נמצאו 827 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ירון נעים
תיאור: דוד לוי הוא מדינאי, פוליטיקאי ופרלמנטר, שנבחר כחבר כנסת כבר בגיל 31 . דומה ששמו של לוי יחזור ויוזכר שוב ושוב, בכל דיון אודות מדינאים ישראלים ממוצא צפון אפריקאי ומארצות האסלאם, כמייצג מרכזי ואולי ייחודי של קבוצה זו. הנער, שעלה מרבאט שבמרוקו לבית שאן והתנסה עם משפחתו בתלאות הקליטה, פיתח תודעה פוליטית חברתית שהובילה אותו בסופו של דבר למלא שורה ארוכה של תפקידים בפוליטיקה המקומית, בוועדות הכנסת השונות, ובכהונותיו כשר הקליטה, שר השיכון והבינוי, שר החוץ וסגן ראש הממשלה. לוי ישב לאורך מרבית המחצית השנייה של המאה ה־ 20 , בצומתי ההחלטות המכריעים והמשפיעים בתולדות מדינת ישראל. הוא הציג שורה ארוכה ומרשימה של הישגים בתפקידים שאותם מילא. לוי לא ראה בעצמו נציג עדתי אלא נציג של עיירות הפיתוח, נציג חברתי ששבר, כך קבע, את מחיצות הזכוכית המפרידות בין שכבות העם. עם הגיעו לגבורות ולרגל חגיגות 70 שנה למדינת ישראל, החליטה ממשלת ישראל להכיר בפועלו ולהעניק לו את פרס ישראל על "מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה".
מאת: חיים סעדון
תיאור: ספר זה בוחן את מקומה ואת חשיבותה של הציונות בתוניסיה באמצעות עיון בשלוש קבוצות: החברה היהודית, החברה המוסלמית והחברה הקולוניאלית הצרפתית. הציונות בתוניסיה הייתה אפיק לביטוי של זהות יהודית מודרנית. היא נאבקה עם זהויות יהודיות מודרניות אחרות שאפיינו את הקהילה היהודית על מקומה בחברה היהודית. מאבקים אלה היו על הגדרת מצבה של יהדות תוניסיה ועל ההתמודדות עם האתגרים שניצבו בפניה בעידן הקולוניאלי הצרפתי ובתקופה של התחזקות הלאומיות בתוניסיה. כוחה של הציונות בתוניסיה הלך וגדל בזכות כוחה הארגוני של התנועה, דרכי פעולתה המודרניות והקונקרטיזציה של הזהות הלאומית שהציעה ליהודי תוניסיה. לשיא כוחה הגיעה התנועה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר המאבק לעצמאותה של תוניסיה הלך והתעצם ושאלת הקמת מדינת ישראל נעשתה ממשית. בשנת 1947 ארגנו הציונים בתוניסיה את העלייה הבלתי חוקית המאורגנת הראשונה, שפתחה את העלייה הגדולה מצפון אפריקה והחלה את תהליך סיום הנוכחות היהודית בחבל ארץ זה. הספר סוקר את התפתחותה של הציונות מראשיתה ועד 1948 תוך ניסיון להבין את תפקודה של הציונות במציאות הקולוניאלית המורכבת.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אלעד בן-דרור
תיאור: בקיץ 1947 נחתה בארץ ישראל משלחת שמנתה 11 בני לאומים שונים, חברי ועדת אונסקו"פ. הוועדה נשלחה מטעם האו"ם לחקור את שאלת ארץ ישראל ולהגיש המלצות באשר לעתידה הפוליטי. חברי המשלחת שהו בארץ ישראל פחות מארבעים יום, אולם עבודתם שינתה את מהלך ההיסטוריה של העם היהודי ושל תושבי הארץ היהודים והערבים מקצה לקצה. לאחר חקירה מאומצת החליטו רוב חברי הוועדה לאמץ כמעט במלואן את התביעות הציוניות שהוצגו להם, והמליצו על סיום שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל הקמתן של שתי מדינות ריבוניות ועצמאיות: מדינה יהודית, שתשתרע על רוב השטח שבין נהר הירדן לים התיכון, ומדינה ערבית. שתי המדינות והעיר ירושלים, שיועדה בתכנית להיות בשליטת האו"ם, תחוברנה במנגנון שישמר את אחדותן הכלכלית. המלצות אלה היו הבסיס לדיון שהתקיים במושב העצרת השנייה של האו"ם ולאחר שינויים קלים הן אומצו על ידי העצרת הכללית ב-29 בנובמבר 1947, והביאו מבחינות רבות להקמתה של מדינת ישראל. ספר זה מציג לראשונה תיאור מקיף של פרשת ועדת אונסקו"פ, על מכלול ההיבטים הקשורים בה. המחבר מבקש להעריך כיצד עיצבה אונסקו"פ את מסקנותיה ומה היו התהליכים והמניעים שהביאו להמלצותיה הסופיות. הספר מתבסס על תיעוד ארכיוני רב ומגוון, שחלקו נחשף כאן לראשונה, ומגיע למסקנות מרתקות ומפתיעות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: יוסף קונפורטי
תיאור: הספר חושף בפני הקורא את תולדותיה של אחת הקהילות הקטנות והייחודיות בקרב יהודי אירופה – קהילת יהודי בולגריה. הדיון מתמקד בעיצוב הקהילה למן כינונה של מדינת הלאום הבולגרית (1878) ועד למלחמת העולם הראשונה. בתודעה הישראלית וגם בתודעתה העצמית של יהדות בולגריה, היא מצטיירת כקבוצה חילונית והומוגנית בעלת מאפיינים לאומיים חזקים, המייחדים אותה הן משאר הקבוצות ביהדות העות'מאנית ויהדות ספרד, הן משאר הקבוצות בחברה הישראלית. השינויים הפוליטיים במדינת הלאום הבולגרית החדשה הצמיחו הנהגה שחתרה להוביל את יהודי בולגריה לעבר הקדמה ולהשוות את מעמדם האזרחי והווייתם החברתית, הכלכלית והתרבותית לאלה של הקהילות היהודיות המתקדמות במרכז אירופה ובמערבה. הדגש בספר זה והפן המקורי שבו הוא חקר תפקידה של ההנהגה המסורתית במארג הכוחות ברחוב היהודי ובחינת מקומה בגיבוש לאומיותה של יהדות בולגריה. לקראת סוף המאה התשע-עשרה הופיעה בבולגריה התנועה הציונית שהתסיסה את הרחוב היהודי וקראה תיגר על שלטונה של ההנהגה המסורתית. הספר בוחן מחדש את מטרותיה של התנועה הציונית בבולגריה בשני העשורים הראשונים לכינונה, על רקע מאבק פוליטי חסר פשרות על ההגמוניה ברחוב היהודי, שניהלה נגד הממסד הישן. התודעה הלאומית של יהודי בולגריה התהוותה תוך כדי מאבק זה ולצד ההתמודדות עם האנטישמיות. הזינו אותה גם יחסי הגומלין עם העם הבולגרי ושאיפותיו הלאומיות שיהודי בולגריה היו שותפים מלאים להן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מוטי זעירא
תיאור: הביוגרפיה המרתקת של זהבי, שכתב ד'ר מוטי זעירא, חושפת לראשונה את דמותו של המלחין הצבר הראשון, ממייסדי תנועת 'הנוער העובד' בתל אביב של שנות העשרים, וממקימי קיבוץ נען. איש יפה תואר ואהוב על נשים, חבר קיבוץ נאמן וצנוע, שלא הרבה בדיבור ומיעט להיחשף בציבור. לכן, גם אחרי שהלחין מאות שירים, שבוצעו בידי מיטב הלהקות והזמרים והפכו לנדבכי יסוד בבניין התרבות העברית – הוא נעדר, באופן מופגן כמעט, מספרי ההיסטוריה, מעמודי העיתונים ומשולחנות בתי הקפה של חבריו היוצרים, אבל מנגינותיו שלנשמעות עד היום במלוא צלילותן - בכל אתר, כינוס ומופע, וראויות לאזכור, הסבר ופיענוח. סיפור חייו של דוד זהבי, אותו מפליא מוטי זעירא לשחזר ולרקום, מנסה לבחון ולהבין מה מקור הנימה העצובה המתגנבת לשיריו? מהיכן השמחה המתפרצת, ומנין ההתגייסות העמוקה לצו הקיבוץ-התנועה-הפלמ'ח-המדינה? זהו סיפורו של מי שלוחמי הפלמ"ח שרו את ניגוניו מסביב למדורה וחבריו המיואשים והרעבים בקיבוצו, נען, שאבו עידוד מצלילי חלילו בשנות הבראשית שלהם. זהו סיפור על אבדן בן בכור שנעלם בגיל עשר ועקבותיו לא נודעו, על אהבת נשים ועל בדידות, על הורות וקשייה, על החיבור המורכב בין עבודה למוסיקה, בין חיי קיבוץ לאמנות, בין שירת יחיד לשירת רבים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אורי כהן
תיאור: עם הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים על הר הצופים בשנת 1925 היא הייתה מוסד התרבות המרכזי של החברה היהודית בתקופת היישוב, ולימים במדינת ישראל. האוניברסיטה היהודית הראשונה בעולם הוקמה בחסות ההסתדרות הציונית העולמית ועוררה עניין רב בקרב הקהילות היהודיות בעולם. בשנים שלאחר מכן הלכה והתפתחה האוניברסיטה והייתה למוקד של יצירה ומרכז לביסוס תרבות עברית חדשה ששילבה לאומיות עם פתיחות למרכזי התרבות העולמיים, גאולת הפרט היהודי עם קִדמה חברתית, מודרניוּת חילונית עם דתיוּת בעלת גוון מסורתי-היסטורי. ספר זה עוסק באוניברסיטה העברית בירושלים בעשרים שנים מרתקות בתולדותיה - 1967-1948. בתחילת התקופה הזאת, בעקבות מלחמת העצמאות, הייתה האוניברסיטה נתונה במשבר קשה ובסכנת התפוררות בשל הניתוק מהקמפוס בהר הצופים, אולם בסופה, לאחר תהליך של התפתחות וצמיחה חסרות תקדים, קנתה לה האוניברסיטה מעמד של מונופול בשדה האקדמי, והשפעתה הרעיונית, האידיאולוגית והמעשית על החברה הישראלית הייתה עצומה. שיקומה של האוניברסיטה באותן שנים התאפשר בזכות התגייסות הקהילות היהודיות בעולם - הן בסיוע כספי בהקמת בניינים בקמפוס החדש בגבעת רם, הן בהבאת חזית הידע המחקרי העולמי לירושלים. גם המערכת הפוליטית בהנהגת תנועת העבודה פרסה את חסותה על האוניברסיטה העברית בירושלים, ובתקופת המחקר אף הלכה והגבירה את מעורבותה ואת מאמציה לקדם את התרבות הממלכתית הישראלית. ממשלת ישראל ושוחרי האוניברסיטה מארצות הברית ניהלו ביניהם לעִתים מאבקי שליטה וכוח, אולם הממשלה השכילה לתמוך בשוחרי האוניברסיטה, והמאבקים נשמרו במסגרת של שיתוף פעולה. התשתית האקדמית רחבת ההיקף שנוצקה בעשרים השנים הראשונות למדינה עשתה את האוניברסיטה העברית לדגם רב-השפעה של חיקוי והטמעה של ערכיה בקרב האוניברסיטאות החדשות שקמו בישראל עד לימינו אלה, ובכך היא הייתה ל'אוניברסיטת אם'.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: יצחק נתנאל גת
