מבוא

8 • מה שאלוהים לא יכול ההבחנה בין שני סוגי ההכרחיות צמחה רק בימי - הביניים, כאשר הפילוסופים של הכלאם המוסלמי עמדו בפני האתגר לשלב בין החוקיות של הפילוסופיה והמדע היווניים, לוולונטריות של המונותאיזם היהודי . מול התפיסה האריסטוטלית, שקבעה כי אילו ביקש 2 , העמידו הכלאם את אלוהים "להאריך כנף זבוב או לחסר רגל תולעת, לא היה יכול" ההבחנה בין החוק הלוגי "שהתקבץ שני ההפכים בנושא אחד וּבְעַתָּה אחת – שקר, ולא יתכן ולא יעבירהו השכל", לחוק הפיזיקלי ש"אמנם היותה כך הוא כפי המשך המנהג", אבל באופן תיאורטי "כל מה שהוא מדומה, הוא עובר אצל השכל . . . ואפשר היותו בבחינת 3 . השכל" בספר זה אני מתכווין להראות, כי המקורות הראשוניים של היהדות – התנ"ך והתלמוד, ידידותיים לגמרי לחלוקה הזו, גם אם מטבע הדברים חסרו את הכלים הפילוסופיים להביע אותה בפירוש . כל הניסים שבתנ"ך הם פיזיקליים ואין בו אפילו נס לוגי אחד, ומן התלמוד ניתן להביא גם הוכחות פוזיטיביות כי אלוהים נעדר יכולת להתגבר על הלוגיקה . בהמשך, עם עליית הפילוסופיה היהודית במחצית ימי הביניים, היה רב סעדיה גאון הראשון שניסח בפירוש את הטענה כי האומניפוטנטיות האל...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים