נמצאו 858 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יצחק קשתי
תיאור: עניינו של ספר זה הוא הצלה. כלומר חילוץ מסכנה, בעיקר של ילדים ונוער יהודים. המועד – השנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה, מאביב 1944 עד אביב 1945. המקום – בודפשט. במועד זה רבים מיהודי אירופה הושמדו זה מכבר במחנות המוות השונים, ביניהם אושוויץ-בירקנאו. למחנה זה שולחו גם יהודי הונגריה – למעט תושביה היהודים של בודפשט – לאחר פלישת הגרמנים להונגריה במרץ 1944. החל ב-15 במאי ועד ה-7 ביולי הובלו לאושוויץ-בירקנאו 440,000 נפש. רובן הושמדו תוך פרק זמן קצר. היוזמה הציונית להקים בתי ילדים בבודפשט בחסות הצלב האדום הבינלאומי הייתה יוצאת דופן. בודפשט נשלטה על ידי צבא הרייך, לרבות האס.אס., ובכלל זה יחידה בפיקודו של אייכמן. שותפיהם היו כנופיות צלב החץ ההונגריות האולטרה-פשיסטיות. על אף הסכנות ואבידות בנפש, חברי תנועות הנוער החלוציות נחלצו להציל ילדים ובני נוער, לאסוף תינוקות, ולרוב גם את אמהותיהם, לבתי הילדים. חילוץ 6,000 ילדים וכ-2,000 מבוגרים יהודים בבודפשט מהסכנות שארבו להם היה גם בבחינת מחאה ומרי בשררה ההונגרית-גרמנית. פעולה חתרנית זו סיכלה רבות מה"תקנות" הרות הגורל של הממשל, כמו גם את ה"כללים" הרצחניים של משמרות צלב החץ. מתן מחסה לילדים יהודים בבודפשט – בעוד האמהות עושות את דרכן לאוסטריה לשמש כפועלות כפייה של הרייך השלישי – הוא פרק מוצנע אבל רב-תושייה של הצלת יהודים על ידי יהודים, אשר אותו מיטיב לתאר יצחק קשתי בספר זה.
רסלינג
מאת: נירית רייכל, טלי תדמור-שמעוני
תיאור: החינוך העברי במושבות בתקופה העות'מאנית מוצג כנדבך חשוב בתהליך של בינוי אומה בהיסטוריוגרפיה הישראלית.

מחברות הספר מבקשות לטעון כי אבני הבניין של החינוך הציוני, כגון הטיול, הגינה החקלאית, השירים בגני הילדים ועוד, הם תוצר של השתרגות בין אידאות חינוכיות אירופאיות לבין ניסיונות העיצוב של תרבות עברית מקומית. תהליכי ההשתרגות נבחנים באמצעות גישתה של ההיסטוריה הטרנס-לאומית (transnationalism). התבוננות באמצעות העדשה של ההיסטוריה המשתרגת, שהיא תת-קטגוריה של אותה גישה, מראה, למשל, כי הנורמה של חינוך ציבורי יישובי, שהיתה רווחת באירופה בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה, הועברה לארץ-ישראל העות'מאנית על ידי פקידות הברון רוטשילד וארגון יק"א. גופים אלה, שלא היו שותפים לחזון של חיבת ציון (והתנועה הציונית), מימנו את מסגרות החינוך העבריות שביקשו לחנך ולהטמיע תודעת מקום חדשה. התנאים הבראשיתיים ששררו במערכת החינוך העברית בארץ-ישראל יצרו מציאות של מעין מעבדה חברתית-תרבותית קטנה אשר מאפשרת לבחון באופן כמעט פרטני כיצד הביוגרפיה המקצועית ובתי הגידול השונים של המורים השפיעו על רכישת הידע שלהם ועל תפיסותיהם, וכן מאפשרות היא לבחון את דרכי אימוצה, הבערתה, עיבודה והתאמתה של אידאה חינוכית למציאות של ארץ-ישראל העות'מאנית במושבה. תהליכים אלה באו לידי ביטוי בין היתר במדיקליזציה של החינוך, ביצירת הכשרת מורים וגננות מודרנית, בעיצוב חינוך מתקדם (פרוגרסיבי) לגיל הרך עוד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שרה זיו
תיאור: יעקב שכביץ (תר"ד-תרצ"ג) איש העלייה הראשונה שהתיישב בגדרה, הוא אישיות שנעלמה מהשיח ההיסטורי על תקופתו ודמות של הפכים. את הניגודים התרבותיים שתודעתו הכילה ביקש להפוך למשנה אחידה חדשה, איש חרדי משכיל וציוני זה ראה בציונות מצווה וחובה הנגזרת מן הדת וההיסטוריה היהודית. כ'איכר תלמודי' ראה בעבודת כפיים חקלאית משולבת בלימוד במקורות היהודיים דרך אוטופית להגשמת הציונות.

שכביץ, כותב ודובר דו-לשוני - יידיש ועברית, ביקש לייצר מרחב תרבות משותף לשתי השפות דווקא בתקופה של יחסים מתוחים ביניהן, בימים של תחייה לאומית שבחרה לבטא עצמה רק בעברית. כמי שביקש להיות מכונן פעיל של התרבות הלאומית בארץ ישראל, והציע 'עבודת קולטורא' שלא תחליף ישן בחדש, אלא תשמר את המסורות היהודיות בתוך חברת החלוצים בארץ ישראל בעת שהיא שעוברת שינויים דרמתיים, ניתן לאפיינו כ'חרש תרבות'. הודות לעבודת ליקוט מסמכים ביידיש ובעברית והעמדת ארכיון אד-הוק של מכתביו וכתביו, שרובם אבדו ומיעוטם שרדו במצב קשה לקריאה עקב פגעי הזמן, שנעשתה בידי ד"ר שרה זיו, מחברת הספר, ניתן לקורא העברית בימינו להתוודע לדמות ולתקופה מרתקות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ברוך כנרי
תיאור: יוסקה רבינוביץ' איש הקיבוץ המאוחד, חבר נען, מהמקורבים ביותר ליצחק טבנקין, היה עד נוכח במאורעות רבים וחשובים בתולדות הקיבוץ המאוחד, ההסתדרות והארץ.
מבעד לעיניו חדות הראייה, בזיכרונו המופלג ובחדות הניתוח שלו באים לביטוי חדש וצבעוני מאורעות תקופה אפית בחיי הגולה המזרח אירופית בטרם השמדה במאבקים על דרכי בניין הארץ והקיבוץ.
במכתביו האישיים, המובאים כאן לראשונה בדפוס, מצטיירת דמותו המורכבת של יוסקה על אהבותיו, לבטיו ומחשבותיו – החל משנת עלייתו לארץ כנער צעיר ועד הגיעו לשיבה טובה, בקיבוצו נען.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: איבון קוזלובסקי גולן
תיאור: מלחמת העולם השנייה התחוללה גם באפריקה, למעשה בצפונה – בלוב, תוניסיה ואלג'יריה. אלא שחווית המלחמה של קהילות היהודים שחיו באזורים אלו כמעט לא באה לידי ביטוי בתקשורת ובאמנות הישראלית, שכן לפיהם מעשי הגבורה של המחתרת היהודית באלג'יריה, הגלייתם למחנות כפייה וריכוז לקראת העברתם לאירופה, החיים בברגן בלזן ומערכת היחסים עם הגרמנים, כל אלה נדמה שמעולם לא התרחשו. כתוצאה מחשיפה מועטה זו נעלמה האפשרות של המלחמה להתבסס בתודעה הציבורית בישראל ולהנחיל הבנה היסטורית מלאה של התקופה ושל חוויות העבר אצל יהודי צפון-אפריקה. ובכן, מה היו הגורמים והסיבות לכך? האמנם הסיבה נעוצה במוסדות הציוניים בלבד שדחו את הנרטיב הצפון-אפריקאי לשולי השיח על השואה בשל מספרם הקטן של הקורבנות ביחס לאסון העצום של יהדות אירופה? או שהיו אלו גם נציגי העדות שישבו בממשלות ובכנסת ישראל ולא עשו רבות למען זיכרון קהילותיהם? או שמא היו אלו האינטלקטואלים המזרחים שנטשו את זיכרון עברם הקרוב? ספר זה מנתח את מכלול הסיבות – לצד בדיקת הסרטים ותוכניות הטלוויזיה שנעשו במהלך השנים בישראל – על מנת להתחקות ולהבין כיצד הפכה חווית המלחמה של יהדות צפון-אפריקה למסך של שכחה.