תיאור: המכשף היהודי משואבך הוא ספר מרתק המגולל את הסיפור על חייהם ועל משפטם של צמד אחים יהודים בנסיכות ברנדנבורג-אנסבך בפרנקוניה (צפון בווריה של היום) בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18. האח האחד, אלחנן פרנקל, היה יהודי החצר של דוכס מדינת ברנדנבורג-אנסבך, בעוד אחיו, הירש (צבי) פרנקל, משמש כרב המדינה. ב-1712 נעצרו השניים בפקודת השלטונות, הושמו במעצר, הועמדו למשפט ונשלחו, כל אחד בתורו, למאסר עולם. אלחנן הורשע בשורה ארוכה של פשעים קשים, כולל קשירת קשר נגד ביטחון המדינה, העלבת המלכות וגילוי עריות, הולקה בפומבי, הושלך לכלא ושם מצא את מותו. רב המדינה צבי-הירש הורשע בכישוף ובהכפשת הנצרות. הוא שרד עשרים וארבע שנים מאחורי סוגר ובריח בבידוד מוחלט, וקיבל חנינה לאחר שחצה את גיל שבעים. בעבודה בלשית מהמעלה הראשונה מתחקה יצחק גת אחר שורשי משפחתם, סיפור חייהם, פועלם, משפטם ומאסרם של שני האחים. בתום עבודת נמלים מאומצת, שכללה לא רק שימוש נרחב בספרות המחקר, כי אם גם – ובעיקר – חומר ארכיוני ממספר לא מבוטל של ארכיונים בגרמניה ומחוצה לה, המחבר מצליח לסחוף את הקורא במסע אל פרטי חייהם של שני האחים ומשפחתם. סיפורי חייהם של השניים מעניינים לא רק כשלעצמם, הם גם מאירי עיניים בכל הקשור לחייהם של יהודי חצר בעת החדשה. הספר הוא מיקרו-היסטוריה שתרתק מגוון רחב של מלומדים העוסקים בתחומים מתחומים שונים בחיי היהודים בגרמניה ובאירופה בכלל, בעת החדשה המוקדמת.
מאת: תמי קמינסקי
תיאור: בדרכן מספר את סיפורן של חברות קיבוץ עין חרוד שהובילו מהפכה מגדרית בקיבוצן והשפיעו על כלל החֶברה היישובית במחצית הראשונה של המאה העשרים. מי הן היו? אילו שינויים הן חוללו? ומה הייתה תרומתן לעיצוב החֶברה הקיבוצית והחֶברה היישובית? מייסדות עין חרוד – נשות העלייה השנייה, השלישית והרביעית, ראו את עצמן ככוח מוביל וחוד חנית של מהפכה מגדרית=ציונית במגוון תחומים. הן הדגישו את היעדר השוויון המעמדי והמגדרי בחֶברה ומתחו ביקורת על מצבן, עודדו נשים להתבטא ולממש את עצמן בחייהן האישיים והציבוריים ובה בעת האמינו בקבוצה ובחיים הקולקטיביים. ברוח זו הן חוללו שינויים הדרגתיים, צעד אחר צעד, בדפוסי העבודה בקיבוץ, בתפיסת המשפחה והאימהוּת ובתפקידן של נשים בהגנה על היישובים, והוסיפו לחתור להשגת שוויון זכויות וחובות לנשים בכל התחומים. ואולם דווקא בקיבוץ שביקש לחולל מהפכה בתפיסת הבית והמשפחה ולהחליף את התא המשפחתי בחיי הקולקטיב התקשו נשות עין חרוד להטמיע את רעיונותיהן ולשמֵר את הישגיהן הציבוריים והלאומיים. היחס אליהן היה חשדני, ונטו ללעוג להן על עסקנותן ועל התדמית ה"גברית" שיצרו לעצמן. הספר מגולל גם את מכאוביהן ואת התלבטויותיהן הסמויים והגלויים, הנחשפים בכתביהן שהשתמרו בעין חרוד. תמי קמינסקי מציירת בסגנון בהיר וקולח ביוגרפיה קולקטיבית שנשענת על מקורות ארכיוניים עשירים, מאירה את האירועים והתהליכים הציבוריים של התקופה והמרחב שבהם צמחו ופעלו נשות עין חרוד, ומוסיפה נדבך חשוב למחקר ההיסטורי של ישראל בכלל ולחקר נשים ומגדר בתולדות ההתיישבות והיישוב בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: דפנה הירש
תיאור: פעילות נמרצת לחינוך הציבור לבריאות ולהיגיינה התקיימה בחברה היהודית בפלשתינה בשלושים שנות המנדט, שנים של הגירה ושינויים חברתיים, תרבותיים ואתניים ניכרים. מטרת הפעילות החינוכית הזאת הייתה להנחיל רפרטואר רחב של דגמי התנהגות והסדרת חיי היום-יום של הציבור בדרך שנתפסה כמדעית ורציונלית. 'האדם ההיגייני' זוהה עם תרבותיות, עם מודרניות ועם המערב, ובשיח הרפואי הוצגה ההיגיינה כרפרטואר של התנהגויות שהנחלתן נועדה לספק תשתית משותפת של תרבות חיי יום-יום לבני הקהילה הלאומית. חינוך הציבור לבריאות ולהיגיינה בחברה היהודית בפלשתינה, בראש ובראשונה על ידי ארגון הנשים הציוניות האמריקני 'הדסה', היה אפוא חלק מתהליך בניית התרבות [העברית] ועיצוב 'אדם חדש', מודרני ומערבי; ואולם, בפועל הִבנה הפרויקט ההיגייני הבדלים והבחנות בין קבוצות בחברה הארץ-ישראלית, בראש ובראשונה בין 'יוצאי אירופה' ל'מזרחים', שצוירו כניגודו של האדם ההיגייני. הספר עומד על המתח שהתקיים בין תהליך בנייתה של תרבות לאומית ובין תהליך ההתמערבות, ומתמקד בגילוייו של המתח הזה בשיח ובפרקטיקה ההיגיינית בהתיישבות הציונית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: אבי פיקאר
תיאור: האם הִפלתה מדינת ישראל את יהודי צפון אפריקה וערכה בהם 'סלקציה' בטרם עלו?
עד כמה השפיעו דימויים ודעות קדומות על יהודי צפון אפריקה בקביעת מדיניות העלייה?
מה עשתה מדינת ישראל כאשר התברר שמרוקו עומדת לסגור את שעריה?

הספר עולים במשֹורה עוסק בשאלות אלו ורבות אחרות הקשורות למדיניותן של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית באשר לעליית יהודי צפון אפריקה מתום ימי 'העלייה ההמונית' ב-1951 ועד עצמאות תוניסיה ומרוקו ב-1956. בשנים אלו גבר רצונם של יהודים רבים בצפון אפריקה לעלות לישראל, ובנסיבות ששררו אז אף היה אפשר, טכנית וחוקית, לארגן זאת, ואולם ישראל חששה אז מ'עלייה המונית' נוספת ומהשפעתה של עלייה כזו על כלכלתה ועל דמותה של מדינת ישראל. עקרון העלייה החופשית, שהמדינה הצהירה עליו, עמד למבחן קשה, והתחדדה הדילמה שבין בניין הארץ מכאן להצלת יהודי התפוצות מכאן. החשש שמרוקו ותוניסיה, שהתקדמו בעת ההיא במהירות לקראת עצמאות מדינית, ימנעו את יציאת היהודים לישראל, עשה את העלייה משם לדרמה מיוחדת במינה. המדיניות כלפי עלייתם של יהודי צפון אפריקה שיקפה את עמדתה המורכבת של מדינת ישראל כלפי יהודי ארצות האסלאם. לצד הרצון לשלבם בחברה הישראלית ביטאה מדיניות זו גם הסתייגות מאותם יהודים. במוקדו של הספר נמצאת אפוא סוגיה טעונה מאוד, וכבר דובר בה לא מעט הן בשיח הציבורי והן במחקר, אך לא תמיד על בסיס של עובדות היסטוריות. אבי פיקאר חותר להציג את הסוגיה הזאת מנקודת מבט מאוזנת וסומך את סיפור הדברים וניתוחם על שפע של מקורות, מחקרים ותעודות.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: נתן שיפריס
תיאור: נחטפו או לא נחטפו? היה או לא היה? האם הכל סיפורי מעשיות? בדיה אחת גדולה? או שמא היה זה גֶזֶל ילדים מאורגן בחסות המדינה? קרוב לשבעים שנה חלפו מאז התרחשו האירועים הידועים כ"פרשת ילדי תימן", וצילם הכבד עדיין איתנו – מעיב על חייהן של משפחות הילדים הנעלמים, וגם לא מרפה מן המצפון הלאומי. למעלה מ-2,000 ילדים נעלמו בשנות הפרשה, חלקם הגדול מבני העדה התימנית. האם ייתכן שהיעלמותם היא רק פרי של צירופי מקרים, של דמיונות שווא? והאם יהיה בנו כוח להודות כי נעשתה בישראל עוולה בסדר-גודל שכזה? רובם של אלה המכחישים כי נעשה כאן גזל שיטתי של ילדים מסתמכים בעיקר על תחושות בטן, על אמיתוֹת-מטעם, כביכול מתקשים להאמין שדבר כזה היה יכול לקרות אצלנו. והנה כאן לפנינו מחקר שיטתי, ראשון (וכנראה יחיד) מסוגו, המוכיח שאכן, היו דברים מעולם... מחבר הספר הזה קרא – כפי שלא עשה זאת איש לפניו – עשרות אלפי עמודים של עדויות שנמסרו בוועדה הממלכתית לחקירת הפרשה: עדויות גם של מאות מבני משפחות הילדים הנעלמים, וגם של עשרות רבות מן ה"קולטים" – מנהלי מחנות, רופאים, אחיות, עובדות סוציאליות ועוד. מסקנותיו הן ברורות, חותכות, חד-משמעיות. אחרי קריאת הספר הזה, על מאות העדויות המצוטטות בו, כל טענות ההכחשה קורסות ברעש רב. ילדים רכים-בשנים נגזלו ממשפחותיהם ועוד איך. השאלה היחידה שנשארה היא לאן מובילים עקבותיהם.
