נמצאו 131 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ברכה דלמצקי-פישלר
תיאור: החיבור מן היישוב ומן היער מוקדש לחקר לשונו של רומן הביכורים של חיים הזז "בישוב של יער" שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר"ץ. הזז לא השלים את כתיבת הרומן וגם לא כינס אותו במהדורות המקובצות של סיפוריו; בשנת תש"ד פרסם נוסח חדש לשני פרקים ממנו. המפגש עם המודרנה בפריז הקוסמופוליטית והניתוק מן המרכז הספרותי הסמכותי בארץ ישראל העניקו להזז עצמאות אמנותית רבה, ולשונו הסגולית מציגה מודל חריג המפר כל סטנדרט מופתי מוסכם וחותר למיצוי היוכלה הספרותית-הפואטית. שני שערים לספר: "מן היישוב" הוא שער הביאורים, ובו הערות מבארות לטקסט רצוף, ו"מן היער" הוא שער החילופים, ובו חילופי נוסח וניתוח לשונם. מאמר מבוא גדול סוקר ומדגים את התכונות הבולטות בסגנון הרומן. אגב חקר לשונו של הרומן נחשפים מהלכים היסטוריים פרטיים וקיבוציים בלשון הספרות ובדיבור העברי המתגבש. מרומן הביכורים של הזז נשקף ביטחון ללא סייג בָּעברית בתקופה שהספק היה חזק בה מן הוודאי. נראה שהזז האמין שבכוחו של סופר עברי להיענות לכל דרישות הספרות וצרכיה, אם רק יאזור אומץ להעמיד את הניסיון במרכז העשייה האמנותית ולא יירא מכישלון. השקפה זו עומדת במרכז המחקר המונח בזה לפני הקורא.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: מרדכי נאור
תיאור: הטור התשיעי הוא ספר המשך לספר הטור השמיני, אחיו הבכור, שיצא לאור ב-2006 בהוצאת הקיבוץ המאוחד והיה מסע היסטורי בעקבות הטורים האקטואליים של נתן אלתרמן. עם השנים נאסף חומר נוסף על המשורר ויצירתו הענפה והגיעה העת לכנס גם אותו לדפי ספר. לא רבים יודעים, אך "הטור השביעי" בעיתון דבר הופיע רק 8 חודשים במיקומו המקורי – הטור השביעי בעמ' 2 של העיתון. לאחר מכן, במשך כשבע שנים פורסם הטור האקטואלי-המחורז של אלתרמן בטור 8 – בשל צמצום הטורים עקב מחסור בנייר. בקיץ 1950 חולקו עמודי העיתון שוב - ל-9 טורים, גם הפעם עקב צמצום באספקת נייר לעיתונים. וכך, רוב הטורים ב-16 השנים הבאות היו בטור התשיעי. ועם זאת, שם המדור, "הטור השביעי", נותר תמיד, שכן אין משנים שם של מותג מנצח. בספר הטור התשיעי היריעה הורחבה גם לשירים ליריים ולשירי הזמר של אלתרמן. התנאי להכללת שירים היה ונשאר: התייחסות אקטואלית-פוליטית. מתברר שאלתרמן כלל, ולעיתים הבליע, גם בשיריו הלא אקטואליים, מסרים חברתיים ופוליטיים. סיור במחוזות כתיבתו של נתן אלתרמן, בשירה ובפרוזה, הוא תמיד חוויה ויש בו גם תרומה היסטורית להכרת "המדינה שבדרך" והמדינה בשנותיה הראשונות, כפי שראה אותן אלתרמן.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גידי נבו
תיאור: במשך קרוב לשלושים שנה כתב נתן אלתרמן טור שירי בעיתונים מרכזיים בארץ תחת הכותרות: 'סקיצות תל אביביות' (דבר); 'רגעים' (הארץ) ו'הטור השביעי' (דבר). בשנים אלה התרחשו האירועים הטראגיים, הדרמתיים והטעונים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי בכלל ושל היישוב היהודי בארץ ישראל בפרט. לשונו של אלתרמן, בשירתו העיתונאית, היא לשון שירית מבריקה ומהוקצעת, ועם זאת נקייה, בהירה ותקשורתית לחלוטין. זו לשון הממזגת שנינה ופאתוס, קלילות וכובד ראש, הומור ואמפתיה. קורפוס השירה העיתונאית של אלתרמן – קורפוס השירה הגדול והמשפיע ביותר בשירה העברית המודרנית – הוא אחד הנכסים הוודאיים, המרתקים והייחודיים של התרבות העברית המתחדשת. עד היום, אף שחלקים מתוכו זכו למחקר ענֵף, לא נערכה קריאה שיטתית מקיפה של הקורפוס כולו כיחידה אינטגרלית אחת. בכוונת ספר זה להציע קריאה כזו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נועה חזן
תיאור: במלאת חמישים שנה לכיבוש הר הבית במלחמת 1967, מבקשים המאמרים המקובצים בספר הנוכחי לבחון בחינה היסטורית, מחויבת ואמיצה את מעמדו של הר הבית כאייקון חזותי מרכזי בזירות תרבותיות שונות בישראל. דרך ניתוח תצלומים, כרזות, גלויות, דגמים, תרשימים ואתרי מורשת, הם מבקשים לחשוף את מרכזיותו של הר הבית, לא רק בקרב קבוצות שוליים דתיות־משיחיות, כי אם גם בזרם המרכזי של השיח הציוני המגדיר את עצמו כחילוני, ליברלי ונאור. לצד שמונת המאמרים, מקובץ בספר אוסף של תצלומים היסטוריים מוכרים ונדירים של הר הבית שנמצאו בארכיונים ישראליים ממסדיים ובאוספים פרטיים, ושימשו השראה למאמרים. הספר כולל גם עבודות צילום עכשוויות המגיבות לאוסף התצלומים ההיסטורי, אשר הוצגו בגלריה לצילום של בצלאל בשנת 2016. כאובייקט, הספר הוא הכלאה בין כמה סוגות: ספר מחקר, אלבום זיכרון וקטלוג תערוכה. הוא מציג מחקרים מקוריים וביקורתיים, אך בו זמנית מבקש לפרוץ את גבולות האקדמיה ולהיות נגיש בשפתו ובצורתו. באסתטיקה שלו הוא מאזכר אלבום זיכרון, ובו בזמן מבקש לערער את סמכותם של אלבומים מסוג זה. הוא קטלוג של תערוכה שגבולותיה אינם תחומים. כל אחד מן המאמרים הנכללים בספר מתמקד בזירה חזותית אחת בישראל ובוחן דרכה את האידיאולוגיות והנרטיבים הממסגרים את הופעת בית המקדש, כיפת הסלע או הר הבית. אולם לא ניתוח אמנותי־סגנוני של הדימויים החזותיים מעסיק את הכותבות והכותבים, אלא תנאי המבט ויחסי הכוח הכרוכים בהתבוננות עצמה, ביצירת הדימויים ובהפיכתם לאייקונים מיתיים ומונומנטליים. המאמרים נוקטים עמדה ביקורתית כלפי האיקוניות של הר הבית, מקלפים ממנו את הדימוי המיתי ועושים לו פוליטיזציה.
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: ספר זה מבקש לשרטט את חלקי תמונת ׳הסובייקט הכותב׳ של ש"י עגנון אשר כל אחד מהם נולד מן הדמיון הסכולסטי האגור בספריית התודעה גדולת הממדים שלו. בפרק הראשון מתוארת תודעתו של המאמין המבוהל ר׳ יודיל חסיד, גיבור הרומן הכנסת כלה. ר׳ יודיל חסיד אחוז בסיוט תיאולוגי בעולם של כפילויות ההולכות ומתרבות עד לאין סוף . בפרק השני מצטייר הסובייקט הכותב כאיש נרעש מסודם של כתבים הפרוש לעיניו כל הזמן, במציאות הממשית של סמוך ונראה. המציאות כפשוטה היא אפיפניה של ספרייתו הסודית. היפוכה של המחשבה שבפרק זה נפרש מחדש בפרק השלישי, אשר בו מתוארת השקפתו של עגנון לגבי העולם הנוכרי האירופי אשר לו ייחד את ספרו בחנותו של מר לובלין. העולם הנוכרי ניצב ׳מאחורי עורפו של עולם׳.. זו פרדיגמה של אחרוּת גמורה, של ׳נעלם מוחלט׳, אשר לה הקדיש עגנון את הרומן הטיפולוגי שלו כאחרוּת מהופכת של שתי אסכטולוגיות, יהודית ונוכרית, הצוררות זו את זו למוות. בפרק המחשבה הרביעי – ׳מחשבת הספר׳ המפותלת של עגנון המחפש אחר דרכי ההתגלות של הספר כממשות שהמציאות מחביאה ׳תחת אבן אחת׳. עיני הביבליופיל שבו תרות אחר דרך היעשותו של הספר מ׳דבר׳ גנוז לחפץ בעל מאנה, למכונן מציאות וממשות ריאלית. ה׳פיזיס׳ של הספר – היא ההירָאוּת של המטפיזיקה שלו. עבודת הספר היא מעשה טקסי־פולחני שבפרקטיקה שלו מגולמת 'המטפיזיקה המשתמעת' של הסובייקט הכותב ומסמנת את צורת ההיערכות שלו בעולם הממשי. הפרק סוקר את מהדורותיהם הביבליופיליות של כתבי עגנון ואת מעורבותו בדרך היעשותן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: סיון רג‘ואן שטאנג, נועה חזן
תיאור: מהי תרבות חזותית? מה נכלל בחקר התרבות החזותית, בעולם בכלל ובישראל בפרט? לראשונה בעברית, הספר תרבות חזותית בישראל נדרש לנושאים אלה, תוך התייחסות ביקורתית לשינויים תרבותיים, כלכליים ופוליטיים שעוברת החברה הישראלית. ציורים ובניינים, מוזיאונים וארכיונים, סרטים וכרזות, בולים וגלויות, תצלומים, תהלוכות, תערוכות ואפילו מכוניות, שעוצבו בישראל והתקבלו זה כבר כחלק בלתי נפרד וכמו־טבעי של המרחב המקומי, מוצגים ב־ 21 מאמרי הספר לצפייה ביקורתית מחודשת. כן נכלל בספר תיק עבודות של אמניות מקומיות עכשוויות, המציבות שאלות בנוגע לסדר החזותי וליכולתן לחתור תחתיו.
