמות מחתרת, לא מרגלות ואף לא שבויות מלחמה. הן היו האוכלוסייה החלשה ביותר, משוללות כוח וערך לא רק כי היו יהודיות, אלא גם כי היו נשים.

עתה, במלאת 75 שנה לשחרור המחנה, בהסתמך על ראיונות מקיפים עם ניצולות ומידע היסטורי שנאסף באמצעות מסמכים, עדי ראייה וקרובי משפחה, הסופרת עטורת השבחים הת‘ר דיון מאקאדם מגוללת לראשונה את סיפורן הנוגע ללב של 999 נשים אלו.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: זאב שיף
תיאור: עד קום מדינת ישראל היה אבא הלל סילבר (1963-1893) אחד המנהיגים הבולטים בתנועה הציונית. בעיני רבים הוא נחשב כיורש ראוי לוויצמן בראשות התנועה, וכמתמודד בעל תפיסה ציונית אידיאולוגית חלופית לזו של בן-גוריון וההנהגה הישראלית. בשיא כוחו, ערב הקמת המדינה, הוא נחשב כמנהיג היהודי האמריקאי הפופולרי ורב-הכוח ביותר, כאחד האדריכלים המרכזיים של המאבק המדיני להכרה במדינה היהודית. והנה, באופן פרדוקסלי, דווקא הצלחת המאבק הביאה כמעט באחת לסיום הקריירה הציונית המבטיחה שלו, ובראשית 1949 הוא נאלץ להתפטר מכל תפקידיו בהנהגה הציונית. עופר שיף מבקש לפצח את חידת נפילתו הפוליטית הפתאומית של אבא הלל סילבר. הוא מסביר זאת בקושי המובנה שליווה את מאבקו של סילבר למען תפיסה יהודית תפוצתית בתקופה שלאחר הקמת מדינת ישראל. תפיסה זו אמנם ייחסה להקמת המדינה חשיבות עצומה, אבל התנתה חשיבות זו בהפיכת המציאות הריבונית היהודית לפיגום ושלב לקראת מהפכה תודעתית יהודית שתיאבק לא רק למען ביצור גבולות הקולקטיב היהודי, אלא גם למען תיקון של מנטליות ההסתגרות היהודית. בלשונו של סילבר, הקמת המדינה הייתה משולה לבניית חומות שעיקר תפקידן לבנות לגיטימציה וביטחון עצמיים שיובילו לפתיחות וליצירת גשרים, לחתירה למצב אידיאלי של ביטול עצם הצורך בקיום חומות לאומיות או תרבותיות. בניסיונותיו לשנות את סדר-היום הפוליטי של התנועה הציונית הובס סילבר כמעט ללא-תנאי. ברם, מבחינה אידיאולוגית נמשך מאבקו במהלך כל העשור ומחצה האחרונים של חייו. ניתוח המאבק, על קשייו וכשליו הפנימיים ועל נקודות העוצמה שבו, עומד במוקד הדיון של ספר זה. הוא מלמד שעל אף התבוסה הפוליטית, מדובר באופציה ציונית שלפחות מתחת לפני השטח עדיין עשויה להיות רלוונטית לדילמות שבפניהן עומדות גם כיום היהדות ומדינת ישראל.
