מחבר: שלמה כרמלי

שנת ההוצאה: תשנ"ז, 1997

מילות מפתח: תחיית הלשון העברית; שפות; לשונות; תחיית השפה העברית; החייאת הלשון העברית; החייאת השפה העברית

הספר עם אחד שפה אחת הוא פרי עטו של שלמה כרמי, חוקר תולדות החינוך היהודי ותחיית הלשון העברית. בספר נעשה ניסיון לסקור את הארועים, המאבקים, המפעלים, המוסדות והאישים שהיו מעורבים בתחיית הלשון העברית והפכו אותה מכמיהה וממשאלת לב למציאות של ממש, לעובדת חיים, זאת תוך ניתוח הגורמים הקשורים לתהליך תחייה זה בראייה בין תחומית. אל הספר

נושא/נושאים: , לשון עברית

תוכן הספר:

• עם אחד ושפה אחת

• תוכן העניינים

• דברי הקדמה

• עם הספר

• פתח־דבר

• מבוא עקרונות, הנחות ונקודות־מוצא לדיון

• שער ראשון מרכיבי החייאת הלשון העברית ו'הגורמים החלקיים' המעורבים בה

• א. אישים

• ב. תהליכים ומגמות

• ג. 'תכנון הלשון' והרחבתה

• 1. מיסוד התכנון

• 2. העדר אחדות המקורות: 'לשון מקרא' ו'לשון חכמים'

• 3. 'הרחבת הלשון' ויצירת מילים חדשות: דילמות, עקרונות וקווים־מנחים

• 4. בעיית החיקוי והליעוז

• 5. סיכום

• ד. חברות, ועדים, אגודות, ארגונים, הסתדרויות, עיתונים ובמות ספרותיות - ביצירה ובמאבק למען החייאת העברית

• אליעזר בן־יהודה כ"א בטבת תרי"ח — כ"ו בכסלו תרפ"ג מייסד יוער הלשון' ונשיאו מתר"ן עד מותו

• דור ילין י"א באדר בי תרכ'יד — כ"כ בכסלו תש"ב חבר יועד הלשון' מתר"ן וחבר נשיאותו או נשיאו עד מותו

• אהרן מאיר מזי"א י"א באלול תרי"ח — ג' בטבת תר"ץ חבר 'ועד הלשון' מתרס''ר ואחד מנשיאיו בתרפ"ו

• יוסף קלוזנר א' באלול תרל"ר — י"ד במרחשון תשי''ט חבר 'ועד הלשון' מתר''ף ואחד מנשיאיו מתש''ב חבר האקדמיה מי"ב בכסלו תשי"ד עד מותו

• חיים נחמן ביאליק י' בטבת תרל''ג — כ"א בתמוז תרצ"ר חבר 'ועד הלשון' ונשיאו מתרפ''ד עד מותו

• נ"ה טור־סיני — במרחשון תרמ''ז — כ"א בתשרי תשל"ד חבר 'ועד הלשון' מתרע"א ונשיאו מתרצ"ד. חבר האקדמיה ונשיאה מיום ייסודה (י"ב בכסלו תשי"ד) עד מותו

• חברי 'ועד הלשון העברית' (תרע"ב?.(? מימין לשמאל - יושבים: אי בךיהודה, י' קלוזנר, ד' ילין, א"מ ליפשיץ; עומרים: ח"א זוטא, ק"י סילמן, א"צ אידלזון, א"י ברור (שלושת האחרונים לא היו חברים "מן המניין?,"? אך סייעו לוועד בביצוע תפקידיו ובמימוש יעדיו?(.?

• חברי 'ועד הלשון העברית' (סמוך לשנת תר"ץ?.(? מימין לשמאל — יושבים: א' אברונין, מ' אזרחי (קרישבסקי?,(? א"מ ליפשיץ, ד' ילין, ס' גולדברג, א"מ מזי"א, י' גור (גרזובםקי?,(? י' מיוחס; עומדים: נ' שיפריס, י' אחרוני, א' צפרתי, שי איזנשטדט (מזכיר?,(? ש' אסף, ש' בן־ציון (גוטמן?,(? ח"נ ביאליק, ש"י עגנון, י' פיכמן, ד' שמעוני (שמעונוביץ?,(? א"ל סמיאטיצקי

• קבוצת פעילים מיגרוד מגני השפה' באחת מהתבנסויותיהם, נושאים שלט 'עברי,דבר עברית?''?

