נמצאו 40 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אהרן קלרמן
תיאור: הספר פרקי תפילה וברכה במבט היסטורי הינו אסופה של י"ג פרקים המציגים מחקרים על תפילות וברכות שונות. פרקי מחקר אלה מבקשים להציג בפני הקורא את התפתחותן ההיסטורית של תפילות וברכות מאז תחילת ניסוחיהן. לצד הדגש על הממד ההיסטורי, מושם בפרקי הספר דגש על הממד הגיאוגרפי, קרי על המיקומים שבהם חלו התפתחויות שונות לגבי התפילות והברכות שנחקרו, ועל ההעברות של התפתחויות אלה מתפוצה לתפוצה.
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור
מאת: רונן נויבירט
תיאור: לוח השנה כמוהו כלוח לבנו. ישנם ימים שמחים וימים עצובים, תקופות מעבר, עליות ומורדות. ואולם, שלא כמו מצבי הרוח שלנו הנובעים מנפשנו פנימה, פעמים רבות החגים נחווים באופן חיצוני, מעושה, ללא חדווה או הכנה מתאימה. במקרה הטוב אנו נזכרים בערגה בימי ילדותנו, אז חווינו את הנועם והמתיקות של המועדים וכמעט כל חג היה אפוף הוד וקסם.

חז"ל בחוכמתם עסקו רבות בהבנת מהותם של מועדי ישראל, הן בעיצוב הפרקטיקה ההלכתית והן בשרטוט עדין של הספירה המחשבתית של החגים באמצעות עולם המדרש. לגעת בזמן מציע נקודת מבט מרעננת על לוח השנה היהודי דרך העמקה במדרשי חז"ל. המהלכים המחשבתיים שנפרשים בספר זה מבקשים לחבר את הראש עם הלב, לגעת בנפש האדם ולהשיב לחגים את הלחלוחית החסרה בם לפעמים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אבי שגיא
תיאור: תפיסה רווחת רואה בתפילה לוז הקיום הדתי. בעיני רבים אי אפשר להבין את משמעותה של התפילה ללא ההנחה שהיא פנייה לאל. יתר על כן גם תפילתם של מי שאינם מאמינים נתפסת כחיפוש דרך לאל. שאלות המפתח שמציג הספר הן : האם אמנם המתפלל, כל מתפלל, פונה בהכרח לאל? האם אכן המשמעות הדתית המיוחסת לתפילה היא הפשר היחיד שניתן להציע לתפילה.
הספר פצועי תפילה מבקש לבחון מחדש את ההנחות המטאפיסיות והדתיות העומדות ביסוד השיח על התפילה. לפיכך שאלות אלו מושהות מהדיון. זאת באמצעות התקת נקודת הכובד העיונית מהשאלות התיאולוגיות והמטאפיסיות הכרוכות בתפילה אל עבר הניסיון האנושי של המתפלל עצמו.
הספר לא מתמקד בהבנה תיאורטית של הניסיון האנושי בתפילה. הוא לא מציע תיאוריה חלופית לזו התיאולוגית. הוא מנסה לעקוב אחר המשמעות של התפילה בעולמם של המתפללים עצמם. כדי להתקרב לעולמם של מתפללים הספר מתמקד בתפילה כפי שהיא משתקפת בעולמה של הספרות העברית החדשה, בעיקר זו שמהעלייה השנייה ועד ימינו. ספרות זו מרבה לעסוק בתפילה ובמשמעויותיה . רוב רובה של יצירה זו מבטאת את עולמם של מי שמתנסים ב``מות האל``, היינו בעולם שבו האל שוב אינו רלוונטי. מהעיון בספרות זו עולה כי גם לאחר ``מות האל`` התפילה ממשיכה להתקיים. יתר על כן, הרפלקסיה הספרותית מניחה שהתפילה היא פנומן ראשוני בקיום, שאינו מותנה כלל ועיקר בשאלת הנמען של התפילה – האדם הוא יש מתפלל.
אכן, שאלת הנמען נותרת פתוחה: האם לתפילה יש בהכרח נמען? האם התפילה היא התמודדות עם שאלת הנמען? או שמא נמענה של התפילה הוא האדם המתפלל עצמו. בין כך ובין אחרת ספרות זו מצביעה על העובדה היסודית שהאדם הוא יש מתפלל. פצועי תפילה בוחן את משמעות התפילה בספרות העברית ומגלה כי התפילה היא בראש ובראשונה סירוב לקיים והכרה בכוח המתמיד של התקווה הגוברת על כובד העבר וההווה. האדם כיש מתפלל חורג מתנאי חייו, הוא יש בן חורין שפניו מוטות אל עבר העתיד. התפילה מגלמת חריגה וחירות זאת בצורה המובהקת ביותר.
פרקי הספר שזורים בניתוח מדוקדק של יצירות ספרותיות, ובעיקר שירה מבית הגנזים של הקיום היהודי בהווה. שורשיו של הספר נטועים ביצירות הספרות בנות הזמן אך אופקיו נוטים אל הבנה עמוקה וחדשה של הקיום האנושי עצמו; קיום המתגלם באפיונו של האדם כיש מתפלל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון שלום הרטמן
מאת: חזקי שוהם
תיאור: ספר זה מציע בחינה אתנוגרפית מדוקדקת של האירוע הציבורי הגדול ביותר ביישוב בתקופת המנדט, הלא הוא קרנבל הפורים בתל אביב. המחבר עוקב אחר התפתחות החגיגות משלהי התקופה העות'מאנית עד אמצע שנות השלושים, ומתאר בפרטי פרטים את שני ענפיהן המרכזיים: נשפי הפורים באולמות ותהלוכת המיצגים הגדולה ברחוב העיר, שהחל ב-1932 נקראה "עדלידע". אין הוא מסתפק בשחזור החגיגות לפרטיהן ובאריגתן בחיי היומיום של היישוב, אלא מבקש להציע פרספקטיבה אחרת, אנתרופולוגית, לחקירתן של התרבות העברית החדשה והאידאולוגיה הציונית, במקום הדגש הפוליטי-אידאולוגי המאפיין באופן מסורתי את חקר הלאומיות היהודית. מחקר אתנוגרפי-היסטורי זה מציע נקודת מבט שונה לדיון בבעיות אחדות: היחס בין הווה לעבר בתרבות העברית החדשה, הריבונות והיחס ללא-יהודי במחשבה הציונית, האיזון בין עיר וכפר והמתח בין מרכיביה השונים של תרבותה המתחדשת של חברת המהגרים. הספר מספק אפוא זווית ראייה בלתי שגרתית לדיון בבניין האומה העברית בתקופת המנדט, באמצעות ניתוח תרבות החגיגה של היישוב. הפרספקטיבה האנתרופולוגית וההתמקדות במקרה-מבחן צר יחסית מאפשרים לדון בתנועה הלאומית היהודית כמערכת תרבותית גדושה, מורכבת, רבת-פנים ודינמית – דיון המאתגר את הדימוי המקובל של תרבות זו כאידאולוגיה שנכפתה מלמעלה על-ידי קומץ הוגים ועסקנים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילןמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב
מאת: זכריה גורן, מרים דרור
תיאור: החוברת נועדה לשמש כלי עזר בידי מורי המורים המבקשים להורות את נושא התפילה במכללה. הנושא כולל ארבעה חלקים: התפילה בשירה העברית המודרנית, התפילה במקרא, הכרת סדור התפילה, התהוות נוסחי התפילה. סידור התפילה כולל מערכת מסודרת של סוגות (ז'אנרים) ספרותיות מגוונות המביעות תפיסת עולם במרבית שאלות היסוד במחשבה היהודית, ולכן כל הרוצה להכיר את המחשבה היהודית לדורותיה חייב להכיר את הסדור. התוכנית המוצעת בחוברת מבוססת על ניסיון רב של המחברים בהוראת הנושא במכללה. נוסף על המידע הרב והמגוון וההערות המתודיות, היא כוללת גם פעילויות לסטודנטים. לנוחות הסטודנט עומדת לרשותו מקראה הכוללת את מרבית קטעי הקריאה שהוא מתבקש לעיין בהם.