משכל (ידעות  ספרים)ספרי עליית הגג
מאת: אסף מלאך
תיאור: האם היהדות היא לאומית והאם הלאומיות היא תופעה מודרנית בלבד? האם הציונות היא מימוש חזון הדורות או שאולי היא דווקא מהפכה בתפיסת היהדות? וכיצד שאלות אלו משליכות על אופייה הרצוי של מדינת ישראל? מהתנ"ך ועד מדינת היהודים מציב את הפולמוס העכשווי על חוק הלאום ועל אופייה הלאומי של מדינת ישראל בתוך הקשר רחב. הוא פורש תמונה עדכנית ומקיפה של חקר הלאומיות בעולם, עוקב אחר הדימויים של האומה היהודית בעולם הנוצרי, מחדד את היסודות המשיחיים של מנהיגי הציונות הגדולים ומשרטט בזהירות המתבקשת את מקומה המשתנה של הלאומיות בתקופות השונות בתולדות ישראל. מהתנ"ך ועד מדינת היהודים מתמודד בצורה קולחת ושיטתית עם המתקפה הרב-חזיתית שבפניה ניצבת הלאומיות היהודית. הוא מנתח באזמל חד וללא משוא פנים את ההטיה הפוליטית המובהקת של רבים מן המחקרים בתחום, מפריך מיתוסים אקדמיים רווחים על המודרניות של הלאומיות ומציג תמונה מאוזנת ומעוררת מחשבה בנוגע למתח שבין היסוד הלאומי והיסוד הדתי ביהדות. התיאוריות של א"ב יהושע ושלמה זנד, בנדיקט אנדרסון ואריק הובסבאום , אילן פפה ואורי רם זוכות בספר זה למתקפת נגד.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: זלקינד הגיע לארץ ישראל בשנת 1933 כילד, יחד עם הוריו שנמלטו מגרמניה הנאצית. במלחמת השחרור, כסטודנט מגויס, היה ממגיני גוש עציון ונפצע בקרב "שיירת נבי דניאל". לאחר לימודים בפוליטכניקום היוקרתי שבציריך, שווייץ, ויתר על קריירה מבטיחה כפיזיקאי חוקר ובחר לחזור לארץ ולהמשיך את שושלת התעשיינים שהקימו אבות אבותיו עוד ברוסיה של המאה ה-19. דרכו של זלקינד ממפעל השנאים "אלקו" עד לאימפריית "אלקו-אלקטרה" היא סיפור מרתק של כישרון, תעוזה וחריצות, שזור בהצלחות מפוארות וגם בכישלונות שמהם ידע להתאושש, להפיק תובנות ולהמשיך הלאה בהצלחה להצלחה הבאה. בשל הקפדתו היתרה להתרחק מאור הזרקורים ומעין התקשורת, רבים מן האירועים המתוארים בספר נחשפים כאן ראשונה. בסיפורו האישי והמשפחתי משולבות גם אבני דרך ונקודות ציון משמעותיות מ-70 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל וכלכלתה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אורה הרמן
תיאור: משפט אייכמן היה אירוע מכונן בתולדות המדינה. ישראל שלאחריו שוב לא הייתה כישראל לפניו. הוא התפרץ לתודעה הקולקטיבית וחשף ישראלים רבים, ובעיקר צעירים, לרוע אנושי חסר תקדים ולזוועות אין קץ שחוו בני-עמם בשואה. השואה הופיעה לפתע כממשות הנוגעת לחייהם, ולא כקטסטרופה רחוקה שהתרחשה אי-שם, על פלנטה אחרת. מה הניע את גלגלי השינוי הזה? האם עמדה מאחוריהם יד מכוונת? האם יזם ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, את לכידת אייכמן? האם הוא "ביים" את משפטו ואת הוצאתו להורג, ועשה שימוש מניפולטיבי באמצעי התקשורת כדי לקדם אינטרסים פוליטיים? מה היה חלקו של קול ישראל במשפט? והאם יש שחר לטענה, שהמשפט השפיע על פרוץ מלחמת ששת הימים?
הקיבוץ המאוחד
מאת: נעימה ברזל
תיאור: המתנחלים בלבבות, ספרה של נעימה ברזל הוא סיפור מקום וביוגרפיה דורית וקבוצתית ישראלית, הבוחן ומנתח את התפישה והפרקטיקות של הקבוצה האמונית בשנותיה המעצבות.
זהו סיפורם של מנצחים ומפסידים, של שובים ונשבים.
שתי קבוצות של צעירים, זו של שיח לוחמים מזה והקבוצה האמונית מזה, מסמנות לאחר מלחמת ששת הימים, את דמות החלוץ היהודי החדש כחלק מ'ההתגלות' שחשפה המלחמה. הדיון ההשוואתי בספר מתמודד בין השאר עם השאלות, האם היה ממש בטענתם של אנשי אמונים שהם הנם ממשיכיה האותנטיים של תנועת העבודה, הגותה, רבניה וחזון הגאולה שלה? כמו גם, מדוע לא הצליחה להתגבש אלטרנטיבה תיאו־פוליטית לתפישה האמונית שתמצא מאמינים ועושים בקרב תנועת העבודה?
מסגרת הזמן של הדיון ההיסטורי מתחילה באמצע שנות ה־ 60 ומסתיימת באמצע שנות ה־ 80 של המאה ה־ 20.בתוכה נבחנת השאלה האם נקודת זמן זו מציינת את אי־הפיכות המצב הפוליטי בשטחים הכבושים? בספר נבחנות יצירתן והשפעתן של ההמשגות שנוצרו על ידי אידיאולוגים ואנשי המעשה של הקבוצה האמונית על תפישות היסוד של הציונות והיהדות. לניתוח תהליך ההבניה המושגית מצטרף תיאור התנופה הדורית המרשימה של בעלי הכיפות הסרוגות שתבעו את מקומם בחזית הישראליות החדשה.
כיצד נבנתה האליטה האמונית? על מה היא ביקשה לקחת בעלות? מדוע נקודת ההתחלה מוצגת בספר בסיפור הקמת כפר עציון? מה הם אפיוני הקשר שנוצר בין גוש עציון להתנחלות בחברון? מה הם תווי ההיכר והפרקטיקות של סיפורי הקמת ההתנחלויות הראשונות שהיבנו את אתוס השיבה ותרבות הזיכרון? איך נבנתה ההנהגה האמונית וכיצד ניתן להבין את הכרעותיה הרעיוניות והמעשיות? מה היו הנסיבות החברתיות והתרבותיות ומי היו דמויות המפתח בחברה בישראל, שאפשרו את חדירת התפישה האמונית לרובדי העומק של התודעה הקולקטיבית במדינה? מה היה סוד כוחם והקסמם של הפתרונות האמוניים לגבי שאלות של זהות, ישראליות, יהדות, דמות האחר, העבר והעתיד היהודי־ישראלי, ועוד.
ברזל מבקשת מקוראיה להביט נכוחה במורכבותה ופשטנותה כאחד של התפישה האמונית, בדמויותיהם ובמשנתם של מוביליה, ולבחון במבט מפוכח את ההגדרה החדשה של מושגי היסוד של הציונות והיהדות שהנחילו אנשי אמונים. זהו סיפור עצוב המנכיח את כוחה וחשיבותה של הקבוצה האמונית, ולא פחות מכך מציב מראה ביקורתית מול טיעוניה. חיבור זה מחדד את ההבנה בדבר המחיר המתעצם של מצב הכיבוש המתמשך ואינו מאפשר להסיט ממנו את המבט .
הספר המתנחלים בלבבות אינו טוען לאובייקטיביות. משולבים בו קטעים מיומנה של המחברת שנכתבו במקביל לעבודתה בארכיוני ההתנחלויות. כתיבתה השוזרת בין מחקר ועיון לעדות משתתפת, חושפת את הקורא למשמעותה של תפישת נינוחות השעונה על הדרת האחר והצדקת הגזל כמובן מאליו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דוד טל
תיאור: ההיסטוריה השמיטה את שמו של י"ל קנטור מהזכרון הקולקטיבי והצניעה את תרומתו.
סיפור חייו של קנטור משתלב בדברי ימיה של החברה היהודית באימפריה הרוסית במחצית השניה של המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים. קנטור צמח בתוך הבית היהודי הדתי שבתחום המושב, למד ב"חדר" ובישיבות וילנה והוסמך לרבנות. כשהגיע לבגרות בחר קנטור בהשכלה, במובן הרחב של המונח, שקד על לימודי הרפואה ואוניברסיטת ברלין העניקה לו תואר דוקטור למדיצינה.
במקביל ללימודים פירסם קנטור מאמרים בעיתונות היהודית בת-התקופה. קנטור כתב עברית, יידיש, רוסית וגרמנית, ולרוב חתם על פרי עטו בשמות בדויים. בשנים 1874-5 ערך קנטור בפועל את עיתון "הצפירה" שיצא לאור בברלין באותן שנים.