רסלינג
מאת: אורנה קרן-כרמל
תיאור: הספר מציג לראשונה ובשפה קולחת את תקופת "ירח הדבש" ביחסים של ישראל עם שוודיה, דנמרק ונורווגיה, משלהי שנות הארבעים ועד תחילת שנות השישים של המאה ה־20 . בספר נחשפת, בין היתר, התכנית המורכבת שהגה בן־גוריון לקירובה של ישראל אל המדינות הנורדיות ולצירופה אל ה'גוש הניטרלי' שאותו הן הקימו עם פרוץ המלחמה הקרה. הקשרים המדיניים שהתפתחו בין מפלגות השלטון הסוציאל־דמוקרטי של נורווגיה, שוודיה, דנמרק וישראל התבססו במידה רבה על קשרי העבודה הענפים שהתפתחו בין האיגודים המקצועיים שלהן ועל יחסים אישיים קרובים שנוצרו בעקבותיהם. מדינות סקנדינביה, כך עולה מן המחקר, הפכו באותן שנים לבנות־ברית נאמנות במיוחד של מדינת ישראל. במהלך הקריאה נפתח צוהר אל עולם צפוני מרתק שמאז תום מלחמת העולם השניה מתנהל בהתאם למודל הנורדי הייחודי. נקודות ההשקה הרבות בין מדינות סקנדינביה לבין מדינת ישראל מעידות על הדמיון העז, המפתיע לעתים, אשר חיבר ביניהן בשנים הראשונות לאחר קום המדינה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יאיר אורון
תיאור: בשנת 1942 הוברחו מאות ילדים – יהודים ולא יהודים – מלנינגרד הנצורה. רכבת ובה ילדים הופגזה ועשרות נהרגו. הילדים ששרדו )בני 14-3 ( עברו בדרכם בכפרים באזור הרי הקווקז, שלא נענו לקריאה לקחת אותם אליהם ולהצילם. לכפר בסלניי, כפר איכרים צ'רקסי-מוסלמי מבודד, הגיעו מותשים, חלקם גוססים. ללא התלבטות – וכגוף אחד – הצילו תושבי הכפר 32 ילדים, שאימצו אותם לבתיהם בשמות חדשים וגידלו אותם כילדיהם שלהם עד בגרותם. במעשה ההצלה של הכפר בסלניי באה לידי ביטוי ייחודי, אישי וקבוצתי, האנושיות בביטוייה הנעלים ביותר: הבנאליות של החמלה ושל החסד. 152 ימים שהה הצבא הנאצי בכפר וחיפש אחר ילדים יהודים. הגרמנים איימו לשרוף את הכפר על יושביו אם ימצא ולו ילד יהודי אחד – אבל לשווא. איש מבין 1800 תושבי הכפר לא חשף ולו אחד מהילדים. "האדישות הבנאלית" הוא המשכו של הספר הבנאליות של החמלה (רסלינג, 2016) אך בעוד הראשון עוסק בעיקרו במעשה ההצלה עצמו ונסיבותיו, מתמקד ספר זה בתגובתה של החברה הישראלית למעשה ההצלה – הדיון בוועדת החינוך של הכנסת, עמדת ארגון יד ושם, שעד עצם היום הזה מסרב להכיר במצילים כחסידי אומות עולם, השפעת הספר על מערכת החינוך וראיונות עם מעט מהשורדים. האדישות הבנאלית הוא ספר עז ונוקב, המעורר שאלות פרטיקולריות ואוניברסליות, פילוסופיות ואישיות, לנוכח מקרה מבחן נדיר בהיסטוריה האנושית.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אמיר בן פורת
תיאור: עם הקמת המדינה נדמה היה שתנועת העבודה עומדת להגשים את חלקו השני של הפרויקט הציוני־סוציאליסטי, לממש את המודל הסוציאליסטי, לעשותו לדומיננטי. למעט הדגם הסובייטי שהשמאל הציוני העריץ אותו מרחוק אך נזהר ממנו, לא עמדו בפני מנהיגי תנועת העבודה דגמים חיים של חברה סוציאליסטית שלמה. אבל הייתה תיאוריה וכמה 'מקרי התנסות' בעולם שניתן היה ללמוד מהם משהו. בתקופת היישוב הוחל בהכנת המסד והכלים: ארגון פועלים (ההסתדרות) שידו כמעט בכל — תעשיה, תרבות, ספורט והגנה. קיבוצים ומושבים שהשפעתם על החברה היישובית הייתה רבה יותר מכמותם. מפלגות פועלים שכבר אז היו דומיננטיות. כל אלה עלו למדינת ישראל במאי 1948. נדמה שאופציה סוציאליסטית עמדה בפתח — לאו דווקא הפיכתה של כל החברה הישראלית — מה שלא היה ניתן לעשות בתנאי הזמן ההוא — אלא השתתתה על פרמטרים מסוימים שישמרו ויתחזקו את הדומיננטיות של הפוטנציאל הסוציאליסטי. בבחירות לאספה המכוננת שנערכו בינואר 1949, זכו המפלגות הציוניות־סוציאליסטיות במרבית הקולות. השפעתה הרבה של תנועת העבודה שכל אחת מן הספירות המרכזיות של החברה הישראלית נמשכה במשך כל העשור. הפוטנציאל לא יצא מן הכוח אל הפועל, הפרויקט הציוני־סוציאליסטי נמוג: הרכיב שלפני המקף אידה את זה שאחריו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אמיר גולדשטיין
תיאור: כיצד הסביר ז'בוטינסקי את האנטישמיות? מדוע תמך בשיתוף פעולה של ציונים עם חוגים שנתפסו כשונאי ישראל? האומנם צפה את השואה והאם בכלל רלוונטית השקפתו לבני החברה הישראלית ולעם היהודי בימינו?
איש רב-כישרונות, גוונים וניגודים חושף במחקר מקיף זה אמיר גולדשטיין, המבקש לפענח בדרך שלא נבחרה את ה'אחר' הלא יהודי בתפיסת ז'בוטינסקי, את פרשנותו לתופעת האנטישמיות ואת מקומה בהשקפתו הציונית.
ז'בוטינסקי בלט בעיסוקו העקיב, השיטתי והאינטנסיבי באנטישמיות, בגילוייה ובמקורותיה. בעיניו הייתה זו בעייתן של החברות הלא-יהודיות כשם שהייתה בעייתם של היהודים שבתוכן חיו. לא זדון או רשע מעוררים אותה, כתב, אלא האנומליה שבה חיו היהודים באירופה, בעיקר במזרחה, בעודם שומרים בעיקשות על זהותם הנפרדת והנבדלת, מנותקים ממולדתם ההיסטורית וממסגרת חיים לאומית יהודית ממלכתית. מכאן גזר ז'בוטינסקי את הדרך למיגור או לצמצום האנטישמיות: הקמת תנועה לאומית יהודית המונית. רק בכוח תנועה כזו יהיה אפשר 'לנרמל' את היהודים, ובכלל זה את מערכת היחסים שלהם עם כלל העמים; להשתחרר מתרבות הגטו היהודי ומן היחס החשדני כלפי העולם הלא יהודי; ולהקנות ליהודים תפיסה לאומית ממלכתית, בוטחת ומשוחררת מפחדי העבר. משעה שיבינו כולם, יהודים ולא יהודים כאחד, את שורשיה של האנטישמיות, סבר, יכירו גם בכוחה של הציונות לצמצם אותה.
על חבל דק פסע ז'בוטינסקי. הוא דגל בהתחדשות לאומית תרבותית וביקש להזין ולהניע את בינוי האומה היהודית בכוח מקורות פנימיים חיוביים, ולא בכוחה השלילי של האנטישמיות. בה בעת לא עצם עיניו מראות והעריך כי יגברו ויחמירו גילויי שנאת היהודים, ועל כן קודרות היו, לפרקים קטסטרופליות, התחזיות שנשא בשנות השלושים באשר לעתיד שצופנת בחובה אירופה ליהודיה.
אמיר גולדשטיין סוקר ומנתח בדרך שלא נבחרה את הגותו ואת פועלו של ז'בוטינסקי מנעוריו ועד ימיו האחרונים, מהלך בין חסידיו הנלהבים של ז'בוטינסקי ובין מתנגדיו המרים בזהירות רבה ומאיר באור חדש דמות מרתקת, נושא מרכזי ותקופה חשובה בהיסטוריה של יהודי אירופה.
מכון ז'בוטינסקי בישראלמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: איליה לוריא
תיאור: מלחמות ליובאוויץ': חסידות חב"ד ברוסיה הצארית מוקדש לתולדותיה ולמאבקיה של חסידות חב"ד, שנודעה כאחד הזרמים החסידיים הבולטים והפעילים ביותר במרחב היהודי של תחום המושב ברוסיה ובארץ ישראל. במרכז הספר ניצבות השקפותיה החברתיות ופעילותה הפוליטית של הנהגת חב"ד נוכח המשברים הקשים שפקדו את יהדות רוסיה במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים. כל אלה נדונים בהקשר היסטורי רחב ובזיקה לתהליכים שאפיינו את החברה היהודית המסורתית ברוסיה באותה העת. מלחמות ליובאוויץ' עוסק בתקופת כהונתם של שלושה אדמו"רים — ר' מנחם מנדל (הצמח צדק), ר' שמואל ור' שלום דב בער (רש"ב) — שראשיתה בפיתוח מנגנונים ומוסדות חברתיים של חצר הצדיק ושל הקהילות החסידיות, וסופה בקריסת המסגרות החברתיות והפוליטיות של יהודי רוסיה במערבולת של מלחמת העולם הראשונה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. הגיליון החמישי מכיל מאמרים מגוונים על הציונות הדתית, החל מתחנות ביישוב, וכלה ברבנות ובתודעה. שני מאמרים עוסקים בהיבטים אסתטיים של התופעה הציונית הדתית, והארוך שבהם , במוסיקה. גיליון זה מוקדש לזכרו של פרופ' איתן אביצור, מלחין, מנצח, מורה וראש המחלקה למוסיקה באוניברסיטת בר-אילן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בכרך זה מחקרים בסוגיות חברתיות ורעיוניות במחנה הציוני הדתי, ובהן חידוש הסנהדרין בעקבות התחייה הלאומית, תפיסת המלחמה בהגות הציונית הדתית והזיקות הפמיניסטיות, האורתודוקסיות המודרניות והחינוכיות של הציונות הדתית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אברהם ריינר
תיאור: ר' יעקב בן מאיר (1171-1100), נכדו של רש"י, המוכר בכינויו 'רבנו תם', היה ראש וראשון לבעלי התוספות שפעלו בצרפת ובגרמניה במאות השתים־עשרה והשלוש־עשרה. חידושיו הפרשניים הפכו לאבן פינה בתולדות פרשנות התלמוד, פסקיו פורצי הדרך עיצבו את הדיון ההלכתי בדורות שאחריו, ותקנותיו הנועזות הוכיחו כושר מנהיגות יוצאת דופן. כל אלה יחד השפיעו על דורות של לומדים, מפרשים ופוסקים, והטביעו חותמם על מגמות הפרשנות והפסיקה של חכמי ימי הביניים בכל רחבי הפזורה היהודית. בשבעה־עשר פרקי הספר מתואר עולמו האינטלקטואלי והחברתי של רבנו תם ובין השאר נידונים בו סדר קורות חייו, זהות מוריו ואופי קשריהם עמו, מידת היכרותו עם ספרות חז"ל לסוגותיה ודרכי שימושו בה, דרכי טיפולו בנוסח התלמוד, אופי יצירתו הפרשנית, תקנותיו, פולמוסיו, קשריו עם בני זמנו ומידת השפעתו על בני דורו והבאים אחריהם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עודד צומעי
תיאור: נישואי קטנות היו שכיחים בחברה היהודית לאורך הדורות. התופעה הייתה נפוצה בקרב יהודי תימן, בעיקר על רקע 'גזרת היתומים' (שאילצה יתומים ויתומות מאב להתאסלם בכפייה, ובעקבותיה השיאו אותם בגיל צעיר כדי למנוע זאת). הספר מתאר את תופעת נישואי הקטנות ביהדות תימן, גורמיה והשלכותיה , בראי המשפט העברי. אחת ההשלכות של נישואי קטנות היא תקנת המיאון, המאפשרת ליתומה קטנה שנישאה על ידי אמה ואחיה, ומסיבה כלשהי אינה מעוניינת להמשיך בנישואים , לומר שאינה רוצה בבעלה. במקרה זה בית הדין כותב לה שטר מיאון, הנישואים מתבטלים כלא היו, ומעמדה חוזר להיות "רווקה". בספר מוצג קובץ ייחודי של שטרי מיאון תימניים מהשנים ש"ם-תשל"א (1971-1580), ובמקביל לו דיון מקיף על נוסחי שטרי מיאון קדומים בכלל ושטרי מיאון תימניים בפרט. הספר מציג גם את חילוקי הדעות והמתיחות ששררו בין עולי תימן לבין האחראים לקליטת העולים בארץ ישראל (בעיקר בשנים שמיד לאחר הקמת המדינה). יהדות תימן, כחברה שמרנית, נאבקה לשמר את מנהגי אבותיה, ולסוגיות ריבוי הנשים ונישואי הקטנות היה מקום משמעותי בקונפליקט זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ, אשר כהן
תיאור: ספר זה עוסק בהתמודדותה של הציונות הדתית עם הקמת המדינה ושנותיה הראשונות במישורים התיאולוגי והמעשי. הספר בוחן מצד אחד את תודעת הנס והפריצה התאולוגית שבהקמת המדינה, ומצד שני את התגובות של הציונות הדתית לנוכח הסוגיות שהעסיקו את חיי היום יום. הספר מתאר כיצד התערבלו רגשות חגיגיים של השגחה, גאולה וצדקת הדרך, עם רגשות של תסכול, רדיפה וחרדה לנוכח מעמדה של הציונות הדתית כמיעוט בפוליטיקה, בחינוך ובחברה אל מול התעצמות של דומיננטיות חילונית. בניתוח רב תחומי הספר עומד בניתוח רב תחומי על יסודות התודעה הציונית הדתית ודפוסי פעילותה בשנים מאתגרות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דפנה סליאר
תיאור: הספר עוסק בחקר כלכלת יהודי "רומניה הישנה"(הרגאט) בתקופת הזמן 1859- 1914, מטרתו המרכזית היא זיהוי המבנה הכלכלי של המיעוט היהודי, תוך בחינת מידת התאמתו לעקרונות ההתנהגות הכלכלית של מיעוטים בד"כ, ושל מיעוט יהודי בפרט.