מאת: דב שוורץ
תיאור: קובץ מאמרים זה עוסק בסוגיות מתחום השירה, הספרות, הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והאמנות. בכל מאמר נידונה שאלה שחוצה את גבולות תחומי-הדעת, וייחודו של הדיון נעוץ בשימוש מגוון במתודות מתחומי חקר התרבות בניתוח טקסטים ויצירות אמנות. הכותבים הם מרצים בתכנית ללימודי פרשנות ותרבות ביחידה ללימודים בין-תחומיים שבאוניברסיטת בר-אילן. הספר מוגש כמחווה למייסד התכנית ומנהלה לאורך שנים רבות, פרופ' אבי שגיא.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: חיה שהם
תיאור: הביקורת המוקדמת תייגה את לאה גולדברג בעיקר כמשוררת האהבה הנכזבת וכך הנחילה את תדמיתה לדורות של קוראים. אולם הקריאה ביצירתה, כפי שהיא משתקפת בספר שלפנינו, מפריכה הנחה זו ומגלה כי קשת הנושאים של גולדברג מכילה מגוון מרתק ורחב הרבה יותר מזה שניסתה הביקורת לקַבֵּעַ. ספר זה מכיל קריאות חדשות ביצירת לאה גולדברג, פרי התבוננות ומחקר בעבודתה הספרותית מנקודות תצפית מגוונות. המחקרים הכלולים בו נשענים על מעקב קשוב אחר נושאים המאירים מזוויות מיוחדות את עולמה האישי והספרותי של היוצרת. הדיונים מבוססים על חתכי אורך, המאפשרים להאיר את הנושאים במבט דיאכרוני ולבדוק את גלגוליהם על ציר הזמן. פרקי הספר חושפים, בין היתר, היבטים מובלעים בפואטיקה של גולדברג ומרחיבים את מנעד הנושאים הייחודיים שיצירתה נדרשת להם, כאלה שהביקורת והמחקר לא התעכבו עליהם כלל או מיעטו לדון בהם. במצטבר מצטייר כאן פרופיל מרתק של יצירת גולדברג, ובמשתמע – שלה עצמה כיוצרת מרובת-פנים המתרחקת מבנאליות, ורחוקה מאוד מן התדמית שניסו להצמיד לה מבקרי דורה הבוגרים והצעירים כאחד. בין התופעות הנבחנות בספר: שירים חוצי מגדר, דמויות נשים מתוך קאנון התרבות המערבית המשמשות כאַלוזיות, משקעי שיר השירים ביצירת גולדברג ומעמדם המיוחד, שירת הגוף (שירה ארוטית), חניכה נשית באמצעות מסעות ברכבות, חילופי חושך ואור כנושא "אובססיבי", שירים על סף המוות, ועוד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דן מירון
תיאור: אליהו טסלר (1965-1901), "משורר של משוררים", היה חבר בקבוצת המשוררים המודרניסטיים מיסודו של אברהם שלונסקי, ומן המרחיקים לכת במיצוי כמה תכונות של הפואטיקה הקבוצתית המשותפת להם; בייחוד עקרון האיזון של הריגוש באמצעות שלמות צורנית מבריקה והפעלת פעלולי שנינה (wit): כפל משמעות, משחקי מילים, התכתבות מחוכמת עם מסורות הלשון והתרבות באמצעות הציטט והרמז. שיריו האופייניים (כמה מנייני שיר בלבד) היו מונומנטליים, מושלמים ו"הרמטיים", כלומר סגורים בתוך החוקיות האסתטית של עצמם, לא נוחים לקליטה לקורא חסר הסבלנות והידע. משום כך נותר טסלר כמעט לא ידוע לקהל הרחב. לאה גולדברג, לעומת זאת, אמרה עליו שהוא "זורע מילים כבדות על אדמה צחיחה, ובאורח פלא עולים וצומחים מתוכה פרחי נוי מופלאים". הקבוצה המודרניסטית כולה הועמדה לפני דילמות תרבותיות ופואטיות חמורות בשנות הארבעים של המאה שעברה, בזמן שמלחמת העולם, השואה, המאבק בארץ ישראל ומלחמת העצמאות העמידו בספק את הרלוונטיות התרבותית של הפואטיקה שלה ותבעו מן המשוררים השתנות והתחדשות. כמי שדבק בפואטיקה זו באורח המסקני ביותר, הועמד טסלר לפני אתגר חמור במיוחד. במסה חלוצית – היסטורית ופרשנית כאחת – עוקב דן מירון אחר התפתחותו של טסלר המשורר, "פותח" את שיריו "הקשים" וקורא אותם קריאה פרשנית מפורטת ומסביר את המשבר שנקלע אליו. בתוך כך הוא זורע אור על המודרניזם הארץ ישראלי בכללו, על עלייתו ועל שקיעתו. המסה פותחת לפני הקורא את עולמו של משורר ייחודי ובה-בעת היא גם מעמידה פרק (שלא נכתב עד כה) בתולדות השירה העברית המודרנית.
מוסד ביאליק
מאת: תמר רוה
תיאור: הביקורת חזרה וציינה את סיפורי צבי לוז כסאגה, הקושרת ארבעה דורות לאותו המקום: החל מימי הטורקים, שאז עלו חלוצים ויסדו שם קיבוץ, עבור לבניהם, דור הפלמ"ח והמשך לנכדיהם וניניהם בתקופת המדינה. דור אחר דור הם במקומם, כפרקים באותה עלילתעל נמשכת, המקיימים מורשת.
לאחרונה יצא מחדש מבחר מסיפורי לוז ועורר גל של מאמרי ביקורת חדשים, שלא רק ייחדו סיפור אלא גם מיקמו אותו כשלב באותה עלילת-על. כל סיפור מוסיף לה נופך משלו, וכך מתגוונת ומתמסדת אותה מורשת. היא שנשמרת שם, כמשפחתית וכציבורית, עד למהפך הכלל ארצי של סוף שנות ה-80 .כאן הובא שוב מבחר מאותן ביקורות חדשות. חוזרת בהן הערכתה של הסאגה כייצוגית לתנועת ההתיישבות הציונית בארץ, או אף לתוצאותיה המאוחרות, הפוסטציוניות.
בזמנה, כתנועה עולה, שימשה ההתיישבות כחיל החלוץ במערכה הציונית; אך עם שינויי הזמנים השתנתה המערכה ופג תוקף החלוציות, ואז שקעה לה התנועה כחיל מובס. רק המקום נותר כשהיה – "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת" (קהלת) – וכבר מכינים שם תושביו העכשוויים מורשת חדשה ואפילו ציונות מחודשת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שחר ברם
תיאור: חיבור זה עוסק בארבעה משוררים עברים בולטים מזווית ראייה ייחודית: יחסם לצילום בכלל ולתצלומים בפרט. החיבור בוחן את מערכת היחסים בין סוגי הייצוג - המילולי והויזואלי - בהקשר של כינון הזיכרון: ביצור החומות הסוגרות עליו או הרחבת גבולותיו. ארבעת המשוררים הם, לפי סדר הדיון: דן פגיס (1986-1930), אבות ישורון (1992-1904), טוביה ריבנר (1924-) והרולד שימל (1935-) - מעלה רצף וכיוון ברורים: תנועה מסגירות לפתיחות, וממאבק לשיתוף פעולה ומיזוג. אצל דן פגיס ואבות ישורון התצלום הוא מחסום או איום, ובין דרכי הייצוג המילולית והוויזואלית מתרחש מאבק הקובע את אופי כינון הזיכרון בשיר ואת גבולותיו. אצל טוביה ריבנר והרולד שימל התצלום והשיר נפגשים, הגבולות בין דרכי הייצוג מיטשטשים, הצילום והשירה מתקרבים זה לזה ופועלים יחד. החוט הקושר הוא גלגולי התצלום כמזכרת: תצלום הקרובים שאינם עוד או עיר ההולדת שננטשה, חפץ שחתומים בו פני העבר, מזכרת המזמינה את המשורר להתמודד עם סוגיית הזיכרון האישי והקולקטיבי. החיבור מציע איפוא מבט אחר על ארבעה משוררים עבריים חשובים בני זמננו והרהורים על הקשרים בין השירה לצילום בכלל.