מכון מופ"ת
מאת: אהרן מירסקי
תיאור: בספר זה כונסו לראשונה הפיוטים של המשורר הקדמון שהיה, לפי המשוער, בן המאה החמישית, הראשון בפייטנים הקדמונים שלאחר חתימת התלמוד הידוע לנו בשמו.
שירתו מאחדת בתוכה את הנושאים והסגולות של שירת המקרא עם אגדות המדרש עשירות הדמיון, ולסגנונו, המיוסד על המקרא, אופי מקורי משלו.
מוסד ביאליק
מאת: חביבה פדיה
תיאור: הספר "הפיוט כצוהר תרבותי: כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית" הוא ספר חלוצי בשלב החדש של חקר הפיוט בתרבות היהודית והישראלית.
חזרתו של הפיוט למרכז הבמה של התרבות העברית, בבחינת שיבתו של המודחק, מחייבת מצד אחד ארגון מחדש של השדה המחקרי ושל תחום הידע, ומצד אחר פנייה אל העדות האישית; חזרה זו מחייבת גם בחינה של היצירה השירית העברית החדשה, בהיותה השדה הראשון שבו מתחוללת שיבתו של המודחק.
הספר מגלם במבנהו את המשימות האלה: דרים בו בכפיפה אחת מאמרים פרי עטם של חוקרים ואנשי אקדמיה, ומאמרים ורשימות שעניינם עדות אישית של יוצרים בתחום השירה, הספרות, המוזיקה והתאטרון.
הספר מבקש להיות אבן פינה למלאכת המיפוי הפרדיגמטי של קווי השבר, היצירה והזהות במרחב הארץ-ישראלי, בצומת שבו נפגשים טורקיה וה"מזרח" בגלגולי האימפריה העות'מאנית מכאן, והשואה, הקולוניאליזם הבריטי וראשית ימי המדינה מכאן. הוא מדגים את כוחו של הפיוט לשפוך אור על תרבויות הפזורה היהודית לדורותיה ולמרחביה ולתרום להבנת מגוון סוגיות הקשורות בהן – בכלל זה סוגיית המרחב היהודי-ערבי המשותף וסוגיית המגדר והקהילה; והוא עושה זאת בשלב תרבותי יהודי-ישראלי שבו מצטלבים מבנים והבניות של זיכרון ושכחה, גלות וגאולה, קדושה וחולין, הצטלבות המתגלמת בפריצת הפיוט למוזיקה הישראלית העכשווית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יוסף תבורי
תיאור: מחורבן הבית השני ועד העת החדשה עמד בית הכנסת במוקד החיים היהודיים. מלבד תפקידו כמקום תפילה הוא שימש גם כמרכז הפעילות הקהילתית, וסביבו התפתחו הפיוט והשירה. האמונה הדתית והיחס לסביבה באים לידי ביטוי באדריכלות של בית הכנסת ובאמנותו.
בכל ההיבטים הללו עוסקים קובצי 'כנישתא'.
יצא בשיתוף עם מכון לנדר-מרכז אקדמי ירושלים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף תבורי
תיאור: מחורבן הבית השני ועד העת החדשה עמד בית הכנסת במוקד החיים היהודיים. מלבד תפקידו כמקום תפילה הוא שימש גם כמרכז הפעילות הקהילתית, וסביבו התפתחו הפיוט והשירה. האמונה הדתית והיחס לסביבה באים לידי ביטוי באדריכלות של בית הכנסת ובאמנותו.
בכל ההיבטים הללו עוסקים קובצי 'כנישתא'.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אמנון בזק
תיאור: יום הכיפורים הוא המיוחד שבכל ימי השנה: מעבודת הכוהן הגדול בזמן המקדש, דרך אווירת התשובה, הפיוס והסליחה, המלווה ביום זה את עם ישראל לדורותיו, ועד לתפילותיו ולמנהגיו של היום.
ספר זה, השני בסדרת הספרים העוסקים במועדי ישראל היוצאת לאור על ידי מכללת הרצוג, מבקש לעמוד על כמה וכמה מהיבטיו המיוחדים של יום הכיפורים.
הספר מכיל חמישה שערים, העוסקים באופיו של היום, בעבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים, בספר יונה, בתפילות המיוחדות ביום הכיפורים ובנושא התשובה.
תבונות
מאת: אמנון בזק
תיאור: קובץ מאמרים של מורי מכללת יעקב הרצוג המבקש לשפוך מעט אור על ההיבטים השונים של ראש השנה. המאמרים עוסקים באופיו של היום, בתפילותיו ובמנהגיו.
