ו . הדת והמסורת עמדותיהם של הגרי"ח זוננפלד והראי"ה קוק כשאלת תחיית הלשון העברית והנהגתה כשפת ההוראה פתח דבר רבנים וחכמים בארץ ישראל ובחוץ לארץ מזכירים בדבריהם את הלשון העברית ואת עמדתם כלפיה בעקיפין . עמדתם נעשית גלויה וישירה כשמתחיל הפולמוס על תחיית הלשון העברית ועל ההוראה בעברית בבתי הספר ובגני הילדים העבריים הלאומיים החדשים שהוקמו בארץ ישראל בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים . בספרות המחקר הנוגעת לעניין כמעט שלא עסקו בתרומתן של הדת והמסורת וכעיקר התעלמו מתרומתו של 'היישוב הישן / חוץ מחוקרים מעטים כמו עוזי אורנן ויהושע בלאו ( קדם להם ח"נ ביאליק . ( רוב החוקרים זוקפים אפוא את תחיית העברית ואת הנהגתה כשפת ההוראה לזכותו של 'היישוב החדש' ובייחוד ל'עלייה השנייה . ' אם היה מי שקיווה שאירועי 'שנת המאה' להקמת 'ועד הלשון העברית' יתקנו משהו בתחום מחקר זה ציפתה לו אכזבה . בפרק שלפנינו נתייחס לדת ולמסורת כגורם בתחיית הלשון העברית בכלל , ובעיקר נעסוק בבירור דעותיהם ועמדותיהם של הרב י"ח זוננפלד - רבה של העדה האשכנזית' החרדית בירושלים - מצד אחד , ושל הראי"ה קוק - רבם בפועל של יפו ו'היישוב ה...
אל הספר