את רוב שנות חייו הקדיש קנטור לעיתונות היהודית: כפובליציסט בכתבי-עת שערכו אחרים, או בביטאונים שהוא קיבל על עצמו להיות עורכם. מסוף שנת 1879 ועד לשנת 1884 ערך קנטור את השבועון היהודי-רוסי "רוסקיי-יבריי". קנטור חולל מפנה בעיתונות העברית ובלשון התקשורת הלאומית כאשר יסד במחצית השניה של שנות ה-80 את "היום" - היומון העברי הראשון, וערך אותו במשך שנתיים ויותר. נחום סוקולוב הגדיר את קנטור: "היסטוריון של המאורעות מיום ליום" ("הצפירה" גליון ל"ט, 1916) והוסיף: "אנשים כקנטור הם קנין האומה, רכושה וכבודה".
אין חולק על כך ש"היום" הייתה יצירה חלוצית שתרמה להתגבשות הלאומיות היהודית שהתחדשה באותם ימים, ולביסוס השפה העברית כשפת תקשורת המונים.
ספר זה, כולל הנספחים הרבים שבו, מבקש לגאול את קנטור מאלמוניות ולהושיב אותו במקום הראוי לו, בפנתיאון של אנשי זרם ההשכלה ובוני דור התחיה. הספר מבוסס על מקורות ראשונים השמורים בארכיונים בארץ ובמדינות אחרות, רבים מהם אותרו רק לאחרונה בגנזכים שונים שבערי ברית המועצות לשעבר. נוסף להם נשען הספר על כתבי-עת בשפות שונות שקנטור היה קשור אליהם כסוֹפר או כעורך. כדי להשלים את המלאכה נבדקו נקודות חיכוך שהיו לקנטור עם ידידים ומתחרים במשך שנים רבות, נסרקו פרסומים בהם נאמרו דברים על קנטור בפניו ושלא בפניו, בימי חייו ובנקרולוגים, והעין "הציצה" לתוך מכתבים פרטיים שמשכילים החליפו ביניהם כדי להלל את קנטור או כדי לדבר בו דופי. לעיתים העלה המחקר הערכות ועדויות סותרות והיה צורך לבחור מביניהן את החלופה ההגיונית והמבוססת ביותר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוכבד בת מרים
תיאור: ספר זה רואה אור בעקבות תגלית ארכיונית מרתקת: קבוצת מכתבים שכתבה יוכבד בת־מרים הצעירה אל חיים הזז, ואשר לא פורסמו מעולם. זוהי עדות נדירה לפרק חייה העלום של יוכבד בת־מרים (1901–1979), טרם עלייתה ארצה, כמשוררת עברייה צעירה ברוסיה הסובייטית. סיפור האהבה המורכב בינה לבין הסופר חיים הזז (1898–1973) נרקם על רקע פרידתם ונדודיהם של השניים, עד לפגישתם המחודשת בפריז, ב־1926. לצד 24 ממכתביה של בת־מרים, מובאים כאן 24 שירי המחזור "מרחוק", שנכתב באותה עת ממש. פרסומם זה לצד זה מאיר באור חדש מפתיע את יצירתה המוקדמת של אחת מן המשוררות העבריות הגדולות. מעבר לאינטימיות הביוגרפית, מזומנת לנו כאן הצצה יחידה במינה לפרק דרמטי בחיי יהדות רוסיה שלאחר המהפכה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אילן טרואן
תיאור: עיצוב ההתיישבות הציונית: דמיון ותכנון במבחן המציאות הוא סיפור מרתק על תכנונם והקמתם של מאות יישובים וצורות התיישבות שונות בישראל; על המתח בין האידאולוגיה, הכלכלה והאסטרטגיה הביטחונית ועל גלגולם של רעיונות. קרוב לשבע מאות נקודות יישוב, ובכלל זה קיבוצים ומושבים, ערי גנים, פרוורי גנים, ערים חדשות וערים גדולות שנועדו לשמש מטרופולינים, נוסדו בעקבות תכניות אזוריות, עירוניות ולאומיות שתכננו מוסדות ציוניים בשנים 1880–2000. עשייה מרשימה זו של מתכננים, אדריכלים, מומחים ממדעי החברה, אנשי צבא וביטחון, פוליטיקאים ומתיישבים, נעוצה ומוסברת בספר זה בכמה הקשרים ומעגלים: בהיסטוריה היהודית והציונית, בתולדות הסכסוך הערבי-יהודי ובהעתקת רעיונות אירופים.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: ראובן גפני
תיאור: בית הכנסת העברי בימי המנדט ובעשור הראשון למדינה היה אתר בעל משמעות דתית ולאומית כאחד, מוסד פעיל ותוסס בחיי הקהילות ובארגונן, ששיקף את ההוויה העברית בארץ ישראל ואת האירועים המרכזיים שהתחוללו בה באותה העת. כיצד הוקמו בתי כנסת ביישוב העברי החדש? מיהם האישים שעיצבו את חיי בתי הכנסת ואילו חידושי ליטורגיה, אדריכלות וצורות ארגון קהילתיות נוצקו בתוכם? 'תחת כיפת הלאום' משיב על שאלות אלה ואחרות: הוא מבאר את השמות החדשים שניתנו לבתי הכנסת, מנתח את בתי הכנסת של העדות השונות ואת זיקתם להוויה הלאומית, מזהה את הדמויות הבולטות והמובילות בעיצוב מחדש של אופיו המסורתי של עולם בית הכנסת, מצביע על חידושים במבני בתי הכנסת ועוד. 'תחת כיפת הלאום' הוא אף מחקר ראשוני שיטתי על אודות התפתחותה של הליטורגיה הציונית, ואנו למדים ממנו, למשל, על בחירת השפה, ההברה ונעימת התפילה, ועל תוכנן של התפילות הלאומיות הראשונות. בצד כל אלה מתחקה המחבר גם אחר צדו הכלכלי של מוסד בית הכנסת, ומקיש מדרכי מימונו על זהותן של דמויות המפתח שהיו מעורבות בחיי הישוב העברי ובחיים הדתיים עצמם. 'תחת כיפת הלאום' מעיד על מורכבותה של שאלת היחסים בין דת לחברה ובין דת ללאומיות בתקופת היישוב העברי המתחדש, על טיבן של ההשפעות ההדדיות בין המוסדות הלאומיים הלא דתיים מצד זה, ובין החיים הדתיים שהתפתחו בתקופת המנדט בעשור הראשון של המדינה מצד זה. המחקר בוחן את שנעשה בבתי כנסת גדולים וקטנים, חדשים וישנים, של עולים ושל ותיקים, בעיר ובכפר, ומתעמק בעיקר במספר בתי כנסת גדולים וייצוגיים בירושלים ובתל אביב, שעיצובם הלאומי השפיע על מאות בתי כנסת אחרים ברחבי הארץ. בד בבד הוא בוחן את ההתרחשויות בבתי כנסת שאוכלוסייתם נותרה אדישה או התנגדה לתנועה הלאומית. ספר זה מבוסס על מידע שנאסף מארכיונים מרכזיים וארכיונים מקומיים, ובהם גם של בתי כנסת, ושילובו בתיעוד אוראלי וחזותי. מחקר היסטורי גדוש ועשיר זה מאפשר לקוראיו להביט מקרוב על האופן שנחווית בו הלאומיות ונעשית לגוף של פרקטיקות יום-יומיות המוטמעות בפרהסיה הציבורית והלאומית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: מיכאל טוך
תיאור: פרנסתם של ישראל: יהודים בכלכלת אירופה 500‒1100 מבקש לברר את מקומם של היהודים בחיי הכלכלה באירופה בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים המוקדמים, לאור בדיקה מחודשת של כלל המקורות העוסקים בכלכלה. בחלקו הראשון בוחן הספר את הקשת הדמוגרפית ואת העיסוקים הכלכליים של היהודים בחמישה מרכזים יהודיים: ביזנטיון, איטליה, צרפת וגרמניה, חצי האי האיברי ומזרח אירופה. בחלקו השני מוצעת סינתזה של הדיונים, הבוחנת את מקומם של היהודים במסחר, בעסקי כספים, בחקלאות וביזמות כלכלית. פרנסתם של ישראל מתמודד עם המסורת ההיסטוריוגרפית שייחסה ליהודים מקום מרכזי בכלכלה: 'הסחר היהודי' והתפקיד החלוצי שיוחס ליהודים בענפי כלכלה שונים; רשת המסחר היהודית הבין-יבשתית בין אירופה לאסיה, בייחוד בסחר העבדים; והמרכזיות של יהודים בחקלאות וביזמות. מן הספר עולה, בניגוד לדעה המקובלת, כי היהודים תפסו מקום בכלכלה האזורית ובמשק הבית בלבד, וגם בפעילותם הכלכלית בא לידי ביטוי מעמדם כמיעוט. הספר הוא גרסה מעודכנת למהדורה האנגלית, שהופיעה בשנת 2013.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: גרשון דוד הונדרט, דימיטרי שומסקי, יונתן מאיר
תיאור: אסופת המחקרים עם ועולם, ובה עשרים מחקרים פרי עטם של עמיתים ותלמידים בני דורות שונים, מוגשת כמתנת הוקרה לפרופסור ישראל ברטל, מבכירי החוקרים במדעי היהדות, ממוריה הוותיקים של האוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מחקריו הרבים והמגוונים של פרופ' ישראל ברטל פרושׂים במרחב ובזמן – בין מזרח אירופה לארץ ישראל ובין המאה השמונה עשרה למאה העשרים. הקורא ימצא בהם את הפנים השונות של ההיסטוריה היהודית ושל התרבות היהודית בעת החדשה: ההשכלה, החסידות, הספרות העברית וספרות יידיש, הלאומיות היהודית על גווניה השונים, האורתודוקסיה, הציונות, ההגיוגרפיה, ההיסטוריוגרפיה ועוד. עם ועולם – שי לישראל ברטל כולל מאמרים בתחומי מחקריו של פרופ' ברטל. האסופה נחלקת לארבעה שערים: שער ראשון – ספרויות היהודים; שער שני – השכלה, חסידות, אורתודוקסייה; שער שלישי – ארץ ישראל, לאומיות, ציונות; שער רביעי – חברה, תרבות, זיכרון. את הספר מסיימת רשימת הפרסומים של ישראל ברטל.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: חנן גפני
