2. תפיסת הזנות על–פי ה'נורמה' (ויקרא יט, כט; כא, ז, ט, יד)

" אל תחלל את בתך להזנותה , ולא תזנה הארץ , ומלאה הארץ זמה" ( וי' יט , כט ) " אשה זנה וחללה לא יקחו , ואשה גרושה מאישה לא יקחו , כי קדש הוא לאלהיו" ( שם כא , ז ) " אלמנה וגרושה וחללה זנה , את אלה לא יקח , כי אם בתולה מעמיו יקח אשה" ( שם כא , יד ) " ובת איש כהן , כי תחל לזנות , את אביה היא מחללת , באש תשרף" ( שם כא , ט ) בארבעת הפסוקים הללו מתאר המחוקק שלושה מקרי זנות : א . בת ישראל שהודחה לזנות על–ידי אביה . ב . זונה , שכוהן מבקש לשאת אותה לאישה . ג . עונשה של זונה ממשפחת כוהנים הוא שריפה באש . בחוקים אלה , וכן גם בחוקים אחרים במקרא , אין איסור על מקצוע הזנות בחברה הישראלית . כל שיש לפנינו הוא חוק אחד האוסר על אב להיות סרסור של בתו ושני חוקים המטילים הגבלות חמורות על כוהנים בכל הנוגע לקשרי נישואין עם נשים לא בתולות , תהא זו גרושה , אלמנה או זונה . לא–כל–שכן , איסור ועונש כבד על בת כוהן המבקשת לעסוק במקצוע הזנות . עם זאת , מניתוח המונחים " חלל" ו"זמה" הבאים בפסוקים אלה ביחס סינטגמאטי עם " זונה , " ניתן ללמוד על מקומה של הזונה בחברה הישראלית . 9 יש פרשנים הגוזרים את שורש המילה זונה – בעקב...  אל הספר
מוסד ביאליק