ב. חניכי תנועות הנוער - הדימוי העצמי

פרק שלישי צעירים, מהגרים בעצמם, שהגיעו מסיבות שונות מגרמניה ליבשת הלטינו­ אמריקנית עד סוף 1939 . בעיקרו של דבר היו אלה בנים שמרדו בהוריהם ונקלעו לארצות זרות להם, בלי לדעת את שפתן ובלי שום משענת כלכלית או תמיכה ממסדית, ודומה שתנועות הנוער החלוציות היו להם לבית . וכאמור, הייתה גם קבוצה לא גדולה של מהגרים משארית הפליטה שהספיקו להימנות לפני המלחמה עם תנועות הנוער החלוציות באירופה, והביאו משם מידה של מנהיגות וניסיון . במישור הסוציו­כלכלי, חניכי תנועות הנוער, רובם נעדרי שורשים יהודיים חזקים, היו בנים למעמד הפועלים,51 למשפחות זעיר­בורגניות, לבעלי­מלאכה עצמאיים, לסוחרים ולבעלים של מפעלי תעשייה משפחתיים . רבים מהם, מכל החוגים, שאפו לרכוש השכלה מסודרת, לרבות השכלה אוניברסיטאית, אבל הצטרפותם לתנועה כפתה עליהם לפנות בכיוון אחר . זו הייתה למעשה הכרזת מלחמה על המשך הלימודים, אפילו בבתי­הספר התיכוניים, ובמקרים רבים גם הכרזה על אי­דאגה לקיום כלכלי, מעבר לצרכים הבסיסיים ביותר . " הם ראו בתנועותיהם את המוקד העיקרי בחייהם, והדברים היו אמורים במיוחד באלה שקיבלו על עצמם למלא תפקידים בתנועות, בראש ובראשונה ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז למורשת בן גוריון