מוסד ביאליק
מאת: יעל נתיב, הודל אופיר
תיאור: "כשאני רוקדת, לרגע אחד, כמה שניות קצרות, אני שוכחת הכול. את כל הבעיות, המבחנים והדברים הקטנים שמעצבנים אותי, ומתמסרת כולי לתנועה שדרכה אני מביעה את מי שאני. כשאני רוקדת אני נותנת את כולי, אני כאילו נמצאת בעולם אחר לגמרי שקצת קשה לתאר אותו במילים. אני כאילו מתעלה מעל לכל הדברים היומיומיים ומוצאת פורקן רגשות ענק. זו באמת הרגשה של התעלות, מעל לעולם ומעל לעצמך". (תלמידת כיתה י"א) "כל פעם יש לי את ההרהורים האלה, בגלל הגוף שהוא כל כך חמקמק, הפכפך ובלתי צפוי, עד מתי אני אוכל להמשיך לתפקד כמורָה בתחום הזה. זו חרדה שבהחלט מלווה אותי. בתור אחת שכל-כך מתעסקת במה יהיה, אני תמהה מה יהיה. אני רוצה לדעת שיהיה. יהיה המשך, שהוא יכול לקבל צורה ופנים שונות, אבל שאני אמשיך להתעסק עם הגוף, עם התנועה. נורא חשוב לי. ושאני אוכל מתישהו לבטא את עצמי מבחינה אמנותית דרך התחום הזה. שתהיה לי פריבילגיה כזאת". (מורה למחול, 39 ) העיסוק בריקוד בקרב ילדות ונערות בישראל הוא תופעה רחבת היקף, ועל-פי הסימנים הרבים היא עוד הולכת וגדלה. ילדות ונערות רבות מרקע תרבותי, עדתי, סוציו-אקונומי וגיאוגרפי שונה, פונות ללימודי ריקוד; נשים-רוקדות שרכשו השכלה גבוהה מקימות ומנהלות בתי ספר למחול, מלמדות ויוצרות בתחום. בתי ספר תיכוניים מקיימים מגמות מחול לבגרות, ובתי ספר יסודיים מעשירים את תכני הלימוד בהם בתנועה ומחול. אחורי הקלעים של עולם הריקוד האמנותי בישראל מתרחב ותוסס, המדינה רוקדת. אולם למרות ייחודה והיקפיה זכתה זירה חברתית-חינוכית זו, שצבעה המגדרי מובהק, אך למעט תשומת לב מחקרית. הספר סדקים של חירות, השוזר את מחקריהן של שתי חוקרות, מציע מבט אתנוגראפי עשיר ומקורי על שדה החינוך למחול בישראל בראשית האלף השלישי. המחברות בוחנות את התנאים הסוציו-תרבותיים שבהם מתקיים חינוך לריקוד, את משמעות הריקוד והוראת הריקוד עבור נערות צעירות ונשים, את הכוח והסוכנות הטמונים בגוף הרוקד ובו-בזמן את גבולות הכוח ואת השוליות הנכרכים בעיסוק במחול. מרחבי הפעולה של רוקדות ומורות נחשפים לאורך הספר כמרחבים צרים, שלמרות שוליותם וזניחותם מאפשרים מידה של חופש, גופניות ואקזיסטנציה שאינה מתממשת או מתאפשרת במרחבי חיים אחרים. הכותבות רואות בספרן המשותף נדבך נוסף בדיאלוג שהן מקיימות ביניהן, ומעשה פמיניסטי מתוך עמדה אידיאולוגית המניחה שידע נוצר בין אנשים מתוך שיתוף ושילוב ביניהם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: סמדר שיפמן
תיאור: איך מוצגות אמהוֹת בספרות העברית ומדוע לעיתים כה רחוקות הן מוצגות מן הפרספקטיבה שלהן, ולא מזו של ילדיהן? מדוע מוצג הקשר עם האם כמעין קשר גורדי, כזה שאין לנתקו ושאי-אפשר להפסיק לדבר עליו ולבקר אותו? ספר זה מציג את דמות האם בספרות העברית של העשורים האחרונים, שהיא במידה רבה שק החבטות של סופרים וסופרות כאחד. האמהות נשפטות על סמך אידיאלים מחמירים, שחלקם אוניברסליים וחלקם אופייניים לתרבות היהודית לדורותיה ולישראל, ולפיכך הן מעוצבות כמאכזבות וכנכשלות בתפקידן. האמהות הספרותיות מעוצבות ברובן המכריע מתוך תודעת ילדיהן. למעשה, במידה רבה המחקר על דמות האם בספרות מוצא שקוֹלהּ כמעט אינו מושמע. המחקר מציע קריאות של דמות האם בספריהם של דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום, רונית מטלון, אלונה קמחי, דורית רביניאן, אילנה ברנשטיין, סמי בֶּרדוגו, תמר הגר ורבים אחרים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: עופרה מצוב-כהן
תיאור: ספר זה עוסק בכמה מסיפוריו של הסופר אשר ברש, מהם מתרחשים בגולה ומתארים את הוויי החיים של היהודים בגליציה בסופה של המאה התשע־עשרה, ומהם מתרחשים בארץ ישראל בתקופת היישוב היהודי במאה העשרים ומתארים את חיי הדמויות לאור התמורות ההיסטוריות שאירעו בתקופה זו. באלו ובאלו ברש מתאר את כמיהתן של הדמויות, ראשיות כמשניות, 'לקרוא' את חייהן, לחוות אותם, כל דמות בדרכה ועל פי הבנתה. בין החוקרים שעסקו ביצירותיו של ברש מקובל כי מדובר ביוצר ייחודי וחשוב. אמנם לא מעט נכתב בספרות המחקר על יצירתו של אשר ברש, אך דומה שחלק ניכר ממנה נוטה לסכמתיות ואינה מעמיקה כנדרש. בספר זה נספח מוטיבים שעשוי לסייע בהמשך המחקר על עולם יצירתו של ברש. גם חלוקת פרקי הספר לנושאים – מגדר ונשיות, סגנון והומור, עולם הילדות, הלבנט בארץ ישראל בתחילת המאה העשרים – עשויה אף היא להתוות ציוני דרך להמשך המחקר ביצירת ברש.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
תיאור: קובץ המחקרים 'קריאות בשירה העברית' מציע שורה של מחקרים בפואטיקה, באסתטיקה ובהיבטים בינתחומיים בשירה העברית מימי הביניים, ההשכלה העברית ועד לשירה העברית המודרנית בדורות האחרונים. המחקרים מוגשים בסדר כרונולוגי של תקופות בשירה העברית; ממצאים חדשים בפרוזודיה של ימי הביניים, בשירת הבקשות, הסליחות ובפיוט בכלל, עיון בספר שיריה הראשון של המשוררת רחל מורפורגו, מיפוי פעילותו התרבותית של זאב ז'בוטינסקי ועבודתו הבלשנית. בתחום השירה העברית החדשה בארץ-ישראל יוחד מחקר לאלכסנדר פן, ומדור מיוחד הוקדש לעיונים בשירתה של לאה גולדברג. לקובץ זה כונסו מבחר מאמרים על שירה עברית בשנות הששים ואילך; דן פגיס, אבות ישורון, זלדה, חזי לסקלי ויונה וולך.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
תיאור: קובץ המאמרים `הזמר העברי – פואטיקה מוזיקה, היסטוריה, תרבות` מצטרף למחקר הפורה שהתפתח בשנים האחרונות אודות הזמר העברי. ששה-עשר המאמרים שנכללו בו נכתבו על-ידי חוקרים בולטים בתחומי מחקר מגוונים: בתחום חקר התרבות וההיסטוריה הארץ-ישראלית בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה, בתחום חקר המוזיקה והפזמון ובתחום חקר הפואטיקה והלשון. אופיו הרב-תחומי של הקובץ נובע בראש ובראשונה מטיבו הייחודי של הזמר העברי, כיצירה אמנותית, אשר מתממשת באמצעות קהל מבצע, ומצרפת עשייה מוזיקלית וספרותית-אמנותית מובהקת עם ביצוע בעל מאפיינים חברתיים ותרבותיים. קובץ המאמרים כולל שלש חטיבות: שתי החטיבות הראשונות ערוכות על פי רצף כרונולוגי, למן ראשיתו של הזמר העברי ועד לאחר הקמת המדינה, ומוקדשות לתופעות ייצוגיות ולמשוררים בולטים בפרקי זמן אלה, ביניהם נתן אלתרמן, נעמי שמר, חיים חפר, אהוד מנור ועוד. החטיבה השלישית דנה בתופעות עקרוניות בחקר הזמר העברי ובמקורות השפעותיו, שאינן מותנות בזמן מוגדר.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שרון אהרונסון-להבי
תיאור: חיבור זה עוסק במופעי תאטרון וביצירות אמנות ישראליים המתבססים במישרין על מפגש עם התנ”ך. הקשר הייחודי של התרבות העברית והישראלית עם התנ”ך כטקסט מכונן מבחינה רעיונית, פילוסופית, היסטורית, דתית, ספרותית, לשונית ותרבותית הוא בסיס טעון ומורכב ליצירות שעניינן סוגיות חברתיות אקטואליות בנות הזמן והמקום. ההיכרות של היוצרים והצופים עם המקור התנ”כי הופכת את המרחב התאטרוני הישראלי לזירה מאתגרת, ודרך העיבוד האמנותי של התנ”ך נשאלות בה שאלות על זהותה של החברה, על אופני הגדרתה ועל יחסה אל האחר שבקרבה. החיבור דן במחזות — יעקב ורחל, בבימוי משה הלוי (תיאטרון האהל, 1928 ); ייסורי איוב, מאת ובבימוי חנוך לוין (התיאטרון הקאמרי,1981); פרויקט התנ”ך (“ויאמר. וילך”; “וישתחו. וירא”), בבימוי רנה ירושלמי ( 1995 , 1998 ); ובעבודות הצילום המבוימות של עדי נס — סיפורי התנ”ך (מוזיאון תל אביב לאמנות, 2007 ).