המחקר מתבסס על חומרים סטטיסטיים-עובדתיים, שלוקטו בעבודת חלוץ ממקורות היסטוריים (ברובם ראשוניים). הממצאים מפורשים ומנותחים בעזרת מסגרת תיאורטית (מודל לניתוח כלכלת מיעוטים של סימון קוזנץ ומודל לניתוח תפקוד מיעוט אתני/דתי כ"אנשי ביניים" ), הנקבעת במבואות לעבודה.
הדיון נפתח בהצגת הגורמים שעמדו ברקע הפעילות הכלכלית של היהודים ברגאט: חלק-א' העוסק בגורמים הקשורים בארץ הקלט-הרגאט, מציג את תהליכי הקפיטליזציה, התיעוש והמודרניזציה, המבנה הדמוגראפי והסוציו-אקונומי, התנאים הפוליטיים והמשפטיים העוינים כלפי היהודים, ההגבלות הרשמיות על פעילותם הכלכלית ועוד. הגורמים הפנימיים, הקשורים במיעוט היהודי עצמו, מוצגים בחלק-ב' ונוגעים בעיקר למעמדם המשפטי, רמת השכלתם והכשרתם המקצועית, התמורות הדמוגרפיות ופעילותם הכלכלית בקווים כלליים.  חלק-ג', דן ביהודים, רומנים ו"זרים"(בני מעוטים אחרים) בחלוקה לחמישה ענפי פרנסה עיקריים: 1. סוחרים, אנשי ממון ומתווכים 2. בעלי-מלאכה 3. תעשיינים 4. עובדים בשרות הציבור ובעלי מקצועות חופשיים 5. חוכרי האחוזות החקלאיות והיערות.  בחלק זה נערך הדיון במבנה הענפי והמעמדי של היהודים, בהשוואה שיטתית לרומנים ולמיעוטים אחרים, תוך סקירת המקורות העומדים לרשות המחקר. התרכזות ומשקל הפעילים בענפים המקצועיים למיניהם נבחנת ב-5 פרקים נפרדים ברמת ענפי משנה ותת-ענפים, בעיר ובכפר. סיכום העבודה מציג את מסקנות המחקר, המרכזית שבהן מלמדת שנבדלות המבנה הכלכלי של יהודי הרגאט, במידה והתקיימה - נקבעה במידה מכרעת ע"י התנאים הנסיבתיים שבהם פעלו. ומכאן, שמבנה כלכלי של מיעוט עשוי להיות דומה לזה של אוכלוסיית הרוב בתנאי שיהא חופשי לפעול בהתאם לתנאי המשק הכלכלי בארץ הקלט, ולהיפך מכך: ככל שיוגבל בפעילותו , כך תתחזק נבדלותו הכלכלית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נגה רוזנפרב
תיאור: יש משהו טיפ טיפה מסולף כשמעבירים אל הנייר את סיפור החיים. אתה בונה עולם שהוא קצת מסולף מן העולם האמתי... כפי שאני רואה את זה, הסיפורים שכתבתי היו ההיענות שלי לצורך , צורך חי , שלא הרפה ממני עד שהועלה על הכתב' עמליה כהנא־כרמון, 29 במרס 2011.

החיבור הביוגרפי הקומה השנייה מציג לראשונה את הקשר בין תולדות חייה של הסופרת עמליה כהנא־כרמון ועבודותיה הספרותיות. פרטי החיים האישיים של כותבת מרכזית זו בספרות העברית מתגלים כחומרי גלם יסודיים בסיפוריה.

הספר מגולל את תולדות המחצית הראשונה של סיפור חייה ויצירתה, החל מימי ילדותה בקיבוץ עין חרוד, דרך ימי התבגרותה בתל־אביב בצל המנדט הבריטי ותקופת הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, תקופת השירות בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות, ועד לימי התגוררותה באירופה, אהבותיה וכינון חיי המשפחה שלה. בתוך כך מתואר 'יומן הקריאה' שלה, וכן נפרשות הרשתות המשפחתיות והחברתיות שאליהן השתייכה בימי ניסיונותיה להיעשות לסופרת. תיאור זה מכין את הופעתה הייצוגית ביותר על במת הספרות העברית עם צאתו לאור של ספרה בכפיפה אחת.

סיפור חייה הניתן כאן נכתב בחייה של הסופרת שפתחה לעיני החוקרת את ארכיונה האישי החסוי, המופקד בספרייה הלאומית בירושלים במחלקת הארכיונים האישיים. ארכיון אינטימי זה הוא כעין שער לעולמה הפנימי של הכותבת שמיעטה מאוד בחשיפת פרטי חייה ולא הרבתה לדבר בם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ארנון למפרום, אריה נאור
תיאור: כרך ההנצחה למנחם בגין הוא התשיעי בסדרת הספרים שמוציא ארכיון המדינה בהתאם ל'חוק הנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה (1986 )'. בעזרת מבחר מן התיעוד הנרחב שהותירו חייו האישיים ופעילותו הציבורית הענפה של מנחם בגין מסרטט כרך ההנצחה את דמותו בכל שנות חייו.
ישראל. ארכיון המדינה
מאת: אופירה גראוויס קובלסקי
תיאור: מפלגת חרות, שהיתה בראשית דרכה מנודה פוליטית ותרבותית, נעשתה במרוצת הזמן ובגלגוליה השונים למפלגה דומיננטית בפוליטיקה בת־ימינו. המחקרים שהתפרסמו עד כה על תנועה זו ועל הזרם הרוויזיוניסטי, שממנו צמחה, עסקו בעיקר במאבקיה ההיסטוריים ובמנהיגיה, ואילו ספר זה מתמקד - ובזה חידושו - בחשיפת התהליך הפנימי, הסמוי, של יצירת הדימויים והסיפר (הנרטיב) הקולקטיבי של חרות בתוך התנועה ומחוצה לה. הצודקים והנרדפים מכוון את הזרקור אל ההון התרבותי (בלשונו של פייר בורדייה) של חרות: אוצר המיתוסים, הסמליםוהסיפרים בכל אלה חברי המפלגה ותומכיה? באילו דרכים הם באו לידי ביטוי במאבק הכוחות הפוליטי הפנים־מפלגתי ובזירה הלאומית?
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: חגי צורף
תיאור: 182 התעודות מכתביה ומדבריה, המתפרסמות בספר, שחלק ניכר מהן נחשפות בפעם הראשונה, הן והמבואות ההיסטוריים, מתארים את דמותה ואת עשייתה של גולדה מאיר מהיבטים שטרם הוצגו. בספר מוצגים תפקידיה במהלך השנים ובכללם: מהפעילים הבולטים של ההסתדרות הכללית, שרת העבודה הראשונה בימים של קליטת העלייה הגדולה ובניית מערכת הרווחה יש מאין, מזכירת מפא"י ומפלגת העבודה, ושרת החוץ במשך עשר שנים בהן פעלה רבות לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם. רובו של הספר מוקדש לשנים 1969–1974, שבהן שימשה בתפקיד ראש הממשלה. בעזרת מסמכים שנחשפים לראשונה מתוארות שנים אלה שהיו גדושות במגעים מדיניים, במעשי טרור ובפעולות איבה בגבולות. היה בהן שגשוג כלכלי לצד סערות ומחאות חברתיות, והן הסתיימו במלחמה קשה וכואבת. פרק נרחב בוחן את הדרך שבה הנהיגה גולדה את ישראל במלחמת יום הכיפורים. מתוארים בו התמודדותה של גולדה מאיר עם המשבר הקשה בתחילת המלחמה, דרך קבלת ההחלטות העיקריות בניהול המלחמה ובהתאוששות שהובילה את צה"ל להישגים כבירים, וניהול המשברים עם האמריקנים בשלהי המלחמה.
ישראל. ארכיון המדינה
מאת: חביבה פדיה
תיאור: המזרח כותב את עצמו הוא ספר מחקר ועיון הפורץ דרך בהבנתה של ישראל את עצמה, ומהווה נקודת ציון ארכימדית במחשבה היהודית בישראל. הוא מעניק קווי מחשבה ראשונים להיסטוריוגרפיה של המזרח המציעה נקודות יחוס ונקודות מכוננות חדשות על ציר הזמן שלה שאינן בהכרח תלויות הכינון היורופוצנטרי. מאמרה המקורי של חביבה פדיה פורש את ההיסטוריוגרפיה היהודית ומתבונן בה דרך מטפורה ייחודית: מטפורת הבכי ובתוך כך מציעה העמדה מחודשת של השיח מזרח מערב ומה בין בכי להתבכיינות. מאמרו של אבי אלקיים טומן בחובו הצעה נועזת, מרתקת, הפותחת פתח לקיום הדדי ומכובד בין יהודים וערבים: לשלב את סורת אל- פאתיחה בתפילה היהודית, שלוש פעמים ביום. אלקיים מציין תקדימים לכך , משילוב דברי בלעם ועד אימוץ השם "לילת אלקדר" לערב שבועות, בקרב יהדות תימן. דוד סורוצקין פורש בידענות מניפה רחבה של יהדות ימי הביניים בין אסלאם ונצרות, וחיים עובדיה מספר על מורשתו של הרב יוסף משאש, המעמיד לא פעם אופוזיציה לרב עובדיה יוסף. במהלך ייחודי, בוחר איתן כהן "לאמץ" את צפת כמקום מזרחי, ולבנותה כמקום המציע אופציה אחרת לישראל כולה. מרים פרנקל בוחנת מחדש את שיח החורבן והגאולה ביהדות ימי הביניים ומבקשת להציע פרספקטיבה חדשנית לבחינתו. יהודה מימרן מלמד אפולוגיה על היהדות המסורתית, אופציה מכילה באופייה, שכמעט ונעלמה מן המרחב הציבורי הישראלי. מאמרו החותם של מאיר בוזגלו עומד על הממד הרוחני העמוק הטמון בחזרה אל ההגייה העברית התקנית, המטעימה את העיצורים הגרוניים, ונוסק לגבהים טרנסנדנטיים מעבר למצוי במחקר האקדמי.