תבונות
מאת: יעקב מלכין
תיאור: התרבות היהודית החילונית היא תרבות חייהם של רוב יהודי העולם וישראל. חייהם של יהודי הארץ והעולם עברו תמורות מרחיקות לכת עת השתלבו בתרבות המערבית הדמוקראטית - תרבות בה הם חופשיים לבחור את דרך חייהם ואת חינוך ילדיהם. ההגות החדשה שהתפתחה בתרבות זו עונה על שאלות רבות בהן אנו נתקלים כיהודים ישראליים. ספר זה מציע לקוראיו ביטויי אמונות ודעות הרווחות בקרב יהודים לא-דתיים המחויבים למצוות הצדק, אך לא למצוות שהומצאו על-ידי מנהיגים יהודים דתיים בשם אלוהים.
כמו בכל העולם גם העם היהודי הוא ייחודי בתרבותו. תרבות זו מורכבת ממארג של זרמים עדתיים, חילוניים ודתיים כאחד. מארג זה מהווה מכנה משותף ליהודים חילונים ודתיים במספר היבטים של תודעה. ספר זה נותן ביטוי למקורות ולתמורות שבהגות היהודית החילונית, ולאמונות הרווחות בה. מהאמונה באלוהים כיצירה אנושית ובאדם כריבון לחייו נובעת הכפירה במחויבות למצוות הדת, שהרי כל כפירה נובעת מאמונה, ואין אמונה הנובעת מכפירה.
יהודית ספרדית, והמשכה בכתבי שפינוזה, אשר חנך את תהליך החילון.
פרקי הספר מוקדשים לנושאים הבאים, שנכתבו בידי 24 מחברים:
התפתחות ההגות היהודית החילונית ומקורותיה ביהדות ובתרבות העמים;
מעמדה של האישה ביהדות; בעיית "מיהו יהודי" והגדרות הזהות הלאומית היהודית; הומניזם ויהדות - מוסר חילוני ביהדות כיורשו של הזרם הנבואי בתנ"ך; היהדות החילונית בישראל - פנים בתרבותה ובמעמדה; אלוהים בעיני יהודים חילוניים.
תיאור: רב סעדיה גאון כתב "ספר מאסף לכל התפילות והברכות" - הוא סידור רס"ג, שנכתב בניסיון להציג נוסח אחיד שיהיה מעין פשרה בין הגרסאות השונות של התפילה ומנהגיה בקהילות היהודים במזרח (במצרים, בארץ ישראל ובבבל).
במסעותיו בקהילות אלה התוודע רס"ג לנוסחי התפילה השונים - לדוגמה: קהילות היהודים בארץ ישראל הרבו לשלב פיוטים בתפילה, ואילו בבבל התנגדו למנהג זה. רס"ג בחר בדרך הפשרה: הוא בחר לשלב פיוטים אחדים בסידור שערך, אך עשה זאת במידה ולא הִרְבָּה בהם.
לסידור רס"ג - שני חלקים: החלק הראשון מוקדש לתפילות ימי החול, ואילו החלק השני - לתפילות הימים המיוחדים - שבת, ראש חודש, חגים וימי צום (מתוך לקסיקון לתרבות ישראל - מטח).
מאת: יוסף תבורי
תיאור: מחורבן הבית השני ועד העת החדשה עמד בית הכנסת במוקד החיים היהודיים. מלבד תפקידו כמקום תפילה הוא שימש גם כמרכז הפעילות הקהילתית וסביבו התפתחו הפיוט והשירה. האמונה הדתית והיחס לסביבה באים לידי ביטוי באדריכלות של בית הכנסת ובאמנותו.
זהו הקובץ השני הרואה אור בסדרת המחקרים כנישתא אשר עניינו חקר עולמו של בית הכנסת מהיבטים שונים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דליה מרקס
תיאור: בעת אישן ואעירה עוסק במעברי היום והלילה בסידור התפילה: "קריאת שמע שעל המיטה" מכאן ו"ברכות השחר" מכאן. שני נושאים שלא זכו עד כה למחקר מעמיק, מקיף ורב-תחומי כמו זה שמרקס מגישה לנו.
הספר מתאר בפרוטרוט ובלשון בהירה את תולדותיהם המרתקות של טקסטים וטקסים אלה, מימיהם של חז"ל ועד לסידורים המודרניים של ימינו, ומצביע על תפקידיהם ועל תפיסות העולם הזוכות בהם לביטוי מועצם.
ביד בוטחת מובילה המחברת את הקורא בשבילים הקסומים של המעברים שבין ממלכת היום לממלכת הלילה.
טקסטים שגרתיים ויומיומיים מוארים מחדש בין השאר כביטויים של היענות למצבי חרדה, עיצוב תודעת האני ואישור מקומה של הגופניות האנושית במערכת הבריאה.
הרחבה מבורכת נמצאת גם בדיונים על אודות הפולמוסים שליוו את אמירת ברכת "שלא עשני אישה", ובהצבעה על מקבילות לאמירת ברכות שונות בתרבויות העולם בכלל. לוויית חן מוסיפה לספר התבוננות בדרכים שבהן השתלבו הטקסים והטקסטים הנדונים בו בשירה העברית וביצירה הישראלית בת זמננו.
הספר מיועד לכל קורא המבין שלשונו של סידור התפילה היא לשונה של תרבות ישראל ושל הספרות היהודית לדורותיה. הספר מציע לקוראיו – הן מי שעולם הסידור זר לו והן מי ששביליו נהירים לו – סקירה היסטורית רחבת יריעה, פרשנויות מפתיעות וחדשות של טקסטים ידועים וכן דיונים מרתקים בסוגיות הנוגעות למעברים יומיומיים של קבע בחיי כל אדם בכלל ובחיי איש ואישה מישראל בפרט.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יהודית תידור-באומל
תיאור: הספר מוקדש לתפילה בתקופת השואה. חלקו הראשון דן בעיקר בתפילות המיוחדות שנתחברו באירופה הכבושה ובעולם החופשי למען היהודים שסבלו תחת עול הנאצים. כמו-כן עוסק הספר בתפילות לזכר קרבנות השואה שנתחברו על-ידי מחברים מכל הזרמים ביהדות מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד היום.
בחלקו השני, מובאות התפילות הנזכרות, בנוסחן המקורי.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יוסף תבורי
תיאור: קובץ מאמרים על היבטים שונים של עולם בית הכנסת. החלק העברי כולל מאמרים על חובת הזהירות בתפילה
(י' בלידשטיין), על מקראות שנמנעו מלתרגם (ד' הנשקה), על הגניזה הקהירית ועולם התפילה (ש"ק רייף),
ועל מצב הגוף בשעת קריאת שמע (י' תא-שמע).
בחלק הלועזי מאמר על משמעותה של קריאת שמע (ר' קימלמן), ועל הברכה "שלא עשני אשה" (י' תבורי).