• הזמנות לאירועים שונים הקשורים בפעילויותיהם ובמאבקיהם של 'גדוד מגני השפה' רהאגוד להשלטת העברית' למען קידום ענייני הלשון העברית וביצור מעמדה בכל תחומי החיים

• אליעזר בךיהודה ואשתו חמדה מגיהים את מילונו

• ש"ח ולקומיץ תרל"ב — ט"ז בניסן תרעי'ח

• פרץ בן־משה סמולנסקין (ט"ז באדר בי תר"ב — ט"ז בשבט תרמ"ה) לצר השער של עיתובו 'השחר'

• צדודיתו של אליעזר בן־יהודה ליד שערים מעיתוניו

• אברהם משה לונץ כ"ה בכסלו תרט"ו — ב' באייר תרע"ח

• יצחק אפשטיין כסלו תשכ"ג - כ"ג באדר א' תש"ג

• מנדלי מוכר ספרים (שלום יעקב אברמוביץ?('? תקצ"ו — כ"ג בכסלו תרע"ח

• יחיאל מיכל פינס (כ"ג בתשרי תר"ד — ר באדר ב' תרע"ג) לצד שניים מחידושיו

• אחר־העם (אשר בן־ישעיהו גינצברג) י"ז באב תרט"ז — כ"דו בטבת תרפ"ז

• זאב יעבץ תר"ח — י"ח בשבט תרפ"ד

• שערים מספרי־הלימוד הראשונים ומ'עולם קטן' (עיתון לתלמידים ולתלמידות) מפרי עטם של חלוצי החינוך העברי ומניחי יסודותיו

• שערים של עיתוני התקופה; 'חבצלת?,'? 'הצפירה?,'? 'השחר?,'? 'המבשר' ו'המליץ'

• מפרסומי יועד הלשון העברית' והאקדמיה ללשון העברית (מילונים למונחים בתחומים שונים; 'למד לשונך?('?

• אליעזר בךיהודה בתפקידו כיו"ר 'שפתנו' - ה'הסתדרות להשלטת הלשון העברית' - מבקש מר"ר א"מ מזי"א, במכתב מכ"ז באלול תרע"ט, שיודיע לועד 'שפתנו' 'עם כמה למאה מהחולים הזקוקים לטיפולו הוא מדבר בשפה העברית?.'? ראוי לשים לב לעובדה שהשאלה עדיין מתעוררת, למרות שעברו כבר למעלה מחמש שנים מאז הוכרעה 'מלחמת השפות' בניצחון הציבור הלאומי בארץ.

• ה. מורים, מוסדות־חינוך וספרי־לימוד

• ו. הדת והמסורת

• שער שני היבטים וממדים היסטוריוסופיים, מתודולוגיים ומתודיים

• א. העדר 'מסגרת מושגית' ו'פרספקטיבה היסטורית' נאותות והשלכותיו על חקר גורמי תחיית הלשון העברית ועל חקר תולדותיה

• ב. הפולמוס סביב תרומתה/גריעתה של ספרות־לשון ה'השכלה' לתחיית הלשון העברית

• ג. החייאת הלשון והבראתה: שלבים, מטרות, תנאים, עקרונות־ פעולה ו'מוקדם' ו'מאוחר' מבחינה כרונולוגית וסיבתית

• מורי הגמנסיה העברית בירושלים ומייסדיה ?.(1911)? המנהל ש' שילר יושב במרכז.

• מורי בתי־הספר העבריים בירושלים ובראשם דוד ילין. בין השאר נראים י' מיוחס, א"מ ליפשיץ, ש' שילר.