הוצאת גמא
מאת: מיכל חכם
תיאור: ד"ר מיכל חכם היא חוקרת תרבות חזותית וחומרית. בספר נועז וחדשני זה היא מתחקה אחר הבנייתה של הזהות האשכנזית המודרנית באמצעות השיח שעסק בהסדרת מרחב הבית וחיי היומיום בימי המנדט ובשני העשורים הראשונים למדינה. לראשונה בחקר התרבות הישראלית, חכם ממפה את התמהיל המודרניסטי, האוריינטליסטי והקולוניאליסטי שממנו נוצקה קטגוריית זהות זו. במחקרה המקיף חכם בוחנת שלל מופעים שבאמצעותם עוצבה האשכנזיות המודרנית והוצגה לראווה בחלל הפרטי והציבורי גם יחד כמודל ראוי לאימוץ. היא מנתחת מנעד רחב של טקסטים – ספרות ועיתונות לילדים, ספרי הדרכה לארגון הבית, אוטוביוגרפיות, אוטופיות ציוניות, כרזות, איורים אדריכליים, יצירות אמנות, תצלומים ויצירות קולנועיות – שבכולם מופיעים ייצוגים של מרחב הבית ודייריו ומובלעות בהם הנחיות לניהול חיי היומיום. כל אלה מתכנסים תחת המטרייה המושגית החדשה: "שיח הדומסטיוּת הציוני".
הוצאת גמא
מאת: דוד סורוצקין
תיאור: ספרו של דוד סורוצקין, אורתודוקסיה ומשטר המודרניות, הוא דיון פורץ דרך המציב את האורתודוקסיה במרכזה של המודרניות היהודית, תוך ערעור פרדיגמות ודוגמות היסטוריות ותרבותיות רווחות. המודרניות היהודית נחשפת כמי שהתחוללה בזיקה עמוקה למעמד הייחודי של היהודים כזרים וכמנודים, ולנוכח שינויים מבניים ומשפטיים רבים שהתחוללו בתרבות האירופית. הספר מציב את האורתודוקסיה כגורם מכונן בתהליכי מודרניזציה מגוונים שהתחוללו ביהדות אירופה, למן העת החדשה המוקדמת ועד אחרי הופעת ההשכלה והלאומיות היהודית; תהליכים אלה קדמו לתהליכי חילון, ובמקביל קידמו אותם והיו לחלק בלתי נפרד מהם. הזרמים המרכזיים ביהדות המודרנית, דתיים כחילוניים, מוארים על רקע יניקתם ממקורות משותפים באופן השופך אור על הקונפליקטים המשסעים את החברה היהודית והישראלית עד ימינו. מכלול של גורמים מעצבים נדונים בספר, ביניהם: עליית המדינה והסובייקט המודרני; העיצוב של קבוצות קולקטיב פוליטי ודתי באירופה; הפולמוס היהודי–נוצרי; יחסי רוב ומיעוט; האנטישמיות המודרנית. שינויים בתפישת המרחב וביחס אל הטקסט המקודש, השלובים בתהליכי משטור, קאנוניזציה וחקיקה שונים – כל אלה נבחנים במסגרת דיון היסטורי, סוציולוגי והגותי רחב ומעמיק. גלריה של דמויות נפרשת – אורתודוקסים, כופרים, חרדים ומשכילים. למספר דמויות – ובראשן למהר"ל מפראג – מוצע דיון מקיף, המעמיד אותן לנוכח ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בעולם האירופי והיהודי בתקופתן. כך נוצר פסיפס מרתק ותובעני החושף את המורכבות, העושר, הטרגיות והכוח היוצר שבקיום היהודי המודרני.
מאת: בלהה ניצן
תיאור: כתבי מגילות מדבר יהודה, שנתגלו במערות על יד ח'רבת קומראן בחוף המערבי של ים המלח, חושפים ידיעות השופכות אור על הגותו של אחד הזרמים הדתיים היהודיים בשלהי ימי הבית השני, ועל מרקם היחסים הדתיים והחברתיים הפנים-יהודיים בתקופה זו. הידיעות על תופעות אלו בתולדות ישראל, המופיעות בקיצור ובהכללה בכתביהם ההיסטוריים של יוסף בן מתתיהו ופילון האלכסנדרוני, ובספרים החיצוניים מתקופה זו, מורחבות ומתבהרות באמצעות חקר המגילות. אסופת המאמרים הנכללים בספר זה עוסקת בהתפתחויות התאולוגיות וההלכתיות שהתחוללו בזרמי היהדות השונים בימי הבית השני, מן היסודות המקראיים ועד לשאיפות להגשמתם, בתנאים שיבטיחו את קיום החיים היהודיים לנצח. סביב נושאים אלו נוצרו בקרב הזרמים השונים השקפות עולם שונות, שעליהן ניתן ללמוד מן הספרות של תקופה זו שהגיעה לידינו במגילות השונות. המחקרים בספר זה מוקדשים בעיקרם להשקפת העולם ולהגשמתה בחיי המעשה של עדת היחד מקומראן, כפי שנלמדו מכתביה של עדה זו. השוואת השקפה זו עם פרטים בהשקפותיהם ובהלכותיהם של חז"ל, שכבר החלו להתגבש בתקופת בית שני, מלמדים על המתרחש בתקופה זו בהתגבשות היהדות הבתר-מקראית. כך מאפשרות לנו מגילות קומראן להשלים מידע שנעלם מעינינו כל עוד ניזונו ידיעותינו על תהליך זה רק מן הספרים החיצוניים ומספרות חז"ל, שנכתבה יותר ממאה שנים לאחר חורבן בית שני.
יד יצחק בן-צבי
מאת: ענת גרנית-הכהן
תיאור: הספר מביא את סיפורן של כ-3,600 נשים יהודיות בגילי 45-18 מהיישוב בארץ-ישראל שהתנדבו לשרת בשני כוחות - אט"ס (ATS) – חיל העזר של חיל היבשה, ווא"ף (WAAF) – חיל העזר של חיל האוויר. הגיוס היה ביוזמת מועצת ארגוני נשים שבראשה עמדה הדסה סמואל, והנשים תבעו את זכותן להיות במרחב הציבורי. בין הנשים היו גם כ-120 אימהות, שחלקן עזבו משפחה וילדים קטנים כדי לשרת בצבא. רוב המגויסות שירתו במצרים, חלקן בארץ ישראל, בסוריה ובלבנון וגם באיטליה. המגויסות היו פקידות, מחסנאיות ועובדות בתי חולים וכמה מאות היו נהגות – משאיות ואמבולנסים. היו גם חברות בהגנה ובלח"י שביצעו תפקידים בלתי לגליים כמו הברחת נשק ועולים וזיוף תעודות חייל. שתי חברות לח"י אף היו מעורבות בהכנות לרצח של הלורד מוין בקהיר (נובמבר 1944).
יד יצחק בן-צבי
מאת: גלי מנור
תיאור: "רַק מִלָּה בְּעִבְרִית": שירֵי אהוד מנור בין ה"אני" ל"אנחנו" משרטט לראשונה דיוקן אישי ופואטי שלם לדמותו של הפזמונאי והמתרגם שהביא לזמר העברי של סוף שנות השישים קול חדש; קול של יוצר רגיש אשר איננו חושש להפגין פגיעות ולבטא יסודות אוטוביוגרפיים על רקע הפזמון הישראלי הקולקטיבי- לאומי ברובו. זהו ספרה של ד"ר גלי מנור, בתו של חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי ( 1998 ), מהפזמונאים הבולטים והמשפיעים של דור המדינה. טביעת ידו המיוחדת של מנור לאורך תחנותיו בזמן ניכרת בשיריו - כמו "בשנה הבאה״, ״ימי בנימינה״, "הבית ליד המסילה", "אין לי ארץ אחרת", ״אחי  הצעיר יהודה״, "ללכת שבי אחרייך", "ילדותי השנייה", ו״ברית עולם״ - שהיו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית על כל גווניה. דרך שירים אלו ורבים נוספים עולים ונחשפים מאפייני כתיבתו של מנור, ההשפעות התרבותיות על יצירתו והנושאים הבאים לידי ביטוי בכל פרק בחייו, מילדות ועד זקנה. לכל אלה נלווים ניתוחים ספרותיים וחומרי ארכיון נדירים, המוצגים כאן לראשונה.
מכון מופ"ת
מאת: ניר ברקת
תיאור: ניר ברקת הוא מן האנשים שנולדו להנהיג. כשנפצע בלבנון, נלחם שלא יורידו לו פרופיל כדי שיוכל להתמנות למ"פ; אחרי ההצלחה בהייטק וההשקעה המוצלחת ב"צ'ק פוינט", הפך את הפילנתרופיה לדרך חיים; כשגילה איך מתנהלת עיריית ירושלים, החליט שהגיע הזמן לחולל שינוי, השאיר מאחוריו את עסקיו ויצא לדרך חדשה, ולא התייאש גם כשהפסיד במערכת הבחירות הראשונה. לאחר שנבחר לראשות העיר, חולל בה מהפך והפך את ירושלים מעיר שהבדיחות על אודותיה גרסו שהדבר הטוב ביותר בה הוא הכביש לתל אביב לעיר שוקקת חיים ותרבות שנהנית מצמיחה כלכלית חסרת תקדים, עיר שצעירים בוחרים להישאר בה. זו היתה מהפכה מתוכננת היטב, ואת כל זאת עשה ברקת תמורת שכר של שקל לשנה. בספר מרתק שכולו שיעור מאלף בניהול ובהנהגה, משרטט ברקת את דרך עבודתו ואת תפיסת העולם שלו, ומספר בכנות על האתגרים שאיתם התמודד בניהול עיר כה מורכבת: מהמאבק הבלתי מתפשר על חיים טובים יחד במסגרת הסטטוס קוו, דרך המלחמה מול האוצר על עתידה של העיר ועד ההתמודדות עם טרור בעיר מעורבת – כולל המקרה שבו נטרל בעצמו מחבל בכיכר צה"ל. באותה כנות מספר ברקת גם על חייו האישיים: מה קורה לאדם שמגלה יום אחד שהוא לא צריך לעבוד יותר, מה גורם לו בכל זאת לבחור להמשיך לשרת את הציבור ולחולל שינוי במדינה שלו, ומה המחיר שמשלמת משפחתו על ההחלטה הזאת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: מרדכי אלטשולר
תיאור: יהדות במכבש הסובייטי מתאר את השפעתה של הדת היהודית בברית המועצות על הזהות הלאומית במשך יותר מעשרים שנה. במרביתה של תקופה זו היו הקהילה הדתית ובית הכנסת המוסדות היהודיים היחידים המורשים במדינה. אין תימה אפוא כי בפעילות של הקהילות ובתי הכנסת השתתפו בצורה ישירה או עקיפה המוני יהודים שלא היו שומרי מצוות כלל, ובית הכנסת היה המקום היחיד שבו הם יכלו לתת ביטוי לזהותם הלאומית, שהתעוררה בעקבות השואה. הספר בוחן כיצד תפקדו המוסדות הדתיים המוכרים, מה הייתה ההשפעה של הדת ומוסדותיה על הציבור היהודי הרחב, שרובו ככולו לא היה דתי, ומה תרמה הדת לקיום הלאומי היהודי בתקופה הנדונה. בחלקו הראשון של הספר נדונים, כמעט באופן כרונולוגי, השינויים במדיניות הסובייטית כלפי הדת בכלל והדת היהודית בפרט, ונבחנות דרכי ההתמודדות של הקהילות עם שינויים אלה. בחלקו השני נבחנים נושאים שונים, כגון: לימודי קודש, שחיטה, צדקה, אספקת מצות לפסח, מקוואות, ברית מילה ומצב בתי העלמין וחברות קדישא.