רסלינג
מאת: דניאל בן-חורין
תיאור: הספרות הביוגרפית שנכתבה לאחרונה על לוי אשכול מספקת מידע רב על אודותיו ומאפשרת לחשוף את הרבדים הפסיכולוגיים והקונצפטואליים שהניעו את החלטותיו לסכסוך הערבי־ישראלי ואשר עיצבו את השקפתו הביטחונית והמדינית. רק טובי הדיפלומטיים, אנשי רוח ומעשה, היו רוקמים עלילה כה מפתיעה, כמו זו של שר הביטחון וראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל המתוארת כאן, שהתעצבה במשך יותר מיובל שנים וקבעה בצורה דרמטית כל כך את כיוון התפתחותה של מדינת ישראל. גישתו של לוי אשכול, עיצובה והשלכותיה הם נושאו של ספר זה. קורותיה של תקופה מכריעה, ערב מלחמת ששת הימים, במהלכה ולאחריה, וקורותיו של אדם מורכב ופשוט, זהיר ונחרץ, יעניינו כל קורא שוחר דעת. אשכול עלה לבמה ההיסטורית כשהוא ניצב בתווך בין גישתו האקטיביסטית של בן־גוריון ובין גישתו המתונה של שרת. אז רבים ראו בו אדם מהוסס וחסר כריזמה, ובמחקר העכשווי הוא מתגלה כפוליטיקאי שבמהלכיו המדודים ובניסיונו העסקני מתפקד כדיפלומט מוכשר, רב־אמן, שהצעיד את ישראל להצלחות מדיניות וצבאיות מרשימות. מרחק הזמן והעדויות הזמינות מלמדים שמנהיג כאשכול הוא נכס אסטרטגי לתקופה שאחד מסממניה העיקריים הוא ערפול ואי־ודאות. במילים פשוטות, האיש התאים לתקופתו. קשה לדעת מה הייתה דמותה של מדינת ישראל אלמלא אשכול. אפשר רק להיווכח שבזכות יכולותיו וסגנונו הדיפלומטי המשיכה ישראל את בניית הכור בדימונה, פרצה את מחסומי השוק האמריקני לאספקת נשק איכותי לישראל, שינתה את פניה הצבאיים של ישראל, והפכה אותה למעצמה אזורית. ואולם אשכול לא היה שונה מבני העלייה השנייה שהיכרותם את הערבים הייתה לא ישירה. שלא כמו שרת היא ניזונה מדיווחים מודיעיניים ומעמדות שהושמעו בישיבות הממשלה ולא מהיכרות פנים אל פנים. מעייניו היו נתונים לביצור כוחה של ישראל — דבר שהביא להישגיו הפחותים של אשכול בזירה הערבית והמזרח־תיכונית.
אוריון הוצאה לאור
מאת: רוני ברבש
תיאור: מלאכים על גדות הדנובה הוא ספר עיון ומחקר העוסק בשנים הקריטיות של 1945-1944 בהונגריה, בדגש על הצלת יהודים. בספר שנים עשר חלקים: ששת החלקים הראשונים עוסקים בתיאור האירועים ההיסטוריים שקדמו והביאו להשמדת יהודי הונגריה באביב וקיץ 1944, וששת החלקים הבאים אחריהם עוסקים בהצלת יהודים על ידי ארגונים יהודיים, הונגריים, בינלאומיים, על ידי דיפלומטים זרים ועל ידי יחידים. בספר מובאים סיפוריהם של חלק מהמצילים, שסיכנו את חייהם ואת משפחותיהם על מנת להציל יהודים. שזורים בו גם סיפורים על מלחמת ההישרדות של משפחת המחבר בבודפשט בתקופה קשה זו. זהו מחקר מקיף העוסק באחת הטרגדיות של השואה – השמדתם של יותר מחצי מיליון יהודי הונגריה, בזמן קצר ובסמוך לסיום המלחמה, זאת כאמור לצד סיפוריהם של חסידי אומות העולם שבזכותם חלק מהקהילה הגדולה והחשובה הזו שרדה.
אוריון הוצאה לאור
מאת: אמיל חי
תיאור: רבות נכתב על מעללי הנאצים ביהודי אירופה ועל הסבל הנוראי שחוו היהודים בשואה, אבל מעט מאוד נכתב וסופר על הפרהוד וההרג ההמוני, שחוו יהודי עיראק בשנות הארבעים; וכלל לא נכתב על חיי יהודי עיראק בשנות השישים ובריחתם אחרי מלחמת ששת הימים בסוף שנות השישים - תחילת שנות השבעים.