תיאור: לשם מה נדרשו מלכתחילה שני ערוצים להעברת המסורת היהודית, בדמות התורה שבכתב והתורה שבעל פה? מדוע לא תועדה המסורת מראשיתה כולה בכתב? מפי סופרים — תפיסת התורה שבעל פה בראי המחקר מגולל את סיפורה של מהפכה שחוללו חוקרי העת החדשה בתפיסת התורה שבעל פה. אם בימי הביניים רווחה ההנחה כי באמצעות פרשנות נלווית בעל פה אפשר לשמר את צביונה המקורי של המסורת המקראית הכתובה, בעת החדשה התפשטה התפיסה שלפיה התורה שבעל פה באה לעדכן את המסורת המקראית ולהתאימה לתביעות הזמן והמקום. מהפכה מחשבתית זו הולידה גם דיון היסטורי מחודש על כתיבת התורה שבעל פה: מתי הועלתה על הכתב? מי היו אחראים לייצובה, או שמא לקיבועה, של מסורת שהייתה דינמית עד כה? המהפכה המחקרית מתוארת על רקע המרחב התרבותי והרעיוני שבו התרחשה. עם מחולליה נמנו אנשי ׳חכמת ישראל׳, מלומדים יהודים אשר גייסו את המחקר המדעי לגיבוש ולביצור עמדתם המחשבתית וההיסטורית, ואשר שאפו להשפיע באמצעותו על דמותה של המסורת היהודית עם כניסתה לעידן חדש. המתח שבין החתירה למחקר ביקורתי נטול פניות לבין השאיפה לעצב את המסורת היהודית עומד ברקע העלילה הדרמטית שמציג מפי סופרים.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: מרים זדוף
תיאור: החל בעשורים האחרונים של המאה התשע עשרה ועד לשלהי שנות השלושים של המאה העשרים היו עיירות המרפא קרלסבד, פרנצנסבד ומריינבד שבמערב בוהמיה יעדים אופנתיים לתיירות מרפא. אווירת הנופש שהשרו הגנים היפים והדירות המרווחות היו למוקדי חברותא תרבותיים, לסביבה יאה לצפייה בידוענים, לשידוכים ולהליכה ראוותנית במיטב האופנה. אחוז גבוה מקרב התיירים היו יהודים. במהלך עונת התיירות נמכרו בעיירות המרפא עיתונים ביידיש ובעברית, מטבחים כשרים נפתחו, והועלו מופעי תיאטרון, קונצרטים וערבי קריאה שכוונו במיוחד לקהל הלקוחות היהודי. ועם זאת, אותן ערי קַיִט שכנו באזור שרחשו בו רגשות לאומיים עוינים הולכים ומחריפים, ואחרי עונת התיירות הן הפכו לעיתים לזירת אנטישמיות יוקדת. בספרה לשנה הבאה במריינבד: העולמות האבודים של תרבות המרחצאות היהודית דולה מרים זדוף מקורות מזיכרונות כתובים, ממכתבים, מעיתונים וממפות, מרומנים ומגלויות ומשרטטת דיוקן משכנע ומרתק של נוכחות יהודית ושל יצירה תרבותית יהודית בעיירות הקַיִט בשנים שבין מפנה המאה התשע עשרה למלחמת העולם השנייה.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: חנן חריף
תיאור: מימי 'חיבת ציון' בסוף המאה התשע עשרה ועד לשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ניסו אישים ציונים ליישב את הסתירה שבין מוצאם וחינוכם האירופיים לבין תפיסתם העצמית כבני המזרח השבים לכור מחצבתם. אנשים אחים אנחנו: הפנייה מזרחה בהגות הציונית בוחן את הדרך שבה פיתחו הוגים ומחברים ציונים השקפות ששילבו בין ציונות לבין תפיסות על-לאומיות, מתוך שאיפה לשיתוף פעולה עם עמי המזרח, ובראשם ערביי ארץ ישראל. גיבוריו של ספר זה ביקשו לראות במרחב הערבי שבו שוכנת ארץ ישראל את מקומם הטבעי של היהודים, וראו ביהודים עם שֵמי השב אל מקורו שבמזרח, לחיות לצד אחיו לגזע. הם ביקשו למצוא ביהדות זיקה דתית ותרבותית אל האסלאם, וראו את העליות הציוניות לארץ ישראל כשיבה של בנים גולים מאירופה אל אסיה, היבשת המתעוררת לתחייה. רעיון 'תחיית המזרח', שהיה לו תפקיד מרכזי בתודעה העצמית הציונית, זוכה בספר לדיון ראשון מסוגו, לצד ניתוח חלוצי של התפיסות הציוניות הפן-מזרחיות. הספר מזמין למפגש עם הוגים מקוריים שקצתם טרם זכו לעיון של ממש, ומציג את כתיבתם כחלק מתופעה כלל-עולמית של הגות אנטי-אימפריאליסטית ופן-מזרחית שרווחה בקרב אינטלקטואלים רבים באסיה ובמזרח התיכון. מבט השוואתי זה שופך אור על צד על-לאומי נשכח בהגות הציונית, שפעלה בתוך המסגרות של זמנה ועיצבה לאורן את תמונת העתיד היהודי.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: עודד שי
תיאור: ספר זה הוא פרי המחקר המקיף ביותר על אודות תולדות המוזאונים והאוספים בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית. הקו המנחה בספר הוא שתופעת המוזאונים והאוספים בארץ ישראל הושפעה מן העניין של המערב הנוצרי האימפריאליסטי מזה, ומן ההתעוררות הלאומית היהודית מזה. הספר סוקר בהרחבה את הקמתם של המוזאונים ושל האוספים הציבוריים והפרטיים בארץ ישראל, מתוך שילוב גישות מתודולוגיות ובירור המניעים האידאולוגיים של מייסדיהם ואוצריהם, מקורות יניקתם, הנסיבות הסוציו-אקונומיות להיווצרותם, התפיסות, הרעיונות והתהליכים שהביאו לידי הקמתם, ותרומתם להתפתחות החברתית והתרבותית של החברה המתחדשת בארץ ישראל מראשיתה במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. בהקשר זה נידונו המוזאונים והאוספים של אגודות המחקר האירופיות במנזרים ובכנסיות, המוזאון העירוני בירושלים, המוזאון הלאומי "בצלאל", ובית הנכות הפדגוגי של הסתדרות המורים. הספר עוסק גם בכל האוספים של האספנים הפרטיים, בהם האוספים הזואולוגיים והבוטניים שהעמידו, לאחר זמן, את התשתית להקמת מוזאונים ואוספים ציבוריים.
מוסד ביאליקאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: דב שוורץ
תיאור: התודעה הציונית הדתית התרקמה במשך עשרות שנים. על אף הריבוד והרבגוניות של זרמיה העמידה התנועה קווי יסוד שהבהירו את תגובותיה והתבטאויותיה. קווי היסוד החזיקו מעמד עד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים, ויצרו דפוסים ותבניות טיפוסיים לציונות הדתית. משלהי שנות השמונים נסדקו קווי היסוד, ונפרצו מסגרות התודעה. בספר הזה נבחן מבנה התודעה הציונית הדתית על פי סוגיות שונות, כמו יחסה לטקסט, למנהיגות, לחינוך ולתרבות. נידונים בו זרמים כגון "המזרחי", "הפועל המזרחי", "בני עקיבא" והקיבוץ הדתי, והוגים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב צבי יהודה קוק, הרב יצחק ניסנבוים, הרב משה אביגדור עמיאל, שלמה זלמן שרגאי ומשה אונא. כמו כן מתוארת כאן פריצת המסגרות התודעתיות משלהי שנות השמונים של המאה העשרים.
מוסד ביאליק
מאת: ענת ליבנה
תיאור: ספרה של ענת ליבנה - המיית הציפור, שאגת הצער מתבונן בדרמה של המפגש בין שתי חברות. האחת, חברת שורדי השואה שמהגרת לארץ חדשה ומבקשת להיקלט בה, והשנייה, היישוב היהודי בארץ ישראל, חברה צעירה ערב מלחמת עצמאות והקמת מדינה. כחלק מההתמודדות עם הטראומה של השואה וכמכשיר לבניית זהותם החדשה כותבים הניצולים ספרי זיכרונות. בין השנים 1961-1944 ראו אור בארץ 75 ספרים, כאשר הזיכרון “משם“ עודו צלול ושלם, וחוויית המפגש עם החברה הארץ ישראלית ותהליכי הקליטה בה עודם טריים. כותבי הספרים ביקשו להיאבק בצערם, למלא את הדממה, להעניק משמעות סימבולית למתיהם, ולפעול למען קהילת הניצולים. הספר מצביע על האופי המורכב בו ביקשו מחברי הזיכרונות להציג את הישרדותם, תוך תביעה ליתר אמפתיה ופחות שיפוטיות כלפי הקרבנות והניצולים. הם גם רצו להיבדל מקבוצת האליטה של מנהיגי המחתרות הלוחמות, להרחיב את מושג “הגבורה היהודית“, ולא לייעדו רק לפעולות התנגדות מזויינות. כך מתוארים ניסיונות נואשים לשמור על זהות אישית ואנושית כגבורה לשמה, כמו גם התמודדויות עם דילמות בלתי אפשריות של בחירה בין רע אחד לאחר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אסתר דרור, רות לין
תיאור: בספר זה חוברות אסתר דרור, בת לאם ניצולת אושוויץ בירקנאו, ורות לין, בת למשפחת חלוצים מבוני הארץ, להתבוננות מגדרית בשאלה כיצד הצליחו הנשים לבנות את חייהן "כאן" אחרי מה שקרה להן "שם"; לניסיון להבין כיצד נוצרו מיתוסים, סודות ואגדות על מיניותה של האישה ששרדה, וכיצד פגיעותה ופעלנותה המינית מתפרשות על ידי החברה כטעונות קלון. על סמך ראיונות עם נשים וגברים ששרדו את השואה, הן מתחקות אחר הדרך שבה רוקמות הניצולות את חוטי עברן - ככתב הגנה לנוכח סיפור השואה הישראלי, שממנו נשקפת לא אחת אותה שאלה חשדנית: "איך קרה ששרדת?"
הקיבוץ המאוחד
מאת: חנן חבר
תיאור: הספר מתחקה אחר רגעי מפתח בצמיחת השירה העברית בארץ ישראל. בראש ובראשונה מתבררת בספר משמעותה הספרותית והפוליטית של "ההתחלה" הספרותית, הנבנית על ידי הנרטיבים הגדולים של הספרות העברית: הציונות ויישובה של ארץ ישראל. המפגש הציוני עם המרחב הארצישראלי מתברר כמפגש אלים, שהשירה העברית שנכתבה על אודותיו לא רק מייצגת אותו, אלא גם לוקחת בו חלק פעיל.