הקובץ כולל גם רשימה מקיפה של מאמרים על בית הכנסת בעבר ובהווה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: התוספתא נערכה בדורות שלאחר עריכת המשנה, והיא מסודרת בסדרים ומסכתות כמו המשנה שנערכה בידי רבי יהודה הנשיא. יש בה הלכות רבות מתורת התנאים הקדומה שלא נשנו במשנה, ויש בה הלכות המפרשות את המשנה. חלק גדול מהלכות התוספתא מקבילות להלכות המשנה בתוכנן ובסגנונן.
עיקרו של הספר הוא בירור היחס הספרותי שבין ההלכות הללו שבתוספתא למקבילותיהן שבמשנה. המחבר מוצא תימוכין לאפשרות, שחלק מן ההלכות שבתוספתא המקבילות להלכות המשנה הן קדומות; ואפילו לסברה, שעל-פי הלכות כאלה ערך רבי את המשנה.
הספר מנהיר את דרכו של רבי בניסוח לשון המשנה על-פי החומר שעמד לפניו. עוד מעלה המחבר לבירור כמה נושאים הנוגעים בחג הפסח, ודן בהתפתחותם ההלכתית.
שיטת המחבר מוצגת במבוא ובו סקירה של המחקר בנושא ועיון בשיטותיהם של י"נ אפשטיין ושאול ליברמן, מגדולי חוקרי התלמוד בדורנו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: משה חלמיש
תיאור: הספר דן ביחסי הגומלין בין מחקר הקבלה המודרני לבין עולם הליטורגיקה, ההלכה והמנהג. יחסי גומלין אלה לא זכו עד כה למלוא תשומת הלב המחקרית הראויה וספר זה פותח צוהר רחב להמשך מחקר מקיף בנושא.
המחבר מברר בפרקי הספר את ההשלכות ההדדיות של העולמות הללו – הקבלה מזה, והתפילה, ההלכה והמנהג מזה – מבחינה עיונית, היסטורית, גיאוגרפית וביבליוגרפית, ובראייתו המקיפה שופך אור חדש על הדינמיקה בין התחומים ועל דרכי חלחולה של הקבלה לתחומים אלה.
הספר מיועד לתלמידי חכמים, לחוקרים במדעי היהדות ולציבור המשכיל הרחב המתעניין בתרבות היהודית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יצחק (הרב) גרינברג
תיאור: בספר מעמיק ורב השראה זה בוחן הרב גרינברג את דרכה של היהדות בתנועתה סביב מעגל השנה ולאורך ההיסטוריה היהודית. הדרך היהודית מוצגת בספר זה בחום, בהומור וברוחב לב והיא מוצעת לקורא לא כאסופה נוקשה של חוקים ותקנות אלא כדרך חיים ססגונית, חיה ומתפתחת כל העת.
בהתייחסו לשבת, לימים הנוראים, לשלושת הרגלים, לחנוכה, לפורים, לתשעה באב וליום העצמאות, מציע הרב גרינברג קריאה כפולת רבדים. ברובד הראשון מוצגים בספר מנהגים, הליכות ומצוות כפי שעוצבו במשך הדורות בקהילות ישראל השונות וכפי שהם נוהגים בימינו. ברובד השני המציג תפיסה תיאולוגית חדשנית, מלמד המחבר כי מועדי ישראל אשר צוינו במשך דורות כה רבים, הולכים ונטענים במשמעות דתית מחודשת לאחר השואה ותקומת מדינת ישראל ועם התקדמותה של ההיסטוריה לעבר גאולתה המשיחית.
בשורתה פורצת הדרך של הספר היא שבדורות האחרונים נטענו חגי ישראל במשמעות מיוחדת היוצרת חידוש ואתגר מרחיק לכת בכל הנוגע לטיבם של הקשרים שבין היחיד והכלל לבין ההיסטוריה ואלוהים.
הרב יצחק (ייץ) גרינברג שימש כרב אורתודוקסי, כפרופסור בישיבה אוניברסיטה ובאוניברסיטת ניו יורק, כנשיא של ארגון ‘כלל’, מרכז ללימוד ומנהיגות יהודית בארצות הברית וכנשיאה של קרן לחינוך יהודי, ‘חברים כל ישראל’. במהלך השנים בלט הרב בעיסוקו בחינוך, בתיאולוגיה שלאחר השואה, ביצירת קשרים בין זרמים שונים בתוך היהדות וביצירתו של שיח בין-דתי בארצות הברית.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: רחל שרעבי
תיאור: הספר עוסק בחג המימונה ובדרך בה הפך לרכיב מקובל בחברה הישראלית. תמורה זו מהווה צומת תרבותי חשוב לדיון במערכת היחסים שבין הפריפריה לבין המרכז - בין תרבות "גבוהה" לבין תרבות "נמוכה", בין קולטים לבין נקלטים ובין המזרחיים לבין הקולקטיב הישראלי - ומאיר אותה באור חדש.
חלקו הראשון של הספר מתמקד בניתוח אנתרופולוגי מקיף של סמליו וטקסיו של החג בקהילות היהודיות בצפון אפריקה, ונותן להם פרשנות סוציולוגית חדשה. חלקו השני דן בהתפתחות חג המימונה בישראל משנות השישים של המאה הקודמת, ממעמד של חג שולי למעמד של חג לאומי. הספר מראה שחגיגות המימונה היו מכשיר רב עוצמה, שגם בעלי הכוח וגם חסרי הכוח ניצלוהו לטובתם, ושנוצר סינקרטיזם בין הקבוצות השונות.
ד"ר רחל שרעבי היא מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון ובחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן. מחקריה הרבים עוסקים בסוציולוגיה היסטורית, בהגירה, בנשים מקהילות מסורתיות ובמפגש בין-תרבותי בישראל.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נפתלי וידר
תיאור: התפילה, וביחוד התפילה בציבור, היא מן היסודות המורכבים, מרובי הפנים והמגוונים ביותר בתרבותו של עם ישראל, בתולדות חיי הרוח שלו ופעילותה החברתית של הקהילה היהודית.
התפילה התפתחה בכמה צירים מקבילים: תפילות החובה, הפיוטים, וכן טקסים ומנהגים נוספים, שהיו חלק חלק בלתי נפרד מהפעילות בבית הכנסת.
נוסחים וצורות שונות של פיוטים ומנהגים שונים הקשורים בתפילה התפתחו בזמנים ובמקומות שונים, כגון בבל, ארץ-ישראל, ספרד, צפון אפריקה, אשכנז, צרפת ועוד.