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חביבה פדיה
תיאור: חמשת השלבים בשיבתו של הקול הגולה: הראשון, שנות ה-20' עד שנות ה-60' –שילובים והטמעות של מזרח ומערב, ניסיון לייצר את הישראליות כחיבור של 'רוסי ובדואי' תוך דילוג על המזרח; השני, שנות ה-70' – פריצת הקול המזרחי מפרברי תל-אביב באמצעות מוזיקת הקסטות, המוזיקה המאופיינת כ'מזרחית', מתווכת באמצעות הצבע הים תיכוני; השלישי, שנות ה 80- ' – ייצוב, הטמעה, יצירת איזון תרבותי, יצירתי וממסדי חדש, הצבע המוזיקאלי המתווך הוא המזרח הרחוק; הרביעי, שנות ה-90' – מוזיקת הרוק: משולי הארץ פורץ קול מזרחי עירום, בעל סממן אוניברסאלי, בלתי תלוי בדרך כלל במורשתו, אך משלב פרגמנטים של זהות מזרחית מקומית או קהילתית; ולבסוף החמישי, שנות האלפיים – התנועה הכפולה של פריצת מוזיקת הפיוט והמוזיקה הליטורגית מבית הכנסת החוצה, הקופסא השחורה של זיכרון יהודי-ערבי, והליכי הספיריטואליזציה של מוזיקה על ידי מוזיקאים צעירים בעיקר ממוצא מזרחי, ובעקבות כך המרצת אמני רוק ופופ להתקרב אל הפיוט ולשלב אותו בעשייתם המוזיקאלית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גדעון עפרת
תיאור: הספר "השיבה אל השטעטל" מכנס ארבעים פרקי עיון בזיקותיה הרבגוניות של האמנות הישראלית לדורותיה לעולמו של "היהודי הישן". שלא כמסורת הציונית של "שלילת הגלות", זו שהצמיחה מגמות מודרניסטיות באמנות הישראלית שמבקשות להתנתק מן הזיכרון היהודי, הוסיפו אמנים רבים בישראל לאשר את הקשר האישי והציבורי לעיירה היהודית, למשקעי הפוגרומים, לבית הכנסת, לגלות, למסורת, לארון הספרים היהודי. "השיבה אל השטעטל" מזמן יחד את אבות האמנות הארצישראלית עם נכדיהם, מודרניסטים שאינם מתכחשים עוד לדיאלוג התרבותי הבלתי נמנע בין ה"יהודי" ל"ישראלי", ובין המסורתי-הדתי למודרני-החילוני. לא מעט אמנים ותיקים שהתעקשו על דיאלוג שכזה, הודחו במחוזותינו אל השוליים ונידונו לשכחה, והספר מבקש להבטיח את זכרם. לעומתם, רבים מהצעירים יותר נעים זה כשלושים וחמש שנים, מאמצע שנות השבעים, על גל גואה של התפייסות עם התכנים היהודיים, כמשתקף ביצירתם של מיכל נאמן, משה גרשוני, מוטי מזרחי, חיים מאור, מיכאל סגן כהן ואחרים. בשעה שהספר "השיבה אל השטעטל" רואה אור, כבר רבים מאוד הם האמנים הצעירים בישראל – דתיים כחילוניים – הדולים מן הפולחן היהודי וממאגרי המדרש, הקבלה, התנ"ך צורות ותכנים לעבודותיהם. הספר מבקש להתחקות על השורשים העמוקים של מגמה עכשווית זו, שגם אם הוכחשו בעולם האמנות הישראלי, הם ראויים להישמר בזיכרון התרבותי הקולקטיבי.
מוסד ביאליק
מאת: אבידב ליפסקר
תיאור: פרקי הספר הם מקטעי מחשבה על מה שאינו בדיוני ואינו מומצא, והוא שקוע בקרקעית הכרוניקה המיתולוגית שברא עגנון ככתב זיכרון לקהילה היהודית ובעיקר לטקסטים הנעלמים שלה. ממשות זו שכוסתה באבק ארכיאולוגי, עגנון נושף עליה ומציב אותה מחדש בכל בּוֹהקהּ הממשי, שהוא תמיד מפליא יותר מכל משמעות נכפלת שמגלה הפרשנות על הבדיון האירוני, כביכול, של עגנון. זו בעיקר הממשות של הערצת ממלכת התורה שהיה לה קיום אוטופי מאתיים שנה בימי 'ועד ארבע ארצות', ואשר רעש קריסתה מהדהד עדיין באזני המספר בספר 'עיר ומלואה'. הספר עשוי מפרקי התבוננות במצבים נבחרים של הכרוניקה המיתולוגית הזו: ברית האהבה בין לומדי התורה והשנאה המאגית שמאכלת אותה מתוכה, הברכה והקללה הסמויה הצפונות בדיבור היום-יומי העממי שבפי תלמידי חכמים ('שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו'), הגורל המוזר של ספרים שנעשו ללא ידיעת בעליהם לגיבורים בעלי רצון משל עצמם וקמו לכלות את האוחזים בהם ('האיש לבוש הבדים'), סוד התגלותו של 'החכם הנסתר' ('המבקשים להם רב או ברוח המושל'), הרוע שמגייס את סודותיה של חכמה זו עצמה כדי להצמיתה ('מחמת המציק'), והמאיים מכול: הממלכה הנוכרית ש'מאחורי עורפו של עולם', והיא הסיטְרא אחרָא של האוטופיה היהודית ('הנעלם'). בכל פרקי המחשבה האלה מתגלים שוב ושוב הכתבים הגלויים והסמויים של ספריית-עגנון-הכותב כנפרשים לעדן טקסטואלי נטול גבולות שבו התעברה המציאות ואליו היא תמה לגווע.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עפרה יגלין
תיאור: יצירתו של אבא קובנר (1987-1918) זכתה להכרה הציבורית הלאומית העליונה שבפרס ישראל (1970), ספרי שירתו זכו לכינוס אלבומי מהודר ומוער בעריכת דן מירון וחייו תוארו בביוגרפיה מקיפה ומרתקת מאת דינה פורת, ובכל זאת נותרה שירתו זרה וסתומה עבור הרבים. ספר זה, העומד על מאפייני ייחודה של שירת קובנר ועל מקורות יניקתה, בין השאר מן האמנות הפלסטית ומשירת יידיש, תוך הארת ההֶקשרים ההיסטוריים והתרבותיים הרחבים שלה, נועד להוביל לקריאות חדשות, שאולי ישיבוה מן המדף אל לב הקוראים. פרקי הספר: פואמה באבן; השיר הארוך; שירה ועדוּת; ביאליק ושלונסקי; וילנה; קובנר וסוּצקבר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יעל מונק
תיאור: גולים בגבולם: הקולנוע הישראלי במפנה האלף מנתח את הקולנוע הישראלי העלילתי, בהקשר היסטורי ותמטי, בשנות העשור התָחוּם בין דעיכת האינתיפאדה הראשונה בתחילת שנות התשעים לפרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 . בניגוד למאורעות המטלטלים שהתרחשו בזירה הציבורית, ובראשם רצח רבין, העמיד הקולנוע הישראלי את החוויה הסובייקטיבית מעל חוויית הלאום והתמקד בזהויות הפרטיות ובמקורותיהן, בקהילות הסמויות מן העין. באמצעות ניתוח הבולטים שבסרטי העשור, מבקש ספר זה להצביע על האופן המורכב ורב־הפנים שבו הניח הקולנוע הישראלי של שנות התשעים את היסודות לקולנוע הטראומה של שנות האלפיים. הסרטים הנידונים בספר: אדי קינג ; איה, אוטוביוגרפיה דמיונית  ; דברים ; האח של דריקס ; הגמל המעופף ; החברים של יאנה ; החיים על פי אגפא  ; המרחק  ; הקיץ של אביה ; זולגות הדמעות מעצמן ; חולה אהבה בשיכון ג'  ;  לילסדה ; לנגד עיניים מערביות  ; מלח הארץ  ; מר באום  ; נישואים פיקטיביים  ; נקודת תצפית ; עפולה אקספרס  ; קלרה הקדושה  ; שדות ירוקים  ; שחוּר  ; שמיכה חשמלית ושמה משה
