המעבר התרבותי של הנקלטים : 'כיבוש העברית' ו'כיבוש העבודה' בתקופה שבה שלטה בארץ, בהשראתו של דוד בןגוריון, ההשקפה של כור ההיתוך ומיזוגהגלויות, נשאר הקיבוץ יחידה טוטאלית ואוטונומיה, החיה לעצמה בכול : בשגרת היוםיום, בחג ובמועד, בשבת, וכמובן, בחיי המשפחה ובכל שלבי החינוך, מגךהילדים עד סוף ביתהספר התיכון . הקיבוץ קיים לעצמו את שלוש וכן מערכת לאכיפת החוק . המחוקקת, המבצעת והשופטת הרשויות ולסגירת מעגל החיים, גם בית הקברות היה בקיבוץ . לכאורה, הקיבוץ נמנע מלהסתגר בחצרו . הוא קלט עולים מתוך חברות נוער בביתופנימה, ושלח מחבריו לפעול בקרב בני הנוער בא ^ ובגולה ) ובשעת הצורך, ב'הגנה' ובפלמ"ח ( , אך בפועל כל יישוב קיבוצי היה יחידה לעצמה וקהילה לעצמה . בסיטואציה שנוצרה, לצורך השתלבות בארץ החדשה נודע תפקיד מכריע לכלי המרכזי של המהפכה הציונית : השפה העברית . לדידם של חברי הקיבוץ החדשים, ■כיבוש העברית' היה לא רק משימה של השתלבות תרבותית בנוף החדש, אלא גם רכישת אפשרות לקלוט את העולם החיצוני באמצעות העיתון והספר ואפילו לקיים את הפעילות הפוליטית שהייתה כה חשובה לעוליכ מאמריקה הלטינית . במהלך ה...
אל הספר