מן הספר עולה היחס המורכב שבין הדת לזהות היהודית בברית המועצות, 1964-1941.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יעל זרובבל, אמיר גולדשטיין
תיאור: - מה חשף המחקר על הקריירה הצבאית של טרומפלדור ברוסיה? מה הייתה השפעתם של כתבי טולסטוי על תודעתו?
- מה אירע בקרב תל חי ומה היה מקומו במכלול האירועים באזור מנקודת מבטם של הערבים, הצרפתים - והבריטים?
- מדוע לא זכו שתי הנשים שנפלו בתל חי למקום משלהן בהנצחת תל חי?
- כיצד התייחסו למיתוס תל חי תנועות שונות ביישוב? ומה עמד ברקע הקטטות שאירעו במהלך העליות לתל חי בי"א באדר?
- איך התכתב ההומור שהתפתח סביב דמותו של טרומפלדור עם המיתוס?
- כיצד התגלגלה דמותו של טרומפלדור מהזמר העברי של ימי היישוב להיפ-הופ של שנות האלפיים? פרשת תל חי (מארס 1920) מייצגת צומת של הקשרים היסטוריים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. היא התרחשה בשלב מעבר מכריע בעיצוב פני המזרח התיכון והארץ וזכתה להנצחה מיידית כאירוע מכונן. המיתוס שהתפתח סביבה הסעיר את בני הדור, אך היה גם למוקדו של פולמוס פוליטי חריף ביישוב הציוני. ככל שהחברה השתנתה והמציאות הישראלית הייתה למורכבת יותר, חלו תמורות בתפיסת האירוע ההיסטורי ובמשמעויותיו של מיתוס תל חי. קובץ זה יוצא לאור לרגל יובל המאה לפרשת תל חי, והוא שופך אור חדש על פרשת תל חי לקהל המתעניין בתולדות החברה היישובית והישראלית במאה השנים שחלפו.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אוריאל גלמן
תיאור: השבילים היוצאים מלובלין: צמיחתה של החסידות בפולין מציג היסטוריה חברתית ותרבותית של תנועת החסידות בפולין בשלהי המאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה. הספר מתאר כיצד הפכה החסידות מ'חבורה' של מיסטיקנים ל'תנועה' דתית-חברתית גדולה ותוססת, שהשפיעה על החברה היהודית במזרח אירופה וממשיכה להשפיע על התרבות היהודית גם בימינו. במוקד הספר עומדת ביוגרפיה קיבוצית של המנהיגות החסידית בפולין, ובראשה ר׳ יעקב יצחק הורוויץ, 'החוזה' מלובלין (1745‒1815) ותלמידיו, על רקע תקופתם. השבילים היוצאים מלובלין בוחן את החידוש הגדול ביותר של תנועת החסידות: המנהיג החסידי, הצדיק (או ׳רבי׳, ׳אדמו״ר׳). הספר מתאר את דרכי עלייתו של הצדיק למנהיגות ואת החצר ‒ כלכלתה והעלייה לרגל אליה. מקום מרכזי ניתן לתפיסות מנהיגות שונות של הצדיק: האם עליו לשמש רק מורה רוחני או גם מחולל נִסים ועושה פלאות? כיצד עליו לנהל את יחסיו עם הקבוצות השונות של חסידיו? הספר בוחן מחדש את הדימוי הרווח של חסידות בפולין ובעיקר את דימויה של חסידות פשיסחה, ומראה כי המנהיגות הרבגונית היא זו שהביאה לפריחתה של החסידות בפולין ולצמיחתה של התנועה כפי שהיא מוכרת לנו כיום.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: מיכאל ברנר, שטפי ירש-ונצל, מיכאל מאיר
תיאור: במסגרת סקירה היסטורית מקיפה של הקיום היהודי במרכז אירופה מהמאה השבע-עשרה ועד השואה, נחקר המארג השלם של עבר מרתק זה. הסדרה עוסקת במגוון רחב של נושאים: חיי דת ותרבות, דמוגרפיה, פוליטיקה, חוק ומעמד חברתי-כלכלי, יחסים בין יהודים ללא יהודים ומקומם של היהודים בהקשר הרחב של ההיסטוריה האירופית. בכל כרך מאמר ביבליוגרפי המפנה את הקוראים אל הספרות המשנית החשובה ביותר, לוח כרונולוגי הכולל את הנושאים העיקריים שנדונו וסדרה של מפות ואיורים. אמנציפציה ואקולטורציה: 0871-1781, הכרך השני בסדרה, מתמקד בתקופה של תמורה יסודית: פוליטית, כלכלית וחברתית, ששינתה לתמיד את פני יהדות גרמניה. כרך שני זה של תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה, שבו מחקר קפדני ונגיש לקהל הרחב, הוא מקור חיוני להבנת התהליך המורכב שעל-ידו נעשו היהודים חלק אינטגרלי של העולם המודרני. תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה, המקיף את המחקר העדכני ביותר בנושא, הוא הישג בעל ערך עבור היסטוריונים ומחנכים, ומקור הכרחי לכל קורא השואף להבין את המורשה המיוחדת במינה של העם היהודי במרכז אירופה. הסדרה היא פרויקט של מכון ליאו בק, שנוסד ב-1955 בירושלים, לונדון וני-יורק, לשם קידום חקר היהודים בארצות דוברות גרמנית.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: ירון נעים
תיאור: דוד לוי הוא מדינאי, פוליטיקאי ופרלמנטר, שנבחר כחבר כנסת כבר בגיל 31 . דומה ששמו של לוי יחזור ויוזכר שוב ושוב, בכל דיון אודות מדינאים ישראלים ממוצא צפון אפריקאי ומארצות האסלאם, כמייצג מרכזי ואולי ייחודי של קבוצה זו. הנער, שעלה מרבאט שבמרוקו לבית שאן והתנסה עם משפחתו בתלאות הקליטה, פיתח תודעה פוליטית חברתית שהובילה אותו בסופו של דבר למלא שורה ארוכה של תפקידים בפוליטיקה המקומית, בוועדות הכנסת השונות, ובכהונותיו כשר הקליטה, שר השיכון והבינוי, שר החוץ וסגן ראש הממשלה. לוי ישב לאורך מרבית המחצית השנייה של המאה ה־ 20 , בצומתי ההחלטות המכריעים והמשפיעים בתולדות מדינת ישראל. הוא הציג שורה ארוכה ומרשימה של הישגים בתפקידים שאותם מילא. לוי לא ראה בעצמו נציג עדתי אלא נציג של עיירות הפיתוח, נציג חברתי ששבר, כך קבע, את מחיצות הזכוכית המפרידות בין שכבות העם. עם הגיעו לגבורות ולרגל חגיגות 70 שנה למדינת ישראל, החליטה ממשלת ישראל להכיר בפועלו ולהעניק לו את פרס ישראל על "מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה".
מאת: חיים סעדון
תיאור: ספר זה בוחן את מקומה ואת חשיבותה של הציונות בתוניסיה באמצעות עיון בשלוש קבוצות: החברה היהודית, החברה המוסלמית והחברה הקולוניאלית הצרפתית. הציונות בתוניסיה הייתה אפיק לביטוי של זהות יהודית מודרנית. היא נאבקה עם זהויות יהודיות מודרניות אחרות שאפיינו את הקהילה היהודית על מקומה בחברה היהודית. מאבקים אלה היו על הגדרת מצבה של יהדות תוניסיה ועל ההתמודדות עם האתגרים שניצבו בפניה בעידן הקולוניאלי הצרפתי ובתקופה של התחזקות הלאומיות בתוניסיה. כוחה של הציונות בתוניסיה הלך וגדל בזכות כוחה הארגוני של התנועה, דרכי פעולתה המודרניות והקונקרטיזציה של הזהות הלאומית שהציעה ליהודי תוניסיה. לשיא כוחה הגיעה התנועה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר המאבק לעצמאותה של תוניסיה הלך והתעצם ושאלת הקמת מדינת ישראל נעשתה ממשית. בשנת 1947 ארגנו הציונים בתוניסיה את העלייה הבלתי חוקית המאורגנת הראשונה, שפתחה את העלייה הגדולה מצפון אפריקה והחלה את תהליך סיום הנוכחות היהודית בחבל ארץ זה. הספר סוקר את התפתחותה של הציונות מראשיתה ועד 1948 תוך ניסיון להבין את תפקודה של הציונות במציאות הקולוניאלית המורכבת.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אלעד בן-דרור
תיאור: בקיץ 1947 נחתה בארץ ישראל משלחת שמנתה 11 בני לאומים שונים, חברי ועדת אונסקו"פ. הוועדה נשלחה מטעם האו"ם לחקור את שאלת ארץ ישראל ולהגיש המלצות באשר לעתידה הפוליטי. חברי המשלחת שהו בארץ ישראל פחות מארבעים יום, אולם עבודתם שינתה את מהלך ההיסטוריה של העם היהודי ושל תושבי הארץ היהודים והערבים מקצה לקצה. לאחר חקירה מאומצת החליטו רוב חברי הוועדה לאמץ כמעט במלואן את התביעות הציוניות שהוצגו להם, והמליצו על סיום שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל הקמתן של שתי מדינות ריבוניות ועצמאיות: מדינה יהודית, שתשתרע על רוב השטח שבין נהר הירדן לים התיכון, ומדינה ערבית. שתי המדינות והעיר ירושלים, שיועדה בתכנית להיות בשליטת האו"ם, תחוברנה במנגנון שישמר את אחדותן הכלכלית. המלצות אלה היו הבסיס לדיון שהתקיים במושב העצרת השנייה של האו"ם ולאחר שינויים קלים הן אומצו על ידי העצרת הכללית ב-29 בנובמבר 1947, והביאו מבחינות רבות להקמתה של מדינת ישראל. ספר זה מציג לראשונה תיאור מקיף של פרשת ועדת אונסקו"פ, על מכלול ההיבטים הקשורים בה. המחבר מבקש להעריך כיצד עיצבה אונסקו"פ את מסקנותיה ומה היו התהליכים והמניעים שהביאו להמלצותיה הסופיות. הספר מתבסס על תיעוד ארכיוני רב ומגוון, שחלקו נחשף כאן לראשונה, ומגיע למסקנות מרתקות ומפתיעות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסף קונפורטי