• שני שחקנים מחבורת 'חובבי הבמה העברית' (יפו) באחת מהצגותיהם

• נחום םוקולוב מהנהלת קרן התרבות העברית 'קדם' מודיע לראש 'מרכז המורים?,'? ד"ר יי לוריא, שיקדם' החליטה לקבל על עצמה לממן את תקציב 'וער הלשון' בירושלים, ומדגיש שאין בכך כדי להכניס שינויים במערכת היחסים הקיימת או הצריכה להתקיים בין 'וער הלשון' ל'מרכז המורים?.'? בין השיטין נרמזת המתיחות שאפיינה את היחסים בין 'וער הלשון' לבין 'מרכז המורים' ו'קוהלת' בבל הגוגע לחלוקת התפקיריס והסמכויות בתחום קביעת מינוח אחיד בגני־הילדים ובבתי־הספר ובתחום הרחבת השפה.

• אחד־העם בחברת סופרים באוריסה בשנת 1906 יושבים משמאל לימין?:(? "רב־צעיר" (חיים טשרנוביץן, מ"ל לילינבלוס, י"ח רבניצקי, אחד־העם, מנדלי מוכר ספרים, א"ל לוינסקי; עומרים: א"מ ברוכוב, י' קלוונר, ח"נ ביאליק

• משתתפי אספת־היסוד של הסתדרות המורים (ה : באלול תרס"ג?.(? יושבים בשורה הראשונה (מימין לשמאל?:(? דוד ילין, מנחם אוסישקין, מי אזרחי־קרישבסקי

• ילדי גן־הילדים העברי הראשון בראשון־לציון בשנת תרנ"ח, עם הגננת אסתר שפירא

• תלמידי בית־הספר לבנים בראשון־לציון בשנת תרנ''ח, בחברת מוריהם (מימין לשמאל?:(? ד' יודילוביץ, אי גורגיי, א"ל הורביץ ומי בר ויס

• תלמידות בית־הספר לבנות בצפת בשנת תת"ב, בחברת מוריהן ומידותיהן (שני מימין בשורה העליונה — המנהל יצחק אפשטיין)

• ילדי גן־הילדים העברי הראשון בירושלים, בחברת גננותיהם (תרס"ג)

• צוות המורים הראשון של בית־הספר לבנות של "חובבי ציון'' ביפו בשנת תרס"ה (תרס''ח?.(?? בין השאר נראים: פנחסכיץ, צ' דיזנגוף, ר''ר חיסין, קרישבסקי, פפר, גוטמן (ש' בן־ציון?,(? יחיאלי, שכנאי. על בית־ספר זה נאמר שהיה בית־הספר העברי הראשון השלם ברוחו ובמתכונתו, משום שהצליח לסלק את המחיצות הפנימיות שהפרידו בין הלימודים הכלליים לבין לימודי היהדות באמצעות הנהגת הלשון העברית כשפת־ההוראה בכל המקצועות.

• מנחם אוסישקין בחברת צוות המורים והמורות של הגמנסיה העברית 'הרצליה' ביפו והוועד־המפקח ?.(1911)? בין השאר נראים: ד"ר בן־ציון מוסינזון, ד"ר חיים כוגרשוב, ד'יר יהודה מטמוךכהן, ומנחם שיינקין

• קטעים מגילויי־דעת/מו־רעות שפורסמו במהלך 'מלחמת השפות' במסגרת המאבק למען החייאת הלשון העברית והנהגתה כשפת־הוראה

• יושב־ראש היאגוד להשלטת העברית?,'? רוד צבי בענט,ומזכירו, מוחים במכתבם מהי במרחשון תרצ'יח אל הנהלת עיריית תל־אביב, נגד התופעה של הצגת מחזות ונשיאת נאומים באספות פומביות באידיש ומבקשים ממנה 'להכניס בחוזה של העירייה עם "הבימה" סעיף האוסר על "הבימה" בא"י להציג מחזה או לנאום נאומים באידיש?.'?

• ד"ר א' רוזנפלד,ראש הוועד המרכזי של 'הברית העברית העולמית?,'? מבקש במכתב מב"ח באדר תרצ''ט אל המחלקה לחינוך של עיריית תל־אביב, לשלוח נציג מטעמה לישיבה הראשונה של הוועד הציבורי ל'משמר זכויותיה של השפה העברית בחיינו הצבוריים בשעה חמורה זו לישוב?.'?

