[ 50 ] טָבַע האדם – אחרית דבר שיתוף פעולה אינו הופך אותנו בהכרח לציידים, אבל נראה שהוא בהחלט תנאי לכך . ומכל מקום גם אם לא מדובר בתנאי, הרי בספרות המחקר הקשר הזה מוצג כאינהרנטי : מי שנוטה לא לשתף פעולה עם הלהקה מחוסל . חשוב להדגיש שאבולוציונית יש כאן שני לחצים שונים ומנוגדים : מחד גיסא הפרט, בעיקר הזכר, צריך לשמור על נאמנות ללהקה שמגינה עליו ; ומאידך גיסא כל זכר נמצא עם זכרים אחרים בתחרות על הנקבות, והשאלה היא, כתמיד, איזה לחץ אבולוציוני חזק יותר . 33 נחזור לאוסטרלופיתקוס, כשם קוד למין שקדם להומו הביליס, וכמי שעשוי ללמד אותנו לא מעט על השורשים האבולוציוניים שלנו היום . האוסטרלופיתקוס, כך נראה, התקיים באיום מתמיד של טרף מצד חיות גדולות יותר, ואולי לעיתים באיום של גירוש מצד הטורפים גם לאחר שנהפך לפגר . מאחר שהאוסטרלופיתקוס היה חלש לעומת חיות טורפות, הוא החל לפתח כלים שיאפשרו לו להימנע ממפגש פנים אל פנים עם אותם טורפים – למשל, כך משערים, הוא החל להשליך אבנים ומקלות וכך גירש אותם ממרחק . פעולה זו דורשת שינוי במבנה כף היד כדי שיתאפשר שימוש מורכב יותר בכלים, ואולי נדרש גם מוח מפותח יותר – וא...
אל הספר