ד״ר חי אמיל ברח מעיראק בשנת 1971 כמו שאר יהודי עיראק. כאשר הגיע לארץ, ישב וכתב את סיפור הבריחה שלו כל עוד היה טרי בזיכרונו, ובו כל התחושות שליוו אותו במהלך הבריחה. הוא כתב את הסיפור בשפה הערבית, כי לא ידע טוב מספיק לקרוא ולכתוב עברית. כעת, כמעט חמישים שנה לאחר הגעתו ארצה, תרגם את סיפור הבריחה והוסיף קטעים נרחבים על חיי יהודי עיראק, כולל המנהגים בחגים, הלימודים בבתי הספר של היהודים, המועדון הקהילתי ועוד, בתקווה שסיפור חיי יהודי עיראק והבריחה ייזכר לעולמי עולמים.
אוריון הוצאה לאור
מאת: רינה דודאי
תיאור: במהלך המאה ה 20- , בעיקר בעקבות השואה, הפך מעשה העדות למרכיב מרכזי בגיבושם של הזיכרון הקולקטיבי ושל האחריות המוסרית לזיכרון זה. ספר זה דן באותה הזעקה שהזכיר אפלפלד בציטוט לעיל. במרכזו דיון בטיבה של העדות הפואטית, השונה באופייה מעדויות אחרות. כפל פנים חבוי בעדות זו, המאפשר לה לבטא את רגע השבירה, ובה בעת להבנות את השפה השבורה ולתכּן באמצעותה מציאות חדשה. העדות הפואטית יכולה להכיל את מה שלא ייאמן ואת מה שאינו ניתן לייצוג, לגעת בחומר הרוטט של החוויה האסונית ולדבר אותו. הספר עוסק בסוגיות של ייצוג הטראומה בשפה הפואטית ובאסטרטגיות פואטיות שונות שמתוכן מבצבצים מבנים שונים של מגנונים נפשיים, ודן בהרחבה בטקסטים של שלושה יוצרים: אהרן אפלפלד, ק. צטניק ופרימו לוי. בכל אחד מהפרקים נבחן הסגנון הייחודי של הכותב וכן אסטרטגיות ההגנה הטקסטואליות-פואטיות שלו.
מכון מופ"ת
מאת: גיא מירון, אנה סלאי, שלמה שפיצר
תיאור: עשרים המאמרים בקובץ זה מציגים פנים שונות של ההיסטוריה, התרבות והחוויה היהודית ההונגרית, והם מוגשים לקוראים בלשון בה נכתבו - עברית או אנגלית. השער הראשון בקובץ, "אמנציפציה והשתלבות", מציג פרספקטיבות היסטוריות שונות על השתלבותם של היהודים בהונגריה מאמצע המאה ה-19 ועד לאחר תקופת השואה. השער השני, "ציונות ואורתודוקסיה", מתמקד בפילוגים ובמאבקים הפנים-יהודיים משלהי המאה ה-19 ועד לאחר תקופת השואה. השער השלישי, "חינוך, תרבות וחברה", מציג מבטים שונים על החינוך, היצירה המדעית והתרבותית והלשון של היהודים בהונגריה ובקהילת יוצאי הונגריה בישראל בתקופה שלאחר השואה. הקובץ חותם בשער "אישים" שארבעת המאמרים בו מציגים דמויות שונות מעולמה של היהדות ההונגרית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אהרון קמפינסקי