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: שירה חדד
תיאור: 'תמול שלשום', הרומן הארצישראלי הגדול מאת חתן פרס נובל לספרות ש"י עגנון, שפורסם ב– 1945 , הוא אחד הספרים הנחקרים ביותר בתולדות ביקורת הספרות העברית. במסה קצרה זו מציעה שירה חדד פירוש חדש ומקורי לסיפורו של גיבור הרומן, יצחק קומר, ולעלילה החידתית השזורה בו, פרשת הכלב בלק. הפרשנות שמציעה חדד מבוססת על חקירה סמיוטית של היצירה. בהשראת עבודותיהם של פילוסופים, חוקרי ספרות ובלשנים כגון פרדינן דה–סוסיר, רולאן בארת ואומברטו אקו, היא מפנה את תשומת הלב לרגעים הרבים של ייצור סימנים וקריאתם ב'תמול שלשום', ומבקשת לראות ברומן יצירה שעוסקת באופנים כמעט תאורטיים במעשה הסימון. תשומת הלב המיוחדת ברומן למתן שמות, השלטים שמצייר יצחק קומר, עבודות האמנות הרבות הנזכרות בספר, וכמובן כתיבת המילים 'כלב משוגע' על עורו של בלק - כל אלה נשזרים למהלך פרשני רגיש מפרספקטיבה תאורטית שלא זכתה לפיתוח במחקר הספרות העברית.
מוסד ביאליק
מאת: איתמר דרורי
תיאור: ספר זה מבקש לפרש את הרומן יעיש מאת חיים הזז כתופעה פואטית, תרבותית והיסטוריוסופית. ארבעת כרכיו של רומן קנוני זה ראו אור בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים, וזיכו את מחברו בפרס ישראל הראשון שניתן בתחום הספרות (1953). הזז (1973-1898), מבכירי הפרוזאיקונים של הספרות העברית החדשה שנודע בכתיבתו על העיירה היהודית במזרח אירופה ועל חורבנה בשנות המהפכה הקומוניסטית, פנה ברומן זה לכתיבה על יהדות צנעא שבתימן בשלהי המאה התשע-עשרה. העדה התימנית נתפסה בתרבות הארצישראלית (באמנות, במחול, במוסיקה ועוד) באופן פרדיגמטי כבעלת איכויות של 'שבט' קדום המבטא קול 'יהודי' בטהרתו, קודם ש'זוהם' ('זיהום' מטפורי) בידי ערכים והלכי-רוח אירופיים או לא-יהודיים אחרים. משום כך הרחיק הזז עדותו ביעיש לשלהי המאה התשע-עשרה, קודם העליות ארצה בהן באו התימנים במגע עם יהדות אירופה ועם אקלים-תרבות פרו-מערבי. ברומן זה נעשה ניסיון להעמיד גלריה ססגונית של דמויות היוצרות יחד תמונה פנורמית של חברה יהודית בת-הגלוּת, מעין קומדיה יהודית תימנית. אלא שלהבדיל מן היהדות הגלותית הידועה, זו שעל חורבותיה צמחה ספרות התחייה, החברה המתוארת בָּרומן וגיבור הרומן בפרט מאוייכים בד בבד עם 'יהדותם' בתכונות קמאיוֹת של 'עבריוּת' טרום-גלותית, שיש בהן כדי לאפשר שׂרידה של זהות זו לנוכח תמורות ההיסטוריה. בָּרומן יעיש הביא הזז את סגנונו הברוקי אל שיאו: שׂפת הרומן מליצית, עמוסת קישוטים ורמיזות אל המקורות היהודיים, והיא כוללת הכפלות רבות היוצרות אפקט של שיקוף מבנים אינסופיים. סגנון ברוקי זה נקוט היה בידיו כאסטרטגיה של העצמה ושל פיאור הזהות הלאומית, כְּמהוּת קיומית המגולמת בשפה העברית, כנגד מבקשי הכחדתה המבכרים להדחיק זהות תרבותית-לשונית זו ולהינתק ממנה. מעשהו זה כמוהו כטיפוח מבני-הפאר הכנסייתיים של הקונטרה-רפורמציה הקתולית במאה השבע-עשרה, אשר נועד לאשש את מעמדה של הכנסייה כמתווך הכרחי בין המאמין ובין האל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אבידב ליפסקר, אבי שגיא
תיאור: קובץ המאמרים הזה על יצירתו של אהרן אפלפלד ייחודי. כל אחד מן המאמרים הוא עיון ביצירה נבחרת אחת בלבד. בכך הספר מעורר קשב לקולה המיוחד של יצירה מסוימת של אפלפלד. כל כותב וההקשבה שלו: לעתים - האזנה של חוקר הספרות ולעתים - של חוקרים מתחומים אחרים, שיצירת אפלפלד אתגרה אותם והם נענו לה בדרכם שלהם. המבט האחר ביצירת אפלפלד הוא שפותח אופקי מחקר חדשים גם לחוקרי הספרות, ומן הטעם הזה בחרו העורכים להביאו בסדרה "אופקי מחקר" הרואה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. (גב הספר).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: רות דורות
תיאור: בספר נהר ללא גדות נפגשים הספרות והאמנות, וליתר דיוק, הדרמה והציור. במרכזו עומדים שני נושאים עיקריים "זמן" ו"סמל", כפי שהם עולים במחזה "בעלת הארמון" מאת לאה גולדברג, ובקבוצת ציורים נבחרים משל מארק שאגאל, סלוואדור דאלי, רנה מאגריט, אדוארד מונק ופאול קליי. בעולם המדע והטכנולוגיה הטביעו שני מאורעות מכוננים את חותמם על תפיסת הזמן: תורת היחסות של איינשטיין, ותפיסת הזמן הפנימי, "המֶשֶך", של ברגסון. בעקבותיהם הפך הזמן מקוטע, סימולטני ויחסי. ארבע קטגוריות של זמן נידונות בספר: זמן פיזיקלי–כרונולוגי, זמן היסטורי, זמן פסיכולוגי וזמן הנצח. משמעותו הראשונית של סמל היא חפץ או ישות שמייצגים מהות אחרת. על כן, יש חשיבות ליחס שבין ה"מציג" ל"מיוצג"; בין המוחשי למופשט. הספר עוסק בארמון, הסמל המרכזי במחזה ובציורים הנבחרים. באמצעות ההפשטה הסמלית. (מעטפת אחורית).
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אברהם בלבן
תיאור: המגמה האוטוביוגרפית המציינת את הרומנים העבריים של השנים האחרונות, הפכה את דמות האם, ואת מערכת יחסיה עם ילדיה, לאחד מנושאיה העיקריים של הסיפורת העברית. בתשע אמהות ואמא עסק אברהם בלבן בעיקר בהיעדרה של "האם הטובה דייה" בסיפורת העברית החדשה. הכרך הנוכחי של המחקר מגלה כי לצד רומנים המתארים אמהות שנטשו את ילדיהן, ולצד גיבורות העושות הכול כדי שלא להיות דומות לאמהותיהן, נמצא בסיפורת העברית בת זמננו גם יצירות שגיבוריהן משלימים עם אמם בבגרותם, ולצידן אף יצירות שגיבורותיהן חווות את האמהות כדבר קדוש, אלוהי. (המעטפת האחורית).