תיאור: הספר חושף בפני הקורא את תולדותיה של אחת הקהילות הקטנות והייחודיות בקרב יהודי אירופה – קהילת יהודי בולגריה. הדיון מתמקד בעיצוב הקהילה למן כינונה של מדינת הלאום הבולגרית (1878) ועד למלחמת העולם הראשונה. בתודעה הישראלית וגם בתודעתה העצמית של יהדות בולגריה, היא מצטיירת כקבוצה חילונית והומוגנית בעלת מאפיינים לאומיים חזקים, המייחדים אותה הן משאר הקבוצות ביהדות העות'מאנית ויהדות ספרד, הן משאר הקבוצות בחברה הישראלית. השינויים הפוליטיים במדינת הלאום הבולגרית החדשה הצמיחו הנהגה שחתרה להוביל את יהודי בולגריה לעבר הקדמה ולהשוות את מעמדם האזרחי והווייתם החברתית, הכלכלית והתרבותית לאלה של הקהילות היהודיות המתקדמות במרכז אירופה ובמערבה. הדגש בספר זה והפן המקורי שבו הוא חקר תפקידה של ההנהגה המסורתית במארג הכוחות ברחוב היהודי ובחינת מקומה בגיבוש לאומיותה של יהדות בולגריה. לקראת סוף המאה התשע-עשרה הופיעה בבולגריה התנועה הציונית שהתסיסה את הרחוב היהודי וקראה תיגר על שלטונה של ההנהגה המסורתית. הספר בוחן מחדש את מטרותיה של התנועה הציונית בבולגריה בשני העשורים הראשונים לכינונה, על רקע מאבק פוליטי חסר פשרות על ההגמוניה ברחוב היהודי, שניהלה נגד הממסד הישן. התודעה הלאומית של יהודי בולגריה התהוותה תוך כדי מאבק זה ולצד ההתמודדות עם האנטישמיות. הזינו אותה גם יחסי הגומלין עם העם הבולגרי ושאיפותיו הלאומיות שיהודי בולגריה היו שותפים מלאים להן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מוטי זעירא
תיאור: הביוגרפיה המרתקת של זהבי, שכתב ד'ר מוטי זעירא, חושפת לראשונה את דמותו של המלחין הצבר הראשון, ממייסדי תנועת 'הנוער העובד' בתל אביב של שנות העשרים, וממקימי קיבוץ נען. איש יפה תואר ואהוב על נשים, חבר קיבוץ נאמן וצנוע, שלא הרבה בדיבור ומיעט להיחשף בציבור. לכן, גם אחרי שהלחין מאות שירים, שבוצעו בידי מיטב הלהקות והזמרים והפכו לנדבכי יסוד בבניין התרבות העברית – הוא נעדר, באופן מופגן כמעט, מספרי ההיסטוריה, מעמודי העיתונים ומשולחנות בתי הקפה של חבריו היוצרים, אבל מנגינותיו שלנשמעות עד היום במלוא צלילותן - בכל אתר, כינוס ומופע, וראויות לאזכור, הסבר ופיענוח. סיפור חייו של דוד זהבי, אותו מפליא מוטי זעירא לשחזר ולרקום, מנסה לבחון ולהבין מה מקור הנימה העצובה המתגנבת לשיריו? מהיכן השמחה המתפרצת, ומנין ההתגייסות העמוקה לצו הקיבוץ-התנועה-הפלמ'ח-המדינה? זהו סיפורו של מי שלוחמי הפלמ"ח שרו את ניגוניו מסביב למדורה וחבריו המיואשים והרעבים בקיבוצו, נען, שאבו עידוד מצלילי חלילו בשנות הבראשית שלהם. זהו סיפור על אבדן בן בכור שנעלם בגיל עשר ועקבותיו לא נודעו, על אהבת נשים ועל בדידות, על הורות וקשייה, על החיבור המורכב בין עבודה למוסיקה, בין חיי קיבוץ לאמנות, בין שירת יחיד לשירת רבים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אורי כהן
תיאור: עם הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים על הר הצופים בשנת 1925 היא הייתה מוסד התרבות המרכזי של החברה היהודית בתקופת היישוב, ולימים במדינת ישראל. האוניברסיטה היהודית הראשונה בעולם הוקמה בחסות ההסתדרות הציונית העולמית ועוררה עניין רב בקרב הקהילות היהודיות בעולם. בשנים שלאחר מכן הלכה והתפתחה האוניברסיטה והייתה למוקד של יצירה ומרכז לביסוס תרבות עברית חדשה ששילבה לאומיות עם פתיחות למרכזי התרבות העולמיים, גאולת הפרט היהודי עם קִדמה חברתית, מודרניוּת חילונית עם דתיוּת בעלת גוון מסורתי-היסטורי. ספר זה עוסק באוניברסיטה העברית בירושלים בעשרים שנים מרתקות בתולדותיה - 1967-1948. בתחילת התקופה הזאת, בעקבות מלחמת העצמאות, הייתה האוניברסיטה נתונה במשבר קשה ובסכנת התפוררות בשל הניתוק מהקמפוס בהר הצופים, אולם בסופה, לאחר תהליך של התפתחות וצמיחה חסרות תקדים, קנתה לה האוניברסיטה מעמד של מונופול בשדה האקדמי, והשפעתה הרעיונית, האידיאולוגית והמעשית על החברה הישראלית הייתה עצומה. שיקומה של האוניברסיטה באותן שנים התאפשר בזכות התגייסות הקהילות היהודיות בעולם - הן בסיוע כספי בהקמת בניינים בקמפוס החדש בגבעת רם, הן בהבאת חזית הידע המחקרי העולמי לירושלים. גם המערכת הפוליטית בהנהגת תנועת העבודה פרסה את חסותה על האוניברסיטה העברית בירושלים, ובתקופת המחקר אף הלכה והגבירה את מעורבותה ואת מאמציה לקדם את התרבות הממלכתית הישראלית. ממשלת ישראל ושוחרי האוניברסיטה מארצות הברית ניהלו ביניהם לעִתים מאבקי שליטה וכוח, אולם הממשלה השכילה לתמוך בשוחרי האוניברסיטה, והמאבקים נשמרו במסגרת של שיתוף פעולה. התשתית האקדמית רחבת ההיקף שנוצקה בעשרים השנים הראשונות למדינה עשתה את האוניברסיטה העברית לדגם רב-השפעה של חיקוי והטמעה של ערכיה בקרב האוניברסיטאות החדשות שקמו בישראל עד לימינו אלה, ובכך היא הייתה ל'אוניברסיטת אם'.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יצחק נתנאל גת
תיאור: המכשף היהודי משואבך הוא ספר מרתק המגולל את הסיפור על חייהם ועל משפטם של צמד אחים יהודים בנסיכות ברנדנבורג-אנסבך בפרנקוניה (צפון בווריה של היום) בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18. האח האחד, אלחנן פרנקל, היה יהודי החצר של דוכס מדינת ברנדנבורג-אנסבך, בעוד אחיו, הירש (צבי) פרנקל, משמש כרב המדינה. ב-1712 נעצרו השניים בפקודת השלטונות, הושמו במעצר, הועמדו למשפט ונשלחו, כל אחד בתורו, למאסר עולם. אלחנן הורשע בשורה ארוכה של פשעים קשים, כולל קשירת קשר נגד ביטחון המדינה, העלבת המלכות וגילוי עריות, הולקה בפומבי, הושלך לכלא ושם מצא את מותו. רב המדינה צבי-הירש הורשע בכישוף ובהכפשת הנצרות. הוא שרד עשרים וארבע שנים מאחורי סוגר ובריח בבידוד מוחלט, וקיבל חנינה לאחר שחצה את גיל שבעים. בעבודה בלשית מהמעלה הראשונה מתחקה יצחק גת אחר שורשי משפחתם, סיפור חייהם, פועלם, משפטם ומאסרם של שני האחים. בתום עבודת נמלים מאומצת, שכללה לא רק שימוש נרחב בספרות המחקר, כי אם גם – ובעיקר – חומר ארכיוני ממספר לא מבוטל של ארכיונים בגרמניה ומחוצה לה, המחבר מצליח לסחוף את הקורא במסע אל פרטי חייהם של שני האחים ומשפחתם. סיפורי חייהם של השניים מעניינים לא רק כשלעצמם, הם גם מאירי עיניים בכל הקשור לחייהם של יהודי חצר בעת החדשה. הספר הוא מיקרו-היסטוריה שתרתק מגוון רחב של מלומדים העוסקים בתחומים מתחומים שונים בחיי היהודים בגרמניה ובאירופה בכלל, בעת החדשה המוקדמת.
מאת: תמי קמינסקי
תיאור: בדרכן מספר את סיפורן של חברות קיבוץ עין חרוד שהובילו מהפכה מגדרית בקיבוצן והשפיעו על כלל החֶברה היישובית במחצית הראשונה של המאה העשרים. מי הן היו? אילו שינויים הן חוללו? ומה הייתה תרומתן לעיצוב החֶברה הקיבוצית והחֶברה היישובית? מייסדות עין חרוד – נשות העלייה השנייה, השלישית והרביעית, ראו את עצמן ככוח מוביל וחוד חנית של מהפכה מגדרית=ציונית במגוון תחומים. הן הדגישו את היעדר השוויון המעמדי והמגדרי בחֶברה ומתחו ביקורת על מצבן, עודדו נשים להתבטא ולממש את עצמן בחייהן האישיים והציבוריים ובה בעת האמינו בקבוצה ובחיים הקולקטיביים. ברוח זו הן חוללו שינויים הדרגתיים, צעד אחר צעד, בדפוסי העבודה בקיבוץ, בתפיסת המשפחה והאימהוּת ובתפקידן של נשים בהגנה על היישובים, והוסיפו לחתור להשגת שוויון זכויות וחובות לנשים בכל התחומים. ואולם דווקא בקיבוץ שביקש לחולל מהפכה בתפיסת הבית והמשפחה ולהחליף את התא המשפחתי בחיי הקולקטיב התקשו נשות עין חרוד להטמיע את רעיונותיהן ולשמֵר את הישגיהן הציבוריים והלאומיים. היחס אליהן היה חשדני, ונטו ללעוג להן על עסקנותן ועל התדמית ה"גברית" שיצרו לעצמן. הספר מגולל גם את מכאוביהן ואת התלבטויותיהן הסמויים והגלויים, הנחשפים בכתביהן שהשתמרו בעין חרוד. תמי קמינסקי מציירת בסגנון בהיר וקולח ביוגרפיה קולקטיבית שנשענת על מקורות ארכיוניים עשירים, מאירה את האירועים והתהליכים הציבוריים של התקופה והמרחב שבהם צמחו ופעלו נשות עין חרוד, ומוסיפה נדבך חשוב למחקר ההיסטורי של ישראל בכלל ולחקר נשים ומגדר בתולדות ההתיישבות והיישוב בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: דפנה הירש
תיאור: פעילות נמרצת לחינוך הציבור לבריאות ולהיגיינה התקיימה בחברה היהודית בפלשתינה בשלושים שנות המנדט, שנים של הגירה ושינויים חברתיים, תרבותיים ואתניים ניכרים. מטרת הפעילות החינוכית הזאת הייתה להנחיל רפרטואר רחב של דגמי התנהגות והסדרת חיי היום-יום של הציבור בדרך שנתפסה כמדעית ורציונלית. 'האדם ההיגייני' זוהה עם תרבותיות, עם מודרניות ועם המערב, ובשיח הרפואי הוצגה ההיגיינה כרפרטואר של התנהגויות שהנחלתן נועדה לספק תשתית משותפת של תרבות חיי יום-יום לבני הקהילה הלאומית. חינוך הציבור לבריאות ולהיגיינה בחברה היהודית בפלשתינה, בראש ובראשונה על ידי ארגון הנשים הציוניות האמריקני 'הדסה', היה אפוא חלק מתהליך בניית התרבות [העברית] ועיצוב 'אדם חדש', מודרני ומערבי; ואולם, בפועל הִבנה הפרויקט ההיגייני הבדלים והבחנות בין קבוצות בחברה הארץ-ישראלית, בראש ובראשונה בין 'יוצאי אירופה' ל'מזרחים', שצוירו כניגודו של האדם ההיגייני. הספר עומד על המתח שהתקיים בין תהליך בנייתה של תרבות לאומית ובין תהליך ההתמערבות, ומתמקד בגילוייו של המתח הזה בשיח ובפרקטיקה ההיגיינית בהתיישבות הציונית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אבי פיקאר
תיאור: האם הִפלתה מדינת ישראל את יהודי צפון אפריקה וערכה בהם 'סלקציה' בטרם עלו?