התפתחויות מקומיות אלה מקורן בדרך כלל באופיין התרבותי הייחודי של הקהילות השונות, שהושפע לא פעם מתרבות הסביבה באותה תקופה.
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
מאת: נפתלי וידר
תיאור: התפילה, וביחוד התפילה בציבור, היא מן היסודות המורכבים, מרובי הפנים והמגוונים ביותר בתרבותו של עם ישראל, בתולדות חיי הרוח שלו ופעילותה החברתית של הקהילה היהודית.
התפילה התפתחה בכמה צירים מקבילים: תפילות החובה, הפיוטים, וכן טקסים ומנהגים נוספים, שהיו חלק חלק בלתי נפרד מהפעילות בבית הכנסת.
נוסחים וצורות שונות של פיוטים ומנהגים שונים הקשורים בתפילה התפתחו בזמנים ובמקומות שונים, כגון בבל, ארץ-ישראל, ספרד, צפון אפריקה, אשכנז, צרפת ועוד.
התפתחויות מקומיות אלה מקורן בדרך כלל באופיין התרבותי הייחודי של הקהילות השונות, שהושפע לא פעם מתרבות הסביבה באותה תקופה.
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
מאת: יעקוב שלום ליכט
תיאור: הספר עוסק בזמן ובמועדים המיוחדים בחיי ישראל בתקופת המקרא ובימי בית-שני. את תפיסת הזמן, את סדריו ושימוש של הלוח העברי, ואת המועדים המיוחדים במחזור הלוח הישראלי הקדום, מאירות ידיעותינו על עולמו של המזרח הקדמון, שישראל היה חלק ממנו.
מוסד ביאליק
מאת: יוסף יצחק ליפשיץ
תיאור: השבת צופנת סוד בחובה — הסוד של תחושת השלמות שאחרי היצירה. זהו הלקח שמלמדת מצוות השביתה בשבת, המנוחה מכל מלאכה.
בניגוד לחגים ולמועדים האחרים במסורת היהודית שמנציחים אירועים שהתחוללו במהלך ההיסטוריה של עם ישראל, השבת מאזכרת אירוע שהתחולל בספירה האלוהית — אירוע החורג מההיסטוריה האנושית. על כן אין לראות בדרישת השביתה ממלאכה תחיקה סוציאלית גרידא; ההלכה עומדת על כך שהפעילות שממנה נתבע היהודי לשבות ביום השביעי אינה ״עבודה״ אלא דווקא ״מלאכת מחשבת״, יצירה המשקפת את קווי הדמיון בין הנברא לבוראו. מצוות השבת מצביעה על אחריותו של האדם למצוא את האיזון הנכון בין שני היסודות של קיומו — בין טבעו הגשמי המוגבל והסופי המאפשר לעולם לפעפע בו ולעצב את רוחו ובין הרצון היצירתי התוסס שהעניק לו האל, רצון שבאמצעותו הוא מטביע את חותמו על העולם.
הוצאת שלם
מאת: נחום מאיר ברוזניק
תיאור: מוסכם בין כל חוקרי הפיוט שיניי הוא מגדולי הפייטנים. הוא חי ופעל בארץ - ישראל באמצע המאה השישית. הוא חיבר קרובות לשבתות, לכל סדר וסדר שבקריאת התורה התלת - שנתית. וכן חיבר קרובות לכל מועדי השנה. ר' סעדיה גאון ורבינו גרשום מאור הגולה מזכירים אותו לשבח. אולם ברבות הימים פיוטיו נשתכחו ונעלמו, ורק הקרובה לשבת הגדול שרדה במחזור אשכנז, ומתוכה הועבר הפיוט "אז רוב נסים הפלאת בלילה" להגדה של פסח.
חוקרי הפיוט, ובראשם מנחם זולאי, גילו בגניזה במשך השנים שרידים מפיוטיו, ומתוכם הקים זולאי מחדש כשליש ממחזור יניי. צבי מאיר רבינוביץ הוציא בשנות תשמ"ה - תשמ"ז מהדורה מחודשת ומעודכנת של מחזור יניי בשני כרכים, בצירוף פירוש. אך הרבה מקומות סתומים נשארו בלי פירוש, וגם במה שיש, נמצאים פירושים בלתי מכוונים.
פיוטי יניי חשובים לאין ערוך, לא רק בגלל השפעתם על התפתחות הפיוט הקלאסי, אלא גם מצד עצמם. הם ראויים לעיון מעמיק, כדי לעמוד על עושר לשונם ועוצם הבעתם הפיוטית, על השילוב הנפלא של מקורות חז"ל ועל הרמזים הגנוזים בהם. החוקר, פרופ' נחום מ. ברונזניק, בביאוריו ובפירושיו, בתיקוניו ובהשלמותיו וגילוי מקורותיו של יניי, מאפשר לחובבי הפיוט ליהנות מזיו אורם המופלא של פיוטי יניי, על כל צדדיהם המגווונים.
נחום מ. ברונזניק הוא מחבר ספרים ומאמרים בענייני לשון ופיוט, פרשנות המקרא וספרות חז"ל. הוא פרופסור (אמריטוס) ללימודים עבריים באוניברסיטת רוטגרס - האוניברסיטה של מדינת ניו - ג'רסי (ארה"ב).
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: נחום מאיר ברוזניק
תיאור: מוסנם בין כל חוקרי הפיוט שיניי הוא מגדולי הפייטנים. הוא חי ופעל בארץ - ישראל באמצע המאה השישית. הוא חיבר קרובות לשבתות, לכל סדר וסדר שבקריאת התורה התלת - שנתית. וכן חיבר קרובות לכל מועדי השנה. ר' סעדיה גאון ורבינו גרשום מאור הגולה מזכירים אותו לשבח. אולם ברבות הימים פיוטיו נשתכחו ונעלמו, ורק הקרובה לשבת הגדול שרדה במחזור אשכנז, ומתוכה הועבר הפיוט "אז רוב נסים הפלאת בלילה" להגדה של פסח.
חוקרי הפיוט, ובראשם מנחם זולאי, גילו בגניזה במשך השנים שרידים מפיוטיו, ומתוכם הקים זולאי מחדש כשליש ממחזור יניי. צבי מאיר רבינוביץ הוציא בשנות תשמ"ה - תשמ"ז מהדורה מחודשת ומעודכנת של מחזור יניי בשני כרכים, בצירוף פירוש. אך הרבה מקומות סתומים נשארו בלי פירוש, וגם במה שיש, נמצאים פירושים בלתי מכוונים.