הקיבוץ המאוחד
מאת: ורד קרתי שם-טוב
תיאור: ‫ ספר זה מנסה לעדכן את תיאוריית הפרוזודיה ולשלבה בתוך ההתפתחויות האחרונות בביקורת הספרות, בהנחה שצלילו של השיח מחלץ את הטקסט מקיומו הבדיוני הדמום והופך אותו לישות עצמאית המתייחסת, באמצעות הדיאלקט הלשוני, להקשר חברתי המצוי מחוץ לטקסט. הנחה זו מאפשרת לנו לחרוג אל מעבר להגדרת הצורות הפרוזודיות רק על פי מספר ההברות או הרגליים בשורה, לקראת חקירה של יחידות גדולות יותר ומבני-על של יסודות פרוזודיים שבהם אין להפריד/להבחין בין צורה לבין תוכן אידיאולוגית. הספר מציג שלוש תופעות פרוזודיות מרכזיות - "הכלאת משקלים", "משקל חבוי" ו"אינטרטקסטואליות פרוזודית" - המשלבות סכמות משקליות רבות ומגוונות במבנה של דו-משמעות ריתמית, כשההבדל ביניהן אינו נעוץ במבנה הפורמלי דווקא אלא בדרך שבה המבנה הפרוזודי מגלם את ההקשר התרבותי כתוכן.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אלחנן שילה
תיאור: הקבלה היא ממקורות היניקה החשובים של יצירת עגנון. ספר זה מכוון את הזרקור לעבר צפונות אלה ומגולל את היקף ידיעותיו בקבלה, את יחסו אליה, את זיקתו לחוקריה ולמקובלים ואת המיתוס האישי שיצר לעצמו. מתוך כל אלה מצטיירת ביוגרפיה רוחנית של אחד מעמודי התווך של הספרות העברית המודרנית. חקר זיקתו של עגנון לקבלה מתבסס על השוואות טקסטואליות בין כתביו למקורות קבליים מגוונים, שהיו בידיו כחומר ביד היוצר, ומתוך כך נידונים דרכי העיבוד הספרותי של המקורות הקבליים ועיצובם של הגיבורים ביצירה הספרותית לאור מוטיבים של ספירה קבלית מסוימת. הספר דן גם במידת השפעתם של זרמי הקבלה השונים על יצירת עגנון, כגון ספר הזוהר, קבלת האר"י והחסידות, וכן בשאלת הזיקה שבין עגנון לראי"ה קוק. ממצאי הספר זורעים אור חדש לא רק על יצירת עגנון אלא גם על תולדות הקבלה: המושג הקבלי בהקשרו הספרותי-המודרני מהווה שלב נוסף בגלגוליה של הקבלה בעת החדשה. (גב הספר).
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יאיר מזור
תיאור: הספר מגבש דרך חדשה לחקר מכלול תופעות דינאמיות, החלות במוטיבים שביצירות ספרות לסוגיהן - תופעות שלא זכו עד כה לאבחון ולעיון של ממש.
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
מאת: עדנה אפק
תיאור: הספר הוא תולדה של מחקר מקיף של תיאוריות בלשניות-סגנוניות בספרותנו ובספרות העולם. מתוך התבססות על תיאוריות אלו מוצגת בספר התיאוריה הבאה: קיומן של מערכות מלים, החותכות את היצירה הספרותית לאורכה ולרוחבה.
מערכות מלים אלו שנבדקו במסגרת סיפורים קצרים של ש"י עגנון "הן תופעה מרכזית ביצירת עגנון, בחינת צמתים שבהם נפגשים היסודות העלילתיים-רעיוניים עם היסודות הלשוניים.
מה שמאפיין את הצמתים הללו זה מצד אחד פשטותם, כלומר חסכוניות החומרים המרכיבים אותם, ומצד שני דחיסותם: מספר מלים הקשורות זו בזו עד כדי יצירת מערכת הדוקה, מכילות בתוכן את עיקרו של הסיפור.
לשון אחר, ניתן לתאר את הצומת, או המערכת, כגרעין הסיפור.
גרעין המקפל בתוכו את תכני הסיפור בדחיסות גדולה יותר מזו של המירקם הלשוני כולו. בספר זה נעשה ניסיון להגדיר ולבדוק את הסוגים השונים של הצמתים או המערכות, כלומר את המנגנון שבעזרתו נדחסת משמעות הסיפור בגרעינים פשוטים-מעובים".
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ
מאת: חנה נוה
תיאור: האבל בראי הספרות העברית החדשה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: רפאל וייזר, גרשון שקד
תיאור: הקובץ הוקדש לעגנון במלאת שמונה שנים לפטירתו, ונכללו בו איגרות ויצירות שלא נדפסו עדיין, הארות ביוגראפיות, מחקרים העוסקים בתחומים שונים ביצירתו וכן צורפה רשימה ביבליוגראפית של המאמרים שנדפסו עליו ועל יצירתו בשנים 1977-1970.
מוסד ביאליק
מאת: זיוה שמיר
תיאור: ביאליק היה שוחר שלום מטִבעו, אך היה נתון כל ימיו במאבקים אין-סופיים נגד יריבים פוליטיים ופואטיים.
בתחילה הִשחיז המשורר את קולמוסו נגד הרצל וחסידיו "הצעירים", יריביה של הציוֹנות הרוחנית מבית-מדרשו של אחד-העם, ובערוב יומו הוא נקלע למאבק עם המשוררים הצעירים ש"מימין" ו"משמאל", שראו ב"משורר הלאומי" משוכה ומכשול בדרך התפתחותה של היצירה המודרניסטית.
הצעירים התל-אביביים נראו בעיני ביאליק מין גלגול מחודש של "הצעירים" הניטשיאניים משנות מִפנה המאה, שאף הם נשאו את פניהם אל הנעשה "מאחורי הגדר" ו"מעֵבר לים".
הספר "צפרירים" מתמקד במאבק הפוליטי והפואטי כאחד של ביאליק ב"צעירים" המתמערבים ובמנהיגם מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, יריביו של אחד-העם, אביו הרוחני של ביאליק.
מעֵבר לעניין האישי, היה זה מאבק על שתי דרכיה של התנועה הציוֹנית, שחִלחל לכל פינה ביצירת ביאליק: לליריקה ולפואמות, לסיפורים ולמסות, לשירי הילדים ולאגדות. את המילה הרב-משמעית "צפרירים" ששולבה בשירתו המציא ביאליק כדי להתמודד עם יריביו בדרך סימבוליסטית עקיפה, שלא תכתים את יצירתו ולא תחתים אותה בחותמת פוליטית חד-צדדית.
הספר "צפרירים" עוקב אחר מאבק זה ביצירות שבּהן הוא גלוי וביצירות שבּהן הוא סמוי מן העין.
הקיבוץ המאוחדספרא : בית הוצאה לאור - איגוד כללי של סופרים בישראל
מאת: מוקי צור
תיאור: פניה ברגשטיין ידועה בעיקר בגלל שירי הפעוטות שכתבה.
שיריה היו לחלק בלתי נפרד מהילדות הישראלית, אולם דווקא כוחם של שירי הפעוטות, השכיח במידה רבה את יצירתה השירית למבוגרים ואת הביוגרפיה המיוחדת שלה.
בספר זה העלה מוקי צור קווים לדמותה כמשוררת, חלוצה ומחנכת. אישה שכמשוררת רחל, אף היא חיה ויצרה בצל מחלתה.
פניה לא ויתרה על קולה האישי, אולם במקביל לא השתיקה את המולת הימים.
בשירה 'שתלתם ניגונים' שהיה לאחד השירים החשובים בזמר העברי, נתנה ביטוי לרצף הדורות וגם לתחושת היתמות העמוקה המאפיינת את דורה.
ביוגרפיה זו שכתב מוקי צור, מחנך וחוקר, חבר קיבוץ עין גב, שזורה בשיריה ובקטעים מתוך רשימותיה ומכתביה. תוך כך נפרשת עלילת חייה הרקומה בקורותיו של העם היהודי בגולה מראשית המאה העשרים, ועד ההגשמה הציונית–חלוצית בארץ והתממשותה בביתה שבקיבוץ גבת.
הקיבוץ המאוחד
מאת: זיוה שמיר
תיאור: ביאליק מעולם לא התלבט באיזו שפה לבחור כשפת יצירה.
מראשית דרכו בחר לכתוב עברית בלבד, עד אשר ידידו י"ח רבניצקי החל לערוך מאסף ביִידיש – "דער יוּד" – וביקש מהמשורר שיר לעיתונו.
עיתון חדש זה ביקש לִפנות אל המוני בית ישראל ולרכוש את אהדתם במאבקו של אחד-העם על כתר ההנהגה של התנועה הציונית. בקשתו של רבניצקי, מבקר ועורך אנין טעם, רֵעו ויד-ימינו של אחד-העם, נתנה לביאליק את ה"הֶכשר" לכתיבת שירים בשפה שלא זוהתה עם שפת השירה "בת השמים", אף לא זוהתה כשפתם של החוגים הציוֹניים.
הִלכי רוח רומנטיים, שהעלו על נס את "האדם הפשוט", וכן צורכי השעה "הבוערים" העניקו גושפנקא ליִידיש כשפת יצירה לֶגיטימית.