מוסד ביאליק
מאת: ירון צור
תיאור: הספר הוא מעין מסע בין קהילות יהודיות במזרח התיכון העות'מאני בשנים 1830-1750. בהשראת יומנו של שליח יהודי חברון ואחד מחכמי התקופה הבולטים, ר' חיים יוסף דוד אזולאי (חיד"א), יוצא המסע מאסתאנבול אל דמשק, אל עכו וירושלים, אל חלב, בצרה וקהיר. אגב הנדידה ממקום למקום, לצד נופים חדשים וחברות יהודיות מגוונות, אנו מוצאים חיי כלכלה עֵרים, וצופים בבני המיעוטים הדתיים, נוצרים ויהודים, נאבקים ביניהם על מקום ומחיה בעיר המוסלמית. הדמיון בין נוצרים ליהודים מתרחב גם לתחומים אחרים, כמו הפיזור הדמוגרפי, וקורא לעיון מחדש בשאלות עקרוניות כגון מהי "פזורה"? אילו סוגי קהילות פוגשים במסע? עד כמה חדרה אליהן תרבות הסביבה? והשאלה המעניינת מכולן: מה מצב הקהילות וחבריהן היהודים על סף העידן המודרני?
מאת: שרה יפת
תיאור: לאחר שנים רבות שבהן הייתה תקופת שיבת ציון (שכונתה גם 'התקופה שלאחר הגלות' או 'התקופה הפרסית') תקופה נידחת וחסרת חשיבות בלימוד המקרא, הן במסורת הלמדנית היהודית והן במחקר המדעי של המקרא, חל בעשרות השנים האחרונות שינוי דרמטי ביחס אליה, בעיקר במחקר המקרא הבינלאומי. מחקרים מן העת האחרונה מאירים לאט-לאט את תולדותיה של התקופה, את ספרותה ואת אופייה, ומבהירים גם את חשיבותה של התקופה להמשך קיומו של עם ישראל וגם את תפקידה בעיצוב הזהות הישראלית, בייצובה ובקידושה של הספרות המקראית ובהתפתחותה של דת ישראל. ההתעוררות במחקר תקופת שיבת ציון ניכרת גם במחקר המקרא בישראל, אם כי עדיין במידה פחותה יותר, וספר זה נועד למלא במקצת את החסר. בספר נכללו רוב מחקריה של פרופ' שרה יפת על תקופת שיבת ציון, וכונסו בו שלושים וחמישה חיבורים: שלושים ושלושה מאמרים ושתי הרצאות, שפורסמו במקורם באנגלית, או בעברית ובאנגלית בעת אחת. מצד תוכנם ועניינם כל המחקרים מבטאים כהלכה את מצב המחקר בזמן חיבורם, אלא שלאחר התקנה חדשה ועריכה קפדנית, הם מעמידים כאן חיבור אחיד ושלם, שפרקיו מצטרפים זה לזה ומשלימים זה את זה. פרקי הספר סודרו לפי נושאיהם ותוכנם וקובצו בארבעה שערים: מאמרים שעניינם בתקופת שיבת ציון בכללותה, מאמרים שיוחדו לספרות ההיסטורית שנכתבה בתקופת שיבת ציון, מאמרים שעניינם בספר עזרא-נחמיה, ומאמרים על ספר דברי הימים. עם זאת, החלוקה אינה 'הרמטית' ויש פה ושם 'נזילה' של הדיון משער לשער. בכל השערים נכללו במאמרים נושאים השוואתיים למיניהם. הספר מרים תרומה רבת-חשיבות ועניין לידע על תקופת שיבת ציון ולמחקר שיוחד לה. יש בו כדי לשמש כלי עזר שאין ערוך לו לסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, למורים ולתלמידים בבתי הספר התיכוניים, ולכל מי שיש לו עניין במקרא ובתולדות ישראל בעת העתיקה.
מוסד ביאליק
מאת: שרה יפת
תיאור: לאחר שנים רבות שבהן הייתה תקופת שיבת ציון (שכונתה גם 'התקופה שלאחר הגלות' או 'התקופה הפרסית') תקופה נידחת וחסרת חשיבות בלימוד המקרא, הן במסורת הלמדנית היהודית והן במחקר המדעי של המקרא, חל בעשרות השנים האחרונות שינוי דרמטי ביחס אליה, בעיקר במחקר המקרא הבינלאומי. מחקרים מן העת האחרונה מאירים לאט-לאט את תולדותיה של התקופה, את ספרותה ואת אופייה, ומבהירים גם את חשיבותה של התקופה להמשך קיומו של עם ישראל וגם את תפקידה בעיצוב הזהות הישראלית, בייצובה ובקידושה של הספרות המקראית ובהתפתחותה של דת ישראל. ההתעוררות במחקר תקופת שיבת ציון ניכרת גם במחקר המקרא בישראל, אם כי עדיין במידה פחותה יותר, וספר זה נועד למלא במקצת את החסר. בספר נכללו רוב מחקריה של פרופ' שרה יפת על תקופת שיבת ציון, וכונסו בו שלושים וחמישה חיבורים: שלושים ושלושה מאמרים ושתי הרצאות, שפורסמו במקורם באנגלית, או בעברית ובאנגלית בעת אחת. מצד תוכנם ועניינם כל המחקרים מבטאים כהלכה את מצב המחקר בזמן חיבורם, אלא שלאחר התקנה חדשה ועריכה קפדנית, הם מעמידים כאן חיבור אחיד ושלם, שפרקיו מצטרפים זה לזה ומשלימים זה את זה. פרקי הספר סודרו לפי נושאיהם ותוכנם וקובצו בארבעה שערים: מאמרים שעניינם בתקופת שיבת ציון בכללותה, מאמרים שיוחדו לספרות ההיסטורית שנכתבה בתקופת שיבת ציון, מאמרים שעניינם בספר עזרא-נחמיה, ומאמרים על ספר דברי הימים. עם זאת, החלוקה אינה 'הרמטית' ויש פה ושם 'נזילה' של הדיון משער לשער. בכל השערים נכללו במאמרים נושאים השוואתיים למיניהם. הספר מרים תרומה רבת-חשיבות ועניין לידע על תקופת שיבת ציון ולמחקר שיוחד לה. יש בו כדי לשמש כלי עזר שאין ערוך לו לסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, למורים ולתלמידים בבתי הספר התיכוניים, ולכל מי שיש לו עניין במקרא ובתולדות ישראל בעת העתיקה.
מוסד ביאליק
מאת: אבריאל בר-לבב, דב סטוצ'ינסקי, מיכאל הד
תיאור: הקובץ בדרך אל המודרנה עוסק במסלולים החברתיים, התרבותיים, הדתיים והכלכליים שבהם פסע העם היהודי בדרכו אל העידן המודרני. הוא דן במיוחד בתרומתם הייחודית של האנוסים, ה"קונברסוס", שנאלצו לעזוב את יהדותם ואחר כך חזרו אליה בתפוצה הספרדית-המערבית, ובכך יצרו דגם אחר וחדש של חיים יהודיים - וממנו דרך אלטרנטיבית אל המודרנה. בקובץ, אשר מוקדש ליוסף קפלן, משתתפים חוקרים מובילים מהארץ ומחו"ל. הם בוחנים היבטים שונים ומגוונים של העת החדשה המוקדמת ושל עבודתו המחקרית של קפלן: ריכוך הגבולות שבין ההיסטוריה היהודית להיסטוריה הכללית והכרה בקיומם וניסיון לפענח את הקשרים המורכבים והפרדוקסליים בין תנועות מנוגדות – יהדות ונצרות, מסורת וחילון, תרבות ישראל ותרבות העמים. כמו כן עוסקים המאמרים שבספר בדמויות מפתח שתרמו לעיצוב החיים המודרניים, ובהם ניקולו מקיאבלי, מרטין לותר, "מגן האינדיאנים" ברתולומה דה לאס קאסס, מחבר "דון קיחוטה" מיגל דה סרבנטס וז'אן ז'אק רוסו.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
בקובץ זה מחקרים על מנהיגים, רבנים ומחנכים בולטים בציונות הדתית: מראד פרג, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אליעזר מאיר הלוי (רא"מ) ליפשיץ, הרב יצחק אריאלי והרב אליעזר ברקוביץ, וכן מאמר על השיח הרבני בקרב רבני הציונות הדתית על התופעה של נסיעה לאומן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא קובץ מחקרים מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות הפילוסופית של אנשי הציונות הדתית ובתהליכים העוברים על התנועה והחברה הציונית הדתית, מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו. בקובץ זה מחקרים על הנצי"ב מוולוז'ין, על הרב אברהם יצחק הכהן קוק, על שמואל חיים לנדוי (שח"ל), על הרב דוד שלמה שפירא, על המשמעויות של איחוד המזרחי והפועל המזרחי ועל חוג האידאולוגים של ישיבת "מרכז הרב".