פיוטי יניי חשובים לאין ערוך, לא רק בגלל השפעתם על התפתחות הפיוט הקלאסי, אלא גם מצד עצמם. הם ראויים לעיון מעמיק, כדי לעמוד על עושר לשונם ועוצם הבעתם הפיוטית, על השילוב הנפלא של מקורות חז"ל ועל הרמזים הגנוזים בהם. החוקר, פרופ' נחום מ. ברונזניק, בביאוריו ובפירושיו, בתיקוניו ובהשלמותיו וגילוי מקורותיו של יניי, מאפשר לחובבי הפיוט ליהנות מזיו אורם המופלא של פיוטי יניי, על כל צדדיהם המגווונים. נחום מ. ברונזניק הוא מחבר ספרים ומאמרים בענייני לשון ופיוט, פרשנות המקרא וספרות חז"ל. הוא פרופסור (אמריטוס) ללימודים עבריים באוניברסיטת רוטגרס - האוניברסיטה של מדינת ניו - ג'רסי (ארה"ב).
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: זכריה גורן, מרים דרור
תיאור: במקראה זו מרוכזים קטעי קריאה רבים שהסטודנטים נזקיים להם בעת לימוד נושא התפילה במכללה. קטעי הקריאה מתייחסים לשני חלקים של הנושא: התפילה בשירה העברית המודרנית והכרת סידור התפילה. החלק השלישי של המקראה מתאר את התהוות נוסחי התפילה והשתלשלותם בארצות השונות במרוצת הדורות. הקריאה בקטעים נועדה לפתוח אשנב לעולם המחקר, ובעיקר לדעות ולהשקפות עכשוויות במחשבה היהודית. עימות עם דעות שונות יסייע בידי הסטודנט לגבש דעה אישית. הקטעים המובאים לא נועדו לשכנע את הלומד אלא להציע לו חומר למחשבה ובסיס לדיונים בנושאים שונים בהגות היהודית.
מכון מופ"ת
מאת: בנימין גרוס
תיאור: "יהי אור" הוא פירוש מקיף לנר מצוה, אחת היצירות המקוריות ביותר של המהר"ל מפראג,בן המאה השש-עשרה.
חיבורו המוקדש לחנוכה, החג הבתר-מקראי היחיד שהנהיגו חז"ל בין חתימת התנ"ך לימינו, מרחיב את היריעה, מעבר לייחודיותו של הארוע; נוסף על מימד הזמן ההסיטורי והטקסטים הכרוכים בחג האורים, נמצא בו אף בירור תקפותו הפרדיגמאית לגרול העם היהודי ולסדר הזמן שהוא נוהג על פיו.
המהר"ל מתאר את מאבקם של החשמונאים אל מול פיתויי היוונות כמקרה מיוחד של ההתנגשות בין שתי תרבויות ומדגיש את צביונה של הסביבה התרבותית והדתית ואת חשיבותה המכרעת להתפתחות חברות אנושיות ולקונפליקטים המפלגים אותן.הדיון בחיבור נסב בעיקר על העימות בין שתי תפיסות עולם, המקראית והיוונית. מתוך עיון בסוגיות ערך המצוה ותפקידה,מגיע המהר"ל אל פיתוח נושאים מהותיים בתחום הפילוסופיה של ההיסטוריה. קיומו הייחודי של העם היהודי וייעודו המיוחד מוצגים מזוית ראיה של משיחיות רוחנית, לא כנופך נוסף ללאומיות, אלא כפתיחה של האנושי לעבר התהוות היסטורית.
בשעה שעם תחייתה של מדינה יהודית בארץ הקודש מובלטות בעיות הזיקה שבין הפוליטי לדתי ומתחדדת התהייה על התכליתיות הסופית של ההרפתקה המופלאת הזאת, החיבור הזה מאפשר להבין מדוע וכיצד נשתמרה בעם ישראל תודעת ההשתתפות בתכנית הכבירה על אף הפגמים, המגרעות והכשלונות.
משנת המהר"ל, בניתוח של פרופסור בנימין גרוס, מבכירי המומחים להגותו, והאור שמאירים אותה קשריה עם מורי הדורות הדגולים, פותחים לנו שער להכרה כי החל מגילויה ההיסטורי, חושפת היהדות בפנינו טפח ממלוא התוכן החתום בעצמתה הכמוסה.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: יואל רפל
תיאור: " אנציקלופדיה מועדי ישראל " באה לתת תשובות למי שמבקש לדעת , היא נועדה להשיב לשאלות הצצות ועולות בשגרת יומו של היהודי - כיהודי . זאת ועוד , נושא השבת והחגים היה זה מכבר לחלק מתוכנית הלימודים , ובתוכן הספר יש משום מתן מענה לשאלות המתעוררות אצל התלמיד והמורה כאחד . הערכים באנציקלופדיה נכתבו לפי חלוקה קטגורית בשלוש רמות : ערכי יסוד מקיפים לשבת ולכל אחד מהחגים ; ערכים כללים למונחים הקשורים בחגים שונים ( מחזור , זמירות , עליה לתורה ) ; ערכים ייחודיים , ברובם קצרים , למונחים , מושגים ועניינים של כל אחד מחגי ישראל .
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: רחל קרן
תיאור: מדי חודש בחודשו קרא ציבור רחב את המאמרים שפורסמו בעלוני "קולך".
מאמרים אלו, שנכתבו על ידי נשים וגברים, עוסקים כולם בהתבוננות מעמיקה בהגות היהודית ובפרשנות התורה, כשהמשותף לכולם הוא נקודת מבט שוויונית על מקומן של נשים בעולמה של תורה ובעולם היהודי, וגישה השואפת לתקן את הדרוש תיקון במעמדן, מתוך ידיעת תורה, מחויבות להלכה ואהבת ה'.
בספר זה לוקטו מיטב המאמרים שנכתבו על ידי מבחר כותבות וכותבים. המאמרים עוסקים בסוגיות מתוך פרשות השבוע ובנושאים במעגל השנה היהודי וערוכים על פי חודשי השנה.
הספר מיועד ללימוד משפחתי ליד שולחן השבת, לאנשי חינוך המעוניינים בהעשרה ובגיוון ולכל הרוצה בהרחבת הדעת, מתוך תפיסה כי הקול הייחודי של "קולך" הוא מרכיב חשוב בתוך שאר הקולות הנשמעים בעולמנו.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: חננאל מאק
תיאור: תפילה ותפילות הם שני החלקים בספר שלפנינו. החלק הראשון מפגיש את הקורא עם שאלות היסוד של התפילה ומהותה: מהי משמעותה של תפילת האדם מול האל היודע כל והמטיב לכל?