חושיו של המשורר אותתו לו שהיצירה ביִידיש פתחה לפניו קשת ססגונית של אפשרויות שהעברית עדיין לא הציעה לו באותה עת, ועד מהרה כתב במקביל בשתי הלשונות גם יחד. יצירתו יצאה נשכרת מן הסימבּיוֹזה הזאת, שביאליק תיארהּ כיחסי "רות" ו"נעמי".
שיריו העבריים הפכו "פשוטים" ו"עממיים" יותר, ואילו יצירתו ביִידיש זכתה בשירי נבואה וחזון, מלאי פָּתוס מקראי. ביאליק כתב ביידיש עשרים שירים בסך-הכול, אך אחדים מהם הפכו לשירים מוּכָּרים ומוּשָׁרים, שהשפיעו על ההתפתחות של שירת יידיש המודרנית.
בשנות המלחמה והמהפכה, משהבין ביאליק כי הכתיבה ביִידיש פירושה הזדהות עם הציבור המבכּר את המהפכה הרוסית על המהפכה הציונית, ואינו מחפש גשר ביניהן, פסק לחלוטין מלכתוב ביִידיש לאחר עשרים שנות יצירה דו-לשונית.
הקיבוץ המאוחדספרא : בית הוצאה לאור - איגוד כללי של סופרים בישראל
מאת: גדעון עפרת
תיאור: המאמרים והמסעות המכונסים בספר זה מסכמים כעשרים שנות מחשבה והגות על האומנות הישראלית.
חלקם, כתיבתם היתה כרוכה בעשייה אוצרותית, אך המשותף לכולם הוא העיון האידיאי בהקשריה המקומיים של היצירה החזיתית שנוצרה בארץ ישראל במאה השנים האחרונות.
אין זה מחקר היסטורי של האומנות, אף לא סדרת מפגשים עם יוצרים ישראלים, אלא ספר המבקש לבחון את התרבות הישראלית דרך אומנותה.
כזהו, כאן, ציווי היסוד המנחה את המחבר: לשקף ולאשש גשרים בין אמנות ותרבות, להכיר את האמנות ובאמנות כאספקלריה פרשנית של תרבות הזמן והמקום: היסטוריה,לשון, דת וכיוצא באלה. כותרת הספר, בהקשר מקומי, מבקשת לשים דגש על עקרון-ההקשר ועל עקרון-המקום כאחד.
עקרון-הקשר דוחה את הרעיון המודרניסטי בדבר האוטונומיה של יצירת אמנות, של אומנות למען אומנות, הנבחנת אך ורק בצורותיה, חומריה ודימוייה ה"פנימיים", ומבקשת להפריד עצמה מקטיגוריות תרבותיות אחרות.
עקרון-ההקשר מתעקש לחבר בין האמנות לפילוסופיה, לספרות, לשירה, לתיאטרון וכו´, כמו גם בינה ובין ההיסטוריה של החברה הישראלית, למיתוסים למסורות דתיות, ומבקש להוציאה את האומנות אל מחוץ לעצמה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: בן-עמי פיינגולד
תיאור: הספר מהווה מהדורה שנייה מורחבת ומעודכנת של 'נושא השואה בדרמה העברית' (1980), והוא מתייחס לנושא מהיבטים שונים: השואה כנושא לדרמה, הרקע – הן מבחינת העלילה המומחזת והן מבחינת הזמן והמקום בהם המחזה נכתב או הוצג, הנפשות הפועלות, הסגנון הדרמטי-תיאטרלי, סוגיות ובעיות שהמחזה דן בהם וביקורת על דרך ההתנהגות של קרבנות השואה או נציגיהם שנאלצו לשתף פעולה עם הנאצים בגטאות ובמחנות.
סוגיה נוספת שהספר מתייחס אליה היא נקודת הראות של המחזה או המחזאי הבוחנים את הנושא מתוך פרספקטיבה שיש בה לא רק הזדהות מובנת מאליה עם קרבנות השואה אלא לעתים גם גישה ביקורתית, אפילו חתרנית, לגבי מקומה של השואה בקונצנזוס הלאומי-חברתי.
בנוסף יש בספר התייחסות מיוחדת למחזות שהוצגו או נכתבו לא רק במסגרת התיאטרונים הציבוריים-רפרטואריים אלא גם בתיאטרוני שוליים, חוגים, לרבות מחזות לילדים ולנוער וכתבי יד גנוזים. כן בוחן הספר את הזיקה בין הדרמה העברית לדרמה הכללית, הלועזית, מבחינת ההשפעות או ההקבלות האפשריות.
פרופסור בן עמי פיינגולד לימד שנים רבות בבית הספר לחינוך ובחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב וכן במכללת לווינסקי. עיקר פעלו המחקרי מתרכז בספרות ההשכלה, הוראת ספרות ודרמה עברית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: מרית בן ישראל
תיאור: "ספר הדקדוק הפנימי" הוא בראש וראשונה ספר היחסים של אהרון קליינפלד עם גופו. כלומר, סך כל נסיונותיו לאלף את גופו ולנקום בו, להעלם בתוכו או להשתיל לעצמו מוח חדש חופשי מתַּכְתִיבי הביולוגיה.
כמו כל אמן-גוף ראוי לשמו אהרון הופך את גופו לנַשָׂא של רעיון ואת הפציעה העצמית ל"אקטיביזם פוליטי" נגד השרירות העליונה.
ובצד הגוף, השפה; אקונצ'י היה משורר עד שגילה שהמילים הן בעצם אמצעי תחבורה, הן מסיעות את הכותב ואת הקורא על פני הדף, משמאל לימין ומלמעלה למטה.
בעקבות הגילוי הוא "ירד מן הדף" והפך לאמן-גוף וּוידאו, לפסל ולארכיטקט שעדיין מתחיל כל פרוייקט במילים (ולא בשרטוט).
אהרון, נציגו של גרוסמן, הוא "דוקטור דוליטל היודע את שפת המילים".
הספר הזה הוא על הזיקה בין כאב למשחק ובין ציות למרד. על אמנות הגוף המילה המשקפות והמשלימות זו את זו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: הלל ברזל
תיאור: אבא קובנר האיש והמשורר, דמות מופת של סייפא וספרא, עורר את סקרנות הציבור הרחב בארץ ובעולם למן הרגע בו דרכו רגליו על אדמת ארץ-ישראל עם תום מלחמת העולם השניה באירופה ובפרוץ מלחמת השחרור בארץ.
קובץ זה מביא מבחר מן הדברים שנתפרסמו על יצירתו בשעתם, והכוח המגרה הטעון בהם - שריר וקיים עתה כאז
הקיבוץ המאוחד
מאת: הלל ברזל
תיאור: סידרה על הנושא: המאה החצויה, ממודרניזם לפוסט־מודרניזם, הספרות ורוח התקופה.
מטרת הסידרה: בחינה של תמורות יסוד בסיפורת העברית, במאה שנחצתה על ידי מלחמה ושואה, מאה שסימני ההיכר שלה עשן־כבשני־המוות ופצצות־האטום על הירושימה ונגסקי. 
הכרך הראשון: מיטא־ריאליזם — ריאליזם. כלולים בו מבואות עיוניים, הצגה ודיון ביצירות מיטא ריאליסטיות, רום ותהום, של קפקא, עגנון, ביאליק בפרוזה פיוטית, חיים הזז, לרבות יצירות של הותורן, מלוויל ועוד יצירות מספרות העולם. הדיון בריאליזם מתייחס לגרשון שופמן, י. ד. ברקוביץ, דבורה בארון, יהודה בורלא, יצחק שנהר, לאה גולדברג בסיפורת, יצחק שנהר, יוסף אריכא, מרדכי טביב, יהושע בר־יוסף ומשה שמיר.
הכרך השני: "מוניזם — פלוראליזם" והכרך השלישי: "ניאו־ריאליזם — היפר־ריאליזם". נכללים בהם, כמו בכרך הראשון, מחקרים של המחבר שראו אור בביטאונים ומאספים מדעיים, כמו גם מבואות שנכתבו על ידו לאנתולוגיות. תוך בחירה בהתאם להנחות הפואטיות וההיסטוריות המכוונות את הסידרה במכלולה.
כל אלה בתוספת פרקים חדשים רבים, כנדרש לכל אחד משלושת הכרכים. הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר־אילן, הוא מחבר הסידרה תולדות השירה העברית מחיבת ציון עד ימינו, אף היא בהוצאת ספרית פועלים.
הסידרה החדשה מכוונת בעיקרה לסיפורת העברית במגעה עם ספרות העולם. היא עשויה להוסיף נקודות־ראות להיסטוריונים של הסיפורת העברית המודרנית והפוסט־מודרנית. היא מיועדת לקהל קוראים רחב, בהיותה ערוכה בשיטה משולבת — פרשנות בד בבד עם התייחסות מפורטת לעלילה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: הלל ברזל
תיאור: סידרה על הנושא: המאה החצויה, ממודרניזם לפוסט־מודרניזם, הספרות ורוח התקופה.