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מנחם פינקלשטיין
תיאור: משך כחצי יובל שנים, מעיצומה של מלחמת העולם השנייה ועד אמצע שנות השישים של המאה שעברה, פרסם המשורר נתן אלתרמן מדור שבועי בעיתון "דבר", הוא "הטור השביעי". שבוע אחר שבוע התייחס המשורר לנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי, והעניק להם פרשנות אישית. חלק מן השירים שפורסמו באכסניה זו, כגון "מגש הכסף", הפכו לנכסי צאן ברזל של השירה העברית והקנו לאלתרמן את מעמדו כמשורר לאומי. הטור השביעי וטוהר הנשק משקיף על שירי הטור השביעי מזווית ראייה ייחודית, שעניינה סוגיות של ביטחון המדינה, של "טוהר הנשק" ושל המשפט. הכותב, שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר מנחם פינקלשטיין, שימש בשנים 2004-2000 כַּפרקליט הצבאי הראשי, בדרגת אלוף. לפני כן מילא תפקידים מרכזיים במערכת המשפט הצבאית, ובהם – התובע הצבאי הראשי, הסנגור הצבאי הראשי, והמשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. במחקר מקיף וראשוני מסוגו, מתחקה המחבר אחר כתיבתו של אלתרמן בממשקים שבין ביטחון, מוסר, משפט וחירויות הפרט, ומטעים כי עקרונות יסוד של רוח צה"ל ושל המשפט הישראלי באים לידי ביטוי נוקב ועקבי בשירי "הטור השביעי". ברבים מהם עסק המשורר בדילמות המורכבות הכרוכות בהפעלת כוח צבאי; כחוט השני נשזרת בהם תפיסת עולמו, כי בצד חובתה של המדינה להגן על חיי אזרחיה ועל עצם קיומה – על השימוש בנשק להיות צודק, מידתי ומרוסן. סוגיות אלה נחשפות בספר על ריבוי רבדיהן ונבחנות בכלים משולבים של תחומי דעת שונים – ספרות, שירה, היסטוריה, משפט והגות יהודית; שילוב תחומים זה הוא מחידושי הספר. אגב כך נפרסות בפני הקורא פרשות מרתקות מתולדותיה של מדינת ישראל כגון "פרשת כפר קאסם", "פעולת קיביה", "משפט טוביאנסקי" ועוד. זאת ועוד, כמי שעמד בראש מערכת המשפט הצבאית בתקופת הלחימה בטרור בראשית המאה ה־21, פותח המחבר צוהר לסוגיות שעמן התמודדו מערכת הביטחון והפרקליטות הצבאית הלכה ומעשה, דוגמת "הסיכול הממוקד", "נוהל שכן", הגדרת המאבק בטרור כ"עימות מזוין" וסוגיית הסרבנות. הטור השביעי וטוהר הנשק מיטיב אפוא להמחיש כי לא נס ליחם של "שירי העת והעתון" של אלתרמן, ועד כמה רלוונטיים גם כיום המסרים החשובים העולים מהם לאתגרים הניצבים בפני מערכת הביטחון.
הקיבוץ המאוחד
תיאור: 'עיונים בתקומת ישראל' הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון.
כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף שנתי ו'סדרת נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
תיאור: 'עיונים בתקומת ישראל' הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון.
כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף שנתי ו'סדרת נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
תיאור: 'עיונים בתקומת ישראל' הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון.
כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף שנתי ו'סדרת נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: מולי ברוג
תיאור: מחקר חלוצי המציע התבוננות רב-תחומית: היסטורית, חברתית, אמנותית ונופית בהר הזיכרון כ'מרחב מקודש' עבור החברה הישראלית. הספר מתאר את הלבטים והמאבקים סביב הקמתו, עיצובו ומסריו של יד ושם (1942–1996), כביטוי לקושי שהתעורר בארץ להנציח באופן ציבורי-ממלכתי טרגדיה שהתרחשה בגולה. עיצוב זיכרון האסון הלאומי כ'שואה וגבורה' יצר מתח תרבותי מרתק בין אופן הנצחת כלל הנספים, לבין הפרטיזנים ומורדי הגטאות שנפלו תוך כדי קרב ובינם לבין מושא הגבורה במולדת – חללי מערכות ישראל. לכל אלה ניתן ביטוי חזותי בהנצחה המוזיאלית והמונומנטלית בהר הזיכרון. המעקב אחרי השינויים שחלו במכלול ההנצחה ביד ושם והניתוח הסמיוטי שלהם, חושף את המהפך שחל בתודעת השואה בישראל, כך שיותר משקיבלה השואה משמעות מהישגי המדינה, היא מהווה כיום נקודת מבט מרכזית בפרשנות של התנהלותה. תוצאות המחקר חשובות לא רק למי שמתעניין במוזיאולוגיה ובהנצחת השואה, אלא גם לכל מי שמבקש להבין את מהות השינויים התרבותיים הגלובליים העוברים על החברה המערבית בכלל והישראלית בפרט ועל תפקידו של העבר ככלי להבנת המציאות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: יאיר זלטנרייך
תיאור: המערך החינוכי מילא תפקיד משמעותי במיוחד בעיצובם של האדם העברי החדש והחברה היישובית העברית בארץ־ישראל. ואכן, תולדותיו נבחנו לאורך השנים תוך התמקדות במגוון היבטים שונים: יחסי עצמה; הצבת מטרות וערכים; עיצוב זהויות ומשמעויות תרבותיות. ואולם, דומה שהמורים והמחנכים עצמם, שהיו אלו שעמדו במרכזה של המערכה ואשר חוללו אותה בפועל, נותרו עד עתה בצל מבחינה מחקרית. ספר זה מבקש להציע מענה חלקי להיעדרות זו של אנשי החינוך עצמם משדה המחקר. הספר עוסק בעשורים הראשונים של החינוך העברי המודרני בארץ־ישראל, תוך התמקדות במרחב החינוכי שהתקיים במושבות הגליל, ובמספר היבטים עיקריים: דמותו של המחנך עצמו; המחנך נוכח סביבתו המקצועית; ודמותו נוכח המרחב החברתי והגאוגרפי שבהם פעל. היבט נוסף הנדון בספר הוא המעשה החינוכי עצמו, ששם לו למטרה לעצב את ילדי המושבות כעברים מודרניים, זקופי קומה ואנשי עמל, תוך מאבק מתמשך בתפיסות עולם שמרניות. בהתאם לכך, עוסקים חמשת חלקי הספר בהקשר ההיסטורי שעל רקעו התרחשו התופעות הנדונות; בדמותו של המורה; בבית הספר כמרחב פעילות; בעשייה החינוכית עצמה; ולבסוף במאבק בין דת לחילוניות, שבית הספר ושדה החינוך היוו זירת התמודדות מרתקת ביניהם. תרומתו הייחודית של הספר היא בשאלות החדשות שהוא מציב, המשליכות על מכלול תולדותיו של החינוך העברי בחברה היישובית בעשורים הראשונים: יחסי גומלין בין מורים לבין סביבות הוריות; גישות להערכת תלמידים; עיצוב זהות 'מורית' והתמודדות עם דימויים שליליים של 'המורה'; דינמיקות של העשרה והתמקצעות; תפיסת הממסד הארגוני; אקלים בית ספרי; והמתח שבין הזרמים החינוכיים השונים. כל זאת, בעידן שבו היה מעמדה של האידאולוגיה מרכזי ומשמעותי, וזה של הפלורליזם והסובלנות שולי למדי וחלש בהרבה.
יד יצחק בן-צביהוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: ביוגרפיה זו מקיפה את תולדות חייו של דוד בן-גוריון החל בילדותו ונעוריו בעיר הולדתו פלונסק שבפולין וכלה במותו בשנת 1973. ראייה פרספקטיבית זו של תולדות חייו המוגשת בשני כרכי הספר שונה מביוגרפיות וממחקרים קודמים שנכתבו על בן-גוריון הן בעובדות המוצגות בה, הן בתובנות, באופי הניתוחים ההיסטוריים ובמסקנות. הביוגרפיה מבוססת על מקורות ראשוניים שבחלקם לא נעשה שימוש עד כה: יומנו של בן-גוריון, מקור היסטורי שאין לו תחליף המלמד על חייו, על פעילותו ועל הלך מחשבתו, אף כי כתיבתו מגמתית ומידת אמינותו מוגבלת; איגרותיו; פרוטוקולים הקשורים בו; עיתונות נבחרת, וכן על מקורות משניים. כתיבתה הייתה כרוכה בהתחבטות בשאלות רבות הקשורות בחשיבותו ההיסטורית של מושא הביוגרפיה - גדול המדינאים היהודים מאז ומעולם - ובאישיותו המורכבת. מי היה האיש? החכם באדם? בעל אינטואיציה לעילא? איש מדון? בעל חמלה? מניפולטור פוליטי? עקשן ללא קץ? איש מוזר בהתנהגותו? נמצא קשר בין ההתפתחויות ההיסטוריות לבין תכונות באישיותו. בן-גוריון לא נרתע מקבלת החלטות קשות, גם כאשר ידע שתוצאותיהן יכולות להיות נוראיות, גם כאשר היה מודע לכך שהוא עלול לטעות בניתוחיו הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים והמדיניים. הוא ידע להחליט ולהשליט מרותו. כאשר עשה כן עמד על שלו, גם אם ההתנגדות הייתה דרמטית. אכן, היו לו טעויות בניתוח המציאות. ואפשר לראות את הטעויות שעשה כעיקר. אף על פי כן, לא היה עוד מנהיג כמוהו אשר השפיע על החברה היהודית בעידן המודרני ואשר הכרעותיו הדרמטיות קבעו לימים את אופייה והתפתחותה של מדינת ישראל. הכרך הראשון של הביוגרפיה מתחיל בעיר הולדתו פלונסק שפולין, בעלייתו ארצה ובהתערותו בה כבן “העלייה השנייה”. בהמשך מתוארת נסיעתו לארצות הברית, חזרתו ארצה והפיכתו למנהיג “הסתדרות העובדים”. הספר מתאר, מסביר ומנתח את הצלחתו בהפיכת ההסתדרות לגוף הפוליטי, הכלכלי והחברתי החשוב ביותר ביישוב היהודי בארץ בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במקביל, הדיון מבקש לתהות כיצד הפך בן־גוריון, מאז הכתרתו ב 1935- ליושב ראש הנהלת הסוכנות, למי שהוביל את היישוב היהודי לעצמאות מדינית בארץ ישראל. הכרך השני בתולדות חייו של בן-גוריון מתחיל בהכרזה על הקמת מדינת ישראל ובמלחמת העצמאות, ממשיך בהסבר ובניתוח שנות כהונתו כראש ממשלה, ומסתיים במותו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: ביוגרפיה זו מקיפה את תולדות חייו של דוד בן-גוריון החל בילדותו ונעוריו