עד כמה השפיעו דימויים ודעות קדומות על יהודי צפון אפריקה בקביעת מדיניות העלייה?
מה עשתה מדינת ישראל כאשר התברר שמרוקו עומדת לסגור את שעריה?

הספר עולים במשֹורה עוסק בשאלות אלו ורבות אחרות הקשורות למדיניותן של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית באשר לעליית יהודי צפון אפריקה מתום ימי 'העלייה ההמונית' ב-1951 ועד עצמאות תוניסיה ומרוקו ב-1956. בשנים אלו גבר רצונם של יהודים רבים בצפון אפריקה לעלות לישראל, ובנסיבות ששררו אז אף היה אפשר, טכנית וחוקית, לארגן זאת, ואולם ישראל חששה אז מ'עלייה המונית' נוספת ומהשפעתה של עלייה כזו על כלכלתה ועל דמותה של מדינת ישראל. עקרון העלייה החופשית, שהמדינה הצהירה עליו, עמד למבחן קשה, והתחדדה הדילמה שבין בניין הארץ מכאן להצלת יהודי התפוצות מכאן. החשש שמרוקו ותוניסיה, שהתקדמו בעת ההיא במהירות לקראת עצמאות מדינית, ימנעו את יציאת היהודים לישראל, עשה את העלייה משם לדרמה מיוחדת במינה. המדיניות כלפי עלייתם של יהודי צפון אפריקה שיקפה את עמדתה המורכבת של מדינת ישראל כלפי יהודי ארצות האסלאם. לצד הרצון לשלבם בחברה הישראלית ביטאה מדיניות זו גם הסתייגות מאותם יהודים. במוקדו של הספר נמצאת אפוא סוגיה טעונה מאוד, וכבר דובר בה לא מעט הן בשיח הציבורי והן במחקר, אך לא תמיד על בסיס של עובדות היסטוריות. אבי פיקאר חותר להציג את הסוגיה הזאת מנקודת מבט מאוזנת וסומך את סיפור הדברים וניתוחם על שפע של מקורות, מחקרים ותעודות.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: נתן שיפריס
תיאור: נחטפו או לא נחטפו? היה או לא היה? האם הכל סיפורי מעשיות? בדיה אחת גדולה? או שמא היה זה גֶזֶל ילדים מאורגן בחסות המדינה? קרוב לשבעים שנה חלפו מאז התרחשו האירועים הידועים כ"פרשת ילדי תימן", וצילם הכבד עדיין איתנו – מעיב על חייהן של משפחות הילדים הנעלמים, וגם לא מרפה מן המצפון הלאומי. למעלה מ-2,000 ילדים נעלמו בשנות הפרשה, חלקם הגדול מבני העדה התימנית. האם ייתכן שהיעלמותם היא רק פרי של צירופי מקרים, של דמיונות שווא? והאם יהיה בנו כוח להודות כי נעשתה בישראל עוולה בסדר-גודל שכזה? רובם של אלה המכחישים כי נעשה כאן גזל שיטתי של ילדים מסתמכים בעיקר על תחושות בטן, על אמיתוֹת-מטעם, כביכול מתקשים להאמין שדבר כזה היה יכול לקרות אצלנו. והנה כאן לפנינו מחקר שיטתי, ראשון (וכנראה יחיד) מסוגו, המוכיח שאכן, היו דברים מעולם... מחבר הספר הזה קרא – כפי שלא עשה זאת איש לפניו – עשרות אלפי עמודים של עדויות שנמסרו בוועדה הממלכתית לחקירת הפרשה: עדויות גם של מאות מבני משפחות הילדים הנעלמים, וגם של עשרות רבות מן ה"קולטים" – מנהלי מחנות, רופאים, אחיות, עובדות סוציאליות ועוד. מסקנותיו הן ברורות, חותכות, חד-משמעיות. אחרי קריאת הספר הזה, על מאות העדויות המצוטטות בו, כל טענות ההכחשה קורסות ברעש רב. ילדים רכים-בשנים נגזלו ממשפחותיהם ועוד איך. השאלה היחידה שנשארה היא לאן מובילים עקבותיהם.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: אסף מלאך
תיאור: האם היהדות היא לאומית והאם הלאומיות היא תופעה מודרנית בלבד? האם הציונות היא מימוש חזון הדורות או שאולי היא דווקא מהפכה בתפיסת היהדות? וכיצד שאלות אלו משליכות על אופייה הרצוי של מדינת ישראל? מהתנ"ך ועד מדינת היהודים מציב את הפולמוס העכשווי על חוק הלאום ועל אופייה הלאומי של מדינת ישראל בתוך הקשר רחב. הוא פורש תמונה עדכנית ומקיפה של חקר הלאומיות בעולם, עוקב אחר הדימויים של האומה היהודית בעולם הנוצרי, מחדד את היסודות המשיחיים של מנהיגי הציונות הגדולים ומשרטט בזהירות המתבקשת את מקומה המשתנה של הלאומיות בתקופות השונות בתולדות ישראל. מהתנ"ך ועד מדינת היהודים מתמודד בצורה קולחת ושיטתית עם המתקפה הרב-חזיתית שבפניה ניצבת הלאומיות היהודית. הוא מנתח באזמל חד וללא משוא פנים את ההטיה הפוליטית המובהקת של רבים מן המחקרים בתחום, מפריך מיתוסים אקדמיים רווחים על המודרניות של הלאומיות ומציג תמונה מאוזנת ומעוררת מחשבה בנוגע למתח שבין היסוד הלאומי והיסוד הדתי ביהדות. התיאוריות של א"ב יהושע ושלמה זנד, בנדיקט אנדרסון ואריק הובסבאום , אילן פפה ואורי רם זוכות בספר זה למתקפת נגד.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: זלקינד הגיע לארץ ישראל בשנת 1933 כילד, יחד עם הוריו שנמלטו מגרמניה הנאצית. במלחמת השחרור, כסטודנט מגויס, היה ממגיני גוש עציון ונפצע בקרב "שיירת נבי דניאל". לאחר לימודים בפוליטכניקום היוקרתי שבציריך, שווייץ, ויתר על קריירה מבטיחה כפיזיקאי חוקר ובחר לחזור לארץ ולהמשיך את שושלת התעשיינים שהקימו אבות אבותיו עוד ברוסיה של המאה ה-19. דרכו של זלקינד ממפעל השנאים "אלקו" עד לאימפריית "אלקו-אלקטרה" היא סיפור מרתק של כישרון, תעוזה וחריצות, שזור בהצלחות מפוארות וגם בכישלונות שמהם ידע להתאושש, להפיק תובנות ולהמשיך הלאה בהצלחה להצלחה הבאה. בשל הקפדתו היתרה להתרחק מאור הזרקורים ומעין התקשורת, רבים מן האירועים המתוארים בספר נחשפים כאן ראשונה. בסיפורו האישי והמשפחתי משולבות גם אבני דרך ונקודות ציון משמעותיות מ-70 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל וכלכלתה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אורה הרמן
תיאור: משפט אייכמן היה אירוע מכונן בתולדות המדינה. ישראל שלאחריו שוב לא הייתה כישראל לפניו. הוא התפרץ לתודעה הקולקטיבית וחשף ישראלים רבים, ובעיקר צעירים, לרוע אנושי חסר תקדים ולזוועות אין קץ שחוו בני-עמם בשואה. השואה הופיעה לפתע כממשות הנוגעת לחייהם, ולא כקטסטרופה רחוקה שהתרחשה אי-שם, על פלנטה אחרת. מה הניע את גלגלי השינוי הזה? האם עמדה מאחוריהם יד מכוונת? האם יזם ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, את לכידת אייכמן? האם הוא "ביים" את משפטו ואת הוצאתו להורג, ועשה שימוש מניפולטיבי באמצעי התקשורת כדי לקדם אינטרסים פוליטיים? מה היה חלקו של קול ישראל במשפט? והאם יש שחר לטענה, שהמשפט השפיע על פרוץ מלחמת ששת הימים?
הקיבוץ המאוחד
מאת: נעימה ברזל
תיאור: המתנחלים בלבבות, ספרה של נעימה ברזל הוא סיפור מקום וביוגרפיה דורית וקבוצתית ישראלית, הבוחן ומנתח את התפישה והפרקטיקות של הקבוצה האמונית בשנותיה המעצבות.
זהו סיפורם של מנצחים ומפסידים, של שובים ונשבים.
שתי קבוצות של צעירים, זו של שיח לוחמים מזה והקבוצה האמונית מזה, מסמנות לאחר מלחמת ששת הימים, את דמות החלוץ היהודי החדש כחלק מ'ההתגלות' שחשפה המלחמה. הדיון ההשוואתי בספר מתמודד בין השאר עם השאלות, האם היה ממש בטענתם של אנשי אמונים שהם הנם ממשיכיה האותנטיים של תנועת העבודה, הגותה, רבניה וחזון הגאולה שלה? כמו גם, מדוע לא הצליחה להתגבש אלטרנטיבה תיאו־פוליטית לתפישה האמונית שתמצא מאמינים ועושים בקרב תנועת העבודה?
