[ 102 ] טָבַע האדם – אחרית דבר למען אורניום, וזה האחרון – למען אנרגיית הגרעין שאפשר לשחררה לצורך השמדה או לשימוש אזרחי" . היידגר מדגיש : "תחנת הכוח ההידרואלקטרית אינה בנויה בנהר, כמו גשר העץ הישן המקשר את הגדות כבר מאות בשנים, אלא הנהר מוּבנֶה אל תוך תחנת הכוח . מה שהנהר הנו כעת בהיותו נהר, דהיינו סַפָּק של לחץ זמין, הוא הנו זאת בזכות מהותה של תחנת הכוח" . 46 כלומר נהר הריין נותר נהר בנוף, אבל למעשה הוא כבר אמצעי בשירות הטכנולוגיה . מנקודת מבט טכנולוגית אין העולם המודרני אלא תחנת דלק גדולה, משאב ליצירת אנרגייה שמופקת, נאגרת, נעה ומוכנה לעוד שימוש . אתגור הטבע, ואם לדייק, הצבתו וגיוסו "לפי היגיון האתגור", 47 הוא מהות הטכנולוגיה המודרנית ( בגרמנית ,Ge - stell ובאנגלית enframing ) . בתהליך זה כל דבר נהפך למשאב – בנקודת הקצה גם האדם נעשה ל״דבר״ : הטכנולוגיה ממסגרת ( enframing ) מחדש את האדם בעולם, לפיכך הוא נהפך למה ש״עומד ניצב״ ומוכן לשימוש – כלומר למשאב, לחומר גלם ( standing reserve, Bestand ) . 48 ה"דבר" ( במובן של pieces ) איננו חלק משלם ( במובן של part ) , אלא עומד כשהוא לעצמו נטול כל...
אל הספר