• י וט- ' ג ' א בימים שנערכה" ההאגית הקונפרנציה " מדיוני הדין־וחשבוןשער יה . ותקנות' עבריה ' הסתדרותבודת לע יסודות נקבעו ושבה?',? ז' תרס באלול

• ' א באדרא " י מיום במכתב מבקש, מוסינזון בן־ציוןר " ד, ביפובריה 'ע 'ות הסתדר של' המרכז לשכת 'ראש ?',? בירושלים הבלשני הועד שאלת בדבר] ?]...? משותפת ישיבה ' לד מוע לתאם?',? המורים מרכז ' אלתרס ח " באמצעות ספרים לרכוש האפשרותדבר ב הודעהרי חוז מכתב ' ב יפרסם' המורים ז מרכ ' ש מבקשוכן?'.? מסוימת בהנחה ' ביפובריה 'ע ' המרכז

• מזכיר 'הועדה הספרותית' שעל־יד הברת 'קוהלת/ א' גוטמן (הסופר שמחה אלתר בן־ציון?,(? פונה אל 'המרכז של אגדת המורים בא"י' בחי בכסלו תרס"ח, ומבקש להעביר אליו את מפת ארץ־ישראל (בגרמנית) שהוצעה על־ידי פרופ' ורבורג — כרי לבדוק אפשרות להוציאה לאור בעברית.

• מוכיר 'הוערה להרחבת השפה' שעל־־יר חברת 'קוהלת?,'? אליעזר פפר, מעביר למזכיר 'ועד הלשון' בירושלים, ח"א זוטא, עותקים מ'מכתב חוזר' שהפיצה 'בין המתעניינים בשאלת תהית השפה' (ה'חוזר' נושא את התאריך חשון תר''ע?.(? לווערה נבחרו?-.? אי ספיר, מ' קרישבסקי, א' גוטמן, ד"ר לי מטמן, א"ז רבינוביץ, חי הררי. (בתצלום מופיע העמוד הראשון מתוך שניים?(.?

• מזכיר 'ועד הלשון העברית?,'? ח"א זוטא, מעדכן במכתבו מיום ג' באדר תרע"ב את 'מרכז אגדת המורים' בדבר פעולות היועד' במהלך שני החודשים שעברו ובדבר תכניותיו לעתיד (עיבור רשימת מונחים בתחום הצמחים, התפירה וההנדסה; וכן גיבוש וניסוח יסודות ותקנות לעבודת ה'ועד?.('? כמו כן הוא מביא לידיעת ה'מרכד שאחר־העם והלל זלטופולסקי פועלים יחד במטרה 'לבסס את הועד בסוס חמרי?.'?

• א"ל מוצקין מאיץ במכתבו מיום אי בסיון תרע"ג ביראש מרכז המורים?,'? ר"ר יוסף לוריא, לתת את הסכמתו לכלול בסדר־היום הרשמי של ועידת 'ההסתדרות לשפה ולתרבות העברית?,'? הממשמשת ובאה, הרצאה מפי נציג 'אגדת המורים?,'? שתסקור בין השאר את מצב החינוך בארץ-ישראל, וכן תמסור דין־וחשבון על פעולות ה'מרכז' ותכניותיו.

• קטעים מתזכיר בן 4 עמודים מתלמידי בית־המדרש למורים ובית־הספר למסחר של חברת ה'עזרה' בירושלים. התזכיר נשלח להנהלה בעקבות החלטה שנתקבלה באספה כללית של התלמידים שנערכה בי' בחשון תרע"ד (סמוך לפרוץ 'מלחמת השפות?,('? וחתומים עליו כל 85 התלמידים. התלמידים מוחים על ש'השפה העברית אינה תופסת בשום אפן ?[...]? את המקום הראוי לה בכי"ס עברי בא''י, הצריך לעמוד על יסור לאומי טהור?,'? וכן תובעים ש'כל המדעים, בלי יוצא מן הכלל וההדגשה במקורו ילמדו בשפה העברית?.'? הם מדגישים, בין השאר, שאינם 'יכולים להסכים ללמד בגרמנ

• במכתב מיום י"ג בשבט תרע"ר אל ועד הסניף של אגודת המורים בירושלים מודיע ד"ר יוסף לוריא, ראש 'מרכז המורים?,'? כי בישיבת 'המרכז' מיום יי בשבט הוחלט, בין השאר, ש'ההנהלה בטכניקום צריכה להיות עברית' וכי 'המנהל צריך להיות איש שיורע את השפה העברית ושנאמן לשאיפותינו?.'?

