ג. הרקע החברתי–סטרוקטוראלי להשוואת המצורע למת

בתיאור תהליך הרחקתו ובידודו של המצורע , בחוקי ספר ויקרא לעיל , ראינו , כי לפני צאתו מן המחנה הוא קרע את בגדיו ופרע את שיער ראשו כמנהג האבלים 70 ) שם יג , מה . ( ממנהג זה ניתן ללמוד בעקיפין על זהות וקשר בין הצרעת ובין המוות . קשר אחר , ישיר יותר , בין הצרעת ובין המוות ראינו לעיל בצרעת מרים ( במ' יב , יב : ( " אל נא תהי כמת" ובצרעת עוזיהו מלך יהודה ( דה"ב כו , כא : ( " בית החפשית . " על אלה יש להוסיף את העדות ממל"ב ה , א–ז על צרעת נעמן , שר צבא ארם . בפסוק ו אומר מלך ארם למלך ישראל : " ועתה כבוא הספר הזה אליך , הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי , ואספתו מצרעתו . " בקשה כזו , לרפא אדם מצרעת , נראתה V . Turner , Ritual Process , pp . 31 , 145 ff . 69 70 מנהג קריעת הבגד כביטוי של אבל על מותו של אדם , מצוי 'בבר לז , כט ; ב"מל ה , ח ; איוב א , כ ועזרא ט , ג . בעיני יורם מלך ישראל בקשה לא סבירה . על כן , הוא הסיק מכך , כי מלך ארם מחפש עילה למלחמה . זאת ניתן ללמוד מתגובתו של המלך , שקרע את בגדיו ואמר : "האלהים אני להמית ולהחיות , כי זה שלח אלי לאסוף איש מצרעתו , כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי" ( פ...  אל הספר
מוסד ביאליק