את מי ואת מה משרת מעשה התפילה של האדם? מהי משמעותה הממשית של "כוונת הלב" הנדרשת מהמתפלל? האומנם עדיפה התפילה הסדירה בציבור על פני תפילת היחיד?
האם מוטב להתפלל תפילת קבע או שיש להעדיף את התפילה הספונטאנית של האדם היחיד בלשון, במקום ובזמן המתאימים לו? מה הן דעותיהם של רמב"ם ורמב"ן, ר' יהודה הלוי והמקובלים, חסידים ומתנגדים, ר' לוי יצחק מברדיצ'ב וישעיהו ליבוביץ בשאלות אלה? בחלק השני מציג המחבר את הגופים העיקריים של התפילות על רקע המציאות ההיסטורית שבה נוצרו. כך מתברר שתהליך היצירה של התפילות נמשך והולך מימי המקרא ועד ימינו, שמקורה של קריאת "שמע ישראל" הוא בתפילת הכהנים בבית המקדש, תפילות העמידה ("שמונה עשרה") נוסדו בעיקר כתחליף למעשה הפולחן בבית המקדש החרב, הפיוטים נוספו למערך התפילות קודם כל כדי למנוע תחושת שגרה ושממון, ועוד.
מחבר הספר, פרופ' חננאל מאק מהפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן, פירסם ספרים ומאמרים רבים בנושאי תרבות ישראל. ספרו האחרון: "אלא משל היה" עוסק בספר איוב בעיניהם של חז"ל
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: מאיר בר אילן
תיאור: יש בספר זה ניסיון ראשון לעמוד על טיב הקשרים בין ספרות ההיכלות לבין הספרות התלמודית, הסידור, וטקסטים אחרים, יהודיים ושאינם יהודיים. קטעי שירה ופיוט מן התקופה התלמודית מוארים מחדש, וספרות ההיכלות מוצגת לא אחת כמקור יניקתם. עיון ספרותי, תוכני וצורני, מלווה בביקורת היסטורית מסייע בתיארוך ספרות ההיכלות מזה, וקטעי תפילה שונים מזה. כבדרך אגב מתברר הקשר בין התנאים לבין העיסוק במיסטיקה, קרי: היכלות, או מרכבה. על מנת לעמוד על חשיבות הספר, מובא כאן תקציר הפרקים:
פרק ראשון דן בפיוטים שמוצאם בספרות ההיכלות, ומשם הם נכנסו לתפילות: "האדרת והאמונה", "עלינו לשבח" ואחרים. נעשה נסיון להסביר כיצד הועברו פיוטים שונים מחוג בעלי ההיכלות לתפילה. כמו כן נדון זמנם של הפיוטים בספרות ההיכלות על פי ניתוח תוכנם וצורתם.
פרק ב' נפתח במצב המחקר בחקר הפיוט העברי הקדום, בן תקופת התלמוד, וזיקת פיוטי ההיכלות לפיוט בתקופה העתיקה. לאחר מכן נדונים כ"ט פיוטים מספרות ההיכלות על פי צורתם, תוכנם וקרבתם אל פיוטים שונים.מובאות מקבילות שונות לפיוטי ההיכלות, החל מהספרות החיצונית והאוונגליונים, עבור לקומראן ולספר הרזים, וכלה בתלמוד ובמדרשים שונים.
פרק ג' מוקדש לקריאה צמודה בתפילה הידועה "נשמת כל חי" , בחינתה, וקשריה של תפילה מיוחדת זו עם יצירות ספרותיות אחרות, ובהן גם ספרות ההיכלות.
בפרק ד' נדונים פיוטים וברכות שנשתקעו בתפילת יוצר שחרית של שבת, והפרק מדגים את חשיבות ספרות ההיכלות להבנת התפילה המסורתית.מוכח הקשר שבין ההמנון "אל אדון" ל"מעשה מרכבה", ויש בכך סיוע נוסף לקביעת זמנה הקדום, יחסית , של ספרות ההיכלות.
פרקים ה' ו- ו' דנים בשלוש הברכות הראשונות הפותחות את תפילת העמידה, ומובאות מקבילות לברכות אלו מספרות ההיכלות בצורת ברכות ורעיונות.
פרק ז' עוסק בבעיית מספר הברכות הטיפולוגי של תפילת העמידה: שמונה עשרה. תחילה נדונה תופעת מנין התפילות בשעת התפילה בשיטת המחקר המשווה : היכלות, איסלאם, תלמוד ירושלמי. לאחר מכן מוצע הסבר להתלכדות ברכות שונות לכדי תפילת שמונה עשרה.
הספר מסתיים במפתח מפורט הכולל : למעלה ממאה ושבעים מטבעות ברכה, עשרות פיוטים, וכן גם רשימה ביביליוגרפית בת כמאתיים ערכים בתחומי ספרות ההיכלות, הפיוט הקדום, הספרות התלמודית והסידור.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אביגדור שנאן
תיאור: סידור אבי חי : יום השבת בבית הכנסת (נוסח ספרד).כרך זה עוקב אחר תפילות השבת על פי סדרן, החל במנהג לקרוא את מגילת שיר השירים קודם לתפילת מנחה של ערב שבת, וכלה בטכסים שזמנם במוצאי שבת, כגון ההבדלה וסדר קידוש לבנה ( הנאמר אחת לחודש).
כרך זה, המוקדש לתפילת השבת, אינו עוסק בתפילות ימי השבת כשהם גם יום חג. לאורך הסידור שולבו הוראות שונות באשר לאמירת התפילות, הן במה שנוגע לשכיחותן והן במה שנוגע לדרך אמירתן. בצד התפילות הבאנו, בשולי העמוד, מראי מקום מדוייקים לפסוקי המקרא המצוטטים בסידור או למקורות אחרים שמהם נשאבו התפילות. בתחתית העמוד מובאים ביאורי מילים, דברי רקע ומבואות כלליים.
