המפגש שנוצר בישראל בסוף שנות הארבעים – ולאחר מכן במהלך העלייה הגדולה – בין החברה הקולטת ובין העולים, שהיו רבים יותר מבני הארץ, טלטל בסערה את תהליך הגיבוש החברתי ואת האתוס של עיצוב חברה אוטופית שניצב במרכז קליטת העלייה ובניין האומה בארץ.
זה היה הרקע לעלייתם של 30,000 יהודים מאמריקה הלטינית בין השנים 1946-1967 – מכלל היהודים שעלו עד היום מתת יבשת זו. 7,000 מהם הגיעו לתנועה הקיבוצית. קבוצה זו צמחה בעיקר בתנועות הנוער החלוציות, ספגה מהן מידה רבה של אידיאולוגיה ושאיפה להגשמת אידיאלים והזדהתה לחלוטין עם המיתוס החלוצי בנוסח "הקלאסי" שלו ועם כל מה שסומל בו. מכאן נשאב עיקר 'הדלק' שלה להתמודדות עם קשיי הקליטה בישראל.
בספר זה, שהוא הראשון מסוגו, מוצג מחקר מקיף על טיבה של העלייה האמורה ועל תרומתה הנכבדה לתנועה הקיבוצית, ודרכה לחברה הישראלית.
אל הספר