תיאור: זבולון המר ז"ל (1998-1936) היה ממנהיגיה הבולטים של המפלגה הדתית־לאומית (המפד"ל), והספר שלפנינו מבקש לפצח את דרכו הפוליטית. החל משנת 1969 הוא כיהן כחבר כנסת, ולאחר מכן שימש בתפקידי שר הסעד, שר הדתות, שר החינוך וסגן ראש הממשלה. כברת דרך ארוכה עשה המר, מהיותו פעיל במשמרת הצעירה של המפד"ל בראשית שנות השישים ועד לעמדת המנהיגות אליה הגיע בגיל צעיר יחסית. המר הוביל את אחת המהפכות הדרמטיות במפלגה פוליטית בישראל כמנהיג סיעת הצעירים, שהצליחה לאחר שנים רבות להחליף את ההנהגה הוותיקה. סיפורו של זבולון המר אינו רק סיפורו של האיש, הוא סיפורו של דור: דור הנהגה של התנועה הדתית־לאומית שהתמרד בדור שמעליו, אך מצא עצמו , אחרי שני עשורים , באותה נקודת הנהגה שהייתה לפניו. דור שביקש לשנות סדרי עולם, אך נאלץ בסופו של דבר להסתפק בשימור האינטרסים של הציונות הדתית, במציאות של מאבקי כוח פוליטיים המאיימים לכרסמם. דור שניסה לשאת את דגל ארץ ישראל השלמה, אך התמתן בדעותיו כאשר המציאות המדינית אפשרה פריצת דרך מדינית. דור שביקש לחזק תפיסות דתיות תורניות, אך לימים התברר כליברלי אף יותר מאבותיו. דור שביקש לחתור להנהגה כללית, אך בסופו של דבר נאלץ להסתפק במפלגה מגזרית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: גור אלרואי
תיאור: הגיבורים המרכזיים בדרמה של כל הגירה הם המהגרים והמהגרות, דמויות בשר ודם, אלא שלא אחת דווקא הם מובלעים בהכללות מחקר שונות, מוצגים בספרי ההיסטוריה כחלק מגלי ההגירה ולפעמים אפילו נשכחים.
ארץ מקלט עוסק בהגירה לארץ ישראל בשנים 1927-1919 , בתקופת העלייה השלישית והעלייה הרביעית, אך אין הוא מתמקד בהגעת המהגרים לארץ ישראל, בקליטתם ובתרומתם ליישוב היהודי באותן השנים, אלא בשלבים הראשונים של תהליך ההגירה: בהתחבטויות שלהם אם להגר, מתי ולאן, בהתמודדותם עם המערכות המנהלתיות, בטלטוליהם בדרכים, ולבסוף — בהגעתם לארץ ישראל, לחוף יפו או חיפה. סיפוריהם האישיים של המהגרים היחידים הם מוקדו של ספר זה: הפליטים והפליטות מאוקראינה, מתימן ומאורמיה, ניצולי הפוגרומים והפרעות, בנים בלי בית, יתומים ואלמנות, נשים שנאנסו, פגועי הנפש; יהודים מן השורה, פולנים פושטי רגל שמטה לחמם נשבר, שורדי הרעב הכבד ברוסיה בתקופת לנין ובתקופת סטלין, ניצולי היבסקציה הבולשביקית; היהודים שבשולי החברה — אנשי המוסר הירוד, הגנבים, היצאניות, בעלי אשרות הכניסה המזויפות או חולי הנפש שחמקו מעינם הפקוחה של הרופאים. הם, במסעם המפרך — מי שסבלו באנייה ומי שחלו בדרך, מי שעוכבו בדרכם או נשלחו בחזרה, מי שמזוודתו נפרצה או נגנבה — הם, שעל פי רוב לא זכו להיכנס לספרי ההיסטוריה, אפילו לא כהערת שוליים, הם בלִבו של ספר זה. דרמת הגירה זו, שעלילתה רצופה עליות ומורדות, תקוות והצלחות גדולות, משברים ואכזבות מרות, היא חלק חשוב בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ובהיסטוריוגרפיה של הגירת היהודים במחצית הראשונה של המאה ה־ 20 .