ידיעות אחרונותקרן אבי חי
תיאור: הגלות וגאולת ישראל מסמלות את הניכור העצמי של האדם ואת תקוותו לגאולה. על בסיס רעיון חסידי זה, גבריאל שטרנגר עוקב אחרי מסעו של היחיד אל חירותו האישית. הפסיכואנליזה מתארת בפרוטרוט את היטלטלות האדם בין געגועיו למצב קדמון של התמזגות עם אמו לבין הצורך בקיום עצמי. תורת הקבלה רואה בשבר הפנימי של האדם הד לצמצום הנוכחות האלוהית - צמצום שבזכותו קיים העולם הזה. חווית הגירוש מגן עדן, והקושי בקבלת המציאות הלא מושלמת, מצרים את המרחב הרוחני שלנו ומביאים אותנו לחיפוש קיצורי דרך ופתרונות שווא. מתוך שילוב מקורי של רעיונות קבליים וחסידיים עם תובנות של הפסיכואנליזה המודרנית, המחבר מתחקה אחר תהליכי ההתבגרות הנפשית של האדם, כפי שבאים לידי ביטוי, לדעתו, בהגדה של פסח. סיפור יציאת מצרים הוא סיפור של האדם המבקש לגאול את עצמו מהקיום הכוזב, כדי לפתח קיום אמיתי, המעוגן בנשמתו שהיא חלק אלוה ממעל. שטרנגר פורץ את הדיכוטומיות המקובלות (כגון דתי-חילוני, רוחני-גופני, תיאולוגי-פסיכולוגי), ופותח פתח לשיח רוחני ותרבותי שונה, מתוך התייחסות אל תורת ישראל כרלוונטית לאדם המודרני המחפש את אושרו האישי.
כרמל
מאת: אביגדור שנאן
תיאור: אל כרך זה השני של סידור "אבי חי", נתקבצו ובאו כל הברכות, התפילות והטכסים הדתיים שמקומם הטבעי והמתבקש הוא מחוץ לכתלי בית הכנסת, כלומר במסגרת הבית, המשפחה,או הציבוריות והפרהסיה היהודית בכלל. הכרך בנוי במעגלים הולכים וקטנים, ראשיתו  בברכות ובטכסים ובתפילות המלווים את מחזור חייו של אדם מישראל, מן הבשורה על לידת בת או בן ועד לענייני אבלות וימי זיכרון. המשכו במחזור השנה, מראשיתה ועד סופה, כפי שהוא מתבטא בחיי הבית: ראשי חודשים, חגים ומועדים, ימי צום וימי זיכרון. בעקבות זאת מוקדש פרק שלם לשבת, מכניסתה ועד לצאתה, על טכסיה ותפילותיה הביתיים המרובים, ולבסוף בא יום החול, מן הבוקר ועד הערב, על ברכותיו ותפילותיו שמקומן הטבעי, כאמור, מחוץ לבית הכנסת. בצד כל אלה גם דברי הסבר כלליים על טיבם של אירועי המפתח בחיי אדם (כגון נישואין) או על מוצאם של החגים והמועדים השונים.
ידיעות אחרונותקרן אבי חי
מאת: אליעזר שביד
תיאור: ספר זה, המוקדש לתכני ההגות שבחגי ישראל, מיועד לצבור רחב- מחנכים, הורים ומורים, וחניכיהם, וכל אלה שעניין להם במורשת החיה של עמנו. ייחודו של הספר בספרות הענפה שנכתבה על חגי ישראל הוא הנסיון השיטתי לבחון את המקורות ואת המעמדים הסמליים שבמרכז כל חג, לדלות מהם את התכנים המצטרפים כדי השקפת עולם, והמעצבים לאורה חוויה, ולהתמודד עם התכנים הללו ועם הבעיות המתעוררות על ידם, מנקודת הראות של יהודי בן זמננו השואף ליצירתה של תרבות יהודית-ישראלית רצופה ומתחדשת.
עם עובד
מאת: יוסף תבורי
תיאור: ל"ליל הסדר" יש משיכה מיוחדת בכל שכבות הציבור  היהודי, חילוני ודתי, בארץ ובחו"ל. ספר זה מבקש להציג לפני ציבור משכיל את דרכי התהוותם ודרכי גיבושם של הטקסים המרכזיים בליל הסדר כגון: שאלות הבן, הטיבולים, ההגדות השונות שבהן השתמשו כדי להעביר את מורשת  העבר לדור הבא והשירה שבליל הסדר. הספר מתאר כיצד המסורת היהודית משתנית מדור לדור, מתוך התמודדות עם המציאות המשתנה ובהשפעת מנהגי החברה שבתוכה חיים היהודים, תוך שמירה על שורשי התרבות היהודית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: דוד לוין
תיאור: ספר זה הוא עיון הלכתי, ספרותי והיסטורי בתופעה הקרויה תענית הציבור, כפי שזו מתגלה בספרות התלמוד. בפנינו תופעה הנדונה ומתוארת בספרות התלמוד באמצעות קטיגוריות הלכתיות ומחשבתיות של חכמים, שהיוותה מסגרת חיה ונהוגה בציבור היהודי דאז, עם תפיסות שונות אודותיה; כפי שהיה נהוג בתרבויות העולם העתיק. בחינת תענית היבור בתקופת התלמוד מדגימה את המפגש שבין חוגי החכמים ומסורותיהם לבין העולם הסובב אותם, היהודי והנכרי. עולמם של חכמים התגלה כקשור ושזור בתרבות הסובבת, מבקש ליטול חלק במתרחש מסביבו ולהשפיע עליו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ישראל אפעל
תיאור: "ההיסטוריה של ארץ-ישראל" היא סידרה המביאה סקירה שלמה, ראשונה ויחידה מסוגה של ארץ ישראל לתקופותיה. בית ההוצאה "כתר" בשיתוף עם מערכת מדכעתשל יד בן-צבי וטובי החוקרים בישראל חברו יחד להביא לפני כל שוחרי הארץ ולומדי עברה תמונה רחבת היקף, מעמיקה ורצופה של תולדות ישראל כחטיבה היסטורית אחת. נפרסות בה תקופות ידועות יותר וידועות פחות, על היבטיהן השונים: היסטוריה מדינית, פני הארץ וישובה, ריבודי החברה, המבנה הכלכלי והמינהלי, ההרכב הדמוגרפי, חיי תרבות ורוח ועוד.
תולדות האדם בארץ י־שראל הנסקרות בכרך זה משתרעות על פני אלפי דורות. ראשיתן בזמן קיומן של קבוצות הציידים ה־מלקטים הקטנות ששרידיהן נתגלו בבקעת הירדן ובגליל המזרחי וסופן טמוך להופעתם של בני ישראל. רוב התקופה הזאת, שבה חלו תמורות עצומות בציביליזאציות שהתקיימו בארץ, היא בחזקת תקופה פרהיסטורית.
יד יצחק בן-צביכתר הוצאה לאור
הצג עוד תוצאות