אלוהים, כידוע, הינו כל-יכול. אולם, האם באמת יכול אלוהים הכל? האם יכול אלוהים לברוא ריבוע שאלכסונו שווה לצלעו? האם יוכל לפעול שפעם אחת, שתיים ועוד שתיים יהיו חמש, ולא ארבע? האם יכול אלוהים לשנות את העבר? האם יכול אלוהים לברוא אלוהים אחר כמוהו? האם יכול אלוהים לאבד את עצמו?
מכל משפחת הפרדוקסים האפיקורסיים המשעשעים הללו, זכה משום-מה לפירסום דווקא זה בעניין יכולתו של אלוהים לברוא אבן שלא יוכל להרימה. אולם לכל המשפחה ישנו אב אחד, והוא השאלה העקרונית, האם כל-יכולתו של אלוהים, שמשמעותה המקורית הינה עליונותו ביחס לחוקי הפיזיקה, מתפשטת גם לעולם הלוגיקה והמתמטיקה.
מנקודת מבט זו, נחשף כאן סיפורו המרתק של המהפך התיאולוגי שעברה היהדות בתוך תקופה קצרה יחסית של כמאתיים שנה מתחילת הזמן החדש. הקונצנזוס הרציונליסטי הוותיק בנושא התחיל בראשית הרנסנס לנטות יותר ויותר לכיוון המיסטיקנים, נושאי דגל הקבלה העולה. שאלת כפיפותו של אלוהים לחוקי הלוגיקה והמתמטיקה, שבתקופת הרדיפות והגירושים של שילהי ימי-הביניים היתה אצל הפילוסופים והתיאולוגים היהודים סמל לרציונליות של היהדות המתגוננת מול האויב הנוצרי האנטי-לוגי, קיבלה פתאום תפנית מן הקצה אל הקצה. הקבלה והחסידות בעקבותיה אימצו דווקא את התפיסה הנוצרית, ואילו עמדותיהם של רב סעדיה, הרמב"ם, הרשב"א, ולמעשה כל גדולי עמנו טרם עליית הקבלה, הוקעו עכשיו ככפירה ואפיקורסות שמקומן מחוץ לגדר.
הספר מבוסס על עבודת דוקטורט מאת המחבר שהושלמה והוגשה באוניברסיטה העברית בשנת 2013 .
אל הספר