מחבר: יוחאי עתריה

שנת ההוצאה: 2024

מילות מפתח: אחריות; בינה מלאכותית; מוצא האדם; אלימות - היבטים מוסריים ואתיים; אפוקליפסה; טבע האדם; אינטליגנציה מלאכותית; תבונה מלאכותית

בכל פעם שמתפרסם מחקר שנוגע למוצא האדם הוא זוכה להד אדיר בתקשורת ולעניין בקרב מדענים. אך בספר זה יוחאי עתריה טוען שהעניין במוצאו של האדם נובע לא רק מהניסיון המדעי לאשש את תורת האבולוציה אלא דווקא מהניסיון להסביר את הזוועות שהתרחשו בעולם במאה ה-20. בעצם אנחנו משתוקקים למצוא את עצמות "האדם הראשון" ולידו עוד שלד, ובידי שניהם אלות וגולגולותיהם מנופצות משום שממצאים כאלה יאפשרו לטעון כי אנחנו רעים מטבענו. אם נוכיח שהאדם רע מטבעו, נוכל להסיר מעצמנו אחריות לזוועות מסביבנו - "זה טבוע בנו".
אולם מאחר שמדענים אינם מסוגלים לספק ממצא ארכיאולוגי- היסטורי מפורש שיעיד כי אנחנו "רוצחים מלידה", אנחנו פועלים בעוד ערוץ - הטכנולוגיה אשמה בהרג, ולא האדם. כך למשל חתם אלברט שפאר, מבכירי המשטר הנאצי, את נאומו במשפטי נירנברג: "אין עוד דבר שיעצור בעד המדע והטכנולוגיה, אם אמנם יופעלו ללא ביקורת ורסן, מלהשלים את מלאכת השמדת האנושות שהם (המדע והטכנולוגיה) פתחו בה ביעילות כה מחרידה"
מנגד, גם אבי פצצת האטום רוברט אופנהיימר גרס כי פיתוח הפצצה נבע בסך הכול מהאפשרויות הטכניות שהתגלו למדענים. לפי גישה זו, אין האדם אחראי להטלת פצצת האטום, ובוודאי לא ליצירת אינטליגנציה מלאכותית שהפוטנציאל לנזקים ממנה כבר ידוע.
באמצעות דיון חדשני בממצאים ארכיאולוגיים, עמדות פילוסופיות, ספרי מדע פופולרי וסרטי מופת עתריה מבקש להוכיח כיצד החיפוש אחר עצמות האדם הראשון והדינמיקה הטכנולוגית פועלים מתוך תפיסה אפוקליפטית:
החיפוש אחר עצמות האדם הראשון מונע מהתשוקה לחשוף את ראשית הזמן, ואילו הטכנולוגיה דוחפת אותנו לעבר סוף העולם וקץ הזמן. אך המטרה משותפת וסמויה: זיכוי האדם מאשמה והסרת אחריות למעשינו. אל הספר

נושא/נושאים: , מדעי הטבע ומדעים מדוייקים, היסטוריה כללית, אנתרופולוגיה

תוכן הספר:

• טבע האדם - אחרית דבר: גנים, טכנולוגיה, אפוקליפסה

• תוכן העניינים

• רשימת איורים

• תודות

• הקדמה

• שער I: זה בגנים שלנו

• 1. האדם המודרני: בניסיון לסרטט גבול

• 2. לקט־צייד או צייד־לקט – "הרוצח נכנס לפני עלות השחר"

• 2.1. תזת הציִד

• 2.2. מקורה של תזת הציִד

• 2.3. פראים אצילים או רוצחים מלידה?

• 3. בחזרה לשימפנזה – "לקחת בננה עוד לא מאוחר"

• 3.1. השימפנזה המצויה – הפרחחית של השכונה והאם הרוחנית של האדם המודרני

• 3.2. הבונובו – "כל מה שהיה צריך להישאר מוצנע אך התגלה"

• 3.3. מי הוא האב הקדום?

• 3.4. לכודים בחבלי הזיכרון מן התהום ההיא

• 4. מה קרה לאדם הניאנדרטלי?

• 5. קריסת קו ההגנה הראשון – זה לא אנחנו, זה בגנים שלנו

• שער II: הטכנולוגיה אשמה

• 1. הטכנולוגיה כמטפיזיקה – הניסיון של היידגר להסיר אחריות מהתנועה הנאצית

• 1.1. היידגר והנאציזם

• 1.2. מהות הטכנולוגיה לפי היידגר

• 1.3. החקלאות היא עכשיו תעשיית מזון ממוכנת בעלת מהות זהה ליצירת גופות בתאי גזים ובמחנות השמדה

• 1.4. השליטה חסרת הגבולות של הטכנולוגיה המודרנית בכל פינה בפלנטה שלנו – בדרך לזיכוי הנאצים מאשמת השמדת העם היהודי

• 2. טכנו־מדע: דינמיקה של השמדה טוטלית

• 2.1. הטרגדיה של המדע כשהוא בשיאו

• 2.2. רוברט אופנהיימר – מתיקות טכנולוגית

• 3. סיכום זמני: על משמעותה של תזת ״זה לא אנחנו, זו הטכנולוגיה״

• שער III: אפוקליפסה

• 1. הפצצה והאפוקליפסה – רק אלוהים יכול להציל אותנו עכשיו

• 1.1. הסכנה שבפצצה

• 1.2. הפצצה כפואטיקה טכנו־מדעית

• 1.3. רק אלוהים יכול להציל אותנו עכשיו

• 1.4. איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הפצצה

• 2. אוּטוֹפּיה ודיסטופיה

• 2.1. אוּטוֹפּיה – הגדרה

• 2.2. הנאורות – השמדה עצמית בשם הרציונליות

• 2.3. אטלנטיס החדשה

• 2.4. אֵאוּגֵנִיקָה – עולם הומוגני מופלא

• 2.5. עולם חדש מופלא

• 2.6. רסיסי גאולה עשויים אורניום מועשר

• 3. סיכום

• אחרית דבר

• הערות סיום

• ביבליוגרפיה

• מפתח

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  10  12