פרק שמיני : הנמנעות והעימותים על פילוסופיה ויהדות במאה הי”ג • 167 הרמב"ם והקוראים בהם, ובאמצעות שני תלמידיו, ר' דוד בן שאול ור' יונה גירונדי, פתח במסע הסתה בקרב הקהילות . ר' אברהם בן הרמב"ם מתאר בלעג את פרצופם הרוחני של אויבי אביו : "צעק זה שלמה הנזכר בקבלתו לרבני צרפת . . . וגם קבל בעניין העולם הבא שאמר אבא מרי ז"ל : אין בו לא אכילה ולא שתייה, אלא בינה ודעת בלבד . . . וצעק בכתבו וקבל בדאגה ואנחה על סעודת לוויתן ויין המשומר בענביו וגלוסקאות וכלי מילת, שנתגדל מנערותו ולמד לילו ויומו בכל מאודו ובכל נפשו לקבל שכרו מהם, ולמלאת כרסו 350 . מקור אחר בן הזמן מוסר : "קמו במונפילי"ר אנשים בני מבשר לויתן והגלוסקאות . . . " בליעל, רב אחד עם שני תלמידיו, המו כדובים / והחטיאו את הרבים, לעשות חונף ולדבר תועה על ה' ועל משיחו רבינו משה בן ה"ר מיימון . . . ושם אב הטומאה המעורר מדנים שלמה ב"ר אברהם מונפילי"ר, לאחר זקנותו נזרקה בו מינות והסית והדיח / ותבשילו ברבים הקדיח, עלה באשו ותעל צחנתו / ישלם ה' לעושה הרעה כרעתו . ושני תלמידיו, האחד יונה / כי הוא ענה, דמעיקרא פסול מדרבנן ולבסוף ממזר מדאורייתא, ודוד ב...
אל הספר