בעיר הולדתו פלונסק שבפולין וכלה במותו בשנת 1973. ראייה פרספקטיבית זו של תולדות חייו המוגשת בשני כרכי הספר שונה מביוגרפיות וממחקרים קודמים שנכתבו על בן-גוריון הן בעובדות המוצגות בה, הן בתובנות, באופי הניתוחים ההיסטוריים ובמסקנות. הביוגרפיה מבוססת על מקורות ראשוניים שבחלקם לא נעשה שימוש עד כה: יומנו של בן-גוריון, מקור היסטורי שאין לו תחליף המלמד על חייו, על פעילותו ועל הלך מחשבתו, אף כי כתיבתו מגמתית ומידת אמינותו מוגבלת; איגרותיו; פרוטוקולים הקשורים בו; עיתונות נבחרת, וכן על מקורות משניים. כתיבתה הייתה כרוכה בהתחבטות בשאלות רבות הקשורות בחשיבותו ההיסטורית של מושא הביוגרפיה - גדול המדינאים היהודים מאז ומעולם - ובאישיותו המורכבת. מי היה האיש? החכם באדם? בעל אינטואיציה לעילא? איש מדון? בעל חמלה? מניפולטור פוליטי? עקשן ללא קץ? איש מוזר בהתנהגותו? נמצא קשר בין ההתפתחויות ההיסטוריות לבין תכונות באישיותו. בן-גוריון לא נרתע מקבלת החלטות קשות, גם כאשר ידע שתוצאותיהן יכולות להיות נוראיות, גם כאשר היה מודע לכך שהוא עלול לטעות בניתוחיו הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים והמדיניים. הוא ידע להחליט ולהשליט מרותו. כאשר עשה כן עמד על שלו, גם אם ההתנגדות הייתה דרמטית. אכן, היו לו טעויות בניתוח המציאות. ואפשר לראות את הטעויות שעשה כעיקר. אף על פי כן, לא היה עוד מנהיג כמוהו אשר השפיע על החברה היהודית בעידן המודרני ואשר הכרעותיו הדרמטיות קבעו לימים את אופייה והתפתחותה של מדינת ישראל. הכרך הראשון של הביוגרפיה מתחיל בעיר הולדתו פלונסק שפולין, בעלייתו ארצה ובהתערותו בה כבן “העלייה השנייה”. בהמשך מתוארת נסיעתו לארצות הברית, חזרתו ארצה והפיכתו למנהיג “הסתדרות העובדים”. הספר מתאר, מסביר ומנתח את הצלחתו בהפיכת ההסתדרות לגוף הפוליטי, הכלכלי והחברתי החשוב ביותר ביישוב היהודי בארץ בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במקביל, הדיון מבקש לתהות כיצד הפך בן־גוריון, מאז הכתרתו ב 1935- ליושב ראש הנהלת הסוכנות, למי שהוביל את היישוב היהודי לעצמאות מדינית בארץ ישראל. הכרך השני בתולדות חייו של בן-גוריון מתחיל בהכרזה על הקמת מדינת ישראל ובמלחמת העצמאות, ממשיך בהסבר ובניתוח שנות כהונתו כראש ממשלה, ומסתיים במותו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ברטה פפנהיים
תיאור: במוקד הספר ניצבת דמותה של ברטה פפנהיים (1859–1936), פמיניסטית יהודייה ילידת וינה, בין הנשים הבולטות בעולם היהודי בתחילת המאה ה-20. פפנהיים, המוכרת בהיסטוריה של הפסיכואנליזה בכינוי "אנה אוֹ", סבלה בצעירותה מהפרעה שאובחנה כהיסטֶריה; היא טופלה בידי יוזף ברויאר בשיטה חדשנית שהיא כינתה "ריפוי בדיבור". אחרי החלמתה עברה לפרנקפורט ומשם ניהלה מערך של סיוע סוציאלי ופעילות פמיניסטית רחבי היקף, ותרמה לביסוס העבודה הסוציאלית בחברה היהודית. היא הובילה מאבק חסר פשרות בזנות ובסחר בנשים ופעלה לשיפור חינוך הנשים היהודיות ולהעלאת מעמדן וערכן בחיי הקהילה וביהדות. ספר זה מפגיש את הקוראות והקוראים עם דמותה המרתקת באמצעות קובץ מקיף ומגוון מכּתביה בתרגום מגרמנית לעברית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןכרמל
מאת: יוסי גולדשטיין
תיאור: בשלהי 1881 הקימו חבורות של יהודים, ברוסיה וברומניה, אגודות בעלות מצע לאומי, שביקשו להציל את החברה היהודית מכלָיה. עם הזמן היו האגודות לתנועה לאומית ממוסדת שנקראה בפי חבריה בשם "חיבת ציון", ולאחר זמן "הוועד האודסאי". לימים התברר שחברי התנועה, "חובבי ציון" בפי בני הזמן, הקימו את הגוף שעל יסודותיו נבנתה ההסתדרות הציונית, שמוסדותיה היו לימים המסד למדינת ישראל. ספר זה, המתאר את התפתחותה של התנועה הלאומית היהודית הראשונה מאז נוסדה ועד חיסולה בידי הבולשביקים, מבוסס על עבודות מחקר שעשה פרופסור יוסי גולדשטיין במשך שלושים שנה. הוא מבקש לתהות כאן על סוד התפתחותה של "חיבת ציון", ועל תרומתה להתפתחות הציונות. את הצורך בסיכום היסטורי חדש של תנועת "חיבת ציון" מסביר המחבר בעצם הדבר שהתנועה כמעט לא נחקרה כתופעה היסטורית של ממש לאחר שנת 1897, והמחקרים הרבים על הלאומיות האירופית והיהודית, שנעשו מאז שנות השבעים של המאה העשרים, יצרו פרספקטיבה היסטורית ייחודית לכינונה, והביאו לידי גילויָם של מסמכים חשובים, שזורעים אור על התפתחותם של מאורעות דרמטיים בתולדותיה. מסמכים מארכיונים, בייחוד מבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ומן הארכיון הציוני המרכזי, נחשפים כאן לראשונה.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן גימאני, יוסף יובל טובי
תיאור: בספר שלפנינו ארבעה עשר מאמרים המבוססים על הרצאות שנשאו מיטב החוקרים העוסקים ביהדות תימן. ההרצאות ניתנו בכנס הבינלאומי שנערך באוניברסיטת בר-אילן בשנת 2010. נושא הכנס היה "יהודי תימן – זהות ומורשת". נושאי המאמרים מקיפים את תחומי המחקר המגוונים על יהדות תימן: היסטוריה, שירה, משפט וחברה, היחסים עם השלטון והסביבה המוסלמים, הארגון החברתי, העלייה וההתיישבות בארץ לפני ואחרי קום מדינת ישראל.
תיאור: עיונים הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף וסדרת 'נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל. עיונים מפרסם מאמרים בתחומי דעת מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוסיקה, גיאוגרפיה, מגדר ועוד. ​
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
תיאור: עיונים הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף וסדרת 'נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל. עיונים מפרסם מאמרים בתחומי דעת מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוסיקה, גיאוגרפיה, מגדר ועוד. ​
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: דינה פורת
תיאור: הספר "לי נקם ושילם" (דברים לב, לה): היישוב, השואה וקבוצת הנוקמים של אבא קובנר מתאר ומנתח את קורותיהם של כחמישים צעירים וצעירות יהודים, שבתקופת השואה נאבקו בגרמניה הנאצית בגטאות, ביערות ובמחנות. כשנפגשו אחרי המלחמה על אדמת אירופה, נוכחו לדעת שאיבדו את כל עולמם, ונשבעו לנקום בגרמנים נקמה נוראה, עין תחת עין. זהו סיפורה הדרמטי של שנה שלמה, שבמהלכה התפזרו חברי הקבוצה בגרמניה החרֵבה, מחפשים דרכי ביצוע, נאמנים לשבועתם זו ולמנהיגם הנערץ, אבא קובנר. זו הפעם הראשונה שבה נחשף סיפורה של הקבוצה לעומקו ולכל פרטיו, על סמך שפע של מקורות ראשוניים שהיו טמונים בארכיונים, בזיכרונותיהם ובבתיהם של חבריה וחברותיה. הסיפור מלוּוה בדיון בשאלות האנושיות והמוסריות שסוגיית הנקם מעוררת, ונכתב מתוך רגישות לכאב שהסבה השואה, ולזעקה העולה ממנה. כאן נחשף לראשונה גם היחס המורכב של הנהגת היישוב בארץ ישראל לשאלת הנקם בשעה מכרעת בתולדות העם, שבה עמדו על הפרק הסיוע לניצולים, העלאתם ארצה והחתירה להשגת ישות מדינית עצמאית. הנוקמים לא הצליחו לממש את תוכניתם, וגם ניסיונות של קבוצות אחרות לא צלחו אלא במידה מועטה. בהגיעם לפרשת דרכים זו בחרו העם היהודי וההנהגה הציונית בדרך החיים, בבנייה של משפחות, קהילות ומדינה, וזו נקמתם.
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפהפרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יצחק קונפורטי
תיאור: ספר זה מציע מבט חדש, תרבותי, על ראשיתה של הציונות. הטענה המרכזית של 'עיצוב האומה' היא שיש להבין את הציונות לא רק מנקודת מבט פוליטית אלא גם מנקודת מבט תרבותית. כדי להסביר את צמיחתה של התנועה ואת הצלחתה לכונן מדינת לאום מודרנית יש לבחון את הדרך שבה הבינו פעילי התנועה ומנהיגיה את מציאות חייהם, את עברם ואת עתידם. הציונות נוצרה כחלק מן ההיסטוריה והתרבות היהודית, היא לא 'המציאה אומה' כפי שסבורים חוקרים מודרניסטים. מאידך גיסא, גם הכמיהה הדתית לציון לבדה אינה מסבירה את צמיחתה של הלאומיות היהודית המודרנית. יהודים מרחבי העולם הקימו את התנועה הציונית כארגון רב קולי שאי-אפשר לתארו רק מן ההיבט הפוליטי – מלמעלה כלפי מטה. ספר זה מראה שמערכת הערכים, המיתוסים והאמונות של הציונות נשאבו מן התרבות היהודית הקדם-מודרנית. התרבות הכתיבה במקרים רבים גם את סדר יומה הפוליטי של הציונות והספר בוחן את השפעתה על עיצוב האומה. שאלות היסוד אשר העסיקו את הציונות בתחילת דרכה שבות ומעסיקות את החברה הישראלית בימים אלה, במלאת שבעים שנה למדינת ישראל. מהו היחס הראוי בין הציונות (ומדינת ישראל) לבין העבר והמסורת היהודית? מהם היחסים הראויים בין טובת העם היהודי לבין ארץ-ישראל ושלמותה? מהו אופייה הראוי של הציונות: מערבי או מזרחי, אתני או אזרחי? וכן, כיצד נראתה תמונת העתיד האוטופית של המדינה היהודית? שאלות אלה עומדות במוקד הספר.
יד יצחק בן-צבי
הצג עוד תוצאות