מטרת הסידרה: בחינה של תמורות יסוד בסיפורת העברית, במאה שנחצתה על ידי מלחמה ושואה, מאה שסימני ההיכר שלה עשן־כבשני־המוות ופצצות־האטום על הירושימה ונגסקי.
הכרך הראשון: "מיטא־ריאליזם — ריאליזם". כלולים בו מבואות עיוניים, הצגה ודיון ביצירות מיטא ריאליסטיות, רום ותהום, של קפקא, עגנון, ביאליק בפרוזה פיוטית, חיים הזז, לרבות יצירות של הותורן, מלוויל ועוד יצירות מספרות העולם.
הדיון בריאליזם מתייחס לגרשון שופמן, י. ד. ברקוביץ, דבורה בארון, יהודה בורלא, יצחק שנהר, לאה גולדברג בסיפורת, יצחק שנהר, יוסף אריכא, מרדכי טביב, יהושע בר־יוסף ומשה שמיר.
הקיבוץ המאוחד
מאת: נסים גל
תיאור: אביבה אורי זכתה להכרה ממסדית כבר בראשית דרכה האמנותית, והפכה זה מכבר לאחד המיתוסים המכוננים של המודרניזם הגבוה והייחודי בנוף המקומי.
הווירטואוזיות של שפת האומנות שלה מיזגה רישום חמור, מרוכז ומדויק, יחד עם דחיפות רתמית ומקצבים בארוקיים.
בדימוייה ובדמותה עיצבה אורי את עצמה כחידה שאי-פתירותה היא מיסודותיו של מעשה האומנות.
ספרו של ניסים גל רואה באנגמטיות הזאת הנחת יסוד לניתוח עבודתה ודמותה של אורי: אביבה אורי היא חידת המחקר שלפנינו.
הספר אינו מונגפריה של אורי, בבחינת "ואלה תולדות", אלא דיון בסוגיות המרכזיות העולות מתוך העשייה שלה: עיצוב הפָּנים, פעולת המסגור, מלאכת הרישום, מעשה האהבה, אבל ומוות. בספר זה, החוקר את חידתה של אביבה אורי, מוזמנים הקוראים לפגישה מחודשת עם אמנית רבת עוצמה,שכוכבה חוזר ודורך בקורותיה החילופי משמרותיה של האמנות הישראלית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גרשון שקד
תיאור: מגמת הספר היא לתת תמונה כוללת של המחזה העברי ההיסטורי בתקופת התחייה (1948-1880) ולהבין ולהעריך את הישגיו וכשלונותיו.
מוסד ביאליק
מאת: רוני הלפרן
תיאור: ספר זה מציע חשיבה חדשה ורעננה על מושגים אלה, תוך שזירה של שני תחומי ידע שנחשבים נפרדים: תיאוריות פמיניסטיות ויצירות ספרות שכתבו נשים.
יתר על כן, הוא מפתח את הרעיון שקריאה דיאלוגית בין שני סוגי הטקסטים היא הכרחית לשיח הפמיניסטי של מחקר הספרות והתרבות.
נושא ההתבוננות של הספר הוא הספרות העברית שנכתבה בישראל בידי נשים בשנים 2005-1985, השנים שבהן נרשמה עלייה חסרת תקדים, כמותית ואיכותית, בנוכחות הנשית בספרות הישראלית. זהו מחקר מקיף ראשון מסוגו של ספרות זו, שפרצה את הדרך לקול ייחודי בזירת הקולות של הספרות העברית הישראלית.
הקיבוץ המאוחד
מאת: זיוה בן פורת
תיאור: "אדרת לבנימין" - מבחר מגוון של מאמרים בשני כרכים העוסקים בחקר הספרות בכלל והספרות העברית בפרט.
הספר מוקדש לפרופ` בנימין הרשב (הרושובסקי) ליובל ה-70 ולציון 50 שנות פעילות בשדה הספרות, ובו 26 מאמרים פרי עטם של שלושה דורות של חוקרים, תלמידיו ועמיתיו.
"אדרת לבנימין" הוא פסיפס עשיר של מחקרים עצמאיים המבטאים גישות שונות ולעתים מנוגדות זו לזו, אך גם תמונת מצב עדכנית של המחקר בתיאוריה, פואטיקה וספרות עברית בישראל בשנת החמישים למדינה.
בין הנושאים והיוצרים הנידונים בספר: ש``י עגנון, הקאנוניזציה של המקרא, מאיר שלו, התחדשות העברית, דוד אבידן, פסיכואנליזה, ספרי עדות, יומן וזכרון, ``אדיפוס המלך``, דוד פוגל, יהודית הנדל, חקר המיתוס, שאול טשרניחובסקי, תורת התרגום, פול צלאן, גבי דניאל, תורת ההתקבלות, ריאליזם באמנות ובמדע, יחסי בדיון מציאות, ז`אן דארק, אריסטו, אירוניה, יעקב שבתאי, ``הטור השביעי``, תורת הסיפר, יהודה עמיחי, מודרניזם בשירה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: זיוה בן פורת
תיאור: "אדרת לבנימין" - מבחר מגוון של מאמרים בשני כרכים העוסקים בחקר הספרות בכלל והספרות העברית בפרט.
הספר מוקדש לפרופ` בנימין הרשב (הרושובסקי) ליובל ה-70 ולציון 50 שנות פעילות בשדה הספרות, ובו 26 מאמרים פרי עטם של שלושה דורות של חוקרים, תלמידיו ועמיתיו.
"אדרת לבנימין" הוא פסיפס עשיר של מחקרים עצמאיים המבטאים גישות שונות ולעתים מנוגדות זו לזו, אך גם תמונת מצב עדכנית של המחקר בתיאוריה, פואטיקה וספרות עברית בישראל בשנת החמישים למדינה.
בין הנושאים והיוצרים הנידונים בספר: ש``י עגנון, הקאנוניזציה של המקרא, מאיר שלו, התחדשות העברית, דוד אבידן, פסיכואנליזה, ספרי עדות, יומן וזכרון, ``אדיפוס המלך``, דוד פוגל, יהודית הנדל, חקר המיתוס, שאול טשרניחובסקי, תורת התרגום, פול צלאן, גבי דניאל, תורת ההתקבלות, ריאליזם באמנות ובמדע, יחסי בדיון מציאות, ז`אן דארק, אריסטו, אירוניה, יעקב שבתאי, ``הטור השביעי``, תורת הסיפר, יהודה עמיחי, מודרניזם בשירה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ישעיה רבינוביץ
תיאור: הספר הוא מחקר ספרותי המנסה לחדור לטיב מהותם הרוחנית של הזרמים בספרות האירופית והעברית החדשה.
החלק הראשון עוסק בחקר הערכים של האסכולות הספרותיות באירופה במאה השנים האחרונות וסוקר את התופעות הספרותיות ברוסיה, צרפת וגרמניה במשך שלושת הדורות האחרונים.
החלק השני דן בספרותנו ובלבטי החשיבה הישראלית שמצאו בה את גילוייהם.
מוסד ביאליק
מאת: גרשון שקד
תיאור: קובץ זה מטרתו לבחון את יצירותיו של ביאליק דרך מבקרים שונים בני הדורות השונים.
לא גישות המבקרים הן העיקר בקובץ, אלא תרומתם להארת היצירות הנדונות.
למאמרי הביקורת הוקדמו שלושה פרקי מבוא. הפרק הרשון מתאר את שורשי הוויותו האישית של ביאליק, מקומו בתודלות הספרות ויחסו לבני דורו (דב סדן).
הפרק השני מבקש לתאר את המסכת הלשונית-תרבותית המתגלה בעולם של סמלים והמשמשת מצע לכלל יצירתו (פ. לחובר).
הפרק האחרון בא לסקור את המשקלים בשירת ביאליק (בנציון בנשלום).
מוסד ביאליק
מאת: חנן חבר
תיאור: בספר מאוגדים יחד מחקרים על ספרות ההשכלה, ספרות יידיש, קריאות ומקורות של הספרות הישראלית, מאמרים על הסיפורת העברית החדשה ועל השירה העברית החדשה, בהם עשרה מאמרים מפורטים על המשוררים שאול טשרניחובסקי ונתן אלתרמן.
המחקרים בספר מצטיינים במקוריות ובגישות עכשוויות לחקר הספרות העברית והיידית, והם זורעים אור חדש על מושאי מחקריהם.
'רגע של הולדת' הוא רגע חגיגי של הוקרה עמוקה לפרופסור דן מירון, החוקר, המבקר ומורה הדרך. בקובץ הגדול והאיכותי הזה, היוצא לרגל פרישתו של דן מירון מן ההוראה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, מכונסים ארבעים ושבעה מחקרים חדשים העוסקים בתחומים שעסק בהם דן מירון בפעילותו הענפה.
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות