מחבר: יאיר עדיאל-כורם

שנת ההוצאה: 2023

מילות מפתח: שפה ערבית; שפה עברית; סוציולינגוויסטיקה; שפה ותרבות; שפות; לשונות; ערבית; עברית; שפות; ידיעת הלשון העברית; לשון עברית; לשונות; סוציולינגויסטיקה; לשון ותרבות

האם ניתן לתאר את הלשון תיאור ניטרלי? מהו מעמדם התרבותי של חוקי הלשון? מדוע נתפסים חוקי לשון באופן מיידי כעניין שהוא בראש ובראשונה טכני? ובאיזה אופן מיוצגת התפיסה הטכנית של הלשון ביחסים הלשוניים־הפוליטיים שבין העברית לערבית? ספר זה מבקש לחשוף הנחות תרבותיות ופילוסופיות שמאחורי גישות לשוניות ודקדוקיות המשתקפות בטקסטים וביצירות תרבותיות שעניינם הוא היחסים בין עברית לערבית. בין הנושאים הנידונים – מבטא, תרגום, שמות פרטיים, כתיב, עירוב בין השפות, הון לשוני, פעולות דיבור ועוד. בין היוצרים והיצירות שנידונים בספר הם סדרת הטלוויזיה "עבודה ערבית" מאת הסופר והתסריטאי סייד קשוע, טקסטים של דיוני האקדמיה ללשון העברית בנוגע לשימוש בשם "פלסטין", "פינות לשון" וטורים עיתונאיים, הסרט התיעודי "האולפן" של הבמאי דוד אופק וספרות מחקרית סוציולוגית וסוציו־בלשנית. אל הספר

נושא/נושאים: , לשון עברית, בלשנות ושפות

תוכן הספר:

• על שפת הלשון: עברית וערבית בין דקדוק לתרבות

• תוכן העניינים

• מבוא: דקדוק, חברה, תרבות: עברית, ערבית וחשיבה מטא־לשונית

• פרק ראשון: “חילופי קוד“ (Code-switching) והעירוב האסור בין הלשונות: סייד קשוע, הדור הזקוף והדור החטוף בסדרה ״עבודה ערבית״

• מבוא: ״הם בהירים, ברורים ומפוכחים״

• א. ״הם מדברים ערבית מהולה בעברית״: פרשנויות סוציולוגיות לחילופי קוד בערבית

• ב. ״אתה, חטוף רוצה?״

• ג. ״הדור השחוק״

• ד. לשון הבדיון, בדיון הלשון

• ה. ״איך אומרים סליחה בערבית?״: מעבר לסליחה

• ו. לומר את המילה האחרונה: אינטלקטואלים חזקים, אינטלקטואלים חלשים

• פרק שני: “ערך לשוני“, “רווח לשוני“ ו“הון סימבולי“? הציונות וכלכלת הסימן בעקבות סרטו של דוד אופק “האולפן“

• א. מטרות האולפן: על עמדות מסולפות וטיפוח שמחת החיים

• ב. “עברית אולפנית“: הנתק בין מסמנים למסומנים כאלגוריה פוליטית

• ג. ״עברית חוץ־אולפנית״: ביקורת הכלכלה הלשונית בישראל

• ד. ״רווח לשוני״ ו״הון סמבולי״: גבולות הביקורת הבורדיאנית על הלשון

• ה. סְכוּמים וסיכומים

• פרק שלישי: הגייה וכתיב: הדיפרנס של השם ״פלסטין״ בדיוני האקדמיה ללשון העברית

• א. “אם זו פלסטינה“

• ב. הקדמה לדיון

• ג. צורות זהות, שיקולים מנוגדים

• ד. שאלה לשונית או שאלה פוליטית?

• ה. ״מדובר בעניין פוליטי״

• פרק רביעי: מבטא, תרגום ושמות פרטיים: ביקורת הלשון והתרבות בטורים מאת סייד קשוע

• פתח דבר

• א. על תרגום: חייפות

• ב. שם העצם הפרטי: על יוזף ק‘ וסייד ק‘

• השם הפרטי והאידיאולוגיה של הסובייקט

• היחס המדומיין לתנאי השם הפרטי

• בבית־מכונת־הקפה

• חתימת השם הפרטי? הוויכוח בין אוסטין, דרידה וסרל

• השם הפרטי: קרב בשלוש מערכות

• ג. עקבות של כתיבה אקדימית – פרקטיקה של לימוד דקדוק?

• איהוד בנאי ועקבת האחר

• כתיבה אקדימית ואוסף ניתונים

• ד. סיום: התנתקות זה בשורוק – בטוח

• פרק חמישי: טעות לשונית, תחושה ללשון ודקדוק אפל: זהות יהודית ואמריקאית בספרו של ליאו רוסטן The Education of H*y*m*a*n K*a*p*l*a*n

• הקדמה

• א. מאבקים ראשונים על השם הפרטי: על היימן קפלן ואברם לינכהן

• ב. על חתימות ופעולות דיבור

• ג. מיס מיטניק והכלכלה הלשונית של קפלן

• ד. ״תחושה ללשון״ והיפוכי תפקידים

• ה. סוף דבר: על הדקדוק האפל, בדרך אל הלשון

• פרק שישי: סוף דבר

• רשימת מקורות

• מפתח

עמודים:

1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  12  13