מסגרת הזמן של הדיון ההיסטורי מתחילה באמצע שנות ה־ 60 ומסתיימת באמצע שנות ה־ 80 של המאה ה־ 20.בתוכה נבחנת השאלה האם נקודת זמן זו מציינת את אי־הפיכות המצב הפוליטי בשטחים הכבושים? בספר נבחנות יצירתן והשפעתן של ההמשגות שנוצרו על ידי אידיאולוגים ואנשי המעשה של הקבוצה האמונית על תפישות היסוד של הציונות והיהדות. לניתוח תהליך ההבניה המושגית מצטרף תיאור התנופה הדורית המרשימה של בעלי הכיפות הסרוגות שתבעו את מקומם בחזית הישראליות החדשה.
כיצד נבנתה האליטה האמונית? על מה היא ביקשה לקחת בעלות? מדוע נקודת ההתחלה מוצגת בספר בסיפור הקמת כפר עציון? מה הם אפיוני הקשר שנוצר בין גוש עציון להתנחלות בחברון? מה הם תווי ההיכר והפרקטיקות של סיפורי הקמת ההתנחלויות הראשונות שהיבנו את אתוס השיבה ותרבות הזיכרון? איך נבנתה ההנהגה האמונית וכיצד ניתן להבין את הכרעותיה הרעיוניות והמעשיות? מה היו הנסיבות החברתיות והתרבותיות ומי היו דמויות המפתח בחברה בישראל, שאפשרו את חדירת התפישה האמונית לרובדי העומק של התודעה הקולקטיבית במדינה? מה היה סוד כוחם והקסמם של הפתרונות האמוניים לגבי שאלות של זהות, ישראליות, יהדות, דמות האחר, העבר והעתיד היהודי־ישראלי, ועוד.
ברזל מבקשת מקוראיה להביט נכוחה במורכבותה ופשטנותה כאחד של התפישה האמונית, בדמויותיהם ובמשנתם של מוביליה, ולבחון במבט מפוכח את ההגדרה החדשה של מושגי היסוד של הציונות והיהדות שהנחילו אנשי אמונים. זהו סיפור עצוב המנכיח את כוחה וחשיבותה של הקבוצה האמונית, ולא פחות מכך מציב מראה ביקורתית מול טיעוניה. חיבור זה מחדד את ההבנה בדבר המחיר המתעצם של מצב הכיבוש המתמשך ואינו מאפשר להסיט ממנו את המבט .
הספר המתנחלים בלבבות אינו טוען לאובייקטיביות. משולבים בו קטעים מיומנה של המחברת שנכתבו במקביל לעבודתה בארכיוני ההתנחלויות. כתיבתה השוזרת בין מחקר ועיון לעדות משתתפת, חושפת את הקורא למשמעותה של תפישת נינוחות השעונה על הדרת האחר והצדקת הגזל כמובן מאליו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דוד טל
תיאור: ההיסטוריה השמיטה את שמו של י"ל קנטור מהזכרון הקולקטיבי והצניעה את תרומתו.
סיפור חייו של קנטור משתלב בדברי ימיה של החברה היהודית באימפריה הרוסית במחצית השניה של המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים. קנטור צמח בתוך הבית היהודי הדתי שבתחום המושב, למד ב"חדר" ובישיבות וילנה והוסמך לרבנות. כשהגיע לבגרות בחר קנטור בהשכלה, במובן הרחב של המונח, שקד על לימודי הרפואה ואוניברסיטת ברלין העניקה לו תואר דוקטור למדיצינה.
במקביל ללימודים פירסם קנטור מאמרים בעיתונות היהודית בת-התקופה. קנטור כתב עברית, יידיש, רוסית וגרמנית, ולרוב חתם על פרי עטו בשמות בדויים. בשנים 1874-5 ערך קנטור בפועל את עיתון "הצפירה" שיצא לאור בברלין באותן שנים.
את רוב שנות חייו הקדיש קנטור לעיתונות היהודית: כפובליציסט בכתבי-עת שערכו אחרים, או בביטאונים שהוא קיבל על עצמו להיות עורכם. מסוף שנת 1879 ועד לשנת 1884 ערך קנטור את השבועון היהודי-רוסי "רוסקיי-יבריי". קנטור חולל מפנה בעיתונות העברית ובלשון התקשורת הלאומית כאשר יסד במחצית השניה של שנות ה-80 את "היום" - היומון העברי הראשון, וערך אותו במשך שנתיים ויותר. נחום סוקולוב הגדיר את קנטור: "היסטוריון של המאורעות מיום ליום" ("הצפירה" גליון ל"ט, 1916) והוסיף: "אנשים כקנטור הם קנין האומה, רכושה וכבודה".
אין חולק על כך ש"היום" הייתה יצירה חלוצית שתרמה להתגבשות הלאומיות היהודית שהתחדשה באותם ימים, ולביסוס השפה העברית כשפת תקשורת המונים.
ספר זה, כולל הנספחים הרבים שבו, מבקש לגאול את קנטור מאלמוניות ולהושיב אותו במקום הראוי לו, בפנתיאון של אנשי זרם ההשכלה ובוני דור התחיה. הספר מבוסס על מקורות ראשונים השמורים בארכיונים בארץ ובמדינות אחרות, רבים מהם אותרו רק לאחרונה בגנזכים שונים שבערי ברית המועצות לשעבר. נוסף להם נשען הספר על כתבי-עת בשפות שונות שקנטור היה קשור אליהם כסוֹפר או כעורך. כדי להשלים את המלאכה נבדקו נקודות חיכוך שהיו לקנטור עם ידידים ומתחרים במשך שנים רבות, נסרקו פרסומים בהם נאמרו דברים על קנטור בפניו ושלא בפניו, בימי חייו ובנקרולוגים, והעין "הציצה" לתוך מכתבים פרטיים שמשכילים החליפו ביניהם כדי להלל את קנטור או כדי לדבר בו דופי. לעיתים העלה המחקר הערכות ועדויות סותרות והיה צורך לבחור מביניהן את החלופה ההגיונית והמבוססת ביותר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוכבד בת מרים
תיאור: ספר זה רואה אור בעקבות תגלית ארכיונית מרתקת: קבוצת מכתבים שכתבה יוכבד בת־מרים הצעירה אל חיים הזז, ואשר לא פורסמו מעולם. זוהי עדות נדירה לפרק חייה העלום של יוכבד בת־מרים (1901–1979), טרם עלייתה ארצה, כמשוררת עברייה צעירה ברוסיה הסובייטית. סיפור האהבה המורכב בינה לבין הסופר חיים הזז (1898–1973) נרקם על רקע פרידתם ונדודיהם של השניים, עד לפגישתם המחודשת בפריז, ב־1926. לצד 24 ממכתביה של בת־מרים, מובאים כאן 24 שירי המחזור "מרחוק", שנכתב באותה עת ממש. פרסומם זה לצד זה מאיר באור חדש מפתיע את יצירתה המוקדמת של אחת מן המשוררות העבריות הגדולות. מעבר לאינטימיות הביוגרפית, מזומנת לנו כאן הצצה יחידה במינה לפרק דרמטי בחיי יהדות רוסיה שלאחר המהפכה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אילן טרואן
תיאור: עיצוב ההתיישבות הציונית: דמיון ותכנון במבחן המציאות הוא סיפור מרתק על תכנונם והקמתם של מאות יישובים וצורות התיישבות שונות בישראל; על המתח בין האידאולוגיה, הכלכלה והאסטרטגיה הביטחונית ועל גלגולם של רעיונות. קרוב לשבע מאות נקודות יישוב, ובכלל זה קיבוצים ומושבים, ערי גנים, פרוורי גנים, ערים חדשות וערים גדולות שנועדו לשמש מטרופולינים, נוסדו בעקבות תכניות אזוריות, עירוניות ולאומיות שתכננו מוסדות ציוניים בשנים 1880–2000. עשייה מרשימה זו של מתכננים, אדריכלים, מומחים ממדעי החברה, אנשי צבא וביטחון, פוליטיקאים ומתיישבים, נעוצה ומוסברת בספר זה בכמה הקשרים ומעגלים: בהיסטוריה היהודית והציונית, בתולדות הסכסוך הערבי-יהודי ובהעתקת רעיונות אירופים.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ראובן גפני
תיאור: בית הכנסת העברי בימי המנדט ובעשור הראשון למדינה היה אתר בעל משמעות דתית ולאומית כאחד, מוסד פעיל ותוסס בחיי הקהילות ובארגונן, ששיקף את ההוויה העברית בארץ ישראל ואת האירועים המרכזיים שהתחוללו בה באותה העת. כיצד הוקמו בתי כנסת ביישוב העברי החדש? מיהם האישים שעיצבו את חיי בתי הכנסת ואילו חידושי ליטורגיה, אדריכלות וצורות ארגון קהילתיות נוצקו בתוכם? 'תחת כיפת הלאום' משיב על שאלות אלה ואחרות: הוא מבאר את השמות החדשים שניתנו לבתי הכנסת, מנתח את בתי הכנסת של העדות השונות ואת זיקתם להוויה הלאומית, מזהה את הדמויות הבולטות והמובילות בעיצוב מחדש של אופיו המסורתי של עולם בית הכנסת, מצביע על חידושים במבני בתי הכנסת ועוד. 'תחת כיפת הלאום' הוא אף מחקר ראשוני שיטתי על אודות התפתחותה של הליטורגיה הציונית, ואנו למדים ממנו, למשל, על בחירת השפה, ההברה ונעימת התפילה, ועל תוכנן של התפילות הלאומיות הראשונות. בצד כל אלה מתחקה המחבר גם אחר צדו הכלכלי של מוסד בית הכנסת, ומקיש מדרכי מימונו על זהותן של דמויות המפתח שהיו מעורבות בחיי הישוב העברי ובחיים הדתיים עצמם. 'תחת כיפת הלאום' מעיד על מורכבותה של שאלת היחסים בין דת לחברה ובין דת ללאומיות בתקופת היישוב העברי המתחדש, על טיבן של ההשפעות ההדדיות בין המוסדות הלאומיים הלא דתיים מצד זה, ובין החיים הדתיים שהתפתחו בתקופת המנדט בעשור הראשון של המדינה מצד זה. המחקר בוחן את שנעשה בבתי כנסת גדולים וקטנים, חדשים וישנים, של עולים ושל ותיקים, בעיר ובכפר, ומתעמק בעיקר במספר בתי כנסת גדולים וייצוגיים בירושלים ובתל אביב, שעיצובם הלאומי השפיע על מאות בתי כנסת אחרים ברחבי הארץ. בד בבד הוא בוחן את ההתרחשויות בבתי כנסת שאוכלוסייתם נותרה אדישה או התנגדה לתנועה הלאומית. ספר זה מבוסס על מידע שנאסף מארכיונים מרכזיים וארכיונים מקומיים, ובהם גם של בתי כנסת, ושילובו בתיעוד אוראלי וחזותי. מחקר היסטורי גדוש ועשיר זה מאפשר לקוראיו להביט מקרוב על האופן שנחווית בו הלאומיות ונעשית לגוף של פרקטיקות יום-יומיות המוטמעות בפרהסיה הציבורית והלאומית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
הצג עוד תוצאות