מחבר: נחום אברהם

שנת ההוצאה: 2011

מילות מפתח: תקופת המקרא; זנות; הומוסקסואליות; צרעת; פשע; מקרא; תקופות; היסטוריה מקראית; זונות; הומוסכסואליות; הומוסקסואלים; הומוסכסואלים; הומו; הומואים

ריקים ופוחזים, זבים ומצורעים, הומוסקסואלים וטרנסקסואלים, זונות וקדשות נפלטו פיזית או  אידאולוגית־הכרתית מן החברה הישראלית בתקופת המקרא, ונהפכו ליסוד נטול כל סטטוס – אף לא זה המוקנה למעמד הנמוך בחברה. חוסר כול, מחלה חשוכת מרפא, סטיגמה חברתית שלילית, או עבֵרות ופשעים נגד החברה, הם שגרמו לתופעה זו. האנשים האלה, יחידים או קבוצות, מצאו את עצמם בשולי החברה, במצב לימינאלי. בספר הזה מתוארים אנשי השוליים תיאור מקיף ולכיד, מתוך חתירה לבדוק את מצבם החברתי־המשפטי בחיי היום־יום. נחשפים בו תבניות ותהליכים חברתיים, וכן המחשבות, הדעות והאמונות המסתתרות מאחורי התהליכים האלה. הכול באמצעות שיטות מחקר אנתרופולוגיות והשוואות טיפולוגיות לעמי המזרח הקרוב הקדום. בכותרת הספר 'אנשי שוליים בתקופת  המקרא' כתב המחבר במכוון 'בתקופת המקרא' ולא 'במקרא' כדי להבהיר, שאין בכוונתו לתאר את אנשי השוליים כמו שביקשו סופרי המקרא לתארם, אלא כמו שנראו בעיני החברה המוּבנֵית, מצד אחד, ובעיני עצמם, מצד אחר, בתקופה המכונה 'תקופת המקרא'. אל הספר

נושא/נושאים: , העת העתיקה, הלכה, פולקלור ומנהגים

תוכן הספר:

• אנשי שוליים בתקופת המקרא

• פתח דבר

• תוכן העניינים

• רשימת הקיצורים

• מבוא

• 1. תופעות חברתיות מוגדרות במחקר האנתרופולוגי

• 2. המקורות לחקירת הנושא, אופיים ומוגבלותם

• פרק ראשון העקרונות המתודולוגיים

• 1. זיהוי מונחים משפטיים–טכניים וניתוחם על–פי העיקרון הפרדיגמאטי והסינטגמאטי

• 2. הבחנה בין ‘דיון ברמה ההיסטורית' לבין ‘דיון ברמה האותנטית'

• 3. שימוש בשיטות מחקר אנתרופולוגיות

• א. האנתרופולוגיה כמקור של נתונים השוואתיים טיפולוגיים

• ב. האנתרופולוגיה כמקור לשיטות מחקר

• פרק שני פורעי חוק ומגורשים למיניהם

• 1. סקירת העדויות והמשתמע מהן מבחינה חברתית ומשפטית

• טבלת היקרויות המונחים בסמיכותם ההדדית

• א. "ריקים"

• ב. "בני נבל"

• 2. משמעותה החברתית–משפטית של פעולת הגירוש מתוך החברה

• א. אופיו ומהותו של האזור שמחוץ ליישובי הקבע (תחום ההפקר)

• ב. משמעותה החברתית של המחיה מחוץ ליישובי הקבע (בתחום ההפקר)

• ג. מעמדם של דיירי תחום ההפקר בעיני החברה המובנית

• סיכום

• פרק שלישי זבים ומצורעים

• 1. היקרויות המונחים וניתוחם האטימולוגי והסמנטי

• 2. המצורעים והזבים ברמת ה'נורמה'

• א. תהליך ההרחקה ותהליך הקליטה מחדש

• ב. מטענם החברתי–משפטי של המונחים "טמא," "טהור" ו"קדוש"

• 3. המצורעים ברמת ה'אמונה' וה'אירוע' בעדויות הנרטיביות ובספרות המסופוטמית

• א. צרעת מרים (במ' יב, ט–טו)

• ב. מצור שומרון (מל"ב ז, ג-י)

• ג. צרעת עוזיהו מלך יהודה (דה"ב כו, טז–כג)

• ד. תפיסת הצרעת בספרות המסופוטמית

• 4. ניתוח העדויות המקראיות והמסופוטמיות במונחים חברתיים–אנתרופולוגיים

• א. הרקע החברתי להרחקת המצורע מן החברה המובנית

• ב. העיקרון החברתי–סטרוקטוראלי בקליטת המצורע שנרפא

• ג. הרקע החברתי–סטרוקטוראלי להשוואת המצורע למת

• סיכום

• פרק רביעי הומוסקסואלים, קדשים וטרנס–סקסואלים

• 1. מעמדו של הגבר וציפיות החברה ממנו

• 2. עדויות מסיפורי המקרא על הומוסקסואלים וניתוחן על רקע המקורות המסופוטמיים

• א. הומוסקסואליות בסיפור פילגש בגבעה (שופ' יט)

• ב. הומוסקסואליות בפרשת סדום (בר' יט, א-י)

• ג. מה ניתן להסיק משני הסיפורים על יחסה של החברה לתופעת ההומוסקסואליות?

• 3. חוקים נגד פעילות הומוסקסואלית בספר ויקרא יח, כב; כ, יג

• 4. זהותם ומעמדם של ה"קדשים" בספרות המקרא

• א. ה"קדשים" בספר דברים כג, יח–יט

• ב. ה"קדשים" בספרי מלכים

• 5. "קדשים" למיניהם במקורות המסופוטמיים

• 6. מעמדם של הטרנס–סקסואלים

• סיכום

• נספח: האם יחסי דויד ויהונתן היו יחסים הומוסקסואליים?

• פרק חמישי זונות וקדשות

• 1. היקרויותיה של המילה "זונה," וניתוחה האטימולוגי והסמנטי

• 2. תפיסת הזנות על–פי ה'נורמה' (ויקרא יט, כט; כא, ז, ט, יד)

• א. היחס הסינטגמאטי בין "זנה" לבין "חלל" ו"זמה"

• ב. מעמדם של סרסורי הזונות בחברה

• ג. בת כהן שזנתה (ויקרא כא, ט)

• 19 ד. המכנה המשותף לזונה, גרושה ואלמנה

• 3. הזונה במציאות היום–יומית ומקומה בתודעה החברתית

• א. רחב הזונה מיריחו

• ב. סיפור יהודה ותמר (בראשית לח)

• ג. אם יפתח הגלעדי – 56 זונה/אשה אחרת

• ד. דמות הזונה בנבואת הושע

• 4. מעמדן החברתי–משפטי של ה"קדשות" בחברה הישראלית

• 5. מעמד ה"קדשות" במסופוטמיה

• סיכום

• סוף דבר

• ביבליוגרפיה

• מפתחות

• Abstract

• Contents

עמודים:

ב  ג  ד  ה  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג