[ 74 ] טָבַע האדם – אחרית דבר הכל עדיין לכוד בחבלי הזיכרון מן התהום ההיא, בלב תרבות שבה הסיוט הנאצי חי וקיים, נישא במוחות האנשים שניצלו ובמוחותיהם של אלה שגדלו בצל הניצולים ובמוחותיהם של כל האחרים שנשטפו במלל האינסופי שקידש את החורבן, והציב את אושוויץ במקום הריק של אלוהים . 99 ברקע עומדת ההנחה שלא מדובר במקרה או בטעות כי אם בכורח דטרמיניסטי-אבולוציוני-טכנולוגי, ומכאן הסיבה העיקרית להתעלמות מן הבונובו, שכן מאז אושוויץ "התנהגות הבונובו אינה תואמת את הדעה הרווחת לגבי טבע האדם" . 100 חשוב להבהיר : אינני סבור שיש לעשות רדוקצייה של האדם לשימפנזה מצויה, גם לא לבונובו, יש בנו מזה וגם מזה, ונוספים לנו מאפיינים דקים שקשה להצביע עליהם – או במילותיו של הזואולוג מאט רידלי : "יש מנגנון ליצירת שינויים אבולוציוניים גדולים וקטנים באמצעות שינויים גנטיים קטנים [ . . . ] שינוי פעוט בלבד במקדם אחד ייצור אשד של שינויים באורגניזם [ . . . ] ייתכן שיהיה די בשינויים הללו כדי ליצור מין ביולוגי חדש לחלוטין מבלי לשנות כלל את הגנים עצמם" . 101 אותם שינויים מזעריים, אולי הם שמאפשרים לנו לכתוב, לקרוא, להיות מוטרדים מ...
אל הספר