• הנהגת יגרור מגני השפה' תובעת מי' רוקח לממש את הסעיף שבחוזה־החכירה, האוסר על השכרת אולמות להצגות כזירגון, ומביעה תקווה שעיריית תל־אביב תשכיל 'לעמוד על משמר קנינינו הלאומיים ולא תתן בשום אופן [ ההדגשה במקור] לזלזל ברגשות הצבור העברי בארץ?.'?

• השער החיצוני של החוברת 'על טהרת השפה ועל טהרת המבטא' מאת חי"ל רוטהשטץ

• ,ישראל ?-'? בארץ העבריםפרים הסו אגודת ' של המרכזיעד מהוו, בורלאי יהסופר עיריית של ולתרבותך לחינו המחלקה אל 1935סט באוגו4 מ־ במכתבמציע ' קול־נוע ' בסרטימים התרגו על בהשגחה הוועדל ש שירותיו את,ביבתל־א ידיעה חסרי אנשיםי " ע' נעשים ש שהתרגומים מאחר, בתל־אביבהמוקרנים

• , המרכזית הלשכה מנהל,טזנשטר אי ושי,ית ' העבר הלשון ועד ' נשיא, יליןדוד עית המדת המזכירו עזרת אתאביב- תל עיריית להנהלתש" ת בחשוןז " מי במכתבםםמציעי — העיר בחוצותסמות המתפר המודעות על לשוני בפיקוח' הלשון ועד ישל?'.? משובשת יתבר עפצתה ' למנועבמטרה

• "שלשלת סיבתית'' (אנאליטית־דיאגנוסטית) קשר/מודל "קווי"

• "שלשלת מתקנת" קווים ועקרונות מנחים ל"תכנית־פעולה־והבראה" / תנאים ויסודות ל"התערבות מתקנת" (כ'בסיס לשיטה של עבודה?(*'? קשר/מודל "קווי"

• 'מוקדם' ו'מאוחר' בתחיית הלשון העברית קשר / מודל קווי

• תופעת "כפל הפנים" והמשמעויות שבתפקיד ובמעמד הנודעים ל'פיבה' ול'מפובב' בתהליך התחייה של הלשון העברית (מודל מעגלי)

• יחסי־גומלין (הפריה הדדית) בין יידיש לעברית על־פי גירסת ביאליק וסדן

• 'שורש אחד' / מקור סיבתי משותף 'הרצון הלאומי' [למימוש המהות והזהות־ההגדרה היהודית העצמית]

• ד. הצעה למיון 'הגורמים החלקיים' - הריאליים והאידיאולוגיים - המעורבים בתחיית הלשון העברית

• ה. הגישה התשלובתית־הקונפיגורציונאלית - עקרונות והדגמה

• ו. לשאלת הריבון ומקור־הסמכות

• ז. על 'הנס' ו'הפלא' בספרות של תולדות תחיית הלשון העברית

• ח. גורמים, יסודות, טיעונים, מוטיבים וממרים דטרמיניסטיים, מטאפיסיים, תיאולוגיים ומטא-היסטוריים לעומת הגורם האנושי (הבחירה־מרצון־חופשי) בהחייאת הלשון העברית ובספרות תולדותיה

• ט. כמה הערות־הבהרה לבירור ההיבט־המימד הדיאלקטי בהחייאת הלשון ובספרות תולדותיה

• אחרית־דבר

• נספח: רשימה ביבליוגראפית

• רשימת תצלומים

• מוסדות חינוך, הכשרה והשכלה

• מפתח שמות

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13