בשנת 1942 סערו וגעשו הקרבות בסטלינגרד, והג'נוסייד הנאצי הגיע לשיאו. גורל הציוויליזציה המערבית היה תלוי בשׂערה. ספר זה דן בארבעה חיבורים יוצאי דופן בשנה גורלית זו, פרי עטם של מלומדים גולים מגרמניה שיצאו חוצץ נגד הברבריות הנאצית:
- "דוקטור פאוסטוס" מאת תומאס מאן (1947),
- "המיתוס של המדינה" מאת ארנסט קסירר (1946),
- "מימזיס: התגלמות המציאות בספרות המערב" מאת אריך אוארבך (1946),
- "דיאלקטיקה של נאורות" מאת מקס הורקהיימר ותאודור אדורנו (1944).
עד כה נחקרה המורשת הייחודית של כל אחד מן המחברים האלה בנפרד, ולא נבחן אותו הרגע של שנת 1942 שהיה פרשת דרכים מכריעה בקריירות שלהם. מחבר הספר "העט נגד החרב" בודק כל חיבור לגופו, מסביר את ההקשר של יצירתו, ומאיר את הקשרים שבין ארבעת החיבורים האלה. מחבריהם קראו בהם למלחמת תרבות דחופה ומקיפה כנגד הברבריות הנאצית, ובתוך כך שינו את קווי המִתאר ואת התכנים של ההיסטוריה האינטלקטואלית המודרנית.
אל הספר