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: רפאל ש. פוירשטיין
תיאור: "הפוטנציאל האנושי" הוא מושג שמלווה אותנו בתחומים רבים. לעתים הוא אף טורד את מנוחתנו ככל שמדובר בפוטנציאל הלא ממומש שלנו, של ילדינו או של תלמידינו. לא אחת אנו שואלים את עצמנו: האם נוכל להיות יותר ממה שאנו היום? עד כמה? כיצד מממשים את הפוטנציאל הטמון בנו? למרבה הפלא, מושג זה, השגור בפי רבים, זכה עד היום לפרדיגמה אחת בלבד המוקדשת רק לו – זו של חתן פרס ישראל, פרופ' ראובן פוירשטיין (1921­-2014), שגיבש תפיסה החותרת תחת עולם ההגדרות המקובעות המעצבות את חיינו. כך למשל הוא פיתח מדד אינטליגנציה חליפי למדד ה-IQ המוכר, מדד שמעריך את פוטנציאל הלמידה. ואכן, בעקבות עבודותיו, מושגים כגון לקות למידה, אינטליגנציה, כישורים, הפרעות קשב, מוגבלות שכלית, מצוינות ועוד רבים אחרים מקבלים פרשנות חדשה וזוכים לאורה להתייחסות שונה ובעיקר לאופק רחב ומבטיח יותר. אבי הפוטנציאל האנושי מתחקה אחר סיפור חייו האישי המרתק, חוצה היבשות והתרבויות, של פרופ' פוירשטיין, ובעיקר אחר מפעל חייו וחידושיו הבינלאומיים בנוגע לטבע האדם ולפוטנציאל הטמון בו. הספר נכתב על ידי בנו וממשיך דרכו, הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, והוא רוקם שיחה אישית כנה ונוגעת ללב בין אב לבנו ולוקח אותנו למסע מחְכּים ומשנה חיים המספר לנו מחדש את כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: תום דוד הרצוג
תיאור: ההתייחסות ליהודים המתגוררים מעבר לפרת בנאום ששם יוסף בן מתתיהו בפיו של המלך אגריפס השני ערב פרוץ המרד הגדול ברומאים בשנת 66 לספירה, לא זכתה לתשומת הלב הראויה במחקר ההיסטורי המודרני. סוגיית המעורבות של יהודים מחדייב וממסופוטמיה במרד הגדול ברומאים מרחפת על פני המחקר ההיסטורי של מרד זה. ההתייחסויות הספורות בחיבור “מלחמת היהודים” של יוסף בן מתתיהו לאפשרות של עזרה למרד, אשר תבוא מתוך שטחי האימפריה הפרתית, כמו גם אזכורים של אינדיבידואלים מממלכת חדייב כלוחמים בשורות היהודים, נותנים תחושה שסיפור הרבה יותר גדול מסתתר מאחוריהם. למרות זאת, אלו הרוצים לחקור סוגיה זו, יתקשו למצוא מחקר העוסק בה באופן בלעדי או אף מרכזי- זהו ייעודו של מחקר זה. במחקר יידונו שאלות, כמו עד כמה נרחבת הייתה המעורבות של יהודים מחדייב וממסופוטמיה במרד? האם אירועים לא ברורים בו ניתנים להסבר על ידי מעורבות זו? מדוע יוסף אינו מזכיר אותה יותר בהרחבה? ומה הייתה מדיניות הפרתים ביחס למרד הגדול?
ספרי ניב
מאת: גדי כפיר
תיאור: רבות סופר על אודות השואה, אולם סיפורם של הילדים היהודים שעבדו בכפייה בגטאות עדיין לא נודע במלואו. ספרו של פרופסור אביהו רונן “נידונה לחיים” מביא את קורותיה של שרה קליינר, בת 10 ועוד כ-150 ילדים ייצרו משחקים בנגרייה בסוסנוביץ, פולין, לשימוש חיילים גרמנים. כיום שרה חיה בתל אביב ולה נכדים ונינים רבים. סיפורה הביא למחקר מרתק הקשור באלפי ילדים שעבדו בגטאות בבתי מלאכה ובמפעלים יזומים. תנאי חייהם ועבודתם היו מחפירים, דרישות הייצור היו מחמירות, הילדים נדרשו להקפדה על איכות ועמידה בזמנים. תמורת עבודתם קיבלו הילדים מנת מרק יומית דלה, פרוסת לחם, ו”כרטיס עובד” שאמור היה להוות מעין תעודת ביטוח חיים משום שמי שלא עבד – הומת. הוריהם עשו כל שביכולתם להצילם, כולל מעשי תרמית ושחיתות. מעטים מהם שרדו והיו לעובדים מקצועיים, איכותיים, יוצרים ובונים, חלקם הגיעו לארץ והשתתפו בתקומת מדינת ישראל. זהו סיפורם וניצחונם.
ספרי ניב
מאת: יורם פרי
תיאור: הספר משפטי נירנברג – משפטי הזיקית בוחן משפטית והיסטורית את המהלכים שקדמו למשפטי נירנברג, את הסוגיות המשפטיות שעמן התמודדו השופטים ואת המשמעויות והלקחים שעלינו לתת עליהם את הדעת. הספר סוקר משפטים נוספים נגד פושעים נאצים שהועמדו לדין, ואשר מהם ניתן ללמוד על ההתמודדות הרופסת של המעצמות, וכן של גרמניה עצמה, עם תפיסת הפושעים הנאצים והעמדתם לדין. צביעותן של המעצמות לאחר המלחמה ובמשפטם של הפושעים הנאצים היא נקודה שחורה בהיסטוריה העולמית ובמשפט הבין־לאומי. משפטי נירנברג – משפטי הזיקית הוא ספר חובה למי שרוצה ללמוד על ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, על שואת העם היהודי ועל המרדף אחר הפושעים הנאצים.
ספרי ניב
מאת: עוזי עילם
תיאור: פשיטה לילית הוא סיפורם המרתק והמופלא של הלוחמים והמפקדים ביחידה 101, בגדוד 890 ובחטיבה 202 של הצנחנים, שבזכות פעולות התגמול ההרואיות שערכו מעבר לגבול בשנים 1956-1953, שב צה"ל והיה לצבא יוזם ולוחם. הקצב המסחרר של הפעולות והמבצעים המתוארים בספר נותן תחושה של קריאה במותחן בדיוני שקשה להניחו מהיד. בתוך כך הוא ממחיש לקורא את טקטיקות הפעולה המיוחדות של המפקדים שהיו לאגדות עוד בחייהם – מג"ד 890 אריאל שרון וסגנו אהרון דוידי, ושל הסייר והלוחם המהולל מאיר הר-ציון.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: שלמה אברמוביץ'
תיאור: היומן העומד במוקד ספר זה נכתב בסתר, במחנה הריכוז ג'אדו, שפעל בלוב בתקופת מלחמת העלם השנייה. יוסף דעדוש, ממנהיגי הקהילה היהודית שבבנגזי, כתב אותו מדי לילה בעיפרון, על גבי נייר סופג, תוך הפרת הפקודות של הקלגסים הנאצים. במשך למעלה משבעה עשורים היה היומן הגנוז מוסתר תחת ערימות של ניירת, מסמכים ותצלומים. נדרשו ארבע שנים נוספות כדי לפענח את כתב היד הכתוב באיטלקית, שחלקים ממנו נספגו אל הדפים, דהו, ואף נעלמו לחלוטין מתחת לכתמי שומן ועובש. היומן היחיד שנכתב במחנה ג'אדו והמחקר ההיסטורי שנעשה בעקבותיו מעניקים הזדמנות נדירה להציץ אל שגרת הגיהינום של ג'אדו ואל אירועים שתועדו בזמן אמת, החל מהוצאת היהודים מבתיהם בבנגזי, דרך הובלתם למחנה הריכוז וכלה בכל תקופת המעצר במחנה. תיאוריו של יוסף דעדוש חושפים תמונות של אימה, רעב, מחלות ומוות, אך מנגד הם מדגישים את זקיפות הקומה היהודית ואת העמידה הנחושה של עצורי ג'אדו אל מול ההתעללות, ההשפלה וסכנת המוות שהפכו לשגרת יומם. בתוך כך נחשף צומת של גורלות חיים ומוות, שבו ניצב בו יוסף דעדוש, כאשר סירב להזדמנות שנקרתה לו להיחלץ מרשימות המשלוח אל ג'אדו. הוא הישיר מבט ואמר: "למקום שאליו הולכים כל אחַי היהודים – אלך גם אני".
משכל (ידעות  ספרים